שרשור ניסיון,לי ולאוהד-פוקימון

"בוא אני יעזור לך!" אני קורא ומוציא את כל הפוקימונים שלי.
"כולם, את ההתקפות שאתם הכי מצטיינים בהם מטווח רחוק!" אני קורא, וכל הפוקימונים שלי משתמשים בהתקפות מיוחדות ומשונות, שפוגעות ישירות בגנסקט, שמסתלק מהמקום.
"תביא כיף!" אני קורא, ומייקל נותן לי כיף חזק. "אחי, הרגע הבסנו אגדי!" אני אומר.

גם לי בא Xd

שם: ברונו
גיל: 14.
מראה: שיער לבן ארוך(יש גם קצת על הפנים), מכנסי ג'ינס ארוכים ונעליים שחורות.לובש חולצה אדומה לבנה קצרה ומעליה ז'קט שחור עם שרוולים קצרים ועם הדפסים כחולים.
אופי: רציני וציני.עוזר לחבריו ואם יעצבנו אותו יכול להיות שלא ידבר איתם.דבק במטרתו אך במקרים אחדים נכנע.
רקע: י"ב(כנראה שזה יתגלה בהמשך..)
שישיה:
לוקאריו
רדמפרדוס
סמארוט
גרובייל
אקסיו
האונטר
הערות:

אחי זה רק ניסיון, זה לא רציני עוד...
אני לא בטוח שאפשר להירשם, כמו שכתוב בכותרת- זה רק לי ולמאשינקס.

[QUOTE=Sandshrew;1243222]"בוא אני יעזור לך!" אני קורא ומוציא את כל הפוקימונים שלי.
"כולם, את ההתקפות שאתם הכי מצטיינים בהם מטווח רחוק!" אני קורא, וכל הפוקימונים שלי משתמשים בהתקפות מיוחדות ומשונות, שפוגעות ישירות בגנסקט, שמסתלק מהמקום.
"תביא כיף!" אני קורא, ומייקל נותן לי כיף חזק. "אחי, הרגע הבסנו אגדי!" אני אומר.[/QUOTE]

