-
[B]אנדי[/B]
[SPOILER]אתה מתקרב אל כיוון הקול, צועק אל גיבל תוך כדי ושולף את החרב שלך. כשאתה מגיע אל האזור אליו ראית את גיבל הולכת וממנו שמעת את הרעש אשר שמעת אנרגיה חשמלית דקה פוגעת באדמה שמימינך. אם היית הולך טיפה ימינה והיית נפגע. אתה ממהר להסתכל אל הכיוון ממנו הגיעה האנרגיה החשמלית, מכין את חרבך להגנה עצמית. אתה רואה את גיבל, היא עומדת לא רחוק ממך, עם גבה אליך. היא מסתכלת על חתיכת ברזל מעופפת, קרובה אל סלע שבור- יש בו ממש חור והחלקים שלו על האדמה שמתחתיו. חתיכת הברזל המעופפת היא בעצם כדור ברזל בעל עין אחת וגדולה, בכל אחד מצידיו יש מגנט אחד ועל קצה ראשו ומתחת לעינו יש מברגים- מתחת לעין שניים ובקצה אחד [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/081.gif[/IMG] זהו פוקימון, אתה בטוח בכך. אבל לא מה שאתה מחפש. זהו פוקימון חשמל, מאגנמייט. הוא נחשב לפוקימון קשה למציאה בטבע, רוב הפוקימונים מסוגו נמצאים בצבא. אלו פוקימונים שימושיים אך בגלל החולשה שלהם לפוקימוני אש קשה להם לשרוד בטבע שבהואן.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1448844][b]אנדי[/b]
[spoiler]אתה מתקרב אל כיוון הקול, צועק אל גיבל תוך כדי ושולף את החרב שלך. כשאתה מגיע אל האזור אליו ראית את גיבל הולכת וממנו שמעת את הרעש אשר שמעת אנרגיה חשמלית דקה פוגעת באדמה שמימינך. אם היית הולך טיפה ימינה והיית נפגע. אתה ממהר להסתכל אל הכיוון ממנו הגיעה האנרגיה החשמלית, מכין את חרבך להגנה עצמית. אתה רואה את גיבל, היא עומדת לא רחוק ממך, עם גבה אליך. היא מסתכלת על חתיכת ברזל מעופפת, קרובה אל סלע שבור- יש בו ממש חור והחלקים שלו על האדמה שמתחתיו. חתיכת הברזל המעופפת היא בעצם כדור ברזל בעל עין אחת וגדולה, בכל אחד מצידיו יש מגנט אחד ועל קצה ראשו ומתחת לעינו יש מברגים- מתחת לעין שניים ובקצה אחד [img]http://sprites.pokecheck.org/i/081.gif[/img] זהו פוקימון, אתה בטוח בכך. אבל לא מה שאתה מחפש. זהו פוקימון חשמל, מאגנמייט. הוא נחשב לפוקימון קשה למציאה בטבע, רוב הפוקימונים מסוגו נמצאים בצבא. אלו פוקימונים שימושיים אך בגלל החולשה שלהם לפוקימוני אש קשה להם לשרוד בטבע שבהואן.[/spoiler][/quote]
"אז זה מקור הרעש" אומר בעצבנות. "גיבל תעזבי אותו. הוא לא יכול לעזור לנו" אומר לגיבל ומיד אשנה את דעתי: "תשכחי את מה שאמרתי, תשאלי אותו אם הוא יודע היכן מסתתרים פוקימוני האש שבסביבה. אולי הוא דווקא כן יעזור לנו!". לאחר מכן אחכה שתשאל ותצביע על המיקום או תוביל אותי
-
[b]אנדי[/b]
[spoiler]גיבל פותחת את פיה, מתחילה לטעון בתוכו אנרגיה סגולה. מאגנמייט נשען עם המגנט הימני שלו על הסלע השבור, יוצר קול חריקה נוראי, אתה ממהר לחסום את אוזניך כדי לא לסבול מהרעש- זה לא עוזר. אתה לא היחידי שרעש זה מפריע לו, גיבל שנבהלת מרעש החריקה הנוראי משחררת את האנרגיה הסגולה שלה בפתאומיות. לא מכוונת ופוגעת בסלע השבור, שוברת אותו עוד יותר. חלקי הסלע נופלים בקולי קולות על האדמה ומאגנמייט מרחף הצידה. הוא נזהר שלא להיפגע מהחלקים הנופלים.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1448805]
[b]עמית[/b]
[spoiler]פיל נושב מפיו רוח קרירה המתלוואת בחתיכות שלג קטנים ולבנים. את הכל הוא מכוון אל פרצופו של הפוצ'יאנה. כתגובה להתקפה זו הפוצ'יאנה מסתובב ומתחיל לברוח, עובר אותך וממשיך לרוץ בשביל. הוא לא מספיק להתרחק לפני שהוא מועד על אבן קטנה שבאמצע השביל, אתה יכול לשמוע מאיפה שאתה קליק חזק במיוחד המגיע ממנו. הוא מפסיק לזוז לאחר מכן.
אתה מתקרב בזהירות אל הפוקימון הקטן, הוא מחוסר הכרה. בנוסף לרגלו דם מתחיל לנזול גם מפיו ורגלו הקדמית הלא מדממת עקומה. למרות מצבו העגום, הוא לא זז כרגע או בכלל במצב להתקפה- אתה יכול לטפל בו. עלים יש בשפע באזור העצים, בלי הכלב עכשיו אתה יכול להגיע אליו בלי בעיה. אתה ניגש אל האזור ואוסף כמה עלים שאתה צריך, עלים ירוקים טריים וחזקים. אתה מתקרב אל ספיל ומבקש ממנו להרטיב את העלים שאספת בלי לקרוע אותם, הוא יורק עליהם זרם מים חלש. כך בעצם הם נרטבים בלי להיקרע. אתה חוזר אל פוצ'יאנה, עדין מחוסר הכרה במקום שהשארת אותו. אתה מצמיד את העלים הרטובים לפצע שברגלו, לוחץ ומנסה לעצור את הדם. הפצע שעשית לו גדול מדי, זה לא מספיק כדי לעצור לגמרי את הדם. אתה חותך בעזרת הפגיון שלך את בגדיך, עוטף בעזרת הבד החתוך את הרגל יחד עם העלים. פחות דם נוזל, זה בטוח, אבל עדין הוא צריך טיפול רפואי רציני. פיל לא יכול להגיע עד לכלב, אתה מוותר על אבקת השלג ובמקום בודק את הפה שלו- זה נראה שהוא נשך את הלשון בנפילה. בנוסף נראה שגם אפו מעט נפצע מהחיכוך. אתה מרים את הכלב מחוסר ההכרה ומתחיל ללכת איתו בחזרה אל העיירה. פיל עוקב אחריך בשחיה.
כשאתם מגיעים אל העיר אתה נאלץ להשאיר את פיל בנהר, הוא איטי מדי על האדמה ואתה ממהר. אתה רץ במהירות אל המפקדה עם הכלב בידך, עדין מחוסר הכרה. בכניסה נמצא שומר שונה הפעם, הוא נראה בערך בגילך. יש לו שיער קצר ושחור, מבולגן מאוד. הוא לבוש בחולצה לבנה ומכנסיים שחורות. [url="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/5/91921.jpg"]קליק[/url]. מעליו מרחף פוקימון קטן הנראה כאילו כיסו אותו בכיסוי סגול כהה. מקצה ראשו יוצאת קרן ארוכה ועיניו גדולות וצבעוניות במיוחד [img]http://sprites.pokecheck.org/i/353.gif[/img]
"כ-כן! איך אוכל לעזור לך?!" שואל הנער כאשר אתה נעצר לידו, עדיין אוחד בפוקימון הפצוע. הוא נשמע לחוץ, גורם לך לתהות האם גם זה היום הראשון שלו בצבא. אין לך זמן לשאול אותו שאלות, אתה ישר ניגש לעניין ומסביר לו על מה שקרה ומצבו של הפוקימון. "אה... אמם... תראה... אני לא חושב שאפשר לטפל כאן בפוקימונים שלא קשורים לצבא..." הוא עונה לאחר שאתה מסיים את הסברך:"אני גם לא חושב שיש כאן בית חולים לפוקימונים... זאת עיירה קטנה מדי... אבל אני אגיד לך מה, אני אדאג לו. אני לא שומר כאן לבדי, בקרוב השני יחזור ואז אקח אותו פנימה ואבקש שיטפלו בו! אני מבין את טוב הלב שלך, אחי! אל תדאג, אשמור עליו טוב! אני אגיד להם שזה הפוקימון שאני רוצה לאמן או משהו. רק תחזור בשבילו אחר כך, כי אני בקושי מצליח לשלוט בשאפט הזה... אני לא באמת יכול לדאוג לשני פוקימונים. אוקיי?"[/spoiler][/quote]
"אל תדאג!" אצעק בזמן שארוץ חזרה לאגם ולספיל "אני אחזור לקחת אותו רק שיטפלו בו!" אצעק וארוץ חזרה לספיל ולמשימה
-
[quote=dj pon-3;1448884][b]אנדי[/b]
[spoiler]גיבל פותחת את פיה, מתחילה לטעון בתוכו אנרגיה סגולה. מאגנמייט נשען עם המגנט הימני שלו על הסלע השבור, יוצר קול חריקה נוראי, אתה ממהר לחסום את אוזניך כדי לא לסבול מהרעש- זה לא עוזר. אתה לא היחידי שרעש זה מפריע לו, גיבל שנבהלת מרעש החריקה הנוראי משחררת את האנרגיה הסגולה שלה בפתאומיות. לא מכוונת ופוגעת בסלע השבור, שוברת אותו עוד יותר. חלקי הסלע נופלים בקולי קולות על האדמה ומאגנמייט מרחף הצידה. הוא נזהר שלא להיפגע מהחלקים הנופלים.[/spoiler][/quote]
"גיבל, מה את עושה?" אשאל בעצבנות אחרי שהיא לא תמלא אחרי פקדותי. "מה בכלל ניסית לעשות?"
אומר ואחכה לאיך שהיא תגיב. "בואי נלך מכאן כבר הפחדת את המגנמייט למוות".
-
[b]עמית[/b]
[spoiler]אתה עונה לאיש וחוזר בחזרה אל ספיל בריצה. הוא נמצא בנהר, איפה שהשארת אותו. אתה יכול לחזור לאיפה שהיית או להמשיך אל אחרי הנהר- מזרחה אל כיוון יער אטרנה.[/spoiler]
[b]אנדי[/b]
[spoiler]"גי!" גיבל קופצת כתגובה לשאלתך העצבנית. היא מסתובבת אליך, מפנה את גבה אל הפוקימון הפראי:"גי! גי!" היא עונה לך בעצבנות, קופצת במקום פעם אחת לאחר ה"גי" הראשון.
אתה לא מספיק להגיד את משפטך השלישי, אתה מרגיש כאב חד בכל גופך, כאילו הרגע דקרו אותך. הכאב נעלם לאחר שנייה, אבל הוא כאב מספיק כדי לגרום לך לאבד את שיווי משקלך וליפול, אתה רואה רק שחור.
הראיה שלך חוזרת כדקה אחרי שאתה שומע קולות פיצוץ שונים- אתה רואה אדמה. אתה מתיישב בזהירות ומסתכל סביב, הסלע שלפני מספר דקות היה חצי שבור נהרס לגמריי, בקצה ההריסות שלו שוכב המאגנמייט. עינו לבנה לגמריי, אתה לא יכול לראות את האישון שלו. גיבל עומדת לידך, מפנה אליך את הגב ונוהמת לכיוון הפוקימון החשמלי. ראשך, ידך ורגליך כואבות ומדממות, אבנים קטנות פצעו את בשרך כאשר נפלת. הדם נוזל באיטיות מהחתכים הקטנים על האדמה.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1449077][b]עמית[/b]
[spoiler]אתה עונה לאיש וחוזר בחזרה אל ספיל בריצה. הוא נמצא בנהר, איפה שהשארת אותו. אתה יכול לחזור לאיפה שהיית או להמשיך אל אחרי הנהר- מזרחה אל כיוון יער אטרנה.[/spoiler]
[/quote]
אלך לכיוון יער אטאנה "אני רק מקווה שהוא בסדר" אגיד לעצמי ואחשוב על הפוקימון המסכן שהשארתי בבסיס "אני אל רוצה לגרום לעוד פוקימון חסר אונים טראומה כזו" אסביר לעצמי "וגם אני לא רוצה לראות שוב דם" אמלמל ואלך כאשר ראשי מביט באדמה
-
[quote=dj pon-3;1449077][b]
[b]אנדי[/b]
[spoiler]"גי!" גיבל קופצת כתגובה לשאלתך העצבנית. היא מסתובבת אליך, מפנה את גבה אל הפוקימון הפראי:"גי! גי!" היא עונה לך בעצבנות, קופצת במקום פעם אחת לאחר ה"גי" הראשון.
אתה לא מספיק להגיד את משפטך השלישי, אתה מרגיש כאב חד בכל גופך, כאילו הרגע דקרו אותך. הכאב נעלם לאחר שנייה, אבל הוא כאב מספיק כדי לגרום לך לאבד את שיווי משקלך וליפול, אתה רואה רק שחור.
הראיה שלך חוזרת כדקה אחרי שאתה שומע קולות פיצוץ שונים- אתה רואה אדמה. אתה מתיישב בזהירות ומסתכל סביב, הסלע שלפני מספר דקות היה חצי שבור נהרס לגמריי, בקצה ההריסות שלו שוכב המאגנמייט. עינו לבנה לגמריי, אתה לא יכול לראות את האישון שלו. גיבל עומדת לידך, מפנה אליך את הגב ונוהמת לכיוון הפוקימון החשמלי. ראשך, ידך ורגליך כואבות ומדממות, אבנים קטנות פצעו את בשרך כאשר נפלת. הדם נוזל באיטיות מהחתכים הקטנים על האדמה.[/spoiler][/quote]
את מנסה להרוג אותי??
_____________________
"אח, כואב" אומר בכאב גדול בזמן שאנסה לקום ולנקות את עצמי. "המקום הזה מאוד מסוכן, אנחנו צריכים להיזהר יותר. אבל תודה לך, את הצלת אותי. נראה לי" אומר לה בשמחה ואחבק אותה. "אני צריך לנקות את הפצעים. בואי נחזור מהר לעיר כדי לשטוף את הפצעים ולצלוע בחזרה לעבוד. אבל לפני זה נפנה את מגנמייט." אומר בחיוך ואפנה את מגנמייט אל מאחורי הסלע ואלך לכיוון העיר תוך כדי חיפוש אחרי פוקימוני אש אחרים שאולי יכולים לצוץ בדרך חזרה.
-
[B]עמית[/B]
[SPOILER]אתה ממשיך אל כיוון יער אטרנה, בוהה באדמה וסומך על פיל שיעקוב אחריך. אתה מתקדם בשביל דק ואפרפר, עליו צומחים מעט עשבים ופרחים. מצדך הימני נמצא הנהר, שם אמור לשחות פיל שלך. מצדך השמאלי נמצא שדא גבוה. השביל אמור להיות בטוח יותר משני הכיוונים, הוא גם אמור להוביל אותך היישר אל כיוון היער. למרות שהדרך לא תהיה קצרה.
דבר לא מפריע להתקדמותך. אתה מגיע אל הכניסה ליער בלי להסתכסך עם אף פוקימון פראי, עכשיו מתחילות הבעיות. הנהר בו פיל שחה עד עכשיו מוביל אל מסביב ליער- אתה רוצה להיכנס אל תוך היער. אין מקום בו ספיל שלך יוכל לשחות אל תוך היער. הוא נאלץ לצאת מתוך המים ולהזדחל באיטיות אל הכניסה, אתה הולך להיות מאוד איטי בתוך היער. העצים מאוד גבוהים ביער, אתה יכול לראות את זה כבר מהכניסה, ככל שתתקדם עמוק יותר אל תוך היער יהיה חשוך יותר. ובמחוז כמו סינו, חשוך יותר אומר יותר פוקימוני רוח ואופל מסוכנים. מצד שני, אתה כן צריך למצוא פוקימון אופל בעייתי. אין מקום טוב יותר למציאת פוקימון כזה מאשר יער חשוך.
