Martin's Story, פרק 13.

פרק מדהים, אהבתי מאוד, למרות שלא תיארת את ברנז ואת אנבסיל...
אבל אולי זה יתרון, הרי גם בשר הטבעות השתמשו בשיטה הזאת כדי לפתח את דימיון הקורא ולגרות אותו לחשוב על הדמויות.
זה פרק עלילה בעיקר ולא קרב, אבל זה גם חשוב. מחכה לפרק הבא!

אני לא מייחס חשיבות רבה למראה שלהם, ולכן לא כל כך טרחתי לתאר אותם באמת.
תודה על התגובה.

>:
טוב בגלל שאחריי כמעט שנה (אם אני לא טועה )שוכחים דיי בקלות אני קורא את הפרקים בפעם השניה (והם עדיין מדהימים) מחכה כבר שאת החבר הרביעי בקבוצה ^^

[RIGHT]שנה מאז הפרסום הראשון, כן.
פרק 4.
[B]Chapter4: Devil’s sanctuary part II[/B][/RIGHT]
[spoiler]
[RIGHT]'אז... לדעתי העמדתי פנים שעדיין לא התאוששתי מספיק זמן..' חשבה לעצמה האסירה, בעודה כלואה במיכל עם הנוזל. היא פתחה את עיניה והתחילה להסתכל סביב. 'לדעתי אני פועלת בתזמון מושלם. אני לא הכי חשובה פה. לעומת זאת אני עלולה להיות הכי מסוכנת פה'. היא חייכה לעצמה, נעמדה על רגליה, והחלה להתעסק קצת עם חיבור מכסה המיכל לשאר המיכל. 'חייבת להיות דרך...' היא חשבה והצליחה לנתק אותם. היא חייכה לעצמה ויצאה. 'עכשיו בואו נמצא את הבגדים שלי...'. היא הסתכלה לרגע וראתה דלת אחת בחדר. היא התגנבה חרש ממיכלה החוצה. היא נגשה לדלת והצליחה לפרוץ אותה. בחדר הייתה תיבה. 'אם זה לא הבגדים שלי אז מה זה?' היא פתחה את התיבה לבשה אותם ויצאה.
בה בעת, מרטין, אנבסיל, וברנז החלו ללכת.
"ובכן, הם חושבים שאנחנו מסתובבים פה חופשי. נגרום להם לחשוב ככה!" אמר ברנז.
"אני לא יודע.. הם צריכים להיות מסוכנים..." אמר מרטין
"צא ממצב הרוח הזה! אנחנו כבר לא במיכל הזה..." אמר ברנז, מנסה להחדיר בהם מעט מרץ, בידיעה שככל הנראה יזדקקו לו בקרוב.
"בקרוב תחזרו..." אמרה מפלצת שנראתה כמו דוב עם פרווה כחולה שכסתה אותו, שהופיעו משום מקום לידם.
"לתקוף!!!" צעק מרטין. מרטין רץ אל המפלצת והביא לה כמה מכות עם פטישו. אנבסיל השתמש בפיצוץ הקסם ברנז ירה מספר חצים לעבר המפלצת. המפלצת חטפה את המכות ואז הבעתה נהייתה רצינית. היא העיפה את מרטין עם טפריה בצורה קשתית מושלמת. אנבסיל השתמש במכת הקרח והופיע קרחון מעל המפלצת ואז הוא פגע בה. המפלצת עשתה שלושה צעדים אחורה כתוצאה מהפגיעה וברגע שהתכוונה להסתער על אחד מהם, ברנז ירה שני חצים בבת אחת לכוון ידיה וידיה נתקעות בקיר.
"מכאן אני יכול להמשיך" אמר מרטין. מרטין רץ קדימה בעוד שאנבסיל בצע את מכת הכח והם חסלו את המפלצת.
"קרב טוב!" שיבח מרטין את שותפיו, ושלושתם התקדמו.
במקביל, אחד המשרתים הבחין באישה. האישה חייכה עליו בעצבנות ודקרה אותו במהירות עם סכינה.
