עליית הכוכב הסגול

ני מקווה שתמשיך את הסיפור ולא תאבד אותו\לא תמשיף אותו מסיבה כולשהי
ולא הבנתי משהו..אתה כבר יודע מה יקרה בסאגה הבאה והכל? יש לך הכל בראש?

את הסאגה הבאה המצאתי היום כי היא לא היית מתוכננת, בסוף במקום פלאשבקים יצרתי סאגה.
אני מאמין שעד איזור פרק 25 יש לי את הכל מתוכנן.
ובגלל שאורי לא עונה לי, מישהו מוכן ליצור מדריך דמויות?

ניב הפרקים שלך לא יודע למה או שזה רק אני צפויים מאד אני משתעמם כשאני קורא אבל לא כל הפרק צפוי יש חלקים שהם כאילו קצת מעניינים ואז הם הופכים לדבר צפוי =\
עדיין סגנון הכתיבה של משזכיר לי איזה סדרת ספרים שסיימתי לקרוא לפני שהגעתי לפורום טוב תמשיך לכתוב ותנסה לעשות דברים לא צפויים

[quote][i]Originally posted by Uchiha_Madara[/i]@Oct 26 2009, 06:42 PM
[b] ניב הפרקים שלך לא יודע למה או שזה רק אני צפויים מאד אני משתעמם כשאני קורא אבל לא כל הפרק צפוי יש חלקים שהם כאילו קצת מעניינים ואז הם הופכים לדבר צפוי =\
עדיין סגנון הכתיבה של משזכיר לי איזה סדרת ספרים שסיימתי לקרוא לפני שהגעתי לפורום טוב תמשיך לכתוב ותנסה לעשות דברים לא צפויים [/b][/quote]
יש לי בעיה גדולה מאוד.
אתה חושב באותה צורה שבה אני חושב אז כמעט כל דבר שאני אכתוב יראה לך צפוי.
לצערי הרב אין לי הרבה מה לעשות בנוגע לזה, נקווה שבעתיד אני אצליח להפתיע גם אותך

מתי תמשיך את הסיפור שלך??

יש לי מחסום כתיבה בזמן האחרון.
אני פשוט לא מצליח לכתוב.
ברגע שהוא ישתחרר ישתחררו פרקים 4 ו5 וקצת אחריהם ספיישל מיוחד מאוד

בעוד כמה זמן אתה תכתוב את ההמשך?

יכול להיות שבכלל תפסיק את הסיפור שלך?

אני לא מתכנן להפסיק את הסיפור,ואני מאמין שמחר יצאו גם פרקים 4-5 וגם הספיישל המיוחד.
הכתיבה שלי מתחילה לחזור, אבל אני קצת עסוק עם המשחק, אז זה לא וודאי

מאוד מצפה לפרק הבא..אני רוצה שתמשיך בסיפור שלך...

אני לא רוצה לראות את הסיפור שלך עוצר בנקודה מסויימת ולא ממשיכה יותר.זה באמת סיפור מעניין וחבל שאתה לא תמשיך אותו.

תחשוב על משהו,זה לא קשה.אם עד עכשיו לא היה לך שום בעיה אז לא צריכה לך להיות בעיה בהמשך.

[color=purple][SIZE=3][b]פרקים 4 ו5- קריאה! שמונת האומנים מפזרי העלתה הסגולה[/b][/color][/SIZE]

הם הלכו ביער והעבות. כבר עברו עשרה ימים, ושון אמר "אנחנו אמורים להגיע בקרוב. נראה לי שאנחנו במרחק של רוקטון (יחידה למדידת מרחק. שווה בערך לשלושה קילומטרים) אחד." כשלפתע נשמע רעש מהשיחים לידם. ניב הסתובב במהירות ושלף את הפיגיון. הוא אמר בשקט "כמו פעם"

~לפני שנה וחצי~
הם הלכו היער, ניב, אורי ואיתי. לניב לא היה נשק, לאיתי הייתה חנית ואורי החזיק בשתי חרבות. הם שמעו רעשים ריצה לידם, וניב אמר "אורי זרוק לי חרב." ואורי זרק לו אחת במהירות. אדם יצא במהירות מהשיחים, מניף את חרבו מלמטה למעלה. בתנועה מהירה איתי בלם את החרב עם החנית והרים אותה למעלה, כשאורי וניב חתכו אותו משני הכיוונים. הוא נפל על הריצפה, החזה והבטן שלו מלאים בדם, ומת.

