תודה רבה יובב D:
Printable View
תודה רבה יובב D:
מתי היה הפרק הבא?
הפרק ממש ממש יפה!
תודה רבה.
הפרק הבא בתאריך ה14.3
ארווין [b]היום [/b]ה-14.3
אני יודע ולכן היום אפרסם פרק.
O.K
[SIZE="6"]פרק 4:אג'הל
[/SIZE]
לפעמים ,ישנם אי הבנות מסוימות שגורמים לתוצאות הרסניות , ואולי אף יותר מכך .
יש דברים שנגרמים אחרי השלמת המשפט "אל תסתכל על הקנקן אלא במה שיש בו" .אנשים בוחרים לפי מראה חיצוני, דבר שפוגע בזכותנו להיות חופשיים
ולהיות "אנחנו" בקיצור.
הדבר הזה, הוא דבר שעושים דיי הרבה, בעיקר במצב שלנו בעבר.
[B][I][U]שנת 2012, 28 ביוני ,קהיר שבמצרים,ליד הפירמידות.[/U][/I][/B]
אז ירדנו מהמטוס שעצר אותנו ממש באמצע ים החולות ,הוא עצר אותנו בין שני פירמידות ,ענקיות, גובהן ורוחבן היה ענקי בצורה מופלאה ,בחיים
לא ראיתי פירמידה במציאות ,והדבר הזה ,כמה שהוא מדהים ,גרם לי לרצות להישאר שם.
אנחנו מגיעים במהירות לפירמידה הימנית ואז אנחנו שומעים קולות של טעינת רובים ,הסתובבנו באיטיות והבחנו בהם
"תרימו ידיים!"
חבורה של עשרה בחורים לבושי רעלה וצעיפים על הפנים עם מבטא . עומדים מולנו ומכוונים עלינו נשק..
"תרימו ידיים אמרתי!" צועק אחד מהם ואנחנו עומדים בהלם ללא כל ניסיון לנסות לזוז, כי אם ננסה, נחטוף כדור.
"עצור עצור!" אומר ליאור ומנסה להרגיע את מי שנראה כנראה המנהיג שלהם
"מה שמך?" שואל ליאו את אותו הבחור
"למה אתה זקוק לשמי?" שואל
"אני חושב שאני מכיר את אבא שלך" אומר לו ליאו
"שמי מנקוט" אומר הבחור ומוריד את האחיזה הנוקשה שנתן ברובה ועובר לאחיזה קלה יותר.
"מנקוט ,איך גדלת " אומר ליאו
"הכרתי את אבא שלך ,אג'הל" אומר ליאו
"שו איסמכ?" שואל בערבית אחד האחרים שעמדו ליד מנקוט, שזה בעצם "מה שמו?"
"שמי ליאו, ליאו דיכפר ,אני חוקר" אומר לו כאשר מתגונן עם ידיו באוויר ומראה סימני תמימות לעיני מנקוט.
"אהם לבאן!" צועק מנקוט לשאר חבריו והם מגיעים אלינו ואוחזים בנו בכוח
"מה הוא אמר?" שואל לוק
רפאל הביט בו ואמר "הוא אמר להם לקחת אותנו" .
[B][I][U]שנת 2012, 28 ביוני ,קהיר שבמצרים,מחנה אג'הל,לקראת הערב.[/U][/I][/B]
הגענו ועוד כשעה קלה עומדת לשקוע השמש, השעה הזאת ביום היא השעה הכי יפה שיש ביום ,בעיקר כשאתה במדבר והשמש חשופה אליך והיא כולה
שלך.
"איפה אנחנו?" שואל ליאו את מנקוט כאשר מתבונן סביבנו .
ואז ראינו את זה ,כולנו הבחנו במחנה העצום שהיה להם , אוהלי איגלו בגדלים שונים ,ומאחוריהם בצורת קשת עמדו אוהלי סכך עצומים ומאהלים שלמים
של האנשים שלהם.קראו להם "אנשי אג'הל".
