מיינקראפט-לנצח את הדרקון

אוקיי מניסיון מה שנראה ארוך ממש בוורד(עמוד-שניים) זה פשוט כלום בפורום למשל הפרקים שאני כותבת הם חמש+ עמודי וורד
אז תשים לב להמיר אורך וורד לאורך בפורום

טווב נחמד
אני קורא

לא יהיה פרק עד יום שישי כי אני לא בבית כמעט....

[b]פרק 3-איש הסוף[/b]
אני וסטיב הועפנו על הרצפה. היצור הגבוה והרזה צרח והתקדם לכיווני, הוא הרים את ידו, מוכן לתקוף. ראיתי מזווית עיני את סטיב מותח חץ בקשת שהופיעו משום מקום. התגלגלתי הצדה בדיוק כשהיצור הנחית את מכתו על הרצפה. "וום" החץ שרק באוויר וננעץ בגבו של היצור. חומר סגול זלג מגבו. היצור לא התיק ממני את עיניו. אני הייתי מטרתו. "תפוס!" צעק סטיב וזרק לעברי חרב עשויה אבן מלוטשת היטב. תפסתי את הניצב של החרב. החרב הייתה הרבה יותר כבדה ממה ששיערתי ולא הספקתי להרים אותה לפני שהיצור הנחית את מכתו השנייה. הפעם היא פגעה. ידו הונחתה על בני בעוצמה כל-כך חזקה שכל האוויר שהיה לי יצא בשנייה אחת, הרגשתי טעם של דם בפי. האור הסגול מסביב ליצור המשיך לזהור, נתן לו מראה מפחיד. שריקת חץ נוספת, עוד פגיעה. האיש הגבוה לא הסיט ממני את עיניו. במאמץ אדיר קמתי, הנפתי את החרב לאוויר והנחתתי אותה בעוצמה הכי חזקה שיכולתי. פגעתי בו, חזק, אבל לא יכלתי לעצור את החרב והיא ננעצה ברצפה ויצרה שם סדק ענק. היצור צרח ותקף אותי בשלישית. הוא הרים את ידו ונתן לי אגרוף חזק בראש. עפתי על הרצפה. הוא גהר מעליי. הנפת ידו, צרחה ואור סגול אלו שלושת הדברים האחרונים שזכרתי לפני שעצמתי את עיני.

"בוא לפה!" אחותי צחקקה. רדפתי אחריה. זה היה שדה תעופה כמדומני. אני אחראי עליה אסור לה לברוח. "קדימה מייקל, אתה איטי נורא" הזעפתי את פני "תעצרי עכשיו!" קראתי והיא נעמדה במקום. היא יכלה להבין מתי אני באמת מתכוון שהיא תעשה משהו. "טיסה 547 לצרפת תצא בעוד כחצי שעה". זו הטיסה שלנו חשבתי. רגע, איפה אחותי?

"היי, תתעורר!" שמעתי והרגשתי מישהו שסוטר ללחיי. פקחתי את עיני באיטיות וראיתי את סטיב, מביט מעליי במבט מודאג. "ניצחנו" הוא חייך והראה לי פנינה קטנה "זו פנינת סוף, מצאתי אותה על איש הסוף הזה". "איש הסוף?" שאלתי, לא מבין. "ככה אני קורא לו" הסביר סטיב "אלו יצורים לא תוקפניים עד שאתה מסתכל להם בעיניים. הם גונבים לך כל הזמן חפצים או חלקים מהדברים שאתה בונה". "סטיב, נזכרתי איך קוראים לי, קוראים לי מייקל." סטיב הנהן "זה טוב. זה אומר שאתה מתחיל להיזכר". חייכתי. סטיב חייך בחזרה. "עכשיו צריך לישון" סטיב חזר לארשת פניו הרצינית. אין הרבה מקום להתדבח במקום הזה הבנתי. "המפלצות יחזרו כל עוד לא נישן, באור היום הזומבים והשלדים חלשים אך לא אנשי הסוף,..." הצטמררתי "העכבישים או המזדחלים". הנהנתי והלכתי לישון. בלילה תקפו אותי מלא סיוטים על אנשים גבוהים מוארים באור סגול שתוקפים אותי, ולא נותנים לי מנוחה.

