פוקימון - מחוז ג'ונין

[quote=Balenciaga;1415213]
[U]NivX10[/U]
אתה מודה לטוביאס, והוא לוחץ את ידך.
"זה היה נהדר להילחם מולך..." הוא מודה. "שמע, אם אתה מתכוון לעלות עכשיו לכיוון העיר רימאיה, דע לך שזו הולכת להיות משימה לא קלה בכלל. באתי משם עכשיו, וזה היה אחד הקטעים הקשים ביותר שעברתי במסע, ועוד אני עשיתי את הדרך הזו בירידה... אני רק יכול להמצליץ לך ללכת לבקר במקדש הנמצא על אחת מפסגות ההרים. יש שם נזירים שישמחו לארח כל מאמן פוקימונים, והם גם מיומנים בכמה שיטות לחימה מעניינות במיוחד שאני בטוח שיעזרו לך מאוד." הוא ממליץ לך.
"מקדש רימאיה, ככה קוראים למקדש הזה." אומר גילברט. "שמעתי עליו. אומרים שהנזירים שם הם בלתי מנוצחים."
אתה וגילברט מנופפים לטוביאס לשלום, ומתחילים לעלות לכיוון פסגות ההרים. השביל הצר התפתל דרך סלעים ונקיקים צרים וחצובים בסלע. תוך מספר שעות ארוכות של טיפוס מעייף וקשה, כבר לא יכולתם לראות יותר את האזור המדברי אותו חציתם עד לפני כמה דקות. העניים יצרו ערפל דרכו היה קשה לראות, ובוששתם בדרככם כמעט בעיוורון.
"מוזר..." אומר גילברט. "אני לא חושבתי שניכנס אל תוך העננים בשל כל כך מוקדם של הטיפוס. הם אמורים להיות הרבה יותר גבוהים מהמקום שבו אנחנו נמצאים." הוא מסביר לך. "היי תסתכל לשם!" קורא גילברט ומצביע על קבוצת פוקימונים קוטנים ולבנים אותם לא ראית מעולם. הפוקימונים הציפוריים נחו על האדמה, מקובצים בקבוצה של ארבעה.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D305D505D505D005E005D20.png[/IMG][/quote]
אבדוק בפוקדע לגביהם ואז אומר לגילברט "לדעתי נניח להם, אני רוצה לתת לפוקימונים קצת לנוח בעוד אנחנו מתקדמים" ואעזוב אותם לנפשם

[quote=Balenciaga;1415440][U]Sharpedo[/U]
"נראה לך שתוכל לשטות בי?" שואל אותך האיש. הוא היה אדם בוגר, כבן ארבעים בערך. פניו הו מכוסות זיפים עבותים, ושיערות ראשו היו שחורות וסבוכות. הוא הביט בך בעינים רציניות, ונראה מאיים באפלה השוררת ובאור הלפידים הבוערים. הוא הושיט יד לכיסו, ושלף פוקדור. "אם יש לך שכל, אפילו טיפה, שלוף פוקימון." הוא אמר לך, וזרק את הפוקדור שלו באוויר.
הפוקדור נתח, ופוקימון רוח מוזר הופיע. הפוקימון היה עטוף כולו תכריכים סגלגילם, ויעניו נצצו מתוכם. הוא שייט באוויר בקלילות, חג סביב מאמנו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D005D905DC05D505E105E005D30.png[/IMG][/quote]

"נאודיל! התכונן לקרב!" אומר לו, "תשתמש בשאיבת מגה! אחר כך תנסה להתרחק ולהתחמק ממתקפותיו!" אדריך את נאודיל בנחישות ואחפש מידע על הפוקימון בפוקידע.

[U]NivX10[/U]
אתה מכוון את הפוקדע לקבוצת הפוקימונים הקטנים, ומקשיב להסבר.
"דוואנג - פוקימון ציפור הענן. את דוואנג ניתן למצוא בעיקר בהרים גבוהים במיוחד, שהוא נע בלהקות גדולות. בכל מקום בו נמצאת להקה גדולה של דוואנג, ערפל כבד מופיע באותו אזור. דוואנג הוא פוקימון מסוג מעופף." מסביר הפוקידע.
אתה מחזיר את המכשיר לתוך כיסך, ואתה וגילברט ממשיכים בדרככם. העלייה נעשית תלולה יותר ויותר, והאוויר נהיה מועט בחמצן. כבר יכולת לראות מבין העננים את הפסגות הגבוהות והמושלגות, ומראם רק דרבן אותך יותר ויותר להגיע אליהן. החשכה התחילה להגיע, וכבר בקושי יכולתם לראות איכן אתם דורכים.
"אני חושב שיש לנו לפחות עוד יום וחצי של טיפוס." אומר לך גילברט. "כדאי שנצבור כוחות וננוח, אתה לא חושב?" הוא שואל אותך.

[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מיד יוצא קדימה, ונדרך לתקיפה.
"אילוסנד, תתחמק ממתקפת השאיבה שלו!" פוקד האיש.
פוקימון הרוח הקטן מתרחק במהירות לאחור, ונעלם מבין הצללים. לא הצלחת לראות אותו כלל, וכך גם נאודיל.
"עכשיו, תשתמש בצל לילה!" הוא מקורא לפוקימון שלו.
מתוך הצללים, ממקום שממנו היה נראה כי אין בו דבר, הגיח מהרצפה צל שהתקדם במהירות לכיוון נאודיל. הצל היה מהיר ביותר, ונאודיל למרות ניסיונותיו לא הצליח להתחמק ממנו. הצל פגע בו, והוא הוגף לאחור בחבטה חזקה.
תוך כדי, הוצאת את הפוקידע וסרקת את היריב שלך.
"אילוסנד - פוקימון רוח החולות. גופו של אילוסנד עשוי חול העטופה תכריכים. פוקימון זה משתמש בסופות חול חזקות על מנת לתקוף את יריביו. הוא מסתתר בעיקר במבנים נטושים וחשוכים הנמצאים באזורי מדבר. פוקימון זה הוא מסוג אדמה ורוח."
אילוסנד יוצר מתוך הצללים, ומביט בך בעיניו הנוצצות.

[quote=Balenciaga;1415452]
[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מיד יוצא קדימה, ונדרך לתקיפה.
"אילוסנד, תתחמק ממתקפת השאיבה שלו!" פוקד האיש.
פוקימון הרוח הקטן מתרחק במהירות לאחור, ונעלם מבין הצללים. לא הצלחת לראות אותו כלל, וכך גם נאודיל.
"עכשיו, תשתמש בצל לילה!" הוא מקורא לפוקימון שלו.
מתוך הצללים, ממקום שממנו היה נראה כי אין בו דבר, הגיח מהרצפה צל שהתקדם במהירות לכיוון נאודיל. הצל היה מהיר ביותר, ונאודיל למרות ניסיונותיו לא הצליח להתחמק ממנו. הצל פגע בו, והוא הוגף לאחור בחבטה חזקה.
תוך כדי, הוצאת את הפוקידע וסרקת את היריב שלך.
"אילוסנד - פוקימון רוח החולות. גופו של אילוסנד עשוי חול העטופה תכריכים. פוקימון זה משתמש בסופות חול חזקות על מנת לתקוף את יריביו. הוא מסתתר בעיקר במבנים נטושים וחשוכים הנמצאים באזורי מדבר. פוקימון זה הוא מסוג אדמה ורוח."
אילוסנד יוצר מתוך הצללים, ומביט בך בעיניו הנוצצות.[/quote]

"נאודיל! אל חשש חבר זאת רק ההתחלה!" אומר לו בכדי שלא יתייאש ומיד אחשוב על מתקפת נגד, "אוקיי..הוא אוהב להסתתר בצללים" אמלמל בעודי חושב על רעיון חדש, "נאודיל,תחכה להתחמקות הבאה שלו לצללים ותהיה קשוב לקולות שבאים מצדדך,אם אתה מבחין בצל גדול שמתקרב אליך תעמוד מוכן וברגע המתאים תנשך את אילוסנד בכוח!" אדריך את נאודיל, "אתה יכול חבר! קדימה!" אעודד אותו בכדי שירגיש בטוח.

[quote=Balenciaga;1415452][U]NivX10[/U]
אתה מכוון את הפוקדע לקבוצת הפוקימונים הקטנים, ומקשיב להסבר.
"דוואנג - פוקימון ציפור הענן. את דוואנג ניתן למצוא בעיקר בהרים גבוהים במיוחד, שהוא נע בלהקות גדולות. בכל מקום בו נמצאת להקה גדולה של דוואנג, ערפל כבד מופיע באותו אזור. דוואנג הוא פוקימון מסוג מעופף." מסביר הפוקידע.
אתה מחזיר את המכשיר לתוך כיסך, ואתה וגילברט ממשיכים בדרככם. העלייה נעשית תלולה יותר ויותר, והאוויר נהיה מועט בחמצן. כבר יכולת לראות מבין העננים את הפסגות הגבוהות והמושלגות, ומראם רק דרבן אותך יותר ויותר להגיע אליהן. החשכה התחילה להגיע, וכבר בקושי יכולתם לראות איכן אתם דורכים.
"אני חושב שיש לנו לפחות עוד יום וחצי של טיפוס." אומר לך גילברט. "כדאי שנצבור כוחות וננוח, אתה לא חושב?" הוא שואל אותך.
[/quote]
אוקיי אומר, אוציא את אלביוור ואבקש ממנו לעזור לנו להקים מחנה. לאחר שאקים אותו אלך לישון ואצבור כוחות למחר...

[U]Sharpedo[/U]
אתה ממתין שהפוקימון שלך ינסה להתחמק אל תוך הצללים הך הדבר לא קורה.
"הגיע הזמן דווקא למתקפה ישירה." אומר היריב שלך. "אילוסנד, תשתמש במתקפת סופת חול!" הוא קורא.
החול הרב שבחדר מתיחל להתגבש לאט לאט סביב נאודיל. הוא מתחיל להסתחרר באטיות סביב פוקימון העשב שלך, ואתה מנסה לחשוב במהירות על פתרון שיעזור.
"קדימה דילן, תחשוב! הסופת חול הזו עומדת להתחזק בתוך שניות!" קורא לך פטר.

[U]NivX10[/U]
אתה וגילברט מוצאים מקום ימשורי ומתאים, ומקימים מחנה תוך דקות בודדות. אתם נשכבים לישון, בתוך האוהלים, ונרדמים במהירות.
לפתע, אתה שומע קול לא ברור. אתה מתעורר בבהלה. ברור לך שמישהו מסתובב בחוץ, אולי אפילו יותר מיצור אחד, אך לא הצלחת להבין אם מדובר בפוקימון או באדם.
הקולות הסתובבו סביב המחנה שלך, ונראה שהם נוגעים בחפצים שהשארתם בחוץ.

[quote=Balenciaga;1415455]
[U]NivX10[/U]
אתה וגילברט מוצאים מקום ימשורי ומתאים, ומקימים מחנה תוך דקות בודדות. אתם נשכבים לישון, בתוך האוהלים, ונרדמים במהירות.
לפתע, אתה שומע קול לא ברור. אתה מתעורר בבהלה. ברור לך שמישהו מסתובב בחוץ, אולי אפילו יותר מיצור אחד, אך לא הצלחת להבין אם מדובר בפוקימון או באדם.
הקולות הסתובבו סביב המחנה שלך, ונראה שהם נוגעים בחפצים שהשארתם בחוץ.[/quote]
אוציא החוצה את פלוטובר ואפרוץ איתו מיד מהאוהל, אראה מה מתרחש בחוץ ואאיים בצעקות על המזיק. "מה אתה רוצה?! מי זה כאן!?" אקרא בחשדנות.

[quote=Balenciaga;1415455][U]Sharpedo[/U]
אתה ממתין שהפוקימון שלך ינסה להתחמק אל תוך הצללים הך הדבר לא קורה.
"הגיע הזמן דווקא למתקפה ישירה." אומר היריב שלך. "אילוסנד, תשתמש במתקפת סופת חול!" הוא קורא.
החול הרב שבחדר מתיחל להתגבש לאט לאט סביב נאודיל. הוא מתחיל להסתחרר באטיות סביב פוקימון העשב שלך, ואתה מנסה לחשוב במהירות על פתרון שיעזור.
"קדימה דילן, תחשוב! הסופת חול הזו עומדת להתחזק בתוך שניות!" קורא לך פטר.
[/quote]

"מה אפשר לעשות מה אפשר לעשות.." אמלמל בלחץ, "יש לי רעיון! נאודיל! תנצל את זה שסופת החול עדיין לא במלואה ותשתמש במבט חודר בכדי להמם את אילוסנד,אם הסופת חול לא מאפשרת לך למצוא תא עיניו של אילוסנד תשתמש בשאיבת מגה בכדי לשבור את המערבולת שנוצרת סביבך!" אדריך את נאודיל ואקווה שזה יעבוד.

[U]NivX10[/U]
אתה שולף את הפוקדור של פלוטובר, ומוציא את פוקימון המים החוצה. אתם מגיחים מהאוהל, ומסתכלים סביבכם, סוקרים את הסכנות שמולכם.
מולך עומד נער כבן גילך בערך, שיערו ארוך, מלוכלך ואסוף. הוא לבש בגדים מרופטים, ונגלי טיפוס ישנות ובלויות. מצידיו עמדו שלושה פוקימונים זהים לחלוטין. הפוקימונים דמו לזאבים לבנים, ושיערותיהם הבריקו באור הירח. הם שפו את שיניהם החדות, נראו נזעמים.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D805D905DE05D105D005E805E70.png[/IMG]
"גנב... אתה גנב!" קרא הנער שמולך, ועיניו רשפו עליך מזעם.

[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מציית לפקודותיך מיד. עיניו מתחילות לזהות בהילה בוהקת, ומבטו מצטלב עם מבטו של אילוסנד, ואילוסנד קופא מיד במקומו.
"אילוסנד, זוז, מהר!" קורא המאמן שלו, אך פוקימון הרוח עדיין קופא במקומו.
ולמרות שאילוסנד היה משותק לחלוטין למבטו של נאודיל, סופת החול המשיכה להתחזק ולהתחזק, והחלה ליצור צורה של טורנדו חול קטן. טורנדו החול העיף את נאודיל באוויר, והטיח אותו ברצפה בעצמה נאודיל צווח מכאב, אך ניסה להמשיך להתרומם על רגליו.

[quote=Balenciaga;1415475]
[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מציית לפקודותיך מיד. עיניו מתחילות לזהות בהילה בוהקת, ומבטו מצטלב עם מבטו של אילוסנד, ואילוסנד קופא מיד במקומו.
"אילוסנד, זוז, מהר!" קורא המאמן שלו, אך פוקימון הרוח עדיין קופא במקומו.
ולמרות שאילוסנד היה משותק לחלוטין למבטו של נאודיל, סופת החול המשיכה להתחזק ולהתחזק, והחלה ליצור צורה של טורנדו חול קטן. טורנדו החול העיף את נאודיל באוויר, והטיח אותו ברצפה בעצמה נאודיל צווח מכאב, אך ניסה להמשיך להתרומם על רגליו.[/quote]

"קדימה נאודיל זאת ההזדמנות שחיכינו לה! תנצל את ההלם של אילוסנד ותשתמש בשאיבת מגה ותחזיר לעצמיך אנרגיה! תוך כדי שאתה משתמש בשאיבת המגה תתקדם לאילוסנד וכשתהיה קרוב אליו תנשך אותו בעוצמה! קדימה חבר!" אדריך את נאודיל בנחישות.

[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מתיישר במהירות במקומו, וכדורי אור מתחילים לצאת מגופו של פוקימון הרוח. אילוסנד צווח מכאב, צווחה שהדהדה בחלל החדר האטום. עם כל כדור אור שיצא מגופו, פוקימון הרוח נראה מותש יותר ויותר בעוד נאודיל מתחזק וממלא את כוחו. כשאחרון כדורי האור נכנס לגופו ששל נאודיל, אילוסנד נראה כבר כמעט גמור. נאודיל מתחיל לרוץ לכיוון יריבו, קופץ באוויר, ונגס בעצמה בפוקימון הרוח. לאחר מספר שניות שהלסת האדירה של נאודיל מתהדקת סביב גופו של אילוסנד, פוקימון הרוח מתעלף.
יריבך מרים את הפוקדור שלו, ומחזיר את אילוסנד לתוכו. נאודיל עומד על הרצפה, ומביט בך בריצוי. הרגשת חיבה עזה אליו, ולפתע משהו מוזר קרה... נאודיל התחיל לזהור באור קלוש. גופו התחיל להתרחב ולגדול, וצורתו השתנתה והתעבתה. הבטת בו בתדהמה, והבנת שדבר מדהים קרה. נאודיל התפתח. מולך עמד פוקימון ירוק ותניני. הוא חמד על שני רגליו, ונראה מרוצה מעצמו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D005DC05D905D105DC05D905D905D305D505E80.png[/IMG]

[quote=Balenciaga;1415477][U]Sharpedo[/U]
נאודיל מתיישר במהירות במקומו, וכדורי אור מתחילים לצאת מגופו של פוקימון הרוח. אילוסנד צווח מכאב, צווחה שהדהדה בחלל החדר האטום. עם כל כדור אור שיצא מגופו, פוקימון הרוח נראה מותש יותר ויותר בעוד נאודיל מתחזק וממלא את כוחו. כשאחרון כדורי האור נכנס לגופו ששל נאודיל, אילוסנד נראה כבר כמעט גמור. נאודיל מתחיל לרוץ לכיוון יריבו, קופץ באוויר, ונגס בעצמה בפוקימון הרוח. לאחר מספר שניות שהלסת האדירה של נאודיל מתהדקת סביב גופו של אילוסנד, פוקימון הרוח מתעלף.
יריבך מרים את הפוקדור שלו, ומחזיר את אילוסנד לתוכו. נאודיל עומד על הרצפה, ומביט בך בריצוי. הרגשת חיבה עזה אליו, ולפתע משהו מוזר קרה... נאודיל התחיל לזהור באור קלוש. גופו התחיל להתרחב ולגדול, וצורתו השתנתה והתעבתה. הבטת בו בתדהמה, והבנת שדבר מדהים קרה. נאודיל התפתח. מולך עמד פוקימון ירוק ותניני. הוא חמד על שני רגליו, ונראה מרוצה מעצמו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D005DC05D905D105DC05D905D905D305D505E80.png[/IMG][/quote]

אביט בפה פעור בפוקימון שעומד מולי, "נאודיל התפתחת!" אקרא בקול חזק ומתרגש,אוציא את הפוקידע בכדי לראות מהו שמו של הפוקימון שעומד מולי ואילו מתקפות חדשות הוא למד.

[U]Sharpedo[/U]
אתה מוציא את הפוקידע מכיסך, ומכוון אותו כלפי הפוקימון החדש שמולך.
"אליבליידור - פוקימון תנין העשב. לסתותיו של אליבליידור בלתי ניתנות לעצירה, וכוח סגירתם מסוגל לרסק סלעים ולחדור מתכות. פוקימון זה מעדיף לתקוף את יריביו כשהוא ישב, ולהמתין שיתקרבו. אך במידת הצורה הוא יקום על רגליו וילחם. כשנאודיל מתפתח לאיליבליידור הוא לומד אוטומטית מתקפת ציפורני ברזל."
האיש המסתורי מסתכל עליך, ונראה נרגז. "מרדים ביותר, אין ספק." הוא ממלמל.
לפתע, מתוך המשך המסדרון המוצל מופיע האיש השני הלבוש בבגדים מוזרים. כל ראשו היה מכוסה בכפייה, ורק עיניו השחורות הציצו מולך. "זה בהחלט לא יהיה מספיק," הוא אומר לך בקול קר ואכזרי. "צאו דספטיון, אילוסנד!" הוא קורא וזורק לאוויר שני פוקדורים.
הפוקדורים נפתחים ואור אדום מציף את החדר. כשהאור נעלם, שני פוקימונים דומים זה לזה מופיעים מולך. האחד היה איולסנד נוסף, ואחד היה ללא ספק ההתפתחות של אילוסנד.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D005D905DC05D505E105E005D30.png[/IMG] [IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D305E105E405D805D905D505DF0.png[/IMG]

[quote=Balenciaga;1415479][U]Sharpedo[/U]
אתה מוציא את הפוקידע מכיסך, ומכוון אותו כלפי הפוקימון החדש שמולך.
"אליבליידור - פוקימון תנין העשב. לסתותיו של אליבליידור בלתי ניתנות לעצירה, וכוח סגירתם מסוגל לרסק סלעים ולחדור מתכות. פוקימון זה מעדיף לתקוף את יריביו כשהוא ישב, ולהמתין שיתקרבו. אך במידת הצורה הוא יקום על רגליו וילחם. כשנאודיל מתפתח לאיליבליידור הוא לומד אוטומטית מתקפת ציפורני ברזל."
האיש המסתורי מסתכל עליך, ונראה נרגז. "מרדים ביותר, אין ספק." הוא ממלמל.
לפתע, מתוך המשך המסדרון המוצל מופיע האיש השני הלבוש בבגדים מוזרים. כל ראשו היה מכוסה בכפייה, ורק עיניו השחורות הציצו מולך. "זה בהחלט לא יהיה מספיק," הוא אומר לך בקול קר ואכזרי. "צאו דספטיון, אילוסנד!" הוא קורא וזורק לאוויר שני פוקדורים.
הפוקדורים נפתחים ואור אדום מציף את החדר. כשהאור נעלם, שני פוקימונים דומים זה לזה מופיעים מולך. האחד היה איולסנד נוסף, ואחד היה ללא ספק ההתפתחות של אילוסנד.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D005D905DC05D505E105E005D30.png[/IMG] [IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D305E105E405D805D905D505DF0.png[/IMG][/quote]

חחחחחחחחחח לתקוף מישיבה עוד לא שמעתי את זה XD

"אם כך כנראה שנצטרך אותך טריפוק!" אקרא ואשחרר את טריפוק מהפוכדור, "אליבליידור עוד לא סיימנו,אתה תיקח את המפותח של אילוסנד,טריפוק אתה תטפל באילוסנד" אומר לשניהם ואסרוק את המפותח של אילוסנד בפוקידע.
"אוקיי,טריפוק תעפף מסביב לאילוסנד ותתקוף ברדיפה! אליבליידור תתחיל את הקרב עם שאיבת מגה נוספת!" אדריך את הפוקימונים שלי.

[U]Sharpedo[/U]
הכוונה הייתה שהוא מעדיף לחכות שהיריב יגיע אליו, כי הוא נראה שמן ועצלן כזה חח
-----
אתה משחרר את טריפוק לאוויר, והוא מעופף סביבך, נראה נחוש לקרב נוסף. תוך כדי, סרקת את המפותח של אילוסנד -
"דספטיון - פוקימון הרוח החולית. כמו הפרה-מפותח שלו, גם דבפטיון עשוי כולו תכריכים. הבד מהם עשויים התכריכים נחשב ליקר ביותר, ומשמש לעיצוב בגדים ואביזרי לבוש. דספטיון מסוגל לשלוט בחולות סביבו בצורה כמעט ומושלמת, והוא סוחב איתו חול המשמש לו כהגנה ואמצעי תקיפה לכל מקום." אומר הפוקידע, ואתה מחזיר אותו לכיסך.
הפוקימונים שלך יוצאים מיד לתקיפה לפי פקודותיך. טריפוק מעופף באוויר לכיוון אילוסנד, ומקורו בוהק בהילה שחורה. הוא מנסה לנקר את פוקימון הרוח שמולו במתקפת רדיפה, ופוגע בו ישירות במרכז גופו. ההילה השחורה מתפוצצת לרסיסים, ומעיפה את פוקימון הרוח לאחור.
תוך כדי, מגופו של דספטיון מתחילים לצאת כדורי אור קטנטנים שעפים אל גופו של אליבליידור ונספחים בו. נראה היה שהמאמן של פוקימוני הרוח לא התכוון לתת לזה להמשיך לקרות.
"אילוסנד, תשתמש במתקפת פקעות רדיפה (Will-o-wisp)!" הוא קורא לפוקימון הרוח הקטן יותר שמתרומם במהירות. כדורי אש כחולה קטנטנים מתחילים לצאת מגופו. הכדורים מתקדמים לכיוונו של טריפוק, שמעופף באוויר וממתין לפקודותיך.
"דספטיון, אתה תשתמש במתקפת כדור צל!" הוא פוקד על הפוקימון השני. פוקימון הרוח פורש את שני ידיו העשויות מבד, ולאט לאט אתה רואה שמתחיל להתגבש בינם כדור מוזר ושחור.

[quote=Balenciaga;1415475][U]NivX10[/U]
אתה שולף את הפוקדור של פלוטובר, ומוציא את פוקימון המים החוצה. אתם מגיחים מהאוהל, ומסתכלים סביבכם, סוקרים את הסכנות שמולכם.
מולך עומד נער כבן גילך בערך, שיערו ארוך, מלוכלך ואסוף. הוא לבש בגדים מרופטים, ונגלי טיפוס ישנות ובלויות. מצידיו עמדו שלושה פוקימונים זהים לחלוטין. הפוקימונים דמו לזאבים לבנים, ושיערותיהם הבריקו באור הירח. הם שפו את שיניהם החדות, נראו נזעמים.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D805D905DE05D105D005E805E70.png[/IMG]
"גנב... אתה גנב!" קרא הנער שמולך, ועיניו רשפו עליך מזעם.
[/quote]
"מה?! איך אני גנב!? אני אפילו לא מכיר אותך... תגיד כבר מי אתה ואל תתחמק!" אצעק עליו בתקיפות. אנסה להיזכר אולי מהיכן אני מכיר את הבחור.
בנוסף לכך אוציא את הפוקדע שלי ואבדוק לגביי הזאבים הללו מה יש לו להגיד.

[quote=Balenciaga;1415481][U]Sharpedo[/U]
הכוונה הייתה שהוא מעדיף לחכות שהיריב יגיע אליו, כי הוא נראה שמן ועצלן כזה חח
-----
אתה משחרר את טריפוק לאוויר, והוא מעופף סביבך, נראה נחוש לקרב נוסף. תוך כדי, סרקת את המפותח של אילוסנד -
"דספטיון - פוקימון הרוח החולית. כמו הפרה-מפותח שלו, גם דבפטיון עשוי כולו תכריכים. הבד מהם עשויים התכריכים נחשב ליקר ביותר, ומשמש לעיצוב בגדים ואביזרי לבוש. דספטיון מסוגל לשלוט בחולות סביבו בצורה כמעט ומושלמת, והוא סוחב איתו חול המשמש לו כהגנה ואמצעי תקיפה לכל מקום." אומר הפוקידע, ואתה מחזיר אותו לכיסך.
הפוקימונים שלך יוצאים מיד לתקיפה לפי פקודותיך. טריפוק מעופף באוויר לכיוון אילוסנד, ומקורו בוהק בהילה שחורה. הוא מנסה לנקר את פוקימון הרוח שמולו במתקפת רדיפה, ופוגע בו ישירות במרכז גופו. ההילה השחורה מתפוצצת לרסיסים, ומעיפה את פוקימון הרוח לאחור.
תוך כדי, מגופו של דספטיון מתחילים לצאת כדורי אור קטנטנים שעפים אל גופו של אליבליידור ונספחים בו. נראה היה שהמאמן של פוקימוני הרוח לא התכוון לתת לזה להמשיך לקרות.
"אילוסנד, תשתמש במתקפת פקעות רדיפה (Will-o-wisp)!" הוא קורא לפוקימון הרוח הקטן יותר שמתרומם במהירות. כדורי אש כחולה קטנטנים מתחילים לצאת מגופו. הכדורים מתקדמים לכיוונו של טריפוק, שמעופף באוויר וממתין לפקודותיך.
"דספטיון, אתה תשתמש במתקפת כדור צל!" הוא פוקד על הפוקימון השני. פוקימון הרוח פורש את שני ידיו העשויות מבד, ולאט לאט אתה רואה שמתחיל להתגבש בינם כדור מוזר ושחור.[/quote]

