Pokemon The Stream of Time 2

שימו לב, מדריכי הדמויות, המקומות והפוסטר הראשי התעדכנו, אתם מוזמנים להציץ ולהגיב! כמו כן,

[IMG]http://i49.tinypic.com/2uykv2x.png[/IMG]

[IMG]http://i41.tinypic.com/1zxxhzp.png[/IMG]

"סלקי אותו מפה ווספיקווין..." פקדה מריהאנה. ווספיקווין ירתה גלגלי שיניים חדים עשויים לחץ אוויר לעבר כריס. הוא ברח משם עם הטיירוג שלו.
"יש לנו דרך לעלות על זה, אנחנו צריכים את עזרתך מריהאנה!" קפץ דרו.
"כל דבר..." היא הסכימה.
"את מכירה את כריס מצוין כמו שהבנתי, אנחנו צריכים לברר תחת מי הוא פועל, והוא גם היחיד שהצליח לברוח ולא נכלא"
"גלום, תשתמשי באור ירח!" קרא מת'. גלום החלה לרקוד בזירה. הירח הוירטואלי מעליה הקרין קרני אור לבנות. גלום ספגה את האנרגיה והתחזקה מהירח, כשהיא בעצמה קורנת באור חיוור. "תשתמשי באבקת שיתוק!" פקד מת'. גלום הזוהרת הסתובבה במקומה, כאשר אבקה כתומה נפלטת מתוך הפרח שעל ראשה לעבר מטרה מרחפת.

[B]פוקימונים צפויים להופיע בפרק:[/B]
גלום, בלאסום, וספיקווין, טיירוג

אחלה של פרק פילר
סלוקינג :}

מעניין מה קרה למריהאנה שהיא עכשיו תהיה "טובה"
או שאולי זה בכוונה שהיא מעמידה פני אדם טוב...

בסוף זאת תהיה היא ממימד מקביל חח

חחחחחחח פילר? הכי לא פילר! פשוט יותר בסגנון הפרקים של העונה הראשונה, בבית...
לך תדע, כל זאת ועוד בפרק הבא :]

אני אשמח לתגובות נוספות, אל תבאסו!
אני רוצה לפרסם עוד פרק....
אני יכול להגיד לכם כבר מעכשיו שלעונה יהיו 26 פרקים, כך שהיא תסתיים בפרק 55!
מעבר לזה, יהיו פרקי ספיישל כמו בעונה הקודמת, ועוד כמה פרקים מיוחדים, שאני לא אוכל לספר לכם כרגע מה יהיה בהם, אבל אתם תבינו בקרוב :]
מעבר לזה, רציתי לצ'פר אתכם במשהו נוסף, שיחשף בעוד שני פרקים, אבל אני אישית כבר לא יכול לחכות:

כמו שאתם יודעים, דרו משפץ את ביתו...
אתם זוכרים איך הסלון של הבית היה נראה בעונה הראשונה?

[IMG]http://i39.tinypic.com/r877dv.png[/IMG]

כרגע בעונה בזמן השיפוצים הוא נראה ככה:

[IMG]http://i41.tinypic.com/2r1zf5f.png[/IMG]

וכעת, לאחר השיפוצים, מה שיחשף בעוד שני פרקים:

[IMG]http://i39.tinypic.com/ih5xrm.png[/IMG]

קראתי את הפרק הראשון בעונה הראשונה והתאהבתי. יש לי מלא דרך להגיע לעונה השניה, אבל אני בדרך!
כתיבה יוצאת מהכלל! אם יש מה לשפר, אני כמובן אודיע לך!

אוייי תודה רבה! :]
אני אשמח אם תעקוב, אין כל כך הרבה פרקים, ככה שאתה יכול להספיק!
אני אשמח לקבל גם תגובות בונות

[IMG]http://i41.tinypic.com/1zxxhzp.png[/IMG]

מריהאנה שכבה מושפלת על הרצפה המכוסה בשטיח בצבע אדום שני. נברשת הקריסטל התלויה מעליה בחדר עוד התנדנדה. סמוצ'אם הקטנה עמדה לצידה, בוכה, מעודדת אותה. בסמוך אליהן, ניצבה מיטה זוגית עתיקה עשויה עץ צבוע בקרם. הסדינים הצחורים על המיטה היו מבולגנים. אור חלש בקע מבין החריצים של החלונות האטומים בחדר. כריס עמד מולה, המום מעצמו. הוא היה נראה פרוע.
"תלך מפה..." לחשה מריהאנה, מבטה מושפל אל הרצפה.
"רירי..." אמר כריס. פוקימון קטן עמד לצידו, דמוי אדם. הוא היה נמוך וארוך, צבעו סגלגל, טיירוג, פוקימון מסוג לוחם. הוא לבש מכנסיים חומות. טיירוג בכה, הוא היה בהלם ממאמנו.
"תלך מפה אמרתי!!!" צעקה מריהאנה. היא הרימה את ראשה. שיערה היה אז שחור, באורך של קארה ופניה חבולות.
"גבר חרא, גבר אלים! תעוף מפה...." צעקה מריהאנה.
"אני מצטער רירי..." ניסה להתנצל כריס.
"אין לך מה להצטער, פשוט תלך מפה!" היא צעקה שוב, בוכה, מטילה פוקדור באוויר. פוקימונית גדולה דמוית מלכת דבורים הגיחה מתוך הפוקדור.
"סלקי אותו מפה ווספיקווין..." פקדה מריהאנה. ווספיקווין ירתה גלגלי שיניים חדים עשויים לחץ אוויר לעבר כריס. הוא ברח משם עם הטיירוג שלו.

"אני מבינה..." הקשיבה קאסי בדריכות לסיפורה של מריהאנה.
"הוא גרם לי להתנהגות הזאת, הוא יצר בי את השנאה!" אמרה מריהאנה.
"את השוביניזם, השנאה לגברים..." השלימה אותה קאסי.
"בדיוק!"
"אבל חזרתם מאז, בקרב במפלי המטאור את היית איתו... כאילו כלום..." התבלבלה קאסי.
"חזרנו, ואז שוב נפרדתי ממנו, אחר כך שוב חזרנו, ועכשיו זה סופי, הכל התחבר לי מהרגע שהרגשתי שקמתי מהסיוט שהיה לי ולמיוטו..." סיפרה מריהאנה.
"תקשיבי, זה נטו לטובתך כן? אני חושבת שאת לוקה בתסמין האישה המוכה..."
מריהאנה צחקה, "מה?"
"הגבר שלך יהיה אובססיבי, וגם את אובססיבית אליו, תמיד את תסלחי לו! תפסיקי עם זה..."
נשמעה דפיקה בדלת.
"כנסו..." קראה קאסי. לאנס, מיו ודרו נכנסו לחדר. היה זה החדר של לאנס, זה שפעם היה של דרו וזה שמייקל ישן בו בתקופת התרדמת.
מיו נכנס בריחוף אל החדר אחריהם.
"מה שלומך מריהאנה?" שאל לאנס.
"בסדר גמור..." היא ענתה בביישנות.
"מרגישה יותר טוב מה שהיה קודם...?" שאל דרו.
"הרבה יותר טוב, הייתי צריכה את המנוחה הזאת..."

ויולט יצאה מהמקלחון וירדה במדרגות העץ אל חדר האמבטיה עצמו שבשיפוצים. הטפט הגדול שעל הקיר הקדמי הוסר וחשף את האקווריום הגדול. בובות הקורסולה קובצו מסביב לכיור חדש שעוד לא הותקן. קריס חיכתה לויולט שם עד שהמקלחת תתפנה.
"מה איתה? עם מריהאנה...?" שאלה ויולט.
"אני לא יודעת, אני לא חושבת שזה חכם להכניס אותה לפה אחרי מה שהיא עשתה לנו ובמיוחד לבנים..." אמרה קריס.
"את לא חושבת שאולי היא התחרטה? היא היתה צריכה עזרה אמיתית, אין פה מקום לסירוב!" אמרה ויולט בתמימות.
"את חושבת שהיא היתה עושה הפוך? היא משוגעת! איך שהיא השפילה את הבנים, גנבה לנו את הפוקימונים, שיתפה פעולה עם מיוטו..."
"אולי קרה שם משהו?"
"מה כבר יכול לקרות?? היא היחידה שהצליחה לברוח באותו ערב, כל השאר נלכדו... היא קטלנית!"

"הוא מגיע!" התרגש כריס, "את תאהבי אותו! הוא גם יאהב אותך, יש בך מעבר לשאר הנתינים שלו, כמו ג'ינה או בראיין או דרייק..."
מריהאנה נראתה לחוצה, היא עוד היתה נראית תמימה וענוגה. היא חיבקה את הסמוצ'אם שלה. קירליה הגנה עליה בגופה. השניים עמדו במסדרון של המנזר הישן.
מיוטו הופיע מבין הצללים.
"כריס..." הוא לחש.
"אדוני, הפוקימון החזק ביותר שנברא..." התחנף כריס.
"התרשמתי מהמנזר הזה, נעים להכיר אותך מריהאנה..." הוא אמר, "יכול לשמש כמפקדה חדשה שלנו, שלי..."
"זה הבית שלי!" התגוננה מריהאנה.
עיניו של מיוטו בהקו הזוהר תכול, אפל, כזה שלא אופייני לו. "ובכל זאת, מריהאנה, מהיום את תהיי חלק ממני, תומכת שלי ושל צוות רוקט!" הוא אמר. מריהאנה השתכנעה באורח פלא. מאותו היום היא נהיית מהופנטת, שקועה בצללים.

"אני יודעת שהוא עשה לי משהו אותו ערב" סיפרה מריהאנה.
"את מרגישה באמת שעשית דברים בכפייה?" שאל דרו.
"אני בטוחה, הכל בא ממני, אבל שקעתי בצללים! משהו שם בראש שלי השתנה, הצורת חשיבה היתה שונה! הכל מאז שהכרתי את כריס ומיוטו..." היא הסבירה.
"אין לי ספק שכמו מיוטו, גם את היית מהופנטת..." אמר לאנס.
"מריהאנה..." פנה דרו אל האישה.
"כן דרו, אני איתך!"
"אני מנסה מאוד להאמין לך, אבל יש לי את הספק, בכל זאת, עשית דברים נוראיים!" אמר דרו, "יש דרך שבה תוכלי להוכיח לנו שאת דוברת אמת? שחזרת לדרך הישר?" הוא שאל.
מריהאנה שתקה.
"מבחינתי את בצד שלנו. את מוזמנת להשאר כאן, עד שתרגישי מספיק טוב לעזוב..." אמר לה דרו.
"תודה לך דרו! אני לא רוצה להתעלק עליכם, אבל אני רוצה להשאר אתכם כאן, לתרום את חלקי ולכפר על מעשיי! אני לא יכולה להוכיח לכם יותר מדי שאני אתכם, המינימום שאני יכולה לעשות זה לנדב לכם מידע על מה שאני יודעת... על מיוטו. על המנזר שגרתי בו, לשם חטפתי את הילדים, שבהווה שימש כמפקדה סודית..."
"אין לנו צורך בזה כבר... מיוטו פרש, התעורר על עצמו" אמר לאנס.
"זה מה שאתם חושבים..." אמרה מריהאנה, "הוא אומנם פרש, אבל תהיו בטוחים שאני והוא, בניגוד לשאר התומכים שלו, כמו ג'ינה למשל, לא פעלנו מתוך הכרה!" היא הסבירה.
"בדיוק כמו שחשבתי... אני הכרתי את מיוטו שלפני, תמיד ידעתי שקרה משהו שם, שלא סתם הוא חזר לפעול עם צוות רוקט" אמר מיו.
"וכמו שתמיד היתה לי תחושה בגללך מיו, הוא רק כלי משחק של הדבר האמיתי שמאיים עלינו..." הסכים איתו דרו.
"בדיוק... לכל גאון יש טריקים בשרוול! תוכנית אבני המחוזות נכשלה בזכותכם, אני בטוחה אבל לצערי לא יודעת יותר מדי, שמי ששלט בי ובמיוטו, ינסה שוב להשיג את מה שהוא רוצה!" הסבירה מריהאנה.
"יש לנו דרך לעלות על זה, אנחנו צריכים את עזרתך מריהאנה!" קפץ דרו.
"כל דבר..." היא הסכימה.
"את מכירה את כריס מצוין כמו שהבנתי, אנחנו צריכים לברר תחת מי הוא פועל, והוא גם היחיד שהצליח לברוח ולא נכלא"
"אני אנסה לברר את זה, הרי אני והוא היינו בקשר, אבל התנגדתי להצטרף, ואז איכשהו הופנטתי..." היא הסבירה.
"ואולי יש לו קשר ישיר לזה ולמיוטו?"
"אי אפשר לדעת, אני יודעת שהוא פעל תחת מיוטו ולא ניהל את מיוטו, אבל אני כבר לא בטוחה שאני מכירה אותו!"
"ואיפה הוא עכשיו?"
"כשברחנו ממערת מפלי המטאור, התחבאנו במערת המקור, אבל אז רבתי איתו כשהבנתי מה קורה וברחתי אליכם..."

מריהאנה שכבה לצידו של כריס, מנומנמת, על מיטתה במשכן שלה במנזר. היא כבר היתה קצוצת שיער. מחשבות הטרידו אותה בלי סוף על מאורעות השנה האחרונה, בא הצטרפה לשורותיו של מיוטו, בה ניסתה לתקוף את הילדים, בה השתתפה בקרב מול האנשים שרצו רק טוב לעולם, שם היא היתה תמיד, עד שפגשה את אהובה כריס, זה שאהבה אותו כל כך והיתה אובססיבית אליו, כך שרוע השתלט עליה מבפנים, מהסבל, הכפייה, התשוקה בין השניים, כמו כן הריבים, האלימות שספגה ממנו וגם הליטוף. מריהאנה הרגישה שהגיעה לשיא. היא קמה מהמיטה והחליטה לפתוח דף חדש. היא ניגשה אל דלת היציאה מהחדר. כריס ישן ולא שמע שהיא ארזה את חפציה. היא יצאה מהחדר והגיעה למסדרון אפלולי. היא פתחה דלת של חדר ישן ומפואר. שני פוקימונים דמויי ארנב ישנו שם מכורבלים. האחת צבעה תכול, השני צבעו ורוד סגלגל, נידורינה ונידורינו. השניים היו מאותו זן, רק בגרסה מינית שונה. מריהאנה קיבלה מכריס את נידורינה, סבל לאהבתם. נידורינה היתה קרובה מאוד לנידורינו.
"נידו, אני אוהבת אותך מאוד, אני לא רוצה שום זכר לכריס, לכן אני אשאיר אותך כאן ולא אפריד אותך מאהבתך!!!" אמרה מריהאנה. היא שלפה את הפוקדור שלה ושיחררה אותה. נידורינה קפצה עליה.
"אני אוהבת אותך!" היא ענתה ובכתה. קירליה הגיחה החוצה מהפוקדור שלה.
"תשתמשי בשיגור קירליה!"
השתיים נעלמו משם.

"בוקר טוב..." בירכה קריס את דני ומת' שהמתינו לה בכניסה לחדר הוירטואלי.
"בוקר..." ענו לה השניים.
"יותר יפה לך פזור, גם הבגדים החדשים ממש יפים!" החמיא דני לכריס על מראה החדש.
"גם אתם נראים מקסים!" החמיאה קריס לדני ומת'.
"למה קראת לנו לכאן?" שאל דני.
"חשבתי על משהו, אני חייבת לנסות את זה..." היא אמרה והובילה אותם. החדר מעט השתנה. על תמונת המסך הופיע רוזרייד, גלוי לחלוטין ולא כצללית כמו שהיה עד עכשיו. גם האורות והעיצוב השתנו.
"וואוו..." התלהב דני.
"זה הדבר הראשון שדרו עשה בבית, הספקתי לראות את זה..." אמר מת'.
"ומתי יגמרו השיפוצים אתה חושב?" שאל דני.
"יש פועלים שעובדים בפנים, כאלה שעובדים עם הסוכנות, הם עומלים כדי לסיים, בעיקר בסלון ובחדר של דרו וקאסי" הסבירה קריס, "כנראה שזה יקרה עוד יומיים שלושה, את רב הדברים עשו, כמו לפתוח את המנהרות דרך החלל שוב היתה קרוסלת הפוקימונים בסלון"
"הבנתי, אני מת לראות את זה כבר!" אמר דני.
"אני רוצה שתערכו קרב של שלושה על שלושה..." אמרה קריס, "ושדני, תשתמש בגלאייד, ומת', תשתמש בגלום..."
"הבנתי אותך, אני בעד..." חייך מת'.
"מה פספסתי?!" שאל דני.
"תוכל בבקשה להוציא את גלאייד לרגע?" שאלה קריס וניגשה אל המחשב של החדר.
"אוקיי..." אמר דני ושלף פוקדור. הוא הטיל אותו באוויר ושחרר את הפוקימון הלוחם והעל חושי לחופשי.
קריס שיחקה עם המחשב. החדר הוירטואלי הפך למגרש אימונים. מטרות פגיעה ריחפו באוויר.
"דני, תפקוד בבקשה על גאלייד להשתמש במיטב המתקפות הטובות שלו לעבר המטרות" ביקשה קריס.
"למה?!" שאל דני, מבולבל.
"חכה ותראה!" אמרה לו קריס.
"בסדר... גאלייד, עלים קסומים!" פקד דני.
גאלייד ניתר באוויר, הוא יצר מספר עלי תער חדים מוקפים בהילה צבעונית וירה אותם לעבר מטרה. המטרה התפוצצה לרסיסים.
"קטלני!!" התלהב מת'.
"מתקפת ראיית עתיד!" פקד דני. עיניו של גאלייד זהרו באור סגול.
"מצוין, עכשיו תשתמש במאבק צמוד" פקד דני. גאלייד ניתר. גפיו זהרו באור כתמתם והוא החל להתאבק ולהרוס שלושה מטרות, מותיר מטרה אחרונה באוויר.
"עצור!" קרא דני. גאלייד חדל לתקוף במאבק צמוד. הוא נחת על הקרקע, כורה על הרצפה, מרוכז. משום מקום באוויר הגיעה אנרגיה על חושית עוצמתית וסגולה, כמו מטאור. היא התנגשה במטרה האחרונה ופוצצה אותה.
"מצוין גאלייד!" קרא דני. מת' בחן את גאלייד.
"דני, הגאלייד שלך פוקימון חזק ועוצמתי, יודע לתקוף בחדות ובזריזות, יכול להביס את אויביו בקלות בקרבות פוקימונים..." אמרה קריס. דני הנהן בהסכמה, הוא לא הבין מדוע קריס נותנת ביקורת חיובית כזאת על הפוקימון שלו.
"תורך מת'..." אמרה קריס וניגשה למחשב. הזירה שינתה את שעתה, ללילה. המטרות שנהרסו התגבשו מחדש ותוקנו.
"צאי גלום!" קרא מת' ושחרר לחופשי את פוקימונית הפרח שלו. גלום יצאה החוצה וחייכה לעבר גאלייד.
"גלום, תשתמשי באור ירח!" קרא מת'. גלום החלה לרקוד בזירה. הירח הוירטואלי מעליה הקרין קרני אור לבנות. גלום ספגה את האנרגיה והתחזקה מהירח, כשהיא בעצמה קורנת באור חיוור. "תשתמשי באבקת שיתוק!" פקד מת'. גלום הזוהרת הסתובבה במקומה, כאשר אבקה כתומה נפלטת מתוך הפרח שעל ראשה לעבר מטרה מרחפת. המטרה התנופפה באוויר וספגה את האבקה, אך לא נהרסה.
"מצוין גלום, ריקוד עלי כותרת!"
עלי כותרת ורודים וקסומים נפלטו במהירות מתוך הפרח של גלום. היא הסתובבה, בוהקת מאור הירח פוגעת במטרה ומפוצצת אותה.
"מדהימה!!!" התלהבה קריס. גלום עצרה את סיבובה, מעט מבולבלת. העלים החלו ליפול אל הרצפה.
"אין לי שום ספק..." אמרה קריס וקרצה למת'.
"מה?!" התבלבל דני.
"תני את המכה האחרונה, ספיגת ג'יגה!" פקד מת'. גלום נעמדה במקומה. עיניה בהקו באור ירוק, בזמן שגופה המשיך להפיץ אור ירח לבן. שתי קרניים ירוקות מדהימות בקעו מתוך הפרח שלה, כמו שתי גפנים עבות.
"וואווו!!!" התלהב סוף כל סוף דני, "היא שווה הצגות יפות בתחרויות!"
"זאת הנקודה..." התרגשה קריס שהרעיון שלה מוצא חן על ידי שני הצדדים.
מת' שלף את השלט של מאיץ ההתפתחות. עיניה של גלום הפכו אדומות. זוהר תכול החליף את הגוון הלבן של הירח. היא החלה להתעוות. צורתה התעצמה, הפרח על ראשה נפתח. הזוהר נעלם ווויילפלום עמדה במקומה. ספיגת הג'יגה התפוצצה והותירה חלקיקים ירוקים זוהרים שנפלו כמו אבקה.
"מהממת!"
"ווילפלום, חזרי..." הפתיע מת' והשיב את הפוקימונית לפוקדור שלה.
"חזור גאלייד..." חיקה אותו דני.
"דני..." אמר מת', "אני מאתגר אותך לקרב של שלושה על שלושה!"
"אני מסכים!"
"אני רק אקפוץ לקחת את הפוקימונים שלי מחדר הטבע...." אמר מת' ויצא מהחדר.

"קרב של שלושה על שלושה יתחיל עכשיו!" קבע לאנס שבא לשפוט בקרב. החדר הוירטואלי שינה את צורתו לאיצטדיון, כמו בטורניר שן הדרקון שערך בזמן האימונים לקרב מול מיוטו. רק שהפעם, הוא עיצב אותו בעזרת המחשב, קח שיהיה יותר קטן ומצומצם, ופסלים של דני, מת' והפוקימונים שלהם ניצבו מסביב. ויולט וטרי צפו בקרב וישבו ליד יולי ומייקל. קאסי גם היא הצטרפה.
"הבאת את זה?" שאלה קריס.
"בוודאי!" חייכה קאסי.
"צא דרטיני!" פקד מת' והטיל פוקדור באוויר, משחרר לחופשי את פוקימון הדרקון הקטן. גופו נחשי וארוך, תכול.
"צא וויפינבל!" קרא דני והטיל פוקדור באוויר. פוקימון הצרח הטורף פרח החוצה בניתור ונחת על הקרקע.
"סיבוב ראשון, וויפינבל נגד דרטיני! צאו!" קרא לאנס.
"צא דרטיני, גל רעם!" פקד מת'. דרטיני מיקד אנרגיה חשמלית בגופו, הוא ירה זרם סטטי של חשמל צהוב לעבר וויפינבל.
"תחמוק, חומצה!" פקד דני. וויפינבל ירה חומצה סגולה וקטלנית לעבר דרטיני ופגע בו.
מת' חייך. סימנים של חולשה הופיעו על פניו של דרטיני והוא ניזוק מהרעל.
"מה אתה שמח?" צחק דני.
"מיד תראה!" ענה מת'. עורו של דרטיני בהק לרגע. ואז דרטיני נרפא לגמרי.
"יכולתו המיוחדת של דרטיני, עור נשל" הסביר לאנס, "עורו מרפא אותו מהרעלה או שריפה, קיפאון ושיתוק"
"הו לא! עלי תער וויפינבל!" פקד דני. וויפינבל החל לירות קבוצות של עלים.
"הרוס אותם! נשיפת דרקון" פקד מת'. דרטיני פער את פיו. להבות ירקרקות פרצו מפיו ושרפו את עלי התער. הנשיפה פגעה בוויפינבל. הוא נותר משותק. גלים חשמליים עברו בגופו.
"חומצה!" פקד דני. דרטיני לא נע ממקומו. וויפינבל לא הצליח לתקוף.
"נסה שוב! התעטפות!" צעק דני. וויפינבל שלח את גפנו והתעטף מסביב לדרטיני.
"טוויסטר!" פקד מת'. דרטיני כיוון את זנבו וירה רוח טוויסטר עוצמתית לעבר וויפינבל. פוקימון הצמח נפגע ונלכד בטוויסטר. וויפינבל נפל מעולף.
"נתת את מה שאתה יכול, תודה..." אמר דני והשיב את הפוקימון לפוקדור שלו, "צא וולפיקס!"
פוקימון השועל הגיח מהפוקדור שלו החוצה.
"וולפיקס, חפירה!" פקד דני. וולפיקס החל לחפור ונעלם מתחת לזירה.
"חזור דרטיני..." קרא מת' והשיב את פוקימון הדרקון.
"הא?!?" נדהמו כולם.
"צא מגמר!" קרא מת' ושחרר את פוקימון הלבה. מגמר נשף אש באוויר.
וולפיקס הגיח החוצה מאדמה, מבולבל.
"מגמר, אגרוף דינאמי!" פקד מת'.
"תתחמק, קרן בלבול!" פקד דני. וולפיקס יצר שישה כדורי אור ושלח אותם לעבר מגמר. מגמר התחמק מהם, כשאגרופו בוהק באור כתום ששולחים פעימות לאוויר. הוא פגע חזיתית בוולפיקס.
"מת', אתה מאמן חזק, אין לי סיכוי נגדך!" הודה דני.
"זה בסדר, אתה מתאם, לא מאמן..." הסכים מת' בחיוך מתקתק.
מגמר החל לירות להביור צורם מפיו.
"וולפיקס, סחרור אש!" פקד דני. וולפיקס החל ליצור מתון פיו מערבולת של אש. האש ניתקה מפיו והתנגשה עם סחרור האש. המתקפות השתלבו. טורנדו של אש הסתובב בזירה.
"וולפיקס, הזהר!" צעק דני. עיניו של וולפיקס זהרו באור זהוב. הוא פער את פיו וירה קרן מעגלית בצבע זהב.
"ואוו, מתקפת חוש על!" נדהם מייקל. הקרן דחפה את מערבולת האש על מגמר, כשהיא משתלבת איתה. מערבולת האש הפיצה אור כתום מהאש שמשולבת עם הזהב. המערבולת התפוצצה לרסיסים, מותירה ניצוצות זהובים לוהטים. מגמר נראה תשוש.
"וולפיקס, מדהים!!!" התלהב דני.
"סיים איתו..." אמר מת' באדישות. מגמר רץ לעבר וולפיקס, זנבו עטוף במעטפת ברזל כסופה. וולפיקס נפגע ונפל על הקרקע מעולף.
"וולפיקס לא יכול להלחם! דני, נשאר לך פוקימון אחד!" הודיע לאנס רשמית.
"אני יודע! ויולט, תני לי להשתמש בסלווקינג שלנו..." ביקש דני.
"חברים, תגיעו בבקשה לסלון!" נשמע קולו של דרו מהדהד ברחבי הבית דרך מערכת הכריזה.
"נמשיך אחר כך..." אמר לאנס.
"חוץ מזה דני" צעקה קריס, "אתה תשתמש בגאלייד, זו המטרה!"

