אסון הזמן!-פרקים אחרונים בהחלט!

תודה
הפרק הבא מתעקב קצת

מתי תפרסם את הפרק הבא
?

סליחה על העיקוב.

[u]פרק 5:ילד מספר 7![/u]

שון שלף את מכשיר הקשר מכיסו של האיש
האיש היה בלחץ מטורף כאשר שון מחזיק את חולצתו ומקמט לו אותה הוא שולף את מכשיר הקשר וממנה נשמע קול :"כן ארמגדון אני יכול לעזור?"
שון הבין את זהותו של האיש והוא לא חיכה ואמר "ארמגדון אה?"
בקול מוזר ומתנשף קלות אחרי הריצה שעשה
"שחרר אותי שון" אמר ארמגדון כאשר הוא קצת נחנק מאחיזתו של שון
שון חיכה קצת וחשב לעצמו בראש איך האיש הזה מכיר אותו בכלל ,שון ישר הבין שהוא צדק ולאיש הזה יש קשר לנסיעה שלו בזמן.
"מאיפה אתה יודע את שמי?" שאל שון כאשר הוא לא יכול להתאפק יותר
ארמגדון הסתכל עליו ונעמד שוב ,מסדר את חולצתו ומעילו כך שהוא יראה סמכותי יותר
"אני יודע הרבה יותר ממה שאתה חושב" אומר ארמגדון לשון ושניהם עומדים בסמטה מחכים לקבל תשובות אחד של השני.

"מיי ! תקומי כבר!" נשמע הקול של האחות הקטנה כאשר היא מעירה את אחותה הגדולה משנתה המתוקה
"מיי!" אומרת שוב דון אבל הפעם בקול נאנח ונואש יותר אחרי כמה דקות שהיא מנסה להעיר את הישנונית הזאת.
"נו מה את רוצה קרצייה?!" אומרת מיי כאשר היא קמה משנתה ורואה את דון בבית מוזר
מיי מסתכלת במבט מוזר על הבית והסביבה במבט ישנוני ולא מבינה איך היא הגיעה לשם בכלל
דון הסתכלה עליה במבט מוזר שרומז לה שהיא צריכה לקום ולברר את זה ביחד איתה
"איפה אנחנו ?" שאלה מיי
"אין לי שום מושג ,בגלל זה הערתי אותך" אומרת דון כאשר היא קצת מתנצלת על הדרך שבה עשתה זאת.
הבנות רואות את המקום בו הן נמצאות
זה היה בית ישן שעשוי מעץ ,והן ישנו על מזרן ומעליו שמיכה עם ציורים מוזרים
הן ראו שם כוסות תה וקנקן תה מלא כמעט עד הסוף שמוכן להיות מוגש אליהן
על השידה ליד הייתה צלחת עוגיות שהבנות זללו תוך שתי דקות אם לא פחות כמובן...
דון מחפשת את המקום והיא לא מוצאת דלת יציאה
מיי כבר נואשת היא יושבת על הרצפה כי זה המקום היחיד שיש לשבת שם .
דון דופקת על הקירות ואומרת בקול רם:"יש פה מישהו?!"
כמובן שאף אחד לא ענה
מיי מסתכלת על דון מוזר ואומרת :"את זוכרת בכלל מה קרה ?" בשאלה מוזרה
דון מבטיה על מיי בכעס "אל תגידי לי שאת לא זוכרת!?" מתעצבנת עליה
"טוני מת!" היא ממשיכה והופכת את זה לדרמטי יותר ויותר
מיי מחכה כמה שניות ונזכרת היא פתאום משפילה את מבטה ומבינה שידידה הטוב מת והוא לא יחזור
מיי שוב מרימה את ראשה "אז איפה אנחנו?"
ומחכה לתשובה למרות שאת תשובתה היא לא תקבל
"אני דואגת לכולם לתאי ולמרי ולכולם" אומרת דון כאשר היא מסמיקה קצת
"ומה עם ניק?" מזכירה מיי לדון את אהוב ליבה של דון כאשר דון מנסה להסתיר את העובדה שהיא מאוהבת בו "מה איתו?" היא שואלת בחזרה ומתחננת בליבה שמיי לא תשאל שוב או תעקוץ אותה
"את לא דואגת לניק?" אומרת באיטיות מרמזת לדון כאילו שהיא קלטה אותה
"טוב בסדר.. עזבי אותי" אומרת דון כשהיא קצת מתעצבנת.
ומיי קורצת לדון ודון כמובן שמתעצבנת וממשיכה לחפש אחר יציאה וקצה חוט.
דון ממשיכה לדפוק על הקירות והופה
דלת נשלפת מגיעה ונפתחת לבחוץ ,לטבע המרהיב ולניחוח של הצמחים
דון יוצאת החוצה ומגלה ..
"אנחנו ביפן!!!!!!!!"

