King Of Thieves - Different Justice

יש מקום ?
אם כן אני יערוך תהודעה
אם אין אני ימחוק אותה
דרך אגב הייתי רשום באשכול הישן מתי שהמשחק היה מחולק לשני המנהלים כאילו לך ולשני D:

[quote=Kratos;624337]
[B]רוברטו-[/B] אתה עונה להם תוך שנייה ותחושת הקלה מציפה אותך, אתה מתחיל ללכת וחושב לעצמך שהצלחת, באמת בצלחת לעבור את השומרים ולצאת מכל הקרה בשלום. אתה מתחיל למהר אל תיבת הבקרה ואחרי כמה שניות מגיע אליה, אתה רואה שזו שוב בקרה מחוסנת במספרים אבל הפעם התיבה מחוזקת היטב בברגי ברזל גדולים ואתה אינך מסוגל לפתוח את התיבה. אתה מנסה למצוא דרך אחרת לפרוץ את הקוד אבל בלי הצלחה מיוחדת, פתאום אתה שומע די חלש את אחד הנערים קורא לך, "קח את זה, מכשיר לפריצת קודים, אולי זה יעזור לך" הוא אומר ואז אתה שם לב שמשהו מחליק על הרצפה, אתה מסתכל עליו ומבין שזה מכשיר הפריצה מהנערים, אתה לוקח אותו ומצמיד לתיבת המספרים. אחרי כמה שניות מתחיל המכשיר לפעול ואחרי דקה הוא מוצא את כל המספרים, מה שנשאר לך הוא ללחוץ על כמה פתורים אבל לפני כן אתה פונה אל הנערים ואומר להם שמתי שהדלת תפתח שיבדקו מהר אם יש שומרים, ואתה ממשיך. אחרי שאתה מסיים אתה מסתובב לאחור והולך בזריזות אל שני הנערים הנוספים, הדלת נפתחת בכבדות כלפי מעלה וישר אחד הנערים אומר לך: "רואה את שני אלה שם? הם חמושים באקדחים, תביים משהו ואז חשמל אותם עם המחשמל שלקחת מהקודמים, אחר כך גנוב להם את האקדחים ותביא אלינו".
[/quote]

היה לך משחק כזה קובי? 0.0
והיי גבר XD
---
"אם מה שעשיתי מקודם, יש לי בטחון!" אני עונה בחיוב לבקשתם.
במקום לרוץ כמו פעם קודמת, אני מתגנב מאחוריהם.
'זאת ההזדמנות' אני חושב לעצמי, מרים את המחשמל, ומחשמל אותם.
בשביל שלא יעשו רעש, אני מנסה לפחות לתפוס אחד, ולהניח אותו בעדינות על הרצפה.
"קחו!" אני אומר וזורק להם את האקדחים.

[b]רומה אני זוכר אותך P: יש מקום בשבילך D: אבל.. אני שיניתי טיפה את סגנון הניהול שלי, שים לב שאני כותב על מעשים שהם עושים בלי החלטתם בתגובה שלהם, אבל גם לזה יש גבול, אני כותב לפי הרקע שלהם ולפי תגובות הגיוניות..

ברנדון-[/b] אחרי שהוא עף אחורנית אתה הולך אליו ואומר לו שבפעם הבאה שדבר כזה יקרה אתה לא תרביץ לו רק ביד או בבטן אלה תקרע אותו עד שהוא יצטרך תרומות איברים אבל אתה בעצמך עדיין פצוע מהמקרה, אתה מתחיל ללכת לכיוון ההפוך מנסה להתחמק ממנו והולך לפינה קטנה ובודדת שם אתה מתיישב לבדך. "זה לא נמגר, אני אכסח אותך עכשיו!!" אתה שומע את הנער המגודל צועק עליך ורואה שהוא מתחיל לרוץ לכיוונך, אתה מהר קם ומתכוננן לעוד מכה נגדית. "הפעם זה לא יעבוד לך!" הוא קורא ומכופף את גבו בצורה שבה הוא יכול לנגוח בך כקרנף משתולל, הוא מתקרב במהירות ואתה לא יכול לעצור אותו. אתה נפגע מהמכה ועף אחורה, שובר בדרך כסא עץ שעמד במקום ונפצע קשה מהמכה עצמה, הפגיעה בכסא ומחלקי הכסא שעפו עליך וחתכו אותך המון. "אתה גמור!" הוא קורא שוב ומתיישר, משלב את ידיו ונראה מתלהב מניצחונו עליך, לפי כל הנראה הוא מרגיש שאתה אינך יכול להזיק לו יותר במצבך הנוכחי.

[b]ג'ייק-[/b] אתה מתחיל לפחד נורא מבעל החנות שמא יתקוף אותך עם את החפירה ויגרום לך נזק בלתי הפיף לאיברים חיוניים בגופך, אתה שולף את הסכין מחולצתך ומאיים איתה על המוכר שנראה כי הסכין הקטנטנה שלך לא מזיזה לו, הוא נראה בטוח בעצמו, לא שם עליך זין. אתה מתחיל למלמל לעצמך על איך בכלל הגעת למצב הזה ועל זה שידעת שמשהו רע יקרה, אתה מתחיל לחשוב כמו המוכר, הסכין העלובה שלך לא תתמודד כמו שצריך עם את חפירה גדולה וכבדה כמו זאת שבעל החנות מחזיק בידיו. "שאלתי אותך שאלה, בן זונה מחורבן!!" הוא קורא בחוזקה ונראה מעוצבן מאוד על המקרה ובמיוחד עליך, ברקע אתה גם שומע את בכי ילדתו הקטנה הצעקות וודאי מפחידות אותה עד מוות. הוא מתחיל להתקרב אליך לאט לאט ובסוף מגיע להיות ישר מעליך ואתה בתור אינסטינקט דוקר אותו בחוזקה ברגל, הוא נופל על הרצפה מחזיק את רגלו ביד אחת ובידו האחרת מאיים עליך בזמן שהמון דם יוצא ו"מתפרץ" החוצה מרגלו.

[b]לאונרדו-[/b] אתה מתחיל גם אתה לנשום, אומר לעצמך חלש בשקט מוחלט שזה היה טוב, הוריד ממך המון לחצים שהיו לך ואז אתה מתחיל לחשוב שוב על המשימה העיקרית שלך, אני צריך לגנוב תכשיטים וחפצים אחרים בעלי ערך אתה חושב וקם בזהירות מן המיטה, משתדל שלא להעיר את האישה הישנה עליה. אתה מוצא בחדר כמה תכשיטים קטנים השייכים ככל הנראה לאישה ובנוסף אתה מוצא גם קופסאת סיגריות ובה שלוש סיגריות, ארנק ורוד שכנראה גם הוא שייך לאישה וגם אתה מוצא תיבה קטנה אך סגורה שמכזה דבר אינך יכול להסיק מה ישנו בתוכה. אתה פותח את הארנק ומוצא שם כרטיס, כרטיס מיוחד, כרטיס כניסה השייך לדלת הכניסה של מפעל הבטון של לורנסו ריין, בתוך הארנק אתה מוצא גם כמה שטרות כסף ומפתח לקופה בקומת הקרקע. אתה לוקח הכל איתך ויורד למטה שם אתה גונב כמה תכשיטים ולוקח "בהשאלה" את הכסף שבתוך הקופה. אתה יוצא החוצה כאשר בידך שלל יחסית גדול ומתחיל לתהות לעצמך שוב, למה יש כרטיס של חברת הבטון בארנקה של הגברת.

[b]אזיו-[/b] אתה מתעקש לשאול את הילד עוד שאלות למרות שהדבר גורם לך לכאב ראש, אתה שואל אותו מי הוא בעצן מלך הגנבים ומה אתה אמור לעשות בשבילו. "האמת, אף אחד מאיתנו, אף אחד בעולם כנראה לא יודע את זהותו האמיתית של מלך הגנבים. מלך הגנבים הוא נער מסתורי, הוא מסתיר את זהותו מכולם כאילו שיש בה משהו רע אבל בעיקרון, לנו, לאף אחד מאיתנו זה לא מפריע, אנחנו מקיימים את חלקנו והוא את חלקו וככה אנחנו חיים. ובקשר לשאלתך הנוספת, אתה לא עושה כלום בשביל מלך הגנבים, הוא עושה בשבילך, הוא מוצא לך מקומות או אנשים לגנוב מהם ואתה עושה זאת כדי שלכולנו פה, לקהילתו הקטנה יהיו חיים יחסית נורמלים ושלא יחסר לנו דבר, אנחנו עושים את הכל בשביל כסף, כדי שנוכל להתקיים כמו שצריך ולא כמו חיות שגרות בפח זבל" מסביר לך הנער בביטחון רב, אתה רואה שהוא מתכוון לכל מילה במילה ממה שהוא אמר ואתה סומך עליו שככה באמת יהיה. אחר כך מתחיל ראשך לכאוב שוב אז אתה מבקח מאחד הנערים האחרים כוס מים כדי להעביר את כאבך והוא אומר שיביא לך וחוזר תוך שניות מספר, אתה מודה לו על כוס המים ושותה קצת כל כמה שניות מחכה שכאב הראש הנורא יעבור לך.

[b]רוברטו-[/b] (זה היה המשחק שלי ושלו פעם) הפעם אתה מרגיש מלא ביטחון בעצמך ומוכן ישר לעשות אתה מעשה שאותו ביקשו ממך הנערים לבצע. אתה מחליט שהפעם הרעיון הטוב ביותר יהיה להתגנב מאוחריהם במקום לרוץ ולעשות שטות גמורה כמו להחליק על הרצפה הטעות הוא לקבל מכה מהקיר, אתה מגיע אחרי כמה שניות מאחורי אחד השומרים ומחשמל אותו הבעיה היא שהמחשמל הרעיש ולכן השומר השני ראה אותך מחשמל את השומר שאתה לידו ומניח אותו על הרצפה. "בוא הנה כלב מסריח ומלא פשפשים!!" צועק השומר ומכוון אליך את אקדחו, אתה מבין שהוא לא מתלוצץ ומנסה לברוח ממנו, אתה רץ והוא יורה ומפספס אותך כל פעם ואז פתאום אתה מחליק על הרצפה והשומר שירה מצליח לפגוע ברגלך ולגרום לך לשריטה (לא הייתה נגיעה ישירה אלא מהצד) ואתה מתקשה לקום ולהמשיך. "תפסתי אותך" הוא אומר לך, מחייך חיוך קטן ומרושע ומתקרב אליך בזריזות, אחרי שנייה אתה שם לב ששני הנערים האחרים שהיו איתך רצים מאחוריו וקופצים עליו, גורמים לו לאבד שיווי משקל והוא נופל על הרצפה, אחד נותן לו אגרוף והוא מתעלף. "אתה בסדר!" קורא השני ורץ אליך במהירות, הוא מרים אותך על כתפו ונושא אותך לחדר שירותים קרוב לשטוף ולנקות את הפצע שלך.

[quote=Kratos;624569]
[B]רוברטו-[/B] (זה היה המשחק שלי ושלו פעם) הפעם אתה מרגיש מלא ביטחון בעצמך ומוכן ישר לעשות אתה מעשה שאותו ביקשו ממך הנערים לבצע. אתה מחליט שהפעם הרעיון הטוב ביותר יהיה להתגנב מאוחריהם במקום לרוץ ולעשות שטות גמורה כמו להחליק על הרצפה הטעות הוא לקבל מכה מהקיר, אתה מגיע אחרי כמה שניות מאחורי אחד השומרים ומחשמל אותו הבעיה היא שהמחשמל הרעיש ולכן השומר השני ראה אותך מחשמל את השומר שאתה לידו ומניח אותו על הרצפה. "בוא הנה כלב מסריח ומלא פשפשים!!" צועק השומר ומכוון אליך את אקדחו, אתה מבין שהוא לא מתלוצץ ומנסה לברוח ממנו, אתה רץ והוא יורה ומפספס אותך כל פעם ואז פתאום אתה מחליק על הרצפה והשומר שירה מצליח לפגוע ברגלך ולגרום לך לשריטה (לא הייתה נגיעה ישירה אלא מהצד) ואתה מתקשה לקום ולהמשיך. "תפסתי אותך" הוא אומר לך, מחייך חיוך קטן ומרושע ומתקרב אליך בזריזות, אחרי שנייה אתה שם לב ששני הנערים האחרים שהיו איתך רצים מאחוריו וקופצים עליו, גורמים לו לאבד שיווי משקל והוא נופל על הרצפה, אחד נותן לו אגרוף והוא מתעלף. "אתה בסדר!" קורא השני ורץ אליך במהירות, הוא מרים אותך על כתפו ונושא אותך לחדר שירותים קרוב לשטוף ולנקות את הפצע שלך.[/quote]

רק שתבין, אם זה לא מצליח מה שאני מנסה לעשות, זה פשוט אני רושם בתגובה גם מה אני עושה אם זה יצליח כדי שלא יהיה בזבוז של תגובה.
---
"אני.. אני בסדר גמור.." אני משיב לשאלתו.
"אני חייב להגיד לכם משהו, חשבתי שתברחו.. לא האמנתי שתעזרו לי..." אני מדבר.
"רק שתדעו.. שאני.. שאני מעריך את זה מאוד" אני מוסיף.
"אבל זה בסדר, בואו נמשיך במשימה שלנו, ללא ספק משכנו תשומת לב".

