חיי שכירי חרב...

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 19 2009, 09:05 PM
[b] יוסי-
שטויות, גם אני הייתי די קטנוני. העיקר שהכל בסדר עכשיו.
-------------------------------------------------------
אתה משתמש בג'וטסו בעודך מחייך, "מה לעזאזל" אומר אחד השוטרים. בעודך מנסה לברוח אתה רואה מלפניך את השוטר שמיקודם צחק עליך. "אצלנו במשטרה אנחנו לומדים צעדי בזק, וזה כדי שפרחחים כמוך לא יתחמקו" הוא אומר, אתה מרגיש את עצמך מורם באוויר-שוטר אחר הרים אותך מהחולצה ואז אומר:"לא רצינו לעשות לך כלום לפניכן, אבל על המעשה הזה..." ואז השוטר שלף את חרבו. "תחתוך רק יד אחת, לא יותר" אמר שוטר שלישי. [/b][/quote]
''צעדי הבזק הא?''
אני אומר ונאנח.
כשהוא בא להנחית את החרב אני עוצר את החרב שלו עם שלי ומעיף אותה.
לאחר-מכן אני דוקר בלב את השוטר שתפס אותי, ואז משתמש בקמה איטאצ'י על השוטר שנשאר.

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 19 2009, 09:05 PM
[b] רומה-
מתקבל, אנ לא מחייב אך אשמח אם תעשה פסיק אחרי כל סימן פיסוק כדי לשפר את מראה הכתיבה(זה לא חובה). יש לך מזל חחח, אתה הנינג'ה האחרון.
------------------------------------------
אתה מכין את הקונאים, השוריקנים וציוד נוסף למסע. כאשר אתה מתקדם ליציאה מהעיר אתה רואה המולה-שוב מישהו מאתגר את בוקר המוות. אתה מצטרף לשאר ומסתכל, זה איזה נינג'ה במסכה. "אז בואו נתחיל" אומר הנינג'ה, הוא היה בעל קול דקיק עד כדי מצחיק. ראתה והקהל לא מספיקים להסתכל והנינג'ה זז במהירות אל מאחורי בוקר המוות, "הקרב הזה נגמר" אומר הנינג'ה ועוטף את צווארו של בוקר המוות בקונאי. "לא, כעת הקרב הזה נגמר" מוסיף בוקר המוות, בצעד המהיר גם כן הוא מופיע מאחורי הנינג'ה-מכוון את הרובה שלו אל ראש הנינג'ה. "נבלה!" צורח הנינג'ה, לאחר מכין יוצא כוח רוחני עצום מהרובה, אשר מאדה ראשו של הנינג'ה. לאחר מכן במהרה הקהל מתפזר, רק אתה נשאר עומד. [/b][/quote]
ערכתי=]
~~~~~~
אני מתקרב אל בוקר המוות ואומר לו בקול רציני:"היי ,ראיתי איך חיסלת את האפס הזה, אבל זה לא מה שבאתי להגיד לך. באתי לאמר לך שאני הוא ליל התחייה ואני ימשיך את דרכך לאחר שתמות"

רומה-
תודה רבה D:
----------------
בוקר המוות מתחיל לצחקק, לאחר מכן פורע את שיערך. "לפני שתלך..." מתחיל לומר בוקר המוות "יש לי שאלה-למה אתה רוצה להיות שכיר חרב? מניסיוני זה מביא רק צרות" ואז חיוך 'נמס'.

יוסי-
השוטר מנחית את חרבו, להפתעתו אתה מצליח להתנגד ומעיף את חרבו באוויר, "מה לעזאזל" הוא אומר בהתפלאות. אתה מניף את חרבך לאחור, אך במקום לפגוע בלב השוטר השני אתה חוצה את בטנו, "בן בליעל!" צועק השוטר בייסורים תוך כדי שאתה מתחיל לברוח.
-----------------------
סליחה על הקללות הדפוקות(בן בליעל), אחרי הכל אסור לקלל פה

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 19 2009, 09:05 PM
[b] סטיב-
סליחה, בטעות שכחתי.
