וואן פיס אי הכבוד,המלחמה והדם

[b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
"אני לא מחפש קרב.האמת שדווקא יכול להיות שהבוס שלך יוכל לעזור לי במה שאני מחפש.
אני מוכן לבוא אבל בשני תנאים. אחד: אני לא מובל כאסיר אלא כאורח, בלי איומים ואלימות. שניים: שני בני האדם האלה משתחררים לחופשי, מה שהם היו צריכים לעשות אני אעשה.” אמרת לאיש הדג ותחמת בשאלה במבט חתום על פניך את איש הדג "מה אתה אומר?"
איש הדג היה נראה עצבני לנוחך הדרישות ומבלי להגיד מילה סימן בידו לעבדים שהם יכולים ללכת "אני לא הולך לתת לאורח שלנו לעשות את העבודה השחורה" הוא הוסיף ושם את ידו העצומה על כתיפך והתחיל להוליך אותך לכיוון מזרח על המזח ולאחר הליכה של בערך רבע שעה בה איש הדג הציג את עצמו כקרובי אחד הכפופים ראש אחד משני האיגונים ששולטים בעולם התחתון באי הזה הגעתם לבניין רב קומות אשר מועצב בסיגנון של כריש.
כאשר נכנסתם בשער העצום ראיתם שהבניין מלא אנשי דג ובמרכז השטח יש כיסע גדול ובו איש דג אמתני גדל כמעט כמו קרובי אך בעל מאפייני כריש מוחצנים, במבט מרושע הוא שאל את קרובי "מי זה בן האנוש ואיך נפצת?”
הוא הסביר שהוא נלחם מולך אבל הגעתם להסכם שאתה תיפגש עם ארלונג ובתמורה תפסיקו את הקרב.
ארלונג לא היה נראה שמח במיוחד מהסיטואציה ונראה שהוא ממתין לתגובתך.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
og:את צוחקת נשבע שאני חולה על הדמות שלך יש קרב יריות בחורות בוכות לעזרה * נכנסת לבר ומבקשת בירה * זה המהלך הכי באדאס ששחקן אי פעם עשה בכל משחק שעד כה הרצתי XD
ig:
"תסתמו כבר למען השם!” אמרת בקול מלא שנאה וכעס בעקבות מצב הרוח הרע שלך על הבוקר לנערות המפוחדות ונכנסת לבר בלי להסתכל בכלל לאחור לכיוון הנערות או קרב היריות של אלו שמחפשים לשלוט על מה שאי אפשר לשלוט כמו קאפון בג'י הארור וכל זאת בכדי שתוכלי להירגע עם משקה חריף שיטביע את מחשבות הנקמה העזות שעוברות בראשך “בירה אחת בבקשה” אמרת באדישות לברמן בעודך מתיישבת על הבר.
"בבקשה סאטו" אמר הברמן והגיש לך את חבית של חצי ליטר מלאה בבירה קרה.
“לעזאזל עם הדגים המחורבנים האלו רק בגללם והקרב האדיוטי שלהם עם קריג' אני מאבד לקוחות כל יום.. למזלי לפחות אתה גבר מספיק כדי להישאר כאן גם עם הטרוף בחוץ הא סאטו" הוא אמר לך בחביבות.
[/size][/color][/center][/spoiler]

קודם כל תודה
אני תמיד מנסה להיות מקורית
דבר שני בסדר גמור אני אתחיל מזה שהיא בורחת לקצה השני של היער ואין בעיה שהיא תפגוש מישהי בדרך

וצבע, אני חושבת אולי סגול

קיי


הקדמה קצרה

צרחה פתאומית שברה את הדממה שהייתה אחרי ההתפרצות שלי, או יותר נכון, ההתפרצות של הכוח שלי.
ידעתי שבאותו רגע עברתי את הגבול, שברתי את האמון שלי לבין הוריי.
4 אנשים שכבו על הרצפה דיממו, שלושה שודדים ואימי שלא הספקתי להגן עליה.
השקיות עם הלחם והפירות פשוט נשמטו מידיי, עמדתי בהלם בוהה בהם ומנסה להפסיק את הרעד שעבר בגופי.
סובבתי את ראשי לבהות בו, במבט של אבי, בתקווה לראות אולי גאווה, התרשמות, או אפילו היה יכול להספיק מבט מרחם.
הוא הביט בי במבט של זעזוע במקום, התרחק "צאי.... לכי מפה!" צעק עליי ודחף אותי החוצה.
"א...ב..א" ניסיתי להגיב מהר, לא הבנתי אם הוא מנסה לגרש אותי מהבית או אולי מנסה להגן עליי מפני ראיות כלשהן.
"יונה, פשוט, תלכי, עכשיו!" אמר, ידעתי מה עובר בראשו, אבל במקום ששנינו ננסה להבין מה קרה פשוט יצאתי, כעוסה על עצמי, מבוהלת, מבולבלת לגמרי.
מה עכשיו? עברתי על ההסכם , אמא מתה, אבא יכול להלשין עליי למשטרה או לנסות להסתיר את זה מהם- אולי הוא כועס עליי אבל עדיין אוהב אותי? או ששונא ומפחד, רואה בי מפלצת?
הכוח הזה, במקום לעצור את השודדים, למה הם מתו? לא התכוונתי להרוג אותם, או שאולי כן?

אהה... פשוט לקחתי את הרגליים ועפתי משם בעצבים, בבכי, מפוחדת מעצמי. למה דווקא הכוח הזה? למה כל זה קורה לי?
אני בורחת לתוך יער כלשהו, לא מבינה בדיוק איפה אני נמצאת, או בכלל איך לחזור- כבר לא היה לי אכפת.
נרדמתי עם המחשבות הללו, ליד אחד העצים. הייתי מותשת מהמתרחש ועייפה מהריצה הארוכה, נעטפתי במעיל הלבן שלי ונרדמתי בשקט, מנסה להירגע.


אחרי כמה דקות פתחתי עיניים בבהלה, שאולי ישנתי יותר מדי זמן ואבא דואג, אולי צריך לחזור... נזכרתי שרצתי לפה מבלי לדעת לאן ואיך, אבל מה שעוד יותר הטריד אותי באותו רגע זה שגיליתי שאני בתוך מערה מסתורית...
"הממ, מה, מה קורה פה?" שאלתי משפשפת את עיניי.