אתה נושם נשימה עמוקה, אין סיבה לחשוש. אתה לא הולך להיכנס עמוק מאוד אל תוך היער- אתה לא כזה טיפש. אם הפוקימון פוגע בבני אדם הוא חייב להיות במקומות אליהם בני אדם יכולים להגיע, כך שלהיכנס עמוק לתוך היער לאזור מלא בפוקימונים בלבד לא דרוש. הפחד נעלם לגמרי כאשר אתה נזכר שההתקפות של ספיל הן התקפות מרחוק- אתה לא צריך שהוא יהיה מהיר על האדמה. אין לך בכלל מה לחשוש מיער קטנטן שכזה, 'הכל ילך חלק ובטוח' אתה מחליט, לא עוד קרבות כמו הקרב האחרון שלך. שמח ובהרגשת ביטחון אתה עושה את החצי צעד הראשון שלך אל תוך היער, נעצר כשרגלך עדיין באוויר כאשר נעצר ליד פוקימון גדול ולבן הקפץ מתוך היער. אתה שם לב שהוא לא לגמרי לבן, רק צבע פרוותו כזאת. צבע גופו שחור ואתה יכול לראות זאת לפי פניו הלא פרוותיות והקרן היוצאת מצד ראשו. זנבו גבוה וארוך גם כן לא פרוותי, בצבע גופו השחור. כמובן שכך גם ציפורניו הארוכות בכל ארבעת הרגליים עליהן הוא עומד [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/359.gif[/IMG] אבסול. פוקימון האסון. הדבר הראשון שאתה חושב כאשר אתה מזהה את הצורה היפה אך המפחידה הזו. זהו פוקימון הידוע באסונות שהוא מביא עם בואו. פוקימון זה נחשב לנדיר. הוא נראה לעיטים רחוקות מאוד וכאשר נראה הוא תמיד מביא איתו אסון גדול. הפוקימון מסתכל עליך, הוא רק קצת יותר גבוהה ממך. פעם ראשונה שיוצא לך לראות אבסול חיי, ועוד מקרוב כל כך. אתה המום, מפוחד ומבוהל, אתה לא מצליח לחשוב על דבר ואתה פשוט בוהה בפוקימון עם פה חצי פתוח. כך אתם מסתכלים אחד על השני למשך מספר שניות, לאחר שהשניות האלו עוברות הפוקימון בורח אל תוך הדשא הגבוה, נעלם במהירות בין העשבים הגבוהים.[/SPOILER]
[B]אנדי[/B]
[SPOILER]רק מנסה לגרום לך להבין איפה אתה נמצא
~~~
אתה מנסה לתפוס את גיבל ולחבק אותה, היא מתחמקת ממך ובורחת אחורה. לא נראה שהיא מעוניינת בחיבוק. אתה קם ומנקה את עצמם מחול, קודם כל. דואג שדבר לא יכנס אל תוך הפצעים שלך ויזהם אותם. לאחר שאתה מחביא את מאגנמייט מאחורי אחד הסלעים הלא שבורים אתה חוזר אל העיר בלי הפרעות בדרכך(לא ממש הספקת להתרחק גם ככהXD), מחפש מים כדי לשטוף את הפצעים שלך. לחוסר מזלך, אתה בהואן. אין מים בשום מקום.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1449116][b]
[b]אנדי[/b]
[spoiler]רק מנסה לגרום לך להבין איפה אתה נמצא
~~~
אתה מנסה לתפוס את גיבל ולחבק אותה, היא מתחמקת ממך ובורחת אחורה. לא נראה שהיא מעוניינת בחיבוק. אתה קם ומנקה את עצמם מחול, קודם כל. דואג שדבר לא יכנס אל תוך הפצעים שלך ויזהם אותם. לאחר שאתה מחביא את מאגנמייט מאחורי אחד הסלעים הלא שבורים אתה חוזר אל העיר בלי הפרעות בדרכך(לא ממש הספקת להתרחק גם ככהxd), מחפש מים כדי לשטוף את הפצעים שלך. לחוסר מזלך, אתה בהואן. אין מים בשום מקום.[/spoiler][/quote]
"אין מים. מה אני אעשה?" אשאל את עצמי בעודי חושב על דרך לחטא את הפצעים ולאחר מכן אזכר שבטירונות אמרו לנו שאלכוהול הוא חומר מחטא כי הוא מכיל כוהל. אני אקום ואלך לחפש איזהו בית מרקחת שיכולה למכור לי כוהל שיחטא לי את הפצעים. כאשר אמצע כזאת חנות אשאל כמה עולה כוהל ותחבושות.
-
[quote=dj pon-3;1449116][b]עמית[/b]
[spoiler]אתה ממשיך אל כיוון יער אטרנה, בוהה באדמה וסומך על פיל שיעקוב אחריך. אתה מתקדם בשביל דק ואפרפר, עליו צומחים מעט עשבים ופרחים. מצדך הימני נמצא הנהר, שם אמור לשחות פיל שלך. מצדך השמאלי נמצא שדא גבוה. השביל אמור להיות בטוח יותר משני הכיוונים, הוא גם אמור להוביל אותך היישר אל כיוון היער. למרות שהדרך לא תהיה קצרה.
דבר לא מפריע להתקדמותך. אתה מגיע אל הכניסה ליער בלי להסתכסך עם אף פוקימון פראי, עכשיו מתחילות הבעיות. הנהר בו פיל שחה עד עכשיו מוביל אל מסביב ליער- אתה רוצה להיכנס אל תוך היער. אין מקום בו ספיל שלך יוכל לשחות אל תוך היער. הוא נאלץ לצאת מתוך המים ולהזדחל באיטיות אל הכניסה, אתה הולך להיות מאוד איטי בתוך היער. העצים מאוד גבוהים ביער, אתה יכול לראות את זה כבר מהכניסה, ככל שתתקדם עמוק יותר אל תוך היער יהיה חשוך יותר. ובמחוז כמו סינו, חשוך יותר אומר יותר פוקימוני רוח ואופל מסוכנים. מצד שני, אתה כן צריך למצוא פוקימון אופל בעייתי. אין מקום טוב יותר למציאת פוקימון כזה מאשר יער חשוך.
אתה נושם נשימה עמוקה, אין סיבה לחשוש. אתה לא הולך להיכנס עמוק מאוד אל תוך היער- אתה לא כזה טיפש. אם הפוקימון פוגע בבני אדם הוא חייב להיות במקומות אליהם בני אדם יכולים להגיע, כך שלהיכנס עמוק לתוך היער לאזור מלא בפוקימונים בלבד לא דרוש. הפחד נעלם לגמרי כאשר אתה נזכר שההתקפות של ספיל הן התקפות מרחוק- אתה לא צריך שהוא יהיה מהיר על האדמה. אין לך בכלל מה לחשוש מיער קטנטן שכזה, 'הכל ילך חלק ובטוח' אתה מחליט, לא עוד קרבות כמו הקרב האחרון שלך. שמח ובהרגשת ביטחון אתה עושה את החצי צעד הראשון שלך אל תוך היער, נעצר כשרגלך עדיין באוויר כאשר נעצר ליד פוקימון גדול ולבן הקפץ מתוך היער. אתה שם לב שהוא לא לגמרי לבן, רק צבע פרוותו כזאת. צבע גופו שחור ואתה יכול לראות זאת לפי פניו הלא פרוותיות והקרן היוצאת מצד ראשו. זנבו גבוה וארוך גם כן לא פרוותי, בצבע גופו השחור. כמובן שכך גם ציפורניו הארוכות בכל ארבעת הרגליים עליהן הוא עומד [img]http://sprites.pokecheck.org/i/359.gif[/img] אבסול. פוקימון האסון. הדבר הראשון שאתה חושב כאשר אתה מזהה את הצורה היפה אך המפחידה הזו. זהו פוקימון הידוע באסונות שהוא מביא עם בואו. פוקימון זה נחשב לנדיר. הוא נראה לעיטים רחוקות מאוד וכאשר נראה הוא תמיד מביא איתו אסון גדול. הפוקימון מסתכל עליך, הוא רק קצת יותר גבוהה ממך. פעם ראשונה שיוצא לך לראות אבסול חיי, ועוד מקרוב כל כך. אתה המום, מפוחד ומבוהל, אתה לא מצליח לחשוב על דבר ואתה פשוט בוהה בפוקימון עם פה חצי פתוח. כך אתם מסתכלים אחד על השני למשך מספר שניות, לאחר שהשניות האלו עוברות הפוקימון בורח אל תוך הדשא הגבוה, נעלם במהירות בין העשבים הגבוהים.[/spoiler]
[/quote]
'דיי אין לי כוח לזה' אחשוב 'קודם אני כמעת הורג פוקימון חסר ישע ועכשיו בא פוקימון שאם אתה רואה אותו זה אומר שאתה עומד למות או משהו' אחשוב בכעס "למה זה לא יכול להיות הרבה יותר פשות" אגיד כועס "למה הציפור המזורגגת הזו לא יכול לנחות מולי להגיש לי את הראש שלה ואני פשוט אגאל אותה מיסורה?!" אגיד מעוצבן "משימה מפגרת" אגיד ואמשיך להתקדם לאט אבל בטוח ואבדוק כל תזוזה חשודה וגם כזו שלא חשודה ליתר ביטחון
-
[B]אנדי[/B]
[SPOILER]אתה מוצא בית מרקחת, אבל אין לך מה לחפש שם. אין לך כסף. למזלך, בית המרחקת נמצא בדיוק ליד בית חולים ובזכות כך שאתה חייל אתה יכול לקבל שם טיפולים בחינם. אתה ניגש אל בית החולים, מחכה מספר דקות בתור ופוגש את הרופא. איש לא חשוב, אין צורך לתאר אותו או להסביר עליו. הרופא מחטא את הפצעים שלך ומכסה אותם עם תחבושות, כדי שיהיו מוגנים.
"אתה צריך להיזהר מפוקימוני חשמל, הם יכולים לקחת חיים של בנאדם במכה אחת" מזהיר אותך הרופא לפני שאתה יוצא בחזרה אל המשימה שלך. אתה מודה לו על הטיפול והעצה וחוזר אל דרך 120, ממשיך להתקדם בה עד שאתה מגיע לאן שעצרת. המאגנמייט מחוסר ההכרה עדיין במקום, שוכב ולא זז מאחורי הסלע בו החבאת אותו. אין לך מה לעשות איתו, אתה צריך פוקימוני אש- לכן אתה ממשיך בחיפושים יחד עם גיבל שלך. (הקפצתי אותך כאן כי אין לי סבלנות להיתקע על שטויות. מקווה שזה גם בסדר מבחינתך).
אתה מתקדם בשביל החם והסלעי. מתרחק מעט יותר מהעיר, אתה עדיין יכול לראות אותה אבל כבר לא בבירור. "גי! גי!" מודיעה גיבל, אתה עובר להסתכל עליה ולראות מה היא רוצה. היא מצביעה על משהו, אתה מעביר את מבטך אל הכיוון אליו ידה של גיבל מכוונת, היא מצביעה על שני פוקימונים קטנטנים ואדמדמים. כל אחד מהם נראה כמו עיגול פרווה אדום בעל זוג רגליים וזוג ידיים [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/554.gif[/IMG]
הם לא רחוקים ממך, מספר מטרים ספורים ממך. הם מתהלכים להם בין הסלעים וזה לא נראה שהם שמו לב אליך ואל גיבל.[/SPOILER]
[B]עמית[/B]
[SPOILER]"פי..." ספיל נשמע מעט מפוחד מהתקף העצבים שלך, אך בכל זאת עוקב אחריך בזחילה. אתה צריך ללכת באיטיות כדי להתאים את הקצב שלך לשלו כדי לא לאבד אותו, זה לא עוזר לעצבים שלך. אתה מנסה לנצל את ההתקדמות האיטיות בלבחון טוב טוב כל אזור ואזור בו אתם הולכים.
אין שביל ביער, אתה צריך ללכת בין עצים שלאט לאט נהפכים לצמודים יותר ויותר. אתה לא יודע ממש לאט אתה הולך, לכן אתה דואג שלא להתרחק יותר מדי מהיציאה. כבר נהיה חשוך יותר, אתה מתהלך על העלים היבשית בזהירות. אם תעשה יותר מדי רעש פוקימונים פראיים יתקיפו אותך, אתה רק צריך למצוא אחד. זאת ציפור, לכן אתה בוחן טוב יותר את צמרות העצים יותר מאשר את האדמה. אתה מתחרט על דבר זה כאשר אתה שומע רעש רשרוש מתוך אחד השיחים הקרובים. אתה ישר עובר להסתכל אל הכיוון ממנו הגיע הרעש- אתה לא רואה דבר, אבל מה שעשה את הרעש עלול עדיין להיות בסביבה.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1449154]
[b]עמית[/b]
[spoiler]"פי..." ספיל נשמע מעט מפוחד מהתקף העצבים שלך, אך בכל זאת עוקב אחריך בזחילה. אתה צריך ללכת באיטיות כדי להתאים את הקצב שלך לשלו כדי לא לאבד אותו, זה לא עוזר לעצבים שלך. אתה מנסה לנצל את ההתקדמות האיטיות בלבחון טוב טוב כל אזור ואזור בו אתם הולכים.
אין שביל ביער, אתה צריך ללכת בין עצים שלאט לאט נהפכים לצמודים יותר ויותר. אתה לא יודע ממש לאט אתה הולך, לכן אתה דואג שלא להתרחק יותר מדי מהיציאה. כבר נהיה חשוך יותר, אתה מתהלך על העלים היבשית בזהירות. אם תעשה יותר מדי רעש פוקימונים פראיים יתקיפו אותך, אתה רק צריך למצוא אחד. זאת ציפור, לכן אתה בוחן טוב יותר את צמרות העצים יותר מאשר את האדמה. אתה מתחרט על דבר זה כאשר אתה שומע רעש רשרוש מתוך אחד השיחים הקרובים. אתה ישר עובר להסתכל אל הכיוון ממנו הגיע הרעש- אתה לא רואה דבר, אבל מה שעשה את הרעש עלול עדיין להיות בסביבה.[/spoiler][/quote]
אשאר דרוח ומוכן לכול דבר ובמיוחד לברוח אביט לכל הצדדים בפניקה ואבחן כל תנועה "פיל תהיה מוכן על אבקת שלג" אגיד לו "ברגע שהוא מתגלה ישר תקפיא אותו" אגיד מפוחד מאט ואשפשף את הפגיון שבחגורתי 'משום מה אני מרגיש יותר בטוח שאני יודע שזה שם' אשוב בזמן שאחזיק את הפגיון
-
[quote=dj pon-3;1449154][b]אנדי[/b]
[spoiler]אתה מוצא בית מרקחת, אבל אין לך מה לחפש שם. אין לך כסף. למזלך, בית המרחקת נמצא בדיוק ליד בית חולים ובזכות כך שאתה חייל אתה יכול לקבל שם טיפולים בחינם. אתה ניגש אל בית החולים, מחכה מספר דקות בתור ופוגש את הרופא. איש לא חשוב, אין צורך לתאר אותו או להסביר עליו. הרופא מחטא את הפצעים שלך ומכסה אותם עם תחבושות, כדי שיהיו מוגנים.
"אתה צריך להיזהר מפוקימוני חשמל, הם יכולים לקחת חיים של בנאדם במכה אחת" מזהיר אותך הרופא לפני שאתה יוצא בחזרה אל המשימה שלך. אתה מודה לו על הטיפול והעצה וחוזר אל דרך 120, ממשיך להתקדם בה עד שאתה מגיע לאן שעצרת. המאגנמייט מחוסר ההכרה עדיין במקום, שוכב ולא זז מאחורי הסלע בו החבאת אותו. אין לך מה לעשות איתו, אתה צריך פוקימוני אש- לכן אתה ממשיך בחיפושים יחד עם גיבל שלך. (הקפצתי אותך כאן כי אין לי סבלנות להיתקע על שטויות. מקווה שזה גם בסדר מבחינתך).