~כיום~
אדם יצא מבין העצים ורץ לכיוון החבורה במהירות. הוא הניף את חרבו מלמעלה למטה, ואיתי חסם את החרב והעיף אותה למעלה בעזרת החנית שלו. אורי חתך אותו בצורה של X בבטן והעיף אותו לאחור, גורם לו לשחרר את החרב שלו. הוא עף על עץ, התרסק בו והתעלף. היה לאות אדם תיק בצד, עם סמל זהב עליו. שון הביט בסמל ואמר "מלכות צרקונוב. מור הוא השליט שלה. זה רע." ניב אמר "חשבתי שאתה לא מכיר את האזור ולא יודע עליו שום דבר. תסביר לי אחר כך איך אתה מזהה את הסמל." והוציא מתוך התיק מגילה, הוא עיין בה ואמר "השדות של מור מותקפים. ארבעה אנשים. אני מאמין שאנחנו נהייה חשודים איך שנגיע. כדי שנעזוב במהירות." כשרעש נשמע מכיוון העצים ליד. אדם מעד והתרסק לידם, עם תיק עליו סמל אצולה נוסף. מתוך התיק עפה מגילה. ניב הרים אותה, עיין בה ואז אמר"עוד פעם ארבעה אנשים, שתוקפים שדות. אני מניח שאלה השדות של עומר."
אורי תפס את השליח, הרים אותו לגובה ואמר "מה אתה יודע על האנשים ההם?" השליח הביט בו מפוחד ובקושי רב אמר "הם תוקפים באותו הזמן. שמונה אומנים של לחימה בחרב ובפטישים. הם הורסים את השדות אט אט, והם תמיד לבושים בבגדים שחורים אז אי אפשר לזהות אותם. על הנשקים שלהם יש סמלים של כוכבים, שמש וירח, והם מחלסים בקלות כל שומר. לעומר יש מנהג מוזר לשלוח שמונה מהאומים הטובים ביותר של הממלכה שלו לצייר את השדות ההרוסים." עצר לרגע ואז אמר "לאף אחד אין מושג מה הם רוצים ולמה עומר מצייר את השדות." אורי זרק אותו לריצפה ואמר "טוב, קיבלנו את המידע שלנו. בואו נלך" ונעץ את חרבו בליבו של השליח.
החבורה התקדמה והגיע לשתי טירות עצומות בגודלן הממוקמות אחת ליד השנייה. כמתאיים איכרים עובדים בשדות של כל אחת מהן, חוששים. ניב ניגש אל אחד האיכרים ושאל "מה קורה? למה כולם חוששים להיות כאן?" והאיכר פשוט הצביע על השמיים, שבצורה מוזרה הפכו סגולים. ברגע אחד שני ברקים סגולים ירדו ופגעו בקרקע, ובמקום שבו הם פגעו הופיעו שמונה אנשים בברדסים שחורים המכסים את כל גופם, עם פטישים וחרבות שעל כל אחד מהם סמל של כוכב, ירח ושמש. האיכרים ברחו משם במהירות כשהאנשים בברדסים התחילו להרוס את השדות, בשימוש מושלם בנשק. ניב הבין למה הם קראו להם אומנים. ערפל סגול התחיל לכסות את האיזור, הוא היה דליל אבל הקשה במעט לראות. ניב שלף את הפיגיון שלו ועצר את החרב של אחד האומנים, ואז העביר את הפגיון דרך החרב עד לכדי שריטת בטנו של האומן. האומן המופתע קפץ לאחור ואז הניף את חרבו בחוזקה, חותך את ניב לאורך היד ומעיף אותו לריצפה. אורי קפץ מעליו ועמד לחתוך אותו כשאומן עם פטיש העיף אותו לריצפה. שון ואיתי נלחמו בנתיים בצד השני וגם להם לא היה מזל. שון איבד את חרבו כששני אומני חרב תפסו אותו מופתע בבת אחת, ואיתי הפצוע קיבל מכה אחת בבטן והשתנק מרוב כאב, לא מסוגל לזוז ולהפריע לאומנים. האומנים המשיכו להשמיד את השדות בלי הפרעה ואז התאחדו חזרה לשתי קבוצות, שנפגעו מברק ונעלמו.
כשתי שניות אחרי זה יצאו מהארמון הימני שמונה אומנים והתחילו לצייר. מתוך הארמון יצא אדם הלבוש בלבוש מלכות מפואר ואמר " לא שוב. השדות ממשיכים לההרס שוב ושוב. זה לא יכול להימשך" ואחז בראשו בחוזקה. ניב, אורי, איתי ושון התקדמו אליו ושון אמר "אתה בטח עומר. תוכל להסביר לנו למה תוקפים את השדות שלך?" האדם הביט בו מופתע ואמר "כן אני הוא עומר, השליט של ממלכת מורקוס. אני לא יודע למה תוקפים את השדות שלי ושל מור, אני רק יודע שאני צריך עזרה. ראיתי אתכם נלחמים, תוכלו לעזור לי ולמור להגן על השדות שלנו? מור מחפש עזרה כבר שבועות, תלכו אליו קודם." ובלי לחכות, הלך משם. החבורה הלכה לטירה השנייה, הטירה של מור, והתקבלו שם כמלכים. מור שמח לראות שנענים לקריאת העזרה שלו ואירגן משתה גדול לכבוד ניב, אורי, איתי ושון, ולמחרת בבוקר קרא להם לבוא לחדרו. החדר היה ענק, מלא בתמונות של מור והשושלת שלו, בחרבות מאותרות ובשיריונות אבירים מבריקים. מור אמר "בואו, שבו, אני צריך עזרה."
החבורה התיישבה סביב שולחן מתכת גדול ומאותר זהב, פריט נדיר מאוד ויקר מאוד. מור אמר "השדות שלי מותקפים במשך חודשים והאיכרים שלי דואגים. כל הממלכה שלי מתחילה להתפרק ובצורה מוזרה הממלכה של עומר רק הולכת ומתחזקת למרות שהתקיפות, צוברת עוד שטחים ונתינים. לא ברור לי מה קורה פה, אני רק יודע שכל יום עומר יכול להחליט שהוא רוצה לכבוש אותי, ומבחינתי זה אסון. אני צריך שתעזרו לי, הפרסים שתקבלו יהיו אדירים. הרבה כסף, נשקים, טיפוליים רפואיים שנראה שאחד מכם צריך." באותו רגע הוא עצר והביט על שון, ואז המשיך "וכל דבר אחר שתירצו. רק תעצרו את האומנים." אורי אמר "אנחנו נעזור לך. האומנים אמורים להגיע עכשיו נכון? אני ארד לנסות לעצור אותם. אורי, איתי, בואו איתי. שון, אתה תישאר כאן לנוח, זה מסוכן מדי בשבילך אחרי המכה שקיבלת אתמול." שון צעק "אבל" אבל מור השתיק אותו ואמר "בלי שום אבל. אתה תקבל טיפול רפואי בנתיים כדי לטפל בפציעה שלך. שומרים." שני שומרים נכנסו והראו לשון את הדרך לחדר הטיפולים בזמן שעוד שומר הראה לניב, אורי ואיתי את הדרך לשדות. כשהם הגיעו לשדות זה היה מאוחר מדי, האומנים כבר התחלקו לשתי קבוצות ונעלמו. ניב קלט רק דבר אחד, האומן שהוא פצע עבר קבוצה, ההרכבים לא קבועים, והם פועלים ביחד.
אורי אמר "אני לא מאמין ששוב פספסנו אותם" בכעס, כשאחד הרצים של עומר רץ לכיוונם וצעק "עומר צריך לדבר איתכם ומהר!" אורי ואיתי הלכו לדבר עם עומר, וניב ביקש לראות את הציורים שהאומנים של עומר מציירים כל יום, כשהאומנים של עומר הגיעו לצייר את השדות.
אורי ואיתי נכנסו לחדר של עומר, שזהה לחלוטין לחדר של מור, חוץ מזה שהתמונות הן של השושלת שלו והעיתורים שונים. עומר שאל "איפה השניים האחרים?" ואורי ענה "שון מקבל טיפולים בטירה של מור כדי שיוכל לעזור לנו בקרבות, וניב הלך לראות את הגלרייה שלך." עומר חשב לרגע ואז אמר "הוא הלך לראות את הגלרייה שלי? חכו עוד שנייה אחת" ויצא במהירות מדלת בצד האחורי של החדר. אחרי חמש דקות הוא חזר ואמר "בסדר, תקשיבו טוב טוב, זה חשוב מאוד. הממלכה שלי נחשלת בגלל התקיפות ובאותו הזמן כובשתע עוד שטחים לברוח אליהם, אבל אני חושש שהאומנים ירדפו אותי עד שהם יחסלו אותי. אני צריך שתעזרו לי לשמור על החיים שלי. אני צריך שתהרגו אותם בפעם הבאה שהם תוקפים. בתמורה תקבלו כל מה שתרצו." ואיתי אמר "מזכיר לי מאוד הצעה אחרת שקיבלנו. אני מניח שנוכל לבצע את שתי ההצעות באותו הזמן, אבל נחכה לדבר עם ניב." אבל עומר אמר "אין צורך שתדברו איתו, קיבלתי עליו מידע די מעניין."
ניב ניגש לחדר עצום מלא בתמונות של שני הארמונות. ניב הביט בתמונות וחשב קצת, זה היה נראה לו קצת מוזר. היה רצף בתמונות, ממצב של בצורת ועוני למצב ל עושר מטורף שלא נראה מעולם, ואז מתחיל להתקדם למצב של הרס הממלכה והשדות בגלל תקיפות בלתי פוסקות. לתמונות גם היה סדר והן צוירו יום יום ע"י האומנים הטובים ביותר של ההמלכה. ניב התחיל לחשוד שמשהו קורה מתחת לאף שלו, כשהגיח מאחוריו שניים מהאומנים שתקפו את השדות. אחד מהם שהחזיק חרב היה פצוע בבטנו, שריטה של פגיון. ניב שלף את הפגיון שלו כשהאיש הפצוע הרים את חרבו, ובלם את החרב. האומן עם הפטיש נתן לניב מכה בבטן שקיפלה אותו, ואז עוד מכה שריסקה אותו לריצפה. הסכין של ניב עף לו מהיד שהוא מרוח בדם שירד מהפצע של ניב ביד, והוא חשב לעצמו "לפחות יהיה להם סימן. אם הם לא ימצאו את זה, זה יהיה הסוף שלי, ושלהם. אם הם לא יזהרו מעומר, הם ימותו" והתעלף, לא לפני שראה כיתוב סודי המוסתר בתוך כל אחד מהתמונות.

אפשר לקרוא לפרק פילר?
טוב הבנתי תרעיון של הפרק
ספרוילר:
[color=ghostwhite ]עומר שלח תאומנים להרוס את השדות לא יודע ממש למה [/color]והבנתי את זה עוד מתי שהם היו אצל מור בארמון.
בקיצור פרק נחמד תמשיך לכתוב

יפה..
אומנם קצת לא הבנתץי מי תוקף את השדות...והכוכב הירח והשמש זה הסימן של הממלכה של עומר?
ואיזה אומנים תוקפים של עומר???