[QUOTE=מונקי;1512789][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
"אני לא מחפש קרב.האמת שדווקא יכול להיות שהבוס שלך יוכל לעזור לי במה שאני מחפש.
אני מוכן לבוא אבל בשני תנאים. אחד: אני לא מובל כאסיר אלא כאורח, בלי איומים ואלימות. שניים: שני בני האדם האלה משתחררים לחופשי, מה שהם היו צריכים לעשות אני אעשה.” אמרת לאיש הדג ותחמת בשאלה במבט חתום על פניך את איש הדג "מה אתה אומר?"
איש הדג היה נראה עצבני לנוחך הדרישות ומבלי להגיד מילה סימן בידו לעבדים שהם יכולים ללכת "אני לא הולך לתת לאורח שלנו לעשות את העבודה השחורה" הוא הוסיף ושם את ידו העצומה על כתיפך והתחיל להוליך אותך לכיוון מזרח על המזח ולאחר הליכה של בערך רבע שעה בה איש הדג הציג את עצמו כקרובי אחד הכפופים ראש אחד משני האיגונים ששולטים בעולם התחתון באי הזה הגעתם לבניין רב קומות אשר מועצב בסיגנון של כריש.
כאשר נכנסתם בשער העצום ראיתם שהבניין מלא אנשי דג ובמרכז השטח יש כיסע גדול ובו איש דג אמתני גדל כמעט כמו קרובי אך בעל מאפייני כריש מוחצנים, במבט מרושע הוא שאל את קרובי "מי זה בן האנוש ואיך נפצת?”
הוא הסביר שהוא נלחם מולך אבל הגעתם להסכם שאתה תיפגש עם ארלונג ובתמורה תפסיקו את הקרב.
ארלונג לא היה נראה שמח במיוחד מהסיטואציה ונראה שהוא ממתין לתגובתך.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
og:את צוחקת נשבע שאני חולה על הדמות שלך יש קרב יריות בחורות בוכות לעזרה * נכנסת לבר ומבקשת בירה * זה המהלך הכי באדאס ששחקן אי פעם עשה בכל משחק שעד כה הרצתי XD
ig:
"תסתמו כבר למען השם!” אמרת בקול מלא שנאה וכעס בעקבות מצב הרוח הרע שלך על הבוקר לנערות המפוחדות ונכנסת לבר בלי להסתכל בכלל לאחור לכיוון הנערות או קרב היריות של אלו שמחפשים לשלוט על מה שאי אפשר לשלוט כמו קאפון בג'י הארור וכל זאת בכדי שתוכלי להירגע עם משקה חריף שיטביע את מחשבות הנקמה העזות שעוברות בראשך “בירה אחת בבקשה” אמרת באדישות לברמן בעודך מתיישבת על הבר.
"בבקשה סאטו" אמר הברמן והגיש לך את חבית של חצי ליטר מלאה בבירה קרה.
“לעזאזל עם הדגים המחורבנים האלו רק בגללם והקרב האדיוטי שלהם עם קריג' אני מאבד לקוחות כל יום.. למזלי לפחות אתה גבר מספיק כדי להישאר כאן גם עם הטרוף בחוץ הא סאטו" הוא אמר לך בחביבות.
[/size][/color][/center][/spoiler][/QUOTE]

ארלונג לא היה נראה שמח במיוחד מהסיטואציה ונראה שהוא ממתין לתגובתך.
"או, אני" מייוקאי שם לב שמחכים לתגובתו.
הוא קד לארלונג והוריד את הברדס
"ובכן, לא ארבה בדיבורים, בין אם שמעת או לא שמעת על משפחות האמנים זה לא חשוב. שמי מייוקאי ואני כאן ממספר סיבות. הסיבה שאמורה לעניין אותך היא שאני פה על מנת למצוא את חותם המימד של העולם הזה, לבדוק מה בדיוק עשו לו וכמובן, לתקן אותו במידה וניזוק.
לא תכננתי להגיע לאן שהגעתי אבל אנשיך היו שם ופתחו באש. התחלתי להילחם חזרה מתוך הגנה עצמית בלבד. מבלי הכרעה או צבירת יתרון של מי מהצדדים, הם הודיעו לי שנוכל להפסיק את הקרב אם אבוא לכאן מרצוני, מכיוון שיתכן ותתעניין בי.
לא הבנתי בדיוק למה, אבל אשמח לנהל משא ומתן במידע או בבעלי ערך." מייוקאי שקל את מילותיו בזהירות.
"ועכשיו השאלה, האם אכן אני מהווה לך עניין. כי אם לא - מחילה, אבל כמו שאמרתי, ישנן סיבות שבגללן הגעתי לכאן."-

[QUOTE=מונקי;1512789][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
"אני לא מחפש קרב.האמת שדווקא יכול להיות שהבוס שלך יוכל לעזור לי במה שאני מחפש.
אני מוכן לבוא אבל בשני תנאים. אחד: אני לא מובל כאסיר אלא כאורח, בלי איומים ואלימות. שניים: שני בני האדם האלה משתחררים לחופשי, מה שהם היו צריכים לעשות אני אעשה.” אמרת לאיש הדג ותחמת בשאלה במבט חתום על פניך את איש הדג "מה אתה אומר?"
איש הדג היה נראה עצבני לנוחך הדרישות ומבלי להגיד מילה סימן בידו לעבדים שהם יכולים ללכת "אני לא הולך לתת לאורח שלנו לעשות את העבודה השחורה" הוא הוסיף ושם את ידו העצומה על כתיפך והתחיל להוליך אותך לכיוון מזרח על המזח ולאחר הליכה של בערך רבע שעה בה איש הדג הציג את עצמו כקרובי אחד הכפופים ראש אחד משני האיגונים ששולטים בעולם התחתון באי הזה הגעתם לבניין רב קומות אשר מועצב בסיגנון של כריש.
כאשר נכנסתם בשער העצום ראיתם שהבניין מלא אנשי דג ובמרכז השטח יש כיסע גדול ובו איש דג אמתני גדל כמעט כמו קרובי אך בעל מאפייני כריש מוחצנים, במבט מרושע הוא שאל את קרובי "מי זה בן האנוש ואיך נפצת?”
הוא הסביר שהוא נלחם מולך אבל הגעתם להסכם שאתה תיפגש עם ארלונג ובתמורה תפסיקו את הקרב.
ארלונג לא היה נראה שמח במיוחד מהסיטואציה ונראה שהוא ממתין לתגובתך.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
og:את צוחקת נשבע שאני חולה על הדמות שלך יש קרב יריות בחורות בוכות לעזרה * נכנסת לבר ומבקשת בירה * זה המהלך הכי באדאס ששחקן אי פעם עשה בכל משחק שעד כה הרצתי XD
ig:
"תסתמו כבר למען השם!” אמרת בקול מלא שנאה וכעס בעקבות מצב הרוח הרע שלך על הבוקר לנערות המפוחדות ונכנסת לבר בלי להסתכל בכלל לאחור לכיוון הנערות או קרב היריות של אלו שמחפשים לשלוט על מה שאי אפשר לשלוט כמו קאפון בג'י הארור וכל זאת בכדי שתוכלי להירגע עם משקה חריף שיטביע את מחשבות הנקמה העזות שעוברות בראשך “בירה אחת בבקשה” אמרת באדישות לברמן בעודך מתיישבת על הבר.
"בבקשה סאטו" אמר הברמן והגיש לך את חבית של חצי ליטר מלאה בבירה קרה.
“לעזאזל עם הדגים המחורבנים האלו רק בגללם והקרב האדיוטי שלהם עם קריג' אני מאבד לקוחות כל יום.. למזלי לפחות אתה גבר מספיק כדי להישאר כאן גם עם הטרוף בחוץ הא סאטו" הוא אמר לך בחביבות.
[/size][/color][/center][/spoiler][/QUOTE]

og:
חח תודה, אני חשבתי שאני דווקא עשיתי ההפך מזה אבל כנראה שלא לפי התגובה שלך.
ig:
שהבירה שהזמנתי הגיעה, לקחתי אותה והתחלתי לשתות אותה בעודי מקשיב למה שברמן אומר בפנים אדישות,ששתיתי חצי מהבירה הנחתי על השולחן ונשענתי אם ידי הימנית ללחי הימנית שלי בשולחן והבטתי בבירה.
"אפשר לומר את אותו דבר לגביך, לא כל אחד היה את האומץ להשאר פה ולעבוד בזמן קרב מפגר כזה שגם ככה לא יביא תועלת לאף אחד." אמרתי וסובבתי מעט את כוס בידי השמלית בסיבובים קטנים, הבטתי איך הבירה שנשארה מסתובבת בתוך הכוס בפנים אדישות ומעט משועממות.