אתה מתקדם בשביל החם והסלעי. מתרחק מעט יותר מהעיר, אתה עדיין יכול לראות אותה אבל כבר לא בבירור. "גי! גי!" מודיעה גיבל, אתה עובר להסתכל עליה ולראות מה היא רוצה. היא מצביעה על משהו, אתה מעביר את מבטך אל הכיוון אליו ידה של גיבל מכוונת, היא מצביעה על שני פוקימונים קטנטנים ואדמדמים. כל אחד מהם נראה כמו עיגול פרווה אדום בעל זוג רגליים וזוג ידיים [img]http://sprites.pokecheck.org/i/554.gif[/img]
הם לא רחוקים ממך, מספר מטרים ספורים ממך. הם מתהלכים להם בין הסלעים וזה לא נראה שהם שמו לב אליך ואל גיבל.[/spoiler]
[/quote]
אני מאוד שמח שכבר הקפצת אותי בחזרה. זה מאוד מקל עלי :)
________________________
"האמ... דארומקות? כן, אלו דארומקות" אזכר במידע שעוד למדתי בטירונות. "בואי נראה, אלה פוקימונים קצת פחדנים אבל שטותיים וגם לומדים מתקפות חדשות ממש מהר. נראלי ששני אלו יתאימו" אומר לגיבל בשקט כדי לא להפחיד את הקארומקות. "בואי נתפוס אותם. קודם נעלה על אחד הסלעים כדי לתפוס גובה, אבל אנחנו צריכים להיות ממש מלפני השמש כדי שהם יהיו מסונוורים. אחרי זה תשתמשי עליהם במתקפת חול ואז בפעימת דרקון ומשם נראה את התוצאות" אומר כאסטרטגיה שימושית ואני וגיבל נבצע אותה.
-
[B]עמית[/B]
[SPOILER]אתה נוגע בפגיון שלך, זה באמת עוזר לך להרגיש יותר בטוח. אם משהו יקפוץ עליך תוכל להגן על עצמך. בנוסף פיל מכיון את עצמו להתקפה, גם הוא יוכל להגן עליך. אתה אמור להיות מוגן. מחשבות כאלו עוזרות לך לאגור אומץ. אתה מסתכל על כל צידך, מחפש את הדבר שעשה את הרעש.
רעש נוסף מגיע מצדך, אתה ישר עובר להסתכל לכיוון- מתוך אחד השיחים יוצא פוקימון מוזר. גודלו לא גדול יותר משל ילד קטן, בעל חלק עליון לבן המזכיר בצורתו גלימה ורגליים ארוכות וירוקות. ראשו נראה עטוף בקסדה ירוקה, כצבע רגליו, ושיער בצבע דומה מפוזר על כתפיו. דבר היחידי שאתה מזהה מפרצופו הם זוג עיניו האדומות [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/281.gif[/IMG] זה פוקימון, בזה אתה בטוח. אבל זה לא פוקימון השייך לסינו.
פיל יורק מפיו חתיכות שלג קטנות יחד עם רוח קרירה. הם עפים אל כיוונו של הפוקימון, אשר נעלם בפתאומיות שנייה לפני שחתיכות השלג פוגעות בו. דבר שגורם לשיחים מסביב לקפוא. אתה ממהר להסתכל סביב, מחפש לאן נעלם הפוקימון המסתורי. כאשר אתה מסתכל אל מאחוריך אתה מגלה אותו, עומד בדיוק כפי שעמד קודם ומסתכל עליך בעיניו האדומות והמוזרות.
"רורו! לאן נעלמת?! רורו?!" קול של גבר נשמע מהכיוון ממנו הגיע הפוקימון המוזר, אתה חצי מסתובב לכיוון הזה, דואג שהפוקימון המוזר לא יצא מזווית העיניים שלך. מתוך העשבים החצי קפואים יוצא נער בעל בגדים מוזרים בצבעים אדום ושחור. הוא לובש כפפות עם חורים באצבעות וכובע גרב לבן הגורם לו להראות בעל שיער לבן, למרות זאת אתה יכול לראות שיער שחור מבצבץ מתוך הכובע. [URL="http://31.media.tumblr.com/tumblr_lte7l9bahB1r48p0to1_500.jpg"]קליק[/URL].
"הנה את! יופי, מצאת מישהו!" הוא אומר לאחר שהוא רואה אותך ואת הפוקימון המוזר:"תסלח לי" עכשיו הוא פונה אליך:"תוכל בבקשה לעזור לי למצוא את העיר הקרובה?"[/SPOILER]
[B]אנדי[/B]
[SPOILER]בפעם הבאה אל תחליט בשביל הפוקימון שלך. תחליט רק בשביל הדמות, אל תשלוט לי לא בפוקימון, לא בNPC ולא בסביבה.
~~~
אתה עולה על אחד הסלעים כדי לתפוס גובה. גיבל מטפסת אחריה במהירות. אתם מוצאים סלע טוב בו אתם בדיוק לפני השמש- אם הם יסתכלו עליכם הם יסתנוורו. עכשיו רק נשאר לבצע את הפעולה האחרונה- ההתקפה. לחוסר מזלך, על האבן אין חול שגיבל יכולה לזרוק שגם ככה לא היה פוגע בפוקימונים מכיוון שכדי לפגוע בהתקפת חול צריך להיות קרוב ליריב. וכמובן, גיבל לא יודעת פעימת דרקון.
אחד הפוקימונים שם לב אליכם, הוא מצביע עליכם וגם הפוקימון השני קולט אותך ואת גיבל- שניהם מתחילים לברוח מהמקום עמוק יותר אל תוך הדרך.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1449318][b]עמית[/b]
[spoiler]אתה נוגע בפגיון שלך, זה באמת עוזר לך להרגיש יותר בטוח. אם משהו יקפוץ עליך תוכל להגן על עצמך. בנוסף פיל מכיון את עצמו להתקפה, גם הוא יוכל להגן עליך. אתה אמור להיות מוגן. מחשבות כאלו עוזרות לך לאגור אומץ. אתה מסתכל על כל צידך, מחפש את הדבר שעשה את הרעש.
רעש נוסף מגיע מצדך, אתה ישר עובר להסתכל לכיוון- מתוך אחד השיחים יוצא פוקימון מוזר. גודלו לא גדול יותר משל ילד קטן, בעל חלק עליון לבן המזכיר בצורתו גלימה ורגליים ארוכות וירוקות. ראשו נראה עטוף בקסדה ירוקה, כצבע רגליו, ושיער בצבע דומה מפוזר על כתפיו. דבר היחידי שאתה מזהה מפרצופו הם זוג עיניו האדומות [img]http://sprites.pokecheck.org/i/281.gif[/img] זה פוקימון, בזה אתה בטוח. אבל זה לא פוקימון השייך לסינו.
פיל יורק מפיו חתיכות שלג קטנות יחד עם רוח קרירה. הם עפים אל כיוונו של הפוקימון, אשר נעלם בפתאומיות שנייה לפני שחתיכות השלג פוגעות בו. דבר שגורם לשיחים מסביב לקפוא. אתה ממהר להסתכל סביב, מחפש לאן נעלם הפוקימון המסתורי. כאשר אתה מסתכל אל מאחוריך אתה מגלה אותו, עומד בדיוק כפי שעמד קודם ומסתכל עליך בעיניו האדומות והמוזרות.
"רורו! לאן נעלמת?! רורו?!" קול של גבר נשמע מהכיוון ממנו הגיע הפוקימון המוזר, אתה חצי מסתובב לכיוון הזה, דואג שהפוקימון המוזר לא יצא מזווית העיניים שלך. מתוך העשבים החצי קפואים יוצא נער בעל בגדים מוזרים בצבעים אדום ושחור. הוא לובש כפפות עם חורים באצבעות וכובע גרב לבן הגורם לו להראות בעל שיער לבן, למרות זאת אתה יכול לראות שיער שחור מבצבץ מתוך הכובע. [url="http://31.media.tumblr.com/tumblr_lte7l9bahb1r48p0to1_500.jpg"]קליק[/url].
"הנה את! יופי, מצאת מישהו!" הוא אומר לאחר שהוא רואה אותך ואת הפוקימון המוזר:"תסלח לי" עכשיו הוא פונה אליך:"תוכל בבקשה לעזור לי למצוא את העיר הקרובה?"[/spoiler]
[/quote]
"שלום נווד צעיר" אגיד בקול מפחיד ומאיים "הפוקימון הזה לא מסינו לכן אתה אויב" אגיד "אני מוכן לעשות איתך עסקה" אגיד לו "אם תעזור לי להרוג פוקימון שמתיל טרור על התושבים אני ארחם אליך ולא אפקיר אותך לצבא" אגיד מופרץ מביטחון
-
[b]עמית[/b]
[spoiler]הנער מתחיל לצעוק:"מה הקשר?" הוא מתחיל לדבר תוך כדי:"מה זה משנה איפה לכדתי את הפוקימון? אני לא חושב שדבר קטן שכזה יטריד את הצבא שלנו" הוא מפסיק לצחוק לאחר משפט זה, ממשיך לדבר רק בטון רציני:"ורק שתדע, הפוקימונים שלי לא נלחמים! הם מתחמחים ביופי שלהם! כן, היופי! אני לא הולך ללכלך אותם בלחימה בפוקימון פראי, תבקש מהצבא שלך לעשות את זה!"[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1449348][b]עמית[/b]
[spoiler]הנער מתחיל לצעוק:"מה הקשר?" הוא מתחיל לדבר תוך כדי:"מה זה משנה איפה לכדתי את הפוקימון? אני לא חושב שדבר קטן שכזה יטריד את הצבא שלנו" הוא מפסיק לצחוק לאחר משפט זה, ממשיך לדבר רק בטון רציני:"ורק שתדע, הפוקימונים שלי לא נלחמים! הם מתחמחים ביופי שלהם! כן, היופי! אני לא הולך ללכלך אותם בלחימה בפוקימון פראי, תבקש מהצבא שלך לעשות את זה!"[/spoiler][/quote]
"אני הצבא" אגיד לו בתוקף "ואם לא תסביר לי בדיוק מי אתה ולמה אתה מסתובב עם פוקימון אויב אני אאלץ להיפטר ממך" אגיד וארים גבה כדי שיבין שאני מתכוון לזה שאצטרך להרוג אותו 'כמובן שאני לא יהרוג אותך' אחשוב 'אבל כל כך מפחיד במשימה הזו שאני חייב להתלוצץ איתך ולהעלים את הלחץ' אחשוב
-
[quote=dj pon-3;1449318][b]
[b]אנדי[/b]
[spoiler]בפעם הבאה אל תחליט בשביל הפוקימון שלך. תחליט רק בשביל הדמות, אל תשלוט לי לא בפוקימון, לא בnpc ולא בסביבה.
~~~
אתה עולה על אחד הסלעים כדי לתפוס גובה. גיבל מטפסת אחריה במהירות. אתם מוצאים סלע טוב בו אתם בדיוק לפני השמש- אם הם יסתכלו עליכם הם יסתנוורו. עכשיו רק נשאר לבצע את הפעולה האחרונה- ההתקפה. לחוסר מזלך, על האבן אין חול שגיבל יכולה לזרוק שגם ככה לא היה פוגע בפוקימונים מכיוון שכדי לפגוע בהתקפת חול צריך להיות קרוב ליריב. וכמובן, גיבל לא יודעת פעימת דרקון.
אחד הפוקימונים שם לב אליכם, הוא מצביע עליכם וגם הפוקימון השני קולט אותך ואת גיבל- שניהם מתחילים לברוח מהמקום עמוק יותר אל תוך הדרך.[/spoiler][/quote]
שיט! התכוונתי לזעם דרקון. למה יש כלכך הרבה מתקפות דרקון שדומות אחת לשניה, למה???
ולמה אני לא יכול לשלוט בפוקימון, זה מבטל לי את האפשרות לומר לו איך לתקוף.
____________________________________
"גיבל, פספסנו את ההזדמנות. עכשיו אנחנו צריכים לתפוס אותם בדרך אחרת ובנוסף הם גם בורחים" אסכם את המצב בעצבים. "בואי נרדוף אחריהם" אציע ואתחיל לרדת מהסלע ולהוציא את החרב שלי למקרה חירום ואחכה לגיבל. "תתקפי את שניהם בבקשה בזעם דרקון" אבקש מגיבל כשהיא תרד ולאחר מכן אצא בריצה עם החרב כדי לנסות להפחיד אותם ושהם יעמדו במקום.
-
[url]http://www.youtube.com/watch?v=DI5_sQ8O-7Y[/url]
[B]עמית[/B]
[SPOILER]"פוקימון אויב...? לאיזה מן חור הגעתי שרורו שלי נחשבת לאויבת...?" הוא נשמע יותר מבולבל ממפוחד.[/SPOILER]
[B]אנדי[/B]
[SPOILER]אתה יכול לבקש ממנו להתקיף... אבל אל תחליט שהוא מתקיף. את הפוקימון אני אפעיל לפי הסביבה, המצב והאופי שכתבתי לו.
~~~
אתה קופץ מהסלע ושולף את החרב שלך, גיבל אחריך.. מתחיל לרוץ אחרי זוג הפוקימונים הבורחים בזמן שגיבל מתחילה לטעון את זעם הדרקון שלה. אתה רודף אחריהם עם החרב, זה רק גורם להם לרוץ מהר יותר. אתם מתרחקים מגיבל יותר ויותר, גיבל יורה את זעם הדרקון שלה. היא פוגעת באדמה הרבה לפניכם. מצד שני, אתה מתחיל לאט לאט להתאים את קצב הריצה שלך לשלהם, אתה כבר מספיק קרוב אליהם כדי שתוכל להתקיף בעצמך.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1449527][url]http://www.youtube.com/watch?v=di5_sq8o-7y[/url]
[b]עמית[/b]
[spoiler]"פוקימון אויב...? לאיזה מן חור הגעתי שרורו שלי נחשבת לאויבת...?" הוא נשמע יותר מבולבל ממפוחד.[/spoiler]
[/quote]
"תשמע בנדנה" אגיד לו "אתה רוצה כלא צבאי?" אשאל אותו "אני לא חושב" אגיד לו "אז או שתעזור לי או שתיכלא" אגיד בביטחון "הבחירה שלך"
-
[QUOTE=DJ Pon-3;1449527][url]http://www.youtube.com/watch?v=DI5_sQ8O-7Y[/url]
[B]אנדי[/B]
[SPOILER]אתה יכול לבקש ממנו להתקיף... אבל אל תחליט שהוא מתקיף. את הפוקימון אני אפעיל לפי הסביבה, המצב והאופי שכתבתי לו.
~~~
אתה קופץ מהסלע ושולף את החרב שלך, גיבל אחריך.. מתחיל לרוץ אחרי זוג הפוקימונים הבורחים בזמן שגיבל מתחילה לטעון את זעם הדרקון שלה. אתה רודף אחריהם עם החרב, זה רק גורם להם לרוץ מהר יותר. אתם מתרחקים מגיבל יותר ויותר, גיבל יורה את זעם הדרקון שלה. היא פוגעת באדמה הרבה לפניכם. מצד שני, אתה מתחיל לאט לאט להתאים את קצב הריצה שלך לשלהם, אתה כבר מספיק קרוב אליהם כדי שתוכל להתקיף בעצמך.[/SPOILER][/QUOTE]
mine turtle :)
_______________
אני אתחיל לרוץ במהירות תוך כדי הפיכת כיוון הלהב לאחור ואכה בראש של אחד אם הכת של החרב בכל הכוח כדי שלחות יתעלף ומיד אבקש מגיבל לתקוף את השני בנשימת דרקון ולאחר מכן פשוט לנגוח בו בכל הכוח. בתקווה שהקארומקה הראשון מעולף אוציא את הפוכדור ואנסה לתפוס אותו.
