Project Life

נדב אתה המאליכ שלי ):


אביזי והשניים הפחות חשובים:
אתה נמצא בדרכך הביתה לאחר עוד יום בית ספר משעמם. על אחד מגורדי השחקים נמצא שעון הסופר לאחור, למרות שלא רשום מסביבו שום דבר כל אדם ברחוב ידע היטב למה הוא ספר. אתה מביט לעברו. על השעון כתוב בגדול "12:00:00". צמרמורת עוברת בגופך שהשעון מתחלף ל-"11:59:59", עוד שתיים עשרה שעות השעמום נגמר ומטרה חדשה נכנסת לחייך, לשחק. לשחק בלי גבולות, ובלי חוקים. לאחר דקות ספורות אתה מגיע הביתה, מחוץ לבית אתה מבחין במשאית גדולה החונה ליד הבית שלך. אדם הלבוש באוברול כחול יוצא ממושב הנהג והולך במהירות לתא המטען. אתה מתקרב למשאית ומבחין בלוגו המוכר "פלופי ובניו", החברה המשווקת את "Project Life". בעוד אתה בוהה בלוגו הנהג מוציא טאבלט קטן וניגש אליך.

אביזי :
"צ'ארלס זי בריטניה, נכון?" שואל הנהג. "המשחק שהזמנת הגיע, אני צריך שתחתום כאן, כאן וכאן" אומר הנהג בזמן שהוא מצביע על שלושה קווים ריקים, בהתרגשות לא אופיינית אתה חותם על הקו הראשון והשני, ואז פותח הנהג את פיו :"ברגע שתחתום על הקו האחרון תקבל את המשחק בתמורה לסכום סמלי של כששת אלפים שקלים חדשים". ברגשות מעורבים אתה חותם את החתימה השלישית ומחזיר את הטאבלט לנהג. "אתה מוזמן לשבת בבית וליהנות, אני כבר אתקין את המערכת" אמר הנהג שכבר החל ללכת לעבר המשאית. בלית ברירה אתה נכנס לבית המשעמם ומתיישב מול הטלוויזיה מחפש איך להעביר את הזמן. לאחר שעות ארוכות צועק הנהג מפתח ביתך "תודה שקניתם בפלופי ובניו" ונעלם כאילו לא היה.

אדם:
"אני מניח שאתה הוא ריקי אנדרווד" אומר הנהג לאחר שהביט ברגליך המשותקות, 'מסכן' זאת המילה שהבעת הפנים שלו שידרה לאחר שראה אותך רוכב על כיסא הגלגלים,כעס מילא את גופך, עדיין לא התרגלת למבטים שאתה מקבל. "אביך כבר חתם בשבילך אתה מוזמן לחכות בבית בזמן שאני מתקין את המערכת" אומר הנהג וניגש למשאיתו לא לפני שהציע לך עזרה במדרגה שבכניסה לבית. אתה מתעלם בעצבים מההצעה ומתחיל לנוע לעבר המדרגות, אתה מרים את הגלגלים הקדמיים של הכיסא ובא לדחוף את עצמך למעלה אך נכשל ומחליק אחורה. אתה נושך את שפתיך ומתכונן למכה הקרובה אך יד גדולה תפסה את גבך, הנהג ממקודם תפס אותך על גבו אתה מבחין בארגז גדול יותר נכון עצום."אם אתה צריך עזרה אתה רק צריך לבקש" אומר הנהג עם חיוך, הבושה אכלה אותך. הוא הוביל אותך עד לדלת חדרך ומיד חזר לעבודתו. נכנסת לחדר ובקושי רב הסתובב בשביל לסגור את הדלת.'מיותרות, חסרי שימוש' זה מה שצעקת בראשך בזמן שהכתה את רגליך. לאחר כמה שניות שבהן הבנת שלמרות המכות החזקות אתה עדיין לא מרגיש כלום בפלג גופך התחתון, נשברת את הכעס החליף שילוב מוזר של צחוק ודמעות. הדלקת את הטלוויזיה בשביל להעביר את הזמן. כמה שעות מאוחר יותר אתה שומע מהכניסה לבית את הנהג צועק:"תודה שקניתם בפלופי ובניו" ונעלם כאילו לא היה.