עמית-שרשור זה לא כמו מ"ת,אתה לא יכול להירשם מתי שבא לך. שרשור מיועד למספר אנשים מסוימים,ובעיקרון בפורומים אחרים אפשר לחטוף באן אם אתה עושה כזה דבר (מגיב בשרשור של מישהו אחר) XD

~~~~~~

"זה לא ייאמן!" אמרתי בהתלהבות.החזרנו את הפוקימונים שלנו,והתמקמנו לנוח קצת.הוצאתי את טרנקוויל, שתוכל לעוף קצת. היא נראתה מאושרת והתחילה לעוף במעגלים גדולים מסביב לראשנו. לפתע,ראיתי פוקימון קטן בשיחים, שדמה קצת לקאטרפי,חוץ מהעובדה שהיה לו עלה על הראש.הוא התקרב אל ג'וני בעליזות,והתחכך ברגליו."הוא כנראה מחבב אותך." אמרתי בחיוך.

"לפי מה שאני יודע" אמרתי במבט מחוכם, "זה סוואבלו!"
"לא, יא דפקט," אמר מייקל, "זה וורמדאם!"
"אולי פשוט תסתמו את הפה ותנו לי, סוואדל, לעשות את העבודה!" נשמע קול. הפוקימון הקטן והגלמוד עמד על שתי רגליו ומחא כפיים. "מה קורה כאן??" שאלתי.

[QUOTE=Sandshrew;1243736]"לפי מה שאני יודע" אמרתי במבט מחוכם, "זה סוואבלו!"
"לא, יא דפקט," אמר מייקל, "זה וורמדאם!"
"אולי פשוט תסתמו את הפה ותנו לי, סוואדל, לעשות את העבודה!" נשמע קול. הפוקימון הקטן והגלמוד עמד על שתי רגליו ומחא כפיים. "מה קורה כאן??" שאלתי.[/QUOTE]

"ומאיפה לי לדעת?" שאלתי בסקרנות את ג'וני ובחנתי את הפוקימון. הוא בהחלט לא היה נראה כמו וורמאדאם או סוואבלו,ולמען האמת,בחיים לא ראיתי פוקימון כזה."זה פוקימון מאונובה שיחודי למקום הזה,על בטוח." אמרתי בחיוך קל,וסוואדל אמר:"למה נראה לך? יש כמוני בכל אונובה. אם כבר אתם רוצים לתפוס משהו נדיר,לכו תמצאו רוגנרולה." הוא אמר בשביעות רצון.

"יאללה באמת" אמרתי בציניות, "אם באמת אתה כל כך נפוץ, בוא פשוט נעזוב אותך!".
"כן, רעיון מצוין!" אמר מייקל.
"אה, כן?!" קרא סוואדל בכעס, וקפץ לתוך הפוכדור שלי. הכדור הבהב, ונעצר.
"טוב, סוואדל הזה ילך למחשב שלי" אמרתי והכנסתי אותו לכיס.
"בוא נלך ונחפש רוגנולה!" קרא מייקל בשמחה.

[QUOTE=Sandshrew;1243884]"יאללה באמת" אמרתי בציניות, "אם באמת אתה כל כך נפוץ, בוא פשוט נעזוב אותך!".
"כן, רעיון מצוין!" אמר מייקל.
"אה, כן?!" קרא סוואדל בכעס, וקפץ לתוך הפוכדור שלי. הכדור הבהב, ונעצר.
"טוב, סוואדל הזה ילך למחשב שלי" אמרתי והכנסתי אותו לכיס.
"בוא נלך ונחפש רוגנולה!" קרא מייקל בשמחה.[/QUOTE]

"כן,זה רעיון טוב. אבל אולי נמצא משהו טוב יותר מרוגנרולה.ואני גם אשלח את טרנקוויל לפרופסור,אני לא ממש צריך אותה." אמרתי בחיוך. קמנו ממקומנו והחזרתי את טנרקוויל לפוקדור."צא סאלאמנס!" צעקתי בחוזקה,וסאלאמנס שלי יצא מהפוקדור,גדול וחזק כתמיד. עליתי עליו יחד עם ג'וני, וטסנו לעבר ההרים

בזמן הטיסה, עברנו מעל מקום יפה, אגמים גדולים ורחבים התפרשו לפנינו, ומדשאות גדולות ניצבו שם. "זה נראה כמו מקום טוב להירגע" קראתי, "בוא נחנה שם!".
הנחתנו את הסלאמנס שלנו על האדמה, ולפתע, סערה גדולה פרצה במקום. הסערה הייתה ממש חזקה, וברקים נורו לכל עבר. יצוא גדול שנראה כמו ג'יני שרוכב על ענן הופיע, "ביקשת פוקימון נדיר?" אמר מייקל, "אז מצאת...".

[QUOTE=Sandshrew;1243907]בזמן הטיסה, עברנו מעל מקום יפה, אגמים גדולים ורחבים התפרשו לפנינו, ומדשאות גדולות ניצבו שם. "זה נראה כמו מקום טוב להירגע" קראתי, "בוא נחנה שם!".