[b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
שיחאחאחא... ארלונג פצח בצחוק אמתני "אני לא הבנתי כמעט שום דבר ממה שאמרת אבל אם קרובי נפצע כך מהקרב איתך ובחר להביא אותך לכאן כנראה שיש בך שימוש.” הוא פתח "אני אומנם לא יודע על האמנים או חותם המימד או מה שאתה לא מחפש אבל אני איש דג הגיוני ולמזלך השוק השחור הוא מקור המידע הכי טוב בעולם!” הוא הצהיר בגאווה "אתה חדש פה אז אתה צריך לדעת עליי שני דברים אני מכבד כוח וכסף! אם אתה תוכל להשיג לי את שני הדברים האלה אני ימצא את המידע שאתה רוצה.” הוא סיים והפסיק לדבר לשנייה ואז אמר "אבללל אני גם דורש נאמנות, אתה רואה את כולם פה? הם כולם כמו המשפחה שלי ואם תעז לפגוע באחד מהם שוב אתה איש מת.” הוא סיים את ההצעה שלו במבט זועם ולאחר מכן המשיך בטון חביב "אז מה אתה אומר מייוקאי* אתה מוכן להראות לי שאתה שימושי?”
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
שהבירה שהזמנתי הגיעה, לקחתי אותה והתחלתי לשתות אותה בעודי מקשיב למה שברמן אומר בפנים אדישות,ששתיתי חצי מהבירה הנחתי על השולחן ונשענתי אם ידי הימנית ללחי הימנית שלי בשולחן והבטתי בבירה.
"אפשר לומר את אותו דבר לגביך, לא כל אחד היה את האומץ להשאר פה ולעבוד בזמן קרב מפגר כזה שגם ככה לא יביא תועלת לאף אחד." אמרתי וסובבתי מעט את כוס בידי השמלית בסיבובים קטנים, הבטתי איך הבירה שנשארה מסתובבת בתוך הכוס בפנים אדישות ומעט משועממות.
התחלת ללגום מהבירה בעודך מקשיבה מאדישות לדברי הברמן לאחר חצי כוס נענת על השולחן והבטת על הבירה ואז הגבת "אפשר לומר אוצו דבר לגביך, לא לכל אחד היה את האומץ להישאר פה ולעבוד בזמן קרב מפגר כזה שגם ככה לא יביא תועלת לאף אחד.” ובסיום דבריך התחלת לסובב את הכוס ולהסתכל על התונעה של הבירה באדישות.
“אני לא חושב שמגיע לי כזה כבוד..” הוא אמר בעליצות "המקום הזה פתוח עוד הרבה לפני שניהם והוא ישאר פתוח גם הרבה אחריהם! אבא שלי היה נוהג להגיש פה שתייה חריפה עוד בימי המלחמות הגדולות של ארבעת המאפיות הגדולות, הבר הזה הוא המקום בו ארבעת המשפחות התאגדו יחד והוא הפך לאיזור נטרלי, כל זה כמובן היה לפני שנים שני הפולשים האלו לא מכבדים מסורת והם הורסים את המורשת של האי הזה אבל אני חייב לשמר אותה!” הוא סיים את דבריו בגאווה ואז עבר לשאלה “אבל מה איתך סאטו אתה יליד המקום ונראה שאתה יכול להחזיר את האי הזה לימי הגאווה שלו למה אתה לא נלחם בשני הפיראטים האלו ומחזיר את השליטה באי לתושבים שלו?”
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
og:איך הצבע? אגב האמ להימנע מהודעות כפולות ... :um_face:
ig:
פתחת את עיינך בבהלה, דאגת לגבי אביך שאולי דואג ושעלייך לחזור אך נזכרת שפשוט רצת ללא כיוון אבל מה שהדאיג אותך יותר מכל היה שהיית בתוך מערה מסתורית.
"הממ, מה, מה קורה פה?” שאלת ושיפשף את עיינך מבלי לענות על שאלתה של הנערה.
“טוב אני מניחה שמגיע לך הסבר לפני שתעני לי.” הנערה השיבה במבט מבוך וחביב
“קוראים לי קואלה” היא הציגה את עצמה ושלחה לך את ידה על מנת ללחוץ את ידיך.
“אנחנו מצאנו אותך ישנה ביער בדרך חזרה למערה חשבנו שבטח קרה לך משהו אז הבאנו אותך הנה כדי שלא תקפאי מקור בחוץ.” היא הסבירה.
“אז עכשיו את מוכנה להציג את עצמך ולהסביר לנו מה קרה?” היא הוסיפה וההמתינה שתלחצי את ידה.[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER]

[QUOTE=מונקי;1512795][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
שיחאחאחא... ארלונג פצח בצחוק אמתני "אני לא הבנתי כמעט שום דבר ממה שאמרת אבל אם קרובי נפצע כך מהקרב איתך ובחר להביא אותך לכאן כנראה שיש בך שימוש.” הוא פתח "אני אומנם לא יודע על האמנים או חותם המימד או מה שאתה לא מחפש אבל אני איש דג הגיוני ולמזלך השוק השחור הוא מקור המידע הכי טוב בעולם!” הוא הצהיר בגאווה "אתה חדש פה אז אתה צריך לדעת עליי שני דברים אני מכבד כוח וכסף! אם אתה תוכל להשיג לי את שני הדברים האלה אני ימצא את המידע שאתה רוצה.” הוא סיים והפסיק לדבר לשנייה ואז אמר "אבללל אני גם דורש נאמנות, אתה רואה את כולם פה? הם כולם כמו המשפחה שלי ואם תעז לפגוע באחד מהם שוב אתה איש מת.” הוא סיים את ההצעה שלו במבט זועם ולאחר מכן המשיך בטון חביב "אז מה אתה אומר מייוקאי* אתה מוכן להראות לי שאתה שימושי?”
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
שהבירה שהזמנתי הגיעה, לקחתי אותה והתחלתי לשתות אותה בעודי מקשיב למה שברמן אומר בפנים אדישות,ששתיתי חצי מהבירה הנחתי על השולחן ונשענתי אם ידי הימנית ללחי הימנית שלי בשולחן והבטתי בבירה.
"אפשר לומר את אותו דבר לגביך, לא כל אחד היה את האומץ להשאר פה ולעבוד בזמן קרב מפגר כזה שגם ככה לא יביא תועלת לאף אחד." אמרתי וסובבתי מעט את כוס בידי השמלית בסיבובים קטנים, הבטתי איך הבירה שנשארה מסתובבת בתוך הכוס בפנים אדישות ומעט משועממות.
התחלת ללגום מהבירה בעודך מקשיבה מאדישות לדברי הברמן לאחר חצי כוס נענת על השולחן והבטת על הבירה ואז הגבת "אפשר לומר אוצו דבר לגביך, לא לכל אחד היה את האומץ להישאר פה ולעבוד בזמן קרב מפגר כזה שגם ככה לא יביא תועלת לאף אחד.” ובסיום דבריך התחלת לסובב את הכוס ולהסתכל על התונעה של הבירה באדישות.
“אני לא חושב שמגיע לי כזה כבוד..” הוא אמר בעליצות "המקום הזה פתוח עוד הרבה לפני שניהם והוא ישאר פתוח גם הרבה אחריהם! אבא שלי היה נוהג להגיש פה שתייה חריפה עוד בימי המלחמות הגדולות של ארבעת המאפיות הגדולות, הבר הזה הוא המקום בו ארבעת המשפחות התאגדו יחד והוא הפך לאיזור נטרלי, כל זה כמובן היה לפני שנים שני הפולשים האלו לא מכבדים מסורת והם הורסים את המורשת של האי הזה אבל אני חייב לשמר אותה!” הוא סיים את דבריו בגאווה ואז עבר לשאלה “אבל מה איתך סאטו אתה יליד המקום ונראה שאתה יכול להחזיר את האי הזה לימי הגאווה שלו למה אתה לא נלחם בשני הפיראטים האלו ומחזיר את השליטה באי לתושבים שלו?”
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
og:איך הצבע? אגב האמ להימנע מהודעות כפולות ... :um_face:
ig:
פתחת את עיינך בבהלה, דאגת לגבי אביך שאולי דואג ושעלייך לחזור אך נזכרת שפשוט רצת ללא כיוון אבל מה שהדאיג אותך יותר מכל היה שהיית בתוך מערה מסתורית.
"הממ, מה, מה קורה פה?” שאלת ושיפשף את עיינך מבלי לענות על שאלתה של הנערה.
“טוב אני מניחה שמגיע לך הסבר לפני שתעני לי.” הנערה השיבה במבט מבוך וחביב
“קוראים לי קואלה” היא הציגה את עצמה ושלחה לך את ידה על מנת ללחוץ את ידיך.
“אנחנו מצאנו אותך ישנה ביער בדרך חזרה למערה חשבנו שבטח קרה לך משהו אז הבאנו אותך הנה כדי שלא תקפאי מקור בחוץ.” היא הסבירה.
“אז עכשיו את מוכנה להציג את עצמך ולהסביר לנו מה קרה?” היא הוסיפה וההמתינה שתלחצי את ידה.[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]
ולאחר מכן המשיך בטון חביב "אז מה אתה אומר מייוקאי* אתה מוכן להראות לי שאתה שימושי?”