-
ווהוו קיבלתי את כל סאגת אימפל דאוון בוואן פיס, האיאטה 11 ופוקימון 18 D:
[B]עמית[/B]
[SPOILER]אגיד. אגיד. אגיד. אגיד. אני אגיד. אגיד. אגיד. אגיד. בלעח.
~~~
"אני מצטער, אבל אני לא הולך להקשיב לאיומים שלך. אני בטוח שהמפקד שלך מאוד מאוכזב ממך. עכשיו, אם תסלח לי אני אחפש בעצמי את היציאה מהיער הזה. אם אתה חושב שתוכל לעצור אותי עם ספיל ברמה נמוכה כל כך, תרגיש חופשי לנסות" הוא אומר לאחר שנאנח, עובר על פניך ומתחיל ללכת בדרך ממנו הגעת. הפוקימון הזר מופיע לידו, מתהלך לצידו.[/SPOILER]
[B]אנדי[/B]
[SPOILER]אתה מסובב את הלהב שלך, פוגע איתו באחד הפוקימונים הבורחים. אתה פוגע בגבו, הוא נופל על הרצפה, גבו מדמם. אולי זה לא הקצה החד... אבל אתה משתמש בכל הכוח על פוקימון שקטן יותר מהלהב עצמו שגם עוד עשוי ממתכת. הפוקימון השני נעצר במקומו, מסתובב לעברך. גיבל נשארה איפה שהשארת אותה, כבר לא נראת מאיפה שאתה נמצא. גופו של הפוקימון הקטן מתחיל לבעור, הוא רץ לעברך, קופץ ובוגע בבטנך בכל כוחו. אתה ממש כמעט נופל, מנסה לפגוע בו עם החרב במעט דיליי. החולצה שלך מתחילה לבעור, אתה קופץ על האדמה ומתגלגל.
הלהבה נכבת לפני שעורך נשרף. למרות שהחולצה שלך לא ממש שרדה, יש בה חור שרוף. "דה! דה! דה!" צועק הפוקימון, הוא נראה עצבני. גיבל עדיין לא נמצאת איתך, אתה מכין את החרב שלך להתקפה. הפוקימון קופץ לעברך, מוכן לדחוף אותך פעם נוספת כשגופו חם ובוער. אתה מרים את החרב שלך, מחכה שהוא יתקרב יותר כדי לחתוך אותו. אתה לא מספיק, עצם גדול במיוחד קופץ על פוקימון הפרא. ההתנגשות של העצם באדמה גורמת לה לרעוד מעט, אתה מאבד את שיווי המשקל ונופל על ישבנך. לאחר מספר שניות של בהייה בדבר הענקי הזה אתה מזהה שזהו בעצם פוקימון, פוקימון גבוה במיוחד. יש לו רגליים ארוכות ופרוותיות, בצבע אדום. בנוסף יש לו זוג ידיים המזכירות רגלי ציפור. ראשו גם כן מזכיר ציפור יותר מאשר אדם, יש לו שיער ארוך ולבן הנמצא גם על החזה שלו [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/257f.gif[/IMG] בלאזיקן, זה מה שעולה בראשך כאשר אתה קולט את צורתו המלאה של הפוקימון. פוקימון מסוכן ביותר, נמצא בעיקר במקומות ללא בני אדם בכלל בטבע. פעם ראשונה שאתה רואה פוקימון שכזה, בדרך כלל רק חיילים בדרגות גבוהות במיוחד זוכים לפגוש ולהשתמש בפוקימון שכזה. למרות שלפגוש אותו בטבע לא אומר שיש לך מזל, לא כרגע לפחות. הפוקימון מסתכל עליך, מתקופף לכיוונך ומושיט לך את ידו.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1450055]ווהוו קיבלתי את כל סאגת אימפל דאוון בוואן פיס, האיאטה 11 ופוקימון 18 d:
[b]עמית[/b]
[spoiler]אגיד. אגיד. אגיד. אגיד. אני אגיד. אגיד. אגיד. אגיד. בלעח.
~~~
"אני מצטער, אבל אני לא הולך להקשיב לאיומים שלך. אני בטוח שהמפקד שלך מאוד מאוכזב ממך. עכשיו, אם תסלח לי אני אחפש בעצמי את היציאה מהיער הזה. אם אתה חושב שתוכל לעצור אותי עם ספיל ברמה נמוכה כל כך, תרגיש חופשי לנסות" הוא אומר לאחר שנאנח, עובר על פניך ומתחיל ללכת בדרך ממנו הגעת. הפוקימון הזר מופיע לידו, מתהלך לצידו.[/spoiler]
[/quote]
'פריק' אחשוב שארה אותו הולך "תגיד" אגיד לו ואעצור אותו לפני שיעלם "תוכל לבקש מהפוקימון הזה לעזור לי לאתר משהו?" אשאל ואביט בפוקימון המוזר שלו 'או מה שזה לא יהיה' אחשוב ואצחק בשקט "יש פוקימון שמתיל טרור על התושבים" אסביר לו "אני צריך לעצור אותה לפני שמישהו יפגע" אגיד לו ואדבר בטון רציני "זה ציפור אופל" אגיד לו "אני לא יודע איך היא נראה אבל היא אמורה להיות מפחידה" אגיד ואחכה לתשובתו
-
[quote=dj pon-3;1450055]ווהוו קיבלתי את כל סאגת אימפל דאוון בוואן פיס, האיאטה 11 ופוקימון 18 d:
[b]אנדי[/b]
[spoiler]אתה מסובב את הלהב שלך, פוגע איתו באחד הפוקימונים הבורחים. אתה פוגע בגבו, הוא נופל על הרצפה, גבו מדמם. אולי זה לא הקצה החד... אבל אתה משתמש בכל הכוח על פוקימון שקטן יותר מהלהב עצמו שגם עוד עשוי ממתכת. הפוקימון השני נעצר במקומו, מסתובב לעברך. גיבל נשארה איפה שהשארת אותה, כבר לא נראת מאיפה שאתה נמצא. גופו של הפוקימון הקטן מתחיל לבעור, הוא רץ לעברך, קופץ ובוגע בבטנך בכל כוחו. אתה ממש כמעט נופל, מנסה לפגוע בו עם החרב במעט דיליי. החולצה שלך מתחילה לבעור, אתה קופץ על האדמה ומתגלגל.
הלהבה נכבת לפני שעורך נשרף. למרות שהחולצה שלך לא ממש שרדה, יש בה חור שרוף. "דה! דה! דה!" צועק הפוקימון, הוא נראה עצבני. גיבל עדיין לא נמצאת איתך, אתה מכין את החרב שלך להתקפה. הפוקימון קופץ לעברך, מוכן לדחוף אותך פעם נוספת כשגופו חם ובוער. אתה מרים את החרב שלך, מחכה שהוא יתקרב יותר כדי לחתוך אותו. אתה לא מספיק, עצם גדול במיוחד קופץ על פוקימון הפרא. ההתנגשות של העצם באדמה גורמת לה לרעוד מעט, אתה מאבד את שיווי המשקל ונופל על ישבנך. לאחר מספר שניות של בהייה בדבר הענקי הזה אתה מזהה שזהו בעצם פוקימון, פוקימון גבוה במיוחד. יש לו רגליים ארוכות ופרוותיות, בצבע אדום. בנוסף יש לו זוג ידיים המזכירות רגלי ציפור. ראשו גם כן מזכיר ציפור יותר מאשר אדם, יש לו שיער ארוך ולבן הנמצא גם על החזה שלו [img]http://sprites.pokecheck.org/i/257f.gif[/img] בלאזיקן, זה מה שעולה בראשך כאשר אתה קולט את צורתו המלאה של הפוקימון. פוקימון מסוכן ביותר, נמצא בעיקר במקומות ללא בני אדם בכלל בטבע. פעם ראשונה שאתה רואה פוקימון שכזה, בדרך כלל רק חיילים בדרגות גבוהות במיוחד זוכים לפגוש ולהשתמש בפוקימון שכזה. למרות שלפגוש אותו בטבע לא אומר שיש לך מזל, לא כרגע לפחות. הפוקימון מסתכל עליך, מתקופף לכיוונך ומושיט לך את ידו.[/spoiler][/quote]
באמת שאני לא מבין את העניין של הביקורת. זה ממש לא נחוץ :( ובלייזיקן מושיט את היד שלו, אני אמור לחשוש ממנו אחרי שהציל אותי?
____________________
'וואו בלייזיקן' אחשוב בצורה מעורפלת בזמן שיושיט לי את ידו. "תודה רבה לך! בלעדייך כבר הייתי נצלה" אומר לו בצחוק מעורב בחששה ואושיט את ידי בחזרה כדי שיעזור לי לקום ואנסה לא לגרום לו להיות עצבני עלי גם כן. 'לא להאמין שאני רואה פוקימון כזה עוד ביום הראשון שלי בתור חייל מהשורה, זה כנראה סימן טוב לאור העובדה שכמעט נשרפתי למוות בגלל הדארומקה המפגר הזה' אחשוב בראש ואתחיל לחשוב על מה לעשות הלאה (מכאן תקעת אותי...)
-
לא יודעת למה אתם רגילים, אבל בדרך כלל במשחקי תפקידים אצלי אני עושה ביקורת כל שבועD: אתמול עבר שבוע מאז שהתחלתי את המ"ת, והחלטתי שעכשיו אעשה את הביקורת הראשונה. אבל קודם אסביר מה זה><" ביקורת זה בעצם אני מבקרת את התגובות שלכם. זה יכול להיות הערות שלי אליכם ודברים שאני רוצה שתשפרו ויכול להיות שפשוט אציין את הדברים שאהבתי בתגובות שלכם. הרעיון בביקורת זה לגרום לכם לרצות להשתפר, ולכן על כל דרגה שתעברו תקבלו פרס בהתאם לדרגה ולהתקדמות שלכם במשחק. אם אתם בדרגה הכי גבוהה תקבלו פרס על זה שלא תרדו ממנה.
כמובן שעל הפעם הראשונה לא תקבלו פרסים, אבל אני מצפה מכם להצליח לזכות בפרסים יפים ומגניבים בהמשך המשחקD: (הפרסים יכולים להיות כסף, פוקימון, התקפה לפוקימון, פוכדור, חפצים מיוחדים ועוד דברים שאקריץ בהמשך).
אלו הדרגות:
[COLOR="Magenta"]I are a Dinosaur[/COLOR]- צריך להסביר? אתם הכי טובים~ כיף לי להגיב לכם. אין לי הערות. הכל מושלם וזה. זה אומר שאתם באמת מיוחדים. מי שמקבל את זה שישמח! וכמובן שלא יעז לרדת דרגה! כדי להיות דינוזאור צריך להגיב לפחות פעם אחת בשבוע, שלא יהיו לי בכלל הערות אליכם ולא עשיתם שטויות במהלך ההתקדמות שלכם.
[COLOR="Orange"]I are a Diatryma[/COLOR]- בשלבים לשלמות. מתקדמים ממש יפה וטוב, כיף לי להגיב לכם ואפשר לראות רק ורק שיפורים. ממש כמעט מגניבים כמו דינוזאוריםD:
[COLOR="SeaGreen"]I am a human and I know grammer[/COLOR]- מתחילים, עדיין כותבים את שמכם ללא שגיאות גרמר. לא טוב כל כך. אבל מספיק טוב כדי להיחשב לשחקן שמנסה להשקיע ולהשתפר. מי שמקבל את הדרגה הזאת בתחילת דרכו להפיכה לשחקן מושלם<: תמשיכו להשתפר ותעלו אך ורק למעלה!
[COLOR="Blue"]Blaaccchhh[/COLOR]- זאת אפילו לא מילה! שחקן שצריך להתחיל להשקיע אחרת ימאס לי ממנו. ואתם לא רוצים שזה יקרה. מי שמקבל את הדרגה הזאת עלול לקבל גם דגל אדום. מה שיגרום למוות של הדמות שלכם במשחק אם לא תתחילו להקשיב לעצות שלי.
[COLOR="Red"]NADA[/COLOR]- זה אחרי שנמאס לי מכם. או שאתם עפים על המקום או שהדמות שלכם קיבלה דגל אדוםU.U בכל מקרה, אתם אפילו לא חיה!
ועכשיו לביקורת~~~ טאטאם טאטאם טאטאם~
[B][COLOR="Orange"]עמית[/COLOR][/B]- אני נהנהת להגיב לך. אתה מתקדם יפה ואפילו הצלחת לפגוש NPC מעניינת לפני שתכננתי להפגיש אותך איתה~ (הנער השומר, לא רוביXD). אני גם אוהבת את המצפון שאתה מכין לדמות שלך, תפתח את זה והדמות שלך תוכל לדאוג להרבה פוקימונים, תוכל אפילו לעשות לך שישייה משלךD: לדאוג ולהבין פוקימונים זה גם חשוב מאוד. אבל עדיין אל תשכח להגן על עצמך, כא? בכל מקרה, הדברים שכן הפריעו לי זה שלפעמים הניסוח בתגובות שלך קצת מעצבן. נגיד כל הזמן אתה כותב "אגיד. אגיד. אגיד. אגיד. אגיד" תנסה לגוון קצת, לשלב תאורים או משהו. אתה צריך גם לתאר ממש מה אתה עושה בכל תגובה, אני לא יכולה לנחש הכל(אם למשל אתה עוצר אותו, איך אתה עוצר?) בתגובה הזאת פשוט אתעלם ממה שלא ברור לי... בנוסף אתה גם מנסה לאיים על רובי אבל בעצם לא עושה כלום לא עם הפוקימון שלך ולא עם הסכין שלך, אל תצפה שהוא יפחד ממך בצורה הזאת. עכשיו גם פתאום אתה מבקש ממנו יפה משהו ובעצם נותן לו אפשרות ללכת גם אם הוא לא יהיה מוכן לעשות את בקשתך למרות שמספר תגובות לפני זה רק איימת עליו שאם הוא יעשה ככה וככה תצטרך לקחת אותו לכלא או להרוג אותו. למרות שאף פעם לא ממש אמרת להרוג אותו, רק חשבת על זהXD אתה צריך לשים לב למה שאתה משדר לNPC~ חוץ מזה, אתה בסדר גמור. תמשיך כך, תתיחס למה שאמרתי ואני בטוחה שתהפוך לדינוזאור למופתD:
[B][COLOR="SeaGreen"]אנדי[/COLOR][/B]- אתה קצת מעצבן. למרות שהניסוחים שלך מובנים וברורים אתה עדיין מפעיל את הדמות שלך בצורה מאוד טיפשית. לפני שאני מסבירה על זה אני גם רוצה לציין שתשים לב שאתה באמת לא מפעיל את הסביבה וה-NPC. אתה יכול לבקש מאחרים לעשות דברים אבל אתה לא יכול לכתוב שהם עושים דברים- אני מחליטה לפי האופי שהכנתי להם, המצב והסביבה. בכל מקרה, בחזרה לטיפשות. הדבר הראשון שממש עצבן אותי זה הקרב שלך נגד האבן. למה? זה כל מה שיש לי לשאול. הדבר הבא השטותי שעשית זה הקרב נגד מאגנמייט. זה פוקימון בר, באמצע קרב עם הגיבל שלך. למה אתה אומר לה להפסיק באמצע ופשוט הולך כיאלו כלום? אם זאת הייתה חית בר גם היית עושה את זה? זה בדיוק כמו חית בר רק עם כוח על טבעי שיכול להרוג אותך במכה... קיוויתי שתלמד את הלקח אחרי שהוא חשמל אותך, אבל לא. המשכת לריב עם שני פוקימוני אש בלי גיבל. אמרת לה להתקיף מהמקום ורצת אחרי הפוקימונים בעצמך... הם אולי קטנים, אבל הם יכולים לשרוף אותך למוות. קיוויתי שתלמד את זה אחרי שהפוקימון כמעט שרף אותך, אבל לא. אתה עכשיו ניגש אל הפוקימון הגדול והמסוכן, שציינתי בתגובה שהוא מסוכן מאוד במיוחד כדי להזהיר אותך ואתה מדבר איתו כאילו הוא סתם עוד בנאדם, ממשיך במעשיך. נשכח לרגע שזה פשוט ניסיון התאבדות גם נראה ששכחת מאופי שלך. כתבת שאתה חשדן. למה אתה סומך על מפלצת שצצה משום מקום ומחצה פוקימון במכה? אם כבר זה, למה אתה כל כך סומך על גיבל? זה לא שהיא הוכיחה את עצמה יותר מדי בעזרה שלה. היא לא בדיוק מקשיבה לכל פקודה ופקודה שלך והיא לפעמים מחליטה דברים על דעת עצמה. מה גרם לך לבטוח בה כל כך שאתה מבקש ממנה להתקיף גם כשהיא לא לצדך? בבקשה תתאים את הדמות לאופי ותוציא אותה מלהלהלנד. אם היא לא תהיה מציאותית היא פשוט תהרג... בתהרג אני לא מתכוונת שאני אבוא ואהרוג אותה כי אתה מעצבן, אני מתכוונת שפשוט אגיע למצב שלא תהיה לי ברירה אלה להרוג אותה. בבקשה שים לב. תתיחס לכל מה שכתבתי כאן ואני מאמינה שתוכל להגיע בשבוע הבא לדיאטרימה או אפילו דינוזאורD:
עכשיו שכתבתי את כל זה הגעתי למסקנה שאני לא יכולה להגיב><" תצטרך להגיב מחדש את התגובה, בהתאם לאופי.
