לכודים בזמן-הפרק האחרון

פרק יפה..
אני כבר מחכה שיתחילו את המסע!
באמת חבל שלא קוראים סיפור כזה יפה..

שמעתם את דינגו?!
תתחילו לקרוא

פרק מצוין,המשך כך
הם יסעו לתנ"ך וכנראה יפגשו דמות חשובה-נשמע מעניין

[quote][i]Originally posted by אספיאון גדול מהחיים[/i]@Nov 10 2009, 07:49 PM
[b] פרק מצוין,המשך כך
הם יסעו לתנ"ך וכנראה יפגשו דמות חשובה-נשמע מעניין [/b][/quote]
תודה ,
אנסה לעשות את זה מעניין

[u]פרק 8:המשימה מתחילה![/u]


[u]אוהל במדבר יהודה ,3000 שנה קודם [/u]

דמות חשוכה עם מעיל ארוך התקרבה אל אוהל באמצע המדבר ,האוהל היה אוהל סככה ,בתוך האוהל היה זקן שבאותה תקופה היה קראו לו "החכם הזקן"
"שלום" אמרה הדמות.
"את מי הינך מחפש? " שאל הזקן את הדמות.
"אני צריך מישהו שקוראים לו "הזקן החכם " אמרה הדמות מהאפלה ,כאשר השמש כבר לא מסתירה את פניו אפשר היה לראות את פרצופו ,היה לו שיער קצוץ בצבע לבן ,היה לו עגיל באוזן שנראה כמו חוד של עיפרון רק יותר גדול .. מסביב למותניו הייתה רצועה שהיו שם כל מיני סכינים ואבקה בצבע ירוק בתוך בקבוקון.
"אני הזקן החכם " אמר הזקן ושאל את הבחור :"מה שמך כדי שאוכל לסייע לך?"
הדמות לא ענתה ,הוא רק הסתכל ,חייך לזקן ואמר :"קוראים לי פיס"

כמובן שהבחור שיקר הוא ניסה להפליל מישהו אחר בכך שביקר באוהל
"מה רצונך ? במה אתה צריך את עזרתי?" שאל החכם את הבחור.
"אני צריך לדעת איפה הקמע שמכונה 'חיפושית פרעונית' " אמר הבחור וסיים את דבריו לפני שפלט עוד כמה דברים לא נחוצים.
"בשביל מה לך קמע זה? " החזיר החכם בשאלה .
"הקמע הזה שייך לי" הסתכל הבחור על הזקן במבט מאיים.

[u]המערה של ארמגדון ,21:00 בערב ,ישראל[/u]

"המכונות מכוונות? " שאל אנדרסון אותי ואת טוני.
"לאיזה תאריך אנו צריכים לכוון אותן? " שאלתי את סטיוארט.
"פשוט תכוונו אותו 3000 שנה אחורה " אמר אנדרסון .
"אוקיי ילדים " התחיל להגיד ארמגדון.
"עכשיו אתם נוסעים בעצם למשימה הראשונה שלכם ,אתם תיסעו עכשיו בזמן ... הרבה זמן אחורה ושם תצטרכו למצוא את הקמע הראשון ,על הקמע הזה אמור להיות ציור של חיפושית" סיים את דבריו ואז הגיעו השאלות.
"איך אנחנו ניסע כולנו אם יש רק שני מכונות? " שאלה מיי.
ארמגדון חיכה לשאלה ואמר :" כל שלושה יהיו על מכונה וכך תגיעו למקום המבוקש"
"אוקיי " אמרה מיי והשתתקה.
כנראה היא לא רצתה ממש להיות קרובה אלינו ,כמה שהיא לא נראתה סנובית ,ידעתי שיש בה משהו ביישני.

"אוקיי ,המכונות מכוונות " אמר טוני אשר סיים לכוון את התאריך .
"שימו לב שזה מסוכן ,אתם נוסעים למדבר ,זה אמנם נורא קשה ללכת את זה אבל אנו סומכים עליכם" אמר ארמגדון.
"תנסו שלא להתיידד עם זרים " אמר סטיוארט.
"כולנו אמורים לצאת? למה אי אפשר להתפצל?" שאלה דון
"המשימה הזאת בנויה מראש לצוות של שישה" אמר ארמגדון אשר עמד עם הידיים מאחורי הגב .




[u]אוהל במדבר יהודה ,3000 שנה קודם[/u]

"מניין לי שהוא שייך לך?" שאל החכם את הבחור המפחיד.
"תאמין לי שהוא שייך לי" אמר הבחור וחיכה לתשובה מהזקן.
"כמה מאות קילומטרים מכאן לכיוון דרום ,ישנו את קבר הפרעה ה-3 ,שמכונה 'סרקת'
על הקבר אמור להיות כתב חידה קדום שהחידה שלו היא :"על הדברים האלה בנוי העולם" .
כשתגלה את כתב החידה הקמע ייצא מתוך הקבר" אמר הזקן לבחור.
"ומה התשובה לחידה?" שאל הבחור.
"אפילו אני לא יודע... אף אחד אף פעם לא ידע מה התשובה " ענה החכם לבחור.

"טוב... תודה ..עזרת לי מאוד אדוני הזקן החכם " הבחור המתחזה ל'פיס' התחיל לצאת מהאוהל אבל מכיס מעילו הארוך נפל נייר קטן שבו היה כתוב באות גדולה :'S' .

[u]מסלול אופניים ,22:00 בערב ,ישראל[/u]

"בכוונה הבאנו אתכם למסלול אופניים ,כדי שתוכלו ליצוא מהירות ולעבור את הזמן" אמר סטיוארט בחיוך רב כאשר הוא מאוד מתרגש .
על המכונה הראשונה עליתי אני ,אחרי זה עלה תאי ואז דון ,על המכונה השנייה עלו טוני ,מיי ומרי.
דווקא רציתי שמיי תשב מאחוריי ,קינאתי קצת בטוני אשר צחק איתה על כל מיני דברים במהלך הזמן שחיכינו על המכונות.
"שיהיה לכם בהצלחה " אמר ארמגדון וחייך.
אני וטוני התחלנו לדבש צברנו מהירות ,הדבר האחרון שזכרנו היו אלה סטיוארט וארמגדון עומדים ונראים לחוצים במבטיהם.
ואז זה קרה..
הגיע אור חזק ,והדבר האחרון שראיתי היה הפרצוף שלי על חול מדבר...