"קלי קלות" היא לקחה את הגופה שלו. היא לקחה את הלבוש המשמעותי שלו ולבשה אותו מעל הלבוש שלה. היא הכירה את היצורים האלו טוב מאוד. הם הסתכלו על הכל בצורה ממוצעת. הפרטים לא עניינו אותם. הם ראו את מה שהכי בולט. היא המשיכה להסתובב ונראה ששאר המשרתים חשבו שגם היא משרתת. היא המשיכה להסתובב באזור עם יכולת את ההתחבאות המאוד טובה שלה. לפתע היא ראתה שלושה מפלצות שהיו דומות לאלה שמקודם תקפו את ברנז, מרטין ואנבסיל. היא נכנסה מיד למצב רוח לחימתי והחליטה שעליה להלחם בדובים האלה. היא התגנבה מאחורי אחד מהם. שלושת המפלצות דברו בשפה לא מובנת ופתאום אחד מהם נפל.
"מה לעזאזל?!" שאלה אחת המפלצות, עדיין בשפה לא מובנת. האסירה הרימה את הסכין שלה,
"פצצת השנסווי!!!" היא צעקה ומסביב לסכינה הופיעו האותיות היווניות אלפא, ני, פאי, למדה, אומגה ופסי. ששת האותיות נכנסו לסכינה ואז היא דקרה שש פעמים במהירות את המפלצת. המפלצת לא חוסלה אך תקפה, אך האישה התחמקה בקלות מכל ההתקפות. שתי המפלצות הקיפו אותה והבעת הפנים שלה השתנתה למורגזת ולפתע ברנז, מרטין ואנבסיל ראו את זה קורה.
"אני מניח שצריך לעזור לה" אמר מרטין. מרטין רק הוציא את הפטיש שלו אך עדיין לא תקף, שכן הוא הבחין שברנז ירה שני חצים לעבר המפלצת והמפלצת התמוטטה. האישה הסתכלה מאחורה, המפלצת השניה באה לנצל את ההזדמנות, אך מרטין במהירות הסתער על המפלצת בתאום עם אנבסיל שירה את מכת הקרח על המפלצת וכך חסלו גם את השנייה.
"את בסדר?" שאל מרטין
"בואו נגדיר את זה כך, רק זרזתם את תהליך ההבסה של המפלצת" היא אמרה באדישות.
"תני לי לנחש, את גם הגעת לפה על ידי סיפור מפגר על מפלצת שקוראים לה איילזור" שאל מרטין עם נימת עצבנות בקולו.
"בדיחה טובה, באמת האמנת לשטות הזאת?! אתה לא מנוסה. אני ידעתי שזה שטויות ותקפתי אותו. אך הוא נעלם פתאום ואז התעלפתי במהלך הקרב. הוא מן יצור כזה שאני ארצה להביס יום אחד" היא אמרה באדישות, ויתכן שגם קצת עצב.
"את כנראה מאוד מנוסה.." אמר מרטין
"ברור שאני מנוסה! אני יצאתי למסעות עם הרבה אנשים אבל הבעיה היא שכולם נלכדו במבוך ולא יכלו לצאת או נרצחו או התאבדו משגעון או..." התחילה להסביר בניסיון להזכר בכל המקרים למה לא הביסו את הג'מוזה "ומקרה שהיה מאוד נפוץ גם כן, זה שאנשים נמשכו אליי, וזה גרם להם לאבד כל שפיות דעת ולהתנהג כמו קופי אדם. בדרך כלל קבוצות שמוצפות באנשים כאלה לא שורדות זמן רב...". מרטין עיקם את פניו. השגרתיות הקלה בה היא הזכירה את כל אותם אנשים שמתו, או שחייהם נהרסו גרמה לו לחוש לא בנוח, נוכח המחשבה שיום אחד יהפוך להיות אחד מהם.
"אם כבר מדברים על 'מסעות' אני מרטין ואני מטייל במטרה להלחם ולנצח את הג'מוזה. האם את תצטרפי אלינו?" שאל מרטין בניסיון נואש לעצור את שטף דיבורה אודות מסעות כושלים.
"תן לי לנחש, הקוסם והקשת שמה גם אתך?" שאלה האישה
"כן, הקוסם הוא אנבסיל והקשת הוא ברנז" אמר מרטין
"בסדר. אני אצטרף. אם שרדתי כמעט אינסוף מסעות, עוד אחד לא יזיק.. אני ג'אוורה" אמרה ג'אוורה. כולם החלו להסתובב באזור בניסיון למצוא יציאה.
"רק רגע. אם נצא מפה, לא נראה לי שנוכל לחזור לאדמה" אמר ברנז.
"יש בזה משהו, לכן אני מחפש מגילות של דלת לפני הקרקע" אמר אנבסיל.