[quote=Kratos;624569][B]ברנדון-[/B] אחרי שהוא עף אחורנית אתה הולך אליו ואומר לו שבפעם הבאה שדבר כזה יקרה אתה לא תרביץ לו רק ביד או בבטן אלה תקרע אותו עד שהוא יצטרך תרומות איברים אבל אתה בעצמך עדיין פצוע מהמקרה, אתה מתחיל ללכת לכיוון ההפוך מנסה להתחמק ממנו והולך לפינה קטנה ובודדת שם אתה מתיישב לבדך. "זה לא נמגר, אני אכסח אותך עכשיו!!" אתה שומע את הנער המגודל צועק עליך ורואה שהוא מתחיל לרוץ לכיוונך, אתה מהר קם ומתכוננן לעוד מכה נגדית. "הפעם זה לא יעבוד לך!" הוא קורא ומכופף את גבו בצורה שבה הוא יכול לנגוח בך כקרנף משתולל, הוא מתקרב במהירות ואתה לא יכול לעצור אותו. אתה נפגע מהמכה ועף אחורה, שובר בדרך כסא עץ שעמד במקום ונפצע קשה מהמכה עצמה, הפגיעה בכסא ומחלקי הכסא שעפו עליך וחתכו אותך המון. "אתה גמור!" הוא קורא שוב ומתיישר, משלב את ידיו ונראה מתלהב מניצחונו עליך, לפי כל הנראה הוא מרגיש שאתה אינך יכול להזיק לו יותר במצבך הנוכחי.
[/quote]
"לא רציתי להשתמש בזה אבל אין לי ברירה."אני אומר ומאמץ את כל כוחותי בשביל לעמוד ולשלוף את החרב.
"תתכונן בן זונה."אני אומר ורץ עליו בריצה מהירה ואז תוקע את החרב ברגל שלו ובמהירות מעביר אותה ליד שלו.

[QUOTE]

[b]אזיו-[/b] אתה מתעקש לשאול את הילד עוד שאלות למרות שהדבר גורם לך לכאב ראש, אתה שואל אותו מי הוא בעצן מלך הגנבים ומה אתה אמור לעשות בשבילו. "האמת, אף אחד מאיתנו, אף אחד בעולם כנראה לא יודע את זהותו האמיתית של מלך הגנבים. מלך הגנבים הוא נער מסתורי, הוא מסתיר את זהותו מכולם כאילו שיש בה משהו רע אבל בעיקרון, לנו, לאף אחד מאיתנו זה לא מפריע, אנחנו מקיימים את חלקנו והוא את חלקו וככה אנחנו חיים. ובקשר לשאלתך הנוספת, אתה לא עושה כלום בשביל מלך הגנבים, הוא עושה בשבילך, הוא מוצא לך מקומות או אנשים לגנוב מהם ואתה עושה זאת כדי שלכולנו פה, לקהילתו הקטנה יהיו חיים יחסית נורמלים ושלא יחסר לנו דבר, אנחנו עושים את הכל בשביל כסף, כדי שנוכל להתקיים כמו שצריך ולא כמו חיות שגרות בפח זבל" מסביר לך הנער בביטחון רב, אתה רואה שהוא מתכוון לכל מילה במילה ממה שהוא אמר ואתה סומך עליו שככה באמת יהיה. אחר כך מתחיל ראשך לכאוב שוב אז אתה מבקש מאחד הנערים האחרים כוס מים כדי להעביר את כאבך והוא אומר שיביא לך וחוזר תוך שניות מספר, אתה מודה לו על כוס המים ושותה קצת כל כמה שניות מחכה שכאב הראש הנורא יעבור לך.
[/QUOTE]

אתה מלך איזה משחק חזק!!!
-----
אומר לילד "יש עוד ילדים בגילי?".
"ויותר חשוב יש ילדות?".
"אם כן בבקשה תיכח אותי לאחד מהם או למקום שלהם".

[quote=Kratos;624569][B]
[/B][B]ג'ייק-[/B] אתה מתחיל לפחד נורא מבעל החנות שמא יתקוף אותך עם את החפירה ויגרום לך נזק בלתי הפיף לאיברים חיוניים בגופך, אתה שולף את הסכין מחולצתך ומאיים איתה על המוכר שנראה כי הסכין הקטנטנה שלך לא מזיזה לו, הוא נראה בטוח בעצמו, לא שם עליך זין. אתה מתחיל למלמל לעצמך על איך בכלל הגעת למצב הזה ועל זה שידעת שמשהו רע יקרה, אתה מתחיל לחשוב כמו המוכר, הסכין העלובה שלך לא תתמודד כמו שצריך עם את חפירה גדולה וכבדה כמו זאת שבעל החנות מחזיק בידיו. "שאלתי אותך שאלה, בן זונה מחורבן!!" הוא קורא בחוזקה ונראה מעוצבן מאוד על המקרה ובמיוחד עליך, ברקע אתה גם שומע את בכי ילדתו הקטנה הצעקות וודאי מפחידות אותה עד מוות. הוא מתחיל להתקרב אליך לאט לאט ובסוף מגיע להיות ישר מעליך ואתה בתור אינסטינקט דוקר אותו בחוזקה ברגל, הוא נופל על הרצפה מחזיק את רגלו ביד אחת ובידו האחרת מאיים עליך בזמן שהמון דם יוצא ו"מתפרץ" החוצה מרגלו.
[/quote]
"לעזאזל" אני אומר בפחד וכעס גדול ומרוב לחץ אני בועט בו בחוזקה בפצע שעשיתי לו אם הסכין

[b]רוברטו-[/b] הוא נושא אותך את כתפיו עד לחדר שירותי קטן ועוזר לך לשתוף את הפצע שלך ולחטא אותו, אחרי כמה שניות מצטרף אליכם הנער האחר שכל שנייה שואל אם אתה בסדר, אתה מחליט לנצל את ההזדמנות שניתנה לך ולהודות לשניהם על עזרה שלהם ושהם לא היו חייבים לעזור לך כמו שהם עזרו. אתם יוצאים משם כולם ואתה אומר להם שבטח משחתם תשומת לב רבה, "שטויות, אנחנו נסתדר" אומר לך אחד הנערים בחיוך ושניהם עושרים לך ללכת עד מדרגות נוספות, אתם עולים כאשר אתה ביניהם נתמך בהם והם מרימים אותך למעלה עד סוף המדרגות שם אתם רואים דלת רגילה לחלוטין, כזאת שהם בעצמם יכולים לפרוץ. "זה חדר המנהל" אומר אחד ושניהם מניחים אותך על הרצפה בעדינות והלכים לרוץ את מנעול הדלת בזמן שאתה מתחיל להרגיש מסוחרר טיפה. "יש!" קוראים שניהם ביחד ונכנסים, אחרי כמה שניות הם נזכרים שגם אתה שם ולוקחים אותך לחדר שם אתה רואה בקבוקי יין יקרי ערך, פסלים עתיקים ועל שולחן המנהל פתק, הם מקרבים אותך לקרוא אותו. אתה מתחיל לקרוא ומבין שזה מכתב כופר, אתם תוכלו להשתמש בו בשבילים הצרים שלכם אתה חושב ולוקח אותו. שני הנערים מחפשים עוד קצת ומוצאים כמה תכשיטים, הם גונבים את התכשיטים ואתם יוצאים מהחלון, הם עוזרים לך לרדת. "נראה לך שזה שווה משהו?" שואל אותך אחד הנערים וממשיך לעיין בדברים שלקחתם.

[b]ברנדון-[/b] אחרי המכה הקשה שחטפת אתה מבין שהאפשרות היחידה שלך היא לתקוף בעזרת החרב, אמצעי ההגנה היחיד שנשאר לך, אתה מזהיר את הבריון ושולף את החרב שלך. אתה מתחיל לרוץ לעבר הבריון בשארית כוחותיך וצועק עליו בו זמנית, מנסה לכוון לרגלו וליד החזקה שלו מה שקשה לך עקב הפציעה הקשה והריצה שמגבילה אותך עוד יותר ביכולות. "לא!" הוא צועק נראה מאוד חלש פתאום, מבריון הוא פשוט הפך לשפן מסכן, אתה תוקף אותו עם החרב ופוגע לו, כמו שרצית, ברגל וביד. אתה מסתכל עליו אחרי המכה והוא נראה סובל מכאבים, אתה רואה חתכים עמוקים בבשרו והמון דם שיוצא החוצה בכמויות מסחריות. "שיט! חייבים לקחת אותו לדין!" אתה שומע כמה נערים אומרים ואז הולכים על ידו ומרימים אותו, סוחבים אותו ביחד עד למעלה אל מין משרד קן שעליו תלוי דף רעוע עליו כתוב: "המרפאה של דין". אתה מתחיל להסתכל סביבך, כל הילדים נועצים בך מבטים ומתרחקים, חוששים לחייהם שמה יקרה להם משקרה לברנש המגודל שניטפל אליך ונחתך קשות.

[b]אזיו-[/b] אתה מסיים לשתות את המים שלך ופתאום חש הקלה משמעותית במצבך, כאב הראש כמעט וחלף אתה מרגיש מסוגל לעמוד על הרגליים שלך שוב פעם. אתה שואל את אחד הנערים אם יש נערים ונערות בגילך, מציין שנערות זה יותר חשוב, וגם איפה הם בדיוק נמצאים בבית הקולנוע, הוא עונה לך בחיוב לשאלותיך הראשונות. "יש פה נערים ונערות בכל מקום אבל הרבה מסתובבים ליד הבמה כדי לראות את השלל של האחרים, חלקים אחרים על הגג אין לי מושג מה עושים שם ואחרים מתבודדים או בקבוצות קטנות מפוזרות בקולנוע על הכיסאות לדוגמא" אומר לך אותו הנער בקשר לשאלה האחרונה שלך ומצביע אחת אחת על כל קבוצה, ממשיך להסביר לך מי הם ותחומי העניין שלהם בתור קבוצה.

[b]ג'ייק-[/b] לעזאזל אתה אומר חלש ומתחיל להלחץ עוד יותר מהקטע של הילדה, מה לעשות עכשיו איתו להרוג או מה אתה חושב לעצמך ואז הלחץ מחיל להשפיע עליך ואתה בועט לו חזק בפצע שעשית לו עם הסכין שלך מה שגורם לו לצרוח בחוזקה מכאבים, יותר דם לצאת, פצע גדול יותר ואז גם הילדה מתחילה לצרוח מלחיצה אותך עוד יותר. אתה עכשיו גם מתחיל למהר, איפה המטומטם הזה מחביא את החפצים שלו אתה חושב ומחפש במגירות. אתה מוצא בתוך המגירות בערך 300 יורו, כמה מטעבעות אספנים, סיגר אחד ומצית מעותרת בזהב ויהלומים הנראים לך מזויפים. הלחץ מתחיל להשפיע עליך עוד יותר ואתה לוקח את הכל אז אתה מתחיל לחשוב שאולי כדאי שתהרוג את בעל החנות וילדתו, אולי עם ילשינו.

[quote=Kratos;624972]
[B]ג'ייק-[/B] לעזאזל אתה אומר חלש ומתחיל להלחץ עוד יותר מהקטע של הילדה, מה לעשות עכשיו איתו להרוג או מה אתה חושב לעצמך ואז הלחץ מחיל להשפיע עליך ואתה בועט לו חזק בפצע שעשית לו עם הסכין שלך מה שגורם לו לצרוח בחוזקה מכאבים, יותר דם לצאת, פצע גדול יותר ואז גם הילדה מתחילה לצרוח מלחיצה אותך עוד יותר. אתה עכשיו גם מתחיל למהר, איפה המטומטם הזה מחביא את החפצים שלו אתה חושב ומחפש במגירות. אתה מוצא בתוך המגירות בערך 300 יורו, כמה מטעבעות אספנים, סיגר אחד ומצית מעותרת בזהב ויהלומים הנראים לך מזויפים. הלחץ מתחיל להשפיע עליך עוד יותר ואתה לוקח את הכל אז אתה מתחיל לחשוב שאולי כדאי שתהרוג את בעל החנות וילדתו, אולי עם ילשינו.[/quote]
אני כל כך מבולבל מהעניין הזה שאני בכלל לא יודע מה לעשות. אני עולה למעלה לילדה ובדרך אני חושב שכדי להלעף אותה שהיא תיהיה מעולפת והיא לא תבין מה קרה

[quote=Kratos;624569]

[B]לאונרדו-[/B] אתה מתחיל גם אתה לנשום, אומר לעצמך חלש בשקט מוחלט שזה היה טוב, הוריד ממך המון לחצים שהיו לך ואז אתה מתחיל לחשוב שוב על המשימה העיקרית שלך, אני צריך לגנוב תכשיטים וחפצים אחרים בעלי ערך אתה חושב וקם בזהירות מן המיטה, משתדל שלא להעיר את האישה הישנה עליה. אתה מוצא בחדר כמה תכשיטים קטנים השייכים ככל הנראה לאישה ובנוסף אתה מוצא גם קופסאת סיגריות ובה שלוש סיגריות, ארנק ורוד שכנראה גם הוא שייך לאישה וגם אתה מוצא תיבה קטנה אך סגורה שמכזה דבר אינך יכול להסיק מה ישנו בתוכה. אתה פותח את הארנק ומוצא שם כרטיס, כרטיס מיוחד, כרטיס כניסה השייך לדלת הכניסה של מפעל הבטון של לורנסו ריין, בתוך הארנק אתה מוצא גם כמה שטרות כסף ומפתח לקופה בקומת הקרקע. אתה לוקח הכל איתך ויורד למטה שם אתה גונב כמה תכשיטים ולוקח "בהשאלה" את הכסף שבתוך הקופה. אתה יוצא החוצה כאשר בידך שלל יחסית גדול ומתחיל לתהות לעצמך שוב, למה יש כרטיס של חברת הבטון בארנקה של הגברת.