רומה- אפשר לקרוא לפרק הזה פילר כי אין לו קשר לעלילה המקורית.
ואתה צודק בספויילר שלך, זה היה אמור להיות ברור, אבל עדיין אל תכתוב את זה מחוץ לספויילר.
שמח שאהבת את הפרק.
ירין- אין לכוכב הירח והשמש שום קשר לממלכה של עומר, לא תיארתי את הסמל של הממלכה כי אין לו חשיבות.
ואיפה הלעזאזל יש האומנים התוקפים של עומר?
מידע כללי לכולם- והפרק הבא לא יהיה המשחק של הפילר ולא יכנס בספירה הרגילה, הוא יהיה פרק מיוחד מספיישל חדש שיתפרסם כל כמה זמן ולא קשור לעלילה, ספיישל שהוא פילר לכל דבר ולא צריך לקרוא כדי להבין את העלילה בשום שלב של הסיפור

הפעם דווקא היה פרק קצת צפוי
למרות שהסוף ממש מותח
מחכה להמשך

הפרק לא אמור להיות לא צפוי, זה פילר, הפרקים האלה בדרך כלל יותר גרועים מהאחרים, פשוט החלטתי להכניס אותו מתי שעוד אין עלילה כדי לא לבזבז זמן.
בקלות יכולתי לשנות את הסדר ולהכניס את הפילר מאוחר יותר ואז הוא היה סתם מרוח ומשעמם.
ואני שמח שאתה עדיין מצפה להמשך

וואאהה פרק מעניין.

בטח האומנים האלה שמציירים יום יום הם אותם אומנים שתוקפים.

הציורים שלהם ממחישים את המחשבות שלהם ואת מה שהם עברו וירצו שיהיה חח

זה מה שאני חושב...אחלה פרק,מחכה לפרק הבא.

<div align="Center">[b][color=purple][SIZE=4]ספיישל מג הפרא&#33;[/color][/SIZE][/b]</div>
[color=purple][SIZE=3]פרק א&#39;- מג פרא חדש נולד[/color][/SIZE]

אלכס אהב לשבת לבד במורד הגבעה תחת כיפת השמיים, בעיקר בימי הקיץ החמים. הוא לבש מכנס חאקי שבקושי הגיע לו לברכיים וחולצה משובצת קצרה. לבוש זה היה מהפכני ולא רגיל, שניתן היה לראות אך ורק בכפר שבו אלכס גר. אבל את אלכס זה לא עיניין. הוא אהב לצאת לטבע, לשכב על גיבעת הדשא הגדולה ולצפות בכיפת השמיים הכחולה. באותו לילה היה מטר מטאורים, אחד מאלה שמאמינים שאם מבקשים משאלה כשהם קורים היא תתגשם. אלכס עצם את עייניו וחשב "הלוואי שיכולתי להבין חתולים" והתחיל לצחוק. תוך כדי צחוק בלתי פוסק הוא אמר "מה הסיכוי שזה יקרה? כאילו שפתאום אחד הכוכבים האלה יהפוך אותי לסופר אדם שמסוגל לדבר עם חיות" והמשיך לצחוק, מתגלגל במורד הגבעה.
בנתיים בתוך אחד הבתים, אדם זקן קם מכסאו ואמר "הגיע הרגע. הכוכב הירוק של מג הפרא מתקרב. הוא יתרסק בקרוב. הרוס את הכוכב, לפני שהוא יהרוס אותנו." לא יכלו לראות את תווי פניו של האיש, וגופו הוא כפוף ומלוכד. הוא התעתף בגלימה כחולה ארוכה עם כוכבים סגולים עליה ואמר "עכשיו צא. חסל את הכוכב לפני שהנבחר ימצא אותו." אדם נוסף קם מכיסאו, גם הוא היה עתוף בגלימה כחולה עליה כוכבים הדפוק של הבורביאני הארור ההוא לעצור את המג ה..." הוא עצר לרגע ואז אמר "אתה יודע על מי אני מדבר." פחד ניכר נכולו של האדם, ולמרות שלא ראו תו מגופו, התנועה המהירה והמפחידה של האיש הזקן הראת את הפתעתו. "אל תזכיק את הארור ההוא שהטיל סכנה על גורל המאסטר. עכשיו הוא לא יכול להפריע לנו, אז צא וגמור את משימתך&#33;" התשובה "כן אדוני&#33;" הייתה התשובה הצפויה, שהתקבלה כשהדלת נסגרה, משאירה את הזקן לבדו. הזקן התיישב חזרה ומלמל לעצמו "כדי לך להצליח לעשות את זה לפני שאלכס ימצא את הכוכב. הוא בחור טוב, אני אשמח לצרף אותו לצד שלנו יום אחד. אני סומך עליך, גיא."
אלכס התגלגל עד קצה הגבעה והדרדר לתוך היער. הוא התחיל ללכת, מתרחק מהכפר, בלי שום בעיה אם זה. הוא הרגיש שמשהו מושך אותו להיכנס. אור ירוק חצה את השמיים והתקרב במהירות ליער, עד שהוא פגע בו. זה המחזה שגיא ראה כשהוא רץ, מנסה להדביק את הפער שנפתח עם אלכס. הוא חשב לעצמו "אלכס כזה ילד טוב, חבל שהוא ימות. אבל לא נורא, אני הרבה יותר חק ממנו. אין אדם שיכול להביס אותי בקרב. אני אמחץ אותו אם הייה בכך צורך בשם המאסטר&#33;" את החלק האחרון הוא צעק, תוך כדי שליפת החרב וקפיצה מעל הגבעה. הוא התרסק על הגבעה והתאדה, תוך שתי שניות מתגבש מחדש בכניסה ליער, בתחתית הגבעה, ונכנס פנימה. אלכס המשיך להתקדם, הולך ביחד עם כל חיות היער. גיא התקדם לבדו מחפש את הכוח. אלכס הגיע עם החיות לקרחת יער והסתנוור מהמראה שהוא רא שם. גיא הגיע לקרחת יער ריקה, ואז ראה מולו הבזק אור אדיר ממרחק של קילומטר. הוא התחיל לרוץ, פוחד ממה שהבזק האור הזה מבשר, ומנסה לשכנע את עצמו שזה לא קרה.
אלכס נעמד בתוך קרחת היער, מביט על האור, ורואה שם כדור ירוק גדול, בגודל של מטר על מטר. הכדור זהר באור ירוק, שפיתה את אלכס לגעת בו. אלכס נגע בכדור ולפתע שמע קול "מה מביא אותי לפגוש אדם אחרי כל-כך הרבה זמן? אני מבין שהשמועה על המג הסגול של האבדון נכונה." הקול גרם לאלכס לקפוץ אחורה בבהלה. הוא צעק "מי אתה? מה אתה רוצה?" והד מילא את קול היער. הוא שמע בראשו את הקול שוב. הפעם הקול אמר "אתה שומע אותי? אני לא מאמין. רק נחתתי וכבר מצאתי את הנבחר? זה מצוין. מהר, תתקרב, ברגע שתישאב את הכוכב הכל יעשה לך ברור." אלכס הביט בכדור מופתע ואמר "לשאוב? כוכב? למה לי להאמין לך? ובכלל, איזה כוכב אתה רואה פה?"
הקול אמר מופתע "מה? בחיים שלך לא ראית כוכב מג? פשוט תיגע בכדור הגדול מולך, אתה כבר תבין את הכל ברגע שבו תיגע בו ותשאב אותו." אלכס נגע בכדור הגדול בחשש. אור גדול מילא את האיזור, אותו האור שגיא ראה. גיא רץ במהירות והגיע למקום, ראה את הכוכב הולך וקטן, שוהר באור יותר ויותר חזק, ונכנס לתוך היד של אלכס. על כל הגוף של אלכס הופיעו סימנים ירוקים וכל הלבוש שלו נקרע, משאיר אור ירוק עצום הבוקע מגופו להשתחרר ולסנוון כל אדם המביט לכיוונו. כשהאור נעלם אלכס עמד שם, פסים ירוקים על כל גופו, ציורים של חתולים על פניו, בגדים עשויים מעור מקשטים את גופו, וניבים חדים יוצאים מפיו. הוא נהם "אז זה מה שקרה? עכשיו אני הוא מג הטבע, הלוחם הירוק שנוצר כדי לגבור על המג הסגול, מביא החורבן והאבדון. אני הוא אלכס, התלמיד של רונקולונדוס אומפרדינוטוס, מג הפרא הירוק החדש&#33;"
גיא הביט בו ואמר "נו נו נו, אז אלכסי הקטן והחלש שאב את הכוכב. לא נורא, אתה לא אמור להיות מסוגל לנצל את כוחו כמו שצריך, למעשה, אתה אמור להישאר חלש כמו שהיית לפני השאיבה. מה שאומר שאני יכול לחסל אותך לפני שאתה מבין איך להשתמש בכוח שלך, ולהפוך את הניצחון של המאסטר לבטוח&#33;" והתחיל לצחוק בקול רם.
האותו הזמן האיש הזקן נפל על ריצפת הביקתה והציף אותה בדם. הוא אמר "לא יתכן שמצאתם אותנו" לפני מותו, בדיוק כמו שאר אנשי הכפר.