בפרק הבא
פרק 9:
מפגש מצמרר מעולם אחר!

נא להגיב!
עבר הרבה זמן
אלכס תגיב אתה גם כן

מצתער שלא הגבתי..לא היה לי זמן..אני יקרא את זה הערב..מבטיח!
פרק יפה...הבעיה ששוב הפרקים קצרים מידי..תנסה להעריך אותם... מחכה!

[quote][i]Originally posted by Dingo[/i]@Nov 13 2009, 09:47 PM
[b] מצתער שלא הגבתי..לא היה לי זמן..אני יקרא את זה הערב..מבטיח!
פרק יפה...הבעיה ששוב הפרקים קצרים מידי..תנסה להעריך אותם... מחכה! [/b][/quote]
כשאני מאריך זה ארוך מדי וכשאני מקצר זה קצר מדי
אני אשתדל שהם באמת יהיו כמה שיותר בכל פרק
אך זה לוקח זמן לחשוב על עלילה
קדימה!
עוד תגובות

פרק טוב,אני עכשיו נכנס לויקיפדיה ומנסה לראות מה קרה לפני 3,000 שנה

[quote][i]Originally posted by אספיאון גדול מהחיים[/i]@Nov 16 2009, 05:16 PM
[b] פרק טוב,אני עכשיו נכנס לויקיפדיה ומנסה לראות מה קרה לפני 3,000 שנה [/b][/quote]
אני לא עושה את זה היסטורי לחלוטין
אני לא מציין דמויות חשובות ,אלא אם כן זה נראלי סביר
לפני 3000 שנה היה רק מדבר תחשוב על זה. תקופת הפרעונים

פרק 9:מפגש מצמרר מעולם אחר!

הספירה לאחור החלה כאשר כולנו על מכונות הזמן ומוכנים לצאת לדרך...
השעון במכונה מראה את הספירה לאחור וכשהמכונות מתחילות להתניע ואני וטוני מדוושים
המכונה מעבירה הילוך ונוסעת!

במדבר יהודה ,3000 שנה אחורה

הדבר הראשון שראיתי כשהגענו לזמן האחר ,שהמכונה שלנו השתבשה ואיכשהו הנסיעה הפכה אותה ,והמכונה הפילה את כולם על חול מדבר חם ביותר...
"איכס.. חול.." אמרה מיי כשהיא נראית ממש נגעלת מהמגע של החול הרך בעורה היפה...
גם המכונה של טוני התהפכה וגם אותו ראיתי מעוך על הרצפה .
"מוזר... " התחיל להגיד תאי שהוא חושב שמשהו לא בסדר במקום הזה.
"לאן הגענו יש לכם מושג?" שאלה מרי את כולם בשאלה שלא יכולנו לענות עליה.
"לפי דעתי אם זה מדבר אנחנו הגענו אחורה בזמן אולי לזמן יציאת מצרים.." אמרה דון אשר יש לה ידע בדברים האלה כחובבת התרבות המצרית"
"אולי... יכול להיות " אמרתי אני אפילו כשחשבתי שאולי אנחנו נמצאים קרוב לבית אפילו אשר ראינו רק מדבר וחול ,רק חול.

השמש במקום הזה הייתה ממש חזקה ,כל כך חזקה שלא יכולנו מרוב חום להסתכל אחד על השני .
"אולי כדאי שנתחיל ללכת " הציע טוני .
לא חשבתי באותו רגע ,הסתכלתי על מיי כשהיא סובלת ונכנס לה חול לתוך הנעליים ואין לה איפה להחזיק כאשר היא תצטרך לרוקן אותם ,ואיך כשאני בא לעזור לה ,אני רואה את טוני מציע לה עזרה ואומר :"אולי תחזיקי בי כשאת עושה את זה.." מיי חייכה אליו ונראתה מרוצה אחרי שהחול יצא מנעליה.
"טוב.. "לקחתי פיקוד והתחלתי לומר :"בואו נתחיל ללכת מערבה יכול להיות שנמצא משהו" סיימתי את דבריי.
"איך אתה יודע שזהו המערב? " שאלה מרי.
האמת הדבר הכי מצחיק הוא שמרי נראתה בהתחלה מפונקת קצת כשאז עוד לא ידענו שהיא הגיע מבית של תואר האצולה ,היא הוכיחה לי אישית שהיא יכולה לעמוד על שלה כשצריך.
"השמש מתקדמת בכיוון הזה" אמרתי ומידע גיאוגרפי רב עניתי לה כשהייתי צריך לסחוב איתי את המכונה הכבדה שהחול נתקע כל שנייה בגלגלים.
"וואו אתה חכם " אמרה לי דון וניסתה כנראה להתקרב אליי כאשר היא צועדת לצידי ומתחילה לדבר איתי על המורים שלה בבית הספר אפילו שזה לא עניין אותי כשבינתיים אני מסתכל על מיי וטוני אשר הולכים ביחד והיא צוחקת מדברים שהוא אומר לה.

כשאנחנו הולכים במדבר אני מנסה להתחבר אל תאי ,הוא נראה אחלה של גבר והכול.
"היי תאי " אני אומר לו כדי להתחיל שיחה.
"מה אתה רוצה?" הוא בא אליי בגישה של נדחף.
"כלום.. רק רציתי לשאול אותך מאיפה הגעת?" שאלתי אותו אחרי שהוא התפרץ אליי בצורה כזאת.
"הגעתי מסין" הוא אמר לי .
"סין? וואו ,אתה בטח יודע הרבה על התרבות הסינית" אמרתי לו .
"כן .. אני יודע כמה דברים ,כמו למשל את כל סוגי אמנויות הלחימה " אמר וסיים את דבריו.
"כל סוגי אמניות הלחימה?!" התפעלתי כאשר הוא אמר לי את זה. הבנתי שאולי הכוח המיוחד שלו בלחימה יוכל לעזור לנו מתישהו...


