אסון הזמן!-פרקים אחרונים בהחלט!

תודה לכולם
אקפיד לעשות את הקריאה שלכם מהנה יותר

אחלה פרק יש לך פה
ההתחלה טובה ומקווה שתמשיך ותעשה את הסיפור כמו הקודם
כל הכבוד XP

תודה אני מקווה שכולם יקראו את הסיפור שלי ויהנו ממנו

אהבתי את הפרק!!

כל הכבוד,מחכה לפרק 3 D:

תודה אלכס

ארוין אני זוכר שניסיתי מזמן לקרוא את הסיפור שלך אבל הגעתי לפרק 4 ולא היה לי כוח לקרוא.
אז קראתי את הפרק האחד לפני האחרון ואת האחרון ועכשו את שני אלה והם ממש יפים.
מחכה להמשך.

אני מציע לכל אלה שקוראים רק עכשיו לקרוא מן ההתחלה ועד הסוף, יותר מהנה..
פרק ממש מפתיע ארווין, באמת התיאורים ובכללי הסעיפור שלך ממש השתפר!
תפרסם מחר את הפרק אני מחכה!

תודה רבה!
מחר הפרק החדש!

[u]פרק 3:סיפור מצד אחר![/u]

"זה הבן שלי " אומר ארמגדון לליאונידס
וגם אנדרסון וגם ליאונידס היו בהלם מוחלט הם לא הבינו מה זה הסיפור הזה ,ומה פתאום ארמגדון הוא אבא של טוני?

אחרי ההצלה הזאת עם המשאית הכול כבר נראה שונה
אני וטוני מגיעים לבית הספר ולומדים ,השמיים הפכו לצבע סגול ,את זה אתם כבר יודעים
עדיין לא הבנו מה גרם לשמיים להיות סגולים ומעוננים אבל אחרי שפגשנו את ארמגדון הבנו שהתרחש מסע בזמן וזה מין פרדוקס היסטורי שאנו לא יכולים להסביר ,אני הבטתי בשמיים ובינתיים טוני קיבל הודעה בפלאפון ,הראשונה הייתה מארמגדון ,השנייה מאימא שלו שאומרת שיחזור הביתה ומהר.
לטוני אין אבא ,אף פעם לא הבנתי איפה הוא או מה קרה לו ואת טוני לא העזתי לשאול ,מוזר ש11 שנה אנחנו חברים ועדיין אני לא יודע את הסיפור שלו.
אבל זה כבר סיפור מצד אחר.

זה היה בחורף ,באותה שנה שאני הגעתי לישראל ,כמה שבועות אחדים לפני זה קרה לו
בבית קטן בבניין רב קומות יושב טוני והוא רואה טלוויזיה ,הוא רואה סדרה על אב ובן שמחפשים את אימא של הילד ואשתו של האב
טוני חשב לעצמו בפעם הראשונה ,איפה אבא שלו? הרי הוא נולד בלי אבא וכאשר הוא בן 5 יש לו שאלות של ילד .
"אימא.. איפה אבא?" שאל טוני כאשר הוא אוכל עוגייה ופיו מלא באוכל
"לא הבנתי מה אמרת חמוד " היא אומרת
טוני מסיים את העוגייה ושואל שוב את אותה השאלה
אימו של טוני הורידה גבות למטה ,היא הראתה לו שהיא רוצה לספר אבל היא לא בדיוק יודעת איך
"אבא.. נסע" אמרה אימו אחרי שחשבה על משהו מתאים
"לאן הוא נסע ?ולמה זה כל כך הרבה זמן ?" שואל טוני בתמימות
אימו לא ידעה מה לענות היא רק ידעה שהיא נפרדה מאביו בפרידה קשה וחסרת מעצורים
אימא ואבא של טוני מעולם לא התגרשו או נפרדו ,הוא פשוט הודיע לה שהוא חייב ללכת והשאיר אותה בהריון בלי שהוא ידע אפילו ,הדבר הזה גרם לאימא של טוני צער .
"את יכולה לפחות להגיד לי איך קוראים לו ?" שאל שוב טוני והפעם ציפה לתשובה
אימא שלו הסתכלה עליו וראתה את הילד המקסים שלה ושהוא בעצם רוצה תשובות
או לפחות את התשובה הקטנה הזאת שתעשה לו את השבוע יותר מתוק ממה שיהיה לו אם היא לא תגיד לו
"בטח שאני יכולה להגיד לך ,קוראים לו גדי " היא אומרת
"גדי? " שואל בפליאה טוני כאשר הוא מחייך קלות
שם המשפחה של טוני היה ארם ,שמו של ארמגדון הגיע משני שמות אלו 'ארם גדי'
אבל זה לא הדבר היחיד שקרה .