"רעיון טוב" אמר מרטין לאנבסיל. הם המשיכו להסתובב ובדרך פגשו קצת מהדובים שממקודם פגשו. הם לא היוו אתגר רציני במיוחד, לכח המשולב של ארבעתם יחד.
"עצרו!" אמרה ג'אוורה "אני שומעת את איילזור האזינו גם אתם..."
"לא! לא יכול להיות שגם היא השתחררה! הג'מוזה יחסל אותי. אני אביא אותם אל הג'מוזה מיד!" אמר איילזור ונשמעו קולות צעדים.
"אני מניחה שכולכם הבנתם מה זה אומר...." לחשה ג'אוורה בנימה של משהו לא טוב עומד לקרות.
"להלחם באיילזור?" השיב מרטין מרטין בלחישה באותה נימה.
"לא נראה לי שיש אפשרות אחרת" השיבה ג'אוורה. כולם נראו מודאגים. כנראה שהם לא לחשו מספיק טוב, כי לפתע נשמעו הצעדים של איילזור קרובים מתמיד "הנה הוא בא!!!". מרטין הכין את הפטיש שלו וכולם היו מוכנים.
"זה אתם אסירים, לא האמנתי שתוכלו לברוח.... באמת עשיתי קצת טעויות... אבל על טעויות משלמים!" אמר איילזור
"אז מה אתה רוצה מאיתנו? אתה עשית טעות..." אמר מרטין
"ואתם תשלמו!" צחק איילזור והכין את עצמו לקרב. איילזור לא השתמש בנשק, זרועותיו היו חדות וקשיחות. מרטין וג'אוורה רצו קדימה. ג'אוורה רצה כשהחלה להשתמש בפצצת השנסווי ומרטין התכונן למכה כוחנית עם הפטיש שלו. מאחורה ברנז ירה חצים על איילזור ואנבסיל השתמש בכמה מכות קרח. נראה כי איילזור כל הזמן נפגע, אך המכות לא גרמו לו לנזק משמעותי. איילזור הסתובב במהירות ובכך מרטין וג'אוורה נפצעו מידיו. הם התאוששו והמשיכו לתקוף. לפעמים אנבסיל עבר לפצצת הקסם. על אף היותה חלשה יותר ממכת קרח, היא הייתה מפוזרת יותר לכן פגעה בהרבה מקומות. היה זה קרב מאוד קשה. אך החלק הטוב היה שבגלל שכל הזמן תקפו לאיילזור לא היה זמן לעשות את המכה שבה הצליח לגרום למרטין, אנבסיל, ברנז וג'אוורה להתעלף. הקרב קיבל תבנית מחזורית. כולם תוקפים ואנבסיל משתמש במכת קרח. איילזור תוקף ואנבסיל משתמש בפצצת קסם וחוזר חלילה. אז מרטין הביא מכה שהדפה מעט את איילזור אחורה. איילזור לא נפל, הוא השתמש בידיו כדי לעצור את הנפילה. לפתע ג'אוורה הבינה מה לעשות. היא ראתה משהו שהתאים לדבר שנאמר לה פעם, והיא הצליחה להסיק את המסקנה הנכונה. היא התקרבה לאיילזור במהירות, וביצעה את פצצת השנסווי במקום מאוד ספיציפי. ללא כל התראה מקודמת, במקום בו דקרה ג'אוורה הופיעו גלים אדומים ואיילזור התפוצץ.
"מה לעזאזל?!" התפלא מרטין
"נקודות תורפה..." אמרה ג'אוורה בפשטות. כעת מה שנותר לכולם זה למצוא דרך לצאת מהמקום. הם המשיכו להסתובב עד שהגיע לחדר עם הרבה שולחנות וארוניות.
"לדעתי זה פה..." אמר אנבסיל והחל לפתוח את הכל. "כן! מצאתי!!" אנבסיל הוציא מגילה שהיה מצוייר עליה אדמה. הוא וודא שזו מגילה חזרה לפני הקרקע.
"הלטס, גרבון טרה!" אמר אנבסיל והפיע לפתע שער. "להכנס בבקשה". כולם נכנסו לשער. לפתע הם ראו את אור השמש והם היו בשדות.
"אני שמח שלפחות זה נגמר..." אמר מרטין בהקלה.[/RIGHT]
[/spoiler]