שקד:
"אדוארד סטלר, נכון? מה אני שואל ברור שזה אתה" אומר הנהג בהתרגשות. "המשחק שהזמנת הגיע, אני צריך שתחתום כאן, כאן וכאן" אומר הנהג בזמן שהוא מצביע על שלושה קווים ריקים, בלית ברירה אתה חותם על הקו הראשון והשני, ואז פותח הנהג את פיו :"ברגע שתחתום על הקו האחרון תקבל את המשחק בתמורה לסכום סמלי של כששת אלפים שקלים חדשים". 'זהו?' אתה חושב בראשך, עקב העובדה שאפילו הנייר טואלט בשירותים שלך עולה יותר היית בטוח שהמשחק יעלה הרבה יותר. "אתה מוזמן לשבת בבית וליהנות, אני כבר אתקין את המערכת" אמר הנהג שכבר החל ללכת לעבר המשאית. באדישות אתה נכנס לבית וישר ניגש לחדרך, על המיטה בממדי מלכה שנמצאת במרכז החדר, שכבה בחורה בלונדינית בלבוש מינימלי. "סוף סוף חזרת" אמרה הנערה שהתיישבה ברגע שהבחינה בך. אתה בוחן את גופה,תשע מעשר, תשע מעשר לכל אחד שזה לא אתה. לפני שהספיקה למצמץ הג'ינס והחולצה שלך נמצאים בפינת החדר ואתה ניגש לעבודה. אתם משחקים בסוני (גבותגבות) במשך שעתיים עד שאתה שומע את הנהג ממקודם צועק :"תודה שקניתם בפלופי ובניו" ונעלם כאילו לא היה.

[quote=flupy;1436549]נדב אתה המאליכ שלי ):


אביזי והשניים הפחות חשובים:
אתה נמצא בדרכך הביתה לאחר עוד יום בית ספר משעמם. על אחד מגורדי השחקים נמצא שעון הסופר לאחור, למרות שלא רשום מסביבו שום דבר כל אדם ברחוב ידע היטב למה הוא ספר. אתה מביט לעברו. על השעון כתוב בגדול "12:00:00". צמרמורת עוברת בגופך שהשעון מתחלף ל-"11:59:59", עוד שתיים עשרה שעות השעמום נגמר ומטרה חדשה נכנסת לחייך, לשחק. לשחק בלי גבולות, ובלי חוקים. לאחר דקות ספורות אתה מגיע הביתה, מחוץ לבית אתה מבחין במשאית גדולה החונה ליד הבית שלך. אדם הלבוש באוברול כחול יוצא ממושב הנהג והולך במהירות לתא המטען. אתה מתקרב למשאית ומבחין בלוגו המוכר "פלופי ובניו", החברה המשווקת את "project life". בעוד אתה בוהה בלוגו הנהג מוציא טאבלט קטן וניגש אליך.

אביזי :
"צ'ארלס זי בריטניה, נכון?" שואל הנהג. "המשחק שהזמנת הגיע, אני צריך שתחתום כאן, כאן וכאן" אומר הנהג בזמן שהוא מצביע על שלושה קווים ריקים, בהתרגשות לא אופיינית אתה חותם על הקו הראשון והשני, ואז פותח הנהג את פיו :"ברגע שתחתום על הקו האחרון תקבל את המשחק בתמורה לסכום סמלי של כששת אלפים שקלים חדשים". ברגשות מעורבים אתה חותם את החתימה השלישית ומחזיר את הטאבלט לנהג. "אתה מוזמן לשבת בבית וליהנות, אני כבר אתקין את המערכת" אמר הנהג שכבר החל ללכת לעבר המשאית. בלית ברירה אתה נכנס לבית המשעמם ומתיישב מול הטלוויזיה מחפש איך להעביר את הזמן. לאחר שעות ארוכות צועק הנהג מפתח ביתך "תודה שקניתם בפלופי ובניו" ונעלם כאילו לא היה.

[/quote]
אני אלך למקום שבו עבד הנהג/טכנאי/גנב, ואבחן את המערכת הזו שהוא התקין, ואבדוק אם אולי יש הוראות הפעלה או כל מידע מועיל אחר בנוגע לזה.