.[/quote]

'וואי זה היה היום הכי טוב בעולם ! גם שוחררתי מבית היתומים , גם עשיתי סקס וגם גנבתי מלא כסף ותכשיטים , רק מעניין למה לאישה יש כרטיס של חברת בטון , טוב מה זה חשוב עכשיו אני צריך למצוא את המנהיג , מעניין איפה הם :|'

[quote=Kratos;624972][B]ברנדון-[/B] אחרי המכה הקשה שחטפת אתה מבין שהאפשרות היחידה שלך היא לתקוף בעזרת החרב, אמצעי ההגנה היחיד שנשאר לך, אתה מזהיר את הבריון ושולף את החרב שלך. אתה מתחיל לרוץ לעבר הבריון בשארית כוחותיך וצועק עליו בו זמנית, מנסה לכוון לרגלו וליד החזקה שלו מה שקשה לך עקב הפציעה הקשה והריצה שמגבילה אותך עוד יותר ביכולות. "לא!" הוא צועק נראה מאוד חלש פתאום, מבריון הוא פשוט הפך לשפן מסכן, אתה תוקף אותו עם החרב ופוגע לו, כמו שרצית, ברגל וביד. אתה מסתכל עליו אחרי המכה והוא נראה סובל מכאבים, אתה רואה חתכים עמוקים בבשרו והמון דם שיוצא החוצה בכמויות מסחריות. "שיט! חייבים לקחת אותו לדין!" אתה שומע כמה נערים אומרים ואז הולכים על ידו ומרימים אותו, סוחבים אותו ביחד עד למעלה אל מין משרד קן שעליו תלוי דף רעוע עליו כתוב: "המרפאה של דין". אתה מתחיל להסתכל סביבך, כל הילדים נועצים בך מבטים ומתרחקים, חוששים לחייהם שמה יקרה להם משקרה לברנש המגודל שניטפל אליך ונחתך קשות.
[/quote]
"אני מזהיר את כל מי ששומע מי שהתנהג כמו האידיוט הזה לידי יחטוף את אותם הפציעות שיש לו."אני אומר לכולם, לוקח חתיכת בד, מתיישב בצד לא על כיסא ומנסה לנקות את הדם של המניאק הזה מהחרב שלי.

טופס הרשה עם הסבר:

שם: אלנזו (השד.) מסטריד
גיל: 14
רקע: אני זוכר שכול החיים שנאו אותי, הייתי החתול השחור של המקום המקולל.
כול היום ילדים התרחקו ממני, לא הבנתי למה, כנראה, שתמיד ראו אצלי דם עלי ידי.

כולם, כולל כולם.

כול החיים אני הייתי זה שהכי התאכזרו אליו, סגור בחדר קטן, עם ארוחות קטנות יותר משל אחרים, ויחס קטן יותר משל אחרים.
זה כול כך הכאיס אותי, לא הייתה לי גישה למחשב.
שעה ביום ללכת החוצה, 2 ארוחות ביום במקום שלושה, זה היה כול קשה להיות נורמאלי אחרי זה, ולכן.
אני בכלל לא נורמאלי!.
כול הזמן שבוא הייתי בעל יחס קטן, החלטתי שלהיות חסר יחס, זה הכי טוב, טיפסתי על הבקעים בקירות, על סולמות, למדתי לתקוע ברזלים בתקרה ולהטלות עליהם.
לעמוד שני סטינמטרים מילד והוא בכלל לא מבחין בי, למדתי להיות איש צללים, או נער צללים..
והאמת, זה באמת היה הרבה יותר טוב בשבילי, גנבתי 4 ארוחות מלכותיות ביום מהמקרר, לימדתי את עצמי בטבע, שדתתי אנשים ברחוב.
ונעלמתי.

אבל זה עדיין לא הספיק לי, מטבעות זהב, שטרות יורו, אוכל כפי רצוני.
עדיין הייתי במקום, במקום הנוראי הזה, בבית היתומים.
אבל, היום שבוא הופיע בחלוני נער בגילי, ועוד חבורת ילדים.
היום המבורך הזה, הוא היום.

מין: זכר
מומחיות: אחר:
איש צללים: אחד שבא, ופוף - נעלם, מישהו שיודע לברוח, לטפס, להתגנב.
להיות בשקט, לפעמים אפילו לא מרגישים שאתה כאן, מומחה בתקיפת פתע, בגנבה, ובבריחה.
ולפעמים, ממש לפעמים, יש אנשי צללים.
שיודעים להשתמש בנשק קר בצורה מצוינת, בעלי קורדיצניה ושיוו משקל שאין לתאר.
הערות/הארות/בקשות/המלצות: שיהיה לך מקום לי ותלהק אותי כשחקן. :)

[QUOTE]

[b]אזיו-[/b] אתה מסיים לשתות את המים שלך ופתאום חש הקלה משמעותית במצבך, כאב הראש כמעט וחלף אתה מרגיש מסוגל לעמוד על הרגליים שלך שוב פעם. אתה שואל את אחד הנערים אם יש נערים ונערות בגילך, מציין שנערות זה יותר חשוב, וגם איפה הם בדיוק נמצאים בבית הקולנוע, הוא עונה לך בחיוב לשאלותיך הראשונות. "יש פה נערים ונערות בכל מקום אבל הרבה מסתובבים ליד הבמה כדי לראות את השלל של האחרים, חלקים אחרים על הגג אין לי מושג מה עושים שם ואחרים מתבודדים או בקבוצות קטנות מפוזרות בקולנוע על הכיסאות לדוגמא" אומר לך אותו הנער בקשר לשאלה האחרונה שלך ומצביע אחת אחת על כל קבוצה, ממשיך להסביר לך מי הם ותחומי העניין שלהם בתור קבוצה.
[/QUOTE]



אומר לילד "אתה ממש ממש נחמד ועזרתה לי מאוד".
"אני אלך לגג ואראה מה עושים שם בכול מקרא תודה על כול העזרה".
ואתחיל להתקדם לעבר היציאה ולעבר הגג.
בעודי מחזיק את אחד הסכינים שלי.

[quote=Kratos;624972][B]רוברטו-[/B] הוא נושא אותך את כתפיו עד לחדר שירותי קטן ועוזר לך לשתוף את הפצע שלך ולחטא אותו, אחרי כמה שניות מצטרף אליכם הנער האחר שכל שנייה שואל אם אתה בסדר, אתה מחליט לנצל את ההזדמנות שניתנה לך ולהודות לשניהם על עזרה שלהם ושהם לא היו חייבים לעזור לך כמו שהם עזרו. אתם יוצאים משם כולם ואתה אומר להם שבטח משחתם תשומת לב רבה, "שטויות, אנחנו נסתדר" אומר לך אחד הנערים בחיוך ושניהם עושרים לך ללכת עד מדרגות נוספות, אתם עולים כאשר אתה ביניהם נתמך בהם והם מרימים אותך למעלה עד סוף המדרגות שם אתם רואים דלת רגילה לחלוטין, כזאת שהם בעצמם יכולים לפרוץ. "זה חדר המנהל" אומר אחד ושניהם מניחים אותך על הרצפה בעדינות והלכים לרוץ את מנעול הדלת בזמן שאתה מתחיל להרגיש מסוחרר טיפה. "יש!" קוראים שניהם ביחד ונכנסים, אחרי כמה שניות הם נזכרים שגם אתה שם ולוקחים אותך לחדר שם אתה רואה בקבוקי יין יקרי ערך, פסלים עתיקים ועל שולחן המנהל פתק, הם מקרבים אותך לקרוא אותו. אתה מתחיל לקרוא ומבין שזה מכתב כופר, אתם תוכלו להשתמש בו בשבילים הצרים שלכם אתה חושב ולוקח אותו. שני הנערים מחפשים עוד קצת ומוצאים כמה תכשיטים, הם גונבים את התכשיטים ואתם יוצאים מהחלון, הם עוזרים לך לרדת. "נראה לך שזה שווה משהו?" שואל אותך אחד הנערים וממשיך לעיין בדברים שלקחתם.
[/quote]

"אולי נשאל את 'מלך הגנבים' את דעתו על ערך התכשיטים" אני משיב לשאלתו של הנער.
"'מלך הגנבים' כבר חווה דברים בחייו, הוא בטח יוכל לעזור לנו" אני מפרט את כוונתי.
"ובכל מקרה, מה נעשה עם התכשיטים? נמכור אותם? ואם כן, מה נעשה עם הכסף?" אני שואל את שני הנערים שלצידי.

darkon10000 כתבתי לך בה"פ מה לא טוב אצלך..
[B]
ג'ייק-[/B] אתה מתחיל להתבלבל מכל המצב המעצבן שאליו נקלעת ועולה למעלה, עדיין חושב מה לעשות עם הילדה שכמעט בטוח ראתה אותך. "לא יא כלב מפגר! אל תפגע בה!" צועק לך בעל החנות עדיין סובל מכאבים נוראיים והמון דם יוצא לו מהרגל מה שגורם לך לכאב ראש פיצפון. אתה מגיע למעלה אחרי כמה שניות ומבין שהדבר החכם ביותר לעשות הוא לעלף את הילדה, ככה היא לתזכור כלום ממה שהתרחש פה אתה חושב, ונכנס לחדרה, עדיין בחשש שמה היא תצרח שוב ולא רק אבא שלה ישמע, אלא גם אנשים העוברים ברחוב. אתה רואה שהילדה מתחבאת מתחת לשמיכה כאילו שהיא ראתה אותך מתקרב ומבינה שהיא צריכה לחשוש לחייה, אתה מתקרב אל המיטה עד למצב בו אתה שני מילימטרים מהילדה ומלחץ ופחד שהיו לך באותו הזמן אתה פשוט נותן לה מכה בראש, מה שלמזלך מעלף אותה. "לא!! למה?!" אתה שומע את בעל החנות קורא מלמטה ויורד מהר לבדוק מה קורה לו, אתה רואה פתאום שהורטון עומד על רגליו כאשר עדיין נוזל דם מאפו ומרביץ לבעל החנות מכות מוות, עם אגרופיו וקצת עם את החפירה.

[B]לאונרדו[/B]- אחרי היציאה מהחנות וירידת כל הלחץ ממך אתה מתחיל לחשוב ולהתלהב על זה שהיום הזה הוא היום הטוב ביותר שהיה לך, כל מה שרצית עשית ביום אחד אתה חושב ומתחיל ללכת מחפש רמזים לאיפה הלכו כל שאר הנערים ובמיוחד לאן הלך יחד איתם מלך הגנבים אבל עדיין לא מבין למה יש לאישה כרטיס כניסה לחברת בטון. אתה מתחיל לבדוק באיזור, אולי יש משהו שיסגיר את מיקומם אתה חושב וממשיך, פתאום אתה רואה בקיר של החנות מולך דף, אתה מתקרב ומתחיל לקרוא: "ידעתי שתצליח לסיים את המשימה, כל הכבוד! עכשיו ברצינות, בערך 500 מטרים מכיוון צפון לך אתה תמצא בית קולנוע נטוש שם אני ושאר הנערים נמצאים, תגיע לשם במהירות, אני צריך להסביר לך על המסחר שלנו, יכול להיות שיש לך משהו ששווה כסף טוב". אתה ישר מבין שזו הודעה ממלך הגנבים ומתחיל ללכת לכיוון שצוין על הדף, לוקח את הזמן שלך ועדיין חושב על היום הטוב ביותר בכל חייך, אחרי כ-15 דקות אתה מגיע לקולנוע הנטוש ונכנס פנימה, שם אתה רואה המון נערים ונערות בטווח הגילאים 11-15.