שביל האופניים ,ישראל

"אני חושב ששכחנו משהו" אמר ארמגדון.
"מה נראה לך ? "החזיר לו בשאלה אנדרסון.
"לא יודע.. אני מרגיש.." ענה לו ארמגדון כאשר הוא חושב על משהו..
"לא.. בדקתי את הכול לפני שהם יצאו לדרך.. " אמר סטיוארט.
"כן.. אולי אלה רק התחושות שלי" אמר ארמגדון כאשר הוא עייף כאילו לא ישן כמה ימים בגלל ההכנות של המסע של הילדים.
"לאן נראה לך שהם הגיעו?" שאל אנדרסון את ארמגדון?
"לא יודע.. כמה שיותר רחוק בזמן ,אם זו חיפושית ,הקמע כאילו ,הייתי משער שהם בימי מצרים וכנען."
אמר ארמגדון.
"וואו, נראה לך שבכל המסע שלהם ,יקרה מצב שהם יפגשו קרובים שלהם או את עצמם אפילו?"
שאל אותו אנדרסון.
"אני לא יודע.. רק הזמן יגיד את שלו"


מדבר יהודה ,3000 שנה אחורה

כאשר אנחנו הולכים הרבה זמן וכולנו כבר מתבשלים מהשמש החמה הזאת
אנחנו מחפשים מקור מים ,ובמקום זה ראינו באופק אוהל גדול.
התחלנו להגביר את הקצב.
"היי ,יש שם אוהל!" אמרתי לכולם בשמחה.
"אוהל? " שאל טוני שהרסתי לו את הדיבור הרגעי עם מיי ודווקא שמחתי מכך.
"קדימה בואו נזדרז אולי מישהו שם יודע על הקמע או על סילאטון" אמרה דון.
"לא צריכים למהר כל כך רק בגלל הקמע המטופש הזה" אמרה מיי.
"הקמע המטופש הזה זה מה שיציל אותך ואת כל העולם " אמר תאי כשבעיניו שנאה למיי.
"יאללה ! בואו נרוץ!" אמרה מיי והתחלנו לרוץ כשמאחורה מיי עומדת ואומרת:"נו.. רגע חכו לי!"

בדרך לקבר הפרעה ה-3

'מתי אני כבר יגיע לשם?' חשב לעצמו הבחור שהיה בדרך לקמע.
כשלפתע מישהו קורא לו בתוך ראשו.
"סילאטון! עצור במקומך! הנח רגליך איפה שאתה!" אמר הקול בראשו.
"מה אתה רוצה עכשיו?" שאל סילאטון את הקול שמפעיל אותו מראשו.
"איפה אתה נמצא עכשיו?" שאל הקול.
"אני בדרך לקבר הפרעה! אתה מפריע לי!" אמר סילאטון בעצבים כאשר הוא מתקדם בחולות .
"הילדים הגיעו... " אמר הקול .
באותו רגע פרצופו של סילאטון קפא במקום הוא חיכה לרגע שהילדים כנראה יבואו להפריע לו במשימתו ,ולא היה לא אכפת ..הוא היה חייב לעצור אותם מלחפש את המעות או לפחות להאט אותם איכשהו.
הוא דיבר עם המפעיל שלו ואמר :"אני אטפל בזה ,אדוני"


קרוב לאוהל

אנחנו כבר היינו ליד האוהל כאשר אנחנו שישה שם ועוד שני מכונות הזמן שלנו איתנו עומדים בפתח האוהל ושואלים:"סליחה ..יש פה מישהו?"
בפרק הבא:
פרק 10:סרקת עם אבן הברקת!

יפה...
אני מציע שתעשה סופים יותר מותחים..באמת..

אחלה פרק אבל הפרקים קצרים מדי

לגבי האורך ,זה יטופל בעוד כמה זמן בגלל שאני כותב את זה בWORD וזה נראלי הרבה שאני כותב את זה שם
פה זה מתקצר והבנתי את הטעות אז בסדר
ולגבי משהו אחר ,

זה לא בסדר מכולם שאתם לא מגיבים ! כולם!
מה אני כותב סיפור עלילתי כל כך מסובך בשביל שתי ילדים?!

אחלה פרק ובכלל סיפור.
מסקרן ומעניין, אני מת לדעת על עוד זמנים שתעשה (:
אמשיך לקרוא.

[quote][i]Originally posted by yossi[/i]@Nov 18 2009, 08:33 PM
[b] אחלה פרק ובכלל סיפור.
מסקרן ומעניין, אני מת לדעת על עוד זמנים שתעשה (:
אמשיך לקרוא. [/b][/quote]
תודה :)

שמע ארוין
כחבר והכל
הספר שלך עם דמיון נהדר
העלילה שלך מתקדם בקצב הנכון ,הכתיבה שלך ברורה ,
אבל זה הספר השלישי שלך שאתה כבר כותב על מסעות בזמן ,לי אישית זה נמאס,אולי תעשה ספר על משהו אחר ,יותר מזמן ,יש רעיונות הרבה יותר טובים בימינו
קראתי את הפרקים הראשונים אתמול וממש נהניתי ,אחרי שהוספת את הדמויות האחרות ,קצת פחות אהבתי ,הפרק האחרון שפירסמת מתחיל סימן למשהו שלא נגמר ,וסופרים מרבים להשתמש בזה ,כל הכבוד

מחכה לפרק הבא..

[quote][i]Originally posted by Muad'Dib15[/i]@Nov 20 2009, 08:33 AM
[b] שמע ארוין
כחבר והכל
הספר שלך עם דמיון נהדר
העלילה שלך מתקדם בקצב הנכון ,הכתיבה שלך ברורה ,
אבל זה הספר השלישי שלך שאתה כבר כותב על מסעות בזמן ,לי אישית זה נמאס,אולי תעשה ספר על משהו אחר ,יותר מזמן ,יש רעיונות הרבה יותר טובים בימינו
קראתי את הפרקים הראשונים אתמול וממש נהניתי ,אחרי שהוספת את הדמויות האחרות ,קצת פחות אהבתי ,הפרק האחרון שפירסמת מתחיל סימן למשהו שלא נגמר ,וסופרים מרבים להשתמש בזה ,כל הכבוד

מחכה לפרק הבא.. [/b][/quote]
מה אני יכול לעשות
אני אוהב היסטוריה וזה נורא כיף לדמות נסיעה בזמן
אתה לא יכול להחליט מה אני יכתוב או לא
אתה כתבת ספר על חייזרים למרות שאני לא מאמין בזה פירגנתי לך על הרעיון המרכזי

אבל על הדברים הטובים ,תודה.