"אהם לבאן טומא סרג'ן" אמר מנקוט לשאר האנשים והם הובילו אותנו לאוהל הכי גדול שיש במחנה.
"מה הוא אמר?" שאלה קייט
ליאו אמר "קחו אותם לכלא".
האנשים האלה הובילו אותנו לאוהל הגדול וישר הבחנו שיש שם סורגים ,את דחפו כל אחד מאיתנו לאחד מהסורגים שנהיה לבד, את ליאו ורפאל הם
כלאו ביחד כי לא היה עוד תא .ואז כולם יצאו והשאירו אותנו לבד.
"מה עשינו להם?" שואל לוק
"לא עשינו להם כלום ,זה פשוט שטח עם הסגר ,סגור לתיירים ולמבקרים".אומר רפאל
"אני לא מאמין שזה קרה לנו" אני אומר
"אין ממה לחשוש ,הם ישחררו אותנו בקרוב" אומר ליאו
"איך אתה כל כך בטוח?" שואלת קייט
ואז נכנס מנקוט ביחד עם עוד איזה בחור אחד כהה, אך הוא לא היה ממוצא ערבי, הוא לבש חלוק לבן,והיו לו משקפיים ותלתלים אפורים .
"שלום לכם" הוא אמר וחייך
"שמי ונקטרמן רמאקרישנן" אומר לנו .
"אתה יכול לחזור על זה?" שאל לוק והתבדח איתו.
"אתם יכולים לקרוא לי ונקטר" אומר ונקטרמן.
"במה אנו יכולים לעזור לך ?" שואל סבי את ונקטר.
"אתם בעצם ניסיתם להיכנס לתוך פירמידות אג'הל, דבר שאני לא יכול לאפשר" אומר לנו ונקטר.
"מדוע לא?" שואל ליאו את ונקטר
"כי מי שנכנס לפירימידות הללו ,סביר להניח שלא ייצא " אומר ברצינות רבה.
"אז פשוט נוותר על המסע שלנו?" שואלת קייט בעצבים
"חוששני שאת המסע שלכם תעשו במקום אחר, ולא בפירמידות הללו" אומר ונקטר
"אבל מה כל כך מיוחד בפירמידות האלו?" שואל לוק ."כנראה שאם זה גרם למאות מדענים וביולוגים כמוני לא לחזור משם זה סימן" אומר ונקטר.
אני לא יודע מה קרה שם ,אבל משהו בונקטרמן היה משכנע מאוד ,ידעתי שאם ניכנס לתוך הפירמידות האלו יהיה סיכון כלשהו ,שאולי אנחנו לא יכולים
לקחת ,כי אם ניקח את סיכון זה ,זה יכול לעלות לנו בחיינו.
אנשי אג'הל שחררו אותנו ונתנו לנו מקום לינה באחד האוהלים הגדולים ,שם היו פזורים מזרנים ושמיכות שבהם נוכל לישון ,מהר מאוד נרדמנו.
אני , לוק וקייט.
[B][I][U]~מחוץ לאוהל הלינה ~[/U][/I][/B]
"אז מאיפה אתה מכיר את אג'הל?" שואל רפאל את ליאו בסקרנות רבה כאשר השניים יושבים בחוץ ומארגנים תיקים .
"שששש, אל תצעק ,כל המחנה ישן ,אנחנו לא רוצים להעיר אותם" אומר ליאו.
"תענה לי על השאלה" שואל רפאל בלחש
"הוא ואני עשינו כאן מחקר לפני 30 שנה, זה המחקר הכי גדול שקיים ,והתוצאות של המחקר היו הרסניות ,שאם הן היו מודלפות לתקשורת ,כולם אבל
כולם היו מגיעים לפירמידות הללו, סמוך עליי" אומר ליאו
"ועכשיו מה?" שואל רפאל
"עכשיו ,אנחנו נברח ,וניכנס לתוך הפירמידות ,לפני שיהיה מאוחר מדי" אומר ליאו
"בשביל מה אנחנו ממהרים כל כך?" שואל רפאל
"אנחנו ממהרים כי הזמן שלך ושלי, אוזל, ואם לא נצא עכשיו, כל המסע הזה היה לחינם" אומר ליאו
"מה עם הילדים?" שואל רפאל
"ונקטר ישמור עליהם, אל תדאג ,ועכשיו בוא ,יש לנו צעידה רבה לכיוון הפירמידות" אומר ליאו.