[B]ברנדון-[/B] הפציעה של הבריון וכל הקטע של הולתו למרפאה לא מזיזה לך בשיט אתה פשוט מסתכל אל כולם חזרה ומזהיר אותם שמי שיתעסק יתך יגמור כמו הנער ההוא, עם פציעות כאלו וסבל גדול שיוביל גם לעזרה רפואית דחופה. אתה לוקח חתיכת בד שאתה מוצא על הרצפה ומתיידב לך בצד, מנסה להוריד את דמו של הנער המגודל מחרבך אבל עדיין אתה מרגיש מאוד רע, כולך מלא פציעות ולזוז אתה בקושי יכול, אולי כדאי ללכת למרפאה גם כן אתה חושב אבל ממשיך לנקות את חרבך בשקט מוחלט. אתה רואה שנער אחד בערך בגילך מתקרב אליך בחיפזון, "וואו! זה היה מדהים איך שהבסת אותו!" הוא אומר לך עם חיוך ענק ובהתלהבות שעוד לא ראית כמותה. "אבל כדאי שתלך למרפאה גם כן, אני לא חושב שתצליח להחזיק מעמד עם פציעות כאלה חמורות וגם אם תקלע לעוד סכסוך למי שיהיה נגדך יהיה יתרון ברור" הוא ממשיך הפעם עם פחות התלהבות אבל רצינות ובאמת רצון לעזור לך.

[B]אזיו-[/B] אחרי שתמו כל שאלותיך אתה מודה לנער על עזרתו הרבה ועל כך שהוא ענה לך ולא התייאש בשאלה השנייה, אתה אומר לו שאתה הולך לגג והוא נפרד ממך כידיד, הולך לשלו ואתה לשלך. אתה מוציא אל ידך סכין קטנה למקרה שיהיה שם בחוץ משהו מסוכן ואז בזריזות יוצא, אתה עדיין לא בטוח אם זה משהו רע לצאת, כדאי לא לסכן את המוניטין שלי אתה חושב וממהר עוד יותר. אחרי שאתה יוצא אתה רואה שם חבורה של נערים ונערות שפשוט יושבים שם ומתבודדים, חלקם אפילו מעשנים סיגריה ואז אתה קולט שאחד מהם ראה אותך יוצא, "מה אתה עושה פה? בדרך כלל אחרים לא באים הנה, רק כדי להציק לנו או סתם להתנהג כמו מפגרים. אז תענה לי, מי אתה ומה אתה רוצה מאיתנו?" שואל אותך בעוקצנות הנער ומחכה בחוסר סבלנות, שמתבטא גם בעצבנות, לתשובתך בשביל שאלתו.

[B]רוברטו-[/B] אחרי השאלה של הנער אתה מתחיל לחשוב על מה לענות לו, להגיד שזה שווה משהו או לא ולמה אתה צריך לשפוט אותם אתה חושב ואז עונה לו שכדאי לכם להראות למלך הגנבים, הוא בטח מבין משהו בתכשיטים אתה מסביר ואז מפרט ואומר שהוא בטוח כבר עבר הרבה דברים בחייו ויודע מה שצריך לדעת על תכשיטים. אתה רואה שהנערים מסכימים איתך אבל שאלה אחת מטרידה אותך ואתה שואל אותה, מה אתם תעשו עם התכשיטים, תמכרו ומה הלאה עם כל הכסף שמרוויחים. "כן, אנחנו נמכור אותם לסוחר המיוחד שלנו, פרסטון, הוא סוחר מיוחד שעוסק בעיקר בתכשיטים וחפצי ערך מעוטרים אחרים למיניהם. אנחנו מוכרים לו את כל מה שאנחנו אוספים, אבל לא אנחנו באמת אלה המתמחים בקומבינות, אלה שיודעים איך לשכנע אותו לקנות ביותר כסף את הכל. עם הכסף אנחנו חיים, כולנו היתומים גרים בבית הקולנוע הנטוש, וחוץ מאיתנו יש עוד מספר רב של נערים ונערות, אנחנו צריכים לחיות טוב לא בדרך הזנחה, אתה לא חושב? מלך הגנבים מוצא לנו מקומות או אנשים לגנוב מהם ואנחנו מרוויחים מזה כסף כדי לקיים את כל מי שיחד איתנו נמצא" עונה לך אחד מהם בהרחבה על הכל ונראה שהוא וחושב שאתה בטח קלטת את המסר שהוא ניסה להעביר לך, על איך חייהם מתנהלים.

[quote=Kratos;625094]
[B]רוברטו-[/B] אחרי השאלה של הנער אתה מתחיל לחשוב על מה לענות לו, להגיד שזה שווה משהו או לא ולמה אתה צריך לשפוט אותם אתה חושב ואז עונה לו שכדאי לכם להראות למלך הגנבים, הוא בטח מבין משהו בתכשיטים אתה מסביר ואז מפרט ואומר שהוא בטוח כבר עבר הרבה דברים בחייו ויודע מה שצריך לדעת על תכשיטים. אתה רואה שהנערים מסכימים איתך אבל שאלה אחת מטרידה אותך ואתה שואל אותה, מה אתם תעשו עם התכשיטים, תמכרו ומה הלאה עם כל הכסף שמרוויחים. "כן, אנחנו נמכור אותם לסוחר המיוחד שלנו, פרסטון, הוא סוחר מיוחד שעוסק בעיקר בתכשיטים וחפצי ערך מעוטרים אחרים למיניהם. אנחנו מוכרים לו את כל מה שאנחנו אוספים, אבל לא אנחנו באמת אלה המתמחים בקומבינות, אלה שיודעים איך לשכנע אותו לקנות ביותר כסף את הכל. עם הכסף אנחנו חיים, כולנו היתומים גרים בבית הקולנוע הנטוש, וחוץ מאיתנו יש עוד מספר רב של נערים ונערות, אנחנו צריכים לחיות טוב לא בדרך הזנחה, אתה לא חושב? מלך הגנבים מוצא לנו מקומות או אנשים לגנוב מהם ואנחנו מרוויחים מזה כסף כדי לקיים את כל מי שיחד איתנו נמצא" עונה לך אחד מהם בהרחבה על הכל ונראה שהוא וחושב שאתה בטח קלטת את המסר שהוא ניסה להעביר לך, על איך חייהם מתנהלים.[/quote]

"אז כל נער שנמצא שם הוא בעצם.. הוא בעצם זאב בודד?" אני שואל בבילבול.
"אז.. בכסף שנקבל על התכשיטים, נתחלק נכון?" אני משנה נושא, חושב על מה שהם אמרו.
'אם כל אחד זאב בודד, הוא צריך לעבוד לבד.. אז למה מלך הגנבים רוצה שנעבוד ביחד אם כל אחד הוא זאב בודד?'.

[quote=Kratos;625094][B]ברנדון-[/B] הפציעה של הבריון וכל הקטע של הולתו למרפאה לא מזיזה לך בשיט אתה פשוט מסתכל אל כולם חזרה ומזהיר אותם שמי שיתעסק יתך יגמור כמו הנער ההוא, עם פציעות כאלו וסבל גדול שיוביל גם לעזרה רפואית דחופה. אתה לוקח חתיכת בד שאתה מוצא על הרצפה ומתיידב לך בצד, מנסה להוריד את דמו של הנער המגודל מחרבך אבל עדיין אתה מרגיש מאוד רע, כולך מלא פציעות ולזוז אתה בקושי יכול, אולי כדאי ללכת למרפאה גם כן אתה חושב אבל ממשיך לנקות את חרבך בשקט מוחלט. אתה רואה שנער אחד בערך בגילך מתקרב אליך בחיפזון, "וואו! זה היה מדהים איך שהבסת אותו!" הוא אומר לך עם חיוך ענק ובהתלהבות שעוד לא ראית כמותה. "אבל כדאי שתלך למרפאה גם כן, אני לא חושב שתצליח להחזיק מעמד עם פציעות כאלה חמורות וגם אם תקלע לעוד סכסוך למי שיהיה נגדך יהיה יתרון ברור" הוא ממשיך הפעם עם פחות התלהבות אבל רצינות ובאמת רצון לעזור לך.
[/quote]
"אתה צודק."אני אומר מחזיר את החרב לנדן וקם, "רק איפה מרפאה הזאתי שלכם?" אני שואל אותו

שיניתי את הרקע :) :) :) :) :).

[quote]

[B]לאונרדו[/B]- אחרי היציאה מהחנות וירידת כל הלחץ ממך אתה מתחיל לחשוב ולהתלהב על זה שהיום הזה הוא היום הטוב ביותר שהיה לך, כל מה שרצית עשית ביום אחד אתה חושב ומתחיל ללכת מחפש רמזים לאיפה הלכו כל שאר הנערים ובמיוחד לאן הלך יחד איתם מלך הגנבים אבל עדיין לא מבין למה יש לאישה כרטיס כניסה לחברת בטון. אתה מתחיל לבדוק באיזור, אולי יש משהו שיסגיר את מיקומם אתה חושב וממשיך, פתאום אתה רואה בקיר של החנות מולך דף, אתה מתקרב ומתחיל לקרוא: "ידעתי שתצליח לסיים את המשימה, כל הכבוד! עכשיו ברצינות, בערך 500 מטרים מכיוון צפון לך אתה תמצא בית קולנוע נטוש שם אני ושאר הנערים נמצאים, תגיע לשם במהירות, אני צריך להסביר לך על המסחר שלנו, יכול להיות שיש לך משהו ששווה כסף טוב". אתה ישר מבין שזו הודעה ממלך הגנבים ומתחיל ללכת לכיוון שצוין על הדף, לוקח את הזמן שלך ועדיין חושב על היום הטוב ביותר בכל חייך, אחרי כ-15 דקות אתה מגיע לקולנוע הנטוש ונכנס פנימה, שם אתה רואה המון נערים ונערות בטווח הגילאים 11-15.
[/quote]


'אוקי כדי שאני יכנס וקצת יראה מה כולם עושים פה ואני שוב מסתכל על הכרטיס של האישה'

[quote][b]אזיו-[/b] אחרי שתמו כל שאלותיך אתה מודה לנער על עזרתו הרבה ועל כך שהוא ענה לך ולא התייאש בשאלה השנייה, אתה אומר לו שאתה הולך לגג והוא נפרד ממך כידיד, הולך לשלו ואתה לשלך. אתה מוציא אל ידך סכין קטנה למקרה שיהיה שם בחוץ משהו מסוכן ואז בזריזות יוצא, אתה עדיין לא בטוח אם זה משהו רע לצאת, כדאי לא לסכן את המוניטין שלי אתה חושב וממהר עוד יותר. אחרי שאתה יוצא אתה רואה שם חבורה של נערים ונערות שפשוט יושבים שם ומתבודדים, חלקם אפילו מעשנים סיגריה ואז אתה קולט שאחד מהם ראה אותך יוצא, "מה אתה עושה פה? בדרך כלל אחרים לא באים הנה, רק כדי להציק לנו או סתם להתנהג כמו מפגרים. אז תענה לי, מי אתה ומה אתה רוצה מאיתנו?" שואל אותך בעוקצנות הנער ומחכה בחוסר סבלנות, שמתבטא גם בעצבנות, לתשובתך בשביל שאלתו.[/quote]

אומר לו "אחי אני חדש כאן ואני רק רציתי לראות את כול המקום".
"ואם זה מפריעה לך אני אלך אני לא רוצה לעצבן אף אחד?".
ואחזיר את הסכין שלי לנדון שלה.