"תעבירי לי את האזמל "
"את החוטים בבקשה " , "תני לי פיסת עור " את כל המשפטים האלה אמר המנתח כאשר בחדר הניתוח שוכב איש שמדביקים לו עור על הפנים ,הוא יוצר לעצמו זהות חדשה לגמרי
כעבור שעתיים הוא מתעורר והוא רואה סביבו את הפרופסור
"פרופ.. פרופסור מה איתי ?" הוא שואל כאשר קולו רדוד וחלש מאוד
הפרופסור הסתכל עליו ואמר :"מר גדי ארם ,אתה עם פנים חדשות עכשיו "
אמר הפרופסור וחייך "זה מה שרצית לא?" שואל את ארמגדון כאשר עוד קוראים לו גדי ארם
"כן ברור ,אבל אל תקרא לי גדי ארם ,שמי ארמגדון " אומר ארמגדון לפרופסור ומוריד את התחבושות מפניו
הוא מחכה שיביאו לא מראה ובינתיים מנסה לתאר את פניו ואיך יראה
המראה הגיעה לחדר ההתאוששות וארמגדון החזיק אותה
הוא מחזיק אותה מול פניו ,הוא תחילה נבהל ואז חייך 'זה בדיוק מה שרציתי' הוא חושב לעצמו
"עבודה מצוינת פרופסור" אמר ארמגדון לפרופסור
הפרופסור נכנס עם מסמכים שארמגדון צריך למלא ,אלה מסמכים חשובים מאוד שאמור למלאות כל מי שעובר ניתוח
"אממ מה התאריך היום ?" שואל ארמגדון
הפרופסור מסתכל בשעונו הדיגיטלי מחכה קצת ואומר :"ה23 באפריל " עונה הפרופסור
ארמגדון היה מופתע "כבר ה-23?" הוא שואל אותו
הפרופסור לא ידע מה רוצה ממנו ארמגדון אבל הוא אמר לו "ככה זה ,כיום הזמן עובר מהר מאוד ,מה אני יגיד לך ,ברוך הבא ל2040 " אומר הפרופסור ויוצא מהחדר כאשר מסיים את דבריו
'2040?' שואל לעצמו ארמגדון כאשר הוא אפילו לא הבין מה קורה שם


"זה הבן שלך ?" שואל אנדרסון בפליאה מוחלטת ולא מבין מה קורה שם
"הוא מת?" שאל ארמגדון את ליאונידס וציפה לתשובה שלילית לשאלתו אבל הוא לא קיבל את זה.
"כן לצערי " אומר ליאונידס
ארמגדון שם את ראשו אל ראשו של טוני ואמר :"יהיה בסדר בני "
וכיסה את פניו במטפחת שהייתה לו
"בואו נמשיך " אומר ארמגדון וקורא לפיס ולאנדרסון אחריו
פיס ואנדרסון לא מבינים לאן הם נוסעים או יותר נכון למתי הם נוסעים
הם נכנסים לצריף ובתוכו המכונה ,אנדרסון סקרן לדעת מה עכשיו אז הוא לא מתבייש לשאול את ארמגדון
"לאיזו שנה אנחנו נוסעים עכשיו ?" שאל אנדרסון
"2040 " אומר ארמגדון ומפעיל את הקיטור של המכונה ,סוגר את הדלת של המכונה ושלושתם נוסעים לעתיד .

"הכול בסדר טוני?" אני שואל אותו כאשר הוא לא בעניינים ואנחנו צריכים להגיע לבחור ששלח לנו את המסרון לנייד
"אני בסדר גמור אחי " הוא אומר ואנחנו ממשיכים למערה של ארמגדון מבלי לדעת מי זה או לאן אנחנו הולכים.