אתה מתנתק מהעלילה עם הפילרים האלה
פרק צפוי וקצת לא מובן בכמה חלקים
יש כמה שגיאות הקלדה

תראה, הפרק הזה הוא פרק שלא קשור לעלילה ואין בו צורך, והפעם הבאה שיופיע פרק שלו ה בסוף הסאגה הזאת.
בעיקרון הפילר הגדול (סגאת קרב הטירות) עומד להשפיע על העלילה ובעתיד תראה למה הוא די קשור לעלילה והוא לא באמת פילר, אלה רק פרקים שהם שוליים ולא בעלי חשיבות ענק על העלילה

פרק נחמד ויפה
הוא באמת לא קשור לכלום אבל בטח בגלל שזה ספיישל
בינתיים אני מחכה להמשך בסאגת קרב הטירות

אם תביטו טוב אפילו לא קראתי לפרק הזה פרק מספר 6.
הפרק הזה הוא פרק מתוך סדרת פרקים לא קשורה לכלום שעוזרת להבין את העלילה אבל ממש לו בשלבים האלה.
לא צריך לקרוא אותו כדי להבין את הסיפור, ועיקר הרעיון בו זה הצגת הדמות של אלכס ועוד קצת הופעות של גיא.
פרק הבא מחר ככל הנראה

סיפור יפה&#33;אהבתי אותו

[SIZE=3][color=purple]פרק 6- עבר חסר[/color][/SIZE]

שון בדיוק יצא מהטיפול הרפואי שהוא קיבל, בטנו חבושה היטב. הוא הלך והרגיש רע עם עצמו, עם החולשה שלו. הוא התקדם לכיוון הטירה של עומר, זכרונות שהוא ניסה לשכוח במשך כל כך הרבה זמן מציפים אותו. הוא המשיך ללכת, כשצעקת "מה?" ענקית זיעזעה אותו. הוא עצר לרגע, מביט על הארמון של עומר ממנו בקעה הצעקה, ואז התחיל לרוץ במהירות. בהתעלמות מוחלטת מכל מי שהיה בארמון הוא רץ, שולח יד לפסל ומושך אותו למטה. הוא משך לכיוונו את הפסל ופתח דלת ענקית, חושף מסדרון אפל עצום לנגד עייניו. הוא נכנס פנימה וסגר את הדלת אחריו, והתחיל לרוץ במהירות לאורך המסדרון האפלולי.
אורי ואיתי יצאו כעוסים ומופתעים מהחדר של עומר. איתי טרק את הדלת בעוצמה ואורי רקע בחוזקה. צעדי ריצה מהירה נשמעו מצד ימין של המסדרון הארוך, ותוך כמה שניות שון הגיע ונעמד ליד איתי ואורי, מתנשף. בקושי רב הוא שאל "מה קרה?", כשהוא בקושי נושם. אורי אמר "עומר יודע מה נב עשה כשהוא נעלם פעמיים ביום בחצי שנה האחרונה. והוא גם יודע מאיפה הגיעו הברקים הסגולים. ניב, הוא האדם שמפקד על האומנים. יום אחרי שחיסלנו שני לוחמים של הכוכב הסגול, האומנים התחילו להופיע דרך ברק סגול. ניב, ניצל את הכוח שלהם כדי לעזור לחיילים שלו. כל הסיפורים שלו על הזעם שלו והכעס שלו והשנאה שלו לאירגון הכוכב הסגול, היה רק כיסוי למטרה שלו, הכוחות שלהם. כל הזמן הזה ניב הוליך אותנו שולל." וקימץ את אגרופיו בכוח. שון בהה בו מופתע. הוא אל ידע איך להגיב. הוא לא ידע איך להגיב לכל מה שקורא לו עכשיו, לכל האסונות שקורים לו עכשיו, אחד אחרי השני, הקשורים לעברו. הוא עצם את עינייו ולקח נשימה עמוקה, ואז הלך מהר ופתח את אחת מדלתות העץ העצומות של החדר של עומר, מתעלם לחלוטין ממה שאורי ואיתי אומרים לו, וסגר מאחורי את הדלת. הוא עמד בכניסה לחדר ובהה בקצה השני שלו. שולחן עץ מרובע קטן עמד שם, ומאחוריו ישב עומר. שניהם בהו זה בזה ארוכות, ואז עומר אמר בארסיות "מה מביא אותך לפה אחרי כל-כך הרבה זמן? לא הבנת שאתה לא רצוי פה?" שון פשוט עמד שם ובהה בו, בלי להשיב תשובה. עברו דקות ארוכות של דממה מוחלטת שהעיקה על שני האנשים, ששבר שון כשהוא אמר "הבנתי את זה. אבל מסתבר שהמנהיג של האומנים שהורסים את השדות שלך הצליח לפתות אותי לבוא הנה."
אורי הלך לגלריית התמונות, חושב שניב בטח נמצא שם, מתדרך את האומנים. הוא נכנס לגרייה וראה שהיא ריקה. הציורים נעלמו, ביחד עם כל מה שהיה שם, ועל הקיר היה כתוב בדם &#39;&#036;%&%@ #^&@ @#&#036;^^&#036;@ &*&#036; %^&#036;#&#33;^&% &#33;#&#036;^%&& %#^)*#* #&#33;^&#036;*^#%*&#33;&#39; אורי הביט בזה מופתע, לא ידע איך להגיב לסימנים המוזרים שכתובים בדם על הקיר. ופשוט נשער לעמוד שם ולבהות בהם, לנסות להבין מה פשרם.
מור יצא לטייל בשדותיו מודאג, כשחץ פגע לו בכתף. הוא הוציא במהירות את החץ מכתפו, תוך כדי הסתובבות והנחת היד הפצעה על ידית חרבו. לא היה אף אחד בסביבה. המקום היה שומם. הוא הביט בחץ, וראה שזה חץ עץ פשוט שהוכן ממקל שמצאו ביער, אין לו חלק מתכת קטן ורק במזל החץ פגע בו. על החלק האחורי של החץ היה מגולגל נייר קטן. מור פתח את הנייר וקרא. היה כתוב בו "גורל ממלכתך הוא מוות. בעוד יומיים בדיוק בשקיעת החמה, הטירה שלך תיפול לאבדון. אתה תאבד את כל מה שאתה אוהב, את כל מה שאתה שונא, את הכל. גם את החיים החופשיים שלך תאבד. אתה תהפוך להיות לא יותר מעבד, כמו שאני הייתי לך לפני כל-כך הרבה זמן. אתה תהייה לא יותר מצעצוע קטן שלי. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח"
מור לא ידע איך להגיב, הוא הביט בנייר ולא האמין למה שכתוב שם, חיכה כמה דקות באותו מקום בלי לזוז כדי לעכל את מה שקרה. הוא זרק לריצפה את הנייר והחל לרוץ בכל מהירותו לארמונו, לשלוח אבירים להודיע לעומר על הגזרה ולקרוא לניב, איתי, אורי ושון, לספר להם על הגורל הנורא שנקבע לו ע"י אדם שהיה פעם עבד שלו.
עומר אמר "עכשיו, אם חזרת אז בוא ותחזור למקום הטבעי שלך, בתור עבד עלוב" וקם מהכיסא, מחזיק חרב בידו. הוא קפץ מעל השולחן והסתער לכיוון שון, עובר ליד השולחן העגול בדרך. הוא הרים את חרבו וניסה להוריד אותה למטה, אבל פגש את החלק הכהה של חרבו של שון. שון אמר "אני לא רוצה להילחם בך. באתי כדי לדבר" ובעט לעומר בבטן, מעיף אותו לאחור בעוצמה. עומר התרסק על השולחן העגול שהתנפץ, ואז קם ואמר "אתה יותר חזק ממה שחשבתי. אבל בכל זאת, אני צריך עבד חדש ואתה מושלם לכך. לא לדבר על זה שזה הגורל שלך, להיות עבד עלוב. שומרים&#33; בואו והחזירו לנו את העבד הבוגדני הזה שברח לפני כל-כך הרבה זמן&#33;"
אורי המשיך לבהות בכתב המוזר, מנסה להבין מה הוא אומר. הוא שמע קול זקן מאחוריו שאמר "אוי לא. עוד פעם משחיתים את המקום. נראה שהאומנים החליטטו לחסל אותנו." אורי הסתובב לאחור מופתע וראה שם אדם זקן לבוש בלבוש עור מפואר עם עיתורים מכסף וזהב. הזקן של האיש היה כה ארוך שהוא הגיע עד לריצפה, ועינייו היו עיניים כחולות קסומות. הוא אמר "זה כתב עתיק מאוד. כתוב שם סוף סוף. שתי הטירות יפלו. אני אזכה בנקמתי ואהפוך את מור שהייתי לו לעבד, לעבד שלי. הוא יהיה לבובה וממלכתו תיקרוס. בעוד יומיים בדיוק בשקיעת החמה, כל הממלכה שלו תיקרוס ותיפול, וכל ממלכתך עומר, תימחק. אתה ואנשיך תאבדו רק את המעמד והמגורים שלכם, אבל אנשי הממלכה של מור יאבדו את הכל, כולל את חייהם. רק מור ישרוד, ויהיה לי לעבד" והרכין את ראשו לריצפה. הוא הוסיף "בבקשה תגנו עלינו מפני גורל אכזר זה, אתם המפלט האחרון שלנו מפניהם."