----------------------
סוף סוף, חופש. "מקווה שלמדת את הלקח שלך" אומר השוטר אשר משחרר אותך. כאשר אתהה מסתכל סביבך כל האנשים לבושים בבגדים נקיים ומסודרים, רק אתה בעל מכנסיים מלאות בוץ וקרועות למדי, חוצלתך הייה ארוכה אך נקרעו שרווליה והיא נראת כעת כמו שק מעופש. כל האנשים אשר עוברים לידך מסתכלים עליך בתדהמה, כאילו אתה איזה יצור מעולם אחר. "אתה נוהג להתלבש ככה הרבה?" נשמע קול מבוגר אך בטחוני. מאחורייך אתה רואה זקן ד גבוה, הוא לובש בגדים מהודרים למדי, ושם שכמייה על כתפיו, בנוסף במקום מקל הליכה הוא משתמש בחרב.
[/b][/quote]
" לא אדוני " אני אומר ומרקין את ראשי
"פעם , הייתי בידיוק כמוך , עשיר , בעל מאגרים
אך ההורים שלי נרצחו והרוצח הפליל אותי , בנם
השתחררתי לפני שעה מהכלא . אני חייב למצוא מקום לגור בו בנתיים
מכיר מקום שיוכל לנדב מיטה בשבילי ?"
אני אומר בעצב :(

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 19 2009, 09:53 PM
[b]

יוסי-
השוטר מנחית את חרבו, להפתעתו אתה מצליח להתנגד ומעיף את חרבו באוויר, "מה לעזאזל" הוא אומר בהתפלאות. אתה מניף את חרבך לאחור, אך במקום לפגוע בלב השוטר השני אתה חוצה את בטנו, "בן בליעל!" צועק השוטר בייסורים תוך כדי שאתה מתחיל לברוח.
-----------------------
סליחה על הקללות הדפוקות(בן בליעל), אחרי הכל אסור לקלל פה [/b][/quote]
''ביי אפסים!''
אני אומר ורץ משם במהירות אדירה.
אני מחפש מסתור עד שארגיש בטוח לצאת לרחוב, ומתחבא שם.

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 19 2009, 09:53 PM
[b] רומה-
תודה רבה D:
----------------
בוקר המוות מתחיל לצחקק, לאחר מכן פורע את שיערך. "לפני שתלך..." מתחיל לומר בוקר המוות "יש לי שאלה-למה אתה רוצה להיות שכיר חרב? מניסיוני זה מביא רק צרות" ואז חיוך 'נמס'.

[/b][/quote]
"אני ממשיך את המסורת של משפחתי, אולי אתה מכיר את אבי, ג'ייסון בלוד-ריין או שבכלל אתה מכיר מי שהוא משושלת בלוד-ריין" אני אומר לו ומעלה חיוך.

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 19 2009, 01:51 PM
[b] שון:
אתה מתקדם בדרכך בסביבות העיר פסטוריה, היום הבהיר מעלה חיוך על פניך וכאשר אתה מסתכל על חרבך אתה רואה את השתקפותך בה. אתה מתהלך ברחובות במחשבה שאינך צריך עוד את המאסטר וכעת אתה מוכן לעבוד כשכיר חרב, לפתע! אתה שומע מהסמטאות האפלוליות צרחת אישה-נשמע שמישהו תוקף אותה. [/b][/quote]
אני רץ לכיוון שבו שמעתי את הקול, ומתכונן לשלוף את החרב כדי לתקוף את מי שתוקף את האישה

סטיב-
אט אט שוב התרגלת לאור השמש, פניו של הזקן נחשפו-היה לו זקן ארוך במיוחד ופנים זקנות ביותר, אבל היה לו פרצוץ רציני במיוחד. הזקן הכה אותך בראשך עם נדן החרב, "אני בחיים לא הייתי ואני בחיים לא אהיה אחד מאנשי המאגרים המפגרים האלה. עכשיו תפסיק לדבר שטויות ובוא איתי" אמר הזקן. בדרככם כל אחד אמר לזקן "שלום אדון פונג", והזקן המשיך בדרכו רגיל. בסוף, לאחר צעידה של עשר דקות הגעתם למבנה ענקי-"בית הספר לנינג'ות" הה רשום בגדול. "הגענו" אמר הזקן בשקט.