"מה אתה יודע עליי?" חוזר ואומר שון לארמגדון והפעם בלי ידיים
"אני צריך את עזרתך " אומר ארמגדון
"עזרתי במה ?" שואל שון בחקירה מסוימת כאשר מביט בעיניו של ארמגדון ומשהו אומר לו. שהוא לא משקר.
"יש לך כוחות מיוחדים" אומר ארמגדון לשון
"כוח?!" חוזר על המילה הזאת שון
"האם היה לך קר בזמן האחרון ?" שואל ארמגדון כאשר הוא מנסה לרמוז לו על הכוח שלו
"קר?!" חושב לעצמו שון ולא מבין על מה ארמגדון מדבר
ארמגדון לוקח את ידו של שון ומרים אותו למעלה בצורה של מישהו שמנצח בתחרות
ארמגדון אומר לשון "קר לך?"
ופתאום מהיד של שון יוצא מטר של קוביות קרח ענקיות ושלג .
"מה זה?!" מופתע מהיכולות שלו שון ומופתע מאוד מהכוחות שלו הוא מנסה שוב את התרגיל והפעם הוא מכוון את היד על האדמה
והפעם מופיע מהרצפה גוש קרחון בגודל מכונית.
הפה של שון לא היה יכול להיסגר באותו רגע.
ארמגדון מספר לשון את הסיפור שהוא סיפר לכל השישה חברים בצוות הזמן
שון כמובן יודע מה החשיבות של זה. ושון מסכים אחרי כמה דקות של חשיבה.
ארמגדון מצידו ,לא מספר הכול לשון.
"שון .. אתה הוא בעצם ילד מספר 7"

[SIZE=3]המשך יבוא..[/SIZE]

פרק ענק
אז שון הוא ילד מספר 7...

כן :)
תודה.

ארוין מתי הפרק הבא?

הפרק הבא מתעקב .
יש לי בעיה קטנה עם העלילה.
בקרוב אעדכן.

עבר כמעט שבוע
אתה מסתדר עם הפרק?

וואו אחי מצטער שלא נכנסתי זמן רב....לא יכולתי לפעמים...לא נורא!
קראתי שוב את שתי הפרשים האחרונים כדי להיזכר, יאללה מחכה לפרק הבא והמותח!!!!

תודה דינגו -פרק הבא בקרוב ,אני מקווה.

אספיאון שמע -נתקעתי בעלילה ואין לי זמן להמשיך את הפרק הבא.. אני לא רוצה לחזור שוב על אותה עלילה שוב ושוב כדי שזה לא יהיה משעמם
לדעתי השבוע כבר ייצא הפרק.

אחלה...
ואתה יכול לקרוא לי אוהד

קדימה אל תתעצל,תחשוב על עלילה ותכתוב כבר את הפרק!

תודה על העידוד.
אבל אני לא מתעצל חלילה
אני יושב מול הוורד ולא יודע מה לכתוב נשבע לכם.

אל תדאגו השבוע..


עריכה:
ישבתי 20 דקות והצלחתי למצוא עלילה
הבנתי מה הבעיה שלי הייתה ,זה לא העלילה ,זה זה שאין לי מוטיבציה

ו3 קוראים קבועים זה לא הדבר שיחזק לי אותה.
שיהיה.. בכל מקרה אין השראה אז זה יותר קשה.

בקיצור עכשיו הפרק!

אחרי הרבה זמן.. ואני מצטער.. פרק 6 מגיע!

[i][b]פרק 6/האיחוד!חלק א'.[/b][/i]

"אנחנו ביפן!" אומרת דון בהפתעה מוחלטת כאשר מיי יוצאת החוצה ורואה שכנראה אחותה שוב צודקת
"מה? איך זה יתכן?" שואלת לעצמה בראש.
שני הבנות עומדות בלב יער ביפן כשהם רואות את מגדל משדר הרדיו המפורסם של טוקיו
מהבהב .הן עדיין לא מבינות מה עושות שם אחרי שטוני מת...
מה שהן זוכרות זה רק אור מסוים.. שעשה להם הרגשה מוזרה.
"טוב.. כדאי שנברר מה קורה פה!" אומרת דון ולוקחת יוזמה.
היא מתקדמת שני צעדים ורואה בית
היא שומעת שם "אוקיטונו ניהואהיוסארי!" מישהו שמדבר בטלפון ואז המישהו הזה ,בעצם מישהי מבחינים בדון ומיי אשר קפואות במקומן.
"ברוך הבא!" אומרת האישה היפנית בעברית תקינה לחלוטין לדון ומיי
"מה? מי את ? אנחנו מכירות אותך ?" שואלת מיי
"שנייה קחי את זה" נותנת האישה היפנית את שפופרת הטלפון לדון
"הלו?" שואלת דון בקול מופתע ומנסה לדעת מי זה בצד השני של הטלפון
"שלום שלום... מגיע קול מסוים מהצד השני ובעצם הוא מציג את עצמו ,שלום שמי פיס ,אני סבא של תאי שאתן מכירות אותו " מסביר פיס לדון ומיי בטלפון כאשר מיי נצמדת לצד השני של השפופרת כדי לשמוע
בלי לדבר יותר מדי פיס מסביר לבנות דבר אחד... הוא הודיע לקרובת משפחתו שביפן לתת כרטיסי טיסה לדון ומיי לישראל ושם יגיעו למערה של ארמגדון בדחיפות .

"ילד מספר 7?" שואל בקול רם את ארמגדון שון כאשר הוא לא מבין במה מדובר.
"אכן ,אחד מ7 נערים שאמורים להציל את העולם מהדבר הגדול שנקרא אסון הזמן.
שון ההמום עדיין לא מאמין שזה קורה לו
הוא עומד להיכנס למסע מטורף של מי יודע כמה זמן .. עם ילדים שהוא לא מכיר
בלי חשש מיותר הוא אומר ישר לארמגדון את מה שעולה לראשו
"מגניב" וכך הסיפור של שון הסתיים
הוא וארמגדון מגיעים למערה של ארמגדון ושם הם מחכים... לראות איפה ההתקדמות.

כריסטופר וסטיוארט מסתכלים זה על זה
סטיוארט אשר לא מבין איך כריסטופר מוכר לו
אבל הוא לא יודע מאיפה והשאלה הנכונה לשאול היא מתי.
כריסטופר לא מפחד מהעניין כל כך ,הוא מתקדם צעד אחד קדימה ,בתוך חדר בבית החולים ,כאשר מעילו הלבן מסתבך קצת בין רגליו הרועדות מלחץ והוא ניגש אל סטיוארט ולוחץ את ידו
"נעים מאוד!" הוא אומר כשהוא מנענע את ידו הרועדת קצת וסטיוארט בוחן את עיניו כל כריס המסכן כאשר טיפות זיעה זולגות מלחת עיניו .
ארמגדון אשר לא יודע איך לפעול משם הגיע לכריס לבקש עזרה והוא מחכה לה
"נו אז. כריס.. איך יוצאים מהמצב הזה.." שואל ארמגדון בחשש מסוים
פיס אשר עומד שם ומשתעמם חושב ביינתים מה עם תאי ואיך מסעו מתקדם .. בכל זאת ... זה הנכד שלו
כריס נתון במבט מחושב ומחכה לראות איזה רעיון יצוץ לראשו
ואיך מחזירים מישהו מת לחיים .
הפתרון הקל ביותר הוא לחזור בזמן 2 דקות קודם ולעצור את הרצח אבל זה מסובך מהרבה בחינות.
כריס חושב הרבה זמן ואז אומר לארמגדון
"כן.. יש פתרון ...אנחנו צריכים את כל חמשת הילדים בשביל זה כדי ליצור מעגל זמן " הוא אומר
"מעגל זמן?" שואל את עצמו פיס וביחד איתו פרצופו הלא מבין של ארמגדון מגיע לאי ברירה
אנדרסון ,כלומר סטיוארט ישר מבין את הרעיון של בנו ,כאשר הוא לא יודע שזה בנו...
"זה יכול לעבוד!" אומר סטיוארט כאשר חיוך עולה על פניו
כריס ישר שמח הוא יודע שהוא גורם לאביו אושר פנימי וקצה חוט
מי כמו כריסטופר יודע גם שאביו הוא גאון בחקר הזמן ,תעלומות שאלברט איינשטיין לא הצליח לפתור או יותר נכון.. לא הספיק. "מה זה מעגל זמן?! " שואל פיס אחרי דקה יחידה.
סטיוארט וכריס לא יודעים מי יענה אבל סטיוארט מוותר וכריס מתחיל להגיד
"מעגל זמן מגיע מאנשים שחוו נסיעה בזמן ורוצים לתקן אסון.. הם צריכים לעמוד במעגל ולהחזיק ידיים ,בתוך המעגל עומד נציג ובעצם רק הוא יצליח לפתור את הבעיה שהתרחשה ,הדבר לא יגרום לפרדוקס זמן מכיוון שאיך שהמעגל מופעל ,הזמן נעצר לכל בני האדם בעולם בזמן הזה ,רק למי שבתוך המעגל יש האפשרות לנוע ." מסביר כריס וביינתים פיס וארמגדון מבינים את צורך העניין והמשמעות שלה
"אנחנו צריכים להשיג את כל החבורה במהירות ולרכז אותם אצלי במערה!" אומר ארמגדון
"אבל הם יכולים להיות בכל מקום ובכל זמן... " אומר פיס
"טעות.. " אומר סטיוארט אנדרסון בעודו מחזיק מכשיר משונה ,הוא שולף את האנטנה ומחייך בעודו צוחק צחוק מוזר שכזה והוא אומר "בשביל זה יצרתי את הס.ק.ז " אומר אנדרסון
"זוכרים את השעונים שהבאנו לילדים ?שבסוף לא עבדו בגלל המכונה ?" אומר אנדרסון במתח רצחני
"נו?" אומר ארמגדון בעודו חסר סבלנות
"בקיצור ,השעונים מפעילים גם מנגנון מיוחד שעוזר לי לדעת בדיוק באיזה זמן ובדיוק מה המיקום שלהם
ס.ק.ז זה קיצור של סורק קרינת זמן "
מסביר אנדרסון ובעוד שהוא מסיים בחדר בית החולים מתחילה להיות אווירה מאושרת
אולי סוף סוף המשימה תצא לדרך!

"איף מה זה הריח הזה?!" אומרת כאשר שמלתה המלוכלכת ופיה המלא בבוץ שהיה בבציר
מרי יוצאת החוצה כאשר דלת העץ חורקת והיא מתפלאת ורואה שהיא במקום מוזר...
הכול מלא עצים ,היא נמצאת במקום הררי וגבוה מאוד ,הרוח שם חזקה והביתן עץ שהיא יצאה ממנו מסגיר את הכול כתוב עליה "שגרירות הונגריה לשעבר"
מרי הגיעה להונגריה בדרך לא ידועה.
בעודה יוצאת מהדלת היא מסתכלת קדימה ורואה נוף הררי ועמקי שממנו אפשר ליפול בקלות
היא לא שמה לב אבל היא נמצאת על צוק.
מרי מחליקה ..היא תופסת קצה של הצוק בעודו היא כבדה מדי כדי שהיא תחזיק שם מעמד
"הצילו!" היא צועקת כאשר אין אף אחד באופק וכנראה אף אחד לא יבוא
מרי מתחילה לבכות ,הסלע נשבר קצת ומרי זזה עם כל גופה וזה הדבר היחידי שאסור שיקרה ,שהיא תיפול!
עוד חתיכה של הצוק נשברת ומרי צועקת "אההההההההה!!!!!!"

המשך יבוא...

[i]בפרק הבא:
האיחוד חלק ב'![/i]


[SIZE=3]יאללה תגובות![/SIZE]

פרק מעולה!,
איזה מתח :P

תודה רבה ניב
עוד תגובות

ואאהה מגניב!! סוף סוף העלילה מתקדמת ועם התירוצים שלך,רואים שאתה לא מתעצל XD

מיאו ^_^

חח
תודה אלכס :)

גדול!
תמשיך כך :D

תודה אוהד :)

אני מצפה לעוד תגובות

מתי עוד פרק?
אני רוצה לאומר שאהבתי את הסיפור שלך עוד מהחלק הראשון של הסיפור כמעט לא מצאתי טעויות רק בכמה מילים מחכה לפרק הבא

תודה רבה טוני טוני צ'ופר
הפרק הבא יפורסם בקרוב.
שוב בעיה קטנה בעלילה :)

[i][b]פרק 7/האיחוד! חלק ב'.[/b][/i]


צוק בהרים ,כמה עצים משקיפים מאחורי הצוק ומרי מחזיקה חזק כדי לא ליפול
היא מנסה לקרוא לעזרה אבל אף אחד לא עונה
היא מרגישה שהצוק מתחיל להישבר והיא צועקת
היד שלה מתנתקת מהצוק ורגע לפני שהיא נופלת לתהום מגיעה יד משום מקום
היד מאוד שרירית והיא מושכת את ידה של מרי בחוזקה והדמות אומרת :"אני רואה שבאתי בזמן "
אומרת הדמות
"תאי?!" מתפלאת מרי
תאי מחייך וזקוף קומה הוא מושך את ידה של מרי במהירות ומביא אותה לשלום
תאי ומרי קרובים מתמיד היא נמצאת בזרועותיו צמוד מאוד
תאי אשר נראה כאילו עבר עליו הוריקן ,עליו גופיה לבנה קרועה מעט ,ומכנס שקרוע מהברכיים ומטה בצד אחד.
"הצלת אותי " אומרת מרי בלחש לתאי כאשר היא נמצאת בזרועותיו
תאי נהנה מהקרבה של מרי אליו ... אבל בדיוק ברגע הרומנטי הזה ,שני הנערים רואים לעיניהם בעמק הבזק אור חזק שמסנוור את עיניהם ,לרגע היו באופק הונגריה ולפתע הם עומדים במערה של ארמגדון מחובקים מעט כאשר אנדרסון פיס ,ארמגדון דון ומיי בוהים בהם
"הו ,אנחנו כאן דואגים ואתם ביינתים מוצאים עיסוק אחר " אומרת מיי בכעס ובקנאה מעטה כשביינתים כולם מצחקקים להם.
"זה לא מה שזה נראה " אומרת מרי ותאי עוזב את אחיזתו ממרי
ושניהם מסמיקים.


נו באמת!
חושב לעצמו תאי
הוא מוצא את עצמו ביער שוכב על ערימת עלים שנשרו מהעץ
הוא קם עם רגליו וכאבים חזקים יש ברגלו הימנית שכנראה נפגעה.
ולפתע הוא שומע רשרושים מאחוריו "מה זה?" הוא שואל ולא מתכוון לקבל תשובה.
הוא מקבל צל מוזר כזה ,אבל זה לא מהעננים או מהעצים שם ,תאי מסתובב ורואה שם דוב ענקי
הדוב שואג ושורט את תאי ,הוא מצליח לזנק והוא ניצל ,אבל חולצתו נקרעה טיפה
"דוב מטומטם!" אומר תאי וכועס ,הוא מרים את רגלו ומתחיל להרביץ לדוב
הדוב לא נראה סלחן ,הוא מחזיר לו באגרופים עם כפותיו הענקיות שמכסות את ראשו של תאי בסטירה אחת
"איה!" צועק תאי ונותן לדוב חבטת קרטה מיוחדת ,הדוב נראה בסדר...
הוא לא נפגע יותר מדי ,המפלצת מרימה את תאי בשני זרועותיה ,הוא מתכוון להנחית את תאי על האדמה בחוזקה .. תאי יכול להיפגע ואף למות.
תאי מבחין בענף עץ שנמצא מעליו, וברגע שהדוב מנסה להנחית את תאי
תאי מזנק למעלה ומחזיק בענף
"אכלת אותה!" הוא אומר וקופץ מהענף למטה ובועט בראשו של הדוב ואז משתק אותו בעזרת ידו ומכה קטנה בצוואר של הדוב עשתה את העבודה.
"אהההההה!" נשמעת צעקה חזקה מאזור אחר של היער.
תאי שומע את הרעש וישר טס לשם ,הוא מזהה את הצרחה ורץ לשם
הוא רואה שם את מרי שנופלת כמעט לתהום העמוק והמסוכן
הוא מצליח להציל אותה ולבסוף הם הגיעו למערה של ארמגדון כאשר הם מחובקים קלות ופרצופיהם צמודים זה לזו


"שון ? שון? " שואל אביו של שון כאשר הוא מחפש אותו
'לאן הוא נעלם' ? שואל את עצמו כאשר הוא מחפש את בנו שנעלם מחדרו
"מה אבא?" שון צץ משום מקום ועונה לאביו
"איפה היית?" שאל האבא המודאג והוא מבין שהכול בסדר
"בשירותים" מוציא תירוץ שון ומחבק את אביו כאילו לא התראו שנה שלמה
"העיקר שהכול בסדר" אומר אביו וחוזר לצפות בטלוויזיה בסלון .שון נכנס לחדרו ושוב פותח את אותו יומן של מיכאל ומבחין בו ,הפעם הוא סוגר אותו ויוצא מהחדר ,החדר נשאר כרגיל ,באותו זמן.
שון קיבל הצעה לא פשוטה ועוד באותו ערב יצטרך לפגוש את ארמגדון במערה
הוא נכנס לחדרו וכותב מכתב לאביו כאשר יעזוב אביו יצטרך לדעת לפחות איפה בנו שלא ידאג ,אבל את שון הורגת המחשבה שאולי הוא לא יחזור.
שון פותח את היומן ושם הוא שם את המכתב ,אבל שון מבחין במשהו משונה
נוסף ציור מוזר ביומן
הוא נוגע בציור ומלטף אותו טיפה ,הציור הוא של ילד ,בלונדיני מעט והוא נראה בן גילו של שון
"מי זה לעזאזל?" שואל את עצמו בקול רם
שון סוגר את הספר ,וכשהוא יוצא מהחדר הוא מגיע למקום אחר לגמרי
"תחי ספרטה!!!!"


"הבא בתור"
נשמע קול של הפקידה כשהיא מחכה להבא בתור בקניית כרטיס אוטובוס פשוט
"אמרתי הבא בתור " והיא מתחילה לזעום
"שלום" ניגש אליה נער צעיר ששיערו מכסה קצת את עיניו וצמח לו קצת זקן מגושם
"גיל?" שואלת את הילד
"אממ בן 16" עונה לה הילד כאשר קולו קצת מדוכדך
"שם פרטי?" שואלת את הילד והוא מרים את ראשו מזיז את שערו הצידה ואומר
"ניק "


[b]בפרק הבא:
איסלנד[/b]

פרק גדול!
ובן כמה היה ניק בפעם כשטוני מת?

ממש יפה,
אהבתי את הסוף (:

הקטעים שכתבת לא מסודרים בכלל...

הם מבולבלים ואי אפשר להבין כמעט כלום,כל קטע קופץ לקטע נגיד שהיה לפני כמו זה:

צוק בהרים ,כמה עצים משקיפים מאחורי הצוק ומרי מחזיקה חזק כדי לא ליפול
היא מנסה לקרוא לעזרה אבל אף אחד לא עונה
היא מרגישה שהצוק מתחיל להישבר והיא צועקת
היד שלה מתנתקת מהצוק ורגע לפני שהיא נופלת לתהום מגיעה יד משום מקום
היד מאוד שרירית והיא מושכת את ידה של מרי בחוזקה והדמות אומרת :"אני רואה שבאתי בזמן "
אומרת הדמות
"תאי?!" מתפלאת מרי
תאי מחייך וזקוף קומה הוא מושך את ידה של מרי במהירות ומביא אותה לשלום
תאי ומרי קרובים מתמיד היא נמצאת בזרועותיו צמוד מאוד
תאי אשר נראה כאילו עבר עליו הוריקן ,עליו גופיה לבנה קרועה מעט ,ומכנס שקרוע מהברכיים ומטה בצד אחד.
"הצלת אותי " אומרת מרי בלחש לתאי כאשר היא נמצאת בזרועותיו
תאי נהנה מהקרבה של מרי אליו ... אבל בדיוק ברגע הרומנטי הזה ,שני הנערים רואים לעיניהם בעמק הבזק אור חזק שמסנוור את עיניהם ,לרגע היו באופק הונגריה ולפתע הם עומדים במערה של ארמגדון מחובקים מעט כאשר אנדרסון פיס ,ארמגדון דון ומיי בוהים בהם
"הו ,אנחנו כאן דואגים ואתם ביינתים מוצאים עיסוק אחר " אומרת מיי בכעס ובקנאה מעטה כשביינתים כולם מצחקקים להם.
"זה לא מה שזה נראה " אומרת מרי ותאי עוזב את אחיזתו ממרי
ושניהם מסמיקים.


נו באמת!
חושב לעצמו תאי
הוא מוצא את עצמו ביער שוכב על ערימת עלים שנשרו מהעץ
הוא קם עם רגליו וכאבים חזקים יש ברגלו הימנית שכנראה נפגעה.
ולפתע הוא שומע רשרושים מאחוריו "מה זה?" הוא שואל ולא מתכוון לקבל תשובה.
הוא מקבל צל מוזר כזה ,אבל זה לא מהעננים או מהעצים שם ,תאי מסתובב ורואה שם דוב ענקי
הדוב שואג ושורט את תאי ,הוא מצליח לזנק והוא ניצל ,אבל חולצתו נקרעה טיפה
"דוב מטומטם!" אומר תאי וכועס ,הוא מרים את רגלו ומתחיל להרביץ לדוב
הדוב לא נראה סלחן ,הוא מחזיר לו באגרופים עם כפותיו הענקיות שמכסות את ראשו של תאי בסטירה אחת
"איה!" צועק תאי ונותן לדוב חבטת קרטה מיוחדת ,הדוב נראה בסדר...
הוא לא נפגע יותר מדי ,המפלצת מרימה את תאי בשני זרועותיה ,הוא מתכוון להנחית את תאי על האדמה בחוזקה .. תאי יכול להיפגע ואף למות.
תאי מבחין בענף עץ שנמצא מעליו, וברגע שהדוב מנסה להנחית את תאי
תאי מזנק למעלה ומחזיק בענף
"אכלת אותה!" הוא אומר וקופץ מהענף למטה ובועט בראשו של הדוב ואז משתק אותו בעזרת ידו ומכה קטנה בצוואר של הדוב עשתה את העבודה.
"אהההההה!" נשמעת צעקה חזקה מאזור אחר של היער.
תאי שומע את הרעש וישר טס לשם ,הוא מזהה את הצרחה ורץ לשם
הוא רואה שם את מרי שנופלת כמעט לתהום העמוק והמסוכן
הוא מצליח להציל אותה ולבסוף הם הגיעו למערה של ארמגדון כאשר הם מחובקים קלות ופרצופיהם צמודים זה לזו

תאי הציל את מרי פעמיים...WTF XD

הוא היה באיזשהו מקום בצוק ופתאום בקטע אחר מסופר שהוא ביער XD

ארווין פרק טוב מותח לניק לפי זיכרוני לא יהייה זקן מתי שהוא והחבורה נפרדו

טילר או איך שלא קוראים לך הוא לא הציל אותה פעמים הקטע השני זה שסיפר מה קרה לתאי לפני שהציל את מרי

קצת סדר...

[code]פרק גדול!
ובן כמה היה ניק בפעם כשטוני מת? [/code]

[b]ניק נשאר בן 16[/b]

[code]
תאי הציל את מרי פעמיים...WTF XD

הוא היה באיזשהו מקום בצוק ופתאום בקטע אחר מסופר שהוא ביער XD [/code]

[b]תאי הציל את מרי בקטע הראשון ,ואז הם כמעט התנשקו
זה היה מנקודת מבט על מרי .. אחרי זה יש נקודת מבט על תאי בקטע השני.זה פלאשבק.[/b]



בקיצור תודה רבה לכולם!
שמח לכתוב לכם!

פרק טוב!
שמע באמת הסדר קצת מבלבל...וגם הניסוח בכמה מקומותת....לא נורא
רק אני מציע שתעשה כוכביות כאלה(**********) במקום רווח ענק..וגם אולי תחזור לכתוב את הכותרת שזנה אומר אייפה המקקום ובאיזה זמן...יענו"ישראל, 12 בצוהוריםם, המערה של ארמגדון" מבין?

[quote][i]Originally posted by Dingo[/i]@Feb 17 2010, 04:14 PM
[b] פרק טוב!
שמע באמת הסדר קצת מבלבל...וגם הניסוח בכמה מקומותת....לא נורא
רק אני מציע שתעשה כוכביות כאלה(**********) במקום רווח ענק..וגם אולי תחזור לכתוב את הכותרת שזנה אומר אייפה המקקום ובאיזה זמן...יענו"ישראל, 12 בצוהוריםם, המערה של ארמגדון" מבין? [/b][/quote]
כן אני מבין
אבל מסיבה אחת החלטתי להפסיק את זה... שבמקום זה אני מתאר את המיקום וזה יותר נוח לעין לקוראים ויותר מקצועי.

[u]12 בצהריים ,מערה של ארמגדון ,ישראל [/u]

זה כבר לא עובד טוב. אם יהיה רוב להחזיר את זה אז סבבה.

ותודה.

אני בעד להחזיר את זה ופלאשבאקים תסמן לפני זה כוכביות ובסוף גם כוכביות,ככה נדע שזה פלאשבאק,אחרת זה לא מסודר ככה...

בסדר..
אם עוד אחד יגיד שהוא בעד אני מחזיר את זה בקרוב.

אני בעד

סבבה אני אעשה את זה מעוד כמה פרקים כי הפרק הבא כבר כתוב.

[u][i][b]פרק 8:איסלנד![/b][/i][/u]

[b]"תחי ספרטה!!" [/b]
שמע שון צעקות מאותה בקתה שממנה יצאה וראה צבע שלם לבוש אפודים וחליפות ברזל ענקיות
"מה קורה כאן?!" אומר לעצמו שון
שון רואה שהוא בעצם הגיע לזמן אחר הוא הבין את זה רק אחרי כמה דקות שבהם ניסה לקלוט עד כמה זה הגיוני בכלל .
"היי ילד!" מישהו אומר לו ולוקח אותו איתו כשהוא אוחז בידו של שון בחוזקה
"עזוב אותי !" אומר שון ולא מצליח להתנגד
ליאונידס בא ורואה את שון "מי אתה?" שואל לעצמו
אפילו שון לא יכול לענות על השאלה הזאת ...

[b]"מרקורי ... קר פה כל כך" [/b]
נשמעה קולה של ג'ואן כאשר היא מתכופפת כשכולה מכסה את גופה בשכבות של מעילים ,כפפות ועוד בגדים חמים "יהיה בסדר ג'ואן ,צוות החיפוש יבוא להציל אותנו בקרוב " אומר מרקורי לג'ואן כאשר הוא מחבק אותה ומנסה לחמם אותה קצת בעזרת חיבוק.
"איפה הוא יכול להיות?!" זועמת ג'ואן ובועטת בגוש קרח שנמצא על האדמה
"יהיה בסדר ,נמצא אותו "
ג'ואן ומרקורי הם זוג צעיר שנישא לא מזמן ,הם יצאו למסע בלתי נשכח ,להקיף את העולם בשנה שלמה ולחקור את החור באוזון ,זוג מדענים כזה אי אפשר למצוא ,הם משלימים זה את זה .. המסע הבא שלהם היה אמור להיות לאיסלנד ,אשר הם משעירים שיש באיסלנד מקום מיוחד שבו קוראים דברים מוזרים
אבל במסע הם הגיעו במסוק שקרתה בו תאונה .. המסוק התרסק ,הטייס מת והם נותרו שניהם כאשר הם מחפשים את השותף הנוסף שלהם למסע .הבן שלהם.
שון הוא ילד קטן ,אפילו עוד לא בן שנה שנולד למרקורי ולג'ואן ,והצטרף למסע הגדול הזה ,בהתרסקות המסוק הם לא מצאו את שון וחיפשו אותה הרבה זמן
עד שמרקורי יתייאש והחליט לשבת לנוח לחכות לצוות ההצלה
ג'ואן לא וויתרה אבל גם זה קרה בסוף.דבר אחד ישאיר אצל שון חותם ,הוא עונה צמיד מיוחד בצבע כחול שרשום עליו "שון" .
"קדימה אנחנו צריכים ללכת" אומר מרקורי כאשר הוא מנסה להכריח את ג'ואן לעלות על המסוק של צוות ההצלה הנורבגי שהגיע לחלץ אותם "אבל מה עם שון?!" בוכה ג'ואן ומבינה כנראה שאת בנה היא לא תראה יותר.

קול של תינוק בוכה נשמע באופק
הוא ממשיך לבכות והקור שחודר לעצמות שלו מאוד מפריע לו
סופה לבנה מופיעה ועוטפת את גופו ,שון מקבל גל קור ולפתע מתעטף בקרחון ענקי!
שון מקבל כוח מהכוח המיוחד של איסלנד ,הוא מקבל כוח של גוש קרח ,להפוך וליצור קרח בעזרת המחשבה ,מה ששון לא יודע שהכוח הזה יישרת אותו לכל חייו.
כעבור 3 שעות
"מה זה? תינוק בוכה?" התפלא סנטינו וישר קרא לאחיו
"פול! קדימה בוא ותראה את זה!" אומר סנטינו ופול בא בריצה
"זה תינוק!" מתפלא פול כאשר הוא אוחז בשון בידיו ורואה את הצמיד שעל ידו
"שון...." אומר
"מה נעשה איתו?" שואל סנטינו בקול חוקר ."אני אקח אותו ואטפל בו " החליט פול .
מהיום פול הוא האבא של שון ,אבל שון לא יודע מזה כלום ,אפילו על הכוח שלו הוא לא ידע עד לא מזמן.
אבל מה קרה להורים שלו?

[b]"זה לא בסדר מרקורי! "[/b]
אומר ג'ואן בזעפה כאשר היא כועסת על בעלה
"מה שהיה היה .. הוא כנראה מת!" מסביר מרקורי לג'ואן
כאשר הם יוצאים מחדר השינה המפואר שלהם בארמון באנגליה
"מי יודע אולי הוא היה חי!" מנסה להתמקח ג'ואן.
מרקורי בא ומחבק את ג'ואן ומנשק אותה הם עולים לחדר השינה ומאז הסיפור החדש מתחיל...
כעבור 15 שנים
"בוקר טוב!" אומר מרקורי כאשר יוצא מחדרו ומנשק את ג'ואן במצח
"בוקר טוב " עונה לו כאשר מחייכת חיוך רחב ושותה את כוס התה שלה.
ואז היא יוצאת מהחדר .. לבושה בשמלה מגונדרת כאשר היא מתכוננת ליום נוסף בבית ספר
"בוקר טוב" עונה בפעם השלישית בבוקר.
"בוקר טוב מריאנט!" עונה לה אבא וכד לה כידה קלה כדי להצחיק אותה
"אבא.. מה אמרתי לך! תקראו לי מרי!" כועסת מרי על מרקורי אביה.
"בסדר... מרי..."

[b]"מי אתה?"[/b]
שואל ליאונידס את שון במבט חוקר
"אני שון ... " עונה שון בטיפשות רבה כאשר מחפש שיטה להתחמק מכך שידעו שהוא מהעתיד.
"שון... אנחנו צריכים עזרה במלחמה נגד פרס.. תוכל לעזור לנו?" שואל אחד החיילים שהוא שר הצבא את שון ושון לא יודע מה להגיד... שון רואה מישהי מוכרת
הוא רואה את מרי המחייכת כאשר החבורה מתבוננת בדון אשר לובשת את השריון
היא נמצאת עם חבריה .. שון הגיעה לזמן לפני שטוני מת...
הוא הבחין בה וראה בה משהו מוכר.. היא דומה מאוד לאימא שלה שהיא גם אימא שלו .. אבל הוא לא ידע מאיפה הוא מכיר אותה...
"כן" ענה שון לליאונידס בחיוב כאשר הוא מסכים להילחם
הוא חייב לדעת מי זאת.
"הלבישו אותו בשריון!" אומר ליאונידס ושמים על שון שריון ברזל עמיד וחזק
"תחי ספרטה!" נשמעה שוב צעקה מכל הצבא הספרטני שעומד לצאת למלחמה כואבת ואכזרית.
שון הרגיש את ידו הקרה ,הוא לחץ אותה פעם ופעמיים כדי לראות אם הוא בסדר
הוא הרגיש שקורה לו משהו
הוא הלך הצידה ,מאחורי אותה בקתה שממנו הוא בא ומאיפה שהחבורה הגיעה
והוא הפנה את ידו כלפי הרצפה
מהרצפה יצא גוש קרח גדול מאוד וקר ,כמובן שהוא היה גם חודרני.
"וואו" התפלא מעט שון כאשר את כוחו כבר ראה בעבר
הוא חייך ואז שם את הקסדה וחזר אל הכיכר..

[b]"איך אמרת שקוראים לך ?" [/b]
שאלה שוב הפקידה
"ניק" עונה לה ניק בקול קצת צרום
"לאיזה תחנה תרצה להגיע באוטובוסים שלנו ?" שואלת הפקידה היפה את ניק
"שדה התעופה " עונה לה ניק
"לאן אתה טס?" שואלת אותו מתוך נימוס וקצת מתוך סקרנות
"אני טס הביתה..." אומר לה ניק.
"לארה"ב "

[b]בפרק הבא:
הביתה[/b]

מגניב,מחכה לפרק הבא =]

פרק גדול כמו תמיד
אבל לפי דעתי אתה מוסיף יותר מדי דמויות

אלכס-תודה

אוהד-
מוסיף דמויות אבל החשובות ביותר הם אלה שממשיכות

בפרק הזה לדוגמא מגלים שמרי ושון אחים בעצם
בחלק הראשון של הסיפור 'לכודים בזמן ' סופר כי למרי יש אח
אבל לא יודעים איפה הוא
וזהו בעצם שון.

הרבה זמן שלא קראתי את הסיפור
קראתי ופיהקתי
אבל לא בגלל שהסיפור משעמם אלא בגלל זה שהוא ריתק אותי עד שאני התעייפתי!
זה ממש הפך להיות טוב וכל הכבוד

מחכה לפרק הבא..

תודה רבה!
הפרק הבא בקרוב.