[B]עמית[/B]
[SPOILER]"תטפל בזה אתה, חייל. אני לא רוצה להסתכן בעוד האשמות על דברים טיפשיים" הוא עונה לך תוך כדי שהוא ממשיך להתקדם, אפילו לא מסתכל עליך.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1450162]
[b]עמית[/b]
[spoiler]"תטפל בזה אתה, חייל. אני לא רוצה להסתכן בעוד האשמות על דברים טיפשיים" הוא עונה לך תוך כדי שהוא ממשיך להתקדם, אפילו לא מסתכל עליך.[/spoiler][/quote]
"אין לך חוש הומר?" אשאל אותו ואלך לכיוונו כדי שלא יברח לי "זה היה סתם בצחוק פשות אני ממש לחוץ" אתבדה ואביט ברצפה מבושה "אני במשימה הראשונה שלי ולא הולך לי הכי טוב" אסביר "לא רק שאני לא מוצא את הציפור המזורגגת הזו אני גם כמעת הרגתי פוקימון חסר ישע" אגיד בצער אך לא אתן לדמעות לנזול "אל תדאג לקחתי את הפוקימון הפצוע למפקדה" אגיד לו ואביט בפיל "אבל אם לא הייתי בכלל עובר שם אז הוא לא היה נפצע בכלל" אמלמל "תוכל בבקשה לעזור לי? אני רק חייל מסכן שהשניה הגיע לפה וכבר צריך לעצור מפלצת!" אגיד מעוצבן "משימה מפגרת" אגיד ואתישב על האדמה
-
[b]עמית[/b]
[spoiler]אתה מתחיל לעקוב אחריו, ספיל מתקדם אחריך באיטיות. לאחר שאתה מסיים את נאומך עם הבקשה לעזרה הוא נעצר, נאנח ועונה לך:"בסדר. אעזור לך למצוא את הציפור הזאת. אבל בתמורה תראה לי את הדרך יציאה מהיער הזה... ועל הדרך אשמח גם לשמוע איפה אני בדיוק..."
העצירה שלו מאפשרת לספיל להתקדם בחזרה אליך, הוא זוחל לאט. כל סנטימטר התקדמות שלו שווה לחמישה צעדים שלך ושל הנער המסתורי. הוא מאוד רחוק ממך, אם פוקימון היה מתקיף אותך עכשיו הוא לא היה מספיק לבוא ולעזור לך.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1450307][b]עמית[/b]
[spoiler]אתה מתחיל לעקוב אחריו, ספיל מתקדם אחריך באיטיות. לאחר שאתה מסיים את נאומך עם הבקשה לעזרה הוא נעצר, נאנח ועונה לך:"בסדר. אעזור לך למצוא את הציפור הזאת. אבל בתמורה תראה לי את הדרך יציאה מהיער הזה... ועל הדרך אשמח גם לשמוע איפה אני בדיוק..."
העצירה שלו מאפשרת לספיל להתקדם בחזרה אליך, הוא זוחל לאט. כל סנטימטר התקדמות שלו שווה לחמישה צעדים שלך ושל הנער המסתורי. הוא מאוד רחוק ממך, אם פוקימון היה מתקיף אותך עכשיו הוא לא היה מספיק לבוא ולעזור לך.[/spoiler][/quote]
"קודם בוא נהיה ליד פיל" אגיד לו ואלך לפיל "אל תדאג לא ברחתי לך" אגיד לספיל שלי "אתה נמצא במחוז סינו" אסביר לו "בקצרה המחוז הוא פארק מים אחד גדול!" אגיד בשמחה "אבל בלילה כדאי לך להסתגר כי יש כמה פוקימונים לא נעימים" אגיד עצוב מאט ואבעת באבנים "איך בכלל הגעת לכאן אם אתה לא יודע איפה אתה?" אשאל בחשד
-
[b]שם בו תרצו שאקרא לכם בתגובות:[/b] לנגדון
[b]שם הדמות:[/b] רוברט לנגדון (בהשראת הספר צופן דה וינצ'י :) )
[b]מין הדמות:[/b] זכר
[b]גיל הדמות:[/b] 20
[b]תמונה: [url]http://cdn.myanimelist.net/images/characters/15/175313.jpg[/url]
[b]אופי:[/b] לנגדון ידוע כילד ביישן, בלא הרבה ביטחון, אבל מלא אומץ, לנגדון בנוסף היה ילד חכם בצעירותו, קשה לו לסמוך על אנשים חדשים שמצטרפים לחייו. מהסס לפני כל צעד שלו. לנגדון קשור נורא לאמא שלו. בנוסף לנגדון ידוע כאדם שאוהב ומוכן להקריב הכל למען מדינתו.
[b]רקע:[/b] לנגדון בן 20, נולד במחוז ג'וטו, נולד בעיר ויולט ושם מתגורר עד יום. מאז ילדותו ידע לנגדון כי חייו בסכנה ואף פעם אינם בטוחים. הוא ידע זאת במיוחד בעקבות מה שקרה לו ולמשפחתו כשהוא היה בן 14, אביו יצא למלחמה! להגן על מחוזו ולעולם לא שב.. לנגדון ידע כי בעתיד הוא רוצה להשלים את משימת אביו, אבל הוא ידע שהדרך לא קלה. אימו מהצד לא רצתה שמה שקרה לבעלה ישוב ויקרה גם לבנה. ללנגדון תמיד קיים החשש.. אבל הוא מנסה בכל כוחו להתגבר עליו. באחד מהטיולים של לנגדון במערת האבן הסמוכה בחשכה ומבלי שאף אחד יידע אפילו לא אימו, לנגדון היה יוצא למערה בשקט, בלילה, מבלי שאף אחד ידע בשביל לחשוב קצת, לנוח, להעביר מחשבות ואת הזמן. באחד מטיולו לנגדון הולך ביער לפתע נשמע קול של אבן נופלת מסלע מסויים, לנגדון הסתכל לאחור, לא ראה כלום והמשיך בדרכו. לפתע מרגיש לנגדון כי משהו אוחז בכתפו ואחד החיילים מחזיק בלנגדון ואומר "עצור!" בקול רועם. "מי אתה?" שואל האיש, "רק יצאתי לעשות סיבוב, אני מיד חוזר הביתה". החייל שתפס את לנגדון בחוזקה מניח לו לנפשו ואומר לו "מסוכן פה, אני ממליץ לך לשוב לביתך ולא להדאיג את הוריך.. הם עלולים לחשוב שקרה משהו" לנגדון שמסיט את פניו לעבר הרצפה ואומר "מתי כל זה ייגמר? שאני אוכל כבר ללכת בחופשיות מבלי לדאוג שמשהו יקרה..". "יום אחד בני, יגיע מישהו מספיק חזק וחכם שיוכל לעצור את המלחמה שמתחוללת פה.. יום אחד!" והחייל נעלם עם החושך במערה. מאותו יום ידע לנגדון כי מטרתו היא להתגייס ושום דבר לא יעמוד בדרכו, הוא רוצה להציל את המחוז שלו מאותם פצצות, קולות ירי ומלחמות בלתי פוסקות בין הפוקימונים השונים. שכל בני האדם יוכלו לשוב למסלול הרגיל, של שלום, אחווה והדדיות בידיעה שיבוא יום והוא יציל את המחוז שלו.
[b]מחוז:[/b] ג'וטו
[b]התחלתי:[/b] Larvitar.
[b]תוספות:[/b] פוקימוני מים וחשמל 3>
מ"ת מושקע נורא! מקווה להתקבל :)
-
איתי- טופס נחמדd: אבל יש כמה בעיות קטנות. רק לפני שאציין אותם כדאי שתדע שאתה לא היחידי שמנסה להירשם להואןo: עוד אחד גם מעוניין. אז אם הוא גם ישלח לי אבחר את הטופס שאני מוצא חן בעיניי. אם לא, אקבל אותך ישרd: ועכשיו להערות: נתחיל מהתמונה. חוץ מזה שלא אהבתי אותה היא בכלל לא נראת מתאימה לתקופה... תנסה למצוא משהו שיתאים. לתקופה ולהואן.
הבעיה השנייה היא ברקע. אם אתה בהואן, לא אמור להיות יער. תחשוב, זה מחוז עם מלאאאאא פוקימוני אש, נראה לך שבאמת יער ישרוד במחוז הזה?xd אתה יכול לשים את הדמות שלך על הר או מדבר במקום. בהואן אמור להיות איפשהו מדבר... אני זוכרת כי היה אפשר לעשות בו קיצור דרך במשחקיםxd בכל מקרה, חוץ מזה אני גם רוצה שתכתוב איפה בדיוק הדמות שלך נולדה ואיפה המשפחה שלה גרה. אתה הולך לפרנס אותם ולגור באותו המחוז איתם. במהלך המשחק כן תצטרך לפגוש אותם. חוץ מזה הכל נראה לי בסדר. כל מה שנשאר לי לעשות זה לבקש ממך לערוך בהתאם ולהמליץ לך לבחור פוקימון אחר כי גיבל הכי פחות מגניבהu.u
[b]עמית[/b]
[spoiler]אתה ניגש אל פיל, הנער לא זז ממקומו. אתה נאלץ להרים את פיל ולחזור אל רובי, דבר שהיית יכול לעשות פשוט מההתחלה@~@ גאד. ככה לא היית צריך להיות איטי כל כך. ובחזרה לתגובה, אתה מסביר לנער על מיקומו. "לעזאזל..." הוא ממלמל ומניח את ידו הימנית על מצחו:"הגעתי עד לסינו... איפה בסינו אני בדיוק? ביער אטרנה אולי?" הוא שואל, מתעלם מהשאלה שלך.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1451537]
[b]עמית[/b]
[spoiler]אתה ניגש אל פיל, הנער לא זז ממקומו. אתה נאלץ להרים את פיל ולחזור אל רובי, דבר שהיית יכול לעשות פשוט מההתחלה@~@ גאד. ככה לא היית צריך להיות איטי כל כך. ובחזרה לתגובה, אתה מסביר לנער על מיקומו. "לעזאזל..." הוא ממלמל ומניח את ידו הימנית על מצחו:"הגעתי עד לסינו... איפה בסינו אני בדיוק? ביער אטרנה אולי?" הוא שואל, מתעלם מהשאלה שלך.[/spoiler][/quote]
את לא תגידי לי גאד.
---------------------------
"כן..." אגיד מבולבל "איך הוא לא יודע איפה הוא?" אמלמל לעצמי בשקט "איך הוא הגיע לפה?" אשאל בלחש "טוב" אגיד 'מוזר אחד' אחשוב לעצמי "אתה יכול לעזור לי כבר? מפקד בטח כבר כועס" אגיד לו נחוש לערוף את הראש לציפור
-
[quote=dj pon-3;1451537]איתי- טופס נחמדd: אבל יש כמה בעיות קטנות. רק לפני שאציין אותם כדאי שתדע שאתה לא היחידי שמנסה להירשם להואןo: עוד אחד גם מעוניין. אז אם הוא גם ישלח לי אבחר את הטופס שאני מוצא חן בעיניי. אם לא, אקבל אותך ישרd: ועכשיו להערות: נתחיל מהתמונה. חוץ מזה שלא אהבתי אותה היא בכלל לא נראת מתאימה לתקופה... תנסה למצוא משהו שיתאים. לתקופה ולהואן.
הבעיה השנייה היא ברקע. אם אתה בהואן, לא אמור להיות יער. תחשוב, זה מחוז עם מלאאאאא פוקימוני אש, נראה לך שבאמת יער ישרוד במחוז הזה?xd אתה יכול לשים את הדמות שלך על הר או מדבר במקום. בהואן אמור להיות איפשהו מדבר... אני זוכרת כי היה אפשר לעשות בו קיצור דרך במשחקיםxd בכל מקרה, חוץ מזה אני גם רוצה שתכתוב איפה בדיוק הדמות שלך נולדה ואיפה המשפחה שלה גרה. אתה הולך לפרנס אותם ולגור באותו המחוז איתם. במהלך המשחק כן תצטרך לפגוש אותם. חוץ מזה הכל נראה לי בסדר. כל מה שנשאר לי לעשות זה לבקש ממך לערוך בהתאם ולהמליץ לך לבחור פוקימון אחר כי גיבל הכי פחות מגניבהu.u
[b]עמית[/b]
[spoiler]אתה ניגש אל פיל, הנער לא זז ממקומו. אתה נאלץ להרים את פיל ולחזור אל רובי, דבר שהיית יכול לעשות פשוט מההתחלה@~@ גאד. ככה לא היית צריך להיות איטי כל כך. ובחזרה לתגובה, אתה מסביר לנער על מיקומו. "לעזאזל..." הוא ממלמל ומניח את ידו הימנית על מצחו:"הגעתי עד לסינו... איפה בסינו אני בדיוק? ביער אטרנה אולי?" הוא שואל, מתעלם מהשאלה שלך.[/spoiler][/quote]
החלפתי מחוז ופוקימון כמובן, וערכתי במעט את הרקע.
-
שם בו תרצו שאקרא לכם בתגובות: מונסטר
שם הדמות: מונסטר קירליו
מין הדמות:זכר
גיל הדמות: 18
תמונה:
אופי: ילד שהוא מאוד ביישן שלא מוכן לדבר כמעט עם אף אחד בגלל טראומה מהילדות שלו. יחד עם זאת יש לו נחישות, כוח רצון רב שהוא רכש מהדוג'ו וגם את רמת שכל גבוה יש לו שרכב מהמאסטר שלו באומניות לחימה. התכונה החשובה ביותר שנמצאת לו שהוא שוחר שלום אמיתי, רוצה שהיה שלום בעולם.
רקע: ג'ורג' ואליה היו נער ונערה ל2 משפחות שבאו מהמעמד הבינוני ,מורידיאן, שניהם למדו באותו בית ספר, שכבה אך בכיתות אחרות ולכן לא הכירו זה את זה. עד שיום כשהם היו בגיל 16, הבית הספר הביא להם משימה שהייתה לבקר ביער ורידיאן מתי שירצו להם. כמעט כל תלמידי הבית הספר בחרו להיכנס ליער ביום אך ג'ורג' ואליה בחרו להיכנס בלילה ליער באותה שעה(9בערב) ושם פגשו לראשונה זה את זה. הם לא הספיקו להגיד מילה לשני ונשמעו קולות מוזרים מהיער " פיי, גיייי". אליה שקשקה מפחד וחבקה חזק את ג'ורג' שיגן עליה. הם שמעו שהקולות לא מפסיקים ולכן הם לא נכנסו ליער וחזרו לבתיהם. ביום למחרת הם נפגשו והחליטו לצאת לדייט עם השני. כעבור כמה דייטים הם הבינו שהם מתאימים אחד לשני. כעבור שנתיים שסיימו את לימודיהם הם התחתנו בעיר ורדיאן.