[quote=Kratos;625094]darkon10000
[B]ג'ייק-[/B] אתה מתחיל להתבלבל מכל המצב המעצבן שאליו נקלעת ועולה למעלה, עדיין חושב מה לעשות עם הילדה שכמעט בטוח ראתה אותך. "לא יא כלב מפגר! אל תפגע בה!" צועק לך בעל החנות עדיין סובל מכאבים נוראיים והמון דם יוצא לו מהרגל מה שגורם לך לכאב ראש פיצפון. אתה מגיע למעלה אחרי כמה שניות ומבין שהדבר החכם ביותר לעשות הוא לעלף את הילדה, ככה היא לתזכור כלום ממה שהתרחש פה אתה חושב, ונכנס לחדרה, עדיין בחשש שמה היא תצרח שוב ולא רק אבא שלה ישמע, אלא גם אנשים העוברים ברחוב. אתה רואה שהילדה מתחבאת מתחת לשמיכה כאילו שהיא ראתה אותך מתקרב ומבינה שהיא צריכה לחשוש לחייה, אתה מתקרב אל המיטה עד למצב בו אתה שני מילימטרים מהילדה ומלחץ ופחד שהיו לך באותו הזמן אתה פשוט נותן לה מכה בראש, מה שלמזלך מעלף אותה. "לא!! למה?!" אתה שומע את בעל החנות קורא מלמטה ויורד מהר לבדוק מה קורה לו, אתה רואה פתאום שהורטון עומד על רגליו כאשר עדיין נוזל דם מאפו ומרביץ לבעל החנות מכות מוות, עם אגרופיו וקצת עם את החפירה.
[/quote]
"הורטון אני תיפלתי בילדה, בו ניתחפף מפה כמה שיותר מהר" אני אומר לו בלחץ רב

[quote][b]קווין-[/b] אתה מתחיל למלמל לעצמך, המון מידע בזמן קצר ועוד כשאתה עייף קצת גורם לבילבול ואז אתה מחליט לשאול עוד שאלה, אתה שואל את הנערה מהי המיומנות שלה. אחרי שנייה, בזריזות מיוחדת, היא עונה לך שהיא מתמחה בקומבינה. "אני עניתי לשאלות שלך עכשיו תענה אתה שלי, מה המיומנות שלך?" היא שואלת אותך ומחייכת טיפה במבט של תיחמון קטן. אתה בדיוק בא לענות לה ואז אתם שניכם שומעים קול חזק של משהו כבד שנפל על הרצפה וניגשים לראות מה קרה שם. אתם רואים אסיפה קטנה של קבוצת נערים ליד הבמה שעליה נמצא נער הנראה בערך בגילך, זהוב שיער ויחסית לאחרים גבוה. "אני, לואיס אנטוניו, שברתי שיא בגניבת חפצים יקרי ערך מבית של מישהו עשיר, תראו כמה אוצרות הבאתי אליכם ואל מלך הגנבים, הא בטוח יתרשם ממני עכשיו" הוא אומר לכולם בהתלהבות עצמית ושווצריות שאין כמותה. "היי אתה, מכעור דפוק" הוא פונה אליך בהתנשאות ומרגיש את עצמו כשליט בבית הקולנוע. "כמה אתה גנבת אידיוט?!" הוא צועק וממשיך להתנשאות ולקלל אותך.
[/quote]
"קודם כל על מי אתה חושב שאתה צועק?חתיכת מפגר...."אצעק עליו."אני מזמין אוצתך לתחרות ,שמי שישיג יותר שלל תוך 48 שעות יהיה המנצח.המפסיד יהיה חיב לשרת את השני שבוע"אאתגר אותו מול כולם

darkon10000 רשום, יופי של רקע D:
[B]התחלה לך-[/B] היום המיוחד שלו חיכית מזה שנים ארוכות הגיע סוף סוף אתה יוצא מבית היתומים האיום והמגעיל, אתה לא מתדעדע בכלל פשוט ממשיך לרוץ עם שאר הנערים והדבר היחיד שעולה בראשך בקשר לבית היתומי שהלוואי שיהרס בצורה מוזרה כמה שיותר יותר טוב אתה חושב. אחרי כמה דקות ריצה אתה רואה שכל הנערים שהיו איתך מתפזרים לקבוצות של שניים ומתחילים לרוץ לכיוונים שונים בקבוצות שלהם, אבל רק לך החדש אין אף אחד להיות איתו. "בוא איתי, אני מאמין שאתה יכול לבד לפי יכולותיך אבל זו הפעם הראשונה שלך במקום הרחב הזה, בינתיים אני אדריך אותך" אומר לך מלך הגנבים ועולה על גג של בית דרך החלונות מטפס על לבנים רעועות שיצאו ממקומות כמעט לגמרי ומגיע לגג תוך כמה שניות קצרות במיוחד. אתה מטפס מהר אל הגג גם כן ושניכם מתחילים לרוץ ולקפוץ דרך הגגות של הבתים עד שאתם מגיעים לגג של קולנוע ונכנסים דרך החלון פנימה, "תתמקם פה, אני זז" אומר מלך הגנבים ורץ משם במהירות מדהימה.

[B]רוברטו-[/B] אחרי ההסבר הארוך שהנער הביא לך אתה מחליט שאתה רוצה לדאת עוד ושואל אם כל אחד מנערים שבחסותו של מלך הגנבים הם זאבים בודדים, "לא, לאו דווקא זאבים בודדים ישנם מלא קבוצות של נערים שמתעניינים באותו תחום, או שיש להם מקצוע אחיד לכולם, ויש גם כאלה שסתם ביחד מתחברים אחד לשני" הוא מסביר לך במהירות מקווה שתקלוט את המסר שלו הפעם. אחר כך אתה שואל את הנערים אם אתם תתחלקו בכסף שתקבלו מהתכשיטים או לא, עדיין חושב על התשובה של הנער לשאלתך הקודמת, "בעיקרון הכסף שאנחנו מקבלים הוא לטובת הכלל, יש לנו מין קופת חיסכון משותפת לכולם ואנחנו עושים הקצבה לצרכים של כולם, אם מישהו צריך תרופה הקופה מממנת לו אותה ואחרי כל ההורדות מהקופה שלנו מי שרוצה דבר מסוים בשביל עצמו יכול לבקש את הכסף ואם יש מספיק כסף שבקופה שלנו הוא יוכל לקבל את הסכום שהוא רצה" מסביר לך שוב הנער.

[B]ברנדון-[/B] אתה מבין שהנער שדיבר איתך צדק בדבריו אז אתה מחזיר את החרב שלך לנדן וקם ממקומך, ושואל את הנער איפה המרפאה הזו שהוא דיבר עליה. "שם למעלה בהמשך, במשרד הזה ששם" הוא אומר לך ומצביע על המשרד שבו נמצאת המרפאה, אתה הולך לשם בקושי עם כל הפצעים שלך ואחרי דקה אולי קצת יותק מגיע לשם, אחח אני מקווה שלא אצטרך ללכת יותר זה כואב אתה חושב לעצמך ונכנס פנימה. אתה מתיישב על הכיסא בפנים ובצד רואה את הבריון שהלכת איתו מכות, הוא שוכב על מיטה נראה אחרי טיפול ארוך. "גם אתה עם פצעים די רציניים, מאיפה זה מגיע" אתה שומע קול ופתאום רואה נער לבוש כרופא, זה מי שיטפל בי, הוא מספיק מוסמך בשביל זה אתה חושב. אתה רואה שהוא מביא מלא תחבושות ומלא חומרי חיטוי וכו', בקיצור, אחרי חצי שעה אתה יוצא משם עם מלא תחבושות קטנות ותחבושת אחד גדולה שמקיפה את הגוף שלך בשביל הפצע בגב שלך.

[B]לאונרדו-[/B] אתה חושב מה לעשות עכשיו בתוך הקולנוע ומחליט להסתכל מה הנערים האחרים עושים ושוב פעם מסתכל הכרטיס שלקחת מארנקה של האישה ולא מצליח להבין למה בכלל יש לה את הכרטיס הזה. אתה רואה כמה קובוצות בקולנוע כאשר לכל אחת משהו משותף, בין אם זה מיומנות משותפת לכולם או בין אם תחום שבו כולם מתעניינים, כמובן שיש כמה מתובבדים שלא שייכים לשום קבוצה ופשוט יושבים לבד בלי לעשות משהו מיוחד. פתאום מגיע אליך נער אחד, "שלום לך חדש" הוא אומר בחיבה אליך ונראה נחמד מאוד. "אתה צריך עזרה בלהכיר את המקום? אני יכול לעזור לך במה שתצטרך, זה בערך התפקיד שלי, לקבל את החדשים" הוא מוסיף לדבריו ושואל אותך שאלה, אתה פחות מתרכז בנער ובשאלותיו ויותר בכרטיס, אולי הוא יוכל לעזור הוא בטח מכיר את המקום שעליו כתוב בכרטיס, הוא נראה אחד שמתמצא, טוב, לפחות יותר ממך אתה היית בבית היתומים, אתה לא מכיר טוב את העיר.

[B]אזיו-[/B] אחרי שהנער מתעצבן עליך אתה מסביר לו שכל מה שאתה רצית זה לראות את כל המקום ומוסיף שאם זה מפריע לו אתה יכול ללכת, אתה מחזיר את הסכין למקום שלה אצלך ומתחיל ללכת חזרה פנימה. "חכה שנייה" הוא אומר לך לפני שאתה נכנס פנימה, "לא התכוונתי, אני מצטער, תבין אף אחד חוץ מאיתנו לא נמצא כאן, אנחנו יותר שונים מהשאר וזה גורם להם לרדת עלינו וסתם להתנהג לידנו כמו מפגרים, הטמטום הזה מצחיק אותם" הוא מוסיף ומסביר לך למה תגובתו הייתה חמורה כל-כך כלפיך. אתה חושב על מה שהוא אמר, אולי כדי להתחבר אליהם, כל השאר נשמעים ממש גרועים אתה חושב לעצמך ונשאר שם קצת, פתאום אתה רואה שמישהו יוצא החוצה ובדיוק כמו הנער הקודם אמר, הוא מתנהג באופן שמתאים לאנשים עם טמטום שכלי חמור, אתה רואה שהוא מתחיל ללכת אל כמה נערים אחרים שנראים לך חלשים יותר באופן הפיזי ומתחיל להכות אותם, לא רציני, כמו שבריון מכה חנונים, צ'אפחות על העורף וכו'. "תפסיק כבר מטומטם" קורא אחד הנערים שסובל מולך מהצקה, "יא בן זונה! אתה רוצה למות?! אל תקרא לי מטומטם!" קורא הנער שמציק ומכניס אגרוף, לא כזה חזק לבטנו של הנער האחר.

[B]ג'ייק-[/B] הורטון ממשיך להכות את בעל החנות ומעלף אותו, מלא דם יורד לו ואתה נחלץ עוד יותר, אתה אומר להורטון שכדאי שתברחו, לקחת מספיק דברים וכל הקטע של לעלף אותם ולגנוב מלחיץ אותך, אתה אומר לו שטיפלת בילדה וממהר להתחפף מהמקום. "תרגע, רואים שאתה טירון, אחרי טיפה ניסיון אתה לא תהיה בלחץ, הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה לצאת דרך החלון שמוביל לגג ולברוח דרך הגגות באיזור" הוא מסביר לך ורץ למעלה, יוצא מהחלון ועולה לגג. אתה הולך אחריו ושניכם מתחילים לרוץ על הגג קופצים ועולים על גגות אחרים ולבסוף אתם מגיעים לבית קולנוע נטוש, "זה המקום, פה אנחנו נמצאים, כולם" הורטון אומר לך ושניכם נכנסים פנימה, אתה רואה בפנים הרבה נערים בערך בגיל שלך. אתה הולך אחרי הורטון על קבוצת ילדים והוא אומר לך להביא להם את כל מה שגנבת להם, "תמכרו את הכל, זה מה שלקחו מהחנות ההיא" הורטון אומר להם ומעביר את החפצים ממך אליהם.

[B]קווין-[/B] אתה מתחיל לצעוק עליו חזרה ומאיים עליו טיפה מה שלא נראה שמשפיע עליו אפילו קצת, אתה מחליט לאתגר אותו, מי מביניכם שישיג את מירב החפצים תוך 48 שעות יהיה המנצח, אתה מבין שמול כל מי שלידכם הנער אינו יכול לסרב, "אין בעיה, טירון" הוא אומר לך עדיין מתנשא ומרגיש מעל כולם. "מחר ב-10 בבוקר יתחיל האתגר, בינתיים יש לך מספיק זמן לנסות להיות מספיק טוב כמוני" אומר הנער בשחצנות והולך לשבת עם עוד כמה ילדים, אתה שומע חלש שהוא מדבר איתם על כמה שיהיה קל להביס אותך בתחרות הגרועה שהצבת בשבילו וכמה שהוא הולך לנצל אותך כל השבוע שבו תהיה המשרת שלו. אתה מתחיל לחשוב איך תוכל להתכונן כי כמו שהוא אמר אתה באמת טירון יחסית למישהו שהיה פושע הרבה זמן כבר ואז אתה שומע קול מאחוריך: "אני יכול לעזור, תפגוש אותי ברחוב שנמצא במרחק 50 מטרים מכאן לכיוון צפון, כמה שיותר מהר". אתה מחליט להסתכל אבל אתה לא רואה אף אחד חשוד שהיה יכול להגיד לך אתה הדבר המוזר ההוא אבל אתה בכל זאת חושב שיהיה רעיון טוב לבדוק את הדבר הזה.

[quote=Kratos;626583][B]ברנדון-[/B] אתה מבין שהנער שדיבר איתך צדק בדבריו אז אתה מחזיר את החרב שלך לנדן וקם ממקומך, ושואל את הנער איפה המרפאה הזו שהוא דיבר עליה. "שם למעלה בהמשך, במשרד הזה ששם" הוא אומר לך ומצביע על המשרד שבו נמצאת המרפאה, אתה הולך לשם בקושי עם כל הפצעים שלך ואחרי דקה אולי קצת יותק מגיע לשם, אחח אני מקווה שלא אצטרך ללכת יותר זה כואב אתה חושב לעצמך ונכנס פנימה. אתה מתיישב על הכיסא בפנים ובצד רואה את הבריון שהלכת איתו מכות, הוא שוכב על מיטה נראה אחרי טיפול ארוך. "גם אתה עם פצעים די רציניים, מאיפה זה מגיע" אתה שומע קול ופתאום רואה נער לבוש כרופא, זה מי שיטפל בי, הוא מספיק מוסמך בשביל זה אתה חושב. אתה רואה שהוא מביא מלא תחבושות ומלא חומרי חיטוי וכו', בקיצור, אחרי חצי שעה אתה יוצא משם עם מלא תחבושות קטנות ותחבושת אחד גדולה שמקיפה את הגוף שלך בשביל הפצע בגב שלך.
[/quote]
"תודה."אני אומר לנער הרופא, ויורד למטה ממשיך לנסות לנקות את הדם של הבבון מחרב שלי.