פרק יפה שהשאיר אותי במתח כרגיל
אהבתי את הקטעים של העבר שלי
מחכה להמשך

תודה רבה על התגובה.
לומר את האמת אין פה יותר מדי על העבר שלך, אפשר לשער מיליון ואחת השערות על המסרים המעורפלים שאני מעביר פה על העבר.
זאת אחת הסיבות שקראתי לפרק עבר חסר, בעצם מגלים פה המון נתונים על העבר, אבל בעצם בקושי לומדים משהו, הכל לכוד בערפל.
אני מאמין שעד יום שלישי עוד פרק

[color=purple][SIZE=3]פרק 7- היום שלפני הסוף[/color][/SIZE]

"סוף סוף. שתי הטירות יפלו. אני אזכה בנקמתי ואהפוך את מור שהייתי לו לעבד, לעבד שלי. הוא יהיה לבובה וממלכתו תיקרוס. בעוד יומיים בדיוק בשקיעת החמה, כל הממלכה שלו תיקרוס ותיפול, וכל ממלכתך עומר, תימחק. אתה ואנשיך תאבדו רק את המעמד והמגורים שלכם, אבל אנשי הממלכה של מור יאבדו את הכל, כולל את חייהם. רק מור ישרוד, ויהיה לי לעבד?" אורי הביט בזקן מופתע, מנסה לעקל את מה שהרגע אמרו לו. הזקן אמר "כן. הסיכויי היחיד שלנו הוא שתצילו אותנו." אורי הביט בו מופתע ואמר "אם נתפוס את ניב זה יוכל לעזור לנו נכון?" והזקן הביט בו מופתע, כאדם שהרגע קיבל התקף לב. הוא אמר בקול קטוע ורועד "ני..ניב? חשבתי שהוא חלק מכם, מה קרה?" ואורי אמר לו בקול המנסה להעביר חוסר רגש בצורה לא מוצלחת "גם אני. אבל מסתבר שהוא המפקד של האומנים." האיש הזקן בהה בו כמה רגעים בשקט ואז פרץ בצחוק אדיר.
עומר הרים את חרבו וריסק אותה בריצפה ליד שון, שברגע האחרון זינק הצידה. שני שומרים נכנסו פנימה והלכו לכיוון שון עם חרבות שלופות, שו הבין שאין לו סיכוי בקרב הזה. לפתע הוא זיהה את השיריון, השריון שבו הוא אהב להסתתר כשהוא שיחק בילדותו, השיריון שבו הוא גילה לחצן הפותח מעבר סודי. שון שלח את היד לתוך השיריון ולחץ על הלחצן. הוא שמע משקולת נופלת ופוגעת במשהו, ואז השיריון וריבוע רצפה בגודל מטר ממנו נסנכו לתוך הקיר, חוספים מעבר סודי. שון עמד ליד המעבר. הוא החל לרוץ בשיא מהירותו, מקווה להגיע למקום שבו יהיה לו סיכוי להילחם בשומרים.
איתי טייל בחצרות הגן של מור, חושב לעצמו איך הם עומדים לעצור את המתקפה הבאה של האומנים. לפתע הוא שמע צעקות "מהר&#33; מהר&#33; תשלחו שליח לטירה של עומר&#33; חייבים להודיע לו ששתי הטירות יושמדו בקרוב&#33;" וקולות כבדים של ריצה בשריון עצום וכבר. הוא הסתובב לאחור וראה את מור נופל על הריצפה בשיריונו מותש, כשכתפו פצועה. איתי רץ אליו במהירות והביט בו מופתע, הוא שאל "מה קרה?" מור סיפר לו על החץ והפתק, מתנשם ועוצר כל מילה שניה כדי לנוח. איתי קרה לכמה אבירים שלקחו את מור ואז רץ לספר לאורי ושון מה קרה, מה התוכנית של ניב.
אורי שאל "למה לעזאזל אתה צוחק?" וה איש הזקן כבש את צחוקו לאט לאט. אחרי שנרגע הוא אמר "ניב? המפקד שלהם? לא נשמע לי סביר. אם ניב היה המפקד שלהם אז עומר היה יודע על כך, והוא היה מורה עלינו, זקני הממלכה, לתכנן תוכנית ללכוד אותו ואז להוצי אותה לפועל. אני לא יודע מי סיפר לך את זה, אבל מי שלא עשה את זה, שיקר לך ובגדול." אורי עמד והביט בו מופתע. הוא אל ידע מה לומר. האיש הזקן שאל אותו "מה קרה?" בקול רציני במיוחד ואורי ענה לו בפחד "האדם שסיפר לנו שניב הוא מפקד האומנים שהורסים את השדות, הוא עומר עצמו."
האיש הזקן פל על הריצפה ואמר "עומר? למה שהוא יסתיר מאיתנו את זה? זה לא הגיוני. הוא מסתיר מאיתנו משהו, זה בטוח. יש צד אפל בסיפור הזה, צד אפל שהוא מסתיר." לאורי הרמז הספיק. הוא הבין את מה שנסתר מעינייו כל הזמן. ניב לא אשם. הוא רכן על הריצפה והכה בה בכל כוחו, זעם רב מציף את גופו. לפתע מתחת לאחד המעמדים הריקים הוא ראה את זה, את הפיגיון המיוחד של ניב, מרוח בדם. הוא תפס את הפגיון מביט בו מופתע והבין את הכל, הוא לא מצא את ניב, כי תקפו אותו וחטפו אותו, כי עומר רצה שהם יחפשו את ניב בזמן שהוא מתכנן את התוכנית שלו לפרטי פרטים, את התוכנית שתמוטט את שתי הממלכות. אורי לא הבין למה, אבל הוא הבין מי ומתי, והוא ראה את השמש שוקעת, מה שאמר שיש לו עוד יום אחד לפני שהפלישה הסופית תתחיל, יום אחד לטהר את שמו של ניב, לשחרר אותו מהמקום שבו הוא כלוא ולעצור את עומר ותוכניתו, לפני שהכל יהרס.
שון יצא לשדות ההרוסים של עומר. הוא חשב לעצמו &#39;אז לכאן המעבר הזה מוביל&#39; כשהוא סגר מאחורי את הדלת הנעה. בוא לקח מקל אקראי שמצא בשטח ותקע אותו בדלת, מונע ממנה לזוז. באותה זמן הוא שמע מאחורי את הצעקה של איתי. "שון&#33; טוב שמצאתי אותך&#33; מחר בשקיעת החמה צבא יתקדם להרוס את שתי הטירות&#33; ניב עומד להוציא את התוכנית שלו לפועל&#33;" שון הביט בו מופתע ואמר "לניב יש תוכנית איך לעצור את הצבאות? מה היא?" איתי אמר "לא&#33; כבר סיפרנו לך שניב הוא המנהיג של האומנים, והתוכנית שלו היא הריסת הממלכות." שון הביט בו מופתע ואמר "לא. עומר הוא זה שמנסה להשמיד את הממלכות. הוא ידע שמחר הממלכות יושמדו עוד לפני שהודיעו על גזר הדין. תחשוב על זה רגע, איך הוא יכל לדעת את זה? הוא זה שקבע את גזר הדין. הוא זה שמנסה להשמיד את הכל מסיבה לא ברורה. הוא האדם שמושך בחוטים של כולם פה, ומבלבל את כולם כדי להשיג עוד זמן. יש לנו יום אחד לעצור אותו, יום אחד." איתי הביט בו מופתע ולא ידע איך להגיב, לצחוק או לבכות. הוא אמר "אתה לא רציני נכון? אתה באמת מאמין בכזה דבר? באמת, עד כמה טיפש אתה יכול להיות? למה שעומר ירצה להשמיד את הממלכה של עצמו?" ופרץ בצחוק גדול.
אורי התקדם לשם בריצה ונפגש איתם, הוא עצר מתנשף ואמר "ניב לא אשם. עומר מנסה להרוס את הכל" והראה לשון ואיתי את הפגיון. איתי הפסיק לצחוק ושון הביט בו במבט שאומר &#39;אמרתי לך&#39;. האווירה הייתה גרועה, הם הבינו שהוליכו אותם שולל, ושיש להם פחות מיום לטהר את שמו של ניב, לגלות איפה הוא נמצא ולשחרר אותו, להשיג מספיק ראיות נגד עומר כדי לעצור אותו ולהבי מה המטרה שלו שלושתם ידעו שיום אחד זה לא הרבה זמן, וכולם ידעו שהם צריכים זמן לנוח. הם הלכו לטירה של מור ועלו לחדריהם, לנוח לקראת היום הקשה שמצפה להם.
באותו זמן במרתפי הצינוק של עומר, אדם ניסה להירדם. הוא אמר לעצמו "אחרי כבר הגיעו הנה עשרה אנשים שחשדו בעומר וסיכנו אותו. האחרון, הוא עדיין לא התעורר. המסכן, הוא כל-כך צעיר, אך הקרב והניסיון ניכרים על פניו. בקרוב הוא לא יישרוד, כשמחר, עומר ישמיד את הכל. חבל שאיש צעיר כמוהו הגיע לכזה מצב גרוע, אבל אני לא יכול לעשות כלום עכשיו, חוץ מלקוות שהכל יהיה בסדר בסוף. חחח, מה אני אומר? הכל אבוד, אין שום סיכוי להינצל." לפתע הוא שמע קול רציני מהצד השני של הצינוק "אתה טועה. יש לי עוד שלושה חברים שאולי הולכים שולל בשקרים של עומר, אבל מהר מאוד הם יבינו שעומר הוא המושך בחוטים ולא אני ויבואו להציל אותנו. מי יודע אם הם לא גילו את זה עד עכשיו" ונצמד לסורגים, חושף את פניו לכל. זה היה ניב, והוא היה רציני יותר ממה שהוא היה אי פעם.