"המ" חייך מייוקאי, זימן את הקטאנה והתעלם מהקהל הרוחש.
הוא הוציא את הקטאנה מנדנה והחזיק אותה בכיוונו של ארלונג
"אפשר לומר שלעת עתה -מייוקאי כרע-
חרבי -
חרבך"
'בבקשה אל תאכזב אותי - חשב מייוקאי בעודו מחזיר את הקטאנה לנדנה - עד שיש בוס שהוא לא לגמרי מסובב, חבל שיאבדו אותך.'
"אז -
אמר מייוקאי
-במה נתחיל?"-

Og: כן זה צבע יפה, תודה
Ig: ראיתי את הנערה מושיטה לי יד, תפסתי ביד שלה ונעזרתי בה כדי לקום. הסתכלתי מסביב מבוהלת עדיין אבל מנסה ומסתכלת מסביב בהרהור "כמה זמן ישנתי?" שאלתי מבוהלת, לא היית מפוקסת בעצמי בכלל... בהיתי בה בבהלה "אני חושבת שאני צריכה לחזור, אבא ידאג"... מלמלתי לעצמי והתהלכתי מצד לצד עם מיליון שאלות בראש.
"חוץ מזה,איך הבאתם אותי לכאן ולא הרגשתי כלום, הייתי צריכה להתעורר מזה לא? מה ישנתי כל כך חזק"?... תפסתי את הראש "הייתי יכולה למות מקור שם... מה אני עושה... אבא ישתגע אם הוא יגלה שאני מתה, גם ככה עשיתי מספיק צרות"... דיברתי לעצמי ונעצרתי באמצע ההליכה, בהיתי בנערה "ואת, קואלה?" שאלתי ובהיתי בה במתיחות "כמה זמן ישנתי? מה השעה עכשיו? איך הבאת אותי לכאן, אני נאבדתי, את יודעת את הדרך חזרה לעיר? מה את עשית ביער בכלל?" התנפלתי עליה עם שאלות מתוך חוסר סבלנות.
"המ אוקי, המ" הייתי די עצבנית, "אז אני יונה", אמרתי באנחה ולפתע יצא לי אפצ'י קטן, חיבקתי את עצמי עם המעיל והתיישבתי חזרה במקום מחבקת את הרגליים ובוהה ברצפה, שותקת ועדיין בסטרס.

[QUOTE=מונקי;1512795][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
שיחאחאחא... ארלונג פצח בצחוק אמתני "אני לא הבנתי כמעט שום דבר ממה שאמרת אבל אם קרובי נפצע כך מהקרב איתך ובחר להביא אותך לכאן כנראה שיש בך שימוש.” הוא פתח "אני אומנם לא יודע על האמנים או חותם המימד או מה שאתה לא מחפש אבל אני איש דג הגיוני ולמזלך השוק השחור הוא מקור המידע הכי טוב בעולם!” הוא הצהיר בגאווה "אתה חדש פה אז אתה צריך לדעת עליי שני דברים אני מכבד כוח וכסף! אם אתה תוכל להשיג לי את שני הדברים האלה אני ימצא את המידע שאתה רוצה.” הוא סיים והפסיק לדבר לשנייה ואז אמר "אבללל אני גם דורש נאמנות, אתה רואה את כולם פה? הם כולם כמו המשפחה שלי ואם תעז לפגוע באחד מהם שוב אתה איש מת.” הוא סיים את ההצעה שלו במבט זועם ולאחר מכן המשיך בטון חביב "אז מה אתה אומר מייוקאי* אתה מוכן להראות לי שאתה שימושי?”
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
שהבירה שהזמנתי הגיעה, לקחתי אותה והתחלתי לשתות אותה בעודי מקשיב למה שברמן אומר בפנים אדישות,ששתיתי חצי מהבירה הנחתי על השולחן ונשענתי אם ידי הימנית ללחי הימנית שלי בשולחן והבטתי בבירה.
"אפשר לומר את אותו דבר לגביך, לא כל אחד היה את האומץ להשאר פה ולעבוד בזמן קרב מפגר כזה שגם ככה לא יביא תועלת לאף אחד." אמרתי וסובבתי מעט את כוס בידי השמלית בסיבובים קטנים, הבטתי איך הבירה שנשארה מסתובבת בתוך הכוס בפנים אדישות ומעט משועממות.
התחלת ללגום מהבירה בעודך מקשיבה מאדישות לדברי הברמן לאחר חצי כוס נענת על השולחן והבטת על הבירה ואז הגבת "אפשר לומר אוצו דבר לגביך, לא לכל אחד היה את האומץ להישאר פה ולעבוד בזמן קרב מפגר כזה שגם ככה לא יביא תועלת לאף אחד.” ובסיום דבריך התחלת לסובב את הכוס ולהסתכל על התונעה של הבירה באדישות.
“אני לא חושב שמגיע לי כזה כבוד..” הוא אמר בעליצות "המקום הזה פתוח עוד הרבה לפני שניהם והוא ישאר פתוח גם הרבה אחריהם! אבא שלי היה נוהג להגיש פה שתייה חריפה עוד בימי המלחמות הגדולות של ארבעת המאפיות הגדולות, הבר הזה הוא המקום בו ארבעת המשפחות התאגדו יחד והוא הפך לאיזור נטרלי, כל זה כמובן היה לפני שנים שני הפולשים האלו לא מכבדים מסורת והם הורסים את המורשת של האי הזה אבל אני חייב לשמר אותה!” הוא סיים את דבריו בגאווה ואז עבר לשאלה “אבל מה איתך סאטו אתה יליד המקום ונראה שאתה יכול להחזיר את האי הזה לימי הגאווה שלו למה אתה לא נלחם בשני הפיראטים האלו ומחזיר את השליטה באי לתושבים שלו?”
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
og:איך הצבע? אגב האמ להימנע מהודעות כפולות ... :um_face:
ig:
פתחת את עיינך בבהלה, דאגת לגבי אביך שאולי דואג ושעלייך לחזור אך נזכרת שפשוט רצת ללא כיוון אבל מה שהדאיג אותך יותר מכל היה שהיית בתוך מערה מסתורית.
"הממ, מה, מה קורה פה?” שאלת ושיפשף את עיינך מבלי לענות על שאלתה של הנערה.
“טוב אני מניחה שמגיע לך הסבר לפני שתעני לי.” הנערה השיבה במבט מבוך וחביב
“קוראים לי קואלה” היא הציגה את עצמה ושלחה לך את ידה על מנת ללחוץ את ידיך.
“אנחנו מצאנו אותך ישנה ביער בדרך חזרה למערה חשבנו שבטח קרה לך משהו אז הבאנו אותך הנה כדי שלא תקפאי מקור בחוץ.” היא הסבירה.
“אז עכשיו את מוכנה להציג את עצמך ולהסביר לנו מה קרה?” היא הוסיפה וההמתינה שתלחצי את ידה.[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

