החיים על פי לן

איך הוא יאכל פסטות? אין לו גרוש
קצת לא הגיוני. וגם, יש לך בטאים גרועים- לא אומרים "להילכם"

בכל מקרה.. סיפור בסדר.

הוא אוכל את השאריות כמו שהוא אכל במקדונלס

מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תודה

[b][SIZE="5"]כל מי שיש לא רעיון מה לן יעבור ביום יום שלו שיפנה אלי בפרטי ואולי זה יופיע בפרק הבא[/SIZE][/b]

פרק ב'

[size="3"]15.5.2010

"סליחה שלא כתבתי, פשוט אנשי הרווחה מצאו אותי והכניסו אותי לבית היתומים האזורי. יש פה כל מיני ילדים עם כל מיני סיפורים." אגיד בשקט את מה שאני כותב. 'אוף, אני חייב למצוא דרך לברוח מפה!' אחשוב לעצמי. 'אני לא מסוגל להישאר פה!' לפתע נכנסת אישה זקנה "כולם למיטות!" היא צועקת "מיד!"
כולם כמו רובוטים נכנסו למיטה ושיחקו כאילו הם ישנים.
"לא רוצה." עניתי לה כשלפתע שמעתי את התלחששויות של הילדים, "מה הוא אמר? למה הוא עשה את זה? היא תהרוג אותו!"
"שקט!" היא צועקת "מה אמרת?" היא שאלה אותי.
"אמרתי, גברתי הזקנה שלא שומעת, אני לא רוצה!" חזרתי על דברי שוב בתוקף.
"נראה לי שמשהו רוצה לנקות עכשיו."היא אמרה באיום.
"לא כל כך," עניתי בקול מזלזל. "אבל את יכולה לנקות, אם בא לך." "חוצפן!" הזקנה החלה לצעוק, היא משכה אותי מחוץ למיטה אל חדר המדרגות. "בא איתי! אני הולכת לעשות לך משהו שמזמן לא עשיתי"היא מלמלה, מצחקקת לה צחקוק מרושע "בוא למטבח."
"איפה שמתי את זה?" היא אומרת ספק לעצמה ספק שואלת, בזמן שהיא פותחת את כל ארונות המטבח.
'מה היא הולכת לעשות לי?' הרהרתי בחשש קל, עד שלפתע נשמע קולה "הנה זה! אוף, כמה אבק!" ראיתי שהיא החזיקה שוט מאובק בידיה.
"רד על ברכיך!" צעקה לעברי.
"כ..כן המפקדת!" צייתי בפחד ועושה מה שהיא אמרה. הבנתי שאין כל דרך אחרת.
"עכשיו תתכונן לחוות כאב כמו שמעולם לא חווית!" היא אמרה בקול מרושע והחלה להצליף בי.
"די!!" אני זועק בכל נשמתי "זה כואב הפסיקי!!"
"חשבת שתוכל לברוח מפה ולא לקבל עונש?" היא אומרת בזמן שהיא מצליפה בי שוב ושוב.
"סוף סוף דם" היא הוסיפה. "זה בדיוק מה שרציתי לראות"
היא חדלה להליף ועזבה את החדר, מפטירה משפט אחרון "עכשיו תנקה, ואל תשכח את שלולית הדם הזו."

המשך יבוא!![/size]

פרק מדהים!

השוט מוסיף המון עניין,לן בדיוק כמו שצריך,התיאורים נהדרים,שגיאות הכתיב והאורך מתאימים לילד בדיוק. הפכת רעיון משעמם של יום יום להרפתקה מדהימה!, תמשיך

[quote=מאסטר ליאון;1317203]פרק מדהים!

השוט מוסיף המון עניין,לן בדיוק כמו שצריך,התיאורים נהדרים,שגיאות הכתיב והאורך מתאימים לילד בדיוק. הפכת רעיון משעמם של יום יום להרפתקה מדהימה!, תמשיך[/quote]

איפה ראית שגיאות כתיב? הכל כתוב בצורה מושלמת.
דבר אחד עמית, הקפד שמילת המתאר של ההברה תישאר בלשון עבר.

תודה רבה


עוד תגובות?

הרעיון הכללי מאוד יפה
אך יש עדיין קצת מה לשפר
אני ממליצה לך לנסות לתאר מעט יותר, מה לן חושב, מה עובר לו בראש?
איך לקחו אותו לבית היתומים?
עם תתאר יותר זה יכניס קצת יותר עניין לסיפור
מקווה שעזרית^^

יש לי ת"ב סוף סוף:

לדעתי הפעם אתה צריך לכתוב בשגיאות, כי ילד כותב את זה, לילדים אין כוח לכתוב כמו ברמה שלך(זה מחמאה על מה שאולי יפורש כהעלבה),הרעיון של יומן באמת נשמע משעמם והפכת אותו לסיפור מדהים,כמו שטל אמרה, תחושות מוסיפות עניין ומימד נוסף לכל הסיפור והמומנטום המושלם למשיכת קוראים בפרק הזה הוא למשל:איך הביאו אותו לבית היתומים ועוד שאני אודיע לך בהמשך. הרעיון שמי שקורא יוכל להשפיע על הסיפור בעצמו הוא רעיון נהדר באמת. בקיצור, תמשיך כך ותתייחס לכל מה שאומרים לך

לוין, זה מדהים!!!!