לאחר חתונתם הם החליטו להביא ילדיהם אבל אליה לא יכלה להביא ילדים לעולם עקב בעיית פוריות קלה שהייתה לה. הם ניסו שוב ושוב להביא ילד לעולם, אך לא הצליחו להביא ילד לעולם רק לאחר 10 שנה מחתונתם הם הצליחו להביא ילד לעולם וקראו לו " האפי"' כי כאשר הוא נולד להם,הוא נתן להם שמחת חיים שמלאה את חייהם וגרמה להם לרצות להוליד עוד ילד. ואכן כעבור שנה וחצי נולד להם עוד ילד וקראו לו "מונסטר". (אני רוצה לקרוא לשחקן שלי ככה, אז אין שום סיבה אחרת לקרוא לו ככה).
עברה לה שנה מאז שמונסטר נולד והוא כבר למד ללכת כמו ילד גדול. אביו החליט להוציא אותו מהבית וללכת איתו ברחובות העיר ורידיאן כדאי שיתרגל הליכה בעיר. שניהם יצאו מדלת ביתם כשידיו של מונסטר אוחזת ביד אביו ותוך כדי הם שרים שירי ילדים להעביר את הזמן בעיר . איזה חצי שעה עברה והם עדין שרים שירי ילדים כשהם מטיילים בעיר, אך מונסטר לא שם לב שתוך כדאי שהוא שר שירי ילדים הוא נפרד מאביו וכך גם ג'ורג' לא שם לב. מונסטר אשר ממש לא רגיל לעיר הגדולה, החל לפחד ולבכות. עוברי אורח עוברים לידו ופשוט נהיים אדישים. כשהוא מבין שאף אחד לא יעזור לו הוא מתחיל ללכת לכיון שנראה לו שהבית נמצא בו,אבל הוא ילד קטן אז לא מגיע לביתו אלה לסמטה חשוכה ששם הוא פוגש איש עם חלוק שחור ומפחיד. הבחור מביט אל מונסטר והוא מתחיל לפחד ולבכות מהאיש המפחיד. האיש המפחיד נרתע מן הבכי של מונסטר ובורח מן המקום. כעבור דקות קלות אביו מוצא אותו בסמטה בוכה ומפוחד. הוא מרגיע אותו ומחזיר אותו הביתה.
למחרת אביו רוצה לצאת איתו לטיול שוב אך הוא מתנגד. אביו מנסה שוב לצאת לטיול אך הוא מתנגד פעם נוספת. כך יום יום מונסטר לא מוכן לצאת אל העיר עקב הטראומה שהוא עבר והביישנות מתחילה לגבור עליו וכך הוא נהפך לביישן מאוד ומסתגר בחדרו.
כשמונסטר הגיע לגיל 6 , הוריו החליטו לרשום אותו לדוג'ו אומניות לחימה שהיה בעיר על מנת שדרך למידת האומניות הלחימה הוא יהפוך לפחות ביישן. בהתחלה הוא התבייש ללכת לדוג'ו עקב כך שהיו שם מלא תלמידים והוא פחד ממלא אנשים, לכן המאסטר של הדוג'ו החליט שהוא בעצמו ילמד את מונסטר אומניות לחימה. כעבור שנה של למידת אומניות לחימה, מונסטר כבר התבייש פחות והתרגל אל שאר תלמידי הדוג'ו וכך הוא החל להתאמן יחד אייתם. כעבור פרק זמן קצר מאוד מונסטר הצליח להביס את כל תלמידי הדוג'ו ונהפך ללוחם החזק בדוג'ו אחרי המאסטר, דרך הניצחון המרשים הזה מונסטר השיג אומץ , נחישות וכוח רון רב עקב הניצחונות הרבים שלו.
המאסטר שגם נקרא "שאנקס" כשראה שאין לו מה ללמד את מונסטר יותר, החליט לתת לו להמשיך להתאמן בדוג'ו, ובמקביל החל ללמד אותו על נפלאות העולם, ספר לו סיפורים נפלאים על הפוקימונים החיים סביבו, סיפורים על הארצות אחרות שקרובי משפחה רחוקים של המאסטר הגרים שם סיפרו לו, כמובן על המלחמה בין המחוזות. מונסטר ממש נהנה ללמוד ולהקשיב לסיפורים ולמה שאנקס לימד אותו וכך הוא השכיל ולמד על העולם. הוא קיווה שיום אחד יצליח לבקר בשאר המחוזות , לטייל בהם בחופשיות ואף לפגוש את האנשים והפוקימונים החיים בהם. לכן הוא החליט להצטרף לצבא קאנטו בשביל לקוות שהוא יצליח בשירות שלו להיות במחוזות האחרים ששרויים במלחמה.
מחוז: קאנטו
התחלתי: נתפשר על טירוג שלך !
תוספות: מקווה שאני אצליח להירשם למשחק שלך לידי.
ממש אהבתי תטיזרר שלך, הוא לקוח מהמאנגה נכון?
-
איתי- אמם... זה בסדר, רק לא התיחסת לכל ההערות שלי. תכתוב איפה נולדת ואיפה כרגע הדמות שלך והמשפחה שלה גרים. וגם כמובן את התמונה, צריך לערוך. חוץ מזה אתה בסדר, תערוך ואכתוב לך התחלה.
מונסטר- אמם.... טוב, האמת יש לי הרבה מאוד דברים שהפריעו לי... אני אכתוב לך עליהם לפי הסדר: קודם כל, השם. מונטסר...? זה קצת מרושע לקרוא לבנאדם מונסטר... גם לא הסברת ברקע למה קראו לו ככה. לפחות אם הייתה לך סיבה טובה...
הדבר השני זה מה שהכי הכי הפריע לי- אמם... למה שמת לי גיי ערום?@~@ זאת הטרלה? כי אם כן, זה לא ממש מצחיק. תביא תמונה נורמאליתXD
עכשיו האופי- זה לא אופי. זה חלק מהרקע. באופי אני רוצה להבין את תכונות האופי שלו. לא דברים שהוא עשה בחיים שלו. לא אכפת לי שתתיחס לרקע כשאתה כותב את האופי שלך, תכתוב דוגמאות ממנו או וואטבר אבל תכתוב באמת אופי אמיתי.
והדבר הכי גדול- הרקע. קודם כל, לא ממש הבנתי אותוXD הניסוחים שלך מאוד לא ברורים... היו משפטים שניחשתי מה הפירוש שלהםXD גם באופי זה כך, אגב. ובקשר לרקע עצמו: אחד ביפנית זה איצ'י, וגם למה לקרוא ככה לילד? זה לא מרושע? אני מבינה שהוא ראשון... אבל עדיין, למה? דווקא בגלל שהוא ראשון מגיע לו שם אמיתי, לא? אותו הדבר בנוגע למונסטר, למה? לא הסברת בכלל למה, אפילו לא ניסית.
בפסקה השנייה כתבת שהוא מתבייש כל הזמן, אבל למה הוא מתבייש? מה גרם לו להרגיש ככה? זה מרגיש לי מאוד מחורר. קשה לי להאמין שהוא פשוט קם בבוקר מבוייש ואפילו לא היה מוכן להתקרב לציפור. שאגב, גם בקשר לזה יש לי דברים להעיר. פוקימונים זה לא פיות קטנות שמפזרות נצנצים בכל מקום- זאת מפלצת פרא מסוכנת מאוד. בהתחלה כתבת ששני ההורים הולכים אל תוך היער לחפש אוכל, זה מאוד מסוכן. הם יכולים להאכל או סתם לההרג. זה שכתבתי ברקע שהפוקימונים פחות מסוכנים זה כי אנשים יכולים להגן על עצמם עם פוקימונים. אבל כשזוג נערים פשוטים ללא הגנה יוצאים לבדם אל מחוץ לעיר בדרך כלל זה אומר שהם לא יחזרו. היגיון פשוט. בנוסף, בקשר לפידג'ים, אני מבינה שפידיג'י רחוב קטן לא חייב להיות מפלצת פרא. אבל עדין, זה אומר להרגיל ילדים קטנים לפוקימוני פרא מה שעלול לפגוע בהם בעתיד. תחשוב אם אתה מעוניין בדבר כזה.
בפסקה השלישית דווקא אהבתי את הרעיון שהדמות שלך רוצה לטייל בעולם ולחקור. והאמת אין לי מה להעיר, ממה שהבנתי בפסקה זה נראה לי בסדר גמורD: סיבה מעניינת להיות בצבא, מקורית כזאת.
ודבר אחרון חביב- הטיזר אני המצאתי>.> רק את הדמויות לקחתי מהמנגה אבל הם עם שינויים קטנים.
מקווה שיהיה לך כוח לערוך ולסדר את הטופס לפי מה שרשמתי. ניסיתי לא להישמע מעצבנת, מקווה שהצליח.
[B]עמית[/B]
[SPOILER]אם זה מפריע לך לא אגידO: עד שאשכח :מוחע:
~~~
"בסדר. בסדר. אעזור לך. אבל אנחנו חייבים למהר, אני צריך למצוא את הפוקימונים והחברה שלי..." הוא מודיע וניגש אל הפוקימון המוזר שלו:"רורו, תחזרי" הוא אומר לפוקימון ומחזיר אותו אל תוך פוכדור צבעוני במיוחד. הוא לא מסובב את המפתח לפני הפתיחה, בעצם- אין לו מפתח! הפוכדור נפתח לבד ונסגר לבד. מחזיר את הפוקימון לתוכו במהירות. צבעו של הפוכדור גם לא אפור. הוא אדום ולבן. החלק העליון אדום והחלק התחתון לבן. הוא מכניס את הפוכדור לתיקו ומוציא במקומו פוכדור זהה אותו הוא פותח בלי שום בעיות. הפעם הפוקימון שיצא מתוך הפוכדור מוכר, זאב גדול, אפור ויפה [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/262.gif[/IMG] זהו מיגטינה(או איך שלא מאייתים את השם של הפוקימון הזה). אתה יכול לראות שפרוותו מסורקת ומסודרת בצורה מדהימה, אף פעם לא ראית פוקימון מושקע כל כך. אפשר לראות שהמאמן הזה מטפל טוב מאוד בפוקימון שלו. "נהנה, אנחנו מחפשים אחר ציפור אופל. אני לא יודע בדיוק איזו, אבל האפשרויות שלנו לא גדולות. זה יכול להיות מוקרוו או הונצ'קרוו. זה פוקימון שמתקיף בני אדם, אז חפשי במקומות עם ריחות של בני אדם" הוא מורה לפוקימון הזאב היפהפה. כתגובה הפוקימון מהנהן ומתחיל לרחרח את האדמה, מתקדם באיטיות בהמשך הכיוון בו התקדמת אל תוך היער. אתה, עדיין אוחז בפיל, והנער עוקבים אחריו:"נהנה שלי טובה במציאת דברים. היא תמצא לך את הפוקימון בלי בעיה!" הנער מתחיל להשוויץ בפוקימון שלו תוך כדי הליכה.[/SPOILER]
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]העגלה נעצרת בעיר פורטריי סוף כל סוף לאחר שבוע של נסיעה בה. עכשיו כבר אחר הצהריים, סיימת את הארוחה האחרונה שלך בעגלה כבר מזמן ואתה קופץ ממנה בשמחה יחד עם עוד נער שנסע איתך, [URL="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/12/76269.jpg"]קליק[/URL]. נער זה חי איתך שבוע, אבל הוא לא דיבר איתך אפילו פעם אחת- עדיין לא יצא לך להכיר אותו כמו שצריך, אפילו את שמו אינך יודע עדיין. אתם נפרדים בנימוס מהנהג הנחמד ומהפוקימון הגדול והאדום המזכיר בצורתו פרה [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/323.gif[/IMG] אשר קשור אל העגלה הקטנה עליה חיית במשך השבוע האחרון ואתם ממשיכים אל תוך העיר הקטנה והקרירה. עיר פורטריי ממוקמת גבוה יחסית לערים אחרים והיא רחוקה מהרי געש. זאת הסיבה למה עיר זו נחשבת לבין הערים הקרירות ביותר בכל הואן. אתה והנער עוברים על פני האנשים הפשוטים והבתים האפורים והקטנים אל כיוון בנין גדול ולבן- מפקדת שומרי העם של העיר פורטריי. אתם הולכים בשקט, בלי לדבר אחד עם שני. כל אחד שקוע במחשבותיו- איך יהיה היום הראשון שלכם כחיילים רשמיים.
אתה נכנס אל תוך המבנה, הנער יחד איתך. אתה לא יכול שלא להתרגש מהמעשה- פעם ראשונה שלך כחייל אמיתי בתוך מפקדה אמיתית. המקום מבפנים נראה לא פחות מכובד מהמראה החיצוני שלו, קירות לבנים ויפים והרבה ציורי פוקימונים תלויים בצורה ישרה עליהם. על אחד הקירות הרחוקים יותר אתה יכול לראות גם את מפת הואן. שכשחקן אתה יכול גם לראות אותה בתגובה הראשונה.