הילדים ירדו בחזרה במדרגות הפסנתר, המשופצות, אל סלון הבית. היו שם כמה פועלים שסיידו את הקירות.
דרו המתין להם בדריכות, "עוד כמה דקות יקחו את הספות, זו ההזדמנות שלנו לשבת פה בפעם האחרונה, כי תכף יקחו אותם למחסן, הספות החדשות יגיעו בערב..." הוא הסביר. לאנס צחק, "אוקיי..."
"לא בגלל זה קראתי לכם יא מצחיקים!" הוא צחק, "טוני, מיסטר מיים הכין לכם משהו לאכול" הוא פנה לפועלים.
"תודה דרו..." ענה אחד מהם. הם עזבו את עבודתם ונכנסו אל המטבח.
"חייבים לשמור על דיסקרטיות" צחק טרי.
"בהחלט! קראתי לכם, כדי לעדכן אתכם לגבי מריהאנה..."
קריס החמיצה פנים.
"קריס, אני נותן בה אמון מלא! מי שלא יודע מה קרה, ואני מניח שאתם כבר יודעים כמעט הכל, מריהאנה הופיעה על חוף הבית אתמול בערב ונתקלה בקריס ומת'. היא נפלה מעולפת ומת' התעקש לקחת אותה פנימה, כי קריס לא הסכימה בשום אופן. נתנו לה טיפול בסיסי והיא בסדר, בסך הכל התמוטטות עצבים" הסביר דרו.
"מה היא עושה פה?" שאלה ויולט.
"עבר עליה משהו אחרי שהיא ברחה עם בן זוגה לשעבר כריס, היא חזרה לעצמה והבינה שהיתה מהופנטת כל הזמן, כמו מה שקרה למיוטו"
"איך אתה יכול להיות בטוח שהיא אמינה דרו?" התעצבנה קריס.
"יש לי את השיטות שלי, אני נותן בה אמון מלא!"
"אחרי כל מה שהיא עשתה לנו המטורפת הזאת?" הסכים דני עם דעותיה של קריס.
"תשמעו, הסיפור שלה מאוד אמין, היא גם סייעה לנו עם מעט מידע שגרם לנו להבין שהיא לא משקרת. אם היא היתה רוצה לעשות לנו משהו היא היתה מצליחה, היה לה את האפשרות הלילה... היא היתה בסך הכל אכולת תסכול מקריס ומיוטו שהשפיעו עליה והיפנטו אותה, מה שגרם לצדדים הלא נחמדים שלה לצאת, צדדים שיש בכל אדם נורמלי, כמוני, כמוך קריס, אפילו טיפוס טהור כמוך יולי!"
יוליה נראתה נבוכה.
"קריס, תפסיקי עם הפרצוף הזה!" יצאה עליה ויולט.
"קריס, תסמכי על דרו..." נזף בה מייקל.
"בכל מקרה, היא רוצה להגיע, לעמוד מולכם ולהתנצל, זה בסדר מצדכם?" שאל דרו.
"יותר מבסדר..." חייכה ויולט.
"שחקנית טובה, זה הכל..." אמרה קריס וקמה. היא עלתה במדרגות לכיוון חדרה.
"קריס!!" צעקה ויולט.
"ויו, היא תירגע, תני לה את הספייס שלה..." עצרה אותה יולי.
הוילון שכיסה את הפתח החדש איפה שהיתה קרוסלת הפוקימונים הוסט. קאסי עברה בו, תומכת במריהאנה, ששיערה האדום היה כעת קצר. מריהאנה החזיקה בידיה את הסמוצ'אם שלה.
הילדים נעצו בה מבטים מבולבלים.
"זה בסדר קאסי, סתם היה לי מוזר אחרי הרבה שעות במיטה ללכת, אני בסדר..." התעקשה מריהאנה. היא הרימה מבטה וקלטה שכולם בוהים בה. קאסי חייכה אליהם.
"היי..." היא אמרה בביישנות.
"היי" חלקם מלמלו, נבוכים גם הם.
טרי צחק על מנת לשבור את הקרח.
"מה קרה?" צחקה מריהאנה גם היא.
"הסיטואציה מביכה, מאוד אבסורדית, איפה שאנחנו עומדים עכשיו ואיפה עמדנו לפני זמן מה, באיזה צדדים..."
"כן, טוב..." היא צחקה ועמדה מולם, מניחה את סמוצ'אם על הרצפה, מצרפת אותו לידיד ותיק, טדיאורסה.
"אני מניחה שסיפרו לכם שהייתי דיי מהופנטת, אני גם מודה שהרבה ממריהאנה שהכרתם עדיין נמצא בי, לא תמיד הייתי אדם טהור, תמיד ידעתי לדרוך במקומות הלא נכונים, עזבו אתכם, אני מניחה שלא מעניין אתכם לשמוע על העוני שהיה אצלי בבית וחוסר התמיכה מהורי, אבל, אני חייבת להתנצל בפניכם" היא נאמה, "ההתנהגות האכזרית שהיתה לי, במיוחד כלפיכם הגברים, נבעה מטראומות שעברתי, מערפול חושים, שנפלו על אנשים טובים כמוכם, שעשו עבודה נהדרת כדי להשיג שלום לארצנו. אני יודעת שלחלקכם יהיה קשה אולי לקבל אותי...." היא אמרה, מזהה את היעדרותה של קריס, "וזה לגיטימי..."
"כולנו מקבלים אותך, ומבינים אותך מריהאנה" עודד דרו את הילדים לדבר.
"למרות שהייתי כפול כמו כלב בצינוק בגללך, אני מוכן לקבל את התנצלותך" קרץ מת'.
"אותך אני לא מכירה..." פנתה מריהאנה ליולי.
"כן, טוב, סיפור ארוך..." חייכה יולי במבוכה.
"אני אשמח לשמוע בהקדם האפשרי..." היא אמרה, "בכל מקרה, אני אשתף אתכם בכך שאני ביקשתי מדרו להצטרף לסוכנות, אני רוצה לכפר על מעשיי ולתרום כל מה שאני אוכל במאבק שלנו"
"איזה מאבק?" שאל טרי.
"שום דבר עוד לא נגמר, מיוטו היה רק קלף, כמו שדרו חשד ושיתף אתכם! הוא הופנט בדיוק כמוני, אני לא יודעת מי עשה לנו את זה, אבל היינו ניסיון ראשון, ותהיו בטוחים שיש לו תוכנית מגירה"
"טוב, אז כמו שהנחנו, ליגת הוון ופסטיבל הוון יחכו לנו עוד קצת" צחקה ויולט.
"מריהאנה, רק את וכריס ברחתם?" שאל דני.
"כן, השאר נתפסו ונכלאו"
"איפה כריס?" שאל מייקל.
"אני מניחה שהוא מחפש אותי, ברגע שהתפכחתי, ברחתי ממנו..." היא הסבירה.

במקום אחר לגמרי, בכלא מבודד על חוף ים בקצה השני של הוון, ישב בריאן, מוזנח, שיערו האפור גולש ולא מועמד כמו תמיד, מכסה את הקרחת שלו. הוא לבש מדי אסיר. לצידו ישב אסיר נוסף, לא מוכר. שני אנשים לא מזוהים ניצבו מול הסורגים של התא, בצד השני.
"בעיטת גובה היטמונלי..." פקד כריס, שהיה לצד האיש השני הלא מוכר. רגלו זהרה באור כתמתם. הוא ניתר ובעט בדלת התא, מפיל אות כמו שהיא.
"אתם!" נדהם בריאן.
"קדימה בריאן, אלה הפוקדורים שלך..." הביא לו כריס חמישה פוקדורים.
"אבל, איך?!" הוא תהה.
"אין זמן אדוני הקשיש..." אמר האדם השני. האסיר שהיה עם בריאן בא לעזוב.
"לא, לא, לא" צחק כריס. פוקימון שעמד בצללים, גדול ומאיים, השתמש במתקפת על חושית ונעל שוב את התא.

גלום נפלה על הקרקע, חלשה. גאלייד תקף אותה עם מתקפת מאבק צמוד.
"ספיגת ג'יגה!" קרא מת'. עיניה של גלום זהרו באור ירוק. שתי הקרניים הירוקות פרצו מהפרח שלה ועשו דרכן לעבר גאלייד. "התחמק, מתקפה על חושית!" צעק דני. גאלייד רץ והתחמק מהמתקפה. עיניו זהרו באור כחול וגלום הונפה באוויר. היא הופלה על הקרקע, סובלת מפציעה.
"אור ירח!" קרא מת'. משום מקום הופיעה אנרגיה על חושית כמו מטאור. מתקפת ראיית העתיד פגעה בגלום והותירה אותה מעולפת.
"גלום לא יכולה להילחם!" הכריז לאנס.
"טוב גאלייד, מה שנותר זה להביס את מגמר ואת דרטיני שעוד עייפים מהקרב הקודם..." אמר דני לפוקימון שלו.
"אין טעם..." ויתר מת'.
"לא מתאים לך לותר!" אמרה ויולט.
"זה לא קשור..." אמר מת', "הקרב הזה לא נועד להראות מי מבין שנינו יותר חזק. אני מאמן פוקימונים, דני מתאם! מטרת הקרב באה להוכיח את מה שקריס ניסתה לעשות!" הכריז מת'.
"קח את זה מת'" זרקה קריס חפץ עגול בצבע כתום, דמוי שמש.
"גלום, תפסי!" קרא מת' ושבר את השלט של מאיץ ההתפתחות. גלום התרוממה. היא נאבקה באבן השמש שנזרקה לעברה ובאה איתה לידי מגע. אור צהוב בהק מהאבן. גלום נחתה על הקרקע. עיניה הפכו אדומות. זוהר תכול בקע ממנה והיא החלה לקטון מעט, ראשה הצטמצם, הפרח הפך לשני פרחים בשני צידי ראשה. חצאית עשויה עלים נוצרה על גופה. הזוהר נעלם, ומולם עמדה פוקימונית חדשה, שונה מווילפלום.
"אהה!!" התרגשה קריס.
"בלה!!!" קראה הפוקימונית. היא החלה לרקוד, להסתובב מסביב לזירה, מפזרת אחריה עלי כותרת ורודים ממתקפת ריקוד העלי כותרת.
"וואו, בלאסום!" התרגשה מריהאנה.
"דני!" קרא מת', "שנינו נוכחנו וגילינו ששני הפוקימונים שלנו שונים לגמרי האחד מהשני! בלאסום שלי מעדיפה להציג מתקפות, ואילו גאלייד שלך מעדיף לתקוף ולהשתמש בכוחו על מנת להביס את יריביו! אני מזמין אותך לבצע החלפה!" הכריז מת'.
טרי וויולט נראו מופתעים. דני חייך.
"אני מסכים, בלאסום תהווה שותפה טובה למסע התיאום שלי! גאלייד, זה בסדר מצידך?" שאל דני.
גאלייד הביט בדני, עמוק לתוך עיניו. הוא הניע את ראשו לחיוב. דני לחץ עימו ידיים.
"אני צופה לך הצלחה מרובה בליגת הפוקימונים" אמר דני. גאלייד קד לו קידה.
"בלאסום, היה לי העונג להיות המאמן שלך, עוד מהשלב בו היית אודיש קטנה!" אמר מת', "אני מבין שתחרויות פוקימונים הם היעוד שלך יותר מאשר קרבות, ואת תהיי גדולה!" הודה לה מת' וירד על ברכיו.
בלאסום רקדה וחייכה. היא קפצה על מת' לחיבוק.
"נחמד לראות צדדים כאלה אצל מת'" צחקה קריס.
"אני אקפוץ לבצע את ההחלפה במרכז פוקימונים קרוב..." אמר להם לאנס. דני ומת' השיבו את בלאסום וגאלייד לפוקדורים שלהם.

"בואו נראה אם זה עובד..." אמר דרו בסלון הבית כשמריהאנה וקאסי עימו. שטיח המרצפות שהיה שם תמיד, של מעוינים תכולים ולבנים הוסר. מסתבר שזו היתה מדבקה. במקומה הונח שטיח דומה, עם מעוינים אדומים.
"הוילון שכיסה את המדפים, שפעם היו בהם צעצועים, הפך לקיר שטוח. היה שם מסך טלוויזיה שנראה כמו תמונה גדולה. המסך הציג "שלג" של חוסר קליטה. דרו שיחק עם שלט וכיוון את המסך.
"וואו, טלוויזיה" התלהבה קאסי, "שים חדשות"
על המסך הופיע קריין חדשות שדיבר מתוך אולפן מעוצב.
הילדים החלו לרדת לאט, לאט דרך המדרגות והמגלשה.
"היי מה זה?" שאל טרי.
"ששש..." השתיקה אותם קאסי. תוכנית החדשות הציגה סרטון שצולם דרך מצלמות אבטחה, באיכות ירודה. הם זיהו אדם לבוש ברדס, לצידו פוקימון גדול מרחף באוויר, אך לא ברור. לצידו היה אדם מוכר, כהה עור, רזה, עם שיער קצוץ.
"אלוהים!! זה כריס!!" נבהלה מריהאנה. אחרי כריס רץ ההיטמונלי שלו.
"זה בראיין!" צעקה ויולט. בריאן רץ, מבוגר ומוזנח אחריהם. הם הגיעו לפיצול במסדרון של הכלא. מכיוון אחר הצטרפו אליהם ג'ינה ודרייק. מעל ג'ינה ריחפה הביוטיפלאיי שלה, פוקימון הפרפר.
היא הורתה לה לתקוף, וביוטיפלאיי תקפה את מצלמת ההבטחה עם מתקפת רוח כסופה. השידור נפסק.
"המשטרה במאמצים לתפיסת הפושעים הללו שברחו הערב מהכלא שבאוקיינוס של הוון! אנו מבקשם מכם, תושבי הוון, כל פרט לגבי המצאם יסייע לנו" אמר הקריין.
"אני לא מאמינה, זה כריס בטוח סייע להם!" התעצבנה מריהאנה. לאנס הופיע בשיגור אל תוך הסלון, עם מיו.
"מגניבה הטלוויזיה" אמר לאנס ונתן לדני ומת' את הפוקימונים החדשים שלהם.
"לאנס..." אמרה קאסי.
"קרה משהו?" הוא שאל כשראה את כולם המומים.
"בהחלט, כריס סייע לבריאן, ג'ינה ודרייק לברוח מהכלא..." אמרה מריהאנה.
"את יודעת איפה אפשר למצוא אותם מריהאנה?" שאל דרו.
"אני משערת שכריס יקח אותם למנזר שלנו, או למערת המקור!" אמרה מריהאנה.
"מקרה נוסף מזעזע שקרה הערב, מתייחס דווקא למחוז סינו, שם הכל התחיל!" דיבר הקריין.
"אוקיי..." מלמל דרו.
תמונה של יער הופיע ברקע.
"יער אטרנה, יער עבות מפורסם במחוז סינו, הסמוך לעיר אטרנה, עבר תהליך מסתורי שגרם לקיפאון מוחלט..." הסביר הקריין. סרטון וידאו במצלמה ביתית הציג את היער הירוק, כשאנרגיה מתפשטת בו וגורמת לו לקפוא. הכל נהיה אפור וקודר. הרוח לא נשבה באותו מקום.
"פוקימונים רבים ניסו לברוח, אך רבים מהם נלכדו בקיפאון הזה!" הסביר הקריין. צילום של פוקימון הזחל, ווארמפל, שגופו ארוך וקוצני בצבע אדום עם בטן לבנה הוצג, אך כעת כולו אפור, מבט מפוחד נתקע על פניו. הוא ישב על ענף עץ. על ענף אחר נתלה פוקימון גולם, קאסקון, אחת משתי ההתפתחויות של ווראמפל. קוצים מזדקרים ממנו. בדרך כלל גופו ורוד ועיניו אדומות, אך בעקבות קיפאון הזמן, הוא נהיה חסר צבע, כמו שאר היער.
"שלא נדע..." אמרה קאסי בעצב.
"המשטרה עורכת חקירה על מנת לזהות את מקור הבעיה! לא ברור אם מעורבים בעניין פוקימונים או שמא אלה אותם פושעים שנמלטו מהכלא הערב" הוא אמר.
"ואנחנו עוד חשבנו שהכל נרגע..." התעצבן דני.
"שום דבר לא נרגע" אמרה מריהאנה, "זה עוד לא התחיל"

[B]אירועים מיוחדים:[/B]
*הוולפיקס של דני לומד את המתקפה "חוש על"
*הגלום של מת' מתפתחת לבלאסום
*מת' ודני עורכים החלפה בין גאלייד לבין בלאסום


[B]פוקימונים שהופיעו בפרק:[/B]
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/150.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/151.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/216.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/037.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/070.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/475.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/044.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/045.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/182.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/126.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/147.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/238.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/281.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/416.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/030.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/236.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/106.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/033.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/267.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/265.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/268.gif[/IMG]

אחלה פרק!
היה צפוי שיש מישהו שעומד מאחורי מיוטו... השאלה היא מיהו אותו אחד!?
האם זהו פוקימון שחזק יותר ממיוטו (אולי דארקאי!? אחד מהפוקימונים משינובה?)
או שאולי זה ג'ובאני !?!?

בלאסום חמודה :]

אולי :]
אנחנו עוד נראה!!


[IMG]http://i39.tinypic.com/33mokky.png[/IMG]

"היא חסרת ביטחון נורא..." אמר לאנס.
"הם כנראה התעללו בה..." הסכימה קאסי. סלאמנס עפה גבוה במהירות, היא צברה תאוצה וצללה לעבר השיח עליו דיברה קאסי.
"אולי תפסיקי, את לא מבינה רמזים?" התפרצה קריס, "אם את חושבת שהחקירות והשאלות וההתחנפויות שלך יגרמו לנו לשכוח, אז את טועה! ובגדול"
פניה של מריהאנה הולבנו ברבים. ויולט סתמה את פיה של קריס.
"היא לא מתכוונת לזה מריהאנה..." ניסתה יולי להרגיע את הרוחות.
מיו וסלבי הגיעו בריחוף אל המסדרון.
"לא מצאנו כלום לאנס..." אמר מיו.
"לא נורא, אני את שלי מצאתי..." אמר לאנס.
"מה למשל?" שאלה מריהאנה.
"מדי צוות רוקט, מסמכים ודברים שיכולים לעזור לסוכנות לסגור את התיק על מה שהיה עם מיוטו..." הסביר לאנס, "אני יכול להביא לכאן את הגורמים הרלוונטים להמשך טיפול?"


[B]פוקימונים צפויים להופיע בפרק:[/B]
אייפום, סלאמנס, מיו, סלבי

[IMG]http://i39.tinypic.com/33mokky.png[/IMG]

"נצטרך לשמור על שקט..." אמרה אישה גבוהה, שוטרת, לבושה מדים כחולים. שוטר נוסף ישב בסמוך אליה, על פוקימון מים ארוך, דמוי בתולת ים, פוקימון יפייפה, מילוטיק.
"אל תפתחו ציפיות, זו רק השערה" אמר להם אדם שישב עימם על מיילוטיק, לבוש גלימה לבנה מעוטרת בגלים כחולים ומכנסיים סגולים. שיערו לא ארוך במיוחד בצבע טורקיז ועליו כובע לבן עגול, לא אחר מאשר וואלאס, אלוף מחוז הוון וחבר בסוכנות, ידיד קרוב של לאנס, דרו וקאסי.
השלושה גלשו על מי אגם בעיר סוטופוליס ונכנסו אל מערה צפה, מערת המקור, שם קיבלו דיווח מדרו, דרך מריהאנה, שיכול מאוד להיות שהפושעים מסתתרים בפנים. הם עלו על החוף. וואלאס השיב את מיילוטיק לפוקדור שלה והם נכנסו אל המערה הקטנה והמעורפלת ובה חדר אחד עגול, קירותיו עשויים אבן גיר לבנה.
"בוקר טוב אדוני, אני ג'ני" בירכה השוטרת אדם מבוגר שהתפלל מול תבליטים על הקיר של הפוקימונים האגדיים גראודון וקיוגר.
"ראינו את הסירה שלך בחוץ, האם יתכן שראית פה לאחרונה חמישה אנשים, ארבעה גברים ואישה אחת?" שאל וואלאס.
"בוקר טוב אנשי חוק יקרים! אני מגיע כל בוקר לכאן כדי להתפלל אחרון, חוץ מהקשישים שמגיעים אחריי, לא נראו פה אנשים אחרים לאחרונה... חוץ משניים שכבר לא נמצאים פה שבוע, בחור ובחורה כהיי עור. לבחורה היה שיער אדום צבוע קצר, אבל היא כבר לא פה" הסביר הקשיש המתפלל.
"הוא מדבר על מריהאנה וכריס" חשב לעצמו וואלאס, "אבל זה בסדר כי דרו כבר עדכן אותי"
"תודה אדוני..." הודה השוטר שאיתם.

"אין להם זכר בשום חדר במנזר, ואני מכירה כל פינה בו" אמרה מריהאנה וסגרה אחריה דלת עץ עתיקה מלאה באבק. לאנס חיכה במסדרון, בוחן כל קיר, נברשת, ואבק שהצטבר בין הרווחים ברצפה.
"איך חיית במקום כזה?" שאל לאנס.
"אני לא יודעת... המקום הזה נטוש כבר יותר ממאה שנה, אבל הוא מתוחזק פלאים... גם לפני שהופנטתי גרתי פה והבאתי לפה את כריס, ואחר כך הצעתי למיוטו להתחבא פה! יש משהו מאוד מסתורי במקום הזה, הוא גם חשוב לי" הסבירה מריהאנה.
"יש לך משפחה?" שאל לאנס.
"לא, אמא שלי מתה בלידה, אבא שלי גידל אותי. הוא היה ארכיאולוג, והייתי אוהבת לטייל איתו. המקום הזה היה המקום האחרון שביקרנו בו לפני שגם הוא מת... אחר כך לקחו אותי לבית יתומים, ברחתי משם..." סיפרה מריהאנה.
"אני מצטער לשמוע..." השתנק לאנס.
"זה בסדר, אין לך מה להצטער, אני כבר השלמתי עם זה!" אמרה מריהאנה. נוצרה שתיקה מביכה בין השניים.
מיו וסלבי הגיעו בריחוף אל המסדרון.
"לא מצאנו כלום לאנס..." אמר מיו.
"לא נורא, אני את שלי מצאתי..." אמר לאנס.
"מה למשל?" שאלה מריהאנה.
"מדי צוות רוקט, מסמכים ודברים שיכולים לעזור לסוכנות לסגור את התיק על מה שהיה עם מיוטו..." הסביר לאנס, "אני יכול להביא לכאן את הגורמים הרלוונטים להמשך טיפול?"
"תרגיש חופשי, אני עם המקום הזה סיימתי, אין פה שום דבר חוץ מזכרונות כואבים..." אמרה מריהאנה. היא אפילו לא מצאה את הנידורינה שלה שהשאירה עם אהובה הנידורינו של כריס. היא לא יודעת מה עלה בגורלם, אבל היא קיוותה שהמערכת יחסים ביניהם בריאה, לא כמו שלה ושל כריס.

חמשת הילדים, יולי ומייקל חיכו במסדרון הקומה הראשונה מחוץ לחדריהם. היתה זו שעת בוקר רגילה בהתנהלות הרגילה של הבית.
"אפשר כבר לצחצח שיניים?!" התלונן דני כהרגלו.
"קודם אנחנו נסייר בבית, נציג לכם את העיצוב החדש ואז..." אמרה קאסי באדישות שהגיעה עם בעלה.
"אני לא מאמינה, סיימתם?" שאלה קריס.
"אין לכם מושג בכלל הא? הפועלים סיימו לפני שעה, הבית מוכן!" סיפר דרו בהתרגשות, הוא הוביל אותם אל המדרגות. הם החלו לרדת בזהירות אל קומת הכניסה, לסלון הבית. בפתח, הם נתקלו בוילון אדום שכיסה את המעבר.
"מוכנים?" שאל דרו בהתרגשות. יולי צחקה מהתלהבותו של דרו.
"קדימה!" האיץ בו טרי.
דרו משך בוילון ולקח אותו איתו. מדרגות הפסנתר החדשות הפכו למדרגות פשוטות בצבע אדמדם. המגלשה היתה כמו שהיא, אך הטירות הוסרו מצידיה. הם ירדו לחלל הסלון הגדול והמחודש. ספות עור חדשות הונחו שם, ליד שולחן הקפה ועליו לב לבן, שחור ואדום. שטיח המרצפות הכחול הוחלף לבורדו. הקיר בו היו המדפים הפך לקיר רגיל ושטוח, עליו תמונה ענקית של דרו וקאסי.
בפתח בו היתה הקרוסלה, הונח פסל גדול של רוזרייד, שהצביע על המעבר למנהרות הבית, שם הפתח כוסה בוילון קטיפה אדום.
"וואוו" התלהבו כולם.
דלת המטבח הוסרה, המעבר היה פתוח. מזרקת מים קטנה הונחה בסמוך למדרגות, ליד הכותל המערבי.
"תמונה מדהימה, איפה הטלוויזיה?" שאלה ויולט. קאסי ניגשה לתמונה ולחצה עליה, היא הפכה לטלוויזיה והציגה קטע מסדרת דרמה שמשודרת על בסיס יומי.

[IMG]http://i39.tinypic.com/33z7oea.png[/IMG]

"מדהים!" התלהב מייקל, "באמת מקסים!"
"מה אתם אומרים על ארוחת בוקר במטבח החדש?" שאל דרו.
"בהחלט זורם!" התלהבה קריס הרעבה.
"אני אצחצח שיניים ואצטרף אליכם..." אמר דני ופנה לכיוון המדרגות.
"גם אני..." אמרה יולי.
"נלך אחרי זה..." אמר מת' לקריס והם הלכו בעקבות כולם למטבח, שכבר לא היתה לו דלת כניסה. הם עברו במעבר הפתוח, טפט ירוק ומעניין כיסה את הקירות של חדר האוכל. דלת המטבח של מיסטר מיים היתה פתוחה, הוא בירך אותם בבוקר טוב ושלח בכוחו העל חושי את הכלים האחרונים, שהסתדרו על השולחן הגדול החדר, ומסביבו כורסאות לבנות מדהימות.
"איזה מגניב!" הצביע טרי על תמונות גדולות שנתלו על הקירות, של מיסטר מיים בעצמו.
"מגיע לו הכבוד הזה!" חייכה קאסי.
"באמת שיש לדרו סטייל!!" התלהב מת'.
"שיהיה לנו בוקר טוב, ובתיאבון!" בירך דרו.