הנחתנו את הסלאמנס שלנו על האדמה, ולפתע, סערה גדולה פרצה במקום. הסערה הייתה ממש חזקה, וברקים נורו לכל עבר. יצוא גדול שנראה כמו ג'יני שרוכב על ענן הופיע, "ביקשת פוקימון נדיר?" אמר מייקל, "אז מצאת...".[/QUOTE]

"זה לא נראה לי נדיר,זה נראה לי פוקימון אגדי..." אמרתי בלחץ,והחזרתי את סאלאמנס.למזלנו,היצור בכלל לא שם לב אלינו אלא רק לג'יני אחר,בצבע חום כתום. הם נראו ממש כועסים אחד על השני,ונחושים להילחם עד הסוף."ידידי,אני חושב שאנחנו הולכים להיות עדים לקרב בין אגדיים." אמרתי בחיוך והתיישבתי על הדשא.

"יש פופקורן?" שאלתי, והתבאסתי לשמוע תשובה שלילית.
שני הפוקימונים כעסו מאוד אחד על השני, והחלו להכות אחד את השני. אחד מהם שלח חזיזי ברק לשני, והשני שלח סלעים גדולים ואבנים אל האחר. שניהם היו מאוד תשושים לאחר קרב מעייף, ונסוגו לאחור. לפתע, אחד מהם לקח סלע גדול וזרק על השני. השני התעצבן, וחשמל את הזורק. שניהם שאגו בזעם, ושוב החלו בפרץ מתקפות. לפתע, אור גדול ירד מהשמים, וג'יני שלישי יצא מהם. רק שלג'יני הזה לא היה נראה שיש לו יכולת כלשהי. "טורנדוס- הפוקימון היחיד שרק מעופף" נשמע מהפוקידע.

[QUOTE=Sandshrew;1243998]"יש פופקורן?" שאלתי, והתבאסתי לשמוע תשובה שלילית.
שני הפוקימונים כעסו מאוד אחד על השני, והחלו להכות אחד את השני. אחד מהם שלח חזיזי ברק לשני, והשני שלח סלעים גדולים ואבנים אל האחר. שניהם היו מאוד תשושים לאחר קרב מעייף, ונסוגו לאחור. לפתע, אחד מהם לקח סלע גדול וזרק על השני. השני התעצבן, וחשמל את הזורק. שניהם שאגו בזעם, ושוב החלו בפרץ מתקפות. לפתע, אור גדול ירד מהשמים, וג'יני שלישי יצא מהם. רק שלג'יני הזה לא היה נראה שיש לו יכולת כלשהי. "טורנדוס- הפוקימון היחיד שרק מעופף" נשמע מהפוקידע.[/QUOTE]

"מצאתי את הפופוקורן." אמרתי לג'וני,ושלפתי מהתרמיל חבילה מוכנה ביחד עם בקבוק קולה. לקחתי חופן פופקורן והעברתי לג'וני. בינתיים. טורנדוס יצר מעין מעגל של כוח סביבו,וסביב שני האחרים. הוא לקח אותם ביחד אל מעל לעננים, והם נעלמו מהעין."באסה." אמרתי באכזבה.

לאחר שהג'ינים נעלמו, גשם החל לשטוף את הארץ. "יופי" אמרתי, "אפשר לזרוק את הפופקורן.". זרקנו את הפפקורן ורצנו לחפש מקום להסתתר בו מפני הגשם. מצאנו עץ חלול, ונכנסנו לתוכו. "כבר מחשיך" אמר מייקל, "כדאי שנישן בעץ הזה. שהגשם לא יפגע בנו".

[QUOTE=Sandshrew;1244090]לאחר שהג'ינים נעלמו, גשם החל לשטוף את הארץ. "יופי" אמרתי, "אפשר לזרוק את הפופקורן.". זרקנו את הפפקורן ורצנו לחפש מקום להסתתר בו מפני הגשם. מצאנו עץ חלול, ונכנסנו לתוכו. "כבר מחשיך" אמר מייקל, "כדאי שנישן בעץ הזה. שהגשם לא יפגע בנו".[/QUOTE]

"רעיון טוב." אמר ג'וני ונכנסנו לתוך העץ הענקי. ואני מתכוון ממש ענקי-הגזע החלול שלו היה בגודל של חדר קטן. "לדעתי נישן ככה,לא צריך אוהל פה." אמר ג'וני,ואני הנהנתי בהסכמה.

נרדמנו מיד, וכשהתעוררנו מצאנו את עצמנו במין מקדש חשוך וקודר. "מה אנחנו עושים פה?" קראתי. לאף אחד מאיתנו לא היה מושג. לפתע, ממחילה קטנה שהייתה במקדש, יצאה חיפושית קטנה וחומה, וקראה "שלום לכם, וברוכים הבאים למקדש הטראפינצ'. אני טראפינצ', ויש פה הרבה אחרים כמוני. אמא שלנו, פלייגון, נפצעה קשה. אנחנו צריכים שתבואו ותטפלו בה בבקשה.". טראפינצ' סימן לנו לעקוב אחריו, והתחיל ללכת.