יוסי-
אתה רצת כל כך מהר שמהר מאוד כבר השוטרים היו רחוקים ממך, אך מרוב דאגה לא הפסקת. עברת את המבנים הענקיים, בלי לשים לב בסופו של דבר התנגשת בעמוד חשמל. בעודך מתאושש מהמכה בראש אתה רואה נייר נופל על פניך, אתה מרים אותו ורואה שרשום בו: "דרוש שכיר חרב מיומן בשביל חיסול שדים נקי, פרס מכובד למוצא".

רומה-
"מצטער, אך לא" אומר בוקר המוות בעדינות כדי לא לאכזב. "אתה יוצא מהעיר או קודם כל מנסה להשיג כסף ממשימות פה?" הוא ממשיך לשאול.

שון-
אתה רץ במהירות בין הסמטאות, קול ברזל מצמררים נשמאים מחרבך אשר מתנגשת עם הקירות. בסופו של דבר אתה מגיע למבוי סתום-יש קיר לפניך, אך הצעקות נשמעות מאחוריו. בגבורה אתה תוקע את חרבך בקיר ומתחיל לטפס. מאחורי הקיר אתה רואה גנב אשר מאיים על אישה בסכין ומנסה לקחת משהו מתיקה.

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 20 2009, 07:19 AM
[b] שון-
אתה רץ במהירות בין הסמטאות, קול ברזל מצמררים נשמאים מחרבך אשר מתנגשת עם הקירות. בסופו של דבר אתה מגיע למבוי סתום-יש קיר לפניך, אך הצעקות נשמעות מאחוריו. בגבורה אתה תוקע את חרבך בקיר ומתחיל לטפס. מאחורי הקיר אתה רואה גנב אשר מאיים על אישה בסכין ומנסה לקחת משהו מתיקה. [/b][/quote]
''מה אתה עושה? עזוב אותה'' אני צועק, ואז אני בועט בגנב כדי להרחיק אותו מהאישה
''עוף מכאן, או שאני אצטרך לחסל אותך'' אני אומר לגנב בקול מאיים ומכוון אליו את החרב

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 20 2009, 07:19 AM
[b]
רומה-
"מצטער, אך לא" אומר בוקר המוות בעדינות כדי לא לאכזב. "אתה יוצא מהעיר או קודם כל מנסה להשיג כסף ממשימות פה?" הוא ממשיך לשאול.

[/b][/quote]
"אני מעדיף לעזוב את העיר הזו וללכת לעיר האטרנה" אני אומר לו.

שון-
הגנב רואה אותך וחרבך הענקית, הוא מתחיל להאבק עוד יותר עם האישה כדי לקחת את התיק. כאשר אתה בועט הוא עף לאחור-אך התיק איתו, הוא במהירות מתחיל לרוץ. "בבקשה עזור לי!" צועקת האישה "אני אתן לך בתמורה לכך 150$".

רומה-
"אטרנה?" אומר בוקר המוות בפליאה "זה ממש רחוק, אבל אם זה רצונך-אז בהצלחה", הוא אט אט התחיל להתרחק בעודו מנופף לך לשלום

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 20 2009, 07:19 AM
[b] יוסי-
אתה רצת כל כך מהר שמהר מאוד כבר השוטרים היו רחוקים ממך, אך מרוב דאגה לא הפסקת. עברת את המבנים הענקיים, בלי לשים לב בסופו של דבר התנגשת בעמוד חשמל. בעודך מתאושש מהמכה בראש אתה רואה נייר נופל על פניך, אתה מרים אותו ורואה שרשום בו: "דרוש שכיר חרב מיומן בשביל חיסול שדים נקי, פרס מכובד למוצא". [/b][/quote]
''אני לא שכיר חרב מיומן..