הם מתחילים ללכת לכיוון האפלה של המדבר וליאו אומר לרפאל "אני מאוד שמח שבאת איתי חבר" אומר לו בחיוך וטופח לו על השכם.
"בכיף חבר ,אני יודע שאם אני הייתי חולה במחלה סופנית ,אתה גם היית בא איתי" אומר רפאל והשניים צוחקים.
[B]המשך יבוא...[/B]
שימו לב -ונקטרמן הוא בן אדם אמיתי.
בכדי לקרוא עליו קצת ,[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%9E%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%9F"]היכנסו לפה.[/URL]
פרק מוזר ומדהים בוא זמנית,לא כול כך הבנתי מה הקטע עם המחלה הסופנית
פרק טוב.
תמשיך כך!
תודה רבה לשניכם.
עומר -רפאל אומר לליאו בעצם ,שאם הוא היה חולה במחלה סופנית , ליאו היה עושה אותו דבר.
זה אומר שליאו חולה , אנחנו לא יודעים במה ,אנחנו רק יודעים שהמסע הזה יכול להציל את חייו.
פרק מגניב ומעניין תמשיך כך
תודה רבה לך D:
מתי הפרק הבא?
אני מצפה שיהיו לפחות עוד 2 תגובות .
אם לא אז מחר עוד פרק D:
אוף,השארת אותי במתח!
פרק ממש ממש יפה ומותח!
מחכים לפרק הבא!
פרק מצוין וסופו מותח
כתבת פעם אחת במקום ליאו ליאור
פרקים יפים וטובים.
אתה כותב ממש יפה.
ובפרק 3- הייתה יכול לכתוב מצרים,
לא ערבים ולא בדואים.
תודה רבה לכם .
מחר הפרק הבא.
היום הוא המחר של אתמול,מכיר את המשפט הזה ארווין?
במילים אחרות,קדימה הפרק הבא!
[b][i][u]פרק 5:לבד[/u][/i][/b]
לפעמים יש את הרגעים האלו ,שאתם מרגישים שהכל מוקף סביבכם ברשע, לרגע אחד אתה מרגיש מוגן כי יש לצידך בן אדם שקרוב אליך ושהוא בעצם
סוג של "מגונן" עליך עם העובדה שהוא נמצא לידך ,ברגע שהוא לא לידך אתה מרגיש פגיע ופגוע.
ההרגשה הזאת ,היא תחושה של "לבד" וסוג של בדידות אכזרית שמקיפה אותך ברגע אחד בלי לחשוב.כמה חבל שזה כך.
[b][i][u]שנת 2012 ,29 ביוני ,קהיר שמצרים ,מחנה אג'הל, בוקר.[/u][/i][/b]
זה היה עוד בוקר יפה ,מכירים את זה שאתם ישנים מחוץ לבית? בהתחלה יש לכם תחושה שאתם עדיין בבית ואז אתם פוקחים את העיניים בבהלה
ומגלים מקום אחר ,מקום שונה.
זה קרה ,קמתי וראיתי שאנחנו במחנה ,"בוקר טוב" אמרתי ללוק ולקייט.
"בוקר מבורך" אמר לוק והתעורר בפיהוק רחב.
הבחנתי שאנחנו לבד באוהל "היי איפה סבא שלי וליאו?" שאלתי את חבריי
קייט הביטה מסביבה והבחינה שאני צודק ושהם חסרים.
"זה מוזר.. הייתי בטוחה שהם ישנו איתנו" אומרת קייט
"היית בטוחה ואת צודקת" אומרת לוק "קמתי באמצע הלילה וראיתי אותם ישנים.