ig:
"הממ. . ."זמזום קטן יצא בקולי ואחריו לקחתי עוד שלוק מהבירה, הייתי מופתע מזה שאבי נהג לשתות פה יחד אם מנהיגים של מאפיות אחרות אך זה גם גרם לי לתהות על חשיבות של מקום הזה בשבילו וכך גם בשבילי.
שמתי את כוס הבירה הריקה לאחר שסיימתי לשתות אותה ועיני האדישות נישא מבט אל הברמן החביב.
"איני חושק בשליטה ואיני חושק להיות גיבור, אני בחיים האלו חושק רק בדבר בשני דברים בודדים."אמרתי וקמתי מהכיסא, שמתי את מטבעות הכסף על השולחן ליד הכוס הבירה הריקה בתשלום מלא על הזמנה ועודף.
"אם זאת אני לא מכבד אנשים שהורסים מסורות ומורשות שאנשים אחרים מכבדים ושומרים עליה"אמרתי לברמן ואחריו הוספתי"אז לא תהיה לי בעיה הפעם להיות 'גיבור' ולהילחם בהם בשביל במסורת והמורשת שאותם אתם מכבדים ושומרים."

[b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
"המ..” אמרת בחיוך וזימנת את הקטאנה שלך והתעלמת מריחושי הקהל המופתע ואז הוצאת אותה מהנד שלך והחזקת אותה לכיוון ארלוג שהיה נראה מופתע לרגע את כרעת ברך ואמרת "אפשר לומר שלעת עתה חרבי-חברך" ןהחזרת את הקטנה לנד שכולך תקווה שארלונג לא יאכזב אותך.
“במה נתחיל?” שאלת בעודך מתרומם.
“אני מחבב אותך,בן אנוש” ארלונג אמר וצחק בשמחה "אם ככה יש לי בעיה קטנה שהייתי שמח שתטפל בה, יש קבוצה חדשה שהגיעה לעיר בשבועות האחרונים הם קוראים לעצמם צבא המהפכנים... יצא לי להכיר חלק מהחברים שלהם אבל הם מפריעים לי בהעברת הסחורות ברציף מספר אחד מזרחית לכאן ואני לא יכול להרשות את זה! לא ממש מפריע לי איך אבל אני רוצה שתעצור אותם...” הוא אמר ברצינות "אבל... אם תיתקל בנערה שנלחמת כמו קרובי או באיש דג בקבוצה שלהם אני רוצה שהם יתפסו בחיים!” הוא הוסיף
“בנתיים אתה חופשי לעשות כרצונך כל עוד אתה תחת פיראטי השמש אתה אחד משלנו.” הוא סיים באווירה חברותית באופן מפתיע.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"הממ..” זמזמת ואז לקחת שלוק נוסף מהבירה היית מופתעת ממה שהברמן סיפר לך וחשבת על החישובות של המקום בשבילך ובשביל אביך ובשלוק נוספת סיימת את הבירה ואמרת לברמן החביב "איני חושק בשליטה ואיני חושק להיות גיבור, אני בחיין האלו חושק רק בשני דברים בודדים.” אמרת וקמת מהכיסא והשארת תשלום מלא על השתייה וגם עודף.
הברמן היה נראה מאוכזב מתשובתך ואך לפני שיצאת הוספת "טם זאת אני לא מכבד אנשים שהורסים מסורת ומורשת שאנשים אחרים מכבדים ושומרים עליה, אז לא תהיה לי בעיה להיות 'גיבורד ולהילחם בהם בשביל המסורת והמורשת שאותם אתם מכבדים ושומרים.” סיימת את משפטך והתכוננת לצאת כשראית שפרצופו של הברמן הפך לעליז.
בחוץ המהומה הספיקה לשקוט נראה שחברי הכנופיה של קרייג הצליחו להבריח את אנשי הדג שעשו בלאגן וחזרו לפקוד על העבדים שלהם בכדי שיפרקו את הסחורה שספינות פיראטים הביאו ברציף 8 והנערות שרצו בבהלה חזרו למקומן מחוץ לבר במצוד אחר עבודה.
“אתה נראה חמוד,אדוני הבוס מחפש אולי חברה?” אחת מהן שאלה בשובבות.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
נעזרת בידה של קואלה לקום ובעודך מסתכלת מסביב בהרהוריך במערה האפלה שהאור היחיד בה הגיע ממנורה שקואלה אחזה בה שאלת בבהלה "כמה זמן ישנתי?”
“אני חושבת שאני צריכה לחזור, אבא ידאג...” מלמלת והתחלת להתהלך מצד לצד עם מליון שאלות בראשך.
“חוץ מזה איך הבאתם אותי לכאן ולא הרגשתי כלום, הייתי צריכה להתעורר מזה לא? מה ישנתי כל כך חזק?” המשך לשאול ותפסת את ראשך.
“הייתי יכולה למות מקור שם... מה אני עושה... אבא ישתגע אם הוא יגלה שאני מתה,וגם ככה עשיתי מספיק צרות..” המשכת לדבר לעצמך ואז עצרת מול קואלה ובהית בה והתחלת במרתון שאלות "ואת קואלה? כמה זמן ישנתי? מה השעה עכשיו? איך הבאת אותי לכאן, אני נאבדתי, את יודעת את הדרך חזרה לעיר? מה את עשית ביער בכלל?”
קואלה נסתה להרגיע אותך אך אמרת בעודך עוד עצבנית " אז אני יונה" ואפצ'י קטן יצא לך אז חיבקת את עצמך עם המעיל שלך והתיבשת חזרה במקום בחיבוק הרגליים שלך ובהית ברצפה שותקת ועדיין בסטרס דבר שהוביל לחיבוק של קואלה.
“אל תדאגי הכל יהיה בסדר ואני יחזיר אותך לאבא שלך אני יודעת את את מרגישה.” היא אמרה בקול דואג בעודה בחבקת אותך בעדינות.
“כמו שאמרתי אני לא ממש יודעת מה קרה לך פשוט מצאנו אותך בדרך חזרה למערה מהעיר ככה שאני יודעת בדיוק את הדרך חזרה, ועכשיו 10 בערב מצאנו אותך ישנה בחוץ לפני שעה בערך ופשוט הבאנו אותך לכאן כנראה היית ממש תשושה אם לא שמת לב.” היא סיימה להסביר ואז שאלה “אז יונה את רוצה שנחזיר אותך לאבא שלך? אומנם די מאוחר וזה יקח לנו כמה שעות אבל את תוכלי לראות אותו עד הזריחה ואני יכולה להגן על שנינו!”
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER]