"איך אפשר לעזור לכם?" אישה היושבת מול דלפק הצמוד לכניסה פונה אליכם. היא לובשת את המדים של חייל הואן. אתה מוציא מכיסך את תג חייל הואן החדש שלך יחד עם המכתב שקיבלת מהמפקד לשעבר שלך מהאימונים, הנער עושה כמוך שנייה לאחר מכן. במכתב שלך מצוין שהוזמנת במיוחד לעיר פורטריי, שם תעבוד תחת המפקדת לילה. החיילת קוראת את שני המכתבים ומחזירה לכל אחד מכם אותם:"לכו למשרד ששם" היא מורה לשניכם ומצביעה על אחת הדלתות החומות הנמצאות בהמשך המבנה. שניכם ניגשים אל הדלת עליה היא הצביעה ואתה דופק. "היכנס" קול נשי נשמע מתוך החדר ואתה פותח את הדלת, נכנס יחד עם הנער. החדר אליו נכנסת קטן יותר מכפי שציפית, זהו חדר מרובע בעל קירות לבנים, תקרה לבנה ורצפה לבנה. אין דבר על הקירות וזה רק גורם לחדר להראות לבן יותר. הרהיטים היחידים הנמצאים במקום הם ספה סגולה וארוכה, מגיעה מקצה ראשון של החדר עד לקצה השני וממוקמת במרכז החדר. בנוסף יש גם ארון ספרים בעל דלתות שקופות, החושפות המוני ספרים שונים וצבעוניים, הממוקם מאחורי הספה, ממש מול הדלת עצמה. על הספה יושבת אישה, היא לוגמת מבקבוק בצבע חום כהה. שיערה שחור וארוך והיא לובשת חולצה אפורה וחצאית בצבע כחול כהה. על צווארה היא עונדת תליון בעל אבן אדומה. [URL="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/13/52047.jpg"]קליק[/URL]. "כן, איך אוכל לעזור לכם?" היא שואלת לאחר שהנער סוגר אחריכם את הדלת. אתה מביא לה את המכתב מהמפקד לשעבר שלך, הנער מביא לה גם את המכתב שלו. היא נעמדת וקוראת את שני המכתבים, לוקחת את הזמן עם המכתב שלך וממהרת עם המכתב של הנער השני, לאחר שהיא מסיימת לקרוא את שני המכתבים היא מניחה אותם על הספה:"הגעתם ממש מהר. בדיוק לפני כמה דקות הגיעו הפוקימונים שהזמנתי בשבילכם" היא אומרת תוך כדי שהיא עולה על הספה וקופצת אל הצד השני של החדר. שם היא מתכופפת ונעלמת למספר שניות, כשהיא חוזרת לעמוד אתה יכול לראות שהיא מרימה איתה פוקימון קטן וכחול. הוא נראה כמו ראש אחד גדול בעל זוג ידיים וזוג רגליים, פיו ענקי ופתוח, אתה יכול לראות שיניים לבנות מבצבצות מתוכו [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/443.gif[/IMG] היא מניחה את הפוקימון על הספה והוא מסתכל עליך בעיניו הגדולות והשחורות. "זאת גיבל, היא יודעת דחיפה, התקפת חול, זעם דרקון וטורנדו" היא מסבירה ומצביעה על הפוקימון הקטן:"היא בשבילך, יאמאנאשי. היא פוקימון דרקון, מאוד נדירה. תשמור עליה טוב מאוד או שתיכנס לצרות" היא מוסיפה אזהרה תוך כדי שהיא מתקופפת שוב פעם ומרימה פוקימון נוסף, כלב מעט יותר גדול מהגיבל שלך. פרוותו בצבע כתום ובעלת מספר קווים שחורים. זנבו, קצה ראשו והחזה שלו בעלי פרווה עבה יותר ולבנה. אתה מרגיש מעט רע בשביל הפוקימון הזה, כל כך הרבה פרווה- בטח חם לו מאוד [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/058.gif[/IMG] היא מניחה את הפוקימון השני ליד גיבל, קופצת בחזרה אל החלק השני של החדר ומסבירה:"זה גראווליט. הוא יודע נשיכה, נהמה, גחלת ופזילה. הוא בשבילך, ריוגאמינה. הוא פוקימון אש, נאמן. הוא מאולף טוב, אבל אתה תמיד יכול רק לשפר אותו" היא מסבירה את כל זה אל הנער השני, לאחר מכן היא מתיישבת על הספה, ליד שני הפוקימונים הקטנים שכבר התמקמו על הכריות ופונה אל שניכם:"עכשיו בקשר לדברים אחרים שכדאי שתדעו... קוראים לי לילה. אני המפקדת החדשה שלכם. העבודה שלכם כרגע היא למצוא פוקימונים באזורים הקרובים לכאן, פוקימונים שיוכלו לשמש כאמצעי לחימה לחיילים הלוחמים שלנו. כל חודש תקבלו 10 ברי לעבודה שתעשו, 10 ברי לכל אחד מכם. תעשו עבודה טובה, תקבלו בונוס. תעשה עבודה גרועה, לא תקבלו משכורת. ארוחות תוכלו לאכול כאן בין משמרת למשמרת. אתם מתחילים לעבוד ברגע זה, כך שאם יש לכם שאלות או בקשות מיוחדות לפני שאתן לכם את הפרטים כדאי שתשאלו עכשיו" היא לוגמת עוד לגימה מהבקבוק שלה לאחר שמסיימת את ההסבר, מחכה לתגובה שלכם. הנער מסתכל עליך, לא נראה שלו יש משהו לשאול.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1451650]
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]העגלה נעצרת בעיר פורטריי סוף כל סוף לאחר שבוע של נסיעה בה. עכשיו כבר אחר הצהריים, סיימת את הארוחה האחרונה שלך בעגלה כבר מזמן ואתה קופץ ממנה בשמחה יחד עם עוד נער שנסע איתך, [url="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/12/76269.jpg"]קליק[/url]. נער זה חי איתך שבוע, אבל הוא לא דיבר איתך אפילו פעם אחת- עדיין לא יצא לך להכיר אותו כמו שצריך, אפילו את שמו אינך יודע עדיין. אתם נפרדים בנימוס מהנהג הנחמד ומהפוקימון הגדול והאדום המזכיר בצורתו פרה [img]http://sprites.pokecheck.org/i/323.gif[/img] אשר קשור אל העגלה הקטנה עליה חיית במשך השבוע האחרון ואתם ממשיכים אל תוך העיר הקטנה והקרירה. עיר פורטריי ממוקמת גבוה יחסית לערים אחרים והיא רחוקה מהרי געש. זאת הסיבה למה עיר זו נחשבת לבין הערים הקרירות ביותר בכל הואן. אתה והנער עוברים על פני האנשים הפשוטים והבתים האפורים והקטנים אל כיוון בנין גדול ולבן- מפקדת שומרי העם של העיר פורטריי. אתם הולכים בשקט, בלי לדבר אחד עם שני. כל אחד שקוע במחשבותיו- איך יהיה היום הראשון שלכם כחיילים רשמיים.
אתה נכנס אל תוך המבנה, הנער יחד איתך. אתה לא יכול שלא להתרגש מהמעשה- פעם ראשונה שלך כחייל אמיתי בתוך מפקדה אמיתית. המקום מבפנים נראה לא פחות מכובד מהמראה החיצוני שלו, קירות לבנים ויפים והרבה ציורי פוקימונים תלויים בצורה ישרה עליהם. על אחד הקירות הרחוקים יותר אתה יכול לראות גם את מפת הואן. שכשחקן אתה יכול גם לראות אותה בתגובה הראשונה.
"איך אפשר לעזור לכם?" אישה היושבת מול דלפק הצמוד לכניסה פונה אליכם. היא לובשת את המדים של חייל הואן. אתה מוציא מכיסך את תג חייל הואן החדש שלך יחד עם המכתב שקיבלת מהמפקד לשעבר שלך מהאימונים, הנער עושה כמוך שנייה לאחר מכן. במכתב שלך מצוין שהוזמנת במיוחד לעיר פורטריי, שם תעבוד תחת המפקדת לילה. החיילת קוראת את שני המכתבים ומחזירה לכל אחד מכם אותם:"לכו למשרד ששם" היא מורה לשניכם ומצביעה על אחת הדלתות החומות הנמצאות בהמשך המבנה. שניכם ניגשים אל הדלת עליה היא הצביעה ואתה דופק. "היכנס" קול נשי נשמע מתוך החדר ואתה פותח את הדלת, נכנס יחד עם הנער. החדר אליו נכנסת קטן יותר מכפי שציפית, זהו חדר מרובע בעל קירות לבנים, תקרה לבנה ורצפה לבנה. אין דבר על הקירות וזה רק גורם לחדר להראות לבן יותר. הרהיטים היחידים הנמצאים במקום הם ספה סגולה וארוכה, מגיעה מקצה ראשון של החדר עד לקצה השני וממוקמת במרכז החדר. בנוסף יש גם ארון ספרים בעל דלתות שקופות, החושפות המוני ספרים שונים וצבעוניים, הממוקם מאחורי הספה, ממש מול הדלת עצמה. על הספה יושבת אישה, היא לוגמת מבקבוק בצבע חום כהה. שיערה שחור וארוך והיא לובשת חולצה אפורה וחצאית בצבע כחול כהה. על צווארה היא עונדת תליון בעל אבן אדומה. [url="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/13/52047.jpg"]קליק[/url]. "כן, איך אוכל לעזור לכם?" היא שואלת לאחר שהנער סוגר אחריכם את הדלת. אתה מביא לה את המכתב מהמפקד לשעבר שלך, הנער מביא לה גם את המכתב שלו. היא נעמדת וקוראת את שני המכתבים, לוקחת את הזמן עם המכתב שלך וממהרת עם המכתב של הנער השני, לאחר שהיא מסיימת לקרוא את שני המכתבים היא מניחה אותם על הספה:"הגעתם ממש מהר. בדיוק לפני כמה דקות הגיעו הפוקימונים שהזמנתי בשבילכם" היא אומרת תוך כדי שהיא עולה על הספה וקופצת אל הצד השני של החדר. שם היא מתכופפת ונעלמת למספר שניות, כשהיא חוזרת לעמוד אתה יכול לראות שהיא מרימה איתה פוקימון קטן וכחול. הוא נראה כמו ראש אחד גדול בעל זוג ידיים וזוג רגליים, פיו ענקי ופתוח, אתה יכול לראות שיניים לבנות מבצבצות מתוכו [img]http://sprites.pokecheck.org/i/443.gif[/img] היא מניחה את הפוקימון על הספה והוא מסתכל עליך בעיניו הגדולות והשחורות. "זאת גיבל, היא יודעת דחיפה, התקפת חול, זעם דרקון וטורנדו" היא מסבירה ומצביעה על הפוקימון הקטן:"היא בשבילך, יאמאנאשי. היא פוקימון דרקון, מאוד נדירה. תשמור עליה טוב מאוד או שתיכנס לצרות" היא מוסיפה אזהרה תוך כדי שהיא מתקופפת שוב פעם ומרימה פוקימון נוסף, כלב מעט יותר גדול מהגיבל שלך. פרוותו בצבע כתום ובעלת מספר קווים שחורים. זנבו, קצה ראשו והחזה שלו בעלי פרווה עבה יותר ולבנה. אתה מרגיש מעט רע בשביל הפוקימון הזה, כל כך הרבה פרווה- בטח חם לו מאוד [img]http://sprites.pokecheck.org/i/058.gif[/img] היא מניחה את הפוקימון השני ליד גיבל, קופצת בחזרה אל החלק השני של החדר ומסבירה:"זה גראווליט. הוא יודע נשיכה, נהמה, גחלת ופזילה. הוא בשבילך, ריוגאמינה. הוא פוקימון אש, נאמן. הוא מאולף טוב, אבל אתה תמיד יכול רק לשפר אותו" היא מסבירה את כל זה אל הנער השני, לאחר מכן היא מתיישבת על הספה, ליד שני הפוקימונים הקטנים שכבר התמקמו על הכריות ופונה אל שניכם:"עכשיו בקשר לדברים אחרים שכדאי שתדעו... קוראים לי לילה. אני המפקדת החדשה שלכם. העבודה שלכם כרגע היא למצוא פוקימונים באזורים הקרובים לכאן, פוקימונים שיוכלו לשמש כאמצעי לחימה לחיילים הלוחמים שלנו. כל חודש תקבלו 10 ברי לעבודה שתעשו, 10 ברי לכל אחד מכם. תעשו עבודה טובה, תקבלו בונוס. תעשה עבודה גרועה, לא תקבלו משכורת. ארוחות תוכלו לאכול כאן בין משמרת למשמרת. אתם מתחילים לעבוד ברגע זה, כך שאם יש לכם שאלות או בקשות מיוחדות לפני שאתן לכם את הפרטים כדאי שתשאלו עכשיו" היא לוגמת עוד לגימה מהבקבוק שלה לאחר שמסיימת את ההסבר, מחכה לתגובה שלכם. הנער מסתכל עליך, לא נראה שלו יש משהו לשאול.[/spoiler][/quote]
אני חושב לרגע, קצת מהסס מלשאול זאת את המפקדת, אחרי הכל, עדיף לעשות רושם כמה שיותר טוב, במיוחד מול המפקדת, אך מאחר והיא הציעה אז אני מחליט להגיד זאת בכל זאת.
"לי יש, המפקדת." אני מחכה לאישורה ואז שואל "איפה אנחנו לנים ומתי המשמרות שלנו? או שזה עוד לא הוחלט?"
-
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]"אתם תגורו בחדרי השינה, הם מאחורי הבניין. כשתיגעו לדרגה גבוהה יותר תקבלו בתים משלכם" היא עונה לשאלתך, ממשיכה בלי לתת לך אפשרות לשאול עוד שאלה:"עכשיו שעניתי על שאלותיכם, אסביר על המשימה שלכם. תצטרכו למצוא שלושה פוקימוני חשמל ושלושה פוקימוני אש בדרך 120. תלכדו אותם בזה" היא מוציאה ממתחת לאחת כריות הספה שלה שישה פוכדורים אפורים, על קצה כל אחד מהם יש מפתח קטן. [URL="http://images3.wikia.nocookie.net/__cb20121018101631/pokemon/images/1/11/Poke_ball_%28old_ball%29.PNG"]קליק[/URL]. היא זורקת לכל אחד מכם שלושה כדורים אחד אחד, אתה תופס את כולם בהצלחה. הנער מפספס אחד מהם, הוא נאלץ להתקופף ולהרים אותו מהרצפה. "תלכדו אך ורק פוקימונים שיכולים להתאים לקרבות קשים, מחר שלושת החיילים שאמורים לקחת אותם יבואו אז תסיימו עם זה היום, אם אין לכם שאלות צאו עכשיו למשימה. אל תעזו לחזור בלי ששת הפוקימונים האלו!"
"כן המפקדת!" פעם ראשונה שאתה שומע את הנער מדבר. הוא נשמע מעט לחוץ בטונו, הוא צעק משפט זה.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1451878][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"אתם תגורו בחדרי השינה, הם מאחורי הבניין. כשתיגעו לדרגה גבוהה יותר תקבלו בתים משלכם" היא עונה לשאלתך, ממשיכה בלי לתת לך אפשרות לשאול עוד שאלה:"עכשיו שעניתי על שאלותיכם, אסביר על המשימה שלכם. תצטרכו למצוא שלושה פוקימוני חשמל ושלושה פוקימוני אש בדרך 120. תלכדו אותם בזה" היא מוציאה ממתחת לאחת כריות הספה שלה שישה פוכדורים אפורים, על קצה כל אחד מהם יש מפתח קטן. [url="http://images3.wikia.nocookie.net/__cb20121018101631/pokemon/images/1/11/poke_ball_%28old_ball%29.png"]קליק[/url]. היא זורקת לכל אחד מכם שלושה כדורים אחד אחד, אתה תופס את כולם בהצלחה. הנער מפספס אחד מהם, הוא נאלץ להתקופף ולהרים אותו מהרצפה. "תלכדו אך ורק פוקימונים שיכולים להתאים לקרבות קשים, מחר שלושת החיילים שאמורים לקחת אותם יבואו אז תסיימו עם זה היום, אם אין לכם שאלות צאו עכשיו למשימה. אל תעזו לחזור בלי ששת הפוקימונים האלו!"
"כן המפקדת!" פעם ראשונה שאתה שומע את הנער מדבר. הוא נשמע מעט לחוץ בטונו, הוא צעק משפט זה.[/spoiler][/quote]
"כן המפקדת!" אני אומר בקול רם יחסית, אך לא צועק, אין מה להיות לחוץ יתר על המידה ולאחר כמה רגעים אני יוצא מהחדר.
כשאנו יוצאים מהחדר אני פונה אל הנער ואומר לו "תקשיב, אני הולך על פוקימוני החשמל. אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבוא איתי ואעזור לך גם אם שלך, אם לא אתה מוזמן לפעול בעצמך." אני אומר לו ומתחיל להתקדם לכיוון דרך 120, בין אם הנער בא אחריי ובין אם לא.
-
[QUOTE=DJ Pon-3;1451650]איתי- אמם... זה בסדר, רק לא התיחסת לכל ההערות שלי. תכתוב איפה נולדת ואיפה כרגע הדמות שלך והמשפחה שלה גרים. וגם כמובן את התמונה, צריך לערוך. חוץ מזה אתה בסדר, תערוך ואכתוב לך התחלה.
מונסטר- אמם.... טוב, האמת יש לי הרבה מאוד דברים שהפריעו לי... אני אכתוב לך עליהם לפי הסדר: קודם כל, השם. מונטסר...? זה קצת מרושע לקרוא לבנאדם מונסטר... גם לא הסברת ברקע למה קראו לו ככה. לפחות אם הייתה לך סיבה טובה...
הדבר השני זה מה שהכי הכי הפריע לי- אמם... למה שמת לי גיי ערום?@~@ זאת הטרלה? כי אם כן, זה לא ממש מצחיק. תביא תמונה נורמאליתXD
עכשיו האופי- זה לא אופי. זה חלק מהרקע. באופי אני רוצה להבין את תכונות האופי שלו. לא דברים שהוא עשה בחיים שלו. לא אכפת לי שתתיחס לרקע כשאתה כותב את האופי שלך, תכתוב דוגמאות ממנו או וואטבר אבל תכתוב באמת אופי אמיתי.
והדבר הכי גדול- הרקע. קודם כל, לא ממש הבנתי אותוXD הניסוחים שלך מאוד לא ברורים... היו משפטים שניחשתי מה הפירוש שלהםXD גם באופי זה כך, אגב. ובקשר לרקע עצמו: אחד ביפנית זה איצ'י, וגם למה לקרוא ככה לילד? זה לא מרושע? אני מבינה שהוא ראשון... אבל עדיין, למה? דווקא בגלל שהוא ראשון מגיע לו שם אמיתי, לא? אותו הדבר בנוגע למונסטר, למה? לא הסברת בכלל למה, אפילו לא ניסית.
בפסקה השנייה כתבת שהוא מתבייש כל הזמן, אבל למה הוא מתבייש? מה גרם לו להרגיש ככה? זה מרגיש לי מאוד מחורר. קשה לי להאמין שהוא פשוט קם בבוקר מבוייש ואפילו לא היה מוכן להתקרב לציפור. שאגב, גם בקשר לזה יש לי דברים להעיר. פוקימונים זה לא פיות קטנות שמפזרות נצנצים בכל מקום- זאת מפלצת פרא מסוכנת מאוד. בהתחלה כתבת ששני ההורים הולכים אל תוך היער לחפש אוכל, זה מאוד מסוכן. הם יכולים להאכל או סתם לההרג. זה שכתבתי ברקע שהפוקימונים פחות מסוכנים זה כי אנשים יכולים להגן על עצמם עם פוקימונים. אבל כשזוג נערים פשוטים ללא הגנה יוצאים לבדם אל מחוץ לעיר בדרך כלל זה אומר שהם לא יחזרו. היגיון פשוט. בנוסף, בקשר לפידג'ים, אני מבינה שפידיג'י רחוב קטן לא חייב להיות מפלצת פרא. אבל עדין, זה אומר להרגיל ילדים קטנים לפוקימוני פרא מה שעלול לפגוע בהם בעתיד. תחשוב אם אתה מעוניין בדבר כזה.
בפסקה השלישית דווקא אהבתי את הרעיון שהדמות שלך רוצה לטייל בעולם ולחקור. והאמת אין לי מה להעיר, ממה שהבנתי בפסקה זה נראה לי בסדר גמורD: סיבה מעניינת להיות בצבא, מקורית כזאת.
ודבר אחרון חביב- הטיזר אני המצאתי>.> רק את הדמויות לקחתי מהמנגה אבל הם עם שינויים קטנים.
מקווה שיהיה לך כוח לערוך ולסדר את הטופס לפי מה שרשמתי. ניסיתי לא להישמע מעצבנת, מקווה שהצליח.
[B]עמית[/B]
[SPOILER]אם זה מפריע לך לא אגידO: עד שאשכח :מוחע:
~~~
"בסדר. בסדר. אעזור לך. אבל אנחנו חייבים למהר, אני צריך למצוא את הפוקימונים והחברה שלי..." הוא מודיע וניגש אל הפוקימון המוזר שלו:"רורו, תחזרי" הוא אומר לפוקימון ומחזיר אותו אל תוך פוכדור צבעוני במיוחד. הוא לא מסובב את המפתח לפני הפתיחה, בעצם- אין לו מפתח! הפוכדור נפתח לבד ונסגר לבד. מחזיר את הפוקימון לתוכו במהירות. צבעו של הפוכדור גם לא אפור. הוא אדום ולבן. החלק העליון אדום והחלק התחתון לבן. הוא מכניס את הפוכדור לתיקו ומוציא במקומו פוכדור זהה אותו הוא פותח בלי שום בעיות. הפעם הפוקימון שיצא מתוך הפוכדור מוכר, זאב גדול, אפור ויפה [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/262.gif[/IMG] זהו מיגטינה(או איך שלא מאייתים את השם של הפוקימון הזה). אתה יכול לראות שפרוותו מסורקת ומסודרת בצורה מדהימה, אף פעם לא ראית פוקימון מושקע כל כך. אפשר לראות שהמאמן הזה מטפל טוב מאוד בפוקימון שלו. "נהנה, אנחנו מחפשים אחר ציפור אופל. אני לא יודע בדיוק איזו, אבל האפשרויות שלנו לא גדולות. זה יכול להיות מוקרוו או הונצ'קרוו. זה פוקימון שמתקיף בני אדם, אז חפשי במקומות עם ריחות של בני אדם" הוא מורה לפוקימון הזאב היפהפה. כתגובה הפוקימון מהנהן ומתחיל לרחרח את האדמה, מתקדם באיטיות בהמשך הכיוון בו התקדמת אל תוך היער. אתה, עדיין אוחז בפיל, והנער עוקבים אחריו:"נהנה שלי טובה במציאת דברים. היא תמצא לך את הפוקימון בלי בעיה!" הנער מתחיל להשוויץ בפוקימון שלו תוך כדי הליכה.[/SPOILER]
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]העגלה נעצרת בעיר פורטריי סוף כל סוף לאחר שבוע של נסיעה בה. עכשיו כבר אחר הצהריים, סיימת את הארוחה האחרונה שלך בעגלה כבר מזמן ואתה קופץ ממנה בשמחה יחד עם עוד נער שנסע איתך, [URL="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/12/76269.jpg"]קליק[/URL]. נער זה חי איתך שבוע, אבל הוא לא דיבר איתך אפילו פעם אחת- עדיין לא יצא לך להכיר אותו כמו שצריך, אפילו את שמו אינך יודע עדיין. אתם נפרדים בנימוס מהנהג הנחמד ומהפוקימון הגדול והאדום המזכיר בצורתו פרה [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/323.gif[/IMG] אשר קשור אל העגלה הקטנה עליה חיית במשך השבוע האחרון ואתם ממשיכים אל תוך העיר הקטנה והקרירה. עיר פורטריי ממוקמת גבוה יחסית לערים אחרים והיא רחוקה מהרי געש. זאת הסיבה למה עיר זו נחשבת לבין הערים הקרירות ביותר בכל הואן. אתה והנער עוברים על פני האנשים הפשוטים והבתים האפורים והקטנים אל כיוון בנין גדול ולבן- מפקדת שומרי העם של העיר פורטריי. אתם הולכים בשקט, בלי לדבר אחד עם שני. כל אחד שקוע במחשבותיו- איך יהיה היום הראשון שלכם כחיילים רשמיים.
אתה נכנס אל תוך המבנה, הנער יחד איתך. אתה לא יכול שלא להתרגש מהמעשה- פעם ראשונה שלך כחייל אמיתי בתוך מפקדה אמיתית. המקום מבפנים נראה לא פחות מכובד מהמראה החיצוני שלו, קירות לבנים ויפים והרבה ציורי פוקימונים תלויים בצורה ישרה עליהם. על אחד הקירות הרחוקים יותר אתה יכול לראות גם את מפת הואן. שכשחקן אתה יכול גם לראות אותה בתגובה הראשונה.
"איך אפשר לעזור לכם?" אישה היושבת מול דלפק הצמוד לכניסה פונה אליכם. היא לובשת את המדים של חייל הואן. אתה מוציא מכיסך את תג חייל הואן החדש שלך יחד עם המכתב שקיבלת מהמפקד לשעבר שלך מהאימונים, הנער עושה כמוך שנייה לאחר מכן. במכתב שלך מצוין שהוזמנת במיוחד לעיר פורטריי, שם תעבוד תחת המפקדת לילה. החיילת קוראת את שני המכתבים ומחזירה לכל אחד מכם אותם:"לכו למשרד ששם" היא מורה לשניכם ומצביעה על אחת הדלתות החומות הנמצאות בהמשך המבנה. שניכם ניגשים אל הדלת עליה היא הצביעה ואתה דופק. "היכנס" קול נשי נשמע מתוך החדר ואתה פותח את הדלת, נכנס יחד עם הנער. החדר אליו נכנסת קטן יותר מכפי שציפית, זהו חדר מרובע בעל קירות לבנים, תקרה לבנה ורצפה לבנה. אין דבר על הקירות וזה רק גורם לחדר להראות לבן יותר. הרהיטים היחידים הנמצאים במקום הם ספה סגולה וארוכה, מגיעה מקצה ראשון של החדר עד לקצה השני וממוקמת במרכז החדר. בנוסף יש גם ארון ספרים בעל דלתות שקופות, החושפות המוני ספרים שונים וצבעוניים, הממוקם מאחורי הספה, ממש מול הדלת עצמה. על הספה יושבת אישה, היא לוגמת מבקבוק בצבע חום כהה. שיערה שחור וארוך והיא לובשת חולצה אפורה וחצאית בצבע כחול כהה. על צווארה היא עונדת תליון בעל אבן אדומה. [URL="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/13/52047.jpg"]קליק[/URL]. "כן, איך אוכל לעזור לכם?" היא שואלת לאחר שהנער סוגר אחריכם את הדלת. אתה מביא לה את המכתב מהמפקד לשעבר שלך, הנער מביא לה גם את המכתב שלו. היא נעמדת וקוראת את שני המכתבים, לוקחת את הזמן עם המכתב שלך וממהרת עם המכתב של הנער השני, לאחר שהיא מסיימת לקרוא את שני המכתבים היא מניחה אותם על הספה:"הגעתם ממש מהר. בדיוק לפני כמה דקות הגיעו הפוקימונים שהזמנתי בשבילכם" היא אומרת תוך כדי שהיא עולה על הספה וקופצת אל הצד השני של החדר. שם היא מתכופפת ונעלמת למספר שניות, כשהיא חוזרת לעמוד אתה יכול לראות שהיא מרימה איתה פוקימון קטן וכחול. הוא נראה כמו ראש אחד גדול בעל זוג ידיים וזוג רגליים, פיו ענקי ופתוח, אתה יכול לראות שיניים לבנות מבצבצות מתוכו [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/443.gif[/IMG] היא מניחה את הפוקימון על הספה והוא מסתכל עליך בעיניו הגדולות והשחורות. "זאת גיבל, היא יודעת דחיפה, התקפת חול, זעם דרקון וטורנדו" היא מסבירה ומצביעה על הפוקימון הקטן:"היא בשבילך, יאמאנאשי. היא פוקימון דרקון, מאוד נדירה. תשמור עליה טוב מאוד או שתיכנס לצרות" היא מוסיפה אזהרה תוך כדי שהיא מתקופפת שוב פעם ומרימה פוקימון נוסף, כלב מעט יותר גדול מהגיבל שלך. פרוותו בצבע כתום ובעלת מספר קווים שחורים. זנבו, קצה ראשו והחזה שלו בעלי פרווה עבה יותר ולבנה. אתה מרגיש מעט רע בשביל הפוקימון הזה, כל כך הרבה פרווה- בטח חם לו מאוד [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/058.gif[/IMG] היא מניחה את הפוקימון השני ליד גיבל, קופצת בחזרה אל החלק השני של החדר ומסבירה:"זה גראווליט. הוא יודע נשיכה, נהמה, גחלת ופזילה. הוא בשבילך, ריוגאמינה. הוא פוקימון אש, נאמן. הוא מאולף טוב, אבל אתה תמיד יכול רק לשפר אותו" היא מסבירה את כל זה אל הנער השני, לאחר מכן היא מתיישבת על הספה, ליד שני הפוקימונים הקטנים שכבר התמקמו על הכריות ופונה אל שניכם:"עכשיו בקשר לדברים אחרים שכדאי שתדעו... קוראים לי לילה. אני המפקדת החדשה שלכם. העבודה שלכם כרגע היא למצוא פוקימונים באזורים הקרובים לכאן, פוקימונים שיוכלו לשמש כאמצעי לחימה לחיילים הלוחמים שלנו. כל חודש תקבלו 10 ברי לעבודה שתעשו, 10 ברי לכל אחד מכם. תעשו עבודה טובה, תקבלו בונוס. תעשה עבודה גרועה, לא תקבלו משכורת. ארוחות תוכלו לאכול כאן בין משמרת למשמרת. אתם מתחילים לעבוד ברגע זה, כך שאם יש לכם שאלות או בקשות מיוחדות לפני שאתן לכם את הפרטים כדאי שתשאלו עכשיו" היא לוגמת עוד לגימה מהבקבוק שלה לאחר שמסיימת את ההסבר, מחכה לתגובה שלכם. הנער מסתכל עליך, לא נראה שלו יש משהו לשאול.[/SPOILER][/QUOTE]
ערכתי.
-
איתי- התכוונתי באיזו עיר, לא מחוזXD אני פשוט צריכה לדעת איפה המשפחה שלך גרה כי כן אולי תפגוש אותם וזה. גם תצטרך לפרנס אותם וזה... אני צריכה לדעת איפה הבית של הדמות שלך, בקיצור. תמצא עיר נחמדה על המפה ותבחר אותה.
אמם... לא יודעת עד כמה קימונו מתאים... אבל מצד שני, פוקימון זה כן יפניO: אז בסדר. רק תביא לי תמונה אחרת שלו, לא ממש רואים את כולו טוב במה ששלחת.
אה, ולפני שאני שוב שוכחת- תכתוב לי בפרטי מתי שאתה עורך.
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]אתה יוצא מהחדר יחד עם הנער, אחריכם עוקבים שני הפוקימונים החדשים שלכם. "אמם... אוקיי... למרות שלדעתי יהיה מהיר יותר אם נעבוד ביחד" הוא עונה לך, עדיין נשמע לחוץ. הוא עוקב אחריך אל היציאה מהמקום, אתם מתקדמים אל כיוון דרך 120. גראווליט הולך צמוד אל הנער, מסתכל סביב בחשדנות ונשאר קרוב אל מאמנו. מצד שני, גיבל נראת חולמנית מעט. היא הולכת הרבה מאחוריך, מאחורי הנער שגם הולך מאחוריך, מסתכלת מסביב ומקפצת בנחת.
אתם מגיעים אל דרך 120 לאחר שאתם חוצים את כל העיר, אנשים מברכים אתכם לשלום כאשר אתם עוברים על פניהם. ילדים מתלהבים מכם ומהפוקימונים שלכם, כולם אוהבים אתכם. אתה באמת חייל אמיתי עכשיו, נאהב על ידיי העם שלך. כל צומת הלב הזאת עושה לך נחמד. אפילו הנער, שלא אמר דבר מאז שיצאתם מהמפקדה, מחייך אל אנשי העיירה.
לבסוף אתם יוצאים מהעיר, אל דרך 120. הדרך כמו כמעט כל מקום בהואן מלאה בסלעים, אבנים ואדמה. נראת כמו יער אבנים גדול וחם. הפוקימונים שבדרך אמורים להסתתר בין הסלעים. כמובן שליד העיר אין סלעים גדולים מדי, הצבא הזיז אותם כדי למנוע מפוקימונים להסתתר ליד העיר- כדי להגן על התושבים. איפה שאתם נמצאים כרגע יש רק אבנים קטנות. אתם מתקדמים עמוק יותר אל דרך 120, אל האזור המלא בסלעים. שם תוכלו למצוא פוקימונים.
"אם תראה פוקימון אש, תגיד לי" אומר לך הנער שעדיין אפילו את השם שלו אתה לא יודעXD טוב נו, יהיו לך עוד הרבה הזדמנות להכיר אותו יותר טובD:
אתם מתפצלים כאשר אתה רואה אנרגיות חשמל מאחורי סלע מרוחק יותר, זה חייב להיות פוקימון חשמל. אתה מתקרב בזהירות אל הסלע, מנסה לא להיפגע אבל גם לגלות מי הפוקימון המסתורי. הנער ממשיך בחיפושים אחר פוקימוני אש.
אתה מצליח למצוא מקום בו תוכל להתחבא מפוקימון החשמל אבל גם לראות אותו, מאחורי סלע קרוב. אתה יכול לראות כדור ברזל מרחף, בעל מגנט אחד בכל צד שלו. על קצה ראשו יש בורג אחד ובתחתיתו שני ברגים. לפוקימון יש אך ורק עין אחת, גדולה ולבנה בעלת אישון שחור וקטן. הוא מרחף במקום ומשחרר אנרגיה חשמלית לכל מקום [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/081.gif[/IMG] גיבל, שמתחבאת יחד איתך, מתחילה לנהום חלושות על פוקימון החשמל.[/SPOILER]