היו לי כמה בעיות באינטרנט עם פרק שלוש ומשום מה לא הצלחתי לקרוא אותו,
אז קצת היה לי קשה להבין את הפרק הזה, אבל נקווה שהכל יחזור למסלול מפה.
דרך אגב, פאי היא לא אות באלפבית היוונית, אם אני לא טועה, כל שאר האותיות שהזכרת אכן.

פרק מעולה כמו תמיד ^^
בסבב השני עברת את הסבב הראשון ?

[quote=Artist Ninja;1215926]היו לי כמה בעיות באינטרנט עם פרק שלוש ומשום מה לא הצלחתי לקרוא אותו,
אז קצת היה לי קשה להבין את הפרק הזה, אבל נקווה שהכל יחזור למסלול מפה.
דרך אגב, פאי היא לא אות באלפבית היוונית, אם אני לא טועה, כל שאר האותיות שהזכרת אכן.[/quote]
אם אתה עדיין לא מצליח, אני אשלח לך את תוכן הפרק בה"פ.
ובטח שפאי היא אות יוונית. בטח שבטח. האמן לי שאני מכיר את האלף-בית היווני טוב. אני מתמטיקאי.
[quote=The Flupy;1215927]פרק מעולה כמו תמיד ^^
בסבב השני עברת את הסבב הראשון ?[/quote]
לא. הסבב השני היה מאכזב מאוד.


אני אמתין קצת עם פרק 5 (ולו רק כי אני נמנע מלפרסם שני פרקים ביום).

[QUOTE=LordAbizi;1215929]אם אתה עדיין לא מצליח, אני אשלח לך את תוכן הפרק בה"פ.
ובטח שפאי היא אות יוונית. בטח שבטח. האמן לי שאני מכיר את האלף-בית היווני טוב. אני מתמטיקאי.

לא. הסבב השני היה מאכזב מאוד.[/QUOTE]

אם אתה יכול, תודה.
דרך אגב, אני לא מתמטתיקאי, אבל למדתי בכיתה ג' את האלפבית היווני, ולמרות שאני סומך
עליך, אני אבדוק את זה.

