-
[b]שלי[/b]
רשומה
את קמה בבוקר ומשפשפת את עיניך. את פותחת אותן ומסתכלת על חדרך עמוס פרטי הצ'יקוריטה. בובות הצ'יקוריטה, פוסטר הצ'יקוריטה, תמונות הצ'יקוריטה ואפילו מחשב עם ציור של צ'יקוריטה. את מחייכת לעצמך, היום תתחילי את מסעך כמאמנת פוקימונים. את אומרת שלום לאמך ויוצאת החוצה מהבית. את הולכת לכיוון המעבדה ולפתע שומעת "לא,אלו פוקימונים למתחילים!" את שומעת את הפרופסור ואז רואה נער בערך בן 14, עם שיער שחור ארוך ובגדים שחורים רק עיניו כחולות כים. הוא יוצא החוצה ובורח משם ואז את רואה את הפרופסור רץ החוצה. את שואלת אותו מה קרה והוא עונה לך "הוא חטף את צ'יקוריטה"[/QUOTE]
''לא במשמרת שלי!'' אומר בזעם ואתחיל לרוץ אחרי הנער ומרוב זעם ארוץ ממש ממש מהר, ''כל החיים חיכיתי לרגע הזה , ואתה! לא! תהרוס! לי! אותו!'' אצרח אחרי הנער ואתכונן לדחוף אותו בכדי שיפול:D
-
שלי-
את רצה אחרי הנער אבל הוא מגחך ומתחיל לרוץ בספרינט. את מתעייפת לאט לאט אך פתאום נשמע "בום!" חזק והגנב נופל. את רואה ילד יושב עם מחבת ברזל גדולה על עץ ומגחך "חתיכת בלוטה עשיתי לו, אה?" הוא שואל. צ'יקוריטה יוצאת מהפוכדור ובורחת משם, מפוחדת.
-
[QUOTE=scizor-x;1276508][b]דווין[/b]
אתה מתרכז בעינך ולפתע אתה רואה הכל בירוק. אתה מסתכל על ג'ינה ורואה פתאום שכתוב מעליה:
שם: ג'ינה וודס
גיל: 22
מקצוע: אחות
גובה: מטר שישים
משקל:49 ק"ג
מידת איום: מינימלית
נשק: אין
"יופי!, אני רואה שלמדת להשתמש בעין!" צוהלת ג'ינה "אבל תזכור ששימוש בעין צורך אנרגיה. ככל שתשתפר בשימוש בגוף סייבורג תיהיה לך יותר אנרגיה אבל כרגע ניצול יתר של האנרגיה יגרום לעומס יתר ואתה תתעלף, כמו קודם"
[B]אייל[/B]
"בוודאי" היא אומרת ומחייכת. אתה יוצא ושומע בראשך "אני, אני מצטער אייל לא ידעתי שהוא הבן של מטילדה ג'ונס... בחרתי סתם אדם אקראי" מרקוס נשמע מאוד מוטרד "היא נראית כאישה חביבה אך רק מעט אנשים יודעים שהיא רוצחת מסוכנת. אם אתה רוצה לדעת את הסיבה שאני לא הלכתי זה שהיא מנסה לאתר אותי כל הזמן אבל אני חושב שכדאי שתתרחק מהמקום". לפתע, אתה רואה משהו שגורם לנשימתך לעצור. טומי ג'ונס האמיתי מתקדם לכיוונך.[/QUOTE]
"אני מצטער אבל נראה לי שאחזור עוד מעט" אומר במהירות.
-
[quote=מאסטר ליאון;1276533]"אני מצטער אבל נראה לי שאחזור עוד מעט" אומר במהירות.[/quote]
"היי חכה רגע!" הוא צועק. אתה מרגיש קור עז ברגליך. אתה מסתכל למטה ורואה גוש קרח סביב כפות רגליך "מי אתה ולמה אתה נראה כמוני?" שואל טומי ג'ונס זועף.