[quote]
אדם:
אתה נמצא בדרכך הביתה לאחר עוד יום בית ספר משעמם. על אחד מגורדי השחקים נמצא שעון הסופר לאחור, למרות שלא רשום מסביבו שום דבר כל אדם ברחוב ידע היטב למה הוא ספר. אתה מביט לעברו. על השעון כתוב בגדול "12:00:00". צמרמורת עוברת בגופך שהשעון מתחלף ל-"11:59:59", עוד שתיים עשרה שעות השעמום נגמר ומטרה חדשה נכנסת לחייך, לשחק. לשחק בלי גבולות, ובלי חוקים. לאחר דקות ספורות אתה מגיע הביתה, מחוץ לבית אתה מבחין במשאית גדולה החונה ליד הבית שלך. אדם הלבוש באוברול כחול יוצא ממושב הנהג והולך במהירות לתא המטען. אתה מתקרב למשאית ומבחין בלוגו המוכר "פלופי ובניו", החברה המשווקת את "project life". בעוד אתה בוהה בלוגו הנהג מוציא טאבלט קטן וניגש אליך.
"אני מניח שאתה הוא ריקי אנדרווד" אומר הנהג לאחר שהביט ברגליך המשותקות, 'מסכן' זאת המילה שהבעת הפנים שלו שידרה לאחר שראה אותך רוכב על כיסא הגלגלים,כעס מילא את גופך, עדיין לא התרגלת למבטים שאתה מקבל. "אביך כבר חתם בשבילך אתה מוזמן לחכות בבית בזמן שאני מתקין את המערכת" אומר הנהג וניגש למשאיתו לא לפני שהציע לך עזרה במדרגה שבכניסה לבית. אתה מתעלם בעצבים מההצעה ומתחיל לנוע לעבר המדרגות, אתה מרים את הגלגלים הקדמיים של הכיסא ובא לדחוף את עצמך למעלה אך נכשל ומחליק אחורה. אתה נושך את שפתיך ומתכונן למכה הקרובה אך יד גדולה תפסה את גבך, הנהג ממקודם תפס אותך על גבו אתה מבחין בארגז גדול יותר נכון עצום."אם אתה צריך עזרה אתה רק צריך לבקש" אומר הנהג עם חיוך, הבושה אכלה אותך. הוא הוביל אותך עד לדלת חדרך ומיד חזר לעבודתו. נכנסת לחדר ובקושי רב הסתובב בשביל לסגור את הדלת.'מיותרות, חסרי שימוש' זה מה שצעקת בראשך בזמן שהכתה את רגליך. לאחר כמה שניות שבהן הבנת שלמרות המכות החזקות אתה עדיין לא מרגיש כלום בפלג גופך התחתון, נשברת את הכעס החליף שילוב מוזר של צחוק ודמעות. הדלקת את הטלוויזיה בשביל להעביר את הזמן. כמה שעות מאוחר יותר אתה שומע מהכניסה לבית את הנהג צועק:"תודה שקניתם בפלופי ובניו" ונעלם כאילו לא היה.
[/quote]

"אין בעד מה!" אקרא במרירות. אני אגלגל את את עצמי לעבר המקרר ואוציא לי משולש פיצה קר ואלעס בעצלתיים. אין לי כבר צורך לשמור על כושר, ריצ'ארד המאמן שלי כבר העיף אותי מהקבוצה. "פלופי ובניו. איזה מן שם זה פלופי בכלל.." לאחר שאסיים את הפיצה בחוסר תאבון אלך לבדוק מה הפלופי הזה התקין לי בבית ואיך בדיוק זה יכול לגרום לי לשחק כדורגל שוב. לא אכחיש שאני סקפטי.