בונה, ג'ווארה נשמעת מזה כוסית Xd
פרק סוס כמו כל שאר הפרקים...
התגובות מתחילות להיות מחזוריות אז אני מתקצר Xd

[RIGHT][B]Chapter 5: Flirenzzia City.[/B]
[SPOILER]
הארבעה הסתובבו במטרה למצוא עיר או פונדק דרכים שמה יוכלו להתמקם לאותו היום. השעה הייתה שעת הדמדומים. הארבעה הלכו בשדות הדביבונים אבל לא הדביבונים ולא הארבעה לא חיפשו צרות.
"שדות הדביבונים.... אני מניחה שאנחנו ליד פלינצריה" אמרה ג'אוורה.
"מסכים. הבית שלי בפלינצריה, והאזור נראה לי מוכר." הסכים ברנז. מרטין ואנבסיל שתקו, כל אחד שקוע בעניניו.
'להאמין שאלו רק החלשים ביותר... זה היה מזל קלוש שהבסנו את איילזור... זה לא ייתכן. אנחנו לא יכולים לנצח את הג'מוזה ככה!' חשב לעצמו מרטין בכבדות 'אין מצב... כדאי שאני אפסיק עכשיו לפני שמה שהוא יקרה לי....' הוא נזכר בדברים שאמרה ג'אוורה על אותם אנשים שנלכדו במבוך, או השתגעו.
"תעיף את הפרצוץ החמוץ" אמר לו ברנז כאילו קרא את מחשבותיו "עד שהג'מוזה יהיה שווה קרב אנחנו נהיה יריבים שקולים!" אמר, בלי לייחס תשומת לב רבה להגיון מאחורי הדברים שאמר.
"אותי מדאיג משהו אחר, מי הם האבירים של מונטספור?" אמר לפתע אנבסיל, שהצטרך לשיחה הזו בהפתעה גמורה.

"אילו אבירים?" שאל מרטין, מבולבל מעט מהשיחה שהתפתחה.
[RIGHT]"אינך זוכר? איילזור אמר בהתחלה... בתור משהו שלמד על הקוסמולגיה של ג'מוזה לא ממש הוזכרה הדרך בה עשו את קסם שמירת המצב... גם לא הזכירו אותם, עכשיו זה גורם לי להרהר למה לא?" הרהר אנבסיל בקול.
"פשוט מאוד, הם לא רוצים להכניס לך רעיונות לראש. אין זה חומר שאתה אמור להבין ככל הנראה בשלב הזה." אמרה ג'אוורה. הדממה שבה עליהם. השמש כבר שקעה. באופק נראו שערי העיר.
"בוא נקווה שנכנס לפני שהם ינעלו את השער, לא מתחשק לי לישון מטר מחוץ לעיר..." אמר מרטין. ולמזלם השערים עדיין היו פתוחים.
"אתם.. אפשר לדעת מי אתם?" שאל אותם השומר
"היי ביטו, אתה מכיר אותי נכון? הם חברים שלי!" אמר ברנז
"הסתתרת טוב ביניהם, לא ראיתי אותך!" אמר השומר. הארבעה הגיעו לפונדק שנראה זול יחסית. חדרם היה בעל ארבע מיטות עץ קטנות. כל אחד ניגש למיטה באופן אקראי והם שכבו במיטותיהם.
"אני אראה מה נעשה מחר כשמחר יבוא, בינתיים - לילה טוב" אמר מרטין, וכולם התכוננו לישון.
ברנז לא נרדם מיד. הרבה דברים משונים בתכלית קרו באותו יום, אך מה שתפס את מרבית תשומת ליבו הייתה ג'אוורה. הוא היה מעט עסוק מדי בלוחמה בצרצרים כחולים ממקודם, ולכן לא שם לב לזה מוקדם יותר. הוא סקר בקצרה את גופה, ולאחר חשיבה מעטה קבע שהוא נמשך אליה. המחשבה הזו בלבד הטריפה אותו מעט, שכן הוא נזכר באחד המשפטים הראשונים שאמרה: רוב הקבוצות בהן היא הייתה נהרסו מכיוון שאנשים נמשכו אליה, ושכחו הגיון בריא מהו. הוא קיווה שהוא נבדל מאותם קופי אדם חסרי שכל, ובעוד הוא חושב איך בדיוק, וכיצד יוכל להתקרב לג'אוורה בלי להפוך סדרי עולם, הוא נרדם. אך אפילו בשנתו היא לא עזבה אותו, ואת חלומותיו העביר ברדיפה אחריה דרך הרים ללא קרקע, או על השמש עצמה ומקומות משונים אחרים.
בבוקר מרטין התעורר וקרא לשאר. הם התעוררו.
"מה אוכלים לארוחת בוקר?" שאל אנבסיל. אף על פי שרוב הדברים שנלמדו במהלך לימודי הקוסמים הוא להתעלם מהעולם הגשמי ולהתרכז בקסם של העולם ולהשתמש בו, הוא ידע היטב שללא מספיק מזון זה יהיה בלתי אפשרי.
"דביבונים, זה מה שתמצא לאורך כל פלינצריה..." אמר ברנז. הם יצאו מחדרם והלכו ברחובות העיר הקטנה.[/RIGHT]