לוק לוקח את השמיכות שלהם ומוריד אותם ורואה שמתחתיהם יש כריות .
"כריות?!" שואלת קייט
"לאן הם הלכו?" שואל לוק
לאוהל נכנס ונקטרמן בשריקה עליזה של בוקר טוב ואמר לנו "בוקר טוב ידידיי" והביט באוהל
"מה קרה?" הוא שואל
"הם נעלמו!" אומר לוק
ונקטר פותח את עיניו בהלם ומבין שהנורא מכל קרה ,שני החברים יצאו לפירמידות וזה יכול להיות הדבר הכי מסוכן שקרה איי פעם במחנה הזה .
"לקום כולם!" צועק ונקטר באמצע המחנה ומורה למנקוט לעשות משהו.
"תשלח יחידה של מספר אנשים לפירמידות ,צריכים לעצור אותם לפני שהם יכנסו לאזור האסור" אומר ונקטר
"אין בעיה!" אומר מנקוט ועושה את מה שצווה עליו.
[b][i][u]שנת 2012 ,29 ביוני ,קהיר שמצרים ,מחנה אג'הל, כעבור מספר שעות.[/u][/i][/b]
עבר זמן רב ,מספר שעות שלמות שהיחידה ששלחו לא חזרה ,וביינתים ישבנו וחיכינו ולא ידענו במה להעסיק את עצמנו.
"חייבים ללכת בעקבותיהם" אומרת קייט
"זה יכול להיות מסוכן ,שמעת את ונקטר, אי אפשר להיכנס לפירמידות אג'הל" אומר לוק
"זה אמנם מסוכן ,אבל זה כל היופי במסע הזה, הסיכון , האפשרות שבגללנו אחד הסבים שלנו יפצע או שיקרה לו משהו מונח על כתפינו." אני אומר.
"ילדים" אומר ונקטר ומתקרב אלינו ומתיישב בנחת לידנו.
"האם אני יכול לעזור לכם איכשהו, בזמן שרפאל וליאו לא נמצאים ?" שואל ונקטר בתמימות
"כן" אומרת קייט ואני ולוק מביטים בה בחשד ולא מבינים איזו עזרה אנחנו צריכים.
"אנחנו צריכים שתספר לנו מה יש בתוך הפירמידה".
ונקטרמן מחייך קלות ויודע שאסור לו לספר לנו שום דבר, אך הייתה לו הרגשה, תחושה משונה שהוא כן חייב לעשות משהו בנידון .
"הפירמידות האלה ,הן הפירמידות העתיקות ביותר במצרים,פירמידות אג'הל." אומר ונקטר בתור התחלה ואז מתיישב עמנו ומדבר.
"בפירמידות האלה יש שני דברים ,בפירמידה אחת יש ממצאים ארכיאולוגים עתיקים ששייכים לאבות אבותיהם של המצרים הקדמונים, הפירמידה עם
הממצאים הארכיאולוגים הייתה שייכת לפרעה בכבודו ובעצמו, והוא האיש שבנה אותה.