[quote=flupy;1436549]שקד:
אתה נמצא בדרכך הביתה לאחר עוד יום בית ספר משעמם. על אחד מגורדי השחקים נמצא שעון הסופר לאחור, למרות שלא רשום מסביבו שום דבר כל אדם ברחוב ידע היטב למה הוא ספר. אתה מביט לעברו. על השעון כתוב בגדול "12:00:00". צמרמורת עוברת בגופך שהשעון מתחלף ל-"11:59:59", עוד שתיים עשרה שעות השעמום נגמר ומטרה חדשה נכנסת לחייך, לשחק. לשחק בלי גבולות, ובלי חוקים. לאחר דקות ספורות אתה מגיע הביתה, מחוץ לבית אתה מבחין במשאית גדולה החונה ליד הבית שלך. אדם הלבוש באוברול כחול יוצא ממושב הנהג והולך במהירות לתא המטען. אתה מתקרב למשאית ומבחין בלוגו המוכר "פלופי ובניו", החברה המשווקת את "project life". בעוד אתה בוהה בלוגו הנהג מוציא טאבלט קטן וניגש אליך.
"אדוארד סטלר, נכון? מה אני שואל ברור שזה אתה" אומר הנהג בהתרגשות. "המשחק שהזמנת הגיע, אני צריך שתחתום כאן, כאן וכאן" אומר הנהג בזמן שהוא מצביע על שלושה קווים ריקים, בלית ברירה אתה חותם על הקו הראשון והשני, ואז פותח הנהג את פיו :"ברגע שתחתום על הקו האחרון תקבל את המשחק בתמורה לסכום סמלי של כששת אלפים שקלים חדשים". 'זהו?' אתה חושב בראשך, עקב העובדה שאפילו הנייר טואלט בשירותים שלך עולה יותר היית בטוח שהמשחק יעלה הרבה יותר. "אתה מוזמן לשבת בבית וליהנות, אני כבר אתקין את המערכת" אמר הנהג שכבר החל ללכת לעבר המשאית. באדישות אתה נכנס לבית וישר ניגש לחדרך, על המיטה בממדי מלכה שנמצאת במרכז החדר, שכבה בחורה בלונדינית בלבוש מינימלי. "סוף סוף חזרת" אמרה הנערה שהתיישבה ברגע שהבחינה בך. אתה בוחן את גופה,תשע מעשר, תשע מעשר לכל אחד שזה לא אתה. לפני שהספיקה למצמץ הג'ינס והחולצה שלך נמצאים בפינת החדר ואתה ניגש לעבודה. אתם משחקים בסוני (גבותגבות) במשך שעתיים עד שאתה שומע את הנהג ממקודם צועק :"תודה שקניתם בפלופי ובניו" ונעלם כאילו לא היה.[/quote]
'זה היה יחסית מהיר.. עכשיו נראה מה זה הדבר הזה בכלל..' אני חושב, שם מכנסיים חזרה והולך לחדר עם המשחק.
"אני כבר חוזר ואז נוכל לשחק "בסוני" שוב.. אממ.." אני אומר לבחורה לפני שאני יוצא מהחדר שלי ומתייאש מלנסות להזכר מה השם שלה.
אני מגיע לחדר ובוחן את המכשיר עצמו, מחפש אם יש אולי הוראות הפעלה לכל הדבר הזה שאני אוכל לקרוא ולהבין מה רוצים לי מהחיים.

אביזי:
אתה ניגש לחדר בו עבד הגנב ממקודם, באמצע החדר שוכבת מן קפסולה גדולה במרכזה נמצא שעון הסופר לאחור, 'רק עוד 3 שעות' אתה חושב ומיד ממשיך לבחון את הקפסולה המוזרה, משמאל לקפסולה אתה מוצא לוח אלקטרוני ובו כמה כפתורים ומסך קטן. למזלך הרב הנהג/טכנאי/גנב ממקודם השאיר חוברת הדרכה, לאחר קריאה מהירה של החוברת אתה מגיע לכמה מסקנות:
-הזמן במשחק רץ במהירות הגדולה בפי 4 מהזמן בעולם האמיתי.
-המערכת מאפשרת לך להישאר ברצף למשך זמן מקסימלי של שבוע שלם מבלי שהשרירים יפגעו.
-תפקיד הכפתורים שבצד הקפסולה הם לפתיחת הקפסולה והפעלת שעון מעורר. כל השאר מתבצע בפנים.
-על מנת להתחיל לשחק אתה צריך לפתוח את הקפסולה, להיכנס ולסגור אותה.
-השעון במרכז הקפסולה מצביע על הזמן הנשאר עד לאיוונט הבא.

2:30 שעות.

אדם:
אתה ניגש למקרר רק בשביל לגלות שאפילו הפיצה ששמרת לך בגדה בך ונאכלה, למזלך אתה מוצא במקרר מנת שווארמה ( :nose_pick: ). אחרי הארוחה "הבריאה" אתה הולך לחדר בו עבד הנהג. באמצע החדר שוכבת מן קפסולה גדולה במרכזה נמצא שעון הסופר לאחור, 'רק עוד 3 שעות' אתה חושב ומיד ממשיך לבחון את הקפסולה המוזרה, משמאל לקפסולה אתה מוצא לוח אלקטרוני ובו כמה כפתורים ומסך קטן. למזלך הרב הנהג ממקודם השאיר חוברת הדרכה, לאחר קריאה מהירה של החוברת אתה מגיע לכמה מסקנות:
-הזמן במשחק רץ במהירות הגדולה בפי 4 מהזמן בעולם האמיתי.
-המערכת מאפשרת לך להישאר ברצף למשך זמן מקסימלי של שבוע שלם מבלי שהשרירים יפגעו.
-תפקיד הכפתורים שבצד הקפסולה הם לפתיחת הקפסולה והפעלת שעון מעורר. כל השאר מתבצע בפנים.
-על מנת להתחיל לשחק אתה צריך לפתוח את הקפסולה, להיכנס ולסגור אותה.
-השעון במרכז הקפסולה מצביע על הזמן הנשאר עד לאיוונט הבא.