כל פרק נהיה יותר מעניין ומותח מהקודם בסאגה הזאת
אהבתי איך שזה מתקדם
שוב מחכה להמשך

אישית אני לא אוהב סיפורים על אנשים בפורום ,
אבל את העלילה שלך אני אוהב.
פעם ראשונה שקראתיי את הספר שלך.

תפסיק להיתמקד בפילרים ולעשות פרקים משעממיםן כאלה שהכל ברור בהם מראש זה כאילו לקרוא את מה שאני כבר מנחש לבדי והקריאה רק מוכיחה את הניחוש תנסה להימנע מפילרים וליתמקד יותר בעלילה המקורית.

[quote][i]Originally posted by ErWiN&#045;C.r.d[/i]@Nov 10 2009, 11:49 PM
[b] אישית אני לא אוהב סיפורים על אנשים בפורום ,
אבל את העלילה שלך אני אוהב.
פעם ראשונה שקראתיי את הספר שלך. [/b][/quote]
זה לא סיפור על אנשים בפורום, אני פשוט משתמש בשמות של אנשים בפורום ובאופי שהם ממציאים.
ורומה- אלה לא פילרים, כשקראתי לפרקים האלה פילרים טעיתי. אלה פרקים שלא חייבים לקרוא כדי להבין את העלילה אבל הם חלק ממנה, ובקרוב מאוד הם יהיו קצת יותר מעניינים. כבר אמרתי לך שאתה חושב כמוני אז אני לא יכול להפתיע אותך, אין מה לעשות. עכשיו בבקשה תנסה להתנסח בצורה קצת יותר נחמדה
שון- תודה רבה

פרקים מעניינים בטירוף אהבתי&#33;&#33;

כל הכבוד לך&#33;

תמשיך ככה D:

תודה רבה רבה אלכס.
את הפרק הבא יש לי בראש מילה במילה, נשאר לי רק להעלות אותו על המחשב.
לדעתי מחר או יצא, אולי אפילו היום

[color=purple][SIZE=3]פרק 8- ריצה אל הסוף&#33; השמש העולה מביאת החורבן[/color][/SIZE]