[RIGHT]"ידעתי שאסור לי להפקיד משימה כזאת אצל איילזור!!" אמר הג'מוזה בזעם. "לא רק שהוא לא הצליח ללכוד אותם יותר מחמש דקות.." הג'מוזה הפסיק לרגע כדי לשקול אם היו אלו באמת חמש דקות, אחרי הכל בגיהינום לזמן אין משמעות. הוא ויתר על הרעיון והמשיך לכעוס. "אלא הוא גם מת!! ממש מתאים, אני עדיין מקבל חזרה כוחות ואפילו מחצית הכוחות שלי לא חזרו ואחד המשרתים הכי טובים שיכולתי לקרוא לו במצבי הנוכחי מת!!"
"אדון ג'מוזה עליך לא להתרגז יותר מדי, תמיד תוכל לנסות להשיג אותם בדרך אחרת, מה גם שכנראה יש טובים מהם, הם אחרי הכל, ילדים..." אמר משרת שהיה באותו הזמן בחדר של הג'מוזה, ושהיו לו נטיות אובדניות, ולא ידע הרבה על סיפור הבסתו של הג'מוזה.
"אני ביקשתי את עצתך?! כשאני ארצה בכך שתייעץ לי אהיה בטוח לזמן את האבירים של מונטספור כדי שיהרגו אותי!!" אמר הגמוזה בזעם.
"אני מצטער אדון ג'מוזה, אנא קבל את סליחתי" אמר המשרת במהירות.
"טוב מאוד כעת עזוב אותי לבדי, אני לא רוצה חברה עכשיו" אמר הג'מוזה והמשרת נעלם בעשן.[/RIGHT]

[RIGHT]הדרלס ופים היו שקועים בקרב חרבות.
"המהלכים שלך מאוד איטיים!" אמר הדרלס
"גם אתה לא כל כך מהיר מר-מעיר-הערות-לכולם!" אמר פים. פים צפה את הפסדו אך עדיין המשיך להלחם. ובאמת, אחרי מספר דקות חרבו של פים התעופפה.[/RIGHT]

[RIGHT]"קדימה איפה היציאה הזאת, אני ממש רעב לדביבונים!!" אמר אנבסיל, ואיך שאמר זאת חרב נחתה מספר מלימטרים ממנו." זה היה קרוב!"[/RIGHT]

[RIGHT]"כל הכבוד הדרלס, עכשיו לך תביא..." אמר פים באדישות. הוא ספג את אותה התבוסה כל יום במשך השבוע האחרון. לעתים נדירות המהלכים שלו, אותם הוא תכנן בדיוק קפידתי וקרא להם "מהלכי הקרב הנכונים ביותר בעולם", נצחו את המהלכיים הסטנדרטיים והרגילים בהם השתמש הדרלס. זה דיכא אותו אומנותית. הוא הרגיש שאין כל ערך למחשבה שהוא משקיע.
"בוא גם אתה!" אמר הדרלס.[/RIGHT]