2:30 שעות.

שקד:
אתה מחזיר הג'ויסטיק למקומו ולובש את מכנסך "אני כבר חוזר ואז נוכל לשחק "בסוני" שוב.. אממ.." אמרת בדרך החוצה . "מאי, אני מצפה שאחריי הפעם השלישית לפחות תזכור את השם שלי" אומרת מאי כאילו קראה את המחשבות שלך, אתה מתעלם וממשיך ללכת 'זה לא כאילו זאת הפעם הראשונה שזה קרה לי' אתה חושב לעצמך וניגש לחדר בו עבד הפלופי הזה. באמצע החדר שוכבת מן קפסולה גדולה, אתה בוחן את הקפסולה במרכזה נמצא מסך כבוי, משמאל לקפסולה אתה מוצא לוח אלקטרוני ובו כמה כפתורים ומסך קטן. למזלך פלופי ממקודם השאיר חוברת הדרכה, לאחר קריאה מהירה של החוברת אתה מגיע לכמה מסקנות:
-הזמן במשחק רץ במהירות הגדולה בפי 4 מהזמן בעולם האמיתי.
-המערכת מאפשרת לך להישאר ברצף למשך זמן מקסימלי של שבוע שלם מבלי שהשרירים יפגעו.
-תפקיד הכפתורים שבצד הקפסולה הם לפתיחת הקפסולה והפעלת שעון מעורר. כל השאר מתבצע בפנים.
-על מנת להתחיל לשחק אתה צריך לפתוח את הקפסולה, להיכנס ולסגור אותה.
-השעון במרכז הקפסולה מצביע על הזמן הנשאר עד לאיוונט הבא.
בסיום הקריאה אתה מבחין במאי שסוקרת את הקפסולה, "חובבן, אפילו לא חיבר את הכל כמו שצריך. התפלאתי שזה לקח כל כך קצת זמן. אתה מוזמן לשבת בזמן שאני אסדר את זה" אמרה מאי שעכשיו לבשה חולצת T פשוטה מהארון שלך וג'ינס "דפוק אותי".
לאחר כמה שעות של עבודה מאי מתמתחת נראה שהיא סיימה, כנראה שהיא טובה עם הידיים שלה ביותר מלשחק בסוני.

2:30 שעות.

[quote=flupy;1436785]אביזי:
אתה ניגש לחדר בו עבד הגנב ממקודם, באמצע החדר שוכבת מן קפסולה גדולה במרכזה נמצא שעון הסופר לאחור, 'רק עוד 3 שעות' אתה חושב ומיד ממשיך לבחון את הקפסולה המוזרה, משמאל לקפסולה אתה מוצא לוח אלקטרוני ובו כמה כפתורים ומסך קטן. למזלך הרב הנהג/טכנאי/גנב ממקודם השאיר חוברת הדרכה, לאחר קריאה מהירה של החוברת אתה מגיע לכמה מסקנות:
-הזמן במשחק רץ במהירות הגדולה בפי 4 מהזמן בעולם האמיתי.
-המערכת מאפשרת לך להישאר ברצף למשך זמן מקסימלי של שבוע שלם מבלי שהשרירים יפגעו.
-תפקיד הכפתורים שבצד הקפסולה הם לפתיחת הקפסולה והפעלת שעון מעורר. כל השאר מתבצע בפנים.
-על מנת להתחיל לשחק אתה צריך לפתוח את הקפסולה, להיכנס ולסגור אותה.
-השעון במרכז הקפסולה מצביע על הזמן הנשאר עד לאיוונט הבא.

2:30 שעות.

[/quote]
אעשה חשבון פשוט ואסיק שכדי לא לפגוע בשעות הפעילות השגרתיות שלי, הכי משתלם לישון כעת, להתעורר ב-4 לפנות בוקר ולשחק כ-3 שעות ולאחר מכן ללכת לבית הספר. אי לכך אתכונן לשינה, ואשים שעון מעורר (רגיל) על השעה 03:59.