-
שם פרטי: עומר
שם במשחק: לוק קאסטלאן
מין:זכר
גיל: 16
תיאור מראה: לוק הוא גבוה, חסון וזקוף. בעל ידיים מחושלות בעלי צלקות. הוא שזוף ובעל שרירי רגליים מפותחים. שיערו הבלונדיני פרוע וארוך יחסית, ותמיד מזדקר לכיוונים שונים. ללוק יש עיניים אפורות, שנראות כמו ענני סערה, המאפיינות את מבטי התנהגותו.
אופי: לוק הוא היפראקטיבי, תמיד מתלהב ונרגש מכל דבר. הוא עצמאי ואחראי, ומתגאה בעצמו בכל הזדמנות שיש לו. בהקשר לזה, יש לו ביטחון עצמי רב והוא יכול להיות חוצפן לאנשים אחרים.
-
[QUOTE=scizor-x;1276537]"היי חכה רגע!" הוא צועק. אתה מרגיש קור עז ברגליך. אתה מסתכל למטה ורואה גוש קרח סביב כפות רגליך "מי אתה ולמה אתה נראה כמוני?" שואל טומי ג'ונס זועף.[/QUOTE]
"אתה חולם אני אתה ואתה אני וקווין הוא פרה ואתה חלב..." אומר כשאשכב על הרצפה בגסיסה.
-
שם פרטי: מגל
שם במשחק: ג'ייקוב נורסטו
מין: ז
גיל: 17.5
תיאור מראה: גבוה, בערך 1.95, שיער קצר עם קוץ קטן מקדימה. שיער חום נורא כהה, קצת דומה לשחור. רזה, ממש דק. לובש, אה... מה לובשים בימי היניים? :what:
אופי: חמום מזג, ציני, חסר טקט ופזיז כשהוא מעוצבן. חכם, טוב לב וחושב על מעשיו (כשהוא לא מעוצבן)
כוכב העבר.
-
[QUOTE=scizor-x;1276524][b]דווין[/b]
לחדר נכנס הרופא ומסתכל על שניכם "יופי, התיידדתם" הוא מורה לך באצבעו וג'ינה עוזרת לך לקום "אני מוכן לתת לך להסתובב היום בבית חולים, בסיוע ג'ינה כמובן, אם תראה לי שאתה מסוגל ללכת ללא תמיכה" אתה מתרכז ברגליך, חושב שהם זזים אחת אחרי השנייה, מדמין את עצמך הולך. אתה פותח עיינים ורואה את עצמך הולך ישר. הרופא עושה מעט בדיקות בזמן שאתה מהלך בכל החדר, זו הרגשה טובה ללכת לבד שוב. לבסוף הרופא מסכים לשחרר אותך "אז, הולכים?" מחייכת ג'ינה[/QUOTE]
"כן,הולכים." אני אומר בחיוך. אני משלב את ידי בידה של ג'ינה (אם היא מסכימה),ומתחיל להסתובב בבית החולים."זאת הרגשה טובה,ללכת. קודם לא הערכתי את זה." אני אומר בחיוך לג'ינה.
-
[QUOTE=scizor-x;1276529]שלי-
את רצה אחרי הנער אבל הוא מגחך ומתחיל לרוץ בספרינט. את מתעייפת לאט לאט אך פתאום נשמע "בום!" חזק והגנב נופל. את רואה ילד יושב עם מחבת ברזל גדולה על עץ ומגחך "חתיכת בלוטה עשיתי לו, אה?" הוא שואל. צ'יקוריטה יוצאת מהפוכדור ובורחת משם, מפוחדת.[/QUOTE]
אהיה מעט מופתעת, אך לפתע אתחיל לצחוק בקול גדול ''אני מקווה שהיא תישאר שם זמן רב...'' אומר ואז אזכר בצ'יקוריטה המסכנה אשר בורחת מפוחדת ושאל את הילד שעל העץ, '' רוצה לעזור לי להחזיר את הציקוריטה המסכנה שברחה?'' ואחכה לתשובתו בזמן שאתחיל לרוץ לכיוון אליו ברחה צ'יקוריטה (:love:)
-
[QUOTE=scizor-x;1276410][b]אלון[/b]
אתה ממשיך ללכת והילדה רצה אליך "היי, חכה רגע!" היא עוצרת לידך והולכת איתך "זה לא יפה מה שהוא עושה לך, למה אתה לא מתנגד?" היא שואלת "דרך אגב, קוראים לי שירלי"
~
לא כתבת מספר כוכב, קשה לי יותר להגיב ככה
[/QUOTE]
"אני לא רואה ברירה, אני מעדיף לעשות מה שהוא רוצה ממני מאשר שהוא ירביץ לי... תודה שניסית לעזור לי, אני מקווה שזה לא החמיר את המצב."
-
[QUOTE=scizor-x;1276386]סליחה על הדאבל פוסט אבל הנה ההתחלות!
[b]ריי[/b]
את רצה, הוא עומד לתפוס אותך את מסתובבת לאחור ורואה אותו, את החיה הענקית והשחורה. החיה נראית כלטאה מגודלת עם קרניים בעלת זוג כנפיי עטלף ענקיות ומאיימות ועינים שחורות כזפת, המעידות על בינתו הרב של היצור ובו בזמן על אכזריותו. הדרקון שולח אליך כפה ענקית ואת קופצת, משום מה את קופצת מאוד גבוה אבל אולי יותר מדי גבוה כי הדרקון פותח את פיו ואת עומדת ליפול לתוכו את נופלת ונופלת ו... "ריי, תתעוררי" את שומעת את כל אימך ופותחת את עיניך באיטיות "זה הזמן לבית הספר". את מוחה זיעה ומסדרת בראש את הדברים, מנסה לשכוח את הסיוט. את קמה מהמיטה ומסתכלת במראה, נערה בת 16 מביטה בך בחיוך, את. אך לפתע את שמה לב לקצוות השיער שלך, הן כאילו נצבעו בכתום בלילה.
[/QUOTE]
" זה היה חלום מוזר ומפחיד. " אומר לעצמי, ואנסה לשכוח ממנו. לאחר מכן אלך למראה. " הא? למה השער שלי כתום? מוזר. אני ינסה להתקלח, אולי זה ירד. " אומר לעצמי, ואלך למקלחת כדי להתקלח. כשאצא, אביט על השער שלי כדי לראות עם הצבע הכתום ירד. (וזה דיי ברור שזה לא ירד) " זה.. זה לא ירד. " אומר לעצמי מעט בפחד. " אמא, השער שלי כתום! " אצעק לאמא שלי, ואתחיל להתלבש; מכנסי ג'ינס רגילים, קפוצ'ון שחור, ונעליים שחורות, ולאחר שאמא שלי תגיב, אקח מהשולחן את האוכל שלי בזריזות, ואתחיל לצעוד לכיון בית הספר.
-
[B]לוק[/B]
רשום, תגיב להתחלה שאני רושם לך עכשיו.
אתה בורח מיצור שמימי. היצור נראה כאדם גבוה במיוחד בעל מראה מוזר, מראה חוצני. גוון אורו ירוק, יש לו הילה מעל הראש, כנפי יונה לבנות וגדולות ובוקע ממנו זוהר חזק. מלאך. אתה רץ ורץ, הוא ממשיך לרדוף אחריך. אתה רץ ומתחבא מאחורי עץ הוא מתקרב, הוא יגיע אליך, הוא מצא אותך! הוא מרים את חרבו ומנחית אותה עליך היא כמעט פוגעת בך ואתה מתעורר מהחלום. "איזה חלום מוזר" אתה עומר לעצמך ומשפשף את עיניך ואז פותח את עיניך ומסתכל על ידיך. אתה שם לב שלידיך יש גוון אפרפר מהרגיל וכך גם רגליך, ובטנך וכל גופך!
[B]אייל[/B]
"תפסיק לשחק איתי משחקים!" הוא צועק "עכשיו תגיד לי מה אתה במת עושה פה ולמה אתה נראה כמוני, או ש..." הוא שולף סכין ומכוון אותה לגרונך באיום.
[B]ג'ייקוב[/B]
אין מקום, מצטער.
[B]דווין[/B]
היא מחייכת אליך ואז מוחקת אותו "יש הרבה דברים שאתה צריך להעריך יותר רק כדי לא לגלות כמה הם חשובים לך כשהם אינם"
[B]שלי[/B]
"האם דג אוהב ברוקולי?" הוא אומר ומצחקק מהבדיחה המוזרה ורץ אחריך. שניכם רצים ורצים עד שאתם מגיעים לצ'יקוריטה שעוצרת משום מה את בהתחלה לא מבינה מה קרה לה עד שאת רואהדבר שגורם לנשמתך לעצור. את רואה חרק גדול וחום בעל שתי קרניים לבנות וגדולות, פינסיר.
[IMG]http://cdn.bulbagarden.net/media/upload/b/be/127.png[/IMG]
[B]אלון[/B]
"טוב" היא מושכת בכתפיה "אני חושבת שזה לא הוגן" אתם ממשיכים לבית הספר. אתה הולך לכיתה שלך ולפתע ניגש אליך מורה שאתה לא מכיר "אלון, אני אשמח אם תתלווה אליי למשרדי בבקשה"
[B]ריי[/B]
תודה לך על ההשקעה בתגובה. על השקעות כאלה מקבלים בונוסים בהמשך :)
הצבע לא יורד במקלחת. את צועקת לאמך ולאחר שבודקת את השיער שלך היא מנידה בראשה ואומרת "ננסה להוריד את זה כשתחזרי אבל בינתיים תלכי לבית הספר". את מהנהנת והולכת לבית הספר. בדרך את פוגשת את חברתך הטובה, צ'יו. "למה חצי מהשיער שלך כתום?" היא שואלת בהפתעה "את נפלת על פחית צבע או משהו?". 'חצי?' את חושבת באימה 'הלא זה היה רק הקצוות כשיצאתי מהבית!'.
-
[QUOTE=scizor-x;1277399][B]
[B]דווין[/B]
היא מחייכת אליך ואז מוחקת אותו "יש הרבה דברים שאתה צריך להעריך יותר רק כדי לא לגלות כמה הם חשובים לך כשהם אינם"
[B]שלי[/B][/QUOTE]
"צודקת.האמת? אני כבר אל יכול לחכות לראות מה יכולות הסייבורג שלי. איכשהו,בתור ילד,תמדי היה לי חלום להיות גיבור על-לעזור לאנשים,לנצח אובים,והכי חשוב-להיות בעל כוחות על." אני אומר בחיוך רחב."עכשיו,שי לי הזדמנות.זה מרגיש כמו הייעוד שלי." אני אורמ בטון רציני ומסתכל דרך החלום החוצה.אני חולם על עצמי,עף בשמיים האלה.
-
[QUOTE=scizor-x;1277399][B]לוק[/B]
רשום, תגיב להתחלה שאני רושם לך עכשיו.
אתה בורח מיצור שמימי. היצור נראה כאדם גבוה במיוחד בעל מראה מוזר, מראה חוצני. גוון אורו ירוק, יש לו הילה מעל הראש, כנפי יונה לבנות וגדולות ובוקע ממנו זוהר חזק. מלאך. אתה רץ ורץ, הוא ממשיך לרדוף אחריך. אתה רץ ומתחבא מאחורי עץ הוא מתקרב, הוא יגיע אליך, הוא מצא אותך! הוא מרים את חרבו ומנחית אותה עליך היא כמעט פוגעת בך ואתה מתעורר מהחלום. "איזה חלום מוזר" אתה עומר לעצמך ומשפשף את עיניך ואז פותח את עיניך ומסתכל על ידיך. אתה שם לב שלידיך יש גוון אפרפר מהרגיל וכך גם רגליך, ובטנך וכל גופך!
[B]אייל[/B]
"תפסיק לשחק איתי משחקים!" הוא צועק "עכשיו תגיד לי מה אתה במת עושה פה ולמה אתה נראה כמוני, או ש..." הוא שולף סכין ומכוון אותה לגרונך באיום.
[B]ג'ייקוב[/B]
אין מקום, מצטער.
[B]דווין[/B]
היא מחייכת אליך ואז מוחקת אותו "יש הרבה דברים שאתה צריך להעריך יותר רק כדי לא לגלות כמה הם חשובים לך כשהם אינם"
[B]שלי[/B]
"האם דג אוהב ברוקולי?" הוא אומר ומצחקק מהבדיחה המוזרה ורץ אחריך. שניכם רצים ורצים עד שאתם מגיעים לצ'יקוריטה שעוצרת משום מה את בהתחלה לא מבינה מה קרה לה עד שאת רואהדבר שגורם לנשמתך לעצור. את רואה חרק גדול וחום בעל שתי קרניים לבנות וגדולות, פינסיר.
[IMG]http://cdn.bulbagarden.net/media/upload/b/be/127.png[/IMG]
[B]אלון[/B]
"טוב" היא מושכת בכתפיה "אני חושבת שזה לא הוגן" אתם ממשיכים לבית הספר. אתה הולך לכיתה שלך ולפתע ניגש אליך מורה שאתה לא מכיר "אלון, אני אשמח אם תתלווה אליי למשרדי בבקשה"
[B]ריי[/B]
תודה לך על ההשקעה בתגובה. על השקעות כאלה מקבלים בונוסים בהמשך :)
הצבע לא יורד במקלחת. את צועקת לאמך ולאחר שבודקת את השיער שלך היא מנידה בראשה ואומרת "ננסה להוריד את זה כשתחזרי אבל בינתיים תלכי לבית הספר". את מהנהנת והולכת לבית הספר. בדרך את פוגשת את חברתך הטובה, צ'יו. "למה חצי מהשיער שלך כתום?" היא שואלת בהפתעה "את נפלת על פחית צבע או משהו?". 'חצי?' את חושבת באימה 'הלא זה היה רק הקצוות כשיצאתי מהבית!'.[/QUOTE]
"טוב טלקינזיס" אומר בזעם ואברח כשאזיז את הסכין.
-
[QUOTE=scizor-x;1277399]
[B]ריי[/B]
תודה לך על ההשקעה בתגובה. על השקעות כאלה מקבלים בונוסים בהמשך :)
הצבע לא יורד במקלחת. את צועקת לאמך ולאחר שבודקת את השיער שלך היא מנידה בראשה ואומרת "ננסה להוריד את זה כשתחזרי אבל בינתיים תלכי לבית הספר". את מהנהנת והולכת לבית הספר. בדרך את פוגשת את חברתך הטובה, צ'יו. "למה חצי מהשיער שלך כתום?" היא שואלת בהפתעה "את נפלת על פחית צבע או משהו?". 'חצי?' את חושבת באימה 'הלא זה היה רק הקצוות כשיצאתי מהבית!'.[/QUOTE]
" א-אה? על מה את מדברת? " אומר לה, " אה, זה, חח כן, האמת שנשפכה עליי פחית צבע וזה לא יורד,
אני ינסה להוריד את זה אח''כ, " אני יאמר לה במבוכה ואמשיך ללכת לכיוון בית הספר. " אממ..
צ'יו, " אומר לה. " תזכירי לי איזה יום היום? " אשאל אותה.
-
[b]דווין[/b]
"תפסיק להתעסק בחלום הטיפשי שלך!" היא מתחילה לצעוק "אתה לא גיבור, אתה לא תיהיה גיבור בזה שאתה סייבורג עכשיו לא אומר שאתה סופרמן אז אל תנסה לעשות דברים טיפשיים, אוקיי!" היא מושכת באפה "סליחה, זה לא היה במקום" היא מתנצלת "פשוט..." היא מתחילה לבכות.