[RIGHT]"של מי החרב הזאת?" שאל אנבסיל לאחר שהתאושש מההלם.
"אני לא יודע, אבל בילדותי היו לי שני חברים, הם תמיד שחקו בחרבות עץ, ותמיד חרבו של אחד הייתה עפה ונוחתת בצורה דומה..." אמר מרטין.
"תגיד ראית את החרב... היי! מרטין! מה נשמע?" הדרלס המתקרב למקום שאל כשלפתע הבחין שמולו עומד מרטין.
"ה-הדרלס?!?" שאל מרטין בפליאה, כאשר פים הגיח מאחורי הדרלס.
"כן מרטין, ממש לא ציפיתי לראות אותך פה, מה מעשיך כאן?" שאל הדרלס
"מעשיי כאן אמורים להיות מובנים הלא כן? הרי אני במסע, אני יכול להיות בכל מקום, השאלה האמתית היא, מה מעשיך שלך כאן?" שאל מרטין
"אני ופים החלטנו שאנחנו נטייל ונאסוף כל מיני סוגים שונים ומשונים של חרבות!" אמר הדרלס ופים הנהן.
"ראית את החרב שלי איפה שהוא?" שאל פים
"אתה מתכוון זה? זה כמעט רצח אותי!" אמר אנבסיל ונופף בחרב. זה היה קצת קשה, חרב ממוצעת לא הייתה במשקל שקוסם שלא התאמן בכלל על כושר גופני יכול לנופף בה בקלות. הדבר רק חיזק את הרעב שחש.
"כן! זה זה בדיוק!" אמר פים ולקח את החרב. הששה שוחחו כשהזכיר להם אנבסיל את אשר עמדו לעשות.
"מה יש? אנחנו הולכים לצוד דביבונים או לא?!" שאל אנבסיל.
"הדרלס, פים למה שלא תבואו לצוד איתנו דביבונים?" שאל מרטין
"מצוין" הם אמרו אחד אחרי השני
"ואפשר לדעת מה הם התוכניות שלך להיום?" שאל ג'אורה.
"אה... אני מניח שאנחנו צריכים להגיע איך שהוא למבצר וודן-גאף! נעשה את דרכינו לשם אחר כך" אמר מרטין. הוא עצמו הופתע ממה שאמר. ' נניח לזה, גם ככה לא נוכל להכנס, אני יכול להבטיח את זה!'. השאר גם היו מופתעים מעט, אך לא מצאו שום בעיה בתכנית.
הששה הלכו לצוד. אנבסיל באופן מידי שלח שבעה פצצות קסם אל עבר שבעה דביבונים אקראיים. כולם מתו מהמתקפה. הדרלס ופים קפצו על מקום שהיו בו די הרבה. השניים בצעו ביחד תנוחה מוזרה והתחילו לרקוד תוך כדי שהם חותכים דביבונים עם חרבותיהם הקטנות. ג'אורה עמדה במקום, היא לא הייתה כל כך רעבה, אבל רק בשביל העניין היא התמקדה בסכינה ואז קבלתה תנופה ענקית קדימה תוך כדי שהיא משפדת הרבה מאוד דביבונים. ברנז ירה חצים באקראי, ומרטין אחז את פטישו בשני ידיו ואז הסתער תוך כדי שדביבונים נפגעו מהתקפתו. לבסוף כולם אספו את הדביבונים שהרגו וחזרו לעיר. כולם אכלו בשקט ובסוף קמו הדרלס ופים. (אין לי מושג איך באמת נראה דביבון ועד כמה הוא אכיל, אבל לצורך העניין אפשר לקחת חיה אכילה כלשהי ולקרוא לה "דביבון" ואז הסיפור שלי יעבוד באותה מידה ולא יקרה שום דבר רע).
"מכאן אנחנו ממשיכים לנמל נקווה שיש שם כמה חרבות של מלחים למכירה!" אמר הדרלס ושניהם הלכו.
"עם חברים כאלה בוודאי הייתה לך ילדות קשה!" העיר ברנז וצחקק קצת.
"לא כל כך, הם היו די מצחיקים כשהם למדו איתי לחימה, איי הימים ההם!" רגע של נוסטלגיה פקד את מרטין ומיד הוא חזר למציאות. "אז שנלך לוודן גאף?" כולם החלו בצעידה. הם יצאו מהשער המרוחק מהשער שדרכו הגיעו והגיעו ליער.
"מספרים שהמקום הזה נקרא יער רוחות, אבל נראה לי שזה רק בגלל שחשוך כאן רוב הזמן..." חלק ברנז את הידע על עיר מולדתו עם השאר.
"כמה תמהונים מקבלים על עצמם החלטה לקרוא למקום בשם. ממש מגוחכת, עיר הלידה הזאתי שלך..." אמרה ג'אורה. אל אף שהערה זו הייתה אמורה לא למצוא חן בעיניו הוא הסתכל עליה ושם לב על כל מה שחשב עליו בלילה הקודם. הוא המשיך להסתכל עליה ולהתקדם קדימה ואז נתקע בעץ.
"באמת, ברנז, סתם ככה נתקע בעץ?" אמר מרטין, כמעט פורץ בצחוק, אך מהעץ נפל למטה מין כדור שנראה כמו כדור אבק פרוותי משונה מעט. הכדור צרח וכולם סתמו את אוזניהם אך זה לא עזר. הקול היה כל כך חד עד שהאוזן התיכונה השתגעה ואז כל אחד מהם בתורו איבד שיווי משקל ונפל לאדמה כשהוא לא מסוגל לקום.[/RIGHT]