השמש התחילה לזרוח. אף אחד לא התעורר בשתי הממלכות, חוץ משלושתם. הם עמדו בדרך הראשית המובילה לשדות ומחברת בין הממלכות. שלושה אנשים, אחד עם חנית גדולה, השני עם רחב עצומה והשלישי עם שתי קאטנות חדות. אורי אמר "טוב, כולנו יודעים מה התוכנית. אני נשאר כאן ומשיג כמה שיותר מידע מעוברי האורח. שון הולך לטירה של עומא לחפש את המעבר לצינוק, ואיתי ילך להודיע למור מה אנחנו יודעים ולקבל ממנו כמה שיותר מידע. כשהשמש תהייה במרכז השמיים שלושתנו נפגשים כאן, לא משנה מה. הכל ברור?" שון ואיתי אמרו בבת אחת "ברור" בקול רציני אך חלש ורצו משם, כל אחד למקומו. אורי שלף את החרבות שלו ואמר בשקט "אף אחד לא עובר פה בלי לתת לי את כל המידע שאני צריך."
איתי נעמד מול הדלת של החדר של מור. הוא דפק עליה שוב ושוב, אבל לא הייתה תשובה. אחרי כחמש דקות הוא ראה את השמש מתחילה לזרוח ונלחץ, אז הוא פשוט בעט בדלת והעיף אותה לאחור. מור קם נבהל ושלף את חרבו בעודו אומר "מה אתה רוצה?" בלחץ. איתי אמר "תירגע, אני פה כדי לעזור לך. שתי הממלכות עומדות..." "... לההרס בשקיעת החמה היום" השלים מור את המשפט. הוא המשיך "אני יודע. אתה בטח בא לפה כדי לחפש אחר מידע ועזרה." איתי אמר "כן. עומר מחזיק בניב בשבי בצינוק שלו ואנחנו צריכים לשחרר אותו, לעדכן אותו במה שקרה ולעצור את עומר עד שהוא יתקוף. אין לנו הרבה זמן." מור חשב לרגע ואז אמר "אני לא יודע איך המעברים בנויים בטירה של עומר כי הוא חידש אותם, אבל אני יודע איפה הצינוקים, שבאחד מהם ניב כלוא. יש נקודת חיבור אחת בין הצינוק שלי לצינוק של עומר, ורק דרך שם תוכל להגיע לצינוק בלי לאתר את המעבר החדש של עומר. הנפח יתן לך חנית מיוחדת שתעזור לך במשימה ואם תרצה גם ישפר את החנית שלך, שתוכל לצאת עם מתנה קטנה." הוא שלף עט נוצה וכתב על קלף, ואז נתן אותו לאיתי, שרץ החוצה תוך כדי צעקות תודה.
החמה כבר נחשפה במלואה, לא עד הרבה זמן עד תחילת ההוצאה לפועל של גזר הדין. שון רץ וניתקל באחד השומרים. הוא אמר "אני חייב לעבור. אין לי זמן לבזבז&#33;" השומר לא התייחס, הוא המשיך לומר "הפקודות של עומר היו למנוע כניסה של זרים לטירה. אתה חייב לצאת עכשיו. אסור לי לתת לך להרוס את התוכנית של עומר." שון צעק "התוכנית של עומר? התוכנית של עומר להשמיד את שתי הטירות? אני חייב לעצור אותה&#33; אני חייב למצוא את חבר שלי&#33;" האביר שלח יד ותסף את שון מהצוואר, הוא הרים אותו באוויר וחנק אותו. הוא אמר "אני קיוויתי שלא אצתרך להשתמש בכוח" והתחיל למחוץ את הצוואר של שון בחוזקה. שון פלט "ואני אמרתי שאני צריך למנוע מהתוכנית של עומר להצליח ולמצוא את חבר שלי. המטרות שלי, הרבה יותר, הרבה יותר חשובות משלך" ותקע את חרבו בין חלקי השיריון, באחת הנקודות החסופות היחידות בכולו.
איתי הגיע לנפחייה ונתן לנפח את הפתק. הנפח הביט בו במשך כמה דקות, עייניו כמעט סגורות וגופו חלש ושברירי, הבעת פניו משקפת עייפות רבה. הוא הנהן בראשו ולקח את החנית של איתי, ואחרי קצת זמן יצא עם חנית גדולה, אשר בקצה שלה נמצא פטיש גדול, וממנו יוצא חוד החנית. איתי התאמן עם החנית זמן מה, ואז יצא למשימה שלו, למצוא את המעבר.
חלקי השיריון נפלו על הריצפה, לא ירד דם. השיריון היה מוקף בעלתה סגולה. שון כבר הבין מה זה אומר, אבל לא היה לו זמן לבזבז. הוא ראה את השמש, כמעט במרכז השמיים. רוב האנשים כבר יוצאים לעבוד. הוא נכשל במשימה הגורלית שלו, ועכשיו הוא רק יכול לחכות עם אורי, לחכות לדיווח של איתי.
איתי הגיע לאיזור הקטן שבו הוא יוכל לעבור. רק קיר אחד קטן הפריד בינו לבין הצינוק של עומר. הוא הכה בחוזקה בקיר בעזרת הפטיש והוא נשבר, מרסק קרקת יער רבה פנימה. אחריקצת זמן הוא הצליח לעבור, אבל זה היה מאוחר מדי, חמישה שומרים עמדו שם, מוכנים לתפוס אותו. הוא הסתובב ורץ לתוך היער שמעל הצינוקים, בורח חזרה לכיוון הטירות. השומרים לא יכלו לרדוף אחריו בשריונות שלהם ולכן ויתרו מהר מאוד, אבל הוא ברח, נכשל במשימה שלו, ונשאר לקוות ששון הצליח.
השמש כבר עמדה במרכז השמיים. אותם שלושה אנשים נפגשו שוב. הם עמדו בדרך הראשית המובילה לשדות ומחברת בין הממלכות. שלושה אנשים, אחד עם חנית גדולה, השני עם רחב עצומה והשלישי עם שתי קאטנות חדות. הפעם הדרך לא היית ריקה, הרבה אנשים עברו בה. איתי סיפר "קיבלתי חנית עם פטיש בקצה, הרבה יותר יעילה. כבר הצלחתי לפרוץ לצינוק. אבל איך שנכנסתי השומרים עלו עלי והבריחו אותי. בטוח הגבירו שם את השמירה. אין מצב שניכנס משם." אורי אמר "כאן לא השגתי שום מידע. אפף אחד לא יודע שום דבר, אפילו האבירים של עומר. זה נראה מוזר, כל האבירים של עומר צריכים לשתף פעולה כדי שיהיה לעומר סיכוי להצליח בתוכנית, אבל כבר הרגתי חמישה מהם באיומים על אחרים ועדיין, לא אמרו כלום. זה כאילו הם באמת לא יודעים כלום." שון אמר "אני רק פגשתי באביר מוזר. לא היה גוף בתוך השיריון, וכשפגעתי הוא השיריון התפזר והילה סגולה הקיפה את החלקים שלו. עוד דבר מוזר בו זה שהוא התנהג בצורה מאוד דפוקה, תמיד אמר את אותו דבר והתעלם לגמרי מה שאמרתי. כאילו הוא איזה זומבי מהאגדות שנשלט ע"י אדם אחר. זה היה מוזר, ולא היה לי זמן להמשיך לחפש. אז, אחרי ניצול רוב הזמן שלנו, התוצאות הן כלום אחד גדול." אבל אורי מיהר לומר "לא בדיוק" ולהתקופף עם מבט ערמומי במיוחד על פניו.
בצינוק שבו ניב היה כלוא כבר ראו את השמש במרכז השמיים. האיש שנכלא מול ניב אמר לו "אתה עדיין מאמין שהחברים שלך יצליחו? אין להם עוד הרבה זמן. כמו שאמרתי, הם גמורים ואנחנו גמורים וכל מי שנמצא במקום הזה גמור, הסוף שלנו קרב." "לא בדיוק." ניב אמר. לפני שהתעלפתי בחדר הציורים של עומר ראיתי מסר סודי בכל התמונות. כל מה שאני זוכר זה &#39;הגיע העת&#39;. גם אתה התעלפת שם נכון? אתה ראית חלק מהכיתוב הסודי?" האיש ההוא אמר "רק &#39;העת ל&#39;, זה כל מה שראיתי. זה אומר שאנחנו יודעים ש&#39;הגיע העת ל&#39;, אבל העת למה?" ניב אמר "אני לא יודע, אני רק יודע שאם לא נגלה למה ונצא מכאן, מהר מאוד שנינו נמות, ביחד עם שתי הממלכות האלו."

הפעם הפרק היה פחות מותח מהקודם
אבל היו כמה דברים שלא נראים לי הגיוניים עכשיו
בכל מקרה מחכה להמשך

תודה שון.
רק שתדע, הפרק הזה לא אמור להיות יותר מדי מותח, הוא סוג של מעבר.
זה למה המשכתי לשחק עם הזמן לאורך כל הפרק, ואני מקווה ששמת לב למשחקים האלה, כי הם כל העלילה והמתח נכון לעכשיו

בפרק יש משו מוזר לא קארתי עד הסוף כי יש מין בלבו שמות תקרא תפרק ותבין לבד תתקן ואני אקרא עד הסוף=]
עריכהL:
טוב הפרק מאד לא עוזר לקידום עלילה חוץ מהסיום וכמה חלקים מעטים שעוזרים לעלילה להיתקדם בכלללי הפרק טוב מבחינת בנייה של פר מעבר והסיום מוסיף קצת עינייין.