[b]אייל[/b]
הסכין אף מידו אך טומי טופס אותו בזמן "אני אשאל בפעם האחרונה" הוא שואל ומחזיר את הלהב "מי אתה?"
[b]ריי[/b]
את וצ'יו הולכות לבית הספר "מה נשפך עלייך?" היא שואלת "זה מתפשט, כבר כמעט כל השיער שלך כתום!" היא אומרת בשמץ של פחד.
-
[quote=scizor-x;1277399][B]לוק[/B]
רשום, תגיב להתחלה שאני רושם לך עכשיו.
אתה בורח מיצור שמימי. היצור נראה כאדם גבוה במיוחד בעל מראה מוזר, מראה חוצני. גוון אורו ירוק, יש לו הילה מעל הראש, כנפי יונה לבנות וגדולות ובוקע ממנו זוהר חזק. מלאך. אתה רץ ורץ, הוא ממשיך לרדוף אחריך. אתה רץ ומתחבא מאחורי עץ הוא מתקרב, הוא יגיע אליך, הוא מצא אותך! הוא מרים את חרבו ומנחית אותה עליך היא כמעט פוגעת בך ואתה מתעורר מהחלום. "איזה חלום מוזר" אתה עומר לעצמך ומשפשף את עיניך ואז פותח את עיניך ומסתכל על ידיך. אתה שם לב שלידיך יש גוון אפרפר מהרגיל וכך גם רגליך, ובטנך וכל גופך!
[/quote]
"אההה!" אצעק ואתעורר מהתנוחה שלי בבהלה, אסדיר את נשמתי ולפתע אבחין בצבעי גופי. אמצמץ את עיניי לראות את זה יותר בבירור ואשתנק. "מ-מה זה?" אביט עליי בדאגה "אמא!!" אצעק לאימי מרחוק, אבל אז אתחרט "בעצם, אל תיכנסי, לא משנה.." אומר לה במסקנה שלא כדאי סתם להבהיל את אמא שלי. אקפוץ מהמיטה ואבחן את עצמי במראה בבילבול. "זה לא קורה.. זה לא קורה.." אמלמל "לא לדבר על זה שאני לא יודע מה קורה!" אכעס ואבעט במיטה, מבולבל לגמרי. 'לא!' אסטור לעצמי כמה פעמים 'לחשוב רגוע' אחשוב ואנשום לאט. אחר כך אתלבש בכמה שיותר דברים בלחץ כדי שיכסו את גופי ואצא בריצה מהדלת לבית ספר, בלי לצחצח שיניים ולשטוף פנים, למקרה לא תרצה הסברים.
-
[QUOTE=scizor-x;1277414][b]דווין[/b]
"תפסיק להתעסק בחלום הטיפשי שלך!" היא מתחילה לצעוק "אתה לא גיבור, אתה לא תיהיה גיבור בזה שאתה סייבורג עכשיו לא אומר שאתה סופרמן אז אל תנסה לעשות דברים טיפשיים, אוקיי!" היא מושכת באפה "סליחה, זה לא היה במקום" היא מתנצלת "פשוט..." היא מתחילה לבכות.
[b]אייל[/b][/QUOTE]
"אוקיי," אני אומר בקול קשוח."שני דברים-הראשון,זה שאני סייבורג מאוד הופך אותי לגיבור.יש לי יכולות על -אנושיות,ואני יכול לעזור לאחרים.שתיים-מי את שתקבעי? את הצלת מישהו בחיים שלך?ראית בכלל מוות קרוב אלייך? כי אני ראיתי את כל היחידה שלי נשחטים אחד-אחד." אני אומר לה בכעס,ופונה ללכת משם.