[IMG]http://i42.tinypic.com/9u89ow.png[/IMG]

"וואו..." התלהבה יולי שנכנסה אל חדר האמבטיה החדש. כיור חדש יפייפה ולבן החליף את הקודם. הוא נשען על קיר חדש, טפט גדול של חוף ים טרופי, ממנו יוצאות בועות, שהן בעצם חלונות המשקיפות על האקווריום הגדול שמאחוריו, בו שוחים פוקימוני הדגים, גולדין ומג'יקארפ.
בובות הקורסולה והקלאמפרל סודרו מחדש על מדרגות העץ שהובילו למקלחת עצמה.
"באמת עבודה יפה! יפה פה יותר ממה שהיה קודם..." אמר דני.

[IMG]http://i41.tinypic.com/2pz9xlu.png[/IMG]

"אתה עוד שוקל לעזוב?" שאל סלבי את מיו. השניים ריחפו בחדר השינה של דרו וקאסי, מבולבלים.
"זה מה שחשבתי לעשות, מיוטו חזר לעצמו, הנחתי שאין בי צורך יותר, אבל..." הסביר מיו ונקטע.
"גם אני הנחתי שעשיתי את תפקידי, אני מתגעגע ליער בו חייתי, מקומי לא בתוך בית של בני אדם!" הסכים סלבי.
"בדיוק! אבל אני לא אוכל לעזוב את דרו במצב כזה, לא כשידוע לנו ששום דבר עוד לא נגמר..." אמר מיו, "אני גם חייב המון לדרו על שהוא עזר לי כשנרדפתי על ידי מיוטו"
"נכון, במיוחד לא גם שקורים המון דברים שקשורים לזמן, אין סיכוי... אנחנו חייבים המון לדרו, קאסי, לאנס והילדים, המון"

קריס ויולי נכנסו לחדר הטבע.
"אני אוהבת את החדר הזה, השאלה אם הפוקימונים מרגישים שהם באמת נמצאים בטבע..." תהתה יולי בקול.
"העיקר שכולם ביחד..." ענתה לה קריס.
"יש בזה משהו..." אמרה יולי, "לך שחק עם כולם מריל, אל תתבייש" היא פנתה לפוקימון עכבר המים שלה. הוא נצמד אל רגלה. הפוקימון שלה היה ביישן ביותר.
"יאנמה!! מדיטיט!!" צעקה קריס. היא הבחינה בגלייגר של טרי מרחף מאחד העצים. גלייגר החזיק תפוח בפיו.
"חצוף טרי, האכיל רק את הפוקימונים שלו..." אמרה ויולט שהצטרפה אליהם, נושאת בידיה את פוקימון הדובון, טדיאורסה.
"איך את יודעת?" שאלה קריס וקיבלה בחיבוק של זרועות פתוחות את פוקימונית השפירית שהתעופפה לכיוונה.
"הנה, תראי..." הצביעה ויולט על פינת החדר הרחוקה. האלקטבאז שלו נשען על עץ הטרופיוס הענקי ונמנם, כשלידו קערת אוכל ריקה וליבות תפוחים.
"אני בטוחה שהוא לא עושה בכוונה..." צחקה קריס, "נו זה טרי, את יודעת..."
ויולט פיזרה קערות אוכל ברחבי החדר לשאר הפוקימונים.
"אייפום!" היא קראה.

"מגניב..." חשב לעצמו מת' כשנכנס לחדר הוירטואלי המחודש.
על המסך הענקי הוצגה אנימציה של הרוזרייד של דרו, הפעם לא כצללית, אלא בצבעיה המקוריים. הבמה הגבוהה נצבעה צהוב. ברצפה הרגילה שהחליפה צבעים הפכה למשבצות כחולות ומשבצות אדומות.

[IMG]http://i43.tinypic.com/24mt46e.png[/IMG]

"נתאמן סניזל?" שאל מת' את הפוקימון שלו. פוקימון הסמור עמד לידו, מתוח ומוכן לתקוף.
"מצטער שלא השתמשתי בך בקרב נגד דני, אני חושב שאתה מספיק מאומן, בוא נתחיל!"
"סני-זל" הנהן הפוקימון.
"מצוין!" אמר מת' וניגש למחשב שבפינת החדר. הוא החל להקליד משהו. על המסך הגדול הופיעה רשימת זירות. מת' בחר זירת מערה.
תוך שתי שניות מאותו רגע, הכל מסביבם נעלם והפך לחדר גדול במערה. אור מדומה בקע מהתקרה, בין נטיפים גדולים שהשתלשלו מהתקרה גם כן. זקיפים הקיפו את הסביבה, כאלה שבקעו מהקרקע.
"מצוין, יש לנו את היתרון להשתמש בהם!" חייך מת'. שני פוקימוני ארון, תת ההתפתחות של לאירון ואגרון הגיחו משני הצדדים. ארון הוא פוקימון מסוג מתכת ואבן, קטן דמוי מפלצת. ראשו וגופו עגולים.
"שני יריבים, זה מצוין!"
"סני..." חייך הפוקימון.
שני הארונים נעמדו על שתי רגליים. הם החלו לחכך את גפיהם ששימשו להם כידיים, רעש מתכתי מחריד נוצר והפך לגלים שקופים שהופנו לעבר סניזל.
"תיזהר סניזל, מתקפת מהירות!" פקד מת'. פוקימון הסמור החל לצבור תאוצה והתחמק במהירות. הוא התנגש באחד מהארון, מרתיע אותו אחורה, אך נפגע ממתקפת הרעש המתכתי, כך שההגנה המיוחדת שלו ירדה.
"בוא נקווה שהם לא יתקפו במתקפות לא פיזיות!" אמר מת', "רוח קרירה!"
סניזל פער את פיו, רוח קרה מלווה בפתיתי שלג החלה לנשוב לעבר שני האויבים.

אייפום, פוקימונית הקוף של ויולט זללה באיטיות מזון פוקימונים מתוך צלחת.
"נסיכה אמיתית!" התמוגגה ויולט. טדיאורסה לקח בעדינות מעט מהמזון ואכל גם הוא.
שלוש הבנות ישבו סביב הפוקימונים שלהן בזמן של איכות.
"פאנפי, אתה נראה ממש בריא וחזק!" החמיאה קריס לפוקימון הפילון שלה, מסוג האדמה, שאכל גם הוא מתוך קערת המזון, לצידם של יאנמה ומדיטיט.
"המריל שלך ממש ביישן, נכון?" שאלה ויולט את יולי. מריל אכל בצד, ולא עם שאר הפוקימונים.
"כן, לצערי הרב, הוא לא רגיל לחברה כזאת גדולה, זה תמיד אני והוא, או הפוקימונים של מייקל שהוא רגיל אליהם" הסבירה יולי.
"את חייבת לגרום לו להפתח..." אמרה קריס.
"אורסה..." התמתח פוקימון הדובון. הוא שבע מהמזון שהוגש לו.
"חמוד קטן..." אמרה יולי.
"הוא מקסים..." החמיאה ויולט לפוקימון שלה.
טדיאורסה קם, הוא הבחין בנשיקות זוהרות בצורת שפתיים, בצבע ורוד, מרחפות באוויר. סמוצ'אם הקטנה, הפוקימונית התינוקת של מריהאנה טיילה ברחבי החדר דמוי היער. טדיאורסה התרגש לראות את מתקפת הנשיקה המתוקה שהיא הפריחה באוויר. הוא פוצץ את הנשיקות עם הציפורניים שלו, כמו שמפוצצים בועות, וצחק צחוק חמוד למדי.
"שלום סמוצ'אם בירכה יולי את הפוקימונית"
"אוי לא..." אמרה קריס בהבעת נגד. מריהאנה נכנסה אל החדר, שיערה האדום הקצוץ בוהק מהאור שבקע ממנורת הסולרוק, דמוי השמש.
"תפסיקי כבר..." לחשה לה ויולט.
"היי בנות, מה שלומכן?" שאלה מריהאנה.
"מצוין, איך את מרגישה?" שאלה ויולט.
"הרבה יותר טוב, החלטתי לבוא לנוח קצת עם סמוצ'אם, אפשר להצטרף?" היא שאלה.
"לא..." הודיעה קריס בפרצוף נרתע.
"בוודאי!" אמרה יולי בנימוס.
"הוו, תודה לכן..." היא אמרה, מנסה להתעלם מהעקיצה של קריס ומתיישבת בסמוך לבנות ולפוקימונים.
יאנמה ישבה על ברכיה של קריס. קריס ליטפה את כנפיה בעצבנות.
"פאנפי תסיים לאכול הכל..." היא אמרה לפוקימון הפילון התכול מסוג האדמה.
"פאנפי-פן" הוא ענה לה.
"את מתאמת ויולט, נכון?" שאלה מריהאנה.
"נכון, איך ידעת?" היא הופתעה.
"רואים את זה על האייפום שלך, שאספת לה את פלומת השיער בגומיה, זה כבר עושה אותה מיוחדת יותר... חוץ מזה, שמעתי אותך שרה במקלחת, מדהים!" היא התלהבה.
"הוו תודה" הסמיקה ויולט.
"איך היא הסיקה לפי זה שהיא מתאמת?" שאלה קריס את עצמה, אך בקול רם.
"האמת ששאלתי עליכם קצת..." הודתה מריהאנה.
"קריס, אני ממש אוהבת את היאנמה שלך!" חייכה מריהאנה.
"אולי תפסיקי, את לא מבינה רמזים?" התפרצה קריס, "אם את חושבת שהחקירות והשאלות וההתחנפויות שלך יגרמו לנו לשכוח, אז את טועה! ובגדול"
פניה של מריהאנה הולבנו ברבים. ויולט סתמה את פיה של קריס.
"היא לא מתכוונת לזה מריהאנה..." ניסתה יולי להרגיע את הרוחות.
"ילדה, אני לא צריכה להתחנף לאף אחד, אני לא צריכה את האמונה שלך בי, אני את שלי כבר עשיתי, דרו שאת כל כך מעריצה שם את האמון שלו אצלי ואני יודעת שאני לא אאכזב אותו, אז כדאי שתורידי את האגו שלך, כי את סתם גורמת לאווירה מגעילה בבית! התנצלתי עשרות פעמים, מה את עוד רוצה שאני יעשה? מה שקרה, קרה, אין לי כבר מה לעשות עם זה, רק לכפר, וזה בתהליכים!" התפרצה מריהאנה בחזרה, כנראה כבר לא יכלה לשאת עוד את המתיחות אותה יצרה קריס. סמוצ'אם החלה לבכות בקול. טדיאורסה הצטרף אליה בבכי תמרורים.
"היא צודקת קריס..." לחשה לה יולי, פגועה בשמן של השתיים.
"תהנו..." אמרה קריס ושלפה שלושה פוקדורים, "חזרו שלושתיכם..."
יאנמה, פאנפי ומדיטיט נשאבו חזרה לתוך הכדורים שלהם. כריס עזבה את החדר.
"אל תתרגשי מריהאנה..." אמרה ויולט.
"אין מה לעשות, הגיוני שלא כולם יחבבו אותי, אבל היא דיי נסחפת, היא עושה אווירה לא נעימה ובגדול אין לי שום בעיה איתה בכלל..." הדגישה מריהאנה.
"זאת קריס, היא קצת עצבנית לפעמים, מתרגלים..." גיבתה אותה יולי.

"חכה לי סקיטי..." צעקה קאסי. היא דילגה על החול הזהוב של חוף הים, רודפת אחר פוקימון החתלתול שלה, סקיטי. הוא רץ ונהנה מהאוויר שבחוץ. לצידה של קאסי, רצו לאנס ובעלה דרו.
"אני משחררת אותה!" אמרה קאסי.
"לכי על זה, כשתגידי לנו, אנחנו נסייע לך עם שלנו" אמר לה לאנס.
"בסדר, צאי סלאמנס!" קראה קאסי והטילה פוקדור אל השמיים. הכדור נפתח, כאשר קרן של אור בקעה ממנו ויצרה צורה ענקית. הזוהר הלבן נעלם ואל השמיים פרשה כנפיים פוקימונית דרקון ענקית, גופה כחול-ירקרק וכנפיה אדומות. בטנה לבנה.
"סלאמנס..." אמרה קאסי ברכות, "אני רוצה שתשתמשי במתקפת תעופה על השיח שם למטה!" פקדה קאסי והצביעה על שיח גדול שצמח בסמוך למצוק שבתוכו הבית. סלאמנס שאגה.
"היא חסרת ביטחון נורא..." אמר לאנס.
"הם כנראה התעללו בה..." הסכימה קאסי. סלאמנס עפה גבוה במהירות, היא צברה תאוצה וצללה לעבר השיח עליו דיברה קאסי. ההתנגשות גרמה לסלאמנס להתרסק. היא שאגה בכאב.
"אוי לא..." קאסי רצה אליה וחיבקה את גופה. סלאמנס שאגה בבכי.
"את סתם מפחדת, את יכולה..." היא עודדה אותה.
"תזכירי לי איך מצאת אותה..." שאל לאנס.
"בקרב במפלי המטאור מצאתי אותה בתוך פוקדור זרוק, כנראה היא נפלה לאחד מאנשי הרוקט" הסבירה קאסי.
"והיא פשוט לא מסוגלת לתקוף והיא מפוחדת, כנראה שהיא באמת עברה טראומה, כי ההתנהגות שלה לא טיפוסית לפוקימון דרקון כמוהה" קבע לאנס.
"היי, אני זוכר אותה" חשב לעצמו דרו.

לא עברו כעשר דקות של נסיעה על גשר האופניים ודרכם של הילדים נקטעה. הם הבחינו ביצור ענקי, דמוי דרקון, עף בשמיים לכיוונם. הוא נחת לא רחוק מהם על הגשר. מספר אנשים ירדו מפוקימון הדרקון שזוהה כסלאמנס. האנשים לבשו מדים שחורים, כמו הפושעים שבהם נתקלו טרי, ויולט ודני מספר ימים קודם לכן. דרו ולאנס עמדו מאחורי עמוד חשמל והבחינו בילדים ובאנשי הרוקט גם הם.

"באמת אני נזכר שבאותו עימות צוות רוקט לא השתמש בה מלבד תעופה..." חשב דרו.
"נכון... אני חושב שאני יודע מה לעשות, אולי דרקונים אחרים יוכלו לעזור לה" אמר לאנס שהיה מאמן דרקונים ומומחה שלהם, "צא דרגונייט!"
פוקימון הדרקון של לאנס הגיע החוצה, דרקון שמנמן בצבע כתום שעומד על שתי רגליים.
"פלייגון, תצטרף אליהם!" קרא דרו ושחרר לאוויר החופשי את פוקימון הדרקון שלו, דרקון ירוק עם עיניים אדומות עגולות ובולטות כשבתוכן עישונים שחורים זעירים.
דרגונייט ופלייגון החלו להתעופף באוויר, מסתובבים ונהנים מהאוויר הפתוח.
"תצטרפי אליהם!" עודדה אותה קאסי. סלאמנס הסתכלה על השניים בקנאה. היא טסה לעברם, מנסה להשתלב, מנופפת בכנפיה במהירות.
"פלייגון, נשיפת דרקון!" פקד דרו. פלייגון פער את פיו וירה גבוה אל השמיים נשיפה ירוקה שבערה כמו אש.

"סניזל, שסע לילה!" פקד מת'. ארון אחד רץ אליו כשראשו המתכתי בוהק, במתקפת ראש ברזל. סניזל הושיט את זרועו, כשמעטה של צל שחור מלווה בזוהר אדמדם מקיף את הטופר שלו. הוא רץ לעבר ארון והפיל אותו על רצפת הזירה דמוית המערה.
קריס נכנסה בעצבים לחדר ומצאה עצמה במערה גם.
"היי קריס" אמר לה מת', "את נראית עצבנית מאוד..."
"כן, אני חייבת לפרוק, אני יכולה להצטרף אליך ונזרז את הקרב שלך עם קרב כפול?" היא שאלה.
"בוודאי..." הוא ענה בחיוך.
"צאי יאנמה במתקפת רוח כסופה!" קראה קריס ושחררה לחופשי את פוקימונית השפירית שלה. יאנמה נופפה בכנפיה וירתה משב רוח חזק בצבע כסוף לעבר הארון השני.
שלוש דקות של שיתוף פעולה הותירו את הארונים מעולפים. יאנמה וסניזל התחזקו מאוד. הארונים הוירטואלים התפוצצו לרסיסים, וכך גם המערה. מת' וקריס מצאו עצמם שוב בחדר וירטואלי.
"אז מה? שוב מריהאנה?" שאל מת' שכבר קלט את צורת החשיבה של ידידתו הטובה.
"אלא מי..." היא חייכה.

דרגונייט ירה להביור חזק אל השמיים גם הוא. סלאמנס ניסתה לחכות אותו, אך מלבד כמות מכובדת של עשן, ההתקפה לא צלחה כלום.
"טוב נו, היא בכיוון..." ניסה לעודד לאנס את קאסי.
"היא לא, כשניסיתי איתה כבר לפני כמה ימים, גם אז היא הוציאה רק עשן..." אמרה קאסי באכזבה.
"היא חייבת ביטחון, מה עם הציפור שם?" שאל דרו והצביע על פוקימון ציפור זרזיר שחור שעף בסמוך אליהם, בין המצוק שצמוד לחוף לבין הג'ונגל של האי.
"תגידי לה שתתקוף!" עודד אותה לאנס, "זה סטארוויה, הצורה המפותחת של סטארלי שמתפתח לסטראפטור!"
אל הסטארוויה הצטרפו עוד עשרה פוקימוני ציפור זהים שכנראה נדדו אל האיזור.
"וואוו!!!" התרגש לאנס. כדור אנרגיה ענקי בצבע לילך השתגר ממש לידם, והתנגש בסטארוויה. הציפורים נפלו מעולפות על הקרקע החולית.
"היי, זו סינתיה!" צעק דרו והצביע על אישה בלונדינית גבוהה מאוד, לבושה שמלה שחורה שעמדה לא רחוק מהם והתקדמה ישירות אליהם. אדם נוסף צעד לידה, לצידו פוקימון רוח.
"ככה עושים את זה!" היא חייכה אליהם. כדור האנרגיה הפך לפוקימון דרקון כחול-סגלגל שעומד על שתי רגליים, אך לא היו לו כנפיים. הגארצ'ומפ של סינת'יה נחתה על החול לידם.
"כל הכבוד דרקונית נהדרת שלי..." ליטפה סינת'יה את הפוקימונית שלה.
"מה שלומך סינת'יה?" שאל דרו ולחץ את ידה.
"שלומי מצוין, מה אתכם? אנחנו כבר חצי שעה מחפשים את הבית שלכם... זיהיתי את פלייגון ודרגונייט במקרה"
"נעים מאוד..." עמד הבחור שהתהלך עם סינת'יה. הוא היה צעיר, בגובהם של דרו, לאנס וקאסי. היה לו שיער שחור ארוך כמו של מת'. לצידו ריחף דאסקנויר פוקימון הרוח דמוי הציקלופ.
"אהלן, מי אתה?" שאל דרו והציג עצמו.
"אני טוביאס..." אמר הבחור.
"אני לאנס, אתה בטח מכיר..." צחק לאנס.
"בוודאי..." הוא ענה.
"קאסי, אשתו של דרו" צחקה קאסי.
"הייתי חייבת לבקר אתכם, שמעתי על השיפוץ שעשית דרו. טוביאס הוא ידיד הסוכנות, נוכל לשוחח בביתכם?" שאלה סינת'יה.
"בוודאי..." התרגש לאנס להציג את ביתו ה"מחודש".

"אז מה מביא אתכם לפה?" שאל דרו והתרווח לצד אשתו על ספת הקרם המעוטרת בלבבות שחורים, בסלון המשופץ. על הספה המעוטרת לבבות אדומים ישבו סינת'יה וטוביאס, ואילו על הספה השלישית המעוטרת בלבבות לבנים, ישבו מריהאנה, לאנס ומייקל.
"באתי לבשר לכם כמה הודעות..." אמרה סינת'יה במסתוריות.
"אוקיי..." אמר לאנס, מסוקרן.
"מנהיג הסוכנות נפטר לפני שלושה ימים..." אמרה סינת'יה.
"באמת?!" הופתעה קאסי.
"לא נכון!! האמת שלא זכיתי להכיר אותו בכלל..." אמר דרו.
"טוב, הרי ברור שאני לא הכרתי אותו גם..." צחקה מריהאנה, מייקל הנהן בהסכמה.
"זאת בעיה?" שאל דרו.
"האמת שלא, הוא גם ככה היה בשנים האחרונות כבר מבוגר מאוד, הסגן שלו, מנכ''ל הסוכנות, עשה את רב העבודה בשבילו, והיום הוא מכהן כמנהיג החדש!" הדגישה סינת'יה.
"אהה, אז בסדר, אפשר להגיד..." נרגעה קאסי.
"אני לא אוהבת לסחוט מחמאות כן?" חיוך עלה על שפתיה של סינת'יה, "רציתי רק לבשר לכם שאחרי דיונים סוערים החליטו לקדם אותי ולהפוך אותי לסגנית החדשה, למנכ"לית של הסוכנות!" הכריזה סינת'יה.
כולם היו המומים ומחאו לה כפיים.
"המון מזל טוב!"
"באמת שאת ראויה לכך..."
"אתם מקסימים, תודה" הודתה סינת'יה, "אבל זה לא העיקר! אני אתחיל איתך מריהאנה, ברוכה השבה למציאות, תתכונני כי מחרתיים את מתחילה את הקורס הראשון של הסוכנות במשכן הסודי שלנו!" הודיעה סינת'יה. מריהאנה חייכה, היא נראתה נרגשת למדי.
"אבל שלא תחשבי שאנחנו לא שמים עליך עין! אני אמנם סומכת במאה אחוז על מילה של דרו, והוא טוען שעשית את שלך, אבל תמיד יש את הספק"
"זה בסדר..." הנהנה מריהאנה, שידעה שלא יהיה לה קל לרכוש את אמונה במאה אחוז כל כך מהר.
"דרו, אני מניחה שהתעדכנתם במה שהתרחש במחוז שלי לאחרונה..." אמרה סינת'יה.
"כן, האמת שכן..." הנהן דרו, "ראינו את זה בחדשות"
"הסוכנות שמה דגש בעיקר על הפשע שהתרחש שם, נדיר מסוגו... מסכנים הפוקימונים שנתקעו שם, שלא הצליחו לברוח. ישנם גם כמה מאמנים"
"זה נוראי מה שקרה שם..." הסכימה קאסי.
"וכמובן שיש גם סיכוי גדול שזה יקרה במקומות נוספים בסינו..." אמר לפתע טוביאס.
"איך נערכים לכך?" שאל לאנס.
"אנחנו חוקרים את האיזור בינתיים..." אמר טוביאס.
"איך אתם מכירים?" שאלה מריהאנה.
"אני מומחה במיתולוגיית הפוקימונים, זה מה שגרם לי ולסינת'יה להתחבר" חייך טוביאס במסתוריות. הדאסקנויר שלו ריחף בחלל החדר, מקשיב לשיחה שלהם.
"סלבי אולי יוכל לעזור, הוא מומחה בזמן" הציע דרו.
"בהחלט, אני חייבת את עזרתכם" אמרה סינת'יה, "אה, שאני לא אשכח, מחר אתם מתייצבים במעבדתו של פרופסור רוואן בעיירה סאנדג'ם, עם הילדים, כולם, ארוחת ערב והוקרת תודה על מה שעשיתם בשביל המחוז עם אבן סינו" הודיעה סינת'יה חגיגית בחיוך.
"וואו, איזה כיף!" הודה דרו.
"הוא מעוניין להעניק לילדים גם כמה מתנות, אז תהיו שם... בשבע בערב!"
"את מעוניינת שהילדים ישמעו על כל הדברים האחרונים שקראו? למה לא רצית שהם ינכחו בשיחה?" שאלה קאסי.
"הם עסוקים במסע שלהם, חבל להדאיג אותך בינתיים"
דאסקנויר קלט ראש מציץ ממעלה המדרגות. קריס נבהלה ועלתה מהר אל המסדרון.
"שמעתם?" שאלה קריס את ארבעת חבריה, הם הנהנו בחיוב.

[B]פוקימונים שהופיעו בפרק:[/B]
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/151.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/251.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/207.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/125.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/190.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/216.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/193.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/231.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/307.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/215.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/330.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/122.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/300.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/373.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/149.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/183.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/238.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/445.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/477.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/350.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/304.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/397.gif[/IMG]

[IMG]http://i44.tinypic.com/ac8pa8.png[/IMG]

"קחי..." תחבה קריס פוקדור לתוך ידיה העדינות של יולי.
"אני אעזור לך..." אמרה יולי ועיניה התמלאו בדמעות נרגשות. פוקימון הרוח מיסדרווס התעופף סחור סחור בין העצים, תוקף בגל על חושי.
"זה דרייק?!" נבהל טרי כשזיהה אותו עומד לצד הברלום שלו.
"אני יודע שאתם רעבים, אבל לפני שנתחיל, אני רוצה להרים כוסית!" אמר רוואן ומזג לעצמו יין. כל יושבי השולחן עשו כמוהו ומזגו יין אדום לתוך הגביעי הזכוכית המבריקים.
"שיהיו לנו בתיאבון!" הרימה סינת'יה את כוס היין שלה ועשתה לחיים עם הגביע של קרולינה סבתה. לאנס שישב לידן הרים איתן את הכוס והם לגמו מהיין בשנית.

[B]פוקימונים הצפויים להופיע בפרק:[/B]
דראפיון, מיסדרווס, ברלום, פיפלאפ, צ'ימצ'אר, טארטוויג

אף לא תגובה אחת...
אם יש צורך אני אפסיק לעדכן את הסיפור, לא שווה לי להשקיע ואין תגובה אחת אפילו =\

כמו תמיד פשוט וואו!!!הסיפור הכי טוב של הפורום אין ספק...

תודה רבה!! מה אתם אומרים על העיצוב החדש של הבית?