[quote=flupy;1436785]שקד:
אתה מחזיר הג'ויסטיק למקומו ולובש את מכנסך "אני כבר חוזר ואז נוכל לשחק "בסוני" שוב.. אממ.." אמרת בדרך החוצה . "מאי, אני מצפה שאחריי הפעם השלישית לפחות תזכור את השם שלי" אומרת מאי כאילו קראה את המחשבות שלך, אתה מתעלם וממשיך ללכת 'זה לא כאילו זאת הפעם הראשונה שזה קרה לי' אתה חושב לעצמך וניגש לחדר בו עבד הפלופי הזה. באמצע החדר שוכבת מן קפסולה גדולה, אתה בוחן את הקפסולה במרכזה נמצא מסך כבוי, משמאל לקפסולה אתה מוצא לוח אלקטרוני ובו כמה כפתורים ומסך קטן. למזלך פלופי ממקודם השאיר חוברת הדרכה, לאחר קריאה מהירה של החוברת אתה מגיע לכמה מסקנות:
-הזמן במשחק רץ במהירות הגדולה בפי 4 מהזמן בעולם האמיתי.
-המערכת מאפשרת לך להישאר ברצף למשך זמן מקסימלי של שבוע שלם מבלי שהשרירים יפגעו.
-תפקיד הכפתורים שבצד הקפסולה הם לפתיחת הקפסולה והפעלת שעון מעורר. כל השאר מתבצע בפנים.
-על מנת להתחיל לשחק אתה צריך לפתוח את הקפסולה, להיכנס ולסגור אותה.
-השעון במרכז הקפסולה מצביע על הזמן הנשאר עד לאיוונט הבא.
בסיום הקריאה אתה מבחין במאי שסוקרת את הקפסולה, "חובבן, אפילו לא חיבר את הכל כמו שצריך. התפלאתי שזה לקח כל כך קצת זמן. אתה מוזמן לשבת בזמן שאני אסדר את זה" אמרה מאי שעכשיו לבשה חולצת t פשוטה מהארון שלך וג'ינס "דפוק אותי".
לאחר כמה שעות של עבודה מאי מתמתחת נראה שהיא סיימה, כנראה שהיא טובה עם הידיים שלה ביותר מלשחק בסוני.

2:30 שעות.[/quote]

'לא חיבר כמו שצריך? אילו מן עובדים יש לפלאפי הזה..' אני חושב בזמן שאני מחכה.
'מסתבר שהיא שימושית גם מעבר לסוני..' אני חושב לאחר שהיא מסיימת לעבוד על המכשיר ומנסה להעלות בדעתי דרכים לשימוש עתידי של זה.
"אז.. מאי.. נראה שאת מבינה בזה, יש לך אחד?" אני שואל אותה בהתעניינות, לא עלה בדעתי קודם לכן שהיא תבין בזה משהו בכלל.

[quote]אדם:
אתה ניגש למקרר רק בשביל לגלות שאפילו הפיצה ששמרת לך בגדה בך ונאכלה, למזלך אתה מוצא במקרר מנת שווארמה ( :nose_pick: ). אחרי הארוחה "הבריאה" אתה הולך לחדר בו עבד הנהג. באמצע החדר שוכבת מן קפסולה גדולה במרכזה נמצא שעון הסופר לאחור, 'רק עוד 3 שעות' אתה חושב ומיד ממשיך לבחון את הקפסולה המוזרה, משמאל לקפסולה אתה מוצא לוח אלקטרוני ובו כמה כפתורים ומסך קטן. למזלך הרב הנהג ממקודם השאיר חוברת הדרכה, לאחר קריאה מהירה של החוברת אתה מגיע לכמה מסקנות:
-הזמן במשחק רץ במהירות הגדולה בפי 4 מהזמן בעולם האמיתי.
-המערכת מאפשרת לך להישאר ברצף למשך זמן מקסימלי של שבוע שלם מבלי שהשרירים יפגעו.
-תפקיד הכפתורים שבצד הקפסולה הם לפתיחת הקפסולה והפעלת שעון מעורר. כל השאר מתבצע בפנים.
-על מנת להתחיל לשחק אתה צריך לפתוח את הקפסולה, להיכנס ולסגור אותה.
-השעון במרכז הקפסולה מצביע על הזמן הנשאר עד לאיוונט הבא.
[/quote]

'טוב אני מניח שאין לי הרבה מה לעשות בעניין...' אחשוב בייאוש. במשך הזמן שנשאר אתגלגל לעבר הסלון, לבלות את הזמן שלי מול הטלויזיה, כמו שעשיתי כל הזמן הפנוי שהיה לי מאז התאונה. 'מי היה מאמין שריקי אנדרווד יהיה תקוע מול הטלוויזיה...' אחשוב בעודי נזכר כמה שנאתי את המכשיר המשמין הזה...

אביזי:
אתה מגיע למסקנה שכדאי לשמור על שעות הפעילות השגרתיות שלך וניגש לישון, לא לפני שאתה שם שעון מעורר ל-"03:59". "פיפ פיפ, פיפ פיפ" משמיע השעון בעוד אתה מתעורר בסבל רב לאחר הצלצול השלישי אתה סוף סוף מצליח למצוא מספיק כוח בשביל לכבות את השעון המעורר.