פפפ

[QUOTE=מונקי;1512799][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
"המ..” אמרת בחיוך וזימנת את הקטאנה שלך והתעלמת מריחושי הקהל המופתע ואז הוצאת אותה מהנד שלך והחזקת אותה לכיוון ארלוג שהיה נראה מופתע לרגע את כרעת ברך ואמרת "אפשר לומר שלעת עתה חרבי-חברך" ןהחזרת את הקטנה לנד שכולך תקווה שארלונג לא יאכזב אותך.
“במה נתחיל?” שאלת בעודך מתרומם.
“אני מחבב אותך,בן אנוש” ארלונג אמר וצחק בשמחה "אם ככה יש לי בעיה קטנה שהייתי שמח שתטפל בה, יש קבוצה חדשה שהגיעה לעיר בשבועות האחרונים הם קוראים לעצמם צבא המהפכנים... יצא לי להכיר חלק מהחברים שלהם אבל הם מפריעים לי בהעברת הסחורות ברציף מספר אחד מזרחית לכאן ואני לא יכול להרשות את זה! לא ממש מפריע לי איך אבל אני רוצה שתעצור אותם...” הוא אמר ברצינות "אבל... אם תיתקל בנערה שנלחמת כמו קרובי או באיש דג בקבוצה שלהם אני רוצה שהם יתפסו בחיים!” הוא הוסיף
“בנתיים אתה חופשי לעשות כרצונך כל עוד אתה תחת פיראטי השמש אתה אחד משלנו.” הוא סיים באווירה חברותית באופן מפתיע.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"הממ..” זמזמת ואז לקחת שלוק נוסף מהבירה היית מופתעת ממה שהברמן סיפר לך וחשבת על החישובות של המקום בשבילך ובשביל אביך ובשלוק נוספת סיימת את הבירה ואמרת לברמן החביב "איני חושק בשליטה ואיני חושק להיות גיבור, אני בחיין האלו חושק רק בשני דברים בודדים.” אמרת וקמת מהכיסא והשארת תשלום מלא על השתייה וגם עודף.
הברמן היה נראה מאוכזב מתשובתך ואך לפני שיצאת הוספת "טם זאת אני לא מכבד אנשים שהורסים מסורת ומורשת שאנשים אחרים מכבדים ושומרים עליה, אז לא תהיה לי בעיה להיות 'גיבורד ולהילחם בהם בשביל המסורת והמורשת שאותם אתם מכבדים ושומרים.” סיימת את משפטך והתכוננת לצאת כשראית שפרצופו של הברמן הפך לעליז.
בחוץ המהומה הספיקה לשקוט נראה שחברי הכנופיה של קרייג הצליחו להבריח את אנשי הדג שעשו בלאגן וחזרו לפקוד על העבדים שלהם בכדי שיפרקו את הסחורה שספינות פיראטים הביאו ברציף 8 והנערות שרצו בבהלה חזרו למקומן מחוץ לבר במצוד אחר עבודה.
“אתה נראה חמוד,אדוני הבוס מחפש אולי חברה?” אחת מהן שאלה בשובבות.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
נעזרת בידה של קואלה לקום ובעודך מסתכלת מסביב בהרהוריך במערה האפלה שהאור היחיד בה הגיע ממנורה שקואלה אחזה בה שאלת בבהלה "כמה זמן ישנתי?”
“אני חושבת שאני צריכה לחזור, אבא ידאג...” מלמלת והתחלת להתהלך מצד לצד עם מליון שאלות בראשך.
“חוץ מזה איך הבאתם אותי לכאן ולא הרגשתי כלום, הייתי צריכה להתעורר מזה לא? מה ישנתי כל כך חזק?” המשך לשאול ותפסת את ראשך.
“הייתי יכולה למות מקור שם... מה אני עושה... אבא ישתגע אם הוא יגלה שאני מתה,וגם ככה עשיתי מספיק צרות..” המשכת לדבר לעצמך ואז עצרת מול קואלה ובהית בה והתחלת במרתון שאלות "ואת קואלה? כמה זמן ישנתי? מה השעה עכשיו? איך הבאת אותי לכאן, אני נאבדתי, את יודעת את הדרך חזרה לעיר? מה את עשית ביער בכלל?”
קואלה נסתה להרגיע אותך אך אמרת בעודך עוד עצבנית " אז אני יונה" ואפצ'י קטן יצא לך אז חיבקת את עצמך עם המעיל שלך והתיבשת חזרה במקום בחיבוק הרגליים שלך ובהית ברצפה שותקת ועדיין בסטרס דבר שהוביל לחיבוק של קואלה.
“אל תדאגי הכל יהיה בסדר ואני יחזיר אותך לאבא שלך אני יודעת את את מרגישה.” היא אמרה בקול דואג בעודה בחבקת אותך בעדינות.
“כמו שאמרתי אני לא ממש יודעת מה קרה לך פשוט מצאנו אותך בדרך חזרה למערה מהעיר ככה שאני יודעת בדיוק את הדרך חזרה, ועכשיו 10 בערב מצאנו אותך ישנה בחוץ לפני שעה בערך ופשוט הבאנו אותך לכאן כנראה היית ממש תשושה אם לא שמת לב.” היא סיימה להסביר ואז שאלה “אז יונה את רוצה שנחזיר אותך לאבא שלך? אומנם די מאוחר וזה יקח לנו כמה שעות אבל את תוכלי לראות אותו עד הזריחה ואני יכולה להגן על שנינו!”
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

שיצאתי מהבר אחת מהנערות שעמדו ליד הבר באה וניגשה אליה.
“אתה נראה חמוד,אדוני הבוס מחפש אולי חברה?” היא שאלה אותי בשובבות, הבטתי באותה הנערה שפנתה אלי, ראיתי שהיא בין הנערות שמקודם ברחו בצעקות בקרב שהיה לפני כמה דקות.
בדרך כלל הייתי מתעלם ממנה וממשיך הלאה לאימונים שונים כדי להשיג יותר כוח אך, הייתי צריך ידע על ארגונים השונים על מנת להחזיר את המקום כפי שהיה בעבר.
ולכן, אם לה היה מידע כלשהו על אותם ארגונים היא הייתה שימושית לי.
"קצת חברה לא תזיק לי"אמרתי לנערה שפנתה אלי בחיוך קטן, החיוך היה מזויף אך אמין וזאת כדי שהיא תראה התעניינות שלי בהצעה שלה למרות שזה לא היה כך.