[quote]

[b]אזיו-[/b] אחרי שהנער מתעצבן עליך אתה מסביר לו שכל מה שאתה רצית זה לראות את כל המקום ומוסיף שאם זה מפריע לו אתה יכול ללכת, אתה מחזיר את הסכין למקום שלה אצלך ומתחיל ללכת חזרה פנימה. "חכה שנייה" הוא אומר לך לפני שאתה נכנס פנימה, "לא התכוונתי, אני מצטער, תבין אף אחד חוץ מאיתנו לא נמצא כאן, אנחנו יותר שונים מהשאר וזה גורם להם לרדת עלינו וסתם להתנהג לידנו כמו מפגרים, הטמטום הזה מצחיק אותם" הוא מוסיף ומסביר לך למה תגובתו הייתה חמורה כל-כך כלפיך. אתה חושב על מה שהוא אמר, אולי כדי להתחבר אליהם, כל השאר נשמעים ממש גרועים אתה חושב לעצמך ונשאר שם קצת, פתאום אתה רואה שמישהו יוצא החוצה ובדיוק כמו הנער הקודם אמר, הוא מתנהג באופן שמתאים לאנשים עם טמטום שכלי חמור, אתה רואה שהוא מתחיל ללכת אל כמה נערים אחרים שנראים לך חלשים יותר באופן הפיזי ומתחיל להכות אותם, לא רציני, כמו שבריון מכה חנונים, צ'אפחות על העורף וכו'. "תפסיק כבר מטומטם" קורא אחד הנערים שסובל מולך מהצקה, "יא בן זונה! אתה רוצה למות?! אל תקרא לי מטומטם!" קורא הנער שמציק ומכניס אגרוף, לא כזה חזק לבטנו של הנער האחר.
[/quote]

אתקדם לאט ובזהירות והלך ליד הנער שהרביץ לילד.
לאט לאט ובלי תנועות חדות כאשר היה ליד גבו של הנער אתן לו בירקית לגב.
אוצי את הסכין ואתפוס את גרונו.
אפיל אותו לרצפה ובעזרת הסכין יחתוך אותו בצורה לא משמעותית אך שירד לו דם.
ואומר "פעם הבאה אני יהרוג אותך" ואחיך ואוסיף "עכשיו תבקש סליחה מהילד".

[quote=Kratos;626583]darkon10000
[B]ג'ייק-[/B] הורטון ממשיך להכות את בעל החנות ומעלף אותו, מלא דם יורד לו ואתה נחלץ עוד יותר, אתה אומר להורטון שכדאי שתברחו, לקחת מספיק דברים וכל הקטע של לעלף אותם ולגנוב מלחיץ אותך, אתה אומר לו שטיפלת בילדה וממהר להתחפף מהמקום. "תרגע, רואים שאתה טירון, אחרי טיפה ניסיון אתה לא תהיה בלחץ, הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה לצאת דרך החלון שמוביל לגג ולברוח דרך הגגות באיזור" הוא מסביר לך ורץ למעלה, יוצא מהחלון ועולה לגג. אתה הולך אחריו ושניכם מתחילים לרוץ על הגג קופצים ועולים על גגות אחרים ולבסוף אתם מגיעים לבית קולנוע נטוש, "זה המקום, פה אנחנו נמצאים, כולם" הורטון אומר לך ושניכם נכנסים פנימה, אתה רואה בפנים הרבה נערים בערך בגיל שלך. אתה הולך אחרי הורטון על קבוצת ילדים והוא אומר לך להביא להם את כל מה שגנבת להם, "תמכרו את הכל, זה מה שלקחו מהחנות ההיא" הורטון אומר להם ומעביר את החפצים ממך אליהם.
[/quote]
"אני שמח שזה עבר" אני אומר לעצמי בשקט בזמן שאני מחכה שמשהו יקרה

[QUOTE=Kratos;626583]darkon10000 רשום, יופי של רקע D:
[B]התחלה לך-[/B] היום המיוחד שלו חיכית מזה שנים ארוכות הגיע סוף סוף אתה יוצא מבית היתומים האיום והמגעיל, אתה לא מתדעדע בכלל פשוט ממשיך לרוץ עם שאר הנערים והדבר היחיד שעולה בראשך בקשר לבית היתומי שהלוואי שיהרס בצורה מוזרה כמה שיותר יותר טוב אתה חושב. אחרי כמה דקות ריצה אתה רואה שכל הנערים שהיו איתך מתפזרים לקבוצות של שניים ומתחילים לרוץ לכיוונים שונים בקבוצות שלהם, אבל רק לך החדש אין אף אחד להיות איתו. "בוא איתי, אני מאמין שאתה יכול לבד לפי יכולותיך אבל זו הפעם הראשונה שלך במקום הרחב הזה, בינתיים אני אדריך אותך" אומר לך מלך הגנבים ועולה על גג של בית דרך החלונות מטפס על לבנים רעועות שיצאו ממקומות כמעט לגמרי ומגיע לגג תוך כמה שניות קצרות במיוחד. אתה מטפס מהר אל הגג גם כן ושניכם מתחילים לרוץ ולקפוץ דרך הגגות של הבתים עד שאתם מגיעים לגג של קולנוע ונכנסים דרך החלון פנימה, "תתמקם פה, אני זז" אומר מלך הגנבים ורץ משם במהירות מדהימה.
[/QUOTE]


אני תופס באחד הברזלים על הגג, מתיישר עם הידיים תלויות.
מכוון את הרגליים שלי לתוך החלון, קופץ קדימה ונוחת.
באותו זמן אני חושב לעצמי "סוף כול סוף, שהמקום הזה יעוף לכול הרוחות עכשיו, אני כבר ממש לא צריך אותו.."

[quote=Kratos;626583]





[B]לאונרדו-[/B] אתה חושב מה לעשות עכשיו בתוך הקולנוע ומחליט להסתכל מה הנערים האחרים עושים ושוב פעם מסתכל הכרטיס שלקחת מארנקה של האישה ולא מצליח להבין למה בכלל יש לה את הכרטיס הזה. אתה רואה כמה קובוצות בקולנוע כאשר לכל אחת משהו משותף, בין אם זה מיומנות משותפת לכולם או בין אם תחום שבו כולם מתעניינים, כמובן שיש כמה מתובבדים שלא שייכים לשום קבוצה ופשוט יושבים לבד בלי לעשות משהו מיוחד. פתאום מגיע אליך נער אחד, "שלום לך חדש" הוא אומר בחיבה אליך ונראה נחמד מאוד. "אתה צריך עזרה בלהכיר את המקום? אני יכול לעזור לך במה שתצטרך, זה בערך התפקיד שלי, לקבל את החדשים" הוא מוסיף לדבריו ושואל אותך שאלה, אתה פחות מתרכז בנער ובשאלותיו ויותר בכרטיס, אולי הוא יוכל לעזור הוא בטח מכיר את המקום שעליו כתוב בכרטיס, הוא נראה אחד שמתמצא, טוב, לפחות יותר ממך אתה היית בבית היתומים, אתה לא מכיר טוב את העיר.
.[/quote]

" תודה רבה וכן אני ישמח אם תראה לי את המקום ואת העיר , ותגיד אולי אתה מכיר את הכרטיס הזה ומה הוא עושה? "

[quote][b]קווין-[/b] אתה מתחיל לצעוק עליו חזרה ומאיים עליו טיפה מה שלא נראה שמשפיע עליו אפילו קצת, אתה מחליט לאתגר אותו, מי מביניכם שישיג את מירב החפצים תוך 48 שעות יהיה המנצח, אתה מבין שמול כל מי שלידכם הנער אינו יכול לסרב, "אין בעיה, טירון" הוא אומר לך עדיין מתנשא ומרגיש מעל כולם. "מחר ב-10 בבוקר יתחיל האתגר, בינתיים יש לך מספיק זמן לנסות להיות מספיק טוב כמוני" אומר הנער בשחצנות והולך לשבת עם עוד כמה ילדים, אתה שומע חלש שהוא מדבר איתם על כמה שיהיה קל להביס אותך בתחרות הגרועה שהצבת בשבילו וכמה שהוא הולך לנצל אותך כל השבוע שבו תהיה המשרת שלו. אתה מתחיל לחשוב איך תוכל להתכונן כי כמו שהוא אמר אתה באמת טירון יחסית למישהו שהיה פושע הרבה זמן כבר ואז אתה שומע קול מאחוריך: "אני יכול לעזור, תפגוש אותי ברחוב שנמצא במרחק 50 מטרים מכאן לכיוון צפון, כמה שיותר מהר". אתה מחליט להסתכל אבל אתה לא רואה אף אחד חשוד שהיה יכול להגיד לך אתה הדבר המוזר ההוא אבל אתה בכל זאת חושב שיהיה רעיון טוב לבדוק את הדבר הזה.[/quote]'אוף....מה חשבתי לעצמי שאני מאתגר מומחה...???'
אחושב לעצי תוך כדי ריצה ליעד של הלחש באוזן

5. שם:ג'ו בלאק
גיל:15
רקע:ג'ו נולד למשפחה ענייה שלא יכלה לגדל אותו ולכן שלחה אותו לבית היתומים.
בבית היתומים ג'ו היה נחשב למין שודד בגלל שהיה גונב לשאר היתומים חפצים ולעיתים רחוקות שבהם היו מוציאים אותם לטיול ג'ו היה גונב לילדים קטנים שפגש בטיול צעצועים וממתקים מבלי שהמשגיחים ישימו לב לכך.
ג'ו גדל ולא נתפס אף פעם הגניבה נהפכה למין תחביב שלו,ג'ו היתבגר והתחיל לגנוב גם כסף ותכשיטים שאותם היה מחליף בתמורה לבגדים ואוכל,עבר הזמן וג'ו התחיל לעשן כדי להרגיע את עצמו לפני הגניבות,בבית היתומים לא הרשו לג'ו לעשן אך הוא שיחד את המשגיח של הקומה שלו והמשיך לעשן מבלי שיאמרו לו מילה.
בגיל 13 ג'ו נתפס על גניבת ארנק בזמן טיול שדה וקיבל על זה עונש גדול אך להפתעתו בלילה של אותו יום אותם הנערים המיסתוריים עברו ליד בית היתומים ושאלו אותו אם הוא רוצה לבוא ג'ו הסכים מייד בגלל שנמאס לו שבית היתומים מגביל אותו והוא רצה לצאת לעולם הגדול ולהפוך לפושע אמיתי.
מין:זכר.
מומחיות:שוד
הערות/הארות/בקשות/המלצות:משחק סוס מקווה להיתקבל =]

[b]ברנדון-[/b] אחרי שהטיפול שלך מסתיים אתה ישר אומר תודה לנער המתפקד כרופא שעזר לך והולך לשבת בצד שוב, מנקה את החרב שלך מהדם של הבריון הטיפש והמגודל שעצבן אותך קודם. פתאום אתה שומע קול מאחוריך: "אני צריך שתעשה משהו, משימה מיוחדת רק בשבילך, תפגוש אותי מחר על הבוקר ליד המבנה הנמוך ההוא שממוקם במרחק של פחות או יותר ק"מ מכיוון צפון מאיפה שבית הקולנוע נמצא" אתה שומע את הקול אומר אבל מתי שאתה מסתובב אין אף אחד שיכל היה להגיד לך את הדבר ההוא. אתה רואה אחרי שנייה של מחשבה נערה הנראת בערך בגיל יושבת גם כן לבדה ומנקה אף היא חרב שבה היא מחזיקה.

[b]אזיו-[/b] אתה מבין שיש רק דבר אחד לעשות, אתה מתקרב בזהירות ובשקט אל מאחורי הנער התוקף ונותן לו ברקיה לגב מה שגורם לו לעזוב את הנער האחר וליפול ארצה, אתה תופס אותו במהירות והופך אותו למצב שבו שניכם רואים את פני האחר ואז אתה מצמיד את אחת הסכינים שלך לצווארו של הנער. אתה מזהיר אותו שלא כדאי לו להעתעסק איתך כי אתה יכול להרוג אותו ואז אתה חותך אותו בכתף, לא חתך רציני אבל שורף ולא נעים בכלל. אתה צועק עליו לבקשב סליחה מהנער שלו הוא הרביץ והוא צועק עליך: "אין מצב יא חנון בן זונה מסכן!! מה אתה משחק עם סכינין יא ערס צעצוע!!" ואז בזריזות הוא מכניס לך נגיחה מאוד חזקה שגורמת לך לירדית דם מהאף. "אף אחד, אבל אף אחד, לא מתעסק עם ג'ינו!!" הוא צועק ונותן לך אגרוף חזק לבטן כשבכלל לא היית מוכן למכה מצידו, אתה עף אחורנית טיפה ומתנגש חלש בקיר שמאחוריך, מתחיל לדמם יותר מאף וגם קצת מהפה.