[quote=eipam;1441540]תודה רבה!! מה אתם אומרים על העיצוב החדש של הבית?[/quote]

נחמד,הייתי בטוח שמר.מיים באמת שם

לא חח, אלה רק תמונות שלו

והנה פרק חדש אחרי הרבה זמן, מקווה שיהיו לו תגובות! שימו לב, זה הפרק עם הכי הרבה אירועים מיוחדים שקרו מבין כל ה-34 שפורסמו... וכמובן, חוזרים לאקשן! :]

[IMG]http://i44.tinypic.com/ac8pa8.png[/IMG]

סלבי השתמש בשיגור. הוא הופיע על חוף ים קטן מאוד בהתחשב לחוף של האי עליו ממוקם הבית של דרו.
"אנחנו בחוף סאנדג'ם..." אמר דרו. דרו, לאנס, קאסי, מריהאנה, מייקל, יולי, טרי, ויולט, דני, קריס ומת' השתגרו בעזרתו של סלבי מיד אחרי סלבי.
היתה זו שעת שקיעה, השמש הגדולה שקעה לתוך הים, צובעת את השמיים בצבעי כתום אפרסק יפייפה.
"המעבדה שלו פה בהמשך, כמה דקות הליכה..." הוביל אותם דרו צפונית מהחוף, אל תוך העיירה.
"אני מתרגשת מהמעמד!" אמרה יולי.
"אנחנו לא פחות ממך אחות" טפחה לה על הגב קריס. הם חצו שביל שמשני צידיו גבהות עשויות חול ים. העיירה נפרשה לפניהם.
"הנה המעבדה!" הצביעה קאסי על מבנה בולט בקצה העיירה, ממוקם במרכז שדה רחב וירוק. ביתו של רוואן היה גבוה עם גג רעפים אדום, בסופו תחרת רוח. הפרופלור הסתובב באיטיות על ידי כוחה של הרוח שנשבה. חומה גדולה הקיפה את שטח ביתו וחיברה בין הבית לבית המעבדה, שהיתה מבנה מועגל ותכול.
"סינת'יה מחכה לנו כבר שם..." מלמל לאנס.
"פרופסור רוואן, וואו" התרגש מת' גם כן.
"אני אוהב אותו, פרופסור רוואן אוהב לחקור את הפוטנציאל של פוקימונים להתפתחות..." הסביר דרו.
"תראו את הסטארלי האלה!" הצביע דני על קבוצת ציפורי סטארלי, ציפורי זרזיר קטנות שנוצותיהן שחורות, ובטנם ופניהם לבנות. הלהקה התעופפה בשמי העיירה, חלק מהציפורים החלו לנחות והתיישבו על גג ביתו של רוואן.
תוך מספר דקות הליכה מלאה בצחקוקים ושיחות חולין, עצרה הקבוצה מול הבית הגדול והמעבדה.
"ברוכים הבאים!" קראה סינת'יה מהכניסה לבית.
"לא ידעתי שגם היא תהיה פה..." אמרה קאסי לדרו.
"כן, ברור..." אמר דרו.
"ערב טוב אורחים נכבדים!" בירך פרופסור רוואן שעמד בסמוך לסינת'יה. פרופסור רוואן היה אדם מבוגר, בן החמישים לחייו. שיערו וזקנו לבנים. הוא לבש חליפה מחויטת שחורה.
"תענוג לפגוש אותך שוב רוואן, במיוחד עם החליפה הזאת ולא עם חלוק העבודה" צחק לאנס ולחץ את ידו.
"נעים להכיר"
"תודה שבאתם"
הוחלפו ברכות בין כולם.
"אני שמח לראות שהגעתם כולכם, כולל את מריהאנה ואת יולי הקטנה! שלום גם לך סלבי!" מנה אותם רוואן, כשראה שהם בהרכב מלא לגמרי, "בואו נכנס..." הוא הוביל אותם דרך הדלת אל סלון הבית. אשתו, אישה בת גילו, לבושה שמלה תכולה חגיגית, בעלת שיער מאפיר אסוף, נופפה להם לשלום מהמטבח שנמצא מולם. הבית היה חמים מאוד. סלון הביתה היה קטן ועתיק הרבה יותר בהשוואה לסלון ביתו של דרו.
סינת'יה הובילה אותם אל הויטרינה הגדולה הפתוחה בסלון שהובילה אל החצר.
מולם עמד טוביאס. חיוך מסתורי התפשט על פניו.
"היי" הוא אמר להם.
"טוביאס, טוב לראות אותך שוב!" אמר דרו.
"בואו, האוכל כבר מוגש..." הוא אמר. הקבוצה יצאה אל החצר הרחבה, מדשאה של דונם מוארת בעששיות. ציפורי הסטארלי ליקטו גרגרים מהאדמה. שולחן ארוך מוקם באיזור היציאה מהבית. הוא נערך יפה עם מפה צחורה ומקום לכמעט עשרים איש, הכוללים את פרופסור רוואן ואשתו, טוביאס, סינת'יה, לאנס, דרו, קאסי, מריהאנה, מייקל, יולי, טרי, ויולט, דני, מת', קריס ועוד מספר אורחים. אישה מבוגרת ישבה באחד הכיסאות לצד שני אנשים נוספים. האחד, אדם בן העשרים לחייו, שיערו חום מבולגן, לצידו, ילדה צעירה בת גילם של הילדים, לבושה שמלה אדומה. שיערה שחור, אסוף בצמה.
"זו דון!!!!" התרגש דני וקפץ על הילדה.
"מי זו?" שאל מת' את קריס.
"זו מתאמת מאוד מוכרת" הסבירה ויולט שזיהתה אותה גם היא.
"מה יש לך מת'? היא גם מאמנת פוקימונים ידועה!" התפרץ טרי ולחץ את ידיה ביחד עם דני.
"אני לא מבינה..." התבלבלה קריס.
"דון, ביתו של דייויד, האסיסטנט הראשי של רוואן, היא גם מתאמת מצליחה, גם מאמנת פוקימונים וגם עוזרת לרוואן בעצמה" הסביר להם מייקל.
"נעים מאוד!" הציגה עצמה דון. ולחצה את ידיה בהתרגשות עם דני וטרי, "אתם מתרגשים לראות אותי?! אני זו צריכה להתרגש, שמעתי על כל מה שעשיתם כל כך הרבה!" התרגשה דון. פיצוצים קלים נשמעו לפתע מהמדשאה.
"אוי, פיפלאפ!!" התעצבנה דון ורצה לעבר הסטארלי שנותרו מעולפים על הקרקע. פוקימונים פינגווין קטן, צבעו תכול, מקורו צהוב ושני עיגולים לבנים מעטרים את בטנו, עילף את הסטארלי עם מתקפת קרן בועות.
"נבהלתי" אמר הבחור שישב ליד דון והציג עצמו כאחד מהעוזרים של רוואן גם הוא.
"מצטערת חברים, זה הפיפלאפ שלי, הוא אוהב להלחם" היא אמרה ורצה לעברו, מרימה אותו בין ידיה.
"דון, בואי, אנחנו רוצים להתחיל!" קרא אביה של דון שעמד בכניסה לחצר עם רוואן, לאנס, דרו וקאסי, סינת'יה, אשתו, ועוד אישה מבוגרת. אביה של דון היה בן הארבעים לחייו, לבוש חליפה מחויטת חומה, שיערו שחור והוא מרכיב משקפי ראיה.
"זה אבא שלי חברים" סיפרה דון, וזו, פרופסור קרולינה" הצביעה דון על האישה המבוגרת.
"היא מזכירה ממש את סינת'יה!" צעק דני. קרולינה צחקה כששמעה אותו.
"זו סבתא של סינת'יה, היא מנהלת ומייסדת המכון לחקר המיתולוגיה של סינו בעיירה סלסטיק"
פרופסור קרולינה היתה אישה נמוכה יחסית לגובהה הרב של נכדתה סינת'יה. שיערה היה חלק באורך קארה, בצבע בלונדיני מאפיר.
"לא טעית בחור צעיר" אמרה קרולינה.
"חסר תאקט..." בעט בו טרי.
"שבו ילדים" הוביל אותם דרו. קבוצת האנשים והאורחים הרבים התיישבו מסביב לשולחן הערוך, והביטו בסקרנות וברעב בצלחות הפורצלן שהונחו לפניהן. הסירים, התבניות והכלים המפוצצים באוכל הפיצו ריחות חזקים. בטנו של טרי קרקרה ברעש מחריד. ויולט שישבה בסמוך אליו צחקקה.
"אני יודע שאתם רעבים, אבל לפני שנתחיל, אני רוצה להרים כוסית!" אמר רוואן ומזג לעצמו יין. כל יושבי השולחן עשו כמוהו ומזגו יין אדום לתוך הגביעי הזכוכית המבריקים.
"אני רוצה להרים כוסית זאת למען עתיד טוב יותר בעולמינו!" הרים רוואן את הגביע שלו. יושבי השולחן חיקו אותו והרימו לחיים אופטימי ולגמו מהיין.
"יולי את עוד צעירה ליין..." נזף מייקל באחותו הקטנה.
"היי תיסחף..." צעקה עליו קריס, "תשתי..."
מת' צחקק.
"מעבר לזה, הרמת הכוסית הזו היתה לכבוד מספר אורחים נכבדים שהגיעו איתנו היישר מאיי הוון, כאות תודה על תרומתם למחוזינו ושיתוף פעולה עם הסוכנות הפועלת לשמור על האיזון בעולם הפוקימונים! תודה לכם לאנס, דרו, קאסי, ילדים יקרים, תודה על הבסת מיוטו וצוות רוקט ועל כך שהבאתם את אבן סינו למקום מבטחים!" בירך אותם רוואן.
"פרופסור, להענקת המתנות?" שאל אביה של דון.
"סבלנות, אני רוצה לעשות זאת על בטן מלאה, ואילו כולם רעבים גם כן" אמר רוואן. אשתו החלה להסיר את המכסים המתכתיים מהמגשים, וחשפה מולם כמות גדולה של תבשילים, בשר, סלטים ורטבים מכל טוב.
"שיהיו לנו בתיאבון!" הרימה סינת'יה את כוס היין שלה ועשתה לחיים עם הגביע של קרולינה סבתה. לאנס שישב לידן הרים איתן את הכוס והם לגמו מהיין בשנית.
טרי החל להעמיס אוכל לצלחת שלו. ויולט צחקה מהתבטאות הרעב הקשה שהיתה לו.
"בתיאבון חבר" היא טפחה על גבו והניחה את טדיאורסה על הרצפה. דון הרימה את טדיאורסה והניחה אותו בסמוך לפיפלאפ שלה, ליד קערה עמוסה במזון פוקימונים.

במשך עשרים וחמש דקות סעדו האנשים בחצר ביתו של רוואן ואשתו. רוואן היה הראשון שסיים לאכול, הוא קם ונכנס אל הבית, וחזר כעבור דקה עם כן נחושת שנע על גלגלים. הוא הניח אותו בסמוך לשולחן הסעודה.
"אוכל מצוין..." הודתה קאסי לאשתו של רוואן.
"בהחלט" הסכים טוביאס.
"אני שמח שנהנתם ושבעתם!" אמר רוואן, "אני אשמח להעניק לכם מספר דברים כאות תודה"
דני וטרי נראו נרגשים כשזיהו שלושה פוקדורים מונחים על הכן.
"קודם כל, הכי חשוב מבחינתי זה להודות לחמישה מאורחיי, חמישה נערים צעירים בוגרי בית הספר לפוקימונים שנקלעו בטעות למציאות אותה אני והבוגרים נמצאים בה, מאבק בכוחות הרשע. טרי, ויולט, קריס, דני ומת', תודה לכם על שיתוף פעולה מלא עם האימפריה של דרו, על הקרבה עצומה, לכם אני אעניק חמישה אמצעים חשובים שיעזרו לכם במסעכם" נאם רוואן, "אני אתחיל משלושת מאמניי הפוקימונים!" אמר רוואן והתכוון בדבריו לטרי, קריס ומת'.
דרו קם ממקומו בשולחן וחבר לרוואן.
"הרשיתי לעצמי להתערב" פנה דרו לילדים, "רוואן הציג לי את המתנות והחלטתי בעצמי מי מתאים למי..."
אחד מהפוקדורים על עגלת הנחושת החל להתנדנד, הוא נפתח בפראות וקרן לבנה פרצה מתוכו, מתגבשת לצורה חדשה. פיפלאפ נוסף עמד על הקרקע.
"פיפלאפ?" צחק רוואן. הפיפלאפ של דון לטש בו מבטים מאיימים.
"שני אלה מתחרים בעצמם כל הזמן..."
הפיפלאפ של דון החל בירי של קרן בועות לעבר הפיפלאפ של רוואן.
הפיפלאפ השני החל לירות לעבר הבועות מתקפת מי מלח, זרם של מים בוהקים החזקים יותר מאקדח מים רגיל.
"מספיק!" קראה דון והשיבה את הפיפלאפ שלה לפוקדור.
"לפיפלאפ הזה יש תעוזה ורוח לחימה, אתם כבר יכולים לנחש מי יקבל אותו" צחק לאנס. המבטים ננעצו בטרי, טרי קם כשברקע מחיאות כפיים רבות. הוא לקח את הפוקדור של הפיפלאפ החדש שלו ולאנס ולחץ את ידו של רוואן.
טרי התלהב, הוא התיישב בחזרה במקומו.
"את הפוקימון הדשא הבא, בעל האופי הקשוח, אני אתן למת', במיוחד לאחר שסוג הדשא שהיה לך, גלום, נמצא אצל דני עכשיו" הסביר דרו והניף פוקדור נוסף באוויר. מת' קם, מעט נבוך כשהאורחים מחאו כפיים. הוא קודם לכן לחץ את ידו בחיבה לפרופסור המפורסם רוואן, ולאחר מכן חיבק את דרו ולקח את הפוקדור החדש.
"צא פוקדור!" הוא קרא והטיל את הכדור באוויר. פוקימון דשא, דמוי צב גינה פרץ מהפוקדור. גופו של טארטוויג היה ירוק, עלה מזדקר מראשו, ועל גבו שריון חום.
"תתחדש מת'!" חייכה אליו קאסי.
"את הפוקימון הנוסף בחרתי עבור מאמנת מיוחדת במינה, שאש בוערת בתוכה! קריס, את זוכה לקבל את צ'ימצ'אר!" הכריז דרו. קריס קמה ממקומה, דרו לא חיכה לה וזרק את הפוקדור של צ'ימצ'אר באוויר. פוקימון קופיף מסוג אש הגיח החוצה. גופו של צ'ימצ'אר היה כתום, אוזניו גדולות, וזנב של אש פורץ מגבו.
קריס חיבקה אותו בחום, היא לחצה את ידיהם של רוואן ודרו.
"דני וויולט, אתם לא יוצאים מכאן בידיים ריקות" הכריז רוואן, הוא החזיק בין ידיו של מכשירים חשמליים דקים, אחד אדום ואחד תכול.
"וואו, אני יודע מה זה!!" התרגש דני וקם בלי לחכות, "תודה רוואן!" הוא צעק.
דני וויולט לקחו את מכשירי הפוקידע החדשים שלהם.
"תשתמשו בהם בחוכמה, הם יכולים לתת לכם מידע במסעות שלכם על כל פוקימון חדש שתפגשו..." אמר רוואן, "למה שלא תנסו?"
ויולט פתחה את המכשיר שלה ראשונה וכוונה אותו לעבר הפיפלאפ של טרי.
תמונה של פיפלאפ הופיעה על המרקע והפוקידע החלה לדבר.
**פיפלאפ, פוקימון הפינגווין – כשפיפלאפ הולך הוא בדרך כלל נופל, עם זאת, הגאווה הגדולה שמאפיינת אותו גורמת לו לנפח את החזה ללא אכפתיות**
"ממש כמו המאמן שלו..." צחקה ויולט.
**צ'ימצ'אר, פוקימון השימפנזה – פוקימון זה מאוד זריז. לפני שהוא הולך לישון, הוא מכבה את הלהבה בזנבו כדי למנוע שריפות**
"איזה יופי!!" התלהב דני שבדק עם הפוקידע הכחול שלו את הצ'ימצ'אר של קריס.
"הפוקידע גם יכול לזהות איזה מתקפות יודע הפוקימון" הסביר רוואן.
"קריס, רשום שצ'ימצ'אר יודע לתקוף בגלגל אש ושריטות" סיפר לה דני.
"טרי, פיפלאפ יודע את מתקפת הניקור מקדחה, יללה, מי מלח וספורט מים!" הסבירה ויולט.
"עכשיו טארטוויג..." אמר דני וכיוון את הפוקידע שלו לעבר הטארטוויג של מת'.
**טארטוויג, פוקימון העלה הזעיר – השריון על גבו עשוי מאדמה. על טארטוויג בריא אפשר לראות שהשריון שלו לח** דקלם הפוקידע.
"הוא יודע לתקוף בלעיסה, ספיגת מגה, עלוקות וצוות כפול!" סיפר דני.
**טדיאורסה, פוקימון הדוב הקטן – טדיאורסה מאפשר לדבש להיספג לתוך כפותיו, כך שהוא יוכל ללקק אותן כל הזמן** הציג הפוקידע.
"ויולט, ידעת שהטדיאורסה שלך יודע את מתקפת טופרי הצל?!" שאל דני.
"לא, לא ידעתי! אני רוצה לראות את זה!"
**סלבי, הפוקימון המטייל בזמן – סלבי ידוע ביכולתו לנוע בזמן, אך נאמר שהוא מופיע רק בזמני שלום**
"טוב, הבנו, יהיה לכם מספיק זמן!" נבחה עליהם קרולינה.
"סבתא..." נזפה בה סינת'יה.
"מופיע רק בזמני שלום..." מלמל רוואן והביט בפוקימון הפיה שריחף מעליהם.
"זה באמת נכון, אם הייתי אנוכי כבר מזמן לא הייתי כאן..." אמר סלבי בטלפתיה.
"נוראי מה שקורה לנו..." אמרה קרולינה והתכוונה בדבריה ליער אטרנה.
"חייבים למצוא את האחראי לכך!" אמר טוביאס.
היתה שתיקה בין האורחים.
"טרי, אני מאתגרת אותך לקרב של אחד נגד אחד!" פרצה דון.
"וואו!! האתגר מתקבל..." חייך טרי.
"אני אלך להביא את הקינוחים בינתיים..." אמרה אשתו של רוואן ונעלמה אל תוך השולחן.
"בינתיים נעזור לה?" שאלה קרולינה את נכדתה סינת'יה. הנשים קמו והחלו לפנות את השולחן.
"אני אשפוט בקרב הזה..." הודיע פרופסור רוואן ונראה מרוצה.
"מצוין!" הסכימה דון.

"קרב אחד על אחד בין דון לטרי, צאו!" קרא פרופסור רוואן לאחר מספר דקות. האורחים ישבו מסביב לשולחן וטעמו מעוגות מושקעות וקינוחים. סינת'יה צפתה בהנאה וליקקה גלידת וניל תוצרת בית.
"צא פיפלאפ!" קרא טרי ושחרר לחופשי את הפוקימון החדש שלו.
"ידעתי שתרצה להשתמש בפיפלאפ החדש שלך, לכן כנגדו, אני אבחר בסטראפטור, תן כל מה שיש לך!" קראה דון וזרקה פוקדור לאוויר. פוקימון ציפור הזרזיר, הצורה המפותחת של סטארלי וסטארוויה הגיח אל האוויר, נוצותיו השחורות מסורקות.
"לא ידעתי שהוא התפתח לך..." זרק לה אביה.
"התפתח והתחזק מאוד!" חייכה דון.
"זה מה שיש לך?" אמר טרי בהתנשאות.
**סטראפטור, הפוקימון הטורף – השרירים בכנפיו וברגליו חזקים, הוא תמיד יאתגר באומץ יריבים גדולים ממנו** הכריז הפוקידע של ויולט שהתעניינה במהלכיה של דון.
"הפעם קטנים יותר" צחק טרי, "אבל זה לא משנה!!" חייך טרי.
"טרי יהיר, יותר מדי... עוד אין לו ניסיון עם הפיפלאפ שלו..." לחשה קריס למת'.
"תני לו, הוא יבין את זה לבד..." הרגיע אותה מת'.
"סטראפטור, גל חום!" פקדה דון.
"מה?!" נבהל טרי. סטראפטור פרש כנפיו, הן החלו לבעור. הוא נופף בהן ושלח גלים של חום לעבר פיפלאפ.
"מי מלח!" הגיב טרי. פיפלאפ התאגרף באוויר עם כנפיו. הוא נפל על הדשא, עצבני. גל החום פגע בו והותיר לו כבייה.
ויולט התפוצצה מצחוק וטרי זעם עליה.
"טרי זה בסדר, פיפלאפ ידועים בזה שהם מגושמים..." צחקקה דון.
"פיפלאפ, מקור מקדחה!" פקד טרי. פיפלאפ קם על רגליו. מקורו התחדד וגדל, הוא הסתובב במהירות כמו מקדחה. פיפלאפ זינק לעבר סטראפטור בניסיון לפגוע בו.
"מאבק צמוד!" צעקה דון. סטראפטור החל לבעוט בפיפלאפ וניצל מהמתקפה. הוא חבט בו עם כנפו והפיל אותו על הקרקע.
"גל חום!" צעקה דון.
"הפעם זה לא יעבוד לך דון!" חייך טרי, "ספורט מים פיפלאפ!!"
סטראפטור שלח גלים נוספים של חום לעבר פוקימון הפינגווין הקטן. פיפלאפ הפנה את ראשו כלפי מעלה, הוא החל להשפריץ מים לכל עבר, מרטיב גם את עצמו וגם את הזירה.
"לא נכון!!" נדהמה דון.
"מהלך יפה מאוד של טרי חברים..." הודה רוואן.
"יפה לך טרי, החלשת את מתקפות האש ביותר מחצי מכוחן..." אמרה דון.
"בהחלט!" הוא חייך. פיפלאפ נראה רענן לגמרי, כמעט ללא פגע מגל החום של סטראפטור.
"אס אווירי!" פקדה דון. סטראפטור החל לצבור תאוצה, הוא טס מעלה במהירות הבזק וניסה לפגוע עם מקורו בפיפלאפ.
"התחמק פיפלאפ, מתקפת מי מלח!" צעק לו טרי. פיפלאפ ברגע האחרון קפץ אל מאחורי סטראפטור והתחמק מהמתקפה, הוא ירה זרם של מים בוהקים לעבר סטראפטור ופגע בו בגבו, מפיל אותו על הקרקע.
"כל הכבוד טרי!!" צעקה ויולט.
"ובכל זאת טעיתי..." הודתה קריס.
"פיפלאפ, מקור קידוח!"
"מתקפת מהירות!" פקדו השניים.
סטראפטור טס במהירות לעבר פיפלאפ, כשזה מנסה לפגוע בו עם מקור הקידוח שלו.
הם התנגשו ונפלו על הקרקע. פיפלאפ נפל על האדמה, חלש ביותר. סטראפטור נחת נחיתה רכה על שתי רגליו. הוא פרש כנפיים וצווח, צווחת ציפור.
"אס אווירי!" פקדה דון, "נצל את זה שפיפלאפ עוד לא קם על שתי רגליו!" סטראפטור טס לאוויר, הוא ניסה לפגוע שוב במהירות בזק עם מקורו בפיפלאפ.
"קום!!!" צעק טרי, "מי מלח!!!!"
פיפלאפ התרומם, הוא פער את פיו וירה מתקפת מי מלח לעברו של סטראפטור. סטראפטור התחמק, והמשיך לטוס. פיפלאפ ירה עוד זרמים של מים. סטראפטור כמעט נפגע, הוא בלם עצמו סופית ממש לפני פיפלאפ כדי לא להפגע.
"מאבק צמוד!"
סטראפטור הושיט את כנפו וחבט בפיפלאפ, לא מניח לו, בועט ברגליו החזקות בכל כוחו.
פיפלאפ הועף לקצה הזירה, מעולף. סטראפטור נחת על הקרקע, יציב ביותר.
"המנצח בסיבוב הזה, סטראפטור!" הכריז רוואן.
"קרב מצוין דון!" לחץ טרי את ידה של דון.
"חזור סטראפטור..." היא השיבה את הציפור לפוקדור ופנתה לחזור לשולחן.
"דון, רק שנייה, הבנתי שאת גם מתאמת, אני אשמח לראות את ביצועיך בתור מתאמת!" פרצה ויולט ברוח סערה.
"וואו, זה נשמע מעניין" הודתה דון, "אני אשמח להתחרות מולך! מה את אומרת על שלב הופעה בו ישפטו מי יותר טובה ובחצי השני נערוך קרב?"
"מצוין!" הסכימה ויולט.