[QUOTE=מונקי;1512799][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
"המ..” אמרת בחיוך וזימנת את הקטאנה שלך והתעלמת מריחושי הקהל המופתע ואז הוצאת אותה מהנד שלך והחזקת אותה לכיוון ארלוג שהיה נראה מופתע לרגע את כרעת ברך ואמרת "אפשר לומר שלעת עתה חרבי-חברך" ןהחזרת את הקטנה לנד שכולך תקווה שארלונג לא יאכזב אותך.
“במה נתחיל?” שאלת בעודך מתרומם.
“אני מחבב אותך,בן אנוש” ארלונג אמר וצחק בשמחה "אם ככה יש לי בעיה קטנה שהייתי שמח שתטפל בה, יש קבוצה חדשה שהגיעה לעיר בשבועות האחרונים הם קוראים לעצמם צבא המהפכנים... יצא לי להכיר חלק מהחברים שלהם אבל הם מפריעים לי בהעברת הסחורות ברציף מספר אחד מזרחית לכאן ואני לא יכול להרשות את זה! לא ממש מפריע לי איך אבל אני רוצה שתעצור אותם...” הוא אמר ברצינות "אבל... אם תיתקל בנערה שנלחמת כמו קרובי או באיש דג בקבוצה שלהם אני רוצה שהם יתפסו בחיים!” הוא הוסיף
“בנתיים אתה חופשי לעשות כרצונך כל עוד אתה תחת פיראטי השמש אתה אחד משלנו.” הוא סיים באווירה חברותית באופן מפתיע.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"הממ..” זמזמת ואז לקחת שלוק נוסף מהבירה היית מופתעת ממה שהברמן סיפר לך וחשבת על החישובות של המקום בשבילך ובשביל אביך ובשלוק נוספת סיימת את הבירה ואמרת לברמן החביב "איני חושק בשליטה ואיני חושק להיות גיבור, אני בחיין האלו חושק רק בשני דברים בודדים.” אמרת וקמת מהכיסא והשארת תשלום מלא על השתייה וגם עודף.
הברמן היה נראה מאוכזב מתשובתך ואך לפני שיצאת הוספת "טם זאת אני לא מכבד אנשים שהורסים מסורת ומורשת שאנשים אחרים מכבדים ושומרים עליה, אז לא תהיה לי בעיה להיות 'גיבורד ולהילחם בהם בשביל המסורת והמורשת שאותם אתם מכבדים ושומרים.” סיימת את משפטך והתכוננת לצאת כשראית שפרצופו של הברמן הפך לעליז.
בחוץ המהומה הספיקה לשקוט נראה שחברי הכנופיה של קרייג הצליחו להבריח את אנשי הדג שעשו בלאגן וחזרו לפקוד על העבדים שלהם בכדי שיפרקו את הסחורה שספינות פיראטים הביאו ברציף 8 והנערות שרצו בבהלה חזרו למקומן מחוץ לבר במצוד אחר עבודה.
“אתה נראה חמוד,אדוני הבוס מחפש אולי חברה?” אחת מהן שאלה בשובבות.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
נעזרת בידה של קואלה לקום ובעודך מסתכלת מסביב בהרהוריך במערה האפלה שהאור היחיד בה הגיע ממנורה שקואלה אחזה בה שאלת בבהלה "כמה זמן ישנתי?”
“אני חושבת שאני צריכה לחזור, אבא ידאג...” מלמלת והתחלת להתהלך מצד לצד עם מליון שאלות בראשך.
“חוץ מזה איך הבאתם אותי לכאן ולא הרגשתי כלום, הייתי צריכה להתעורר מזה לא? מה ישנתי כל כך חזק?” המשך לשאול ותפסת את ראשך.
“הייתי יכולה למות מקור שם... מה אני עושה... אבא ישתגע אם הוא יגלה שאני מתה,וגם ככה עשיתי מספיק צרות..” המשכת לדבר לעצמך ואז עצרת מול קואלה ובהית בה והתחלת במרתון שאלות "ואת קואלה? כמה זמן ישנתי? מה השעה עכשיו? איך הבאת אותי לכאן, אני נאבדתי, את יודעת את הדרך חזרה לעיר? מה את עשית ביער בכלל?”
קואלה נסתה להרגיע אותך אך אמרת בעודך עוד עצבנית " אז אני יונה" ואפצ'י קטן יצא לך אז חיבקת את עצמך עם המעיל שלך והתיבשת חזרה במקום בחיבוק הרגליים שלך ובהית ברצפה שותקת ועדיין בסטרס דבר שהוביל לחיבוק של קואלה.
“אל תדאגי הכל יהיה בסדר ואני יחזיר אותך לאבא שלך אני יודעת את את מרגישה.” היא אמרה בקול דואג בעודה בחבקת אותך בעדינות.
“כמו שאמרתי אני לא ממש יודעת מה קרה לך פשוט מצאנו אותך בדרך חזרה למערה מהעיר ככה שאני יודעת בדיוק את הדרך חזרה, ועכשיו 10 בערב מצאנו אותך ישנה בחוץ לפני שעה בערך ופשוט הבאנו אותך לכאן כנראה היית ממש תשושה אם לא שמת לב.” היא סיימה להסביר ואז שאלה “אז יונה את רוצה שנחזיר אותך לאבא שלך? אומנם די מאוחר וזה יקח לנו כמה שעות אבל את תוכלי לראות אותו עד הזריחה ואני יכולה להגן על שנינו!”
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

“בנתיים אתה חופשי לעשות כרצונך כל עוד אתה תחת פיראטי השמש אתה אחד משלנו.” הוא סיים באווירה חברותית באופן מפתיע.

מייוקאי שמח.
"מייד אלך" אמר מייוקאי. "אשמח לדעת מי לדעתך יוכל לעזור לי בדרכי" שאל.
"בכל מקרה אתן לך לחשוב" הפטיר אחריו מייוקאי בגבו לארנולד. חבש את ברדסו ויצא במהירות כזו שנראה היה שנעלם.

הוא הגיע לרציף אחד. הוא יצר איקס באצבעותיו ואמר "Igurubijon" (פרקטיקלי איגל ויז'ן במבטא יפני) ונכנס למצב איגל ויז'ן. 'בואו נראה מי התמזל מזלו' חשב -