אבל אני אנסה.'' אני אומר ומחפש את הכתובת של מי שכתב את זה על הנייר.

יוסי-
אתה מסתכל על כתובת הנייר ומתקדם לכיוונה. בסופו של דבר אתה מגיע לאחוזה ענקית, לאחוזה היו שלושה קומות, גינה רחבה במיוחד ושערי כסף צחיחים-על השערים היה רשום ML. אתה פותח את השער ועובר בגינה, בכל דרכך אתה רואה פסלי שדים סביב השביל. כאשר אתה נכנס לבית אתה עובר במסדורונות ונדהם למראות-כל הדרך היו שדים מפוחלצים, ראשי שדים תלויים על הקיר ואפילו שד או שניים בתוך כלוב. לבסוף אתה מגיע לחדר רחב, רצפת החדר היה מכוסה על ידי שטיח פרוותי ויוקרתי, צבע הקירות היה אדום ולא היה שום סימן לחלקי שדים. אתה מתקדם למרכז החדר איפה שיש לא כיסא מפואר, מול הכיסא נמצא אח ומעליו תלוי ראש שד ענקי. פתאום כמה אישה מין הכיסא, "למה באת לפה בדיוק?" היא שואלת בכועס חסר סבלנות אליך.

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 20 2009, 07:19 AM
[b] סטיב-
אט אט שוב התרגלת לאור השמש, פניו של הזקן נחשפו-היה לו זקן ארוך במיוחד ופנים זקנות ביותר, אבל היה לו פרצוץ רציני במיוחד. הזקן הכה אותך בראשך עם נדן החרב, "אני בחיים לא הייתי ואני בחיים לא אהיה אחד מאנשי המאגרים המפגרים האלה. עכשיו תפסיק לדבר שטויות ובוא איתי" אמר הזקן. בדרככם כל אחד אמר לזקן "שלום אדון פונג", והזקן המשיך בדרכו רגיל. בסוף, לאחר צעידה של עשר דקות הגעתם למבנה ענקי-"בית הספר לנינג'ות" הה רשום בגדול. "הגענו" אמר הזקן בשקט. [/b][/quote]
"מצטער אדוני" אני אומר
"מה.. אמ.." מתחיל לגמגם כי אני לא מבין כ"כ למה הוא לקח אותי לכאן
ואז אני שואל אותו
"אדון פונג , למה לקחת אותי לכאן ?"

----
אחלה משחק אחי

[quote][i]Originally posted by Shūhei Hisagi[/i]@Nov 20 2009, 02:35 PM
[b] יוסי-
אתה מסתכל על כתובת הנייר ומתקדם לכיוונה. בסופו של דבר אתה מגיע לאחוזה ענקית, לאחוזה היו שלושה קומות, גינה רחבה במיוחד ושערי כסף צחיחים-על השערים היה רשום ML. אתה פותח את השער ועובר בגינה, בכל דרכך אתה רואה פסלי שדים סביב השביל. כאשר אתה נכנס לבית אתה עובר במסדורונות ונדהם למראות-כל הדרך היו שדים מפוחלצים, ראשי שדים תלויים על הקיר ואפילו שד או שניים בתוך כלוב. לבסוף אתה מגיע לחדר רחב, רצפת החדר היה מכוסה על ידי שטיח פרוותי ויוקרתי, צבע הקירות היה אדום ולא היה שום סימן לחלקי שדים. אתה מתקדם למרכז החדר איפה שיש לא כיסא מפואר, מול הכיסא נמצא אח ומעליו תלוי ראש שד ענקי. פתאום כמה אישה מין הכיסא, "למה באת לפה בדיוק?" היא שואלת בכועס חסר סבלנות אליך. [/b][/quote]
''אני שכיר חרב.
באתי לעבוד אצלכם.''
אני אומר ומוציא את החרב שלי בגאווה.