[b]ג'ייק-[/b] אתה מתחיל להגיד לעצמך בשקט שמזל שכל "החוויה" הלא נעימה הזו שעכשיו עברת נגמרה סוף סוף ואתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, הבעיה היא, שאתה לא מכיר טוב כל כך את העיר, בטח הנערים שנמצאים פה מכירים טוב טוב את כל האיזור, הם בטוח עברו הרבה מאז שהצטרפו למקום הזה אתה חושב לך בשמחה קטנה. אתה מסתובב לך בכל מקום בקולנוע, רואה מה יש שם ומבין שזהו מקום הרבה יותר גדול ממה שחשבת שזה יהיה, אתה רואה את המזרונים ומיטות אחדות בכל מיני חדרים ואפילו סתם על הרצפה, כולם נמצאים בקומה השנייה, ככה שיוצא שלמטה זה מקום שנראה מתאים יותר לפעילויות או מסחר. אתה רואה פתאום מול עיניך נערה, מה זה, כל מה שרצית בנערה יש בה ואתה לא יודע מה לעשות, לפנות אליה או לחכות טיפה, אולי משהו יקרה אתה חושב ונעמד בצד לחשוב על זה עוד טיפה.

[b]אלנזו-[/b] אתה טופס שני ברזלים שעל הגג ובתנופה נכנס אל תוך בית הקולנוע שם אתה רואה די הרבה נערים ונערות בערך בגיל שלך, אתה מתחיל לחשוב, איזה מזל, נפתרתי סוף סוף מבית היתומים המסריח הזה, לא עוד לראות את כל הילדים המפגרים האלה שהיו איתי שם. אתה מתחיל להסתובב באיזור עדיין עם חשש, אתה אינך יודע אילו אנשים יש במקום הזה, מסוכנים או נחמדים, טיפשים או פיקחים ואפילו חכמים. אחרי כמה שניות מגיע אליך נער בערך בגיל שלך, "שלום לך, אני אשטון, נעים להכיר, אני אעזור לך בכל מה שתרצה לדעת.. אני מעיין מדריך אפשר להגיב לחדשים שבאים למקום הזה" הוא מסביר לך בחיוך, אולי ביותר מדי חיכנות, אתה עוד לא בטוח עדיין אם זה באמת קבלת פנים בשבילך או שמא איזה תכסיס מכוער של מישהו מהנערים שבנמצאים שם, אתה כבר מכיר את כל הטריקים שיש להם להציא, אתה תוכל לצאת מזה, אבל קודם אתה חייב לדעת אם הוא באמת מקבל אותך או שהחששות שלך היו מוצדקות וזו היא מתיחה ענקית על חשבונך.

[b]לאונרדו-[/b] אתה מודה לו על נחמדותו ואומר לו שתשמח לקבל קצת הדרכה על המקום הזה ואולי גם קצת על העיר, הוא מתחיל לעבור איתך על כל מקום ומקום בבית הקולנוע ונסביר על הכל מה שאתה צריך לדעת, "שם אנחנו ישנים, חלק על המזרונים וחלק על מיטות, אם תשאל אותי זה לא משנה. ושם נמצאת המרפאה שלנו, אתה מוזמן לקפוץ לשם כל פעם שתרגיש לא טוב הוא שתפצע, אני בטוח שאם משהו חמור יקרה כמה מאיתנו יעזרו לך להגיע למרפאה. בעניין העיר אני לא יכול לעזור לך כל-כך זה אינו התפקיד שלי, אבל אם יש לך משהו דחוף אני אוכל לעזור לך בשמחה" הוא מסביר לך עוד טיפה ומסיים את כל דיבוריו. אתה מראה לו מיד את הכרטיס שמצאת בארנקה של האישה מהחנות ושואל אותו אם יש לו מושג מה זה הכרטיס הזה שאתה מחזיק ומה הוא עושה בדיוק, " זה כרטיס לחברת הבטון הידועה ביותר בעיר, היא נמצאת בערך 3 קילומטרים מכאן. ובנוגע לשאלתך השנייה, הכטיס הזה פותח את הדלתות שבכניסה, הן מוגנות מאוד ובלתי חדירות כמעט" הוא עונה לך בזריזות ומקווה שאתה מבין אותו כמו שצריך.

[b]קווין-[/b] אחרי שהקול נעלם אתה מתחיל להביע חרטה איומה, מה אתה חשבת לעצמך, לאתגר מומחה, זה היה רעיון טיפשי, אבל הקול אמר שהוא יכול לעזור לך, זה שווה ניסיון אתה חושב ובלחץ אדיר רץ למקום שאליו התכוון הקול ששמעת. אתה מגיע למקום אחרי כמה שניות ואז שוב שומע את הקול ששמעת קודם: "בוא, תעלה למעלה אל הגג, ישנו סולם שם בצד" אומר לך הקול ואתה מטפס במהירות על הגג דרך הסולם, אתה רואה מולך בחור בערך בן 25 שעומד על הגג מולך. "אתה רוצה ללמוד איך לשדוד טוב, נכון? אני יכול לעזור לך, שמי הוא פיליפ ואני סוחר סמים בעיר, במקום רחוק מכאן, זה לא משנה עכשיו.. אני הייתי גנב פעם, גנב מקצועי בעצם, אתה מכיר את פסל ראש העיר שבמרכז העיר? אני לקחתי אותו ומכרתי חזרה אל ראש העיר בסכום של 100,000 יורו. אם אני לא יכול ללמד אותך, אף אחד לא יכול" הוא מסביר לך בקפידה ונשמע מאוד רציני בדבריו.

[b]ג'ו-[/b] (אתה העתקת אז אני אעתיק גם כן עם שינוי קל, דווקא אצלך יצאה לי התחלה טובה בנושא הקודם) אתה רץ אחרי חבורת הילדים כשבראשה עומד הנער בעל המסכה, עדיין חושב טיפה על בית היתומים, טיפה דברים טובים והמון דברים רעים שאתה מאוד רצית לכוח וזו ההזדמנות שלך. אחרי ריצה של חצי שעה בערך אתה ושאר הנערים שרצים איתך אחרי הנער במסיכה מגיעים לבית קולנוע נטוש. "תתמקמו פה אני יוצא לכמה זמן" אומר הנער לכולם והם מתחילים ללכת למקומות שונים ומחכים שם, אתה רואה המון נערים ונערות בערך בגילך, משהו כמו פי 3 ממספר הילדים שהיו איתך בבית היתומים. אתה מחליט לשבת למעלה, אתה שם לב שיש שם דף, אתה מסתכל ורואה שכתוב עליו: "ידעתי שתמצא את זה, תכננתי את הכל מראש, פגוש אותי ליד החנות שנמצאת כמה רחובות מפה בכיוון צפון". אתה מתחיל ללכת בכיוון שעליו היה כתוב בדף ומגיע לחנות אחרי 10 דקות, אתה שומע קול שקורא בשם שלך אבל לא מבין מאיפה זה בא, "ג'ו, אני פה למעלה" אתה שומע פתאום ורואה למעלה על הגג את מלך הגנבים.

[quote=Kratos;629323]
[B]ג'ייק-[/B] אתה מתחיל להגיד לעצמך בשקט שמזל שכל "החוויה" הלא נעימה הזו שעכשיו עברת נגמרה סוף סוף ואתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, הבעיה היא, שאתה לא מכיר טוב כל כך את העיר, בטח הנערים שנמצאים פה מכירים טוב טוב את כל האיזור, הם בטוח עברו הרבה מאז שהצטרפו למקום הזה אתה חושב לך בשמחה קטנה. אתה מסתובב לך בכל מקום בקולנוע, רואה מה יש שם ומבין שזהו מקום הרבה יותר גדול ממה שחשבת שזה יהיה, אתה רואה את המזרונים ומיטות אחדות בכל מיני חדרים ואפילו סתם על הרצפה, כולם נמצאים בקומה השנייה, ככה שיוצא שלמטה זה מקום שנראה מתאים יותר לפעילויות או מסחר. אתה רואה פתאום מול עיניך נערה, מה זה, כל מה שרצית בנערה יש בה ואתה לא יודע מה לעשות, לפנות אליה או לחכות טיפה, אולי משהו יקרה אתה חושב ונעמד בצד לחשוב על זה עוד טיפה.
[/quote]
אני חושב לעצמי מה לעשות איתה עד שאני מקבל את האומץ לדבר איתה,אני הולך עליה ושואל אותה "שלום לך, למה את כאן?" אני שואל אותה ואני קצת מיתחרט

[quote=Kratos;629323][B]ברנדון-[/B] אחרי שהטיפול שלך מסתיים אתה ישר אומר תודה לנער המתפקד כרופא שעזר לך והולך לשבת בצד שוב, מנקה את החרב שלך מהדם של הבריון הטיפש והמגודל שעצבן אותך קודם. פתאום אתה שומע קול מאחוריך: "אני צריך שתעשה משהו, משימה מיוחדת רק בשבילך, תפגוש אותי מחר על הבוקר ליד המבנה הנמוך ההוא שממוקם במרחק של פחות או יותר ק"מ מכיוון צפון מאיפה שבית הקולנוע נמצא" אתה שומע את הקול אומר אבל מתי שאתה מסתובב אין אף אחד שיכל היה להגיד לך את הדבר ההוא. אתה רואה אחרי שנייה של מחשבה נערה הנראת בערך בגיל יושבת גם כן לבדה ומנקה אף היא חרב שבה היא מחזיקה.
[/quote]
'זה כמו להסתכל במראה שמשנה לך את המראה והמין.'אני חושב וממשיך לקנות את החרב עד שלא יראה בה טיפת דם אז אני מחזיר אותו לנדן וקם
אני מתיישב ליד הנערה ושואל "את גם חדשה פה?"

[QUOTE=Kratos;629323][b]ברנדון-[/b]

[b]אלנזו-[/b] אתה טופס שני ברזלים שעל הגג ובתנופה נכנס אל תוך בית הקולנוע שם אתה רואה די הרבה נערים ונערות בערך בגיל שלך, אתה מתחיל לחשוב, איזה מזל, נפתרתי סוף סוף מבית היתומים המסריח הזה, לא עוד לראות את כל הילדים המפגרים האלה שהיו איתי שם. אתה מתחיל להסתובב באיזור עדיין עם חשש, אתה אינך יודע אילו אנשים יש במקום הזה, מסוכנים או נחמדים, טיפשים או פיקחים ואפילו חכמים. אחרי כמה שניות מגיע אליך נער בערך בגיל שלך, "שלום לך, אני אשטון, נעים להכיר, אני אעזור לך בכל מה שתרצה לדעת.. אני מעיין מדריך אפשר להגיב לחדשים שבאים למקום הזה" הוא מסביר לך בחיוך, אולי ביותר מדי חיכנות, אתה עוד לא בטוח עדיין אם זה באמת קבלת פנים בשבילך או שמא איזה תכסיס מכוער של מישהו מהנערים שבנמצאים שם, אתה כבר מכיר את כל הטריקים שיש להם להציא, אתה תוכל לצאת מזה, אבל קודם אתה חייב לדעת אם הוא באמת מקבל אותך או שהחששות שלך היו מוצדקות וזו היא מתיחה ענקית על חשבונך.



[/QUOTE]

"אה-אה." אני אומר, 'יש בי משהו שאומר לי להתרחק ממנו.'
"טוב, בלי יותר מדי בלבלי שכל, אני רוצה שתסביר לי מה עושים כאן, למה, איך, ומה עומד לקרות ב20 השנים הבאות לחיים שלי." אני אומר ושם ידיים בכיסי הג'ינס המאופר שלי.

[QUOTE][b]אזיו-[/b] אתה מבין שיש רק דבר אחד לעשות, אתה מתקרב בזהירות ובשקט אל מאחורי הנער התוקף ונותן לו ברקיה לגב מה שגורם לו לעזוב את הנער האחר וליפול ארצה, אתה תופס אותו במהירות והופך אותו למצב שבו שניכם רואים את פני האחר ואז אתה מצמיד את אחת הסכינים שלך לצווארו של הנער. אתה מזהיר אותו שלא כדאי לו להעתעסק איתך כי אתה יכול להרוג אותו ואז אתה חותך אותו בכתף, לא חתך רציני אבל שורף ולא נעים בכלל. אתה צועק עליו לבקשב סליחה מהנער שלו הוא הרביץ והוא צועק עליך: "אין מצב יא חנון בן זונה מסכן!! מה אתה משחק עם סכינין יא ערס צעצוע!!" ואז בזריזות הוא מכניס לך נגיחה מאוד חזקה שגורמת לך לירדית דם מהאף. "אף אחד, אבל אף אחד, לא מתעסק עם ג'ינו!!" הוא צועק ונותן לך אגרוף חזק לבטן כשבכלל לא היית מוכן למכה מצידו, אתה עף אחורנית טיפה ומתנגש חלש בקיר שמאחוריך, מתחיל לדמם יותר מאף וגם קצת מהפה.
[/QUOTE]

אתחיל לצחוק ובמהירות אתן לו בעיטה בעקב הרגל כך שהוא יתרסק על הגב.
ואתן לו מרפק לבטן כך שהוא יפול ממש חזק.
לאחר מיכן אתן לו אגרוף לפנים ובעיטה לראשו.
בזמן שאני מכה אותו אמר לו בחיוך רחב "חחח אתה ממש ממש עלוב".
"אני לא יהרוג אותך בגלל שאני רוצה שתסבול".
ואחתוך לו את כול פרק כף היד.
אתפוס את סערו ואחתוך אותם.
ולבסוף אוסיף "אתה זה שהתחיל לעצבן אותי".

שם:אסקר ראיונו
גיל:14
רקע:זה קרה בגיל 10 שיצאנו לסבתא 3 חצים נרו לאבא ו2 לאמא זה היה מפחיד שוטר מצא אותי ושאל "מה אתה עושה פה" סיפרתי לו מה קרה והוא הביא אותי לבית היתומים "איזה כיף" להתקע עם ילדים קטנים בני 4 עכשיו אני מתבודד בחדרי ומחכה ליום שיוציאו אותי מפה...
אופן:כיוס
הערות:להירשם

[quote=Kratos;629323]
[B]ג'ו-[/B] (אתה העתקת אז אני אעתיק גם כן עם שינוי קל, דווקא אצלך יצאה לי התחלה טובה בנושא הקודם) אתה רץ אחרי חבורת הילדים כשבראשה עומד הנער בעל המסכה, עדיין חושב טיפה על בית היתומים, טיפה דברים טובים והמון דברים רעים שאתה מאוד רצית לכוח וזו ההזדמנות שלך. אחרי ריצה של חצי שעה בערך אתה ושאר הנערים שרצים איתך אחרי הנער במסיכה מגיעים לבית קולנוע נטוש. "תתמקמו פה אני יוצא לכמה זמן" אומר הנער לכולם והם מתחילים ללכת למקומות שונים ומחכים שם, אתה רואה המון נערים ונערות בערך בגילך, משהו כמו פי 3 ממספר הילדים שהיו איתך בבית היתומים. אתה מחליט לשבת למעלה, אתה שם לב שיש שם דף, אתה מסתכל ורואה שכתוב עליו: "ידעתי שתמצא את זה, תכננתי את הכל מראש, פגוש אותי ליד החנות שנמצאת כמה רחובות מפה בכיוון צפון". אתה מתחיל ללכת בכיוון שעליו היה כתוב בדף ומגיע לחנות אחרי 10 דקות, אתה שומע קול שקורא בשם שלך אבל לא מבין מאיפה זה בא, "ג'ו, אני פה למעלה" אתה שומע פתאום ורואה למעלה על הגג את מלך הגנבים.[/quote]
אני מנסה לעלות אל המקום בו הוא נמצא , אם איני מצליח אני שואל אותו איך לעלות.
אם אני יצליח אומר לו:"טוב לא באנו לפה סתם לפי דעתי אני הולך לעבור מבחן , אני צודק?".

[quote][b]קווין-[/b] אחרי שהקול נעלם אתה מתחיל להביע חרטה איומה, מה אתה חשבת לעצמך, לאתגר מומחה, זה היה רעיון טיפשי, אבל הקול אמר שהוא יכול לעזור לך, זה שווה ניסיון אתה חושב ובלחץ אדיר רץ למקום שאליו התכוון הקול ששמעת. אתה מגיע למקום אחרי כמה שניות ואז שוב שומע את הקול ששמעת קודם: "בוא, תעלה למעלה אל הגג, ישנו סולם שם בצד" אומר לך הקול ואתה מטפס במהירות על הגג דרך הסולם, אתה רואה מולך בחור בערך בן 25 שעומד על הגג מולך. "אתה רוצה ללמוד איך לשדוד טוב, נכון? אני יכול לעזור לך, שמי הוא פיליפ ואני סוחר סמים בעיר, במקום רחוק מכאן, זה לא משנה עכשיו.. אני הייתי גנב פעם, גנב מקצועי בעצם, אתה מכיר את פסל ראש העיר שבמרכז העיר? אני לקחתי אותו ומכרתי חזרה אל ראש העיר בסכום של 100,000 יורו. אם אני לא יכול ללמד אותך, אף אחד לא יכול" הוא מסביר לך בקפידה ונשמע מאוד רציני בדבריו.
[/quote]
"אוקיי"אומר בהתלהבות!"מה השלב הראשון מאסטר?"אומר לו תוך כדאי פיאוק רציני...

[b]ג'ייק-[/b] אתה מתחיל לחשוב טוב טוב מה יהיה הצעד הבא שלך ואחרי דקה פחות או יותר אתה מחליט לעזור קצת אומץ והולך אל הנערה, אתה אומר לה שלום ומיד אחר כך שואל למה היא נמצאת במקום הזה, דבר שגורם לך לחרטה קטנה. "או, שלום" היא אומרת לך, כנראה שהיא בכלל לא שמה לב שאתה באת לידה והמשיכה בעיסוקיה, "אני פה כבר מגיל 4, כל החיים אני גונבת ככה, ההורים שלי, הם.. הם.. אני לא רוצה לדבר על זה כל-כך" היא מוסיפה לדבריה ומפסיקה, היא נראית באותו הזמן טיפה מצוברחת ואולי גם מבולבלת, כאשר מבט חרטה על מה שהיא כבר אמרה לך מתנוסס על פניה.

[b]ברנדון-[/b] אתה מתחיל לחשוב שהיא בדיוק כמוך, אתה מרגיש שזה כמו להסתכל במראה ולראות אותך בשינוי מראה ומין, אתה ממשיך לנקות את החרב שלך, מלא דם הטמבל המגודל הזה מרח על החרב שלי אתה חושב לך ובסופו של דבר מחזיר את החרב לנדן, קם, יושב ליד הבחורה ושואל אותה אם היא חדשה במקום הזה ובכל העניין של הפשעים וכו' בדיוק כמוך. "כן, אני די חדשה פה, הגעתי לפני יומיים וכבר הייתה לי משימה אחת מסוכנת, כמעט תפסו אותי שם, הייתי צריכה להשתמש בנשק ולהרוג אותם" היא עונה לשאלתך עם הסברים רבים ואז אתה שם לב שהיא מתחילה לבכות טיפה, "זה קשה, אני לא יכולה יותר, להרוג ככה אנשים, אני לא בנויה לזה" היא מוסיפה ואתה מבין שאתה לחצת לה על נקודה רגישה מאוד.

[b]אלנזו-[/b] אתה עדיין חושב על הסיכוי הקטן שבו הוא "יבגוד" בך אבל בכל זאת מחליט לסמוך עליו ושואל אותו מה אתם הנערים אמורים לעשות במקום הזה, למה, איך ומה יהיה איתך עוד 20 שנים, אתה שם את הידיים בג'ינס שלך ומחכה ממנו לתשובה בקוצר רוח רב. "אנחנו רק גרים פה, אין לנו מקום אחר ואם מישהו יגלה אותנו כולנו נשלח חזרה לבתי היתומים המבחילים שמהם הגענו הנה, אנחנו עושים הכל כדי להמשיך לחיות כמו שצריך ולא ברחובות או סתם בלי שום רכוש משל עצמנו. אנחנו גונבים מאנשים ואפילו הורגים כמה אם יש צורך, הכל בשביל לחיות, זו מלחמת השרדות קשה מאוד, אנחנו חייבים לעשות כל דבר כדי להמשיך לחיות, לא לחיות כמו חיות אלא כמו שבני אדם צריכים. אני לא יודע מה יכול לקרות לך ב-20 שנים, יכול להיות שתמות עד אז הוא שפשוט לא תגיע למקום שאתה מקווה לו, אם תמשיך עם הפשע איתנו יכול מאוד שתגיע בזה רחוק מאוד" מסביר לך הנער בקפידה.

[b]אזיו-[/b] אתה מתחיל לצעוק ונותן לו מכה בעקב הרגל שלו, הוא נופל אבל תופס ברגל שלך ומפיל אותך על הבטן יחד עם הנפילה שלו, "אני לא מהטיפשים החלשלושים האלו שאתה יכול להביס בקלות!" הוא קורא אליך ועולה על גבך מתחיל לתת לך כמה אגרופים קטנים בראש, מקווה שתתיאש בקרוב. אחרי כמה מכות הוא מתחיל להכות אותך חזק יותר וממשיך לרדת לך דם מהאף וקצת יותר מהפה, הוא קם אחרי עוד כמה מכות ומתלהב על זה שניצח אותך, אתה קם כשפרצופך נוטף דם כולו ואז הוא, אחרי שנייה, הוא שם לב אליך ומנסה לתת לך אגרוף בבטן בפעם השנייה. הוא מתקרב אליך תוך שניות ואתה בתור אינסטינקט תופס לו את היד וחותך אותה לא עמוק, חתך ארוך במיוחד לכל אורך אורכה של היד, "בן זונה מכוער, אני אזיין אותך במכות עוד שנייה!" הוא קורה ומחזיק את ידו, סובל מכאבים עקב החתך.

[b]ג'ו-[/b] אתה מתחיל לטפס על הקיר שמולך ולוקח לך די הרבה זמן כי אתה לא רגיל לטיפוס ואין לך כמעט במה להאחז לשם הטיפוס, אתה אחרי שתי דקות מגיע למעלה ונעמד מול מלך הגנבים, שואל אותה שאלה רטורית, האם אתה הולך לעבוק מבחן שלו. "כן, עלית עלי" הוא אומר לך אחרי מספר שניות, "אתה רואה את המבנה ההוא ששם, המאפיה הזו? מהמחקר שעשיתי הבנתי שבחדר האחורי, שנמצא בתוך המבנה עצמו, ישנה כספת. אתה תוכל לפרוץ אותה כי איפה שהו בחנות מוחבא הקוד אליה, חוץ מהכספת הזו ישנם עוד כמה דברים שאולי שווים משהו בתוך החדר האחורי הזה" מלך הגנבים מסביר לך ומקווה שהבנת אותו, הוא מתחיל לרוץ משם על הגג ואז קופץ מגג אחד לאחר אל כיוון שאינו ידוע לך.

[b]קווין-[/b] אתה מתחיל להתלהב מזה שבאמת מישהו מקצועי יהיה זה שיעזור לך לנצח את הנעק השוויצר ההוא באתגר שהצבת לו, אתה שואל אותו מה הוא השלב הראשון של ההדרכה ומפהק חזק כאילו שזה עומד להיות משעמם. "קודם כל, לפי איך שאתה נראה אני מבין שהמומחיות שלך היא כיוס" הוא אומר לך ואתה מתפהל שהוא ממש הצליח לקרוא אותך תוך שניות אחדות ובלי לדעת עליך כמעט כלום, "בתור חימום וחזרה על המומחיות שלך אני רוצה שתלך לשם, אל החנות החדשה הזו שנמצאת בערך חמישה רחובות מפה" הוא ממשיך את דיבוריו ומצביע על חנות בגדים שאתה עוד לא מכיר ואז אתה שם לב שיש שם מול החנות יותר מחמישים אנשים שמסתערים על כל הבגדים שעכשיו במכירת פתיחה מיוחדת. "לך כנגד כיוון הזרם הזה, אתה תשתלב מצוין בתוך האספסוף הזה, תגנוב שם לכמה שיותר אנשים את הארנקים וחפצי ערך אחרים שיש עליהם, זה יהיה מין מבחן בשבילך, למדוד את יכולת השליטה שלך במיומנות שבה אתה מתמחה הכי הרבה.

[quote=Kratos;630347][B]ברנדון-[/B] אתה מתחיל לחשוב שהיא בדיוק כמוך, אתה מרגיש שזה כמו להסתכל במראה ולראות אותך בשינוי מראה ומין, אתה ממשיך לנקות את החרב שלך, מלא דם הטמבל המגודל הזה מרח על החרב שלי אתה חושב לך ובסופו של דבר מחזיר את החרב לנדן, קם, יושב ליד הבחורה ושואל אותה אם היא חדשה במקום הזה ובכל העניין של הפשעים וכו' בדיוק כמוך. "כן, אני די חדשה פה, הגעתי לפני יומיים וכבר הייתה לי משימה אחת מסוכנת, כמעט תפסו אותי שם, הייתי צריכה להשתמש בנשק ולהרוג אותם" היא עונה לשאלתך עם הסברים רבים ואז אתה שם לב שהיא מתחילה לבכות טיפה, "זה קשה, אני לא יכולה יותר, להרוג ככה אנשים, אני לא בנויה לזה" היא מוסיפה ואתה מבין שאתה לחצת לה על נקודה רגישה מאוד.
[/quote]
"אל תדאגי."אני אומר ומניח יד על הכתף בתקווה שזה ירגיע אותה, אחרי שהיא נרגעה אני שואל אותה"מה המומחיות שלך אני הקאינג."