היום פרק 10!

[b] בשביל לצ'פר אתכם לשבת שלום ,אני מפרסם פרק נוסף ,והפעם זה פרק מאוד מעניין מבחינת פיתוח עלילה[/b]

[u]פרק 10:סרקת עם אבן הברקת[/u]

לחלק הזה של חיי אני קורא "ריצה" כי זה מה שעשינו הכי הרבה בשלב שאחרי שנכנסו בפזיזות לאוהל
"סליחה ,יש פה מישהו?"
"מה רצונכם?" שאלה דמות מהחשיכה בסוף האוהל שאנחנו רואים זקן לבן וארוך על פניו
והוא נראה כאילו אנחנו מטרידים אותו...
"שלום.." התחלתי להגיד דיי בגמגום כי לא ידעתי בעצם מה אנו צריכים.
"אנחנו צריכים לדעת אם יש לך מושג על קמע החיפושית?" סיימתי את דבריי
"למה שצעירים כמוכם יתעניינו באבן כל כך יקרה?" שאל הזקן.
דון ניסתה להסביר לו את הסיפור אבל אנחנו עצרנו אותה מלגלות יותר מדי פרטים עלינו ,הדבר שהכי הפריע לי היא כשכולנו החלפנו בגדים לבגדים יותר תנכ"ים בוא נגיד בעדינות ,מיי החליפה חלקית וזה מה שיכול לחשוף אותנו ,לא משנה ,אני עדיין הבטתי עליה כמו מאוהב..
"אנחנו פשוט עוזרים לדוד שלנו למצוא את האבן ,כדי למכור אותה ולקבל קצת כסף ולהכניס אוכל לפה" שיקרה בצורה מצויינת דון לחכם הזקן.
"אה.. אז זה מי שהיה כאן מקודם? הוא דודכם?" שאל הזקן אותנו ולא הבנו מה הוא רוצה.
כולנו הבנו כך כאילו שארמגדון ואנדרסון הכינו לנו את המשימה לקלה יותר וככה הבנו..
אבל לא הבנו שמי שהזקן מדבר עליו הוא בעצם אויבנו ומי שאנו אמורים לעצור.
"כבר אמרתי לדודכם שעליכם להמשיך למצרים ,שם בקבר הפרעה ה-3 סרקת ,ישנה את האבן שאתם צריכים" סיים החכם הזקן את המילים שלו.
"תודה רבה" אמרו טוני ומיי יחדיו .
יצאנו אחד אחד מהאוהל לפני שיצאתי ראיתי שדרכתי על נייר ישן מלא חול ,הייתה עליו את האות
"S”
באנגלית ,הבנתי ישר שזה לא ארמגדון או אנדרסון שהיו באוהל וחיפו עלינו ,אלא האחד והיחיד ,סילאטון.


[u]הרחק יותר בלב מדבר ,בדרך למצרים ,באותו זמן[/u]

"לעזאזל עם הילדים האלה " דיבר לעצמו סילאטון
"את כל המסע הם הרסו לי!" צעק בלב מדבר ..
סילאטון לא ידע מה לעשות באותו רגע .. הוא רק ידע שהוא חייב לעקב אותנו ,ואם לא זה ,אולי אפילו נורא יותר.. להרוג!
"מישהו שם?" התחיל לדבר כמו מכשיר קשר שהוא מחזיק את ראשו ומדבר בטלפתיה אל מישהו.
"כן המפקד!" אמר הקול בראשו ,כנראה בצד השני של הקשר.
"אני צריך 5 חיילים ,רוצחים מנוסים שיבואו 3000 שנה לפנה"ס כדי לחסל כמה טירונים שמפריעים במהלך ביצוע משימה" הסביר סילאטון לשר החיילים שלו כנראה ,כשהוא מדבר הוא היה נורא כועס ,כמובן שהוא לא נעצר בדרך אלא הוא ממשיך במהירות.
"כבר מגיעים!" אמר הקול.

"אז בקיצור ,הלכנו לקניון באותו יום ,ופשוט קניתי את כל החנות אתה לא מבין!" התחילה מיי לספר לטוני סיפור אישי שלה ודון התעצבנה ביינתים על זה שאנחנו הולכים לאט מדי בקצב ממש איטי.
ועוד אני בעודי מסתכל על הנייר תוך כדי הליכה ומנסה להבין מה עושים מבלי לספר לחבריי על הנייר .
"מה אתה מחזיק שם ניק?" שאל אותי תאי
"מה אה מה? יצאתי מהחלומות שחלמתי ומה יכול לקרות אם אני לא אשתף את הצוות.
"זה כלום" אמרתי.
"אתה בטוח? אתה נראה כאילו קרה משהו" אמר תאי בדאגה.

"כלום לא קרה ...באמת"
ניסיתי להרגיע אותו כאשר מרי ודון גם התחילו עם הפרצופים המודאגים.
"עצרו שנייה" אמרתי.
"מה קרה ניק? " עצר אותי טוני בשאלה.
"מצאתי את זה באוהל של הזקן" אמרתי והראיתי להם את הנייר ועליו כתוב קיצור שמו של סילאטון.
"מה זה?" שאלה מרי
"זה מה שאני חושב שזה?" שאל תאי.
זה קיצור שמו של אויבנו ,סילאטון.
"למה לא אמרת מקודם?" שאלה מיי.
"חבר'ה .." התחילה להגיד דון..
"רגע דון ,אנחנו מנסים לברר משהו" אמרה מרי באיפוק.
"למה לא שיתפת אותנו? אנחנו צוות " אמר טוני בכעס.
"חבר'ה .." שוב אמרה דון.
"לא עכשיו דון! " זעף עליה תאי.
"תסתכלו!" הצביע דון לאופק כאשר ראינו 5 גברים הלבושים בחליפות לבנות מתקרבים אלינו.
"אימא'לה " אמרה מיי ופחדה .
"מי אלה?!" שאלתי בקול רם את כולם שלא ידעו מה להגיד.
לקחתי את כולם ..דחפתי אותם וצעקתי :"רוצו!!"