[QUOTE=מונקי;1512799][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
"המ..” אמרת בחיוך וזימנת את הקטאנה שלך והתעלמת מריחושי הקהל המופתע ואז הוצאת אותה מהנד שלך והחזקת אותה לכיוון ארלוג שהיה נראה מופתע לרגע את כרעת ברך ואמרת "אפשר לומר שלעת עתה חרבי-חברך" ןהחזרת את הקטנה לנד שכולך תקווה שארלונג לא יאכזב אותך.
“במה נתחיל?” שאלת בעודך מתרומם.
“אני מחבב אותך,בן אנוש” ארלונג אמר וצחק בשמחה "אם ככה יש לי בעיה קטנה שהייתי שמח שתטפל בה, יש קבוצה חדשה שהגיעה לעיר בשבועות האחרונים הם קוראים לעצמם צבא המהפכנים... יצא לי להכיר חלק מהחברים שלהם אבל הם מפריעים לי בהעברת הסחורות ברציף מספר אחד מזרחית לכאן ואני לא יכול להרשות את זה! לא ממש מפריע לי איך אבל אני רוצה שתעצור אותם...” הוא אמר ברצינות "אבל... אם תיתקל בנערה שנלחמת כמו קרובי או באיש דג בקבוצה שלהם אני רוצה שהם יתפסו בחיים!” הוא הוסיף
“בנתיים אתה חופשי לעשות כרצונך כל עוד אתה תחת פיראטי השמש אתה אחד משלנו.” הוא סיים באווירה חברותית באופן מפתיע.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"הממ..” זמזמת ואז לקחת שלוק נוסף מהבירה היית מופתעת ממה שהברמן סיפר לך וחשבת על החישובות של המקום בשבילך ובשביל אביך ובשלוק נוספת סיימת את הבירה ואמרת לברמן החביב "איני חושק בשליטה ואיני חושק להיות גיבור, אני בחיין האלו חושק רק בשני דברים בודדים.” אמרת וקמת מהכיסא והשארת תשלום מלא על השתייה וגם עודף.
הברמן היה נראה מאוכזב מתשובתך ואך לפני שיצאת הוספת "טם זאת אני לא מכבד אנשים שהורסים מסורת ומורשת שאנשים אחרים מכבדים ושומרים עליה, אז לא תהיה לי בעיה להיות 'גיבורד ולהילחם בהם בשביל המסורת והמורשת שאותם אתם מכבדים ושומרים.” סיימת את משפטך והתכוננת לצאת כשראית שפרצופו של הברמן הפך לעליז.
בחוץ המהומה הספיקה לשקוט נראה שחברי הכנופיה של קרייג הצליחו להבריח את אנשי הדג שעשו בלאגן וחזרו לפקוד על העבדים שלהם בכדי שיפרקו את הסחורה שספינות פיראטים הביאו ברציף 8 והנערות שרצו בבהלה חזרו למקומן מחוץ לבר במצוד אחר עבודה.
“אתה נראה חמוד,אדוני הבוס מחפש אולי חברה?” אחת מהן שאלה בשובבות.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
נעזרת בידה של קואלה לקום ובעודך מסתכלת מסביב בהרהוריך במערה האפלה שהאור היחיד בה הגיע ממנורה שקואלה אחזה בה שאלת בבהלה "כמה זמן ישנתי?”
“אני חושבת שאני צריכה לחזור, אבא ידאג...” מלמלת והתחלת להתהלך מצד לצד עם מליון שאלות בראשך.
“חוץ מזה איך הבאתם אותי לכאן ולא הרגשתי כלום, הייתי צריכה להתעורר מזה לא? מה ישנתי כל כך חזק?” המשך לשאול ותפסת את ראשך.
“הייתי יכולה למות מקור שם... מה אני עושה... אבא ישתגע אם הוא יגלה שאני מתה,וגם ככה עשיתי מספיק צרות..” המשכת לדבר לעצמך ואז עצרת מול קואלה ובהית בה והתחלת במרתון שאלות "ואת קואלה? כמה זמן ישנתי? מה השעה עכשיו? איך הבאת אותי לכאן, אני נאבדתי, את יודעת את הדרך חזרה לעיר? מה את עשית ביער בכלל?”
קואלה נסתה להרגיע אותך אך אמרת בעודך עוד עצבנית " אז אני יונה" ואפצ'י קטן יצא לך אז חיבקת את עצמך עם המעיל שלך והתיבשת חזרה במקום בחיבוק הרגליים שלך ובהית ברצפה שותקת ועדיין בסטרס דבר שהוביל לחיבוק של קואלה.
“אל תדאגי הכל יהיה בסדר ואני יחזיר אותך לאבא שלך אני יודעת את את מרגישה.” היא אמרה בקול דואג בעודה בחבקת אותך בעדינות.
“כמו שאמרתי אני לא ממש יודעת מה קרה לך פשוט מצאנו אותך בדרך חזרה למערה מהעיר ככה שאני יודעת בדיוק את הדרך חזרה, ועכשיו 10 בערב מצאנו אותך ישנה בחוץ לפני שעה בערך ופשוט הבאנו אותך לכאן כנראה היית ממש תשושה אם לא שמת לב.” היא סיימה להסביר ואז שאלה “אז יונה את רוצה שנחזיר אותך לאבא שלך? אומנם די מאוחר וזה יקח לנו כמה שעות אבל את תוכלי לראות אותו עד הזריחה ואני יכולה להגן על שנינו!”
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]



יונה:
חיבקתי את קואלה בחזרה "הו קואלה, אני כל כך לא יודעת מה לעשות"... מלמלתי והתחלתי לבכות לה על הכתף בשקט.
"עשיתי מעשה כו נורא, אבא גירש אותי, אולי הוא בכלל לא רוצה לראות אותי יותר"... אמרתי ועיני נפערו "ובכלל, הפכתי לפושעת, למפלצת, אולי מוטב שאשאר כאן, יכול להיות שכבר מחפשים אחריי"... מלמלתי והתחלתי להתרכז ולחשוב בבהירות, תפסתי בכתפיים של קואלה ונרתעתי מהחיבוק, בהיתי בה בעיניים נחושות ורציוניות מאוד "אם ימצאו אותי איתך, עלולים להאשים אותך בשיתוף פעולה ועזרה לפושע, כדאי שתברחי עכשיו, עדיף שאמצא את הדרך לבד, או שאולי בכלל אשאר פה במנהרה הזאת"... נשמתי עמוק והסטתי את עיני לצד, קמתי שוב ובהיתי ביציאה מהמנהרה "כדי שתצאי בבוקר, בלילה מפחיד ללכת לבד" אמרתי "אני ישנתי מספיק, אני אשמור" נשענתי על הקיר של המנהרה ושילבתי ידיים בהיתי בקואלה "תודה לך, אבל כרגע, כשאת נמצאת לידי את מסתכנת, אחרי שהיצלת אותי, אני לא מוכנה לסכן אותך בזה" בהיתי בה בעצב וחרטה.

[b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
OG: he said what now????
באמת שלא היה לי מושג איך להעביר את המצב הזה אז אלתרתי..
IG:
החלטת ללכת מייד ולחקור את רציף אחד שאלת את ארלונג מי יוכל לעזור לך אך לפני שענה כבר שמת את הברדס שלה ונעלמת במהירות.
כשהגעת לרציף 1 שמת לב שהוא סמוך למחסן עצום וכמות העבדים שפורקים תיבות עץ גדולות הייתה גדולה בהרבה מאשר שלושת העבדים שראית קודם לן ברציף שבו הגעת לעולם הזה ממנו, כמו כן הספינות שעגנו בו היו מרשימות בהרבה ללא ספק זה הרציף שבו מגיעה הסחורה הרצינית.
יצרת איקס באמצעות ואמרת "Igurubijon" ונכנסת למצב איגל וישן בו כל החושים שלך הפכו לחדים יותר במצב זה יכולת "לראות" פיזית שבאזור יש סימני מאבק ברורים ריחות של אבקות שריפה במינונים שונים מצביעים על כך שקיים במפרץ מאבק יום יומי של שני קבוצות.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
בחרת שלא להתעלם מההצעה של הבחורה ואמת לה בחיוך קטן "קצת חברה לא תזיק לי"
היא נהנתה בחיוך שובבי ואמרה "מצוין אם ככה בו נמצא לנו מקום שקט" וכשסיימה היא נצמדה לידיך והתחילה להוביך אותך למוטל שהיה בקרבת מקום בו פיראטים רבים בדרך כלל שוהים כשהם מעבירים סחורות בשוק האפור.
לא נעלצתם לשלם בכניסה כנראה בגלל שהנערות כבר מוכרות למוטל וקיבלתם את חדר מספר 107 חדר קטן וסטנדרתי , הנערה לא בזבזה זמן ופשטה את בגדיה בעודה נשארת עם הלבשה חתונה בלבד "נו אתה אוהב את מה שאתה רואה?” היא שאלה והתקדמה לכיוונך.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
OG: סורי אם זה נראה קצת מעפן רציתי להגיב היום וכבר מאוחר וכל היום הייתי עסוק עם מסיבה שעשינו לכבוד הגיוס של אחותי הקטנה.. .-.
IG:
קואלה נראתה רגועה באופן מפתיע בהתחשב בכל מה שספרת לה ואמרה לך בביטחון "את לא היחידית פה שמבוקשת... האי הזה, לא העולם הזה מתנהל בצורה עקומה.” היא סיימה ונאנחה. "אני יכולה לעזור לך אבל אני צריכה לדעת שאפשר לסמוך עלייך קודם יונה אז אולי תספרי לי מה הפשע שעשית?” היא שאלה בחביבות.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER]