הזמן קפא...
מה לא הבנת ?
Printable View
הזמן קפא...
מה לא הבנת ?
מתי הפרק הבא?
מתישהו ..
מתי הפרק הבא,עבר די הרבה זמן מאז הפרק האחרון
העלילה קצת הסתבכה והפרקים התבלבלו לי .
כמו שאמרתי לפני כמה שבועות ,מספר הפרקים יתקצר .
כעת אני עובד על הפרקים הטרום -אחרונים בצורה כזו שהפרק האחרון הוא פרק פתוח .
[size="3"][b][u]פרק 27:לוק[/u][/b][/size]
כשאתה מקבל כוח כה גדול ויכולת מדהימה שכזו ,אתה מתחיל להאמין באלוהים ,אתה מבין שאולי הכל זה מלמעלה ושהדברים שקורים לך אולי הם
מתנות של האל .
אבל אין לדעת איך כל בן אדם מגדיר "אל" ...
כל אחד יכול להגדיר אל בצורה שנוחה לו לחשיבה , כמו שאל יכול להיות דבר יותר "אליון" ממך או שאל הוא רק דמות הכלולה בידי אמונה מסוימת
ויש עוד אלפי מחשבות והתבססויות שאפשר לתת פה
ועכשיו אני שואל אתכם , אם תופעת הלוואי שלכם היא להקפיא את הזמן ,ממש לא בשליטתכם , כמה שזה יכול להיות מגניב ,זה מסוכן .
[b][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה2 ביולי ,המקלט ,אחר הצהריים[/u][/b]
אנחנו שומעים צעדי הרס מתקרבים למקלט , אנחנו רואים בפעם הראשונה שלנו ,את המפלצת
היא הייתה מפחידה ומאיימת , וכאשר היא מתקרבת יותר ויותר אין לנו דרך מוצא
ולפני שהיא מרימה את ידה ומתיחה עלינו את אגרופה העצום , הזמן נעצר
כאשר הזמן לא זז ,הוא לא ידע מה לעשות , הוא היסס , וחשב מה הפיתרון הנכון ביותר לעשות
הוא עומד והוא רואה את כולם עומדים , לא זזים ,לא מזיזים אף איבר בגוף כאשר הסוף כמעט הגיע ,הוא נעצר
לוק לא הבין מה קרה הוא פשוט התחיל לצחוק
"חה חה חה זה מדהים" אומר לוק כאשר התמעתע מעט
[b][u]כדור הארץ,שנת 2000 , ה14 בינואר , ישראל ,ראשון לציון , פלאשבק[/u][/b]
"לוק? לוק ?" קול נשי הגיע מהחדר השני וקרא ללוק
במבט אחד על הילד הקטן ,לוק בן שש שנים , הוא מרים את בובות המלחמה שלו ומתחיל לשחק
"שיווו פיוו , המפקד ג'קי יוצא לבסיס "
"מחכה לתחמושת המפקד"
"מקבל תחמושת חייל"
"תודה המפקד, יום טוב המפקד"
לוק משחק בצעצועיו כאשר היא עומדת על פתח הדלת ומחייכת לה כאשר מביטה בו ורואה אותו כה מאושר
"לוק ?" שואלת
"נו מה קטי?" שואל לוק
"אתה לא בא לארוחת ערב ?" שואלת קטי
"עוד מעט ,את לא רואה שאני באמצע מלחמה פה ?" אומר בזלזול לוק
"אני רואה , אני רואה ,אני מצטערת שהפרעתי לך " אומר קטי כאשר מנסה להוציא ממנו הסכמה להגיע לארוחה
"אז מתי היא תסתיים?" שואלת קטי
לוק מחמיץ את פניו ואומר "אוו , עוד מעט קטי !" אומר לוק וכועס מאוד על כך שהפריעו לו
קטי ניגשת לחדר האורחים ומתיישבת ליד השולחן
השולחן היה מלא אוכל ,סעודה ענקית ועשירה במעדנים מכל טוב
"נו ,הוא מגיע?" שואל קונור
"קונור ,יש לילד בעיה " אומרת קטי
קונור לא מבין במה מדובר והוא שואל את קטי "מה הבעיה שלו ?" מרים את קולו
"אני חושבת שזה הוא ,הוא הבעיה" אומרת קטי
קטי וקונור , זוג צעירים בשנות האלפיים ,קטי היא עקרה , היא אינה יכולה להביא ילדים ,וקונור והיא החליטו לקחת תרומת ביצית .
מאז שהיה קטן הם לא הסתירו מלוק את מה שהוא באמת , קונור הוא אביו ,והוא קורא לו אבא ,וקטי , הוא קורא לה בשמה .
"מה זאת אומרת הוא הבעיה ?" שואל קונור בעצבים
"זאת אומרת שאני חושבת שאין לו רגש לזמן" אומרת קטי
"הוא משחק כבר שבע שעות בצעצועים שלו ,והוא מדבר אליי כאילו הוא הרגע התחיל ...
קונור לא האמין שמשהו משובש והוא אמר "זה בטח כי הוא נהנה ,את יודעת , הזמן עובר שנהנים
"אז איך אתה מסביר שילד קטן ,בן שש , לא אוכל ולא שותה כלום , במשך שבע שעות שלמות במשך היום ?" שואלת קטי
לוק נדהם ועוצר שנייה לחשוב
"אבל מה יכול לגרום לו להתנהג ככה?" שואל קונור
וכשלוק משחק בצעצועיו הוא עומד לסיים את המלחמה , כאשר , לוק אחד החיילים
"המפקד , מבקש אישור לנחות "
"המפקד נגמרו לי המצנחים"
"המפקד!"
"בום!" אומר לוק ומנפץ את המטוס שלו על הרצפה
"סמל לוק נספה במלחמה זו " אומר לוק ו"מחסל" את עצמו .
כאשר ישנה דפיקה בדלת חדרו ,הוא מביט בדלת ואומר "כן ?"
אבל במשך כמה שניות ,אף אחד לא נכנס , ואף אחד לא מגיב
לוק הבין בפעם הראשונה שמשהו משונה ומשהו לא כשורה
"קטי ? אבא?" שואל לוק כאשר עובר הזמן והדלת לא נפתחת לאחר שנשמעה הדפיקה
מבחוץ עומד קונור ומאחוריה קטי כאשר ידו של קונור על ידית הדלת והם פשוט לא זזים , קפאו במקום
"אבא?" שואל לוק
לוק , גילה את היכולת המדהימה שלו עוד לפני שהגיע לעולם האחר , היכולת לעצור את הזמן ,ללא שליטתו , אך עדיין , היכולת הזו מדהימה
והיא לא תופעת לוואי ,כך הוא לפחות יודע ,בלי שאף אחד ישאל שאלות ...
[b]המשך יבוא...[/b]
פרק מגניב אהבתי אותו
מגניב לוק יכול לעצור לשלוט בזמן
פרק ממש מדהים כמו 26 גם!
אני מנחשת שלקאי היה תיכולת הכי גדולה או לא היה לו בכלל
פרק מדהים כמו תמיד,די מוזר בהתחלה חשבתי שקטי היא סוג של אחות של לוק ואז היא אמרה "קונור" אז חשבתי שלוק מאומץ או משהו,אבל בסוף הבנתי,בקיצור אחלה פרק.
וואי פרק מדהים D:
אחלה יכולת יש לו!
*עליון..
פרק יפה, מעולם לא חשבתי שהיכולת של לוק לא תהיה מהעולם האחר...
תמשיך כך!
אני מבטיח שבסוף תבינו שהיכולת של לוק ,היא גם חיסרון ...
תודה לכולם .
אני מנחש שזה משהו שקשור לזה שהמפלצת לא מושפעת מזה והורגת את השאר.
מתי הפרק הבא?
היום או מחר
[b]פרק 28: בריחה[/b]
לפעמים כשאתה אחראי למשהו טוב ,אתה הופך לגיבור ,ומיד אחר כך כולם מציקים לך הרבה זמן מבלי שתוכל להסביר את עצמך בצורה טובה ומובנת
אתה הופך לגיבור וזה מה שחשוב מבחינתם...
ככה זה קרה.
[b][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה2 ביולי ,המקלט ,אחר הצהריים[/u][/b]
אנחנו שומעים צעדי הרס מתקרבים למקלט , אנחנו רואים בפעם הראשונה שלנו ,את המפלצת
היא הייתה מפחידה ומאיימת , וכאשר היא מתקרבת יותר ויותר אין לנו דרך מוצא
ולפני שהיא מרימה את ידה ומתיחה עלינו את אגרופה העצום , הזמן נעצר
כאשר הזמן לא זז ,הוא לא ידע מה לעשות , הוא היסס , וחשב מה הפיתרון הנכון ביותר לעשות
הוא עומד והוא רואה את כולם עומדים , לא זזים ,לא מזיזים אף איבר בגוף כאשר הסוף כמעט הגיע ,הוא נעצר
לוק לא הבין מה קרה הוא פשוט התחיל לצחוק
"חה חה חה זה מדהים" אומר לוק כאשר התמעתע מעט
אבל הוא הבין שעכשיו תורו לעשות משהו
הוא נגע קלות בריצ'רד שהיה הכי קרוב אליו באותו רגע והוא יצא מהקיפאון
"מה? מה קורה פה ?" ריצ'רד לא הבין בהתחלה מה כל זה אומר
אבל הוא ראה שכולם חוץ משניהם , קפואים בזמן .
"שחררתי אותך כדי שתגיד לי מה לעשות " אומר לוק
"זה אתה עשית ?" ריצ'רד נמצא בהלם כבד כאשר לא מבין מה מתרחש שם
"כן" עונה לוק
"זו תופעת הלוואי שלך.." אומר ריצ'רד
ולוק במקום להגיד את האמת פשוט צוחק ואומר "כן.."
"אז מה עושים עם המפלצת ,אם אני חוזר מהקיפאון ,היא תשמיד אותנו " אומר לוק
"כמה זמן אתה יכול להמשיך את זה?" שואל ריצ'רד
"כמה דקות " אומר לוק
"טוב אתה יכול להוציא עוד אנשים מהקיפאון?" שואל ריצ'רד
"לא את כולם ,זה יקח לי אנרגיה ואז זה כבר לא בשליטתי" אומר לוק
"לא טוב.." אומר ריצ'רד
"תופעות הלוואי של האחרים לא יוכלו לסייע לנו?" שואל לוק את ריצ'רד כאשר מצפה לתשובה חיובית
"לא ,אני לא מכיר פה אף אחד שיש לו דרך לעזור" אומר ריצ'רד
"אז מה נעשה?" שואל לוק
השניים חושבים במשך כמה שניות והם הגיעו לפיתרון הכי טוב שיכול להיות ...
"אני יודע..." אומר ריצ'רד
"דבר" אומר לוק
"אני אברח מכאן ,תן לי 20 שניות ותוציא מישהו אחר מההקפאה ,וככה אחד אחד" אומר ריצ'רד
"אבל כאשר תצא לי מטווח הראייה אתה תחזור להיות קפוא" אומר לוק
"בסדר.. זה מה שאפשר לעשות ,ואל תתחיל לנהל שיחות עם כולם ,יש לך רק כמה דקות" אומר ריצ'רד
"אוקיי" אומר לוק
"טוב אני רץ ,עבודה טובה ילד" אומר ריצ'רד כאשר בורח וחוזר לקיפאון
לוק מגיע ונוגע בי קלות ,הוא משחרר אותי מהקיפאון
"קאי תקשיב ,רוץ הכי מהר שאתה יכול ותברח מכאן , אתה תחזור לקיפאון " אומר לי לוק
לא ידעתי מה לעשות פשוט רצתי משם ואז שוב הרגשתי מוזר , המשכתי לרוץ במשך כמה דקות עד שהגעתי לחוף
עמדתי מול הים ולא הבנתי איך הגעתי לשם כל כך מהר ...
"מה ?" אני שואל את עצמי
אני רואה בתוך הים ספינה ענקית שמגיעה לכיוון האי , הם לא הבחינו בי ,אבל הם בדרך ,ואולי זה כרטיס היציאה שלנו מהכלא הזה...
[b][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה2 ביולי ,המקלט ,אחר הצהריים[/u][/b]
לוק נוגע בהם אחד אחד והם מתחילים לברוח כולם לאותו כיוון ,ההפוך ממני
"קדימה רוץ " אומר לוק לרפאל כאשר הוא מתחיל לברוח
"ונותרת רק את , מפלצת " אומר לוק כאשר בורח משם ולא נותר אף אחד במקלט
לוק משחרר את כולם מהקיפאון ," קדימה רוצו !" צועק לוק לכולם והם מתחילים לברוח
המפלצת הורסת את המקלט
"תרגיל מלוכלך הם עשו לי !" צועק סקוט כאשר הופך לצורה האנושית שלו
"אני עוד אתפוס אתכם ,זה רק עניין של זמן" אומר סקוט ומחייך ומתחיל לעקוב אחריהם
[b][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה2 ביולי ,חוף הים ,שעת ערב [/u][/b]
"היי ,אני כאן!" אני צועק לספינה ומנופף עם הידיים שיבואו להציל אותנו ...
אני רואה שהספינה עוגנת קרוב מאוד לאי .
"היי , יש פה אנשים ,הצילו!" אני צועק להם שיבואו ויקחו אותנו אך אני לא רואה שם אף אחד
ופתאום זה קורה ,שלושה סירות משוטים נופלים לים ועליהם אנשים שלבושים בלבוש שחור ומוזר
"הצילו!" אני צועק והם שומעים אותי ומגיעים במהירות לחוף
[b][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה2 ביולי ,ביער ,שעת ערב[/u][/b]
כולם בורחים במהירות כאשר סקוט הולך ברגל ומחפש אותם בשקט ובשלווה
"נו הוא מגיע?" שואלת קייט את האנשים כאשר עוצרת לנוח
"הוא מאחורינו!" צועק לוק
"חכה ,עצור " אומרת קייט
"נראה לי משהו משונה " אומרת קייט
"מה משונה ,אנחנו נמות אם לא נמשיך" אומר לוק
קייט ולוק עומדים ומחכים לדבר הלא נודע שקייט שומעת שם , ואז הם רואים אותו ..
"אתה !" צועקת קייט
[b][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה2 ביולי ,חוף הים ,שעת ערב [/u][/b]
האנשים מגיעים לחוף ואני רץ אליהם במהירות
"שלום , תודה שבאתם!" אני אומר להם ומתקרב אליהם בבהלה מהמפלצת
האנשים שולפים נשקים כבדים ומכוונים עליי "אל תזוז" אומר לי אחד מהם
מתקרבת אישה ,האישה היחידה שם ואומרת לי "ממתי אתה פה?" שואלת
"אני פה כמה ימים" אני אומר
"מאיזה שנה , אתה פה?" שואלת אותי האישה
אני מתחיל להילחץ אבל אני עונה לה "2012"
"כפי שחשבנו" אומרת האישה
"תורידו את הנשק ,זה הוא" אומרת לחבריה
"מה זאת אומרת? מאיזה שנה אתם ?" אני שואל
"הגענו לכאן מהעולם שאתם קוראים לו העולם האמיתי , משנת 2014 "
המשך יבוא...