ואאהה פרק נחמד...אהבתי,מחכה לפרק הבא =]

[color=purple][SIZE=3]פרק 9- אורות אחרונים של חיים[/color][/SIZE]

השמש כבר עברה את מרכז השמיים, זמן זה מה שהיה חסר לכולם באותן שתי ממלכות, כולם חוץ מעומר. אורי אמר "אז זה מסוכם. שון, אני ואתה תוקפים את עומר בזמן שאיתי מחפש את המעבר לצינוק ומשחרר את ניב." אורי הוצי אמהכיס שלו את הפיגיון של ניב ונתן אותו לאיתי, הוא אמר לו "ניב יזדקק לזה. הפעם הוא לא ישרוד בלי נשק." איתי לקח את הפגיון ואמר "אז קדימה, יוצאים לדרך&#33;" ושלושתם רצו לכיוון הטירה של עומר. איתי התחיל לטייל בקומה הראשונה כששון הוביל את אורי לקומה השנייה ואז לתוך חדר סודי קטן, ממנו יצאו מדרגות עד לחדר של עומר. הם עלו במהירות מודעים לסכנה, והגיעו מתחת לשולחן של עומר כשהוא עמד שם בשריון עם כוכבים סגולים עליו וחרב גדולה בידו, פניו למרפסת חדרו. הוא אמר "אז פיליפ, באת לראות אותי מחסל את ארבעתם ואת הטירה הנוראית הזאת?" מהמרפסת נשמעה התשובה "לא. באתי לפקח עליך בפקודת המפקד העליון. הוא רוצה להיות בטוח שלא תהרוס את הכל כמו סקאלטור." עומר וצחק ואמר "לי יש צבא בשונה מלסקאלטור. לי יש תוכנית בשונה מלסקאלטור. אני הרבה יותר חזק מסקאלטור. אין שום סיכוי שהם יעצרו אותי. הם בטוחים שהמנהיג שלהם אשם בזכות המודיעין שלי. הם בטוחים שהמנהיג שלהם מתכנן להרוס את הכל והם בטוחים שהמנהיג שלהם ניצל את הכוחות של סקאלטור וגיא כדי לזמן את האומנים בעזרת ברקים סגולים. אבל הם טועים. אני האשם בכל. אני זה שיוצר את יצרת האומנות המושלמת&#33; אני זה ששולט בכל, שמושך בחוטים, שהיה עבד והפך למלך&#33;" שון אמר "זה לא הגיוני. עומר היה נסיך והפך למלך. מה קרה לו?"
איתי רץ ומצא את זה. שני שומרים נכנסו לצינוק. הוא ירד בשקט אחריהם וכשהגיע לצינוק, הרים את החנית שלו וריסק את הפטיש בראשו של אחד השומרים בחוזקה. השומר השני הסתובב לכיוונו אבל היה איטי מדי, וחטף בטן מכה מהפטיש. איתי קפץ ודחף אותו לריצפה תוך כדי מעבר מעליו, ואז נחט מתנשף, ממהר לברוח מהאביר המבולבל.
הד רב נוצר מהקרב בין איתי לאבירים, וניב שמע הד זה. הוא אמר "זהו זה. אחד החברים שלי כאן והוא בדרך לשחרר אותנו." האדם שהיה כלוא מולו לא הגיב. ניב הביט בו טוב טוב, ואז הופתע לגלות שהוא שוכב על הריצפה, ודם ממלא את כל החדרון שלו. אף אדם לא התקרב לשם ולא היה שום נשק בסביבה. לניב לא היה ברור מה קרה, אבל היה לו ברור שהסוף שלו קרב.
השמש התחילה לשקוע, כשעומר צעק "עכשיו&#33; כל אבירי הנכבדים. הסוף הגיע. חסלו את הממלכה של מור והביאו אותו כשהוא בחיים, ואז הרסו את הכל. אומנים&#33; סיימו את יצירת המופת שלכם&#33;" וצחק. מהמפרסת יצא כדור סגול שעף במהירות ועבר בכל רחבי הטירה, משאיר הילה סגולה המקיפ כל אביר של עומר. גם האומנים קיבלו הילה זו, ויצאו להרוס את השדות. אורי ושון העיפו את השולחן המרובע הקטן ורצו לכיוון עומר עם החרבו שלופות, אורי שיסע אותו משני הכיוונים באותו הזמן ושון קפץ וחתך אות מלמעלה למטה. השיריון התפרק ל4 חלקים, אבל הוא היה ריק. עלתה סגולה עלתה מתוך השיריון, כשעומר נכנס מהמרפסת ואמר בקול קשה "אז הטריק שלי עבד. חשבתם שנאי לא יודע שעליתם עלי ושאתם מחכים לי מתחת לשולחן, אבל כרגיל, טעיתם. עכשיו הסוף שלכם מגיע, ביחד עם הסוף של כל האנשים פה."הוא היה לבוש במדים הרשמיים של אירגון הכוכב הסגול. הוא הרים את חרבו ורץ לכיוון אורי, שבלם אותה בקלות בעזרת שתי החרבות שלו. שון רץ אליו כשלפתע עוד אדם במדי הכוכב הסגול נכנס פנימה. הוא היה זה לחלוטין לעומר, במראה, בתנוחה ובתנועה. הוא בלם את המכה של שון בקלות, וככה נוצר מצב שארבעתם תקועים ולא יכולים לזוז. אורי אמר "אז, אתה בטח פיליפ. אני אשמח לחסל אותך&#33;" אבל עומר אמר "לא, זה ממש לא פיליפ. זאת הבובה שלי, הבובה הלוחמת המסוכנת שלי." החרב של הבובה הפכה סגולה בדיוק כשהבובה הרימה אותה כדי הלעיף את חרבו של שון, ויצרה קרן סגולהשהעיפה את שון למרחק. שון התרסק על השולחן העגול בזמן השבובה בעטה באורי, ואז עומר הניף את חרבו לכיוונו במהירות. הוא הוריד את החרב, כשלפתע פיגיון פגע בה והעיף אותה מאורי, זה היה הפגיון של ניב. ניב עמד על השולחן המרובע עם היד מופנת קדימה כשאיתי עזר לשון לקום. עומר אמר "טוב, אם זה המצב, אני מניח שלהישאר כאן זה רעיון גרוע" ורץ ביחד עם הבובה שלו למרפסת. שניהם קפצו משם, ביחד עם אדם נוסף במדי הכוכב הסגול, ועפו למטה במהירות. איתי ושון יצאו במהירות מהדלת הראשית של החדר של עורמ ורצו למטה כד להצתרף לקרב ולעזור למור וצבאו, אבל כשניב ואורי באו לעבור במעבר הסודי הוא נסגר ע"י אנרגיה סגולה, ביחד עם כל יציאה שהיא מהחדר. אורי וניב נלכדו שם, במלכודת של עומר.
שדה הקרב היה מלא בלוחמים ובדם. שמונת האומנים כבר התחילו לצייר את השדות הבוערים והטירות הקורסות, כשכל הלוחמים של מור תקפו את הלוחמים מוקפי ההילה הסגולה של עומר. דם נשפך לכל עבר ואלפי אבירים שכבו על הריצפה, חתוכים, מעוכים וקטועי איברים. מור נלחם בשני אבירים של עומר באותו הזמן והפיל את שניהם. הוא הרגיש שכוחו הולך ונחשל, ושבקרוב הוא לא יוכל להמשיך, שעומר נעמד לידו ביחד עם הבובה שלו. הוא אמר "נו נו נו, אז מור, אתה זוכר אותי? עבר הרבה זמן מאז שהייתי הבובה שלך, אבל עכשיו, אתה עומד להפוך לבובה שלי, לעבד הקטן והמסכן שלי, שלא יכול לעשות שום דבר נגדי."
החדר של עומר החל לקרוס על אורי וניב, לשניהם לא היה מושג מה לעשות. לא היה להם איך לברוח והם כמעט נמחצו ע"י האבנים שנפלו מהקירות והחלישו את התקרה. שניהם ידעו שיש להם קצת מאוד זמן לחשוב לפני שהכל יתרסק, כשהשמש כבר כמעט שקעה במלואה.

פרק מעניין אך צפוויה בחלקו

וואאיי מגניב,אהבתי...

איזה פרק מותח&#33;&#33;&#33;

מחכה לפרק הבא D: