אסון הטבע 3 :עידן חדש

תודה אוהד.

גדולללללללללללללללללל!!!!!!!!!

תודה לך

[RIGHT][B][I][U][FONT=Times New Roman][SIZE=3]פרק 3:אסטרונומיה[/SIZE][/FONT][/U][/I][/B][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]האוויר חונק את כל האזור ,החלונות מתחילות להזיע מרוב חול שרבי שנדבק על הזגוגית ,עשרות כוסות קפה מונחות ליד המחשב ,ניירות מפוזרות בכל רחבי המעבדה ,ריח של זיעת עובדים לא מפסיק להגיע וגם המיזוג של המזגן לא מצליח לעצור את הסירחון [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]עובר ושב והם עוברים בלי הרף במהירות גדולה ביותר ,אחד אחרי השני ,כל מדען לוקח את המבחנה שלו ועושה עימה ניסוי כלשהו ורק אחד יושב לו גלמוד על כיסא נוח של מחשב וחושב לו .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"חייב להיות סוף אחר" אומר לעצמו המדען הזה [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"קדימה איוון תקום כבר ,אתה יושב פה כבר שלוש שעות בלי לעשות כלום "רוטן מיכאל כאשר צועק על איוון שיקום כבר לעשות משהו [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]איוון יושב עם חלוקו הלבן ,ומתחת לחלוק חולצה ירוקה ,לובש מכנסיים אלגנטיות שחורות ונעליים איטלקיות משובחות ,שיערו הבלונדיני שמגיע עד לכתפו נוגע בידו כל פעם שידו עוברת בשיער ומלטפת את ראשו ומסירה קשרים אחרי שבועות ללא מקלחת ,לא מרוב עצלנות ,מרוב לחץ זמן .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]איוון קם ומקשיב להוראותיו של מיכאל ,זה היה יום מוזר ,מיכאל אכן דואג לעובדי המחקר שיעבדו כמו שצריך ,אחרת המחקר שלהם התמוטט [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זה פשוט לא יכול להיות!" מתחיל לצעוק איוון ודופק את ידו על שולחן העבודה כאשר כוס הקפה הגמורה שנשארה בה שארית נופלת והקפה נשפך על חלוקו הלבן של איוון ומשאיר כתם חום ומגעיל .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הכוס נופלת ונשברת כאשר כל עובדי המעבדה מבחינים ברעש ובמתרחש וישר מביטים באיוון כאילו אשם [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל שם לב ראשון הוא צועק לעבר איוון ולוקח אותו למקום אחר ,מיכאל מושך את איוון ומוציא אותו החוצה לנשום את האוויר של הטבע [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"איוון מה קורה לך ? אתה לא מתפקד!" אומר מיכאל [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל הוא בעצם מדען דגול ,הוא סיים תארים רבים במדעי המדינה ,מדעי הסביבה ,גיאוגרפיה ,ארכיאולוגיה ,זואולוגיה ועכשיו הוא בעיצומו של פרויקט בתואר במדעי החלל ,הלא היא אסטרונומיה ובנותיה.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל לקח עימו את המדענים הכי טובים מכל קצוות העולם ויצר מחלקה של מדענים גאונים שעליהם לחקור את תנודות הקרינה באסטרופיזיקה מתקדמת ביותר.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל תופס את חלוקו של איוון בקצה העליון ומנער את איוון שיתעורר כבר מהסיוט הזה של האי צורך לעבוד [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני מצטער מיכאל" אומר איוון בקול מצטער ביותר כאשר הוא מבקש סליחה[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"לא ,רק לא זה.. אל תתנצל" אומר מיכאל כאשר מתחיל להרים את טונו ואת רמת העצבים שלו [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אל תתנצל ותתחיל לעבוד" אומר מיכאל כאשר זועף ומשליך אצבעות מאשימות על אף אחד ומחפש את מי להאשים ופתאום מתחיל להגיד את המשפט הידוע שלו שאפילו לאיוון ,מדען צעיר בן 28 נמאס לשמוע מהדברים האלה [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כל החיים שלי אני הקדשתי בשביל ללמוד על הטבע... אתה יודע כמה שנים אני עובד על המחקר הזה?!" שואל בעצבים מיכאל ולא מצפה שיענו לו [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]ואיוון עונה לו כדי להראות שכבר שמע את המשפט הזה הרבה פעמים [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"10 שנים " אומר איוון בזלזול[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתה יודע כמה כסף הלך לי פה? אתה יודע כמה זיעה השקעתי? אתה יודע שכבר שנה שלמה אני לא ישן כמו בן אדם?" שואל מיכאל את כל השאלות שהוא רוצה ואיוון מתחיל להתבייש כמו תמיד ,על דברים שהוא כבר יודע[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו הרי מנסים לגלות מה רמת הקרינה מהחלל ומהי יכולה לגרום .. אתה כבר יודע את זה איוון" אומר מיכאל [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ביקשת שלא נסתיר ממך דברים .. אז הנה אני לא מסתיר ממך כלום.. אבל מה קרה עכשיו ?"שואל מיכאל בכעס ובעצבנות כאשר גמגם אחרי כל הצעקות שלו ,ופרצופו נהפך קצת לאדום והוא מתחיל לנשום בקצב סדיר[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה קרה? אני יגיד לך מה קרה" אומר איוון תחילה ומתחיל להיזקף עם גבו וכתפיו שוב למעלה כמו תמיד ,כאשר שיערו הבלונדיני הארוך חוזר שוב לכתפיו בצורה מלכותית.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני ראיתי משהו בתשקיף" אומר איוון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]התשקיף הוא תשקיף חללי ,בו רואים את כל אחוזי הקרינה של השמש ,קרינת הירח ,כוח משיכה וכ'ו ,מי ידע שבשנת 2018 יהיו מכונות שיעזרו לקלוט אפילו מטאוריטים ולהשמידם בלחיצת כפתור אחת...[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"התשקיף מראה את אחוזי כוח המשיכה .." מתחיל בטון גבוה ומסיים בטון גבוה איוון כאשר הוא מתחיל להחוויר ומיכאל שואל אותו [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה ראית איוון ? איוון? מה ראית ?" הוא שואל בלחץ מטורף[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אסונות.. ט..בע.." אומר איוון ומתחיל לפרוץ בבכי אכזרי [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל נראה המום והוא לוקח כמה צעדים אחורה ,כאשר רגליו מתחילות לפסוע ופתאום לרוץ אל עבר המעבדה ,מיכאל נכנס ומתחיל לצעוק ברחבי המעבדה :"זוזו מהמחשבים ! זוזו!" צועק כאשר עצבני מאוד כאשר מעיף על הדרך כמה כיסאות ,הוא רץ במהירות וניגש אל אחד המחשבים הגדולים ,שם הוא לוחץ על כמה כפתורים ומנסה לראות משהו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"איפה זה .. איפה זה..." מתחיל להגיד בקול רם [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אחת המדעניות במעבדה מגיעה מושיטה יד ואומרת לו "כדי לראות את התשקיף אתה חייב ללחוץ כאן" אומרת ולוחצת במקום הרצוי [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל אומר "תודה" וממשיך להתבונן בתשקיף [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]בתשקיף המתוחכם הזה רואים כמה דברים .. אחוזי הקרינה מהשמש שמסומנות במד אדום כאשר הקרינה מהשמש צריכה להיות כ25% בדיוק [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]לא יותר... ואם זה חורג אז זה מקרה מסוכן [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]יש בתשקיף מד ירוק המסמל קרינה מן הירח ,כאשר הקרינה מן הירח אמורה להיות בדיוק 38% של קרינה[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]והדבר האחרון .. כוח המשיכה ...המסומן במד הכחול ..שלא משתנה לעולם ונשמר על איזון של 49% בכדור הארץ [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל מתבונן ישירות עם עיניו העייפות במד ..הוא רואה שהמד הכחול חורג מאוד מן המסלול והוא יורד ל46% של כוח משיכה [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה זה אומר ?" שואלת המדענית לידו [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ככה לבד.. זה לא מסוכן.. אבל הקרינה עולה בירח ובשמש ביחד עם כוח המשיכה " אומר מיכאל[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו נחרבים " אומר מיכאל [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]המדענים יושבים ממורמרים בכיסאותיהם כאשר איוון יושב וחושב שוב על מה שחשב לפני שפרץ בבכי בחוץ [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]איוון מתחיל לחשוב ומדענית אחת עוצרת אותו [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"איך זה יכול להיות אבל שאנחנו עומדים למות?" שואלת [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]איוון מסתכל על מיכאל כאשר לא יכול לדבר כי הרוס ממה שראה בתשקיף[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]איוון מבין שהוא צריך לדבר.. כמדען הכי טוב והסגן של מיכאל הוא צריך לדעת הכל ועכשיו הוא יודע את הכל .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל מתחיל לומר "כידוע לנו לפני עשרות שנים גילינו שכמו לכדור הארץ.. וכמו לשמש.. גם לירח יש גלעין ואפילו גלימה וקרום " אומר איוון [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"את זה אני יודעת אבל למה זה מסכן אותנו ?" שואלת המדענית[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"תני לי לסיים" משתעל ומדבר שוב איוון[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו סבורים שכאשר העולם נברא .. כמנוגד לספרי הקודש.. נוצרה רק השמש.. וכי הירח לא היה קיים ... " אומר איוון וממשיך [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"הירח נוצר הרבה לפני.. ממש הרבה לפני " אומר [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"הירח תמיד היה קם.. מאז ומתמיד היה בחלל ,מטייל לו ,בין כוכב לכוכב ,פלנטה לפלנטה ומחפש לו איזון מתאים של כוח משיכה [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]לבסוף הוא מצא מקום עם איזון מושלם ... בין כדור הארץ לשמש.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]כאשר הקרינה עולה בירח.. הירח משנה את צבעו " מסביר איוון [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"איך אתם יודעים זאת?" שאלה "הרי זה אף פעם לא קרה" אומרת[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"את צודקת.. " אומרת [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אך אנו סבורים בוודאות שהירח עולה על מד הקרינה שלו .. הוא נהפך לאדום [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]ומכאן אנחנו קוראים למאדים גם "הירח הארגמן" כי הוא אדום והוא עגול בדיוק כמו הירח ,אך הירח באמת אדום.." אומר איוון[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ומה מסוכן בזה?" שואלת [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"בירח יש כוחות מיסטיים משונים .. כוחות חלליים שהקרינה מביאה איתה [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]הכוחות האלה משנים את הקוד הגנטי של הנחשפים לקרינה " אומר איוון[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זה אומר שכולנו ניחשף לקרינה של הירח?" שואלת[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"לא.. מספיק שיגן עלינו איזו קורת גג ואנחנו בטוחים ,הירח וכוחותיו משפיעים רק על מי שרואה את הירח מול עיניו תחת כיפת השמיים והכוכבים... באמצע הלילה שהשמיים שחורים לחלוטין" אומר איוון ומתאמץ לדבר אחרי שמבין מה יקרה בעצם לעולם[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כוח הכבידה לא מספיק כדי לשמר אותנו ,לבסוף אנחנו נתחיל לחיות במלכודת" אומר איוון [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיכאל קם וממשיך את איוון מהמקום שבו הוא הפסיק[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מלכודת שבה אין ברזל שיפתה את העכבר.. מלכודת שבה .. אין רשתות וחוטים שיחסמו את הדג ... מלכודת שבה אין סורגים שיכלאו את האסיר... "[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אומר מיכאל כאשר שיערו השחור מתחיל להפוך לתלתלי אחרי שמיכאל העביר יד בשיערו .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אלא זאת מלכודת אכזרית עוד יותר " אומר מיכאל [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מלכודת של מה ?" שואלת המדענית[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"של אסון הטבע" עונה.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]מחקרים רבים של אסטרונומיה ,אסטרופיזיקה ,אסטרוביולוגיה [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]לא יעזרו .. את הנולד המדענים האלה ראו בדיוק ב15 בפברואר [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]שלושה חודשים לפני שאסונות הטבע התחילו ... הם לא סיפרו כלום לאף אחד ונתנו לאנשים לחיות כאילו כלום לא קורה או יקרה.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אסון הטבע הייתה מאז ומתמיד מלכודת ... מלכודת שאליה אתה נכנס בגל ענקי ,באדמה רועדת ,סופת חול ,רוח פרצים ,חול טובעני ,הר געש[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]לך תדע איזה אסון טבע יכה בך..[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אך תחשוב איזה...[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אסונות טבע יש בשפע.. הם מתחדשים כל הזמן.. [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]רוץ.. תברח.. ותמצא לך מחבוא ומחסה מן אסון הטבע[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אני לא מבטיח שתמצא.. אבל תנסה .. אסון הטבע עוד יכה בכולנו [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אבל מי אמר שאנחנו נמות?[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]תברחו מהמלכודת . אסון הטבע.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=3][/SIZE]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]המשך יבוא....[/SIZE][/FONT][/RIGHT]

פרק טוב!
מקווה שכך יהיו גם הפרקים האחרים

תודה רבה לך

חבר'ה עוד תגובות!

מאן הסיפורים שלך כל כך טובים שאני לא יתפלא אם תהפוך לסופר
איזה מתח גרמת לי לעור ברווז
מחכה לפרק הבא.

קראתי עכשיו את פרקים 2 ו3...
חביבים... פרק 2 היה יותר טוב, פשוט ב3 לא קורה שום דבר...
ממשיך לעקוב

רציתי לסגור את עניין הכוחות ,להסביר עליהם בפרק מיוחד
ו3 הוא הפרק הזה.

פרט טוב מסביר את הנושא הוא כמו הקדמה :)
אהבתי מצפה להמשך:)

תודה רבה לך

לא רע... תמשיך לכתוב. אני ממליץ לך לשים קישורים להודעות שבהן מופיעים הפרקים בהודעה הראשית כדי שיהיה יותר נוח למצוא

אוקיי תודה לך .
אקח את ההערה שלך לתשומת ליבי

יותר טוב מהקודם

תודה לך חמוס חיי

במילה אחת:
like!.

פשוט סיפור מצוין!.
אני רוצה שגם דמות שלי תשתתף, אפשר?

שם הדמות : אייס ג'קסון.
כינוי : דארקון
תכונות: אמיץ, חכם, מהיר מחשבה, ילדותי לפעמים, קומי רוב הפעמים.
מראה: שער שחור קצוץ, עניים כחולות, גובה 1.76, משקל 54.
תחביבים: לצחוק, לעשות ספורט אתגרי ודברים אתגריים, להתחיל עם בנות, לראות טלוויזה, ולתפס על צמרות עצים.
גיל: 21
מדינה שממנה הוא מגיע: ארצות הברית - ניו יורק.

מקווה שתעשה עלי פרק. :D

תודה רבה לך .
ואולי הדמות שלך תיכנס לסיפור.

פרק מעולה מחכה להמשך

תודה רבה לך אדון פריון
שמח שאהבת

[RIGHT][B][I][U][FONT=Times New Roman][SIZE=5][COLOR=royalblue]פרק 4:עליית הגג[/COLOR][/SIZE][/FONT][/U][/I][/B][/RIGHT]



[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]כמה פעמים שמעתם את המילה "אהבה" .. או "אני אוהב אותך" [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אולי שמעתם את זה כמה פעמים... אבל מהי הכוונה? הלא אהבה היא רק רגש זמני שעובר עם הזמן ? דבר שנודע לי ,אם אויבנו היו משתמשים באהבה ככלי נשק.. הם היו מצליחים להרוג ,כי אהבה היא פגע ,אין דבר כזה ,אסון .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אני נפגעתי כמה פעמים בחיים שלי מאהבה ,אף פעם לא ציפיתי שיהיה לי קשר עם מישהי שאוהב באמת ,מישהי שתהיה רק שלי ,זה קרה פעם... אבל כמה חבל.. נגמר מהר מאוד.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מגיל 16 הפסקתי לאהוב ,הייתה לי חברה גדולה יותר ממני ,פגשתי אותה והכרנו ,בהתחלה לא הרגשתי אליה את הרגשות שאנו מכנים "אהבה" אלא הרגשתי אליה יותר כמישהי קרובה וחשובה לי ,לאט ,עם הזמן ,פיתחתי אובססיות לגביה ,חשבתי שאולי עצם העובדה שהיא גדולה ממני בשנה וחצי ,לא יעשה את המשמעות הנוראית הזאת .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]


[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]אז מה עשיתי? מרוב אהבתי החלטתי לא לפגוע בעצמי והלכתי ואמרתי לה את זה...ציפיתי לשמוע "לא" ככה אני רגיל לשמוע אחרי שאני מספר למישהי מה אני מרגיש כלפיה ,אבל פתאום .. החבל נמתח ,המסטיק התארך והסיפור שלי עוד לא נגמר .היא סיפרה לי שהיא גם אוהבת אותי .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]מוזר.. אפילו מאוד מוזר.. מה ילדה שעוד חצי שנה מתגייסת מוצאת בילד בן 16 אבוד בתוך ליבו ? את השאלה הזאת שאלתי כל יום ,שעה אחרי שעה ,דקה אחר דקה ,ולא מצאתי תשובה.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]שבועיים היא גררה אותי אחריה לחכות עד שתסכים להצעתי ואולי נהיה זוג [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]יום אחד שמעתי "כן" הייתי בשוק מוחלט ,אבל הנשיקה שאחרי הצליחה להרגיע.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]יום למחרת הגיע וזרקה אותי ,בלי שום סיבה ,רק תירוצים ,כאבתי מאוד עליה .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]היה לי כואב ,שהילדה שאני אוהב בעצם מצליחה לפחד מדברים שגויים ,אמרתי שאולי היא לא שווה את זה ,אבל היא כן .אבל הסיפור שלי כבר הסתיים לפני שנתיים ,כיום אני בן 18 ויש לי מחשבות אחרות בראש .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]דבר דומה שקרה לי ,קרה למישהי בקצה השני של העולם ,בקנדה.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]


[RIGHT][B][I][U][FONT=Times New Roman][SIZE=3]שנת 2018 ,15 במאי ,ארצות הברית ,קנדה ,השעה 08:00 בבוקר[/SIZE][/FONT][/U][/I][/B][/RIGHT]

[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]האוויר הצחיח ,שלג ועוד שלג שלא מפסיק לרדת על המרזבים ,עוד כמויות של שלג שחוסמות את הכביש ,למרות שזה עוד מעט תחילת הקיץ ... השלג של אותו היום היה דווקא קיצי למדי .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]הכבישים ריקים לגמרי מאנשים ,משהו באוויר היה שונה ,היה קריר והרוח הייתה חזקה מאוד ,כאילו עומדת להתפרץ ולהשתולל ,הרוח כה קרה כאשר אין אף אחד מחוץ לביתו .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]בית אחד בצד הכביש הראשי ,זהו מין קוטג' ,מין הבתים שבאמת קטנים ,בתוכו ישנה לה קרלי ...[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]השעון המעורר מתחיל לצפצף כאשר קולותיו "טרינג לונג טרינג לונג טרינג לונג טרינג לונג טרינג לונג טרינג לונג טרינג לונג "[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אוי.. סתום כבר שעון מעצבן !" אומר קרלי ומעיפה את השעון על הרצפה [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]אבל השעון ממשיך לצפצף ,למרות שקרלי רצתה אחרת [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"טרינג לונג טרינג לונג טרינג לונג טרינג לונג " ממשיך לצפצף השעון וקרלי מתייאשת וקמה לכבות אותו.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"איזה בוקר מסריח " אומרת קרלי[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]קרלי היא בחורה בת 19 ... היא תחגוג ביוני 20... היא חטובה ונראית טוב ... לפעמים טוב מדי... היא בלונדינית מדהימה עם גוף רזה נהדר [/SIZE][/FONT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]כל גבר היה רוצה את קרלי...אבל לקרלי כבר נמאס מגברים .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]כל הגברים שקרלי יצאה איתם.. שברו את ליבה .. רצו אותה רק בכדי .. אתם יודעים... לעשות את כל מה שהגברים רוצים.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]קרלי מיואשת ומאוהבת ... אבל מטרה לאהבה שלה .. אין לה.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]כמו כל בוקר היא יוצאת מחדרה יורדת למטבח ומכינה לעצמה כוס קפה טוב על הבוקר ,וישר מתיישבת על המחשב וכותבת לה שירי אהבה ודיכאון .[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]כאשר היא תסיים את האורנברסיטה היא רוצה לעסוק בכתיבה ,משוררת צעירה.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]קרלי מסיימת כמה שירים טובים ומתיישבת מול הטלוויזיה ,מניחה את רגליה החלקות על השולחן ופותחת את ערוץ החדשות [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]"הסופות כבר מצליחות לגבור... הבוקר שלנו נפתח כאשר כמה עמודי חשמל באזורים מסוימים קרסו פשוט " אומרים בחדשות וקרלי מופתעת[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]היא פותחת את החלון בעדינות ,ופתאום עפה אחורנית בחוזקה![/SIZE][/FONT][/RIGHT]

[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אההה!" צועקת קרלי [/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]היא מנסה לקום אבל הרוח נושבת בדיוק עליה ,הרוח כל כך חזקה אבל קרלי מצליחה בעזרת הרהיטים לזוז מעט ולהגיע לחלון.[/SIZE][/FONT]
[FONT=Times New Roman][SIZE=3]היא אוחזת בו בחוזקה ומנסה לסגור אותו [/SIZE][/FONT]

[SIZE=3][FONT=Times New Roman]היא מצליחה לדחוף אותו אך היא נאבקת ברוח פרצים חזקה מאוד ,ואז מצליחה לסגור את החלון [/FONT][/SIZE]
[RIGHT][SIZE=3][FONT=Times New Roman]"מה זה היה?" שואלת את עצמה כאשר נופלת לרצפה אחרי הרוח ושיערה מקורזל ומעורבב.[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הטלפון שלה בבית מצלצל [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]היא עונה במהירות ובלחץ "הלו?" ופתאום לא שומעת כלום [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]היא מושיטה את הוילון ורואה דרך החלון שעמודי הטלפון נפלו וקרסו .. כל העיר מתפוצצת [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]סופות הוריקן משתוללות כאילו אין מחר![/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הסופות לוקחות איתם את הבתים של השכנים של קרלי .. קרלי מתחילה לפחד.רגליה משותקות כאשר מתובננת מהחלון ורואה את הרוח המסתובבת כמשפך שמתקרב אל החלון ועומד להשמיד את קרלי[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אה!!!!!!!" היא צועקת [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]ומתחילה לרוץ לעליית הגג ,שכנראה המקום הבטוח ביותר .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]היא עולה במהירות אך הבית מתחיל לעופף .הוא נמצא באוויר וקרלי מתחילה לבכות מרוב לחץ [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]מכנסיה הקצרים והורודים נקרעים והיא נשארת עם תחתונים לבנים ואיתם עולה לעליית הגג .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]עליית הגג קרה כל כך אבל זה המקום הבטוח ביותר .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]היא נשארת שם ואוחזת באיזה מוט שמחבר למדרגות.'אימאל'ה ' אומרת לעצמה קרלי .[/FONT][/SIZE][/RIGHT]
[/RIGHT]


[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הרוח נושבת לקרלי מאחורי הגב.. היא מביטה והיא רואה את השעון הישן ,שחובט בראשה כאשר היא נופלת ומתעלפת.[/SIZE][/FONT]

[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הרוחות הסתיימו ,קנדה מתחילה להירגע.. ההוריקן הזה בהחלט הרס את הכל .[/FONT][/SIZE]
[RIGHT][SIZE=3][FONT=Times New Roman]קרלי מתעוררת אחרי הרבה זמן ... חושך בחוץ.. עליית הגג נמצאת על קרקע שטוחה ,כנראה כבר אי אפשר לקרוא לה עליית גג.[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"מה זה?" אומרת כאשר חבולה קרלי בגופה ורואה את הירח .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]היא מגרדת בעיניה ומנסה לראות אם חולמת או שזה אמיתי .. היא רואה את הדבר הזה.. הירח האדום .[/FONT][/SIZE][/RIGHT]
[/RIGHT]



[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=5]המשך יבוא...[/SIZE][/FONT][/RIGHT]

פרק מותח היית לי תחושה שהפרק הזה יהייה עסוק בבחורה מעוד הפרק הקודם
דרך אגב מה שאמרת על אהבה זה דיי נכון
מחכה לפרק חמש

אחלה סיפור מעניין מאד D:

Tony Tony Choppe -כן אני יודע שזה נכון -_-
ותודה לך

רומה -תודה רבה

קראתי רק את שני הפרקים הראשונים בינתיים, אבל אני חייב להגיד שזה סיפור יפה, מעט כבד אבל נחמד מאוד לקריאה ...

ממש מוצלח

רומנטי ויפה
מקווה שיהיה המשך טוב
ובהצלחה:)

תודה רבה לכולם
עוד תגובות

וואו איזה יפה זה קראתי עכשיו את כל הפרקים
יפים כל אחד מהם !!

תודה רבה לך .

[SIZE=3][COLOR=darkorchid][B][I][U]שימו לב! הדמויות שפירסמתם וכל כך רציתם שיכנסו לסיפור.יכנסו ,אך במועד מאוחר יותר !נא לחכות ולהתעזר בסבלנות תודה.[/U][/I][/B][/COLOR][/SIZE]

[B][SIZE=5][COLOR=deepskyblue][I][U]פרק 5:דירה בפלורנטין[/U][/I][/COLOR][/SIZE][/B]

[B][COLOR=#9932cc][SIZE=3][COLOR=black]אני יוצא החוצה לבדוק מה קורה ,כאשר כל צעד במדרגות הופך להיות הצעד הגורלי .[/COLOR][/SIZE][/COLOR][/B][COLOR=#9932cc]
[B][SIZE=3][COLOR=#9932cc]המדרגות הרוסות מרעידת האדמה החזקה שהייתה הרגע ,אין נפש חיה ברחוב ,אולי כמה גופות פזורות פה ושם .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=#9932cc]"מה קורה פה?" אני שואל כאשר אין לי מענה לתשובה[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=#9932cc]אני צופה בירח ,ורואה את צבעו המשקף ארגמן ,צבעו האדום שזורם לי בדם .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=#9932cc]צבעו האדום נראה כל כך בוהק עד כדי כך ,שלא מובן מה קרה ,אך צפיתי בירח והתעלפתי ...[/COLOR][/SIZE][/B]


[B][I][U][SIZE=4][COLOR=deepskyblue]ישראל ,תל אביב ,16 במאי ,8 בבוקר [/COLOR][/SIZE][/U][/I][/B]
[U][I][B][SIZE=4][COLOR=deepskyblue],2018.[/COLOR][/SIZE][/B][/I][/U]

[B][SIZE=3][COLOR=black]שקט כזה בפלורנטין שבתל אביב בחיים לא היה.בדרך כלל בבקרים יש עומס תנועה ופקקים רציניים .אך היום.. אף בן אדם לא יצא החוצה .כי אין מי שייצא החוצה.[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]השמש התגלתה ויום חם נוסף בישראל ,גופות שורצות על עמודי חשמל ובניינים הרוסים נשקפים לאורך הרחובות .עמודי חשמל שנפלו על בני אדם ומעכו אותם לגמרי ,מראה מצמרר.[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני מתעורר לאט לאט ומגרד בעיניי ,פוקח את עיניי ורואה את הרחובות ואת המראה המזעזע .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"סבא.. סבא.." אני ישר אומר ורץ לעבר הדירה של סבא וסבתא ,המדרגות עדיין הרוסות אך צריך לעלות בזהירות שלא יקרה לך כלום או תיפצע.[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני נכנס לדירה ,ושם השקט והחושך בדירה ,מרוב הוילונות שמסתירים את קרני האור [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני הולך בדירה ומחפש את סבא שלי , שנותר פגוע בתוך חדרו אחרי המוות של סבתא .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"סבא?" אני שואל ומחפש אותו בדירתו [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]החדר שלו פתוח ובכניסה לחדר אני רואה פתק מודבק על הדלת ,פתק דיי חדש ,סבא כתב אותו .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]רשום בו :[/COLOR][/SIZE][/B]

[B][FONT=Garamond][SIZE=4][COLOR=navy]"אנדי היקר ,[/COLOR][/SIZE][/FONT][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]אני ממש מצטער ,אך אני חייב לגאול את עצמי מיסוריי .[/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]סבתא שלך הלכה לעולמה ,אך גם נפשי הלכה איתה והלב שלי נספה עימה.[/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]אני לא יודע מאיפה אסון הטבע הזה היכה בנו ,אך אני מבקש ,שמור על עצמך ,המשך את השושלת של משפחתנו ,לילדים ממך לא ציפיתי ,מרוב גילי המבוגר .[/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]אומרים שזקנים לא יודעים הרבה מרוב שהם סניליים או חירשיים ,אך את אסון הטבע הזה סבתא שלך חזתה .[/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]שמור על עצמך אנדי ,תשרוד ,סוף העולם אכן הגיע כמו שאמרת לי בבית הקפה .[/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]אני אוהב אותך מאוד נכדי היקר ,ואני מבקש אל תוותר על חייך בקלות כזו כמוני .[/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]
[B][FONT=Garamond][SIZE=4][COLOR=navy]באהבה ,סבא ג'פרי"[/COLOR][/SIZE][/FONT][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]נ.ב [/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]
[B][SIZE=4][FONT=Garamond][COLOR=navy]תסגור אחריך את הדלת כשאתה יוצא מהדירה.[/COLOR][/FONT][/SIZE][/B]

[B][SIZE=3][COLOR=black]אני קורא את המכתב ,ומתחיל לבכות ,מבלי לדעת מה קורה ,אני צועק כמה צעדים לעבר המטבח [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]ואני רואה שם כיסא על הרצפה ,מעל הכיסא אני מבחין ברגליו של סבא תלויות באוויר [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]וחבל היוצא מן התקרה וחונק את גרונו של סבא .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"לא!" אני צועק לעצמי ומבין ששום דבר לא יעזור [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]סבא שלי התאבד ושם קץ לחייו ,עכשיו אני צריך לחזור מהר הביתה ,בחולון הוריי ומשפחתי נמצאים ,שם אולי אוכל לקבל תשובות .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני יוצא מן הדירה במהירות וסוגר את הדלת בבכי על פי בקשת סבי .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני רץ החוצה ואני שומע אמבולנסים עושים הרבה רעש ברחובות ואוספים גופות ואת מי שנותר עדיין חי מן הטבח של אסון הטבע.[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"וואוו ! יש פה מישהו ?" שואל מישהו מהאמבולנס[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"כן ! אני !" אני צועק ומרים את ידי [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני נכנס לתוך האמבולנס ומתיישב ,מגישים לי ישר בקבוק מים ,כריך עם נקניק ומזריקים לי משהו לווריד[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"היי מה אתה מזריק לי ?" אני שואל את הבחור שמזריק לי את החומר המסוים[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]הוא עונה לי בפשטות "זה מחזק תאי דם ,אתה אחרי טראומה" אומר לך [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"איך נשארתם בחיים ?" שואל [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"בבתי החולים יש ממד"ים רבים ,איכשהו הקומות התחתונות של בית החולים לא קרסו " מסביר לך .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"ממש נס " אני אומר לו כבדיחה קלה .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"לאן נוסעים?" אני שואל אותו [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]הוא עונה לי "אנחנו נוסעים לבית החולים התקין היחיד" אומר [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"אתה יכול לעשות לי טובה?" אני שואל אותו [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"מה?" מגיב הבחור[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"תעצור אותי בחולון ,ליד ביתי ,אני רוצה לראות איך משפחתי ." אני אומר לו בכריזמה ומצפה שיסכים[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"אין לך מה לחפש בחולון" אומר [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"מה ? למה?" אני שואל בתמימות וכנראה לא רוצה לשמוע את מה שהוא רוצה לומר לי [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"חולון כולה ,לא שרדה את האסון " אומר [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"לא .. " אני אומר והדמעות זולגות מעיניי שוב [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אין לי לאן ללכת ,כילד בן 18 שאת בית ספר אפילו לא סיים ,אין לי לאן ללכת ואני לא יודע מה לעשות .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]כאשר אנחנו מגיעים לבית החולים ,הבחור מוציא אותי מן האמבולנס ואני שואל אותו [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"מה עכשיו?" אני שואל אותו .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"אין הרבה שורדים בארץ ... מי שכן שרד ,מעבירים אותו לאנגליה ,מבחינה גיאוגרפיה זה המקום הכי בטוח בעולם כרגע" אומר לך [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]האמבולנס ממשיך לנסוע אחרי שהצטייד בתרופות והחל לנסוע לכיוון שדה התעופה .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]שדה התעופה נראה כמו תוצאה של מלחמה.[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]כל המטוסים הרוסים ואין זכר למטוס פועל.[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אך יש מטוס קל ששרד ומעלים אותי עליו . "שמך בבקשה?" שואל נציג במטוס[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"אנדי " אני עונה לו בלי לפרט עליי יותר מדי .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]"ברוך הבא " אומר לי ואני נכנס למטוס .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני שם לב שפעם ראשונה בחיי אני נמצא במחלקה ראשונה ,חבל שדווקא מנסיבות כאלו .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אני מבחין באנשים היושבים לידי ,ואני רואה שם אנשים מגונדרים ,חליפות ,אנשים כנראה עם מטען כלכלי טוב .פרוטקציות... לא חושב.. הפעם זה צירוף מקרים .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]ה16 במאי זכור כתאריך שבו יצא מטוס ישראלי אחד ,ובו כמעט 500 איש .מכל רחבי הארץ .זה המטוס היחיד שיצא .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]אף אחד בעולם לא יכול כרגע להסביר את מה שקורה לעולם או לסביבה .[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]הדבר הזה לקח לי את המשפחה ,אסון הטבע מכה בנו בלי שנשים לב [/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]במהירות עצומה .אבל חייבים לשרוד ,אבל האם יש תקווה?[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=black]את זה עוד נגלה ונדע.[/COLOR][/SIZE][/B]

[B][SIZE=3][COLOR=mediumturquoise]המשך יבוא...[/COLOR][/SIZE][/B]
[/COLOR]

ממש אהבתי !! מסכן כולם מתו לו :(

ממש יפה אחי! אחלה פרק!

תודה רבה לכם.

הסיפורים שלך תמיד מפתיעים
מאן איזה פרק טוב זה יכול להיות סידרה מז'אנר על טבעי
איזה עצוב שאין הרבה אנשים בחיים
לפי מה שכתבת רוב הסיפור יתרחש באנגליה?
אני מחכה לפרק הבא.

חחח
מה שנשאר מאנגליה..

אחלה פרק! מהעניין מה יקרה שאנדי יגיע לאנגליה... כל הכבוד ארווין! אתה מוכשר!

תודה רבה לך

אהבתי רק חבל על אלפי בני אדם!:)

חבל אומרים על מי שמת.
בעצם הם מתו :p

זה כל היופי בסיפור ,פנטזיה.

פרק יפה אהבתי