[u]מצרים ,ארמון הפרעה [/u]

"אני מתקרב יותר מתמיד לקבר" חשב לעצמו סילאטון שחשב שניצח בקרב
הוא הרגיש מוזר ,הוא כבר מכיר את התחושה הזאת... השמיים היו כמערבולת ולפתע הצבע הסגול נהיה שולט בעיניים שלו ,הוא ראה את השמיים הסגולים בעיניו ואמר:"מסע בזמן.."

"רוצו!!"
צעקתי לחבריי ,כאשר רצנו ואחרינו האנשים עם החליפות הלבנות ,הם לא רצו אמנם מהר אבל הם היו כל הזמן אחרינו ,החול הקשה עלינו לרוץ.
"עצרו!" צעק אחד הגברים.
"תמשיכו לרוץ ,אסור לנו בשום פנים ואופן לעצור!" צעקה דון.
"למה? מי הם ומה הם רוצים מאיתנו?" שאלה תוך כדי ריצה מיי.
"מה זה משנה? הם לא היו רצים אחרינו אם לא עשינו כלום" אמר טוני והמשיך לרוץ שהוא גורר את המכונה

"מסע בזמן? איך זה הגיוני? " שאל את עצמו סילאטון.
"אלה בטח השליחים שלי.." חשב לעצמו.
סילאטון במקום לחשוב התחיל להתקדם לכיוון הארמון וראה את הקבר.

רצנו ורצנו ,זוכרים שלחלק זה בחיי אני קורא 'ריצה'?
עכשיו בטח הבנתם גם למה...
סילאטון הגיע לקבר.
אולי הריצה הזאת בסוף כן עזרה ...
"מי זה?" שאלתי
"יש מישהו מקדימה!" צעק תאי
ראינו אותו ,את סילאטון שמתקדם לאט לקבר ללא דאגה
ואז ראינו את חמשת הגברים עם החליפות עומדים לפנינו והאמצעי הצביע עלינו ואמר:"הם!"

"עצור סילאטון!" צעקתי.

אחרי חלק מעייף בחיי
הבנתי ,שאת החמישה האלה לא נוכל להשיג
והדבר הכי מוזר שאיך שראינו את סילאטון השמיים הפכו לסגולים מערבולת טורנדו ענקית ראיתי למעלה...
כאשר אני רואה שבעצם הסיכויים שלנו להשיג את האבן היא אפסית כמעט

בפרק הבא:
פרק 11:
פרק 11: קרב היסודות!מסע בזמן!

פרק טוב!
יש מתח, יש עלילה(ברור) וגם זה באורך ממש טוב!!

תודה ירין
עוד תגובות!

הפרק הזה ממש שיפור לזוועה הקודמת
השמות של הפרקים שלך מצויינים ,כי הם מתארים במשפט אחד את כל העלילה
זה טוב.
היום הפרק היה יותר מותח מפעם שעברה ,אני אוהב שאתה משתמש בסגנונות כאלו

תודה שאתה חושב ככה
אני מבקש עוד תגובות

אחלה פרק!
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא, תפרסם מהר אחי! (:

[u]פרק 11:קרב היסודות! מסע בזמן![/u]

"סילאטון עצור!" צעקתי כאשר מלפנינו הופיעו לפתע חמשת הגברים ואנחנו עם פנים מפוחדות ,לא יודעים מה לעשות.
"מה עושים?" שאל טוני.
תאי התקדם כמה צעדים קדימה כשכולנו עומדים מאחוריו לא מבינים מה הוא בדיוק עושה.
"סילאטון!" הוא צועק.
סילאטון הסתובב וחייך "מה אתה רוצה פרחח?"
שאל את תאי.
"האבן הזאת שלי!" הוא אמר.
סילאטון צחק ואמר לחייליו :"חסלו אותם!"
כאשר כל החמישה מתקדמים עם אגרופים אנחנו רואים את תאי פעם ראשונה מרביץ כמו שהוא יודע.
"איה ,אוו ,קאמה!" צעק תאי כאשר הוא נותן לחבר'ה מכות.
זה היה כמו להיות בסרט של ג'קי צ'אן.

"הספיק לכם?" שאל תאי.
אחד מהם קם ואמר:"עוד לא ראית כלום "
הוא הרים יד אחת לאוויר שהוא מעגל את כף ידו כאילו הוא מוחץ את האוויר
ואז ראינו שהוא הכין כדור אנרגיה מסוים ,בצבע כחול והכדור הזה גדל לאט לאט
תאי הסתכל ואמר:"רמת הצ'י שלו חזקה עד כדי כך?!" היה מופתע תאי.
אותו אחד שיגר אליו את הכדור אנרגיה ,תאי קפץ ונתן לו בעיטה חזקה ,עד שהכדור עף לכיוון סילאטון.
"לא!! " צעק סילאטון והתחיל לברוח מהכדור עד שהוא התפוצץ.