"קרב תחרות בין דון לבין דני וויולט מתחיל עכשיו! בהופעה הראשונה, קבלו את דון!" שפטה קאסי שהתמודדה בעבר בפסטיבל הגדול של מחוז הוון.
מחיאות כפיים נשמעו.
דון ניצבה על המדשאה מול הנוכחים.
"פיפלאפ, עלה אל הבמה!" היא קראה והטילה באוויר את הפוקדור של פיפלאפ. הפיפלאפ שלה הגיח החוצה, בליווי בועות תכולות שיצאו מתוך המדבקה המיוחדת על כיסוי הפוקדור המיוחד לתחרויות של מחוז סינו. בועות תכולות ריחפו באוויר.
"פיפלאפ, קרן קרח!" פקדה דון. פיפלאפ נעץ מקורו בקרקע. הצופים נראו מופתעים למדי מהמהלך המסתורי. הוא החל להסתובב במקומו כמו סביבון, נתמך הפוך בעזרת מקורו. קרני קרח מפוצלות פרצו ממקורו, כמו זרמים חשמליים, אך קפואים, לכל עבר, כלפי מעלה.
"וואו!! היא מיוחדת מאוד!" הודתה ויולט. קרני הקרח שעפו לשמיים, החלו להתרסק חזרה כלפי מטה, לעבר פיפלאפ.
"מהר, שחרר את האחיזה בקרקע..." קראה דון. פיפלאפ ניתר ועקר את מקורו מתוך האדמה. הוא נעמד במקום, מניף ידיו לאוויר, כשקרני הקרח פוגעות בו.
"מה?!" נדהם טוביאס.
"אוי דוני..." אמר אביה. פיפלאפ מצא עצמו קפוא בתוך גוש קרח עצום, במרכז הדשא.
"רגע, זה עוד לא נגמר! פיפלאפ, מתקפת ניקור!" פקדה דון. פיפלאפ השתמש במקורו בשביל לחרוך לעצמו מעט מקום תזוזה בתוך גוש הקרח.
"קרן בועות! סבל!" פיפלאפ החל להסתובב במהירות, כאשר אור לבן בוהק מתוך גופו. הוא החל לירות בועות בתוך הקרח. הן השתקפו מבעד לשכבות הקפואות. הבועות שיצאו מהפוקדור עוד ריחפו מעל גוש הקרח. הבועות שלא היה להן מרחב גדול התפוצצו על פיפלאפ.
"הבנתי, מתקפת סבל..." צחק מת'.
פיפלאפ ספג את המתקפה של עצמו. הוא לפתע נעשה לבן לגמרי, אנרגיה לבנה בוהקת פרצה מתוכו והשתקפה בתוך הקרח עצמו. נוצר פיצוץ עז, וכל הקרח והבועות התנפצו לרסיסים בוהקים שהשתלבו ביחד. פיפלאפ קד קידה.
"וואו!!" התרגש דני. כולם מחאו כפיים.
ויולט קמה מכיסאה לקראת הופעתה.
"ויו, תני לי, היא יריבה חזקה, תני לי את שלדר..." השתלט דני על העניינים.
"שלדר?!" היא תהתה.
"נו, הסלווקינג שלנו..."
"טוב נו..." היא אמרה מעט מאוכזבת והגישה פוקדור לדני.
"אני זה שיתמודד מולך הפעם דון!" אמר דני.
"כוכב הטלוויזיה המפורסם והמתאם החזק מהוון יתמודד מולי, אני בעד!" התרגשה דון ופינתה לו את הבמה, משיבה את פיפלאפ לפוקדור.
"צא סלווקינג!!" קרא דני ושחרר לחופשי את פוקימון הלוטרה.
**סלווקינג, הפוקימון המלכותי – סלווקינג תמיד יהיה רגוע גם במצבים הכי קריטיים. כששלדר נושך את ראשו, חומצה נפלטת ממנו ונספגת במוחו של הסלוופוק בזמן ההתפתחות. החומצה הופכת את סלווקינג לאינטיליגנט ביותר** בדקה ויולט על הפוקימון שלה, "את זה לא ידעתי..." היא אמרה.
"סלווקינג, חדר טריק!" פקד דני. עיניו של סלווקינג זהרו באור צהבהב. קובייה גדולה כמו חדר נוצרה מסביבו והקיפה אותו, בצבע צהוב שקוף. זוהר תכול בקע מעיניו של סלווקינג שהשתקף דרך חדר הטריק. הכל לפתע התמלא במים שוצפים, שפוצצו את חדר הטריק לרסיסים, בעזרת מתקפת הגלישה.
"מה?!" נדהמה ויולט. סלווקינג הופיע, מרחף באוויר מעליהם. הוא החל לירות אקדחי מים בצרורות, ולשלוט בהם עם מתקפת פסיכי. המים הקיפו אותה במעגלים. סלווקינג פיהק בעדינות. המים התפזרו לכל עבר והוא נחת בשלווה על הרצפה.
"וואו!!!" קמה דון בעצמה ומחאה כפיים.
"סלווקינג כה חכם שהוא לא היה זקוק ליותר מדי פקודות מדני, הוא תיאם הכל איתו דרך כוח המחשבה..." הסבירה קאסי, "דון היית מדהימה, אבל אין ספק שדני המנצח בסיבוב הזה!"
"אין ספק, התיאום ביניהם היה טוב יותר..." הודתה דון.
"עכשיו הקרב שלנו..." ניגשה ויולט לזירה. דני התיישב שוב במקומו, משיב את סלווקינג לפוקדור ומוסר אותו לויולט.
"קדימה פיפלאפ!" קראה דון.
"טדיאורסה, אתה רוצה להלחם בקרב הראשון הרשמי שלך?" שאלה ויולט את פוקימון הדובון הקטן שעמד לצידה.
"טדי-אורסה" הוא הנהן בחיוב.
"טדיאורסה נגד פיפלאפ, צאו!" שפט שוב רוואן.
"טדיאורסה, מתקפת ליקוק!" פקדה ויולט. טדיאורסה התקרב לפיפלאפ, הוא שלח את לשונו וניסה ללקק את האנטר.
"פיפלאפ, ניקור!" פקדה דון. פיפלאפ ניתר באוויר, מתחמק מהלשון המנסה ללקק אותו. הוא נחת, כשמקורו זוהר בלבן, דוקר את טדיאורסה.
"טדי!!" נבהלה ויולט.
"קרן בועות!" פקדה דון. פיפלאפ החל לירות מטח של בועות תכולות בצרורות.
"טדי, נסה את טופר הצל!" פקדה ויולט. טדיאורסה הושיט ידו לפנים. מעטפת של צל שחורה זוהרת בסגול הופיעה מסביב לידו. הוא החל לפוצץ את כל הבועות.
"כל הכבוד ויו!" צעק לה דני מהקהל.
"קרן קרח!" צעקה דון. פיפלאפ ירה קרן קרח קטלנית לעבר טדיאורסה.
טדיאורסה החל לרוץ, מנסה להתחמק. הקרן פגעה בו וכלאה אותו בתוך גוש הקרח.
"הו לא, טדי! טופר צל!"
מתקפת הטופר צל שברה לחתיכות את הקרח, אך טדיאורסה ספג נזק רב מהקרב.
"לא נורא טדי!" עודדה אותו ויולט. טדיאורסה נעמד במקומו ומצץ את ציפורניו בצורה חמודה להפליא. עיניו התמלאו דמעות והוא החל לבכות.
"אויי קטן!!!" התרגשו ויולט ודון.
"פיפלאפ!!!!!" צרחה דון על הפיפלאפ שלה.
פיפלאפ התקדם בעדינות לעבר טדיאורסה והחל להתנצל.
דמעותיו של טדיאורסה נעצרו. חיוך שטני זרח על פניו. הוא החל לתקוף את פיפלאפ בשריטות.
"זה היה מתקפת דמעות מזויפות!" זעמה דון.
"פיפלאפ, ניקור!!!" פוקימון הפינגווין נופף בכנפיו בלהט, הוא החל לנקר את טדיאורסה. טדיאורסה נפל מעולף על הרצפה.
"נתת קרב טוב, גאה בך טדי!" השיבה ויולט את טדיאורסה לפוקדור.
"אני מכריזה על תיקו ביניכן!" אמרה קאסי.
"זה בסדר, יותר נהנתי מאשר התחרות עצמה..." אמרה דון.
"גם אני" אמר דני.

שעה חלפה מאז הקרבות בין דון לילדים. אורחיו של רוואן ישבו מול השולחן ושוחחו נמרצות על פוקימונים, על העולם שלהם ואף הריצו מספר בדיחות שגרמו לכולם לפרוץ בצחוק מתגלגל.
סינת'יה היתה נעלמת מדי פעם לשיחות קצרות במכשיר הסלולארי שלה, דיברה עם סוכנים ועניינים הקשורים לג'וב החדש שלה, סגנית של הסוכנות.
"היה ערב מקסים רוואן!" היא אמרה, מחבקת אותו בחיבה, "אני חייבת לקחת את סבתי הביתה..."
פרופסור קרולינה נפרדה מהם לשלום ונגשה לדרו.
"אני חייבת טובה ענקית ממך, קרו כמה דברים, שוד פוקימונים בסניף בנק מוכר בעיר סאנישור..." היא הסבירה.
"ואת לא יכולה לגשת לשם בעצמך?" שאל דרו.
"אני חייבת לגשת לשם, קרה מקרה נוסף שאני לא אוכל להתייצב בו. תעשה לי טובה ענקית ותגיע ליער אטרנה, נמצא שם נעדר שלנו מאז מקרה קיפאון הזמן, מאמן פוקימונים שנמצא מתאמן ביער, כרגע הוא ניצב שם כמו פסל..." אמרה סינת'יה.
"אין שום בעיה..." לחץ את ידה דרו.
"יש צוות בדרך לשם לפנות אותו, רק תפקח..." היא אמרה ויצאה מדלת הכניסה עם קרולינה.
"לך עם קאסי הביתה... אמר לאנס, "אני אלך עם הילדים"
"אתה בטוח?" שאל דרו.
"קח את סלבי ועופו כבר!" התעקש לאנס.
שלב הפרידות והתודות הגיע. האורחים יצאו מביתו של רוואן, והתפצלו, כל אחד לדרכו. חבורתו של דרו עוד עמדה ברחוב. הם התפצלו. סלבי לקח את מייקל, קאסי, דרו ומריהאנה לביתם בחוף. הוא חזר כעבור דקה בטלפורט.
"מוכנים ילדים?" שאל לאנס.
"מוכנים!!" הם אמרו. בשיגור, העיירה סאנדג'ם נעלמה כנגד עיניהם.

סלבי, לאנס והילדים, טרי, ויולט, דני, קריס, מת' ויולי מצאו עצמם בקצהו של יער עבות סבוך, יער אטרנה. העצים נראו קפואים, אפורים, במקום הירוק שאמור להציף את עיניהם.
"קר פה..." רעדה קריס.
"נכון?" שאלה ויולט.
"וזה מוזר אין פה זמן, אין זרימה של רוח..." אמר לאנס והצביע על העצים הסמוכים אליהם, שנתקעו ב"פוזה" כך שהעלים שלהם נושבים ומתנענעים ברוח.
"תראו!" הצביע דני על הענפים.
"מסכנים..." אמר מת'.
פוקימוני זחל, ווארמפל, עמדו מופתעים על ענפי העצים, בצבעי אפור, ללא חיים, כמו פסלים.
**ווארמפל, פוקימון התולעת – ווארמפל ניזון מעלים. כדי להגן על עצמו מפני ציפורים כמו סטארלי או סוולו, הוא משתמש ברעל שבקוצים על גופו**
"הוא בכלל אדום במקור..." אמרה ויולט שבדקה עליו בפוקידע.
תראו את אלה!!" אמר דני ובדק אודות פוקימוני גולם שהסתתרו גם הם על הענפים, קפואים כמו פסלים. הוא היו עגולים, קוצים מזדקרים מהם.
**סילקון, פוקימון הגולם – הוא שותה את הטל שמצטבר על שריון המשי שלו ומחכה להתפתחות**
"חייבים לשחרר אותם!" אמרה יולי, מזועזעת.
סלבי ניסה להפעיל את היכולות המיוחדות שלו, שום דבר לא קרה. הכל נשאר קפוא כמו קודם.
"זה חזק ממני..." הוא אמר.
"צריך למצוא את המאמן שסינת'יה דיברה עליו..." הוביל אותם לאנס בין השבילים של היער.
"מפחיד כאן..." אמרה יולי, נצמדה לאחותה הגדולה, "צא מריל!" היא קראה ושחררה לחופשי מתוך הפוקדור את פוקימון המים, שילך בסמוך אליה.
**מריל, פוקימון עכבר המים – קצה זנבו העגול מלא בשמן כך שהוא משמש לו כשמצוף, גם בנהרות שזרמיהם חזקים מאוד**
"לא יגמר היום עניין הפוקידע?!" צעקה קריס על דני.
"הגיע הזמן להשלים פערים על דברים שלא ידענו..." ענה לה דני והכניס את הפוקידע לכיסו.
פיצוץ עז נשמע קרוב אליהם.
"בואו!" צעק לאנס ורץ, כולם אחריו.
הם הגיעו לקרחת יער קטנה. פוקימון רוח התעופף שם באימה, יורה גלים על חושיים לכל עבר.
הוא היה ירוק וקטן יחסית, קצוות ראשו ורודות. עיניו גדולות וצהובות, ואילו מסביב לצווארו כדורים אדומים בוהקים דמויי שרשרת.
**מיסדרוויוס, פוקימון הצרחה – הוא נוטה להסתובב בלילות חשוכים ולהפחיד אנשים, ניזון מפחדם. באור יום הוא ישן בפינת מוצללות**
"מיסדרוויוס!!" צעקה יולי שלא יכלה לראות את המחזה.
"חזור טדיאורסה..." אמרה ויולט והשיבה את פוקימון הדובון לפוקדור שלו. מיסדרוויוס עף ריחף היישר לזרועותיה של יולי.
"הרגע חמוד, הכל בסדר, הכל בשליטה..." היא הרגיעה אותו. סלבי דיבר איתו בטלפתיה.
הוא צווח, ניתק מזרועותיה וריחף שוב, עף משם.
"איך זה הגיוני?" תהה מת'.
"כל הפוקימונים שהיו ביער קפאו..." הוסיף טרי.
"הוא הצליח לברוח כשהזמן קפא, ואז חזר לפה... הוא דיי נהנה מהחושך שנותר ביער, אבל הוא היה לדעתי תחת מתקפת בלבול, בגלל זה הוא תקף את העצים פה" הסביר סלבי שדיבר איתו בטלפתיה.
"מסכן קטן, הוא יחזור לעצמו..." אמרה יולי.
"מעניין איך הוא הותקף על ידי בלבול..." חשבה לעצמה קריס.
"הנה הם!!" קרא לאנס והוביל אותם בעקבות פנסי מכונית, לא רחוק מהם בין העצים.

מאמן פוקימונים צעיר, פחות או יותר בן גילם של הילדים, עמד על חלקת דשא קטנה. עקרב עצום בגודלו עמד בסמוך אליו, תקוע בתנוחת מתקפה. הוא היה גדול, אפור, במקור סגול. שני צבתותיו מוכנות לתקיפה.
"זה דראפיון..." אמר לאנס, "פוקימון רעל ואופל חזק ביותר, כנראה הוא התאמן ביער עם המאמן שלו וקפא"
"הוא ניסה, תראו!" הצביע דני על דאסטוקס, פוקימון העש, שריחף ממש בסמוך אליהם, מתכונן למתקפה גם הוא. דאסטוקס הוא פוקימון פרפר.
**דאסטוקס, פוקימון עש הרעל – פוקימון זה אקטיבי בעיקר לאחר השקיעה. הוא מנופף בכנפיו בפראות כדי לפזר אבקה רעילה כנגד אויביו**
**דראפיון, פוקימון העקרב הענק – יש בכוח הצבתות שבזרועותיו למחוץ מכונית. הוא תוקף אנשים ופוקימונים שחוצים את המדבר ופולשים לטריטוריה שלו** קריין הפוקידע.
"הוא באמת נראה מפחיד הדראפיון הזה..." הסכימה קריס.
"מה שלומכם?" שאל לאנס שני אנשים שחנו עם רכבם לידם.
"הם שייכים לסוכנות בטח..." לחש טרי. הם החלו לסחוב את הנער והפוקימון שלו לתוך הרכב.
"ניקח גם את הדאסטוקס הזה?" התייעץ אחד מהם עם לאנס.
"כן למה לא? שכשהוא יחזור לחיים, יהיה לו פוקימון נוסף בצוות..." הסכים לאנס. הם פינו אותו משם ונסעו.
"מיצינו חברים?" שאל לאנס.
"כן, אפשר להגיד..." אמרה ויולט.
פיצוץ עז נשמע קרוב אליהם.
"זה שוב מיסדרוויוס, צריך לעצור אותו לפני שיהרוס את מה שכבר הרוס..." אמר לאנס.

הם רצו בין הענפים והשיחים. מיסדרוויוס תקף עץ זקן שצמח שם.
"קחי..." תחבה קריס פוקדור לתוך ידיה העדינות של יולי.
"אני אעזור לך..." אמרה יולי ועיניה התמלאו בדמעות נרגשות. פוקימון הרוח מיסדרוויוס התעופף, סחור, סחור בין העצים, תוקף בגל על חושי.
"מריל, אקדח מים!" פקדה יולי. מריל ירה זרם מים קל לעבר מיסדרוויוס. הוא ריחף והתחמק מהמתקפה, יורה לעברם גל על חושי.
"היזהרו!"
"אני אעזור לך, פוליטוד, תעצור את מיסדרוויוס!" פקדה קריס ושחררה לחופשי את פוקימון הקרפד שלה. פוליטוד מחא כפיים, הוא פער את פיו ויצר צרחה חזקה. מיסדרוויוס נפגע ואיבד ריכוז, הוא נפל על האדמה.
"וואו קריס, מתקפת קול היפר!" החמיא לה מת'.
"כל הכבוד פוליטוד!!" שמחה קריס. מיסדרוויוס ריחף שוב אל האוויר. הוא יצר מתקפת כדור כוח קמע, קרן אור שפרצה היישר מהקמעות שעל צווארו.
פוליטוד יצר כדור כחול בין ידיו ושלח אותו היישר אל המתקפה.
"פיצוץ ממוקד!!!" התרגשה קריס מעוצמת המתקפות של הפוליטוד שלה. המתקפות התפוצצו ונהרסו. מיסדרוויוס הועף אחורנית.
"מריל, אקדח מים!" פקדה יולי. הפעם מריל פגע בול.
"צא פוקדור!" קראה יולי וזרקה את הפוקדור הריק שנתנה לה אחותה הגדולה. הפוקדור פגע ישירות במיסדרוויוס, שואב אותו לתוכו.
"תפסתי מיסדרוויוס!" צעקה יולי באושר. הפוקדור חזר היישר לידיה כמו בומרנג.
"תתחדשי!" טפחה על גבה אחותה, הוא נראה לי זקוק למישהי שתעניק לו חום.
"אפשר לעוף מפה עכשיו?" פיהק טרי.
"רגע..." אמר סלבי. הוא התמקד בעצים מסביבו.
"מה יש?" שאל אותו לאנס. סלבי החל לרחף ועבר ברווח בין שני עצים ושיחים סבוכים. החבורה עקבה אחריו. הם הגיעו לקרחת יער נוספת. מסביב הכל היה מוקף בצמחייה סמוכה. במרכז, על האדמה, נראו סימנים ותבליטים עתיקים, בספירלה, שהקיפו שטח קטן ריק.
"אז כאן הוא היה..." מלמל סלבי.
"מה זה סלבי?" שאל לאנס. הילדים הקשיבו בדריכות.
"מנגנון הזמן..." אמר סלבי. הוא חש באנרגיה.
"מה זאת אומרת?" שאל לאנס שוב.
"מנגנוני הזמן הם חפצים עתיקים, יש חמישה כאלה... חמישה כאלה מפוזרים ברחבי מחוז סינו, מאזנים את זרם הזמן ביקום. זה שנגנב מכאן, גרם לקיפאון הזמן כאן..." הסביר סלבי.
"אז אתה ידעת מה הסיבה לכך כל הזמן?" שאל דני.
"בוודאי... כמובן שאין לי שמץ של מושג מי האדם הנוראי הזה שגנב את המנגנון וגבר על מה שמגן עליו! גם הפושע הכי נבזי בעולם לא יעז להתעסק עם החפץ הזה!" הסביר סלבי.
פוליטוד חש במשהו מסביבם. הוא החל לירות קרן בועות לעבר שיח שמצח על גבעה קטנה בסמוך אליהם.
"מה קרה לך פוליטוד?" שאלה קריס.
"למה אני לא מופתע?!" צעק דני בכעס, מבחין באדם צופה בהם.
"זה דרייק?!" נבהל טרי כשזיהה אותו עומד לצד הברלום שלו.
דרייק הפושע הנמלט, צייד הפוקימונים שסייע בעבר למיוטו במזימה לגנוב את אבני המחוזות וברח מהכלא כמה ימים לפני, עמד מולם, ביער אטרנה שבסינו. הפוקימון האהוב עליו, ברלום, פוקימון דשא ולוחם דמוי פטרייה עמד לצידו.
דרייק צחק.
"שוב אתם דוחפים את האף שלכם מאמנים, שוב..." הוא אמר.
**ברלום, פוקימון הפטרייה – זרועותיו קצרות, לכן הוא מותח אותן כדי להתאגרף. הטכניקה שלו דומה מאוד לשל מתאגרפים מקצוענים**
"אז אני מניח דרייק, שאם ברחתם מהכלא ואתה נמצא דווקא כאן, כנראה שאתה וחבריך באמת שייכים לבעיית הזמן האחרונה! איפה מיוטו?!" התעצבן לאנס.
"מיוטו נעלם עוד באותו ערב, הלוואי וידעתי היכן הוא נמצא..." ענה דרייק, "אבל הפעם טעיתם, אני לא קשור לגניבת מנגנון הזמן, וגם לא חבריי!" ענה דרייק.
"כן בטח, איפה כריס? ג'ינה?" צרחה קריס.
"לא עניינך ילדה חצופה..." קפץ דרייק מהגבעה למולם, ברלום אחריו. ברלום פער את פיו, הוא יצר מתקפת כדור אנרגיה ושילח אותה ישירות לעבר פוליטוד.
"פולי!!" צעקה קריס. פוליטוד נפל לאחר שניזוק מהמתקפה.
"פוליטוד, סטירה כפולה!" פקדה קריס. פוליטוד ניתר, סוטר ללא הרף בפוקימון הפטרייה. ברלום ספג את המתקפה, אך הגיב עם חיתוך שמיים והעיף את פוליטוד על הקרקע. פוליטוד רעד.
"מה קרה לו?" נבהלה קריס. זרמים סטטיים חלפו בגופו.
"היכולת המיוחדת של ברלום" צחק דרייק, "מתקפות פיזיות שפוגעות בו גורמות ליריבו לשיתוק"
"לעזאזל, חזור פוליטוד..." אמרה קריס באכזבה והשיבה את פוליטוד לפוקדור, "עוד פעם הזמזום המעצבן של הפוקידע?!"
**פוליטוד, פוקימון הצפרדע – בכל פעם ששניים או שלושה פוליטוד נפגשים בטבע, הם שרים בקול רם שנשמע כמו שאגה. אם פוליוואג ופוליווירל שומעים את השירה המהדהדת שלו, הם מתאספים סביבו גם ממרחקים**
"מספיק כבר!! זה לא הזמן המתאים!!" צרח טרי. דרייק צחקק, הוא זרק שני פוקדורים באוויר.
**נאזליף, הפוקימון הערמומי – הוא חי עמוק ביערות. עם העלה שעל ראשו הוא מנגן כמו חליל שגורם לסובבים אותו להרגיש לא בנוח**
**טנגלה, פוקימון הגפן- טנגלה מכוסה בגפנים כחולות סבוכות. איש אינו ראה את הפרצוף המתחבא מאחורי גפנים אלה**
קרא הפוקידע כאשר דרייק שחרר לחופשי שני פוקימוני דשא נוספים השייכים לו.
"אתה יודע שאתה לא כוח נגדנו..." צחק טרי.
"אולי לא, אבל לפחות גרמתי לנזק לפוליטוד המעצבן הזה!" צחק דרייק.
"אתה מעצבן!" זעמה קריס ושלפה פוקדור נוסף.
"תורינו קריס..." קרא טרי ושחרר לחופשי את פרוסלאס, פוקימונית הרוח.
"בלאסום!" קרא דני ושחרר לחופשי את פוקימונית הפרח.
**בלאסום, פוקימון הפרח – בלאסום אוהבת...** נקטע הפוקידע.
"תביא לי את זה!" נחטף הפוקידע מידיו של דני ונסגר על ידי קריס, "אני מבטיחה לך שאני אתן לך זמן להשלים בחדר הטבע עם כל הפוקימונים שלי, עם יאנמה, פאנפי, מדיטיט, כולם!"
"טוב בסדר..." התייאש דני.
"פרוסלאס, ניב קרח!" פקד טרי. פרוסלאס שלפה ניבים קפואים וריחפה לעבר טנגלה. טנגלה שלח גפן מצליפה. פרוסלאס התחמקה ונגסה בו עם מתקפת הקרח.
"טנגלה! אבקת שיתוק!" פקד דרייק. טנגלה הסתובב ושחרר אבקה כתומה משתקת.
בלאסום החלה לרקוד, מסתובבת באושר, אדישה למה שקורה מסביבה.
"מספיק בלה, ריקוד עלי כותרת!" פקד דני. בלאסום המשיכה להסתובב, משחררת רוח חזקה עם עלי כותרת של פרחים ורודים. המתקפות התנגשו.
"תודה דני! פרוסלאס, רוח מבשרת רעות!" פקד טרי. פרוסלאס יצרה רוח סגולה שזעזעה את שלושת פוקימוני הדשא של דרייק.
"נאזליף, מתקפת עילפון! ברלום, אס שמיים! טנגלה, הצלפת כוח!" פקד דרייק. טנגלה שלח גפן מצליפה ענקית, זוהרת בירוק, המנסה לחבוט בפרוסלאס.
"פרוסלאס, התחמקי!!" צעק טרי. פרוסלאס ריחפה. הוא כיוונה את פיה לעבר הגפן וירתה קרן קרח קפואה שהעיפה את הגפן. נאזליף הופיע לפתע באוויר מאחורי פרוסלאס ותקף אותה.
"טרי, זו מתקפה מסוג אופל, היא חזקה מול רוח!" הסביר מת'. פרוסלאס נפגעה באופן קריטי. ברלום התקרב לבלאסום וחבט בה עם אגרופו באס שמיים, עוצר את הריקוד שלה. בלאסום נפלה על הקרקע, זועמת. היא אספה את שתי ידיה ויצרה זרע גדול, זוהר בירוק, זורקת אותו לעבר ברלום. הוא חתך את הזרע עם האגרוף החד שלו, והזרע התפוצץ בידו.
"וואו בלה, מתקפת פצצת זרע!!" התרגש דני מהמתקפה החדשה.
"מספיק!" זעם לאנס והחליט להתערב. הוא הטיל פוקדור באוויר. צ'ארמיליון, פוקימון הסלמנדרה הגיח מהפוקדור, נושף אש בשחצנות.
טרי חייך באושר.
"פיצוץ אש!" פקד לאנס. צ'ארמיליון נופף באגרוף באיום. הוא פער את פיו, הלהבה בזנבו התעצמה. זרם עצום של אש אדומה-צהובה פרצה מפיו, גדלה ויוצרת אות גדולה. האש פגעה ללא רחמים בשלושת הפוקימונים ועילפה אותם, מעיפה אותם באכזריות על דרייק. הוא נפל על הקרקע.
"צריך ללכוד אותו!" זעמה קריס.
כדור קטן נפל בסמוך אליהם. עשן סמיך פרץ ממנו וחנק אותם, מעוור את ראייתם.
"היי!!" צעקה יולי. אדם לבוש ברדס אדום הופיע בסמוך לדרייק, וזה היה הדבר האחרון שהם ראו לפני שהעשן התפזר.
"סלבי, קח אותנו מיד אל האי!" ציווה לאנס.
סלבי הצדיע לו וזהר באור ירוק.

[B]אירועים מיוחדים:[/B]
*טרי מקבל מפרופסור רוואן פיפלאפ
*קריס מקבלת מפרופסור רוואן צ'ימצ'אר
*מת' מקבל מפרופסור רוואן טארטוויג
*מתגלה שהטדיאורסה של ויולט יודע את המתקפה "טופר צל"
*יולי לוכדת מיסדרוויוס
*מתגלה שפוליטוד יודע את המתקפות "קול היפר" ו"פיצוץ ממוקד"
*מתגלה שבלאסום יודעת את המתקפה "פצצת זרע"
*ויולט מקבלים פוקידע מפרופסור רוואן

[B]פוקימונים שהופיעו בפרק:[/B]
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/251.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/478.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/393.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/199.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/216.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/182.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/186.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/390.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/387.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/005.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/183.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/200.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/286.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/274.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/114.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/398.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/452.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/396.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/265.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/266.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/269.gif[/IMG]

ספויילר לפרק הבא:

[IMG]http://i42.tinypic.com/8yrrs0.png[/IMG]

"איך את יודעת?!" שאלה קריס.
"אני סגנית של הסוכנות הכי חשאית שמפוזרת ברחבי העולם ומתעסקת עם דברים כל כך סודיים, חשבת שאני לא אדע מה עשית?" שאלה סינת'יה ברצינות. קריס בלעה את רוקה.
"גלייגר, פעימת אופל!" פקד טרי.
"אוקטילרי, להביור!!" פקד יריבו של טרי. פיצוץ נשמע בזירה.
"אני רומן!" קפצה הבחורה בעלת השיער המנומר והעור הכהה מגופו הגדול של ראיקו.
"היא משוגעת!!!!" נבהלה ויולט.