00:00 אפשר לשחק.

אדם:
'מי היה מאמין שריקי אנדרווד יהיה תקוע מול הטלוויזיה' חשבת לעצמך בעוד אתה מדליק את הטלוויזיה בשביל להעביר את הזמן הנותר. אתה מזפזפ בין הערוצים עד שהרגע יגיע סוף סוף, הרגע בו תוכל לבדוק איך המשחק המטומטם הזה יעזור לך לחזור למגרש הכדורגל. בעוד אתה צופה בסדרה ששמה לא חשוב (בעיקר כי אין לי כוח לחפש אחת) אתה שומע קול מהחדר שבו נמצאת הקפסולה:"המשחק יחל בעוד 10..9......"

שקד:
"גאד יש לך זיכרון של דג. לפני שבוע ההורים שלנו הפגישו בנינו זוכר משהו כזה? אבא שלי המתכנת של הקפסולה ההורים שלך מחזיקים במניות בחברה... הדבר היחיד שאתה טוב בו זה בסוני" אמרה מאי. אתם ממשיכים לדבר במשך שעתיים וחצי, מסתבר שיש לה יותר מציצים. לפתע בעוד אתם מדברים הקפסולה מתחילה לדבר :"המשחק יחל בעוד 10..9......". "טוב אני לא אפריע" אמרה מאי ונעלמה.

[quote=flupy;1437125]שקד:
"גאד יש לך זיכרון של דג. לפני שבוע ההורים שלנו הפגישו בנינו זוכר משהו כזה? אבא שלי המתכנת של הקפסולה ההורים שלך מחזיקים במניות בחברה... הדבר היחיד שאתה טוב בו זה בסוני" אמרה מאי. אתם ממשיכים לדבר במשך שעתיים וחצי, מסתבר שיש לה יותר מציצים. לפתע בעוד אתם מדברים הקפסולה מתחילה לדבר :"המשחק יחל בעוד 10..9......". "טוב אני לא אפריע" אמרה מאי ונעלמה.[/quote]

"הזיכרון שלי בסדר.." אני מתחיל למלמל באמצע הדברים שלה ואז מפסיק, '..כשאני באמת רוצה לזכור משהו..' אני ממשיך להגיד לעצמי בראש.
'עוד כמה שניות זה מתחיל, איך מדליקים את הדבר הזה עוד פעם?' אני חושב לאחר שהיא הולכת ובזמן שהספירה ממשיכה.
אני חוזר להוראות ומפעיל את המכשיר על פי הכתוב בהן ונכנס פנימה.

[quote=flupy;1437125]אביזי:
אתה מגיע למסקנה שכדאי לשמור על שעות הפעילות השגרתיות שלך וניגש לישון, לא לפני שאתה שם שעון מעורר ל-"03:59". "פיפ פיפ, פיפ פיפ" משמיע השעון בעוד אתה מתעורר בסבל רב לאחר הצלצול השלישי אתה סוף סוף מצליח למצוא מספיק כוח בשביל לכבות את השעון המעורר.

00:00 אפשר לשחק.

[/quote]
לא אמור להיות כתוב מינוס 3 שעות ו59 דקות?
--
אעקוב אחרי ההוראות של המדריך, ואפתח את הקפסולה. לפי מה שהבנתי מההוראות יש בתוך הקפסולה עצמה שעון מעורר שאני חש אותו בתוך המשחק. אכוון אותו על 0700. אכנס אל הקפסולה ואסגור אותה, ואעשה כל פעולה נוספת מחוברת ההוראות שאמורה לגרום למשחק לעבוד.

[quote]אדם:
'מי היה מאמין שריקי אנדרווד יהיה תקוע מול הטלוויזיה' חשבת לעצמך בעוד אתה מדליק את הטלוויזיה בשביל להעביר את הזמן הנותר. אתה מזפזפ בין הערוצים עד שהרגע יגיע סוף סוף, הרגע בו תוכל לבדוק איך המשחק המטומטם הזה יעזור לך לחזור למגרש הכדורגל. בעוד אתה צופה בסדרה ששמה לא חשוב (בעיקר כי אין לי כוח לחפש אחת) אתה שומע קול מהחדר שבו נמצאת הקפסולה:"המשחק יחל בעוד 10..9......"
[/quote]

'כדאי להתחיל לזוז לעבר הקפסולה... יקח לי יותר מעשר שניות להגיע אליה....' אחשוב במירמור ואכבה את הטלויזיה. נטול השראה בעליל.