[/SPOILER][/RIGHT]

פרק ממש טוב כמו כל השאר...
תתבייש אתה מתחיל ליגרום לי לכתוב הודעת שחוזרות על עצמן...
יש רק הערה אחת קטנה...
רשמתה:
[QUOTE=LordAbizi]"ראית את החרב שלי איפה שהוא?" שאל פים
"אתה מתכוון זה? זה כמעט רצח אותי!" אמר אנבסיל ונופף בחרב.[/QUOTE]
רצח זה מעשה בכוונה תחילה, אני לא חושב שהוא התקוון לרצוח אותו. אז נראה לי שמתאימה פה המילה הרג.
חוץ מזה פרק ממש טוב! D:

הממ.. זו נקודה מעניינת. במובן מסויים אפשר לאמר שאתה צודק, אבל אם אני רוצה למצוא פירוש שבו אני צודק (ואני חייב לעשות את זה), אפשר לאמר שהוא מדבר על החרב. החרב רצתה להרוג אותו. קצת מטאפורי. לא משנה.

למה הם לא ביחד? לא קראתי את פרק 3 (גם מה ששלחת בה"פ לא עבד, משום מה).
פרק טוב. אבל אם כבר חייה שניתנת לאכילה, למה קראת לה דביבון? אתה לא יכול להמציא שם?

1.[SPOILER][IMG]http://4.bp.blogspot.com/_QXng5xgOsJ0/TMoAPTAvG_I/AAAAAAAAAkQ/OOqSsWJGu9s/s1600/raccoon.jpg[/IMG][/SPOILER]
D:
טוב פרק מעולה כמו תמיד ^^

בדקתי את העניין, ואתה צודק.
אבל מה שבלבל אותי היה שאצלי כתוב פאי בצורה כזו- pi, ומאחר שיש
לי רק תעתיק לטיני של השם ולא עברי, לא עשיתי את ההקשר בין המונח המתמטי פאי
(אני מניח שאין צורך שאפרט מהו) לבין האות.