"חברים הקרב הזה שלנו! נוכל לנצח!" אומר תחילה, "עכשיו,טריפוק תבצע מהר סללום באוויר ותתחמק מן פקעות הרדיפה,אם הן רודפות אחריך!" אעצור ואחייך כשעולה רעיון למוחי, "אם הן עוקבות אחריך תעוף מאחורי דספטיון שעסוק בטעינת כדור צל כדי שפקעות הרדיפה יפגעו בו!" אומר לטריפוק באיפוק, "ועכשיו אליבליידור, בוא נראה את כוחך החדש!" אכריז, "תחכה שכדור הצל יישלח אליך ובינתיים תתכונן לרסק אותו עם ציפורני ברזל!" אומר מיד בלי שום עיכובים, "ומיד לאחר מכן תשתמש במבט חודר!" אדריך את שני הפוקימונים שלי, "קדימה עם עבודת צוות ננצח!" אוסיף בכדי להחדיר בהם מוטיבציה.

[U]NivX10[/U]
"אל תשקר לי! גנבת לי גור טימבארק!" הוא אומר לך. "אני כבר מכיר אתכם, את כל מאמני הפוקימונים המטופשים שעוברים פה. חומדים כל פוקימון שעומד בדרככם! אתה תשלם על זה." הוא קורא.
לאט לאט, שלושת פוקימוני הזאב הלבנים מתחילים להתקרב לכיוונך. הם נראים מאיימים, ונוהמים עליך בזעם.
תוך כדי, אתה מכוון את הפוקיד שלך אל אחד הזאבים.
"טימבארק - פוקימון זאב השלג. טימבארקים חיים בלהקות קטנות של עד חמישה, וצדים את מזונם כשהם תוקפים בחבורה. בלילות ירח מלא, חברות גדולות של טימבארקים נפגשות ומייללות יחד במשך כל הלילה. פוקימון זה הוא מסוג קרח."

[U]Sharpedo[/U]
כדורי האש הכחולים המשוגרים לכיוונו של טריפוק מתחילים לרדוף אחריו. לפי פקודותיך, טריפוק עף באוויר תוך שהוא יוצא צורת גלגול, ומטעה את כדורי האש הכחולים הרודפים אחריו. הוא מתחיל לעוף לכיוונו של דספטיון במטרה לגרום לפקעות האש לפגוע בו.
תוך כדי, דספטיון כבר מספיק לייצר את כדור הצל בתוך ידיו העשיות בד, והוא משגר את הכדור השחור הבוהק לכיוונו של אליבליידור. ציפורניו של אליבליידור מתחילות לבהות בבוהק כסוף, והן מתחדדות ומתארכות מספר סנטימטרים. כדור הצל כמעט ופוגע בפוקימון העשב היושב על ישבנו כמעט בעצלות, וממש שנייה לפני שהוא פוגע, אליבליידור מושיט את ציפורני הברזל שלו, ושורט בעצמה את כדור הצל. כדור הצל מתפוצץ בעצמה, ויוצר הדף אדיר בכל רחבי החדר. כמעט מחצית מהלפידים הבוערים כבים, אך אליבליידור נשאר לשבת במקומו, מנקה מעצמו את האבק בקלילות.
תוך כדי, טריפוק מגיע לדספטיון, וכמעט לפני שפקעות האש פוגעות בו, הוא מצליח להתחמק מהן ולעוף בדיוק מעל פוקימון הרוח. דספטיון נפגע מפקעות האש, והאש הכחולה מתחילה להתפשט על גופו במהירות.
"לעזאזל!" קורא האיש המכוסה כולו בכפייה.

[quote=Balenciaga;1415488][U]NivX10[/U]
"אל תשקר לי! גנבת לי גור טימבארק!" הוא אומר לך