[B]פוקימונים צפויים להופיע בפרק:[/B]
גלייגר, אוקטילרי, צ'יקוריטה, סינדקוויל, טוטודייל, ראיקו, אוקטילרי

והפתעה נוספת, בקרוב, ספין אוף חדש לזרם הזמן!! מקווה שתאהבו :]

[IMG]http://i39.tinypic.com/n3n7lt.png[/IMG]

מעוניינים בפרק נוסף? :]

כן!!!!מאוד!!!

אבל אני רוצה תגובות, אם יש כל כך הרבה צפיות לסיפור ואף אחד לא מביע את דעתו, אני לא נהנה להמשיך

יאפ! מעוניין ולא הגבתי כי הייתי עסוק מאוד

אז זה אומר שכל פרק שאני מפרסם אתם קוראים בעצם?

[QUOTE=Eipam;1444631]אז זה אומר שכל פרק שאני מפרסם אתם קוראים בעצם?[/QUOTE]

כן

ברור!!!!
יש לילות שאני לא ישן ועושה ריפרש לדף הבית השל הפורום כדי לא לפספס פרק...

[IMG]http://i42.tinypic.com/8yrrs0.png[/IMG]

"אני מבינה..." חשבה סינת'יה, יושבת באלגנטיות על כיסא משרדי בחדר הבקרה החדש, בכניסה לסוויטה של דרו וקאסי, מול קאסי, דרו ולאנס בסלון, "אין עוד טעם לחכות..."
החדר שהיה מתכתי ולא גמור, רוהט ועוצב מחדש בשטיח מרצפות כמו לוח שחמט, משבצות בשחור ולבן, מחשב ומסכים מוקמו שם. על הבמה שהובילה לכניסה לסוויטה, מוקמו מדפי ספרים. דלת הזכוכית שהובילה לחדר השינה כוסתה מבפנים בוילון ירוק.

[IMG]http://i43.tinypic.com/2w7k007.png[/IMG]

"אין כאן מקום לטעויות סינת'יה, אם הם ניסו לשלוט במחוזות בעזרת האבנים ולא הלך להם, הרי עכשיו הם ינסו להקפיא את הזמן בעזרת גניבת המנגנונים ולשלוט בעולם חדש ואפל..." אמר לאנס.
"משהו פה לא מסתדר לי, זאת נשמעת כמו תוכנית מגירה מצוינת, להתעסק עם הטבע, אבל זה נשמע כאילו כולם בובות על חוט, בדיוק כמו שמריהאנה היתה! אני לא מאמין שדרייק, או כריס, בני אנוש פשוטים בסופו של דבר, ירצו להרוג ככה את עצמם, הם לא באמת מאמינים שהם ישרדו את האסון הצפוי..." חשב דרו.
"יש בזה משהו דרו, מדובר בבריאן למשל, ארכיאולוג מאוד משכיל..." הסכימה סינת'יה.
"מה אנחנו עושים עכשיו?" שאלה קאסי.
"מריהאנה החל ממחר כבר לא תהיה כאן, אני שולחת אותה לקורס לסוכנים מתחילים, כמו שכבר הסכמנו, יש לה הרבה ניסיון וידע ואני לא רוצה למרוח את זה" הסבירה סינת'יה, "לצערי הרב, אנחנו מתעסקים בעוד הרבה דברים מעבר להם! אני צריכה את הילדים!"
"סינת'יה יקירה, הם לא סוכנים רשמיים בסוכנות, אי אפשר לעשות בהם כרצוננו..." אמר לאנס.
"אני יודעת, חשבתי הרבה על זה, הם כל כך מעורבים, והם לא חייבים כלום. אני רואה אופציה לגייס אותם אלינו בהמשך, חוץ מזה, שיש להם יתרון שאף אחד לא מכיר אותם! זאת משימה מאוד חשובה בשבילנו... תנו לי לדבר איתם!"

"הולכים לטיול גלייגר..." צחק טרי. פוקימון העקרב המעופף שלו התעופף סחור, סחור בחדרו של טרי, נרגש, "סינת'יה המליצה על פסטיבל ג'וטו שמקדם את המחוז ממנו באת, המקור..." הסביר לו מאמנו.
"גליי" התבטא הפוקימון שלו והוציא את לשונו החוצה. הוא טס היישר לזרועותיו של טרי.
"נסיך!!" הוא צחק וחיבק אותו בחיבוק מוחץ.
"גלאיי-גאר!!!" גלייגר הנמחץ דקר את טרי עם זנבו.
"אאוץ', סליחה!! אני אוהב אותך" הרפה טרי. טרי פתח את מגירת העץ בכוננית השינה שצמוד למיטת האפריון שלו, לאחר שהסיט את הכילה הכחולה.
"בוא נראה... שבעה פוקדורים, טאורוס, סוולו וקקנייה בחדר הטבע, זאת אומרת שלושה מהם ריקים! זה שלך..." ספר טרי והניח את הפוקדור של גלייגר על המיטה. פרוסלאס, פיפלאפ ואלקטבאז כאן! אני אקח איתי אותך, את קקנייה ואת פיפלאפ" חשב לעצמו טרי והחליף בין הפוקדורים, "הגיע הזמן לצרף חברים חדשים כדי שביום בו נשוב למסע בהוון, יהיה לי מגוון רחב של חברים פוקימונים מכל הסוגים להשתמש בהם ולהביא אותנו לתואר אלופים!" התלהב טרי. הוא סגר את המגירה של הפוקדורים ופתח את המגירה התחתונה. חפצים ישנים בהם השתמש במסע נחו שם, מאובקים.
"הרבה זמן לא הצצתי בזה..." אמר טרי, נרגש, והסיט את מפת הוון הצידה. קופסת מתכת בצבצה מולו. הוא הרים אותה ופתח אותו. שמונה מקומות לתגים, ארבעה מהם ריקים וארבעה מהם תפוסים על ידי ארבעה תגי מכון אותם הרוויח טרי באושר. תג האבן של רוקסן, תג האגרוף של בראוולי, תג הדינמו של ווטסון ותג החום של פלאנרי.
דפיקות נשמעו בדלת.
"טרי!!" נשמעו קולות. גלייגר טס בתעופה לעבר הדלת ופתח אותה.
"תודה ידידי..." אמר טרי והכניס את גלייגר לפוקדור שלו. קריס ומת' נכנסו לחדר.
"מוכן טרי?" שאלה קריס.
"אני מוכן, רק צריך לעבור בחדר הטבע לעשות כמה החלפות בין הפוקימונים שעליי..." הסביר טרי.
"מעניין..." אמר מת'.
רעש מחריש אוזניים נשמע בכריזת הבית.
"קריס, מת', מייקל ויולי, תגיעו בבקשה למטבח! קריס, מת', מייקל ויולי, למטבח בבקשה!" נשמע קולו של דרו.
"אוקיי..." מלמלה קריס, "מעניין למה דווקא אותנו"
"בכל מקרה טרי, אם אתה רוצה להגיע מהר לחדר הטבע, אל תרד לסלון... יש את הדלת הנעולה במסדרון לפני העלייה לקומה השלישית איפה שהחדר הוירטואלי! היא פתוחה עכשיו, מובילה למנהרות של הבית..." הסביר מת'.
"כמובן, המומחה!" צחקה קריס.
"אני לא אתקל בזובאטים שהגיעו מאחוזת הפוקימונים כשיצאנו להביא את קקנייה?" שאל טרי.
"איזה מצחיק אתה טרי..." צחק מת', "זה לא קרה מעולם, חזרנו אחורה בזמן! מבחינת רצף ההסטוריה זה לא קרה מעולם, גם לא היומולדת שחגגנו לך, ניסיון הפריצה לבית של ג'ינה, של מריהאנה, החטיפה של מריהאנה למנזר, ההצלה של לאנס ממאורת הדרקון, הריבים שהיו לך עם דני! השינה שהיתה לנו שלושה חודשים... כל זה מעולם לא קרה בהסטוריה הזאת, אבל התהליכים שעברנו, דווקא כן..." סיכם מת'.
"מרגש" אמרה קריס, "יאללה בוא כבר" היא גררה אותו. טרי נותר המום, מת' צודק, אבל הוא אף פעם לא חשב על זה ככה. טרי נעל את דלת החדר מאחוריו ויצא אל המנהרות כמו שהסביר לו מת'.

"אז יוצאים כבר?" שאל דני.
"בוודאי!" חייך דרו.
"איפה כל השאר?" שאלה ויולט.
"הם לא באים איתנו..." ענה לה דרו.
"מה זאת אומרת?!" שאל טרי שהגיח מהמנהרות, בכניסה ליד הפסל של רוזרייד.
"סינת'יה משוחחת איתם ברגעים אלה במטבח" הסביר דרו, "אתם תבינו הכל מאוחר יותר, הרבה דברים הולכים להשתנות עכשיו. בינתיים נהנה ארבעתינו, שמעתי שיש בפסטיבל ג'וטו טורניר נושא פרסים!" הלהיב דרו את החבורה.
"הו וואו, ברור שאנחנו נרשמים!" התלהב טרי.
"אני לא מבינה מה הרעיון, אנחנו נוסעים לסינו, אבל בעצם הולכים לפסטיבל ג'וטו?!" התבלבלה ויולט.
"אנחנו נוסעים לסינו כי היא תחת איום ואנחנו צריכים להכיר אותה כמה שיותר... בין היתר, אנחנו נבקר בעיר ג'ובילייף המקסימה, שם נערך פסטיבל מיוחד שמעודד מקומיים לבוא לטייל במחוז ג'וטו, בין היתר, מאמנים צעירים כמוכם! אני חושב שאתם צריכים להתעניין בג'וטו, האייפום של ויולט והגלייגר שלך טרי, מקורם במחוז הזה..." הסביר דרו.
"מי עוד מהפוקימונים שלנו?" שאל דני.
"הוו אממ, טדיאורסה, בלאסום, סלווקינג! היאנמה, הפאנפי והפוליטוד של קריס, הסניזל של מת' שהגיע באמת מג'וטו דרך אבא שלו, גם סלבי, אם אתם זוכרים את המבצע הזה שיצאתם אליו, גם הוא במקור מג'וטו"
"וואו!!" התעניינה ויולט.
"בקיצור סלבי..." אמר דרו לפוקימון הפיה שריחף בחדר, "שנצא?"
סלון הבית נעלם בהבזקי אורות וצבעים.

"מה אתם אומרים?" שאלה סינת'יה, לא מנידה עפעף. היא ליקקה גלידת תות אותה נתן לה מיסטר מיים קודם לכן. היא עמדה במטבח לאחר נאום אותו העבירה לקריס, מת', יולי ומייקל
"כשאמרתי שאני אעשה הכל כדי לא לראות את המריהאנה הזאת, לא חשבתי שאני אצטרך להקריב כל כך הרבה בשביל זה..." אמרה קריס.
"אין לך מה לדאוג, מריהאנה בין כה וכה לא נשארת לגור פה, היא יוצאת ממחר לקורס..." הסבירה סינת'יה.
"אני מניחה שאנחנו צריכים לחשוב על זה" אמרה קריס.
"אני מחויב לעשות זאת!" אמר מייקל.
"בדיוק" המשיכה סינת'יה, "בתור סוכן מועצה אתה מחויב למלא את הפקודה, אבל אני לא אכריח אותך, יש עוד המון סוכנים שמחכים למשימה הזאת... חשבתי שיהיה נחמד בשבילכם לקפוץ על המציאה, אתם יוצאים כמשפחה, את, קריס, עם אחיך הגדול מייקל שאת אוהבת, אחותכם הקטנה אותה אימצת והצלת מהעבר הרחוק..." נקטעה סינת'יה.
"איך את יודעת?!" שאלה קריס.
"אני סגנית של הסוכנות הכי חשאית שמפוזרת ברחבי העולם ומתעסקת עם דברים כל כך סודיים, חשבת שאני לא אדע מה עשית?" שאלה סינת'יה ברצינות. קריס בלעה את רוקה, "אני גם יודעת שלאנס מעורב בזה, רציתי להרוג אותו, מדובר בפשע חמור ביותר, משחק בזרם וברצף הזמן, אבל מכיוון שהכל בסדר ואני אוהבת אתכם, מטרתכם טובה, העניין הושתק על ידי" חייכה סינת'יה. מייקל וקריס חזרו לנשום.
"מעבר לזה, מת' שמחובר אליך קריס יותר מאשר טרי או דני, גם יצטרף אליכם במידה והוא ירצה!" דרבנה סינת'יה.
"מתי נוכל להחזיר לך תשובה סינת'יה?" שאל מת'.
"אני בהחלט ממהרת, תחזירו תשובה לקאסי שתשאר פה בבית, אני מחכה לתשובה עד הערב" היא אמרה ויצאה במסתוריות מחדר האוכל.
"מיים, מיים" זעם מיסטר מיים שהגיע מהמטבח. הוא חבט עם מטאטא במייקל.
"מה קרה מיימי?" נבהלה קריס. מייקל קם ממקומו. כתמי גלידה מילאו את הרצפה שהפכה דביקה.
כולם התפוצצו מצחוק.

דרו חבר לטרי, ויולט ודני. הארבעה מצאו עצמם בעזרת כוח השיגור של סלבי בסמטת רחוב צדדי בין שני גורדי שחקים.
"נראה לי התבלבלנו..." אמר דני.
"לא, אנחנו בעיר ג'ובילייף..." טען דרו והצביע רחוק. הם זיהו בניין גדול ועליו מסך ענקי, מציג וידאו של פיקאצ'ו, פוקימון העכבר החשמלי, "זאת תחנת הטלוויזיה הרשמית של סינו"
"הבנתי, אבל למה דווקא נחתנו דווקא בסמטה המסריחה הזאת?!" התלונן דני והתרחק ממכולת אשפה גדולה וירוקה.
"אין לדעת לאן הזמן והמרחב יקחו אותנו..." אמר סלבי במסתוריות.
"אויי!!" נבהל טרי כשכמעט דרך על כדור ורדרד וקטן.
"וואו!!!!" צרחה ויולט בהתלהבות, "איזה חמוד!!!"
פוקימון עגול, קטן וורוד בעל עיניים אדומות חמודות להפליא הביט בהם ברכות.
"מי זה?" שאל טרי.
"מיד נדע..." אמר דני ושלף את הפוקידע החדש שלו.
**איגליבאף, פוקימון הבלון – גופו של איגליבאף מאוד רך. אם הוא יתחיל להתגלגל ולקפץ, הוא יהיה בלתי ניתן לעצירה**
"אני רוצה אותו!" התלהבה ויולט.
"מעניין מה הוא עושה ליד פחי אשפה, בטח הוא רעב..." חשב לעצמו דרו.
"טדיאורסה, צא!" קראה ויולט ושחררה לחופשי את פוקימון הדובון, "טופר צל!"
טדיאורסה שלף ציפורניים, ומעטה רוחני וסגול הקיף אותן. הוא הטיח את המתקפה באיגליבאף, אך שום דבר לא קרה.
"ויולט, מתקפות רוח לא משפיעות על פוקימונים מסוג רגיל..." צחק דרו.
איגליבאף החל לסטור במתקפת סטירה בפניו של טדיאורסה.
"אוי טדי! צא פוקדור!"
פוקדור ריק נזרק מידיה של ויולט ופגע באיגליבאף. הפוקדור נפתח, אך שום דבר לא קרה.
"היי!!" נשמעה צעקה. סלבי הסווה את עצמו. אישה שמנמנה רצה באיטיות לעבריהם. שני איגליבאף נוספים ניתרו מאחוריה.
"הנה אתה, חיפשתי אותך בכל מקום!" היא אמרה, מחזיקה בידיה מגש קרטון, זורקת אותו לפח ומחזירה את איגליבאף לפוקדור.
"אני מצטערת, הוא בקע רק לפני שבוע מהביצה והוא לא מפסיק לעשות צרות..." היא התנצלה.
"מה אתם עושים במקום כזה? בואו לפסטיבל ג'וטו, אני מחלקת עוגיות איגליבאף לאורחים..." היא אמרה.
"אנחנו מיד נגיע גברתי" חייך דרו. היא נעלמה עם שלושת האיגליבאף.

הארבעה התהלכו ויצאו מהסמטה. הם הגיעו למרכז העיר, רחוב גדול עגול בו הוקם הפסטיבל, על מרצפות הרחוב האפורות. דוכנים ניצבו מכל צד. טרי זיהה את אותה אישה עם שלושת האיגליבאף. "עוגיות איגליבאף הישר מג'וטו!" היא צעקה.
שני מתנפחים ענקיים, כמו בלונים גדולים ריחפו מעליהם, דמויי שני ציפורים.
"לוגיה והו-או..." אמר דרו. סלבי המשיך להיות בלתי נראה, הוא היה נרגש ביותר כשראה באחת הפינות פסל בדמותו.
"וואו סלבי, העתק מדויק שלך" התרגש דני.
אישה נאה עמדה מול מסך טלוויזיה והציגה תמונות ונופים מהמחוז, משכנעת מאמנים צעירים לבוא לבקר במחוז שלהם. טרי זיהה את מערת הקרח בה ביקר בעבר כשהציל את הטאורוס שלו, בסמוך לעיירה מהגוני.
דני נתקל באדם גבוה ומשופם, לבוש בגדי קוסם.
האיש הרים את כובע הקוסמים שחבש על ראשו. עשרות פוקימוני ציפור טסו מתוכו בהפתעה וניתרו משם.
"נטו!" צחק דרו.
**נטו, פוקימון הציפור הזעירה – הפוקימון המסתורי הזה נוהג להשיג את מזונו מצמח הקקטוס. כוחותיו העל חושיים מתחזקים כשהוא מתפתח**
"ידעתי שהן מוכרות לי, הן מתפתחות לזאטו" אמר דני. נטו היה פוקימון ציפור זעירה, עגולה וירוקה. מקורה צהוב, עיניה מלוכסנות. רגליה, הכרבולת על ראשה וזנבה אדומות. הזאטו שהכירו, היה זאטו מיוחד ביותר המתגורר על צוק בג'וטו, אחד שמסוגל לדבר בטלפתיה עם בני האדם ויודע יותר ממה שפוקימון רגיל יודע.
"תראו זירת קרב!" הצביע טרי בהתרגשות. אישה גבוהה בעלת שיער חום מתולתל עמדה במרכז הבמה וכרזה במיקרופון.
"מאמנים יקרים, הזדמנות אחרונה להירשם לטורניר ג'וטו נושא פרסים, רבע שעה ונתחיל!" היא כרזה.
"חכה טרי!!!" צעקה ויולט. טרי רץ לעבר הבמה. אדם מבוגר עמד ורשם את המתחרים.
"תתענגו, אני אעודד אתכם עם סלבי..." אמר דרו.
טרי, ויולט ודני מיהרו להירשם לטורניר.
"במי אתה בוחר להשתמש?" שאל האדם את טרי. אחד מהפוקדורים של טרי התנדנד וממנו פרץ החוצה פיפלאפ, מוכן ומזומן לקרב.
"אוי פיפלאפ..." צחק טרי.
"מצטער טרי, בעייתי!" התנצל אותו אדון שרשם אותם לטורניר.
"וולפיקס, אני בוחר בך!" קרא דני ושחרר את פוקימון השועל.
"הו לא, התנאים ברורים לטורניר הזה..." אמר האדון, "פוקימונים שאופייניים למחוז ג'וטו בלבד... וולפיקס נפוץ בקנטו, ואילו פיפלאפ, בסינו!"
"אוף! חזור וולפיקס..." אמר דני והשיב את השועל לכדור שלו, "תרשום אותי עם בלאסום"
"ילדה חמודה, את יכולה להשתמש בטדיאורסה שלך!"
"תודה, אני אבחר באייפום"
טרי צחק על ויולט על זה שהאדם המבוגר קרא לה ילדה חמודה.

"תושבי ג'ובילייף ואורחים מכובדים, ברוכים הבאים לטורניר ג'וטו!" קראה המנחה.
"אני מירנדה מהעיר גולדנרוד, שמחה להתארח כאן בסינו!" המסך מאחוריה הציג פוקדור.
"מיד יעלו אל הבמה מספר מאמנים שינסו להוכיח בקרבות קצרים שהם מנצחי טורניר ג'וטו! איך זה מסתכם? על כל ניצחון של מאמן הוא יעלה לשלב הבא בתחרות. ומה אז? שלושת המקומות הראשונים יזכו בשלושה פוקימונים נדירים ממחוז ג'וטו! במקום השלישי, המאמן המנצח יזכה בסינדקוויל!" המסך הציג תמונה של פוקימון סינדקוויל, פוקימון מסוג אש, דמוי עכבר. גופו בהיר, ראשו וגבו כחולים ולהבות פורצות מגבו. הוא הזכיר סוג של דורבן.
"במקום השני, יזכה המתמודד בצ'יקוריטה" הכריזה מירנדה. במסך הופיע פוקימון דינוזאור קטן, ירקרק עומד על ארבע רגליו. עלה ירוק גדול מזדקר מראשו.
"ובמקום הראשון, פוקימון מים נדיר ביותר, הלא הוא טוטודייל!" הכריזה מירנדה. טוטודייל הופיע על המסך, פוקימון מים תכול דמוי תנין.
"המנצח במקום הראשון יזכה בפרס נוסף, אך את כל זה נגלה בהמשך!" היא קראה. זיקוקים נורו לאוויר בשלל צבעים.
"נפתח את הטורניר בסיבוב הראשון עם טרי מהעיר ראסטבורו, כנגד מריו מהעיירה סולסיאון!"
טרי עלה אל הבמה נחוש בדעתו והחזיק פוקדור בידו. מאמן צעיר ממנו בכמה שנים עלה אל הבמה, חובש כובע אדום.
"תושבי הוון לא רצויים..." לחש לו מריו.
"מה אתה אומר!" צחק טרי, "צא גלייגר!"
"לדיבה, הראה לו את כוחך!!" קרא מריו והטיל פוקדור באוויר. פוקימון דמוי חיפושית הגיח אל האוויר הפתוח. כנפיו וגבו אדומים מנוקדים בשחור. היו לו שישה זרועות קטנות שמסתיימות באגרופים לבנים.
**לדיבה, פוקימון חמשת הכוכבים – הלדיבה פחדן מטבעו, אך כשהוא עם להקתו הוא מאוד אקטיבי. כשמזג האוויר נהיה קריר הם מתקבצים יחדיו כדי להתחמם**
"אתה צוחק עליי?" שאל טרי, "גלייגר, צא!" קרא טרי. גלייגר הגיח מהפוקדור וטס במהירות לכל כיוון.
**גלייגר, פוקימון העקרב המעופף – גלייגר מעופף היישר אל תוך פניו של אויבו. כדי לעוף היטב הוא שועט על הרוח**
"צא במתקפת עוקץ רעל!"
גלייגר פתח את הצבת שלו והחל לירות לעבר לדיבה מחטי רעל סגולים.
"התחמק, אגרוף מטאור!" קרא המאמן.
"הוו לא טרי!" נבהלה ויולט. לדיבה טס בתעופה לעבר גלייגר והחל להתאגרף ולחבוט בו. גלייגר נרתע אחורנית, אך שרד את המתקפה.
"כבר חשבתי משהו רציני, אבל מה אפשר לצפות מפרת משה רבינו" התגרה טרי.
מריו נראה זועף.
"גלייגר, תן לו בראש!" צחק טרי. גלייגר נעלם ממקומו, הוא הופיע בהפתעה מאחורי לדיבה וחבט בו עם זנבו.
"מתקפת עילפון, טוב נו, פעימת אופל. בעוד לדיבה מועף באוויר ללא שליטה, גלייגר ירה לעברו צרור טבעות אפלות. לדיבה נפגע חזיתית ונוצר פיצוץ. לדיבה נפל אל רצפת הזירה, מעולף.
"המנצח בקרב הוא טרי עם גלייגר!" הקהל הריע.
"כל הכבוד ילד!" חייך דרו. מריו השיב בעצבנות את לדיבה לפוקדור וירד מהבמה.
"אל הבמה תעלה עכשיו מתאמת מהעיר ראסטבורו גם כן, ויולט, מולה יתמודד רודי מהעיר אטרנה!" קראה מירנדה. נער כהה עור ושיער שחור קצוץ עלה אל הבמה.
"חמודה!" צחק רודי ושחרר לחופשי פוקימון כלב זאב שחור, ראשו דמוי גולגולת.
"אייפום, עלי אל הבמה ותני את הטוב ביותר שלך!"
אייפום פרצה מהפוקדור ונחתה על הקרקע.
היא הסיטה את הגומייה האדומה שאספה את שיער ראשה והניחה אותו על ידה, נותנת לשיער להתפזר.
**האנדוור, פוקימון האופל- כשהוא אורב לטרפו, הוא משתמש בנביחות משונות שרק להקתו תוכל לזהות**
**אייפום, פוקימון הזנב הארוך – הוא חי על צמרות עצים גבוהים. כשהוא ישן, הוא עוטף את זנבו סביב ענף כדי לא ליפול**
"להביור האנדוור!" פקד רודי.

הטורניר זרם במשך חצי שעה נוספת. ויולט עלתה לשלב השני עם אייפום אחרי שהוכיחה לרודי שהיא לא סתם חמודה. האנדוור נמחץ על ידי מתקפת שבירת הלבנים שלה. בלאסום של דני לעומת זו, הביסה בקרב מהיר ביותר את הסנטרט של מאמנת צעירה ביותר עם קוקיות. סנטרט היה פוקימון דביבון עגול עם טבעת לבנה על פרוות בטנו. צבעו חום, אוזניו ארוכות וכך גם זנבו.
**סנטרט, הפוקימון הגשש - יש לו אופי מאוד עצבני. הוא עומד גבוה על זנבו ולכן הוא יכול לסרוק אזורים נרחבים**
בלאסום הטילה פצצת זרע היישר בפניו של סנטרט והוא התעלף.
טרי, ויולט ודני התקדמו מהר מאוד לסיבוב השני. יחדיו, הם צמצמו את רשימת המתמודדים, עד שנשארו בדיוק ארבעה.
"יש לנו כאן ארבעה מנצחים, אחד מהם, שיזכה במקום הרביעי, יזכה בפרס ניחומים קל! מי זה יהיה?! מיד נדע!" קראה מירנדה. על הצד התערבבו תמונותיהם של הארבעה.
בקרב הראשון, יתמודדו טרי וויולט עם גלייגר ואייפום!"
"וואו, זה הולך להיות מעניין!" צחק דרו.
"אני לא מאמין..." הופתע דני.
"גלייגר ואייפום?! הם חברים טובים בדיוק כמונו..." אמר טרי. גלייגר עשה פרצוף מיואש.
"אפשר להחליף פוקימון?" שאל טרי.
"זה נוגד את חוקי התחרות, תתחילו!" אמרה מירנדה.
"שיהיה!" אמר טרי, "גלייגר, פעימת אופל!"
גלייגר פתח את הצבת שלו וירה טבעות אפלות לעבר הקופיפה.
"התחמקי, ניתור!" פקדה ויולט. אייפום ניתרה, נאחזת בזנבה הארוך, משתמשת בו כקפיץ. מתקפתו של גלייגר פספסה. אייפום נחתה עליו והפילה אותו על הקרקע.
"גלייייי" זעם גלייגר ודקר אותה עם זנבו. אייפום זעקה וצעקה לאחור.
"פעימת מים!" פקדה ויולט. אייפום יצרה כדור תכול שהפך לגל מים גדול ושעט לעבר גלייגר ששכב על הקרקע.
"מתקפת עילפון!" צעק טרי. הגל שטף את הקרקע.
"היכן גלייגר?!" שאלה מירנדה במיקרופון. גלייגר הופיע מאחורי אייפום וחבט בה עם זנבו.
"מצוין גלייגר!" צחק טרי, "עוקץ רעל!"
מחטים רעילים שעטו לעבר הקופיפה הקטנה.
"אייפום, התזת בוץ!" פקדה ויולט. אייפום ירתה מזנבה בוץ סמיך שהתערבב עם מחטי הרעל ומנע את ההתקפה.
"קרב מעניין..." אמר דרו לדני.
"באמת מעניין לראות את גלייגר ואייפום נלחמים ביניהם, רואים שהם מאומנים היטב..."
"לא!!!!" צעק טרי. אייפום חבטה בגלייגר עם מתקפת שבירת לבנים, והוא קרס, מעולף על רצפת הזירה.
"אני לא מאמין שאני מקום רביעי!! ושאת ניצחת אותי!" התעצבן טרי.
"מי אתה בכלל?! חוצפן!" זעמה ויולט.
"ויולט עולה לשלב הגמר! טרי היית מצוין..." אמרה מירנדה, "בסיבוב הבא ילחמו דני עם בלאסום כנגד ג'והאנה ואוקטילרי! המפסיד מבין השתיים יתמודד שוב מול טרי על מנת לקבוע מי מקום רביעי ומי שלישי..."
"לפחות יש לי עוד סיכוי לזכות בפרס..." אמר לעצמו טרי.

**אוקטילרי, פוקימון הסילון – הצורה המפותחת של רמורייד. אוקטילרי אוהב להסתתר בתוך נקיקים בסלעים. לעיתים הוא מרסס בדיו את פיו של טרפו כדי להדביק אותו**
"המנצח בסיבוב הוא דני עם בלאסום!" הכריזה מירנדה. בלאסום נופפה לקהל בלהט והסתובבה בריקוד, מפזרת עלי כותרת ורודים לכל עבר.
"אני נגד דני!" התרגשה ויולט.
כעבור רבע שעה עלה טרי אל הבמה. האוקטילרי של ג'והאנה קיבל ריפוי מהיר כדי שיוכל להשתתף בקרב המכריע על המקום השלישי.
"קדימה גלייגר!" הכריז טרי ושחרר לחופשי את גלייגר מהפוקדור. ג'והאנה, נערה עם שיער חום גבוהה, מהעיר ג'ובילייף שחררה לחופשי את האוקטילרי שלה. אוקטילרי היה פוקימון דמוי תמנון. היו לו מספר זרועות. הוא היה כתום.
"אוקטילרי, אקדח מים!" פקדה ג'והאנה. אוקטילרי ירה מפיו סילון מים עצום לעבר גלייגר. גלייגר התעופף והתחמק מהמתקפה.
"גלייגר, פעימת אופל!" פקד טרי.
"אוקטילרי, להביור!" פקדה ג'והאנה. המתקפות התנגשו ויצרו פיצוץ בזירה. עשן סמיך מילא את הזירה, וכשהוא התפזר, גלייגר ואוקטילרי ניצבו אחד מול השני, מתנשפים אחרי כל הקרבות באותו טורניר שהביאו אותם להתחרות על תואר המקום השלישי בתחרות.
"אוקטילרי, אקדח מים!" פקדה ג'והאנה.
"גלייגר, סיבוב פרסה!" פקד טרי במתקפת נגד. גלייגר החל לזהור בירוק, הוא טס במהירות, חוצה את אקדח המים לחצי, פוגע באוקטילרי חזיתית. אוקטילרי נפל מעולף. גלייגר טס היישר חזרה אל הפוקדור שלו בתוך כיסו של טרי.
"כן!!!" צהל טרי.
"אוקטילרי לא יכול להמשיך להלחם, מה שאומר, שטרי זוכה במקום השלישי בטורניר ג'וטו, ויקבל את הפרס שלו, סינדקוויל!" קראה מירנדה.

"אייפום, התזת בוץ!" פקדה ויולט. אייפום ירתה בוץ סמיך מזנבה. גוש בוצי במיוחד פגע בפניה של הבלאסום של דני.
"אוי בלה... ריקוד עלי כותרת!" פקד דני. בלאסום שלא ראתה כלום בגלל הבוץ החלה להסתובב במקומה, מפזרת עלי כותרת ורודים לכל עבר. אייפום לא הצליחה להתחמק ונכלאה במתקפה.
"אייפום, פעימת מים!" זעקה ויולט. מתקפת המים של אייפום פוזרה לכל מקום ופגעה בבלאסום, אך בכל זאת, החזירה לה את ראייתה.
"ניתור, סיימי עם זה!" פקדה ויולט. אייפום ניתרה על זנבה וקיפצה גבוה.
"זו מתקפה מסוג מעופף, בלאסום עלולה להפסיד את הסיבוב הזה אם היא תפגע, זה סופר אפקטיבי עליה!" הסביר דרו לטרי.
"פצצת זרע!" פקד דני בחיוך מוחץ. בלאסום יצרה זרע חום זוהר באור ירוק, מטיל אותו לעבר אייפום. אייפום נחתה על הזרע, שהתפוצץ בקול נפץ. היא נפלה מעולפת על הרצפה.
"וובכן, יש לנו מנצח בטורניר ג'וטו, הלא הוא דני!" קראה מריהאנה. זיקוקים התפוצצו בשמיים בשלל צבעים.
טרי הצטרף לבמה.
"בתור הזוכים המאושרים, אני מעניקה לכם את שלושת הפרסים היקרים שלנו..."
מירנדה העניקה לכל אחד מהשלושה פוקדור. טרי קיבל סינדקוויל, ויולט במקום השני קיבלה צ'יקוריטה, ואילו דני שזכה במקום הראשון קיבל טוטודייל.
"כמו כן, אני מעניקה למנצח של הטורניר הזה דבר נדיר ביותר שנמצא בקנטו, כנף קשת!" על המסך מאחוריהם הוצגה תמונה של נוצה בודדת וגדולה, מעוטרת בגווני אדום, צהוב וירוק.
"וואו" נלהב סלבי מהחפץ. דני קיבל את כנף הקשת והכניס אותו לתיקו.
"זהו זה אורחים, אתם מוזמנים להנות מארוחות צהריים ומתכונים של ג'וטו, הערב, בעוד כמה שעות, יסגר הפסטיבל במופע עם מיטב פוקימוני ג'וטו!" סיימה מירנדה את דבריה.
"שום דבר עוד לא נגמר כלבים!" נשמע קול אישה במיקרופון.
"יש אנשים שלא סיימו את דבריהם היום..." נשמע קול נוסף, גברי, רגוע וצרוד.
"מי אלה?" שאלה ויולט. ברקים חזקים הגיעו מהשמיים ונחתו על הקרקע. נער אחד נפגע מהברק ונפל על הרצפה. צרחות של אימה נשמעו מכל עבר. אנשים מסויימים ניסו להמלט מהמקום. טרי זיהה שני פוקימונים עומדים ליד מגבר מוזיקלי גדול. האחד דמוי ציפור והשני ורוד, משם בקעו הקולות.
"מאה אלף כלבים יכולים להגיד מה שהם רוצים, דבורים במלכודת!" אמרה האישה שוב במיקרופון.
צעקות בהלה נשמעו מבין הנוכחים.
"אני בראש טוב, יש כמה כלבים למטה! לא יודע מה הייתי עושה בלי כל אלה, אז אני אחגוג עד שאני אפול!" אמר הבחור השני.
"מה זה השטויות האלה שהם מקשקשים שם?!" זעם דרו.
"הם נשמעים פשוט מסוממים... לא נראה לי שזה חלק מהפסטיבל!" אמר דני. מתוך סמטאות העיר הגיח פוקימון גדול, דמוי נמר.
"זה ראיקו!!" הופנט סלבי. ראיקו היה פוקימון אגדי, נדיר ביותר ממחוז קנטו.
**ראיקו, פוקימון הרעם – אומרים שהוא נפל יחד עם ברק מהשמיים. ראיקו יכול לירות ברקים מענני הגשם שבגבו**
"הוא חזק ביותר, אין לנו סיכוי להביס אותו..." אמר דרו.
על ראיקו רכבו שני אנשים, האחת אישה, שיערה בלונדיני מעוטר בדוגמא מנומרת. עורה כהה והיא התאפרה באיפור כבד. ריסים ארוכים הודבקו לעיניה. זה שישב לידה, היה בחור כהה עור גם הוא. היה לו שיער ארוך שחור. הוא לא לבש חולצה, וקעקועים עיטרו את גופו.
"אני רומאן!" קפצה הבחורה בעלת השיער המנומר והעור הכהה מגופו הגדול של ראיקו.
"היא משוגעת!!!" נבהלה ויולט.
"טונצ'י, כלבים!" קפץ הבחור השני.
"וויגלי..." אמר פוקימון בסמוך לרומאן. היא היה גדול ועגול, ורוד. היו לו זוג אוזניים גדולות כמו לארנב.
"טונצ'י- כלבים!" אמר פוקימון תוכי שחיקה את מאמנו, צ'אטוט.
**וויגליטאף, פוקימון הבלון – הצורה המפותחת של איגליבאף וג'יגליפאף. הפרווה שלהם כל כך נעימה שאם שניים מהם מתכרבלים הם לא רוצים להיפרד**
**צ'אטוט, פוקימון התו המוזיקלי – לשונו בדיוק כמו של האדם, לכן הוא יכול לחקות בחוכמה דיבור אנושי**
"הם נראים כמו ליצנים..." צחק טרי וזיהה את אותם פוקימונים שעמדו לצד המגבר קודם לכן.
"אני מלכת כסף צעיר'" אמרה הבחורה בשם רומאן, "כל מה שבאנו לעשות כאן הוא לקחת את הפוקימונים שלכם, אז כדאי לכם לעשות זאת כמה שיותר מהר בלי התחכמויות, אחרת תסבלו..."
"עשו מה שהיא אומרת..." סיכם "טונצ'י".
מספר מאמנים שלפו את הפוקדורים שלהם ונגשו אל הבמה לתת לצמד הפושעים את הכדורים שלהם.
"מה אתם עושים לעזאזל?!" זעם טרי וצעק על המאמנים שבאו לתת להם את הפוקדורים שלהם, "צא סינדקוויל!!!" ויולט ודני חיקו אותו ושחררו לחופשי את שני הפוקימונים החדשים שלהם.
טוטודייל, סינדקוויל וצ'יקוריטה הגיחו החוצה ורכנו מול האנשים על הבמה.
"ראיקו, מתקפת רעם!" פקדה רומן. ראיקו התרכז, ברק עצום בקע מגופו לעבר שלושת הפוקימונים של החבורה. טוטודייל נפגע חזיתית והתעלף במהירות. צ'יקוריטה שהיה מסוג דשא ספג את המתקפה אל הקרקע ועמד בכוח החשמלי העצום, ואילו סינדקוויל התחמק.
"סינדקוויל, גחלת!" פקד טרי שבדק אילו מתקפות הפוקימון שלו יודע בעזרת הפוקידע של ויולט. סינדקוויל פער את פיו וירה ניצוצות של אש לעבר רומאן וטונצ'י.
וויגליטאף קפץ והגן על המאמנת שלו. הוא ספג את המתקפה ותקף את סינדקוויל במכת גוף.
"הרבה אומץ יש להם, צא רוזרייד!" הטיל דרו פוקדור. פוקימון הפרח שלו פרץ החוצה בריקוד מסתורי.
"סופת עלים!" פקד דרו. רוזרייד יצר סופת טורנדו חזקה מלווה בכמות גדולה של עלי תער בוהקים. המתקפה פגעה בראיקו והחלישה אותו מאוד.
"מפתיע כמה הם רק רעש וצלצולים, פוקימון אגדי כמו ראיקו אמור להיות חזק ביותר..." צחק דרו. ניקי עפה על הרצפה ושמלת הזהב שלה התלכלכה.
"צ'אטוט, קול הייפר!" פקד טונצ'י.
צ'אטוט פער את פיו והחל לצרוח, בקול מהדהד ומחריש אוזניים.
"צ'יקוריטה, עלי תער!" פקדה ויולט. פוקימון הדשא קפץ וטלטל את העלה על ראשו. עלי תער נורו ממנו היישר לעבר צ'אטוט. צ'אטוט נפל וחדל במתקפה.
"סינדקוויל, תקוף אותם!" פקד טרי. סינדקוויל רכן, האש על גבו התעצמה ואז הוא ירה מתקפת התפרצות לעברם. האש הלוהטת פגעה בבמה ושריפה נוצרה. ראיקו זעק כשחפץ בוער קרס על גבו.
"לעזאזל איתם!" זעמה רומן, "שלח את צ'אטוט..."
"בהחלט..." אמר טונצ'י ברוגע. פוקימון התוכי החל להתעופף לעבר טרי ונאבק בו.
"היי, מה אתה עושה?" חבט בו טרי בידו אחרי שהוא ניתר ותקף אותו והצמיד את רגלו אליו.
צ'אטוט הפגוע התעופף משם חזרה למאמנו.
"זה מספיק..." זעם דרו, "רוזרייד, קרן סולארית! הא?!"
"הא!!!!!!!" צרחה רומאן. שיערה המנומר החל לעלות באש, "אני ארדוף אחריכם עד סוף חייכם, הפאה האהובה עליי! בוא נלך מפה!"
"אני אעזור לכם" צחק דרו. רוזרייד פצח בקרן סולרית עוצמתית. היא שעטה לעברם ופגעה בשניהם ובפוקימונים שלהם. ניידות משטרה החלו להתאסף סביב.
"חזור וויגליטאף..." קראה רומן והשיבה את הפוקימון שלה לפוקדור ביחד עם צ'אטוט.
"אתם תשלמו על ההשפלה" אמר טונצ'י והחזיר את צ'אטוט לפוקדור. הם עלו על ראיקו והוא טס משם.

"לא להאמין, הם היו כל כך מוזרים..." צחק דני שוב ושוב. השלושה עוד הסתובבו עם דרו בין הדוכנים, מחפשים אחר מזכרות.
דרו ניתק שיחת טלפון.
"תקשיבו, אנחנו חייבים לזוז מפה, קיבלנו מידע שמישהו מנסה להתעסק עם מנגנון הזמן בביצת פסטוריה..." אמר דרו.
"חייבים לעצור אותו לפני שיקרה מקרה נוסף" אמרה ויולט.
"אז היינו?" שאל טרי.
סלבי שיגר אותם משם בהבזק אור ירוק. הם מצאו עצמם ליד ביצה, בסמוך לעיר פסטוריה שבסינו.

[B]אירועים מיוחדים:[/B]
*טרי זוכה בפסטיבל במקום שלישי בסינדקוויל
*ויולט זוכה בפסטיבל מקום שני בצ'יקוריטה
*דני זוכה בפסטיבל מקום ראשון בטוטודייל ובכנף קשת.

[B]פוקימונים שהופיעו בפרק:[/B]
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/251.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/207.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/393.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/155.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/190.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/216.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/152.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/037.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/182.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/158.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/407.gif[/IMG][IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/122.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/243.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/040.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/441.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/228.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/165.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/224.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/161.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/174.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/177.gif[/IMG]

אהבתי מאוד פרק ענק.

[B]ספוילר לפרק הבא:[/B]

[IMG]http://i41.tinypic.com/29wuals.png[/IMG]

"נו זה רק לתקופה קצרה, תפסיקו לעשות את זה ככה..." נגבה קריס דמעה קטנה ממורד לחיה.
וולפיקס נהם בעצב. גלייגר לחץ את ידו עם סניזל. אייפום ויאנמה התחבקו בצורה מוזרה. ויולט וקריס התחבקו. דני לחץ את ידו של מת', מה שהפך לחיבוק חם.
מתקפתו של גרובייל נחסמה.
"חשוף את עצמך דרו! אנחנו יודעים שאתה נוהג להשתמש בפוקימוני דשא!" צעק דני לדמות הלבושה ברדס. צחוק נשמע מאחורי הבד הקטיפתי הלבן. הוא צלל לתוך הביצה.
גרובייל החל לטעון קרן סולרית.
"שני הגנבים האלה עם הראיקו, נקראים ניקי וליל. הם מוכרים בשמות נוספים, כמו רומאן וטונצ'י. הם מושפעים מהמושג אלטר אגו! הם שייכים לכנופייה הנקראת כסף צעיר..." הסביר דרו.

[B]פוקימונים שצפויים להופיע בפרק:[/B]
גלייגר, אייפום, וולפיקס, יאנמה, סניזל, גרובייל, דאסקנויר

רק עכשיו שמתי לב לתגובה, תודה רבה! :]
כמו ששמתם לב, הדמויות החדשות שהופיעו בפרק מבוססות על דמויות מוכרות, ולא רק הן, אתם מבינים על מה אני מדבר?

פרק גדול! נחמד לגיוון נוסף בשישיות שלהם.
חבל מאוד שהחבורה מתפצלת כנראה, אבל אני בטוח שתשלב את זה בעלילה :}

תודה רבה! :]
בפרק הבא הכל יתברר יותר, אני אשתף אתכם במה שניסיתי לעשות כאן.
יש לי חמישה דמויות ראשיות ועוד המון דמויות משנה, לכולם יש חלק מאוד גדול בעלילה, אבל לפעמים האופי שלהם קצת נאבד לי, לכן הדבר הטוב ביותר שיכלתי לעשות כאן זה להעלים אותם קצת, כדי למקד דמויות אחרות וחשובות יותר, הרי אני חס וחלילה לא רוצה להרוג אותן. אבל הם לא יעלמו לגמרי, את כל זאת ועוד תגלו בפרקים הבאים! :]

זוכרים מה פרסמתי לפני שבועיים על מריהאנה?
וובכן, פרסומת חדשה!

[IMG]http://i39.tinypic.com/118d0y1.png[/IMG]

כמו כן, פרק חדש לקראת הסופ"ש

אין סיכויייייייייייייייי
קראתי את העונה הראשונה באיזה פורום והתלהבתי וחיכיתי לפרקים החדשים ואז הפורום הזה נסגר ויותר לא ראיתי את הסיפור הזה ואתה אומר לי שיש פאקינג עונה חדשה?! אדירררררר

איזה כיף לשמוע דבר כזה! אתה יותר ממוזמן להשלים פערים :]

סוף סוףףף איך חיכיתי לזה חחח
אגב עדיין יש לך את הסקיצה של הבית והכל? אשמח לרענן את זכרוני~

ברור! בהודעה הראשית יש קישור לנושא של העונה הראשונה, תשלים משם! חבל לי שאתה רואה את כל השינויים שקרו בכל מה שפספסת

מיד אחרי הפרק, כמה הכרזות!

[IMG]http://i41.tinypic.com/29wuals.png[/IMG]

השמש החלה לשקוע בעדינות, צובעת את שמי סינו בכתום אפרסק. סלבי שניחן בכוחות שיגור, הופיע במפתיע באמצע ביצה גדולה, מלווה בדרו, טרי, ויולט ודני.
"נוף מדהים... פסטורלי..." התרגש דרו. מסביבם הכל נצבע ירוק, שטחים גדולים ומרהיבים, מלאים בצמחייה.
"הרי מפה מגיע שמה של העיירה פסטוריה" הסכימה ויולט וצפתה בעיירה השלווה הממוקמת לא רחוק מהם, דרומה. בתים קטנים בעלי גגות ירוקים. אורות הציפו את חלונותיהם.
"דיי שקט פה בינתיים..." מלמל דני והתהלך על האדמה הלחה. בריכת הבוץ הגדולה ניצבה מולם. עשרות פוקימונים שחשחו בה, פוקימוני דגי ביצות תכולים קטנים, עומדים על שתי רגליים, ללא ידיים. הם השפריצו בוץ לכל עבר בעזרת זנבם התכול הזעיר. שתי אנטנות הזדקרו מצידי ראשם.
"אלה וופר..." הסביר דני ונתן לפוקידע שלו לתת את ההסבר.
**וופר, פוקימון דג המים- כשהוא הולך על האדמה, הוא מכסה את גופו בשכבה רעילה ולחה כדי למנוע התייבשות**
"חמוד, אבל טוטודייל מושלם מבחינתי..." מלמל דני.
"אין לנו זמן גם ככה להתעסק בזה, הגנב נמצא כאן לפי מה שדווחו לי..." אמר דרו.
"חייבים לתפוס את דרייק, או ג'ינה, או מי שזה לא יהיה... בינתיים הכל יפה, אם לא נשיג אותם, נקפא כולנו במקום הזה" אמרה ויולט.
הם התקדמו באיטיות, חוששים מעט.
"היי!!" צרח טרי. דמות שחורה התקדמה אליהם במהירות בלתי נתפסת, מכיוון דרומה, מכיוון העיירה. הדמות נאחזה בצל גדול.
"תתכוננו..." לחש דרו ושלף פוקדור. טרי, דני וויולט שלפו פוקדורים גם הם.
"אני לא מאמין!" קרא טרי והשיב את הפוקדור לכיסו. טוביאס התקרב אליהם במהירות, אוחז בגופו הגדול של הדאסקנויר שלו.
"דרו, ילדים, בואו מהר!" הוא קרא להם, גולש על האדמה, "הגנב כאן!"
הארבעה החלו לרוץ אחריו, סלבי מרחף מאחוריהם. הם התקדמו עמוק יותר אל תוך השטח הפסטורלי.
דאסקנויר המסתורי ריחף מעט באוויר, הוא נכנס לסבך של שיחים שהוביל למדרון.
"תיזהרו!!!!" צעק דרו שהחל להדרדר במדרון המוסתר בשיחים. ויולט, דני וטרי אחריו החלו להדרדר. הם הרגישו כאילו הם חוצים קיר שקוף, עשוי אנרגיה קוסמית. הם נפלו ומצאו עצמם בעמק יפה, מוצף גם הוא בבריכה, תחת כיפת השמיים. הכל מסביב היה ירוק.
"עצרו אותו!" צעק טוביאס. דמות לבושה בברדס לבן עמדה שם, מנתרת. לצידו ניצב פוקימון דשא דמוי לטאה בצבע ירוק, גרובייל.
טוביאס ניתק מדאסקנויר. דאסקנויר יצר בידו מתקפת כדור צל.
גרובייל תקף במתקפת עלה להב והשמיד את המתקפה.
"וויפינבל, תפוס אותו!" צעק דני ושחרר לחופשי את פוקימון הפרח, "עצור אותו עם התעטפות!"
וויפינבל שלח את גפנו הארוכה בניסיון ללכוד את גרובייל. גרובייל ביצע סלטה באוויר והתחמק. הוא ירה קליע זרע לעברם, יריות של זרעים כמו כדורים של אקדח.
"היזהרו!"
"צ'יקוריטה!" ; "רוזרייד!" ; "פיפלאפ!"
קראו טרי, דרו וויולט. פוקימון הפרח, פוקימון העלה הזעיר ופוקימון הפינגווין הגיחו החוצה ויצאו במתקפה כנגד קליע הזרעים. פיפלאפ ירה מי מלח, רוזרייד ריקוד עלי כותרת וצ'יקוריטה עלי תער.
מתקפתו של גרובייל נחסמה.
"חשוף את עצמך דרו! אנחנו יודעים שאתה נוהג להשתמש בפוקימוני דשא!" צעק דני לדמות הלבושה ברדס. צחוק נשמע מאחורי הבד הקטיפתי הלבן. הוא צלל לתוך הביצה.
גרובייל החל לטעון קרן סולרית.
"עצרו הכל!" נשמעה זעקה קלה. סלבי זהר באור ירוק בוהק. הוא נראה זועם, "אף אחד לא יתעסק עם הזמן!"
סלבי ירה כמעט בלי לטעון, קרן סולרית עוצמתית. המקום הושמד קליל. כשהעשן התפזר, נראה גרובייל, עדיין שורד, מאחורי סלע שמאחוריו התחבא.
"נבלה! הוא מאומן היטב!" זעם דני.
"פיפלאפ, ניקור קידוח!" פקד טרי. פיפלאפ החל להסתובב באוויר, כשמקורו זוהר בלבן ומסתובב גם הוא. הוא שעט לעבר גרובייל.
"עלה להב!" צעק האיש שיצא מהבריכה. הוא החזיק משהו בוהק בידו. גרובייל הדף את פיפלאפ ממנו במתקפת עלה להב ועילף אותו.
"מנגנון הזמן, הוא אצלו!" צעק טוביאס, מזהה אותו בין אצבעותיו.
דאסקנויר טען אגרוף צל וניסה לתקוף את גרובייל. הכל החל לרעוד.
"אנחנו חייבים להסתלק מכאן, זה מאוחר מדי!" צעק דרו.
גרובייל והגנב ברחו משם במהירות. הכל החל לרעוד. נהיה קר.