השמיים הראו סכנה ,הם היו סגולים ונראה כאילו טורנדו עומד להתחיל .
"זה לא נראה טוב " אמרה מרי .
רק אני וטוני זיהינו את הדבר הזה.. זה היה באותו יום ,היום הראשון למסע שלנו
שגרם לי לחייך טיפה .
הפיצוץ היה כה חזק שתאי נפל על האדמה ונראה פצוע.
"קקק קקק" ,אמר סילאטון כאשר ניסע לקום לאחר שהוא נפצע.
"אתם תשלמו על זה" התחיל להגיד שהוא על ארבע.
"תתרחק מהקבר " אמרתי לסילאטון שהיה שני מטרים מאיתנו .
הקבר היה ממש לידינו .
"אתם גם ככה לא תפתרו את החידה " אמר סילאטון שחשב על הפיתרון כל הדרך לקבר אבל לא הגיע לתשובה.
"תנסה אותנו" אמרה דון.
היא התקדמה לעבר הקבר ושם ראתה את החידה :"על הדברים האלה בנוי העולם"
"מה זה יכול להיות?" שאלה מיי.
"אני זוכר משהו שארמגדון אמר לי" אמר טוני.
"אני יודע!" אמרתי.
"אז מה ניק? אתה יודע את התשובה אה?" שאל סילאטון.
"אתה יודע איך קוראים לי?" שאלתי את סילאטון.
"אני יודע הכול.. על כולכם." הוסיף.

"שטויות.." אמר טוני.
"נסה אותי " אמר סילאטון בביטחון.
זה לא עניין אותי מה שסילאטון אמר ,אני הייתי שקוע בחידה ,התקרבתי וראיתי שעל הקבר ,מונחת האבן בתוך חריץ ,אבן ברקת ירוקה שעליה היה חרוט ציור של חיפושית פרעונית.
"אורך ,רוחב ועומק " אמרתי ליד הקבר ,האבן לא זזה .אפילו שהתשובה הייתה נכונה.
"למה זה לא עובד?" שאלה דון.
"אני לא יודע" אמרתי.

זה לא נגמר כך...
השמיים התחילו להוציא רעמים וברקים חזקים במיוחד ,רוח פרצים חזקה מאוד תקפה אותנו
וכמעט עפנו באוויר .
"תנסה 'זמן' " אמר תאי שהוא עדיין שוכב על הרצפה ,אבל נראה יותר טוב מקודם.
"נכון.." אמרתי.
"אורך ,רוחב ,עומק וזמן"
אמרתי והאבן התחילה להסתובב ,כאשר שאני רואה שיא יוצאת לכיווני.
כשאני בא לגעת באבן ,סילאטון נתן עם המטה שלו מכה באבן כאשר היא נפלה לכיוונו .
"אין מצב!" צעק טוני וקפץ על האבן
טוני וסילאטון החזיקו שניהם את האבן בידיהם ,ואז היא התחילה לזהור
אף אחד מאיתנו לא הבין מה זה אומר .. אפילו סילאטון הסתכל על זה כאילו זו הפעם הראשונה שהוא רואה דבר כזה והוא לא ידע.
טורנדו התחיל מרחוק ,ונראה כאילו הוא מתקרב אלינו.
"אוי לא ,תראו" אמרה מיי והצביע על הטורנדו המתקרב במהירות.
"לא!!!" צעק טוני .
אף אחד מאיתנו לא הבין כאשר האבן של החיפושית נראתה יותר ויותר זוהרת והיא לפתע התחילה גם לרעוד בידיהם של סילאטון וטוני.
האבן עלתה למעלה ,ושניהם הפסידו אותה ,טוני קפץ כדי לנסות להשיג אותה ,אבל כוחות הטלפתיה הלא ידועים מאיפה משכו את זה יותר ויותר.
לפתע כולנו ראינו את זה ,את טוני זוהר..
גופו היה בהילה ירוקה סביבו ,והוא והאבן נצמדו זה לזה.
"אההההההההה!!!! " צעק טוני
סביב גופו נוצר גולם ירוק ענקי ,והוא היה בתוכו
כל זה קרה בזמן שהטורנדו מתקרב ומאיים להשמיד אותנו.

טוני יצא מהגולם העוטף את גופו ,אבל הוא לא יצא משם נורמאלי.
הוא יצא משם בצורת לוחם ,עם כנפיים וכידון ,ועל ראשו יש קרן של חיפושית.
"טוני? טוני?" שאלתי אותו.
הוא חייך קלות כגיבור באוויר ואמר:"עכשיו אני הוריקן!"
"הוריקן?" שאלה מרי.
"הוא שינה את צורת גופו איכשהו" אמר תאי שהתאושש ממה שהוא ראה.
"לא רק את גופו " אמר סילאטון לפתע .
"זה מה שאני חשבתי שיקרה " אמר .
"הוא שינה את צורתו לצורת ברקת ,האבן והוא התמזגו מכוח כלשהו ... ונהפכו ללוחם קמע"
סיים את דבריו.
"איך אתה מסביר את זה?" שאלתי.
"לא יודע.. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה בדיוק כמוכם"

"אבל מה קרה לטוני שלנו?" שאלה מיי.
"אני בסדר " אמר הגיבור באוויר.
"אני אותו טוני שאתם מכירים ,רק עכשיו קוראים לי הוריקן"
סיים את דבריו ואנו רואים אותו עף לכיוון הטורנדו.
"מה הוא עושה?" שאלה דון
"אני חושב שהוא מנסה לעצור את הטורנדו הזה מלהגיע אלינו .
טוני והכידון שלו התקדמו לכיוון הטורנדו אבל אז ,שני ברקים פגעו במכונות הזמן
נראה כאילו זה גרם פיצוץ למנוע של המכונה ,טוני לא הצליח לעצור את הטורנדו ,והוא עף אלינו ,הוא לא שלט בזה ונחת עלינו
אבל גם אנחנו כבר לא היינו באותו מקום

"קויו?" שאל קול עבה מאחורינו כאשר אני מתעורר מהמכה החזקה שקיבלתי.
"מה?" שאלתי כאשר אני רואה את כל חבריי שוכבים על הרצפה ,וטוני חזר לצורתו הרגילה ועל ידו מונחת האבן .
"מה קורה כאן?" שאלתי וקמתי ,מאחורי אני רואה ארמון ענקי ובמרפסתו עומד איש עם כובע מוזר ואומר:"ברוכה הבאה"

המשך בפרק הבא...

פרק 12:
מקרה מוזר בבית הקיסר!

רק טוב!!!!!!!!!!!!!
אתה יודע שאין לי מה להעיר...מחכה!!!!!!!