באותה שנה הטלוויזיה הייתה בסדר ,התוכניות התחילו לשעמם מזמן אבל תוכניות הספורט לעולם לא ישעממו את קרב האוהדים "
"בן סהר נכנס לרחבה מקבל מסירה מגולאסה וזה .. גול!!!!" אומר השדרן בטלוויזיה כאשר בבית משפחת ג'ונסון לא פחות רועש מהרעש שעושים החברים של אבא שלו
שון אמנם לא אוהב כל כך כדורגל אבל הוא לא רע בזה ,כל פעם שיש משחק ועוד של המונדיאל אבא שלו מזמין חברים והם רואים זאת ביחד ,ותמיד זה רועש ככה ? כן ,לצער שון.
"שון.. אתה יכול להביא לי את המאפרה בבקשה ?" מבקש אביו של שון כאשר שון כבר מיואש ואין לו מה לעשות גם ככה הוא ניגש ונותן להם את המאפרה "
שון הוא כבר לא ילד ,אלא אם כן אפשר לקרוא לילד שמתגייס עוד חצי שנה ילד
הוא שחור עיניים ויש לו שיער שחור ארוך שמגיע עד לכתפיים ,הוא לעיתים אוסף את השיער שלו כקוקו
וכך הוא אוהב אותו יותר ,שון בחור מבוקש בבית הספר בקרב הבנות ולכן הוא לא מרבה לצאת מהבית כי בטוח יחכו לו למטה איזה 3 בנות עם מצלמות של הנייד מחכות לתפוס אותי יוצא מהבית
ותבינו . הוא לא מפורסם או משהו כזה ,רק פעם אחת הוא הציל את המנהל מלהיחנק ,רק לצערו זה היה מול כל הבית הספר!
"איזה משחק מרשים " אמר השדרן
"6:3 לישראל ומי חשב שהם ינצחו כך את ספרד אחרי כל כך הרבה חוסר תקווה עושה זאת המאמן ובגדול" אומר השדרן שוב
"6:3?" שואל שון את אבא שלו וחבריו
אבא שלו הבין שהוא מתפלא ואמר :"אני גם התפלאתי שון אבל כן ישראל ניצחה את ספרד במונדיאל "
זאת המונדיאל הראשון שעשו בישראל וגם ישראל ניצחה את ספרד במשחק הזה ,מי חשב ששנת 2014 תהיה כל כך עצומה מבחינת כדורגל ,שון היה מאושר למרות שהוא לא אוהד אף אחת מהמדינות הנלחמות אבל הוא סתם היה שמח עם כולם
שון נכנס לחדרו החשוך ומתיישב מול שולחן הכתיבה הוא פותח את הספר שלו ששמו "הפראי החופשי " שמצא למטה במרתף
הוא פותח את הספר ורואה את מה שכתוב :"נכתב על ידי מיכאל בשנת 1994 "
"לפני 20 שנה?" שואל את עצמו ולא מבין מאיפה זה הגיע בכלל
הוא סוגר את הספר ויוצא מחדרו
אבל כשהוא יוצא הוא מגיע למקום אחר ,הבית שלו השתנה ,ואבא שלו נעלם מהבית
הבית עצמו היה שונה הוא בוחן אותו כאשר הוא לא מבין לאן הגיע
הוא בודק בלוח השנה ורואה שרשום עליו את השנה 1994


"פרופסור?" שואל ארמגדון אחרי הניתוח את הפרופסור וקורא לו
"כן.." נכנס הפרופסור ופתוח לעזור
"שנת 2040 ? " שוב שאל ארמגדון
"כן.. למה זה מפתיע אותך ? " שואל שוב הפרופסור את ארמגדון
ארמגדון נבחן ומבין שהוא לא במקום שרצה (זה לא אותו הארמגדון של אנדרסון ופיס ,שימו לב)
הפרופסור יצא מהחדר ונכנס אל הלובי של בית החולים
"פרופסור כריסטופר אנדרסון ,זקוקים לך בחדר ניתוח 23 " אומרת אחות אחת שעוברת במסדרון
"אין בעיה" אומר כריסטופר ומחייך

[b] בפרק הבא:
כריסטופר אנדרסון הוא בעצם המנתח של ארמגדון?
למה ארמגדון נסע ל2040 ?
ואיך שון נסע בזמן ?
את הכול תדעו בפרק הבא
פרק 4:שני אבות! ושני בנים!
[/b]

ווואאה זה נעשה יותר ויותר מעניין D:

מחכה לפרק הבא D:

תודה אלכס!
עוד תגובות

משתפר מפרק לפרק, באמת יפה.

תודה ניב

פרק ממש טוב!
רק תזכיר לי מי זה פיס...
טוב אני מקווה מאוד שיש לך הסבר למה שקורה פה בפרקים הבאיים, מחכה!

פיס זה סבא של תאי לא זוכר?!
ותודה