בבוקר התעוררתי לקול התרנגולות מהחווה של סטיב. "בוקר טוב!" קרא סטיב והעיר אותי משנתי. "אה!" צרחתי, הוא העיר אותי מסיוט מצמרר במיוחד. "תאסוף את הביצים מהתרנגולות, אחרי זה נחליט מה נעשה". הנהתי ויצאתי מהבית. הלכתי לכלוב התרנגולות ומצאתי שם חמש ביצים יפהפיות מרחפות באוויר. "מוזר" אמרתי אך אספתי את חמש הביצים וחזרתי לבית. סטיב לקח ממני את הביצים והניח אותן בתוך תיבה. "אוקיי, תקשיב מה נעשה" אמר סטיב "אם גם אתה עומד להיות פה אז כדאי שנרחיב את הבית" הנהנתי. "במילא תכננתי לשפץ פה קצת" סטיב הלך לתיבה והביא משם גרזן גדול, עשוי ברזל בוהק. "קח את הגרזן הזה, ולך לחצוב קצת עצים". לקחתי את הגרזן, הוא היה כבד קצת אך לא כמו החרב. עמדתי לפתוח את הדלת ואז סטיב קרא "הו חכה!" הוא הושיט לי קשת וחיצים "כנראה תצטרך אותם כי אני רואה שעם חרב אתה לא מסתדר, לירות בקשת זה יותר קל, אל תדאג, הבעיה זה לכוון".

יצאתי מהבית של סטיב והלכתי לעץ קרוב, הנפתי את הגרזן והתחלתי להכות בבסיס הגזע. להפתעתי לאחר כמה מכות הבסיס פשוט התנפץ והחל לרחף באוויר ולעומת זאת כל שאר העץ נשאר איתן, כאילו כוח בלתי נראה מחזיק אותו באוויר. "המקום הזה כל-כך מוזר" אמרתי והמשכתי לכתוב. שמעתי נהמה מאחוריי. הסתובבתי וראיתי את סטיב "הו היי סטיב, למה אתה פה, חשבתי שאתה עסוק בבית" אך פתאום שמתי לב שעינו של סטיב מוזרות. הן זהרו בלבן. הלכתי צעד אחד אחורה. הבן-אדם התקרב לעברי ואמר "אני תמיד צופה בכם". ואז נעלם משם במעין מערבולת, לוקח איתו את כל העלים מהעצים באיזור.

פרק נהדר ומספיק ארוך
מחכה לפרק הבא

תודה.
עוד 4 תגובות (מאנשים שונים) בשביל עוד פרק.

אתה חייב לפרסם עוד פרק...
אני מת לשחק מיינקראפט אבל ההורים שלי לא מוכנים לעזור לי לשלם על הגרסה המלאה...
חוץ מזה,פעם אחת ראיתי תמונה של כל המפלצות ביחד,ולא יכולתי לישון באותו לילה מפחד....אני והווירדוז שלי...

אני לא משחק בגרסה המלאה....
יש פרוצה.
אני יכול לשלוח לך אם אתה רוצה.
אני אמרתי, אני אפרסם עוד פרק רק עוד שלוש תגובות משלושה אנשים שונים.
בכ"מ תודה.

חחחח

אין כמו העגדות ההירוברין

אין עלים לעצים או אין גזעים לעלים חחחחח

מדהים!!

הירוברין!!!!!!!!!!
חחח פרק טוב
לא ידעתי שכ"כ הרבה משחקים פה מיינקראפט.. אולי אפילו יפתחו על זה פורום

עוד תגובה אחת!
תודה לכולם.

יצא ממש טוב.
אתה משלב את כל המאפיינים של מיינקראפט ויוצר סיפור אדיר עם הומור.
חחח שיפוצים במיינקראפט זה כל כך קל!

תודה.
פרק הבא היום או מחר!

מתי עוד פרק?

עוד חצי שעה ככה אני מתחיל לכתוב