תודה רבה דינגו!
עוד תגובות בבקשה

בפרק זה שמתי לב שתיארת נורא יפה
לעומת הפרקים הקודמים ,את זה אהבתי
אני גם אוהב לתת ביקורת על ספרים טובים ,אבל לשלך נוכל לקרוא פיסת ניירות עד שזה יהיה ספר ,מצטער על הביטוי אבל ככה זה כתוב.
אני ממליץ לך לשלב דמות היסטורית חשובה ,ולא רק מדע בדיוני ,צריך תכלית ,והגשמת מטרה.
כך תעבוד טוב יותר.
מצטער אם זה פגע בך ,אך זו דעתי.

וואוו
לקחת את זה קשה מדי
אני יודע שאני רק מתחיל בעניניים האלה ,זהו ספר להפריח את הדמיון בלבד ,יש לי רעיונות חזקים הרבה יותר ואתה יודע את זה.

בכל זאת תודה.
אשמח לעוד תגובות מהקוראים

אני יודע שיש לך רעיונות יותר חזקים והכל ,אבל כרגע אני מחכה לפרק רציני ,שיגרום לי באמת ליפול מהכיסא

פרק מעולה, עולה על כל הפרקים שעשית.
תיאורים נכונים, מעניין, מחכה לפרק הבא! (:

וואלה תודה ,מחר אני מפרסם את הפרק הבא

וואי אהבתי פרק מעולה!!!

מחכה לפרק הבא =]

[u]פרק 12 -מקרה מוזר בבית הקיסר[/u]

"ברוכה הבאה" אמר האיש מהמרפסת בארמון .
לא יודע מה קרה אז ,לא הבנתי בדיוק ,פשוט כנראה התעלפתי.

אז אתם בטוח רוצים לדעת איפה אנחנו נמצאים עכשיו .
הכוח של מכונות הזמן והברק שפגע בהם ,הרס את מכונות הזמן לגמרי ,זה פשוט שיגר אותנו לזמן אחר.
עכשיו ..איך אנחנו יוצאים מכאן?

[u]סין העתיקה ,שנת 700 לספירה ,הארמון של הקיסר שאנג די ,לפני זריחה.[/u]

"קמאטה ,שיו או נו מגה " אמר יוסין לאביו.
"אנדליטו מגניטי" החזיר ליוסין שאנג די.
לאט לאט התחלנו להתעורר אחד אחד כשכולנו לא מבינים היכן אנחנו ,אנחנו מוצאים את עצמנו ישנים על שטיח ששני אנשים עם בגדים סיניים מסורתיים בוהים בנו.
תאי התעורר ראשון ,הוא ראה סינים ,אז ישר קפץ משמחה שהוא רואה אנשים ממינו .
"וויאה!" אמר תאי כאשר הוא קד כידה מסוימת לכיוון האיש עם הכובע המוזר.
"מה הוא עושה?" שאלה מיי כשהיא מגחגחת קלות .
"הוא מציג את עצמו " ענה לה טוני.
"תיאה קונג תאיצ'י" אמר להם תאי שהתרגום הפשוט לזה היא "שמי תאיצ'י"
"נא לי דאוו דא? " שאל יוסין את תאי כשהפירוש הוא :"מהיכן הגעתם?"
"או מין טאן לון חיוו לאיו " ענה תאי שאנחנו מדברים עברית.
"חיוו לאיו?" שאל בחזרה יוסין את תאי.
"קאוו שי" אכן כן אמר תאי.
"חי בא לו יא שי חאנג אלאמו? " עברית זה כמו ארמית? שאל שאנג די הקיסר אותנו.
תאי ישר ענה לו בתשובה חיובית ,כי זה מאוד דומה .
אבל תאי ואנחנו לא ידענו דבר אחד. שמישהו כבר היה בארמון הקיסר והוא היה ישראלי ,מהזמן שלנו ,כאשר לימד אותם עברית.
"שלום לכם ,שמי שאנג די ,ואני קיסל (קיסר) סין" אמר שאנג די ,והציג את עצמו בנימוס בעברית כאשר אנחנו כולנו המומים ,למרות שלא ידענו היכן אנחנו ,והאם נסענו בזמן?
"שמי יוסין אני בנו של שאנג די היולש(היורש) " אמר יוסין.

איך שהתעוררנו הם היו מאוד נחמדים בעיקר הקיסר ,הוא הזמין אותנו לבוא אחריו ,נכנסו לחדר גדול וראינו שולחן ארוך במיוחד ובוא מלא אוכל וכל מיני משקאות ,לא יכולנו להתאפק ,אף אחד מאיתנו ,שאנג די חייך ופשוט אמר :"שיו שי די"
"הכוונה היא לזה שלכם " אמר תאי.
כולנו קפצנו על האוכל והתחלנו לטחון מהאוכל הטעים שלא ראינו כבר הרבה זמן.
"רגע רגע" עצרתי את כולם באמצע הסעודה "טוני ..אתה בסדר?"
ואז כולם נזכרנו בעצם איך אנו הגענו למקום הזה ,נזכרנו שטוני הפך ללוחם יפה ,עם שריון של חיפושית ,כידון ארוך ,ושהוא עף.
מיי לא חיכתה וקפצה וחיבקה את טוני ונתנה לו נשיקה בלחי ,מה שגרם לי לקנאות מאוד.
"אז איך בעצם זה קרה?" שאלה מרי
"אני לא ממש יודע " אמר טוני והתחיל לספר איך הוא הרגיש.