-
[b]לוק[/b]
יופי שאתה משקיע :)
אתה רץ לבית הספר ובדרך עוצר אותך חברך, מארק. "מה קורה חבר?" הוא שואל אותך
[b]דווין[/b]
"דווין חכה, אני מצטערת" היא צועקתורודפת אחריך "פשוט, פשוט אח שלי הפך לסייבורג וגם לו היה את החלום להיות גיבור אבל הוא ניסה להציל מישהו מוקדם מדי, כשהוא עוד לא שלט לגמרי בגוף" אתה רואה דמעות בעיניה "ואת הפגיעה שהוא חטף כבר לא יכול לשחזר"
-
[QUOTE=scizor-x;1277422]
[b]דווין[/b]
"דווין חכה, אני מצטערת" היא צועקתורודפת אחריך "פשוט, פשוט אח שלי הפך לסייבורג וגם לו היה את החלום להיות גיבור אבל הוא ניסה להציל מישהו מוקדם מדי, כשהוא עוד לא שלט לגמרי בגוף" אתה רואה דמעות בעיניה "ואת הפגיעה שהוא חטף כבר לא יכול לשחזר"[/QUOTE]
"הו.מצטער." אמרתי לה בקול מופתע.מאיזושהי סיבה,עלתה לי תמונה של היחידה שלי,יום לפני שנהרגתי-היינו מסביב למדורה,כולנו,כל היחידה,ולמרות שהייתי המפקד שלהם,הייתי אחד מהם. צחקנו ואכלנו.אחד החיילים שלי,מארק, שלף גיטרה והתחיל לנגן שיר בלוז פשוט. שיר שהזכיר לנו את המישורים הגדולים מלפני 100 שנה.חייל אחר שלי,ג'וני,שבגלל גובהו כולם קראו לו "לונג ג'ון", הצטרף אליו במפוחית פה. הכול נראה אז כל כך מוצק,כאילו שום דבר אל יכול להזיק לנו. אבל למחרת-כולם כבר היו בקברים."גם לי היו אנשים שאהבתי שמתו בניסיון לעזור לאחרים." אמרתי בקול קשוח.
-
[QUOTE=scizor-x;1277422][b]לוק[/b]
יופי שאתה משקיע :)
אתה רץ לבית הספר ובדרך עוצר אותך חברך, מארק. "מה קורה חבר?" הוא שואל אותך
[b]דווין[/b]
"דווין חכה, אני מצטערת" היא צועקתורודפת אחריך "פשוט, פשוט אח שלי הפך לסייבורג וגם לו היה את החלום להיות גיבור אבל הוא ניסה להציל מישהו מוקדם מדי, כשהוא עוד לא שלט לגמרי בגוף" אתה רואה דמעות בעיניה "ואת הפגיעה שהוא חטף כבר לא יכול לשחזר"[/QUOTE]
תודה D=
~~
"הכל סבבה, אחי.." אומר ואנסה להמשיך בדרכי, "רוצה תחרות ריצה?" אחפש תירוץ לעבור את היום הזה יותר מהר בהחלטה שאטפל בזה בבית, ואתחיל לרוץ בלי לחכות לתשובה. אתנשם מכל החום שפושט בגופי מהבגדים ואחליט להאט את ריצתי יותר, כדי למנוע הזעה "טוב אין לי כוח, נראה לי אני מבריז.." אמלמל ואנסה להתחמק מתגובתו של מארק.
-
[B]שלי[/B]
"האם דג אוהב ברוקולי?" הוא אומר ומצחקק מהבדיחה המוזרה ורץ אחריך. שניכם רצים ורצים עד שאתם מגיעים לצ'יקוריטה שעוצרת משום מה את בהתחלה לא מבינה מה קרה לה עד שאת רואהדבר שגורם לנשמתך לעצור. את רואה חרק גדול וחום בעל שתי קרניים לבנות וגדולות, פינסיר.
[IMG]http://cdn.bulbagarden.net/media/upload/b/be/127.png[/IMG]
''וואוו...'' אומר למראה הפוקימוןף ''היי, צ'יקוריטה חמודה מה דעתך לנסות להשתמש בהתקלה או דחיפה או איך שלא תקראי לזה על הפוקימון הזה?'' אשאל אותה בחביבות כאשר עיני מסירה את עיני מן פינסא