תמונות של ביצת פסטוריה היפיפייה הופיעו על כל מרקע טלוויזיה בכל בית ומוסד אפשרי. התמונה התחלפה למקום אפור, קודר וקר, בו הכל קפוא.
"אני לא מאמין שנתנו לו שוב להתחמק!" זעם דרו.
"אין מה לעשות..." הרגיעה אותו קאסי.
"אני לא חושב שזה דרייק, דרייק לא חמקמק ככה..." חשב דני. דרו כיבה את מסך הטלוויזיה בסלון, ותמונתם של דרו וקאסי הופיעה במקום החדשות.
"הכי חשוב שנהנתם היום?" שאלה קריס את ויולט.
"ועוד איך, ראית את הצ'יקוריטה החדש שלי..." שמחה ויולט ושיחקה עם העלה על ראשו של הפוקימון בו זכתה באותו יום בתחרות. צ'יקוריטה חיכך את ראשו בעדינות בפרווה של הטדיאורסה של ויולט, מפיץ ריח נעים כמו בושם.
"ארומתרפיה..." הסביר מת', "זו מתקפה מיוחדת שמרגיעה את כל מי שמריח את הניחוח"
"אני הולך להתקלח..." אמר טרי ודילג במדרגות לקומה העליונה.
"טרי, תגיע אחרי זה לחדר הוירטואלי, אני צריך לספר לכם משהו..." צעק לו מת'.
"בסדר..." מלמל טרי.
רעש הצלפה נשמע לפתע מהמטבח.
"מה קורה פה מיימי?!" צעקה קאסי. מריהאנה הגיחה מהמטבח, בעקבותיה הקירליה שלה וסלבי.
"בסך הכל סלבי החזיר אותי, הייתי ביום סידורים חברים! מחר אני יוצאת לאימונים והתכוננתי..." אמרה מריהאנה. קירליה קדה קידה.
"היא עוד מלחיצה אותי הקירליה הזאת..." לחש דני למת'. מת' צחק. קריס קמה ועזבה את הסלון, עולה למעלה וגוררת אחריה את יולי.
מריהאנה נופפה בשיערה החדש.
"וואו, איך?!" שאל לאנס.
"איזה מצחיק אתה, תוספות כמובן...." ענתה מריהאנה.
כשהכירו את מריהאנה לראשונה, שיערה היה צבוע אדום, לאחר מכן כשהם מצאו אותה על האי, שיערה היה קצר ביותר ונבצע שחור, ועכשיו, היא השוויצה בתוספות שיער החדשות שלה שהקנו לה שיער ארוך ושחור מבריק.
"מהמם לך!" החמיאה קאסי, "יותר מהאדום..."
"אני מניחה שזו דרך לפתוח דרך חדשה, מחר על הבוקר אני כבר בבית הספר של סינת'יה"
הסבירה מריהאנה.
"מה כבר את עוזבת?" שאל לאנס.
"היה לי כיף להתארח פה, אבל אני לא יכולה להתגורר פה יותר מדי, סינת'יה רצתה שאני אתחיל באימונים כדי להיות סוכנת רשמית, והנה יש לי את ההזדמנות לכפר על הכל!" היא הסבירה.
"שטויות לגבי המגורים, אבל נו, את יודעת... אני מניח שאין כמו הגשמה עצמית" הסכים דרו.
"בהחלט..." צחקה מריהאנה והשיבה את קירליה לפוקדור שלה.
"מייקל!" קרא דרו.
"כן?" שאל מייקל שהתרווח על הכורסא לצד ויולט.
"אני צריך אותך בחדר הבקרה, יש כמה דברים שאני רוצה לברר, ולא כל כך מבין בטכנולוגיה כמוך" צחק דרו.

סינת'יה ניצבה מול ביצת פסטוריה הקפואה והאפורה. דמעה קלה זלגה על לחיה. השמש כבר שקעה והיה חושך גם בצד שלו הושפע מגניבת מנגנון הזמן. העיירה פסטוריה נראתה שלווה לגמרי, גם לא נראו אנשים מחוץ לבתים.
"זו תהיה גניבת המנגנון האחרונה של הגנב הזה, האחרונה..." היא אמרה לעצמה. טוביאס עמד מאחוריה, מניח את ידו על כתפה.
"אנחנו נשים לזה סוף, רק צריך לאתר את שאר המקומות בהם ממוקמים המנגנונים, יש עוד שלושה..." הוא אמר.
"שלושה, שאם גם הם יחטפו, הזמן יקפא סופית בכל רחבי העולם, התבל כולו יושפע מכך!" אמרה סינת'יה ברוגז.
"זה לא יקרה..." עודד אותה טוביאס.
"איך, איפה השומרים של המנגנונים?! אמור להיות מוצב אחד על כל אחד..." היא צעקה.
"הוא הביס אותם, בגלל זה לא נתקלנו בהם! המפלצת של הביצה הובסה בקרב נגדו, כל מה שהוא היה צריך לעשות זה פשוט לקחת את המנגנון כמו שהוא מתחתית הביצה..." הסביר טוביאס.
"אני רוצה שעוד הלילה יופצו שלטים המציעים פרס כספי על כל מידע שיוביל אותנו למציאת הגנב עם הברדס הלבן והגרובייל!" פקדה סינת'יה.
"יבוצע!" ענה טוביאס.

דרו ומייקל ישבו מול מסך המחשב בחדר הבקרה, בכניסה למשכן שלו ושל קאסי. המחשב היה מחובר בתוכנה לאתר הסוכנות בהם הם חברים, מה שמקושר עם מאגרי מידע משטרתיים מכל העולם.
תמונת אישה חבושת פאה ורודה הופיעה על המסך, לצידה אדם כהה עור, מצומק, שיערו שחור ארוך.
"מי אלה האנשים האלה דרו?" שאל מייקל.
"רומאן וטונצ'י!" ענתה ויולט בזעם.
"שני פושעים שגרמו להפרת סדר בפסטיבל היום..." סיכם דרו, "זוג מאוד מוזר!"
"רשום כאן ששמו של הבחור הוא ליל, ושמה של הבחורה ניקי..." אמר מייקל, "אוקיי, אני רואה, הם מוכרים בשמות נוספים, רומאן, ברבי, טונצ'י, וויזי..." קרא מייקל, "הם מאופיינים בהופעתם בדמויות שונות, ניקי נוהגת ללבוש פאות שונות שמציגות את האלטר אגו שלה, האני האחר... הם שני אומני רחוב"
"תן לי בבקשה..." ביקש דרו ולקח פיקוד על העכבר. הוא החל לגלול אותו כלפי מטה. תמונות של השניים נראו מכמה אירועים שצולמו במצלמות ביתיות.
"השמות האמיתיים שלהם הם אוניקה ודוואין, מנהיגים כנופיית רחוב בסינו בשם "כסף צעיר" יש מתחתם אנשים נוספים, אך הם פחות מסוכנים. ניקי וליל ידועים בניסיונם לגנוב פוקימונים למטרת סחר אסור ורווחה של כסף..." הקריא דרו.
"הראיקו שלהם מרתק אותי!" אמרה ויולט.
"כן..." מלמל דרו ופתח עמוד המציג את הפוקימונים שלהם. וויגליטאף שייך לניקי, בשל אהבתה לורוד. הצ'אטוט של ליל נוהג לחקות אותו. הראיקו שלהם, הוא גור ראיקו אותו השיג אביה של ניקי בשל אהבתה לחתולים, נמרים וחפצים עם חברבורות כמו הפאה האהובה עליה ביותר... זה מסביר למה הוא דיי חלש בניגוד לראיקו בוגר..."
"נקווה שלא נתקל בהם יותר..." אמרה ויולט.
"הנה את ויולט, אנחנו מחפשים אותך!" קרא טרי ונכנס לחדר עם דני. הם גילו על המחשב את תמונתם של ניקי וליל.
"רומאן וטונצ'י?!" תהה דני וקרא את הכתוב עם טרי.
"הם מזעזעים..." הדגיש דני.
"קריס ומת' מחכים לכם, לכו..." אמר מייקל. טרי, ויולט ודני יצאו מהחדר לתוך המנהרות של הבית, הסלולות בתוך הסלע. הם חתכו דרך קיצור דרך המובילה היישר לקומה השלישית.
"אני לא מאמין שאתם הולכים..." מלמל דרו.
"זה לזמן קצר ביותר, לא תרגישו את זה" אמר מייקל.
"ברור! הקטע הזה שפתאום אתם הולכים ארבעתכם, ביחד אתכם מריהאנה... טרי, ויולט ודני מתכננים לצאת לסינו ולרדוף אחרי גרובייל... פתאום זה רק אני, קאסי ואולי גם לאנס..."
"נו, סוף, סוף! אתם תוכלו לחיות אתה ואשתך, מגיע לכם להיות לבד אחרי כל הזמן הזה..."
"זה לא מפריע לנו, בעיקר בגלל שאנחנו לא רגילים לזה... יש לנו מספיק זמן בלילות במשכן שלנו" צחק דרו.

טרי נכנס לחדר הוירטואלי, אחריו דני וויולט, מגששים על הרצפות המוארות. רוזרייד הופיע על המסך הגדול באנימציה באיכות HD וביצע מתקפה. קריס ומת' ישבו על הבמה, שותקים וממתינים בדריכות. סניזל עמד בסמוך למת', משייף את ציפורניו. יאנמה ריחפה באוויר, מנופפת בכנפיה ללא הרף.
"אז מה? זה נכון?" שאל דני. מת' וקריס הרימו ראשם בהפתעה.
"איך אתם יודעים?" שאל מת'.
"הבנו את זה..." אמרה ויולט בעצב.
"זה רק לזמן קצר..." ניחמה אותה קריס.
"לאן בכלל אתם הולכים?" שאל טרי.
"אנחנו לא סגורים על זה, סינת'יה ביקשה מאיתנו לצאת למשימה שפחות קשורה לבעיה העיקרית, כי היא צודקת, אי אפשר להיות אדישים לדברים אחרים" הסביר מת'.
"למה דווקא אתם?! אתם בכלל לא סוכנים..." כעס דני.
"נכון, לא היינו חייבים, אבל בגלל זה, היא צריכה כוח אדם של סוכנים, היא צריכה אנשים שלא מעורבים ולא מוכרים, כמוני, כמו קריס, כמו יולי..."
"לא נכון! יולי יוצאת אתכם?!" שאלה ויולט.
"היא עוד ילדה" הופתע טרי.
"נכון, היא רצתה לצאת איתנו, היא עכשיו בבית עם ההורים שלי, מייקל קפץ לשם כדי לדבר איתם"
"הם יסכימו לדעתך?" צחק טרי.
"היא אמנם עדינה ושקטה טרי, אבל היא למדה ממני איך להשיג את מה שהיא רוצה" צחקה קריס.
ויולט נראתה מעט מדוכדכת.
"נו זה רק לתקופה קצרה, תפסיקו לעשות את זה ככה..." נגבה קריס דמעה קטנה ממורד לחיה.
"כל פעם אנחנו מתאחדים, וזה איכשהו נהרס..." התבאסה ויולט.
"גורל העולם כנראה יותר חשוב" אמר מת'.
זה בסדר, אנחנו נהיה בסדר כולנו, ובלי שנרגיש, אני כבר אביס אותך בסיבוב הראשון בליגת הוון" צחק טרי וקרץ לקריס.
"מה אתה אומר!!" היא צחקה וחיבקה אותו. צרור של שלושה קרניים לבנות פרצו מתוך כיסיהם של טרי, ויולט ודני. גלייגר, אייפום ווולפיקס פרצו החוצה מהפוקדורים שלהם והתאחדו עם יאנמה וסניזל. וולפיקס נהם בעצב. ויולט וקריס התחבקו.
מת' חיבק את טרי. גלייגר לחץ את ידו עם סניזל. אייפום ויאנמה התחבקו בצורה מוזרה, הן היו חברות טובות. דני לחץ את ידו של מת', מה שהפך לחיבוק חם.
"שיהיה לנו בהצלחה!" הכריזה קריס.
"יהיה!" הסכימו כולם.
"יש לי כמה דברים להביא לכם..." אמר מת' והוציא שני פריטים מכיס המכנס, "אנחנו לא נצטרך שניים, זה בשבילך מת'"
אמר טרי והגיש למת' את הפוקידע שלו שקיבל מפרופסור רוואן, "נסתדר עם של ויולט"
"וואו, תודה! זה יחזור אליך..." חייך מת' ולחץ את ידו של דני.
"וזה בשבילך קריס, סתם מזכרת, אולי יהיה לך שימוש בזה! זכיתי בזה בתחרות בפסטיבל ג'וטו כשהיינו היום..." אמר דני והגיש לקריס נוצה כסופה ובוהקת.

היתה זו כבר שעת לילה מאוחרת. לאנס חזר מביקור בסוכנות. הוא חצה את המטבח אחרי נשנוש קל של לילה, ונכנס לפתח שהיה פעם מקומה של קרוסלת הפוקימונים, אך עכשיו פסל של רוזרייד ניצב שם. הוא הסיט את הוילון האדום ונכנס אל מעבר צר. על הקירות נתלו התמונות שלו ושל דרו, של דרו ושל קאסי ושל הילדים.
"קיר-לי-יה!" קראה הפוקימונית העל חושית בבהלה.
"לאן ברחת?!" נשמעה מריהאנה מקצה המסדרון, "אני רוצה ללכת לישון כבר, מחר יום ארוך!"
לאנס חייך. הוא ליטף את קירליה. מריהאנה הגיחה מבין הצללים.
"אלוהים ישמור! הבהלת אותי כהוגן לאנס!" נבהלה מריהאנה.
לאנס צחקק, "זה מפתיע אותך לראות אדם בבית שמאכלס בתוכו כל כך הרבה אנשים ופוקימונים?"
"את האמת שהייתי בטוחה שכולם כבר ישנים, מחר כולם עוזבים את הבית..." היא אמרה, משיבה את קירליה לפוקדור שלה.
"כן, קצת עצוב..." הסכים לאנס, "טוב נו, אז שיהיה לנו לילה טוב!" הוא חייך, "תתחדשי שוב על השיער, מדהים!"
"תודה רבה!" היא חייכה אליו. דרכיהם נפרדו בין המנהרות.

השמש הפציעה, יום חדש הגיע, יום של פרשת דרכים לכולם. מריהאנה כבר ישבה בסלון, חפציה ארוזים. דני סידר את חפציו המועטים בתיק גב בו השתמש במסע הקודם שלו בהוון ולקח עימו את הקופסא עם הסרטים שהרוויח בתחרויות. הוא לקח עימו פוקדור בודד ששכב עמוק במגירה ונישק אותו, "התגעגעתי אליך" הוא לחש לכדור. הכדור נע בכף ידו. דני טחב אותו לכיס.
קריס ומת' ירדו באיטיות לסלון. יולי ומייקל כבר נכחו בבית, אחרי ששהו בביתם אצל הוריהם לילה לפני.
"אני מניחה שהם הסכימו..." פיהקה קריס.
"דיברתי עם אמא ואבא, הסברתי להם את הסיטואציה... אמא בכתה קצת, אבל היא הסכימה, לא היתה לה ברירה, היא גאה בשלושתינו, על ההצטיינות בבית הספר של רוקסן ועל המקומות שהגענו אליהם. סינת'יה דיברה עם אמא, היא הסבירה לה שהמשימה לא מסוכנת, וזה בסדר ובטוח בשביל יולי, שזה יותר כמו טיול..." הסביר מייקל.
"וואו!!" התלהב טרי, "אני זוכר את זה..."
מבטיהם של כולם הופנו לכותל המערבי של הסלון, שזהר באור זהוב. דרו עבר בו, אחריו סינת'יה וטוביאס.
"היום בו קמנו, ישנו בחדר שם..." הסבירה קריס ליולי.
"עכשיו זו כניסה רשמית לבית" צחקה קאסי שהגיחה מהמטבח.
מיו וסלבי ריחפו בחדר ויצאו אחריה.
"מיו, התגעגענו אליך!" קרא דני.
"כן, הסתובבתי קצת באיזור, עכשיו אני כאן, עם דרו וקאסי..." הסביר מיו.
"בוקר טוב לכם חברים..." בירכה סינת'יה את כולם.
"בוקר טוב..." הוסיף טוביאס.
"אתם מוכנים?" שאלה סינת'יה.
"מוכנים ומזומנים!" חייכה מריהאנה.
"הסירת-מטוס מחכה על החוף, היא תיקח אתכם ליעד... מריהאנה, את לבית הספר לסוכנות. קריס, מייקל, יולי, מת', אתם לאן שצריך..." הסבירה סינת'יה, שומרת על קור רוח.
"אז זה הזמן להיפרד?" שאלה קריס.
אחרי חיבוקים אחרונים הוביל דרו את אלה שעזבו חזרה אל היציאה החדשה מהבית. קריס סימנה פרצוף אחרון, נגעל, לויולט, על כך שהיא צריכה ללכת בעקבות מריהאנה. ויולט צחקקה.
"נו טוב..." פיהק טרי, "אני הולך להיפרד סופית מהפוקימונים שלי..."
"אתה לא לוקח איתך את כולם?" שאלה ויולט.
"יש לי שמונה פוקימונים, חלקם מאומנים יותר וחלקם פחות, אני מעדיף שהם ינוחו פה בינתיים בחדר הטבע, במקום בטוח, ואתן לחבר'ה החדשים דגש..." הסביר לה טרי.
"כן, הגיוני, לי ולדני יש מעט פוקימונים..." ענתה ויולט.
"אחרי שאיבדתי את השלדר הנסיך שלי!!!" התייפח דני.
"גם טוטודייל מקסים, חוץ מזה ששלדר כאן איתנו, כל הזמן!" צחקה ויולט וגלגלה בידיה את הפוקדור של הסלווקינג שלה.
טרי נכנס אל המנהרות. הוא חלף על פני קירות האבן.
"וואו, חלון, את זה לא ראיתי..." הוא מלמל והציץ בחלון קטן שנחצב בסלע. הוא ראה את החוף. מסוק צף על המים. דמותה של מריהאנה המזערית היתה האחרונה שנכנסה אל המסוק. הוא החל להמריא, וטס משם.
"היה שלום..." נופף טרי והתכונן ללכת.
"חכה טרי..." הגיח דני, "טוביאס עוד פה, הוא רוצה לדבר איתנו, הוא ממהר..."

דני וטרי חזרו אל הסלון. דרו ישב שם עם קאסי, לאנס וויולט. טוביאס התהלך מסביבם, כשדאסקנויר מרחף בסמוך אליו וגם סינת'יה.
"הנה אתם..." הוא מלמל, מניף את שיערו השחור והארוך.
"כן טוביאס, שמענו שאתה צריך אותנו..."
"כן, שמעתי שאתם יוצאים לסינו כדי לרדוף אחרי הגנב והגרובייל..." אמר טוביאס.
"נכון, אנחנו יוצאים ממש בקרוב..." הסכים טרי.
"ובכן, רק רציתי לתת לכם כמה טיפים ופיסות מידע נוספות שיעזרו לכם..."
"הם באמת צריכים את זה..." הוסיפה קאסי.
"וובכן, הגנב עם הגרובייל מסתובב במחוז סינו, מכיוון שלמחוז הזה יש קשר ישיר לזמן ולמרחב"
"כן, כמו שכבר למדנו מהסיפור של אבני המחוזות, דיאלגה ופאלקיה שולטים בסינו ובזמן ובחלל, כמו שפה בהוון, גראודון וקיוגר במים ובאדמה" הסבירה ויולט. טרי היה מופתע ממנה.
"תלמידה למופת" חייך לאנס.
"מנגנוני הזמן האלה, יגרמו להרס עצום אם הם ילקחו ממקומם, כמו שכבר ראיתם. לטווח הרחוק זה ישפיע על כל העולם, לא רק על המקומות הספציפיים בהם נתקלנו, כמו ביצת פסטוריה ויער אטרנה"
"איפה השאר נמצאים?" שאל דני.
"אין לנו שמץ של מושג..." אמרה סינת'יה, "בתור מומחית במיתולוגיה של סינו, לא הרבה שמעתי עליהם..."
"והגנב?! למה שהוא ירצה לעשות דבר כזה?" שאלה ויולט.
"הגנב הזה..." הסביר טוביאס, "הוא בחור צעיר ומרושע שהגיע מהעתיד עם השותף שלו גרובייל"
"מהעתיד?!" הופתעו כולם.
"אכן כן, אני מכיר אותו..." הסביר טוביאס. סינת'יה הביטה עמוק בטוביאס.
"איך אבל?!" שאל לאנס.
"גם אני הגעתי מהעתיד, באתי כדי לעצור אותו מלהפוך את העולם שלנו למקום קפוא" הסביר טוביאס.
"מה?! זה לא דרייק?!" הופתע טרי.
"לא נראה לי שזה הדרייק שאתם מדברים עליו..." אמר טוביאס, "שמו בכלל הוא ג'י"
"ג'י?!" צחק דני, "מה זה ג'י?"
"קיצור של שמו המלא..." אמר טוביאס ובלע את רוקו. דאסקנויר הביט בילדים במסתוריות.
"בשורה התחתונה, אנחנו מודים לכם וסומכים עליכם שתעצרו אותו" אמרה סינת'יה. היא הוציאה שלושה שעוני יד, אחד כחול, אחד אדום ואחד ורוד.
"אלה גרסא מחודשת של מה שקיבלת פעם מדרו" הסבירה סינת'יה ופנתה לדני. הפעם יהיו לשלושתיכם כאלה, בעזרתם תוכלו להזעיק אותנו וגם ליצור איתנו קשר!" היא הסבירה, "נעדכן אתכם אם נמצא מידע מעניין לגבי גרובייל ונבוא לתגבר אתכם"
"תודה סינת'יה..."
"עוד גלידה של מיסטר מיים?" שאלה קאסי את סינת'יה בנימוס.
"אממ, טוב..." היא מלמלה ואז חייכה, "אני לא יכולה לסרב לזה"
קאסי ניגשה למטבח.
"לפני שאתם מטיילים, הייתי רוצה להזמין אתכם ליומיים על חשבונינו במלון חמשת הכוכבים באיזור התיירות בחוף בסינו, צמוד לאגם הגבורה!" חייכה סינת'יה.
"וואו!!!" התרגש דני.
"נופש?!"
"כן!!!" התלהבה ויולט.
"למה גם אנחנו לא יוצאים?" צחק לאנס.
"כי אתם שלושה עצלנים..." צחקה סינת'יה.
"סינת'יה, אנחנו מודים לך מקרב לב..." אמר דני.
"יוצאים לנופש!!!!!! ואהוווו!" צרח טרי.
"אני אתכם..." אמר סלבי.

סינת'יה וטוביאס עזבו את הבית ברכיבה על הגארצ'ומפ של סינת'יה.
טרי, ויולט ודני ניגשו לחדר הטבע, דמוי היער. חוץ מהפוקימונים של דרו, קאסי ולאנס, זיהה טרי מגמר.
"מגמר?" תהה טרי, "אוי, מת' שכח אותו!"
"הוא לא..." אמרה ויולט, "הוא השאיר את קבוטו ואותו כאן עם חברו הטוב, האלקטבאז שלך..."
"הבנתי, מצוין! צאו כולכם!" קרא טרי ולקח ארבעה פוקדורים משולחן שניצב בפינת החדר, ועליו מקומות ריקים לפוקדורים.
בשורה קצרה עמדו מול טרי ארבעת הפוקימונים שלו, אותם החליט להשאיר בזמן שהוא יסייר בסינו. טאורוס חרך את כף רגלו בקרקע, לצד סוולו שפרש את כנפיו. פרוסלאס ריחפה לצידם במסתוריות ואלקטבאז טען אנרגיה חשמלית נמוכה וחשמל את טרי באופן שיראה לו את אהבתו.
"סוולו, ליגת הפוקימונים עוד לפנינו! פרוסלאס, תודה על כל העזרה שלך באלמיה. אלקטבאז, יהיה לך זמן איכות עם מגמר..." מגמר ניגש לאלקטבאז ולחץ את ידו בצורה חברית.
"וטאורוס, אתה הורס!!" צחק טרי. טאורוס קפץ על טרי וליקק את פניו בהתרגשות.
"הוא באמת הורס..." צחק דני. טאורוס עזב את טרי והתנפל בליקוקים על דני.
"לא התכוונתי שזה מה שתעשה!!!" צעק דני.
ויולט וטרי צחקו. גלייגר פרץ החוצה מהפוקדור שלו ונפרד גם הוא מחבריו.
"תישאר איתם!" אמר דני ושחרר לחופשי את הוויפינבל שלו, "אין שום סיכוי בעולם שתחמיץ את הפסטיבל הגדול חבר, אל תדאג" עודד דני את וויפינבל. הוא הניח את הפוקדור שלו על השולחן, לצד פוקדור נוסף ומסתורי.

קריס, מייקל, מת' ויולי נכנסו לדלת שמאוד הזכירה להם את חדר הזמן שהיה בעבר בביתו של דרו. במערבולות של צבעים, קולות ואורות הם השתגרו, טיילו בזמן.

[B]הערות:[/B]
*טרי משאיר את סוולו, אלקטבאז, טאורוס ופרוסלאס בחדר הטבע
*טרי לוקח איתו לסינו את גלייגר, קקנייה, טוטודייל וסינדקוויל
*ויולט לוקחת איתה לסינו את אייפום, סלווקינג, טדיאורסה וצ'יקוריטה
*דני משאיר את וויפינבל בחדר הטבע
*דני לוקח איתו לסינו את וולפיקס, בלאסום וטוטודייל
*מת' משאיר את קבוטו ומגמר בחדר הטבע
*מת' לוקח איתו לג'וטו את סניזל, קבוטו, דרטיני, גלאייד וטארטוויג

[B]פוקימונים שהופיעו בפרק:[/B]
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/151.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/251.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/207.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/277.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/125.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/128.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/478.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/393.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/190.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/216.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/152.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/037.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/070.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/193.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/215.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/126.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/407.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/281.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/253.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/477.gif[/IMG] [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/194.gif[/IMG]

[B]ספויילר לפרק הבא:[/B]

[IMG]http://i40.tinypic.com/2hnxm5e.png[/IMG]

"אהלן..." חייך דני והגיש לבחורה פתק חתום על ידי סינת'יה.
"הבנתי, אתם האורחים בסוויטה המיוחדת... יש לכם יומיים לבלות כאן..." היא אמרה והקלידה במחשב כמה ספרות.
"כמה בחורות יפות!" זהר טרי.
"וגברים מהממים!" התלהבה ויולט מבריכת המלון.
שתי קרניים לבנות בקעו מהפוקדורים של החבורה. טוטודייל ופיפלאפ מיהרו לצאת החוצה ולצלול בבריכה.
פיפלאפ וטוטודייל התלהבו ממי הבריכה.
"לא שוב הם!" זעק טרי. ניקי עמדה מולם, בפאה מתולתלת בצבע שחור. ליל עמד לידה. הם חייכו. שואב אבק ענקי ניצב לפניהם.
"וויגלי..." צחק וויגליטאף ברשעות.
"סינדקוויל, גחלת!" פקד טרי.
"לוקסיו, ניב אש!" פקדה מריה.

בשבועיים האחרונים פרסמתי לכם טיזרים הקשורים למריהאנה ולדמויות הרעים. וובכן, זה לא מסתכם בזה. מחר ההכרזה הסופית:

[IMG]http://i40.tinypic.com/5ppqo2.png[/IMG]

חתיכת פרק הבאת... החבורה נפרדת... מקווה מאוד שמישו מהפוקימונים שלהם הולך להתפתח בקרוב... :}

יותר מהר ממה שאתה חושב :]