אביזי:
לא השעון מראה את הזמן עד האיוונט הבא, ובגלל שעדיין לא יודע מתי האיוונט הבא כרגע זה על אפס ם:
-----------
אתה עוקב אחר ההוראות שרשומות בספר, מכוון שעון מעורר ל7, פותח את הקפסולה ונשכב. לפתע אתה מוצא את עצמך באמצע חדר לבן. "המערכת לא מזהה את המשתמש, האם תרצה להירשם ?" שואל קול בראשך, לפני שאתה מספיק לענות לפניך נפתח חלון בו רשום:
"כינוי:
מין:
גזע:"
לצידו של הלוח אתה מבחין בהולוגרמה של גופך.

אדם:
אתה מתחיל להתגלגל לעבר המכונה בעוד הספירה לאחור נשמעת ברקע, הגעת למכונה דקה אחריי שהספירה הפסיקה. אתה פותח את ספר ההוראות ועוקב אחרי איך מפעילים את הקפסולה, אתה פותח את הקפסולה ובקושי רב מטפס ונשכב. לפתע אתה מוצא את עצמך באמצע חדר לבן, והכי מפתיע הוא העובדה שאתה עומד אולם רק לכמה שניות ואז אתה מועד ונופל על הטוסיק. בעוד אתה ממשמש את ישבנך נשמע קול בראשך:"המערכת לא מזהה את המשתמש, האם תרצה להירשם ?", לפני שאתה מספיק לענות לפניך נפתח חלון בו רשום:
"כינוי:
מין:
גזע:"
לצידו של הלוח אתה מבחין בהולוגרמה של גופך.

שקד:
"...3...2..1..". הזיכרון שלי בסדר' אתה ממלמל בעוד אתה עוקב אחר ההוראות שרשומות בספר, פותח את הקפסולה ונשכב. לפתע אתה מוצא את עצמך באמצע חדר לבן. "המערכת לא מזהה את המשתמש, האם תרצה להירשם ?" שואל קול בראשך, לפני שאתה מספיק לענות לפניך נפתח חלון בו רשום:
"כינוי:
מין:
גזע:"
לצידו של הלוח אתה מבחין בהולוגרמה של גופך.'גאד אני חתיך' אתה חושב ומחייך.

[QUOTE=Flupy;1437322]שקד:
"...3...2..1..". הזיכרון שלי בסדר' אתה ממלמל בעוד אתה עוקב אחר ההוראות שרשומות בספר, פותח את הקפסולה ונשכב. לפתע אתה מוצא את עצמך באמצע חדר לבן. "המערכת לא מזהה את המשתמש, האם תרצה להירשם ?" שואל קול בראשך, לפני שאתה מספיק לענות לפניך נפתח חלון בו רשום:
"כינוי:
מין:
גזע:"
לצידו של הלוח אתה מבחין בהולוגרמה של גופך.'גאד אני חתיך' אתה חושב ומחייך.[/QUOTE]

"להרשם, אה..?" אני ממלמל כאילו מנסה להבין מה זה בכלל, "בטח.." אני ממשיך קצת מבולבל.
אני מכניס את הפרטים שבוקשו בסדר אחד אחרי השני, כינוי Jailer, מין זכר, גזע בני אדם (ומאשר, אם יש צורך בכך).

[quote]אתה מתחיל להתגלגל לעבר המכונה בעוד הספירה לאחור נשמעת ברקע, הגעת למכונה דקה אחריי שהספירה הפסיקה. אתה פותח את ספר ההוראות ועוקב אחרי איך מפעילים את הקפסולה, אתה פותח את הקפסולה ובקושי רב מטפס ונשכב. לפתע אתה מוצא את עצמך באמצע חדר לבן, והכי מפתיע הוא העובדה שאתה עומד אולם רק לכמה שניות ואז אתה מועד ונופל על הטוסיק. בעוד אתה ממשמש את ישבנך נשמע קול בראשך:"המערכת לא מזהה את המשתמש, האם תרצה להירשם ?", לפני שאתה מספיק לענות לפניך נפתח חלון בו רשום:[/quote]

׳הולוגרמה של הגוף שלי׳ אחשוב. ׳זה עדיין לא אומר שאני אכן יעמוד ככה שוב. מה לעזאזל קורה פה?
אלחץ על החלון ואם תהיה לי אפשרות להקליד אומר שהכינוי שלי הוא ׳ווילס׳ (גלגלים). מין זכר והגזע הוא גזע בני האדם.