"זה היה מאוד מוזר " אמר והוסיף
"הרגשתי עטוף מאוד ,היה לי מאוד קר ,הקמע התקרב אליי ואני רואה שהוא נכנס אל תוך הגוף שלי ,נורא פחדתי ,ואז אני יותר לא הרגשתי כלום ,כשיצאתי מהכדור או הגולם או מה שזה לא יהיה ,אני קולט שאני עף באוויר ,וכולכם מסתכלים עליי מהאדמה ,לא חשבתי יותר מדי ,עפתי אל הטורנדו ,כאשר שני ברקים הקיפו אותי, התחמקתי אבל זה עלה בזה שהם פגעו במכונות הזמן "
סיים את דבריו זמנית.
אני התחלתי לומר:"נכון ,המכונות קיבלו קצר במנוע והתפוצצו ,הכוח של הברקים לקח אותנו בזמן לכאן ,למקום שאפילו לא קבענו להגיע ,לכאן ." סיימתי את דבריי.
"אז .. כשטוני הפך לגיבור הזה,נו ..איך קראו לו ,הוריקן ,הוא בעצם התמזג עם האבן של החיפושית?" שאלה דון.
"כנראה שכן " אמר טוני.
"ארמגדון ואנדרסון לא אמרו על זה כלום" אמר תאי.
"מה אמלת?" שאל שאנג די עם הל' במקום הר'..
"מה זאת אומרת מה אמרתי?" שאל תאי.
"איזה שם אמלת(אמרת) ?" שאל יוסין.
"אמרתי ארמגדון ואנדרסון" אמר תאי ליוסין ולשאנג די."
"אנדלסון? אתם מכירים את כליס(כריס) אנדלסון?" שאל בהפתעה שאנג די.
"כריס אנדרסון ?" שאלתי בחזרה "מה פתאום כריס אנדרסון ,אנחנו מכירים את סטיוארט אנדרסון" אמרתי לשאנג די.
ישר קלטנו כולנו שאולי לכריס אנדרסון יש איזה קשר לאפשרות שהגענו דווקא לכאן ,לזמן הזה.
"סליחה שאני שואלת" אמרה דון ושאלה את שאנג די ויוסין שאלה.
"באיזה שנה אנחנו?" שאלה.
"שנה? אתם בשנת 700 ,יותר נכון ,מחרתיים ,חגיגות ה700."

700?!?! כולנו היינו בשוק היסטרי
איך הגענו מתקופת התנ"ך למקום כזה ,לסין! ,והאם בכלל יש כאן קמע במקום הזה?


[u]חצר הארמון של שאנג די ,700 לספירה[/u]

"מה קורה כאן?" שאל את עצמו סילאטון שהגיע לאותו זמן שאנחנו הגענו ,רק שהוא נחת במקום קצת פחות נוח ,בחצר.
"סין?" שאל את עצמו.
"כאן אמור להיות קמע 'נמר עתיק' אמר לעצמו"
סילאטון קם בקושי מהרצפה אחרי הנחיתה הקשה והציץ מהחלון כשראשו חצי מוראה.
הוא ראה אותנו ועיניו גדלו בהפתעה.
"הילדים האלה?! מה קורה כאן?"
שאל את עצמו כשהוא לא מוצא לעצמו תשובה.

"יש לכם בעיה שהשנה היא 700?" שאל יוסין.
"לא ,מה פתאום ,פשוט אנחנו מאוד מתרגשים מהחגיגות" המציאה דון במהירות.
"לא רק אתם מתלגשים (מתרגשים ) אמר שאנג די"
לאחר מכן הוסיף :"מי מכם רוצה לעזור לנו בהכנת הפסטיבל?" שאל.
"אני אני!" התחלנו להגיד בהתלהבות כולנו ביחד.


"אז עכשיו אני אחלק תפקידים " אמר יוסין.
"ניק דון ומרי אתם תלכו עם שאנג די (בימים ההם הבן היה קורה לאביו בפני קהל בשמו הפרטי ולא "אבא")
טוני מיי ותאיצ'י בואו איתי.
התפצלנו לשני קבוצות ,כאשר שוב טוני ומיי ביחד איכשהו.

"מכאן... " אמר יוסין וקידם את תאי ,טוני ומיי לבוא אחריו כאשר טוני ומיי דיברו והלכו לאט ותאי לקח את העבודה הזאת ברצינות ומיהר לבוא אחרי יוסין.
"חכו פה" אמר יוסין.
יוסין הלך לחדר האחורי מאחורי וילונות ,טוני ומיי דיברו עדיין .
הם חיכו לו כמה דקות שלמות ,אמנם טוני ומיי לא שמו לב אבל לתאי נאבדה הסבלנות הוא הציץ מאחורי הוילונות ושם הוא ראה את יוסין מדבר עם כמה חיילים ושם הוא מראה חרב ,ותמונה של הקיסר שאנג די ,כאשר יוסין אומר לחיילים שעליהם להרוג אותו בחגיגות ה-700 של סין ...

מבולבלים?
עוד לא ראיתם כלום .
יוסין רוצה כנראה את כס הקיסר של שאנג די ואם הוא ימות אז התואר יעבור אל יוסין ישירות,מה תאי יעשה? האם טוני ומיי יאמינו לו?
מה עם קמע "הנמר העתיק?" ומה עם סילאטון?
את כל זה תדעו בפרק הבא:


פרק 13:
פרק 13: קרב איתנים! הנמר מופיע!

[b]המשך יבוא...[/b]

ווואיי פרק מעולה,אהבתי!!

אתה יצירתי מאוד ויש לך אחלה רעיונות,תמשיך עם זה וכל הכבוד לך! =]

תודה רבה
עוד תגובות

הפרק הזה מעולה!!
העלילה התחילה להיות מותחת ,חריפה.
אני מאוד אוהב את השילוב של בן שרוצה להרוג אב
ואני אוהב שפירסמת שם של קיסר אמיתי

מחכה בקוצר רוח לפרק הבא

וואי
תודה רבה,
האמת.. התגובה הראשונה שלך שעושה לי מצב רוח טוב.

עוד תגובות!

פרק טוב!!!
ממש אהבתי את השילוב של ה"טלנובלה" הזאת!
שמע אני פרשתי מהפורום אבל החלטתי שאני אכנס מידי שבוע ואגיב (בלי נדר)..טוב?
אז מחכה לפרק הבא!

[quote][i]Originally posted by Dingo[/i]@Nov 28 2009, 09:32 AM
[b] פרק טוב!!!
ממש אהבתי את השילוב של ה"טלנובלה" הזאת!
שמע אני פרשתי מהפורום אבל החלטתי שאני אכנס מידי שבוע ואגיב (בלי נדר)..טוב?
אז מחכה לפרק הבא! [/b][/quote]
חבל לי מאוד שאתה פורש.
אבל בכל זאת תודה.