"ומה יש בפירמידה השנייה?" אני שואל
"הפירמידה השנייה מכילה את 'הפתח'." אומר ונקטר
"פתח? איזה פתח?" שואל לוק
"סבלנות ידידי, אספר הכל" אומר ונקטר
"בפירמידה השנייה יש פתח ובתוכו משהו ,מסוכן, אכזרי, שכל מי שנכנס לתוכו לא יכול לצאת" אומר ונקטר
"אבל מה יש שם?" שואלת קייט
"אם הייתי נכנס לשם , לא הייתי יכול לספר לכם זאת עכשיו" אומר ונקטר ומחייך
"בתוך הפתח הזה ,מה שזה לא יהיה ,הפתח משמש כשער לעולם שיש בצד השני" אומר ונקטר
"איזה עולם? מה יש בו?" אני שואל
"אני וחבריי המדענים שנמצאים עכשיו בתוך הפירמידה היינו סבורים שהפתח משמש לכניסה למצרים העתיקה!" אומר ונקטר
"הייתם סבורים?" שואלת קייט
"כל חבריי ומשלחת המדענים שנכנסו כבר נמצאים שם 7 שנים" אומר ונקטר
"זה אומר שאם הסבים שלנו יכנסו לפתח הם לא יצאו ממנו לעולם?" אני שואל
"זה בדיוק מה שזה אומר" אומר ונקטר ומנסה להגיע לשלבי סיום השיחה
"ומניין לך שמה שנמצא מאחורי הפתח הוא אכן מצרים העתיקה?" שואל לוק
"זה בדיוק העניין ,אני לא יכול להוכיח את זה".אומר ונקטר
"אז אולי.. הם לא חזרו משם כי זו לא מצרים העתיקה!" אומרת קייט.
בהתחלה לא הבנו מה היא רוצה, אבל אז ,הבטתי בעיניה הנחושות והיפות והבנתי כל מילה במילה שהיא אמרה וזה אכן נשמע הגיוני
"אם אף אחד לא חזר ,מה שיש מאחורי הפתח,הוא לא מצרים העתיקה".
אומרת קייט בחיוך
ונקטר נמצא בסימן שאלה וחושב בראשו "כבר העלתי טענה כזו בראשי אבל לא חשבתי שעוד מישהו יחשוב כמוני" אומר ונקטר
"את בחורה נורא חכמה" אומר ונקטר
"תודה" אומרת קייט
המחנה היה ריק כמעט לחלוטין, אם היינו רוצים לצאת לכיוון הפירמידות היינו צריכים לעשות זאת במהירות ,אך ונקטר הוא היחידי שעומד בדרכנו.
"ונקטר בוא ניכנס שנייה לאוהל אני צריכה להראות לך משהו" אומרת קייט ונכנס איתו לאוהל
כמה שניות שהיא הייתה איתו באוהל היא יצאה עם חיוך ועם התיקים שלנו ואמרה "בואו נצא לדרך"
"מה זה מה עשית לו ?" שואל לוק
"מכה קטנה בעורף והוא התעלף ,עוד שעה הוא קם כמו חדש" אומרת קייט וצוחקת כאשר אנחנו רצים במהירות ויוצאים מהמחנה.
"את משוגעת את יודעת את זה?" אני שואל
"אני יודעת, אבל זה כל הכיף!" אומרת קייט ואנחנו רצים לעבר הפירמידות.
[b]המשך יבוא..[/b]
בחורה אכזרית משהו הקייט הזאת,יש לי הרגשה שאתה מקבל השארה מעוד מקומות חוץ מ"האי" משהו עם זה שהגיבורים נכנסים לתוך פירמידה ומוצאים את עצמם במקום אחר,אני די בטוח שאני זוכר,אני אגיד לך אחר כך,אחלה פרק.
תודה רבה לך !
לא הבנתי למה קוראים לפרק "לבד"
זה סוג של אירוניה .יהיה פרק בעתיד שיקראו לו "לבד חלק 2" , לא המשך של הפרק ,אלא סתם עוד פרק שהילדים לבד בלי הסבים שלהם.
והאירוניה פה היא שבסופו של דבר יהיה פרק שיקרא "ביחד".
כמו ב"שמינייה" שדדי מגלה לאיה וניני שהוא עמוס אבא שלהם גם שם היה פרק שקראו לו "ביחד" [פרק 55 עונה ראשונה לפי דעתי],אתה מעתיק מכול-כך הרבה מקומות!
אני חושב שלקרוא לשם של פרק "ביחד" הוא לא העתקה...
והמשמעות שונה.
בפרק "ביחד" שלי אין שום דבר הקשור למה שהיה בשמינייה .
פרק נחמד.
בהחלט.
פרק יפה, הבתי
[quote=טום רידל;1046745]כמו ב"שמינייה" שדדי מגלה לאיה וניני שהוא עמוס אבא שלהם גם שם היה פרק שקראו לו "ביחד" [פרק 55 עונה ראשונה לפי דעתי],אתה מעתיק מכול-כך הרבה מקומות![/quote]
הוא גם העתיק מיוגיהו את הקטע של הפירמידות שיש שם פתח לעולם אחר ומישהו לא יצא ממנו:
ביוגיהו הפתח הוא לעולם הקפסולות ואלכסנדר הגדול לא יצא משם.
בסיפור הפתח הוא לעולם אחר והמדענים לא יצאו משם.
אני צודק?
בכל מקרה,קייט תהיה מעולה ב"מורטל קומבאט"..
זה לא נחשב להעתקה כי לא חשבתי על הדברים האלה כשכתבתי.
זה פשוט שהם כבר קיימים.
[QUOTE=⎈YamiYugi⎈;1046902]הוא גם העתיק מיוגיהו את הקטע של הפירמידות שיש שם פתח לעולם אחר ומישהו לא יצא ממנו:
ביוגיהו הפתח הוא לעולם הקפסולות ואלכסנדר הגדול לא יצא משם.
בסיפור הפתח הוא לעולם אחר והמדענים לא יצאו משם.
אני צודק?
בכל מקרה,קייט תהיה מעולה ב"מורטל קומבאט"..[/QUOTE]
זה לא נקרא להעתיק,הוא פשוט קיבל השראה מכל מיני מקומות וחיבר את זה לסיפור אחד,וגם הסופרים הכי גדולים עושים את זה וזה חוקי לגמרי {גם בחוקים של הפורום}.
זה לא קשור לחוקי או לא חוקי.
כבר אין רעיונות מקוריים כי השתמשו בהכל ,אז יכול להיות שהסיפור ייצור לכם הזדהות עם איזה סרט או סדרה
מתי הפרק הבא?
פרק טוב
קייט חזקה וחכמה לפי איך שנראתה בפרק הזה
בא לי כבר לדעת מה יש בצד השני של הפירמידה
הפרק הבא יהיה בקרוב .בחופשת פורים אל תדאגו.
ומן הסתם ליאור ,בצד השני של הפירמידה יש "עולם אחר".
מתי הפרק הבא תן תאריך
[QUOTE=ErWiN;1048818]הפרק הבא יהיה בקרוב .בחופשת פורים אל תדאגו.
ומן הסתם ליאור ,בצד השני של הפירמידה יש "עולם אחר".[/QUOTE]
אני יודע אבל בא לי לדעת מה יש בעולם האחר הזה
אתם מחפשים את כל הפאקים בסיפור של ארווין שזה מבאס...
ארווין, אחרי שבאמת אתה משקיע בסיפור שלך, זה מגיע לך שתקבל כל כך הרבה תגובות,
אבל לא כאלה תגובות שאתה מעתיקן. אתם מדברים לעפמים שטויות.
יש הבדל בין גנב לבין לקח השראה. אין קשר לחוקי או לא, הוא לקח השראה מכמה סגרות וכנראה
אהב את הרעיון והדרך שבה הוא עשה את העלילות לפרקים היא יצירתית מאוד.
[QUOTE=JuJenngo;1048937]אתם מחפשים את כל הפאקים בסיפור של ארווין שזה מבאס...
ארווין, אחרי שבאמת אתה משקיע בסיפור שלך, זה מגיע לך שתקבל כל כך הרבה תגובות,
אבל לא כאלה תגובות שאתה מעתיקן. אתם מדברים לעפמים שטויות.
יש הבדל בין גנב לבין לקח השראה. אין קשר לחוקי או לא, הוא לקח השראה מכמה סגרות וכנראה
אהב את הרעיון והדרך שבה הוא עשה את העלילות לפרקים היא יצירתית מאוד.[/QUOTE]
צודק. הבן אדם כותב סיפור מעולה,אז אתם מחפשים את כל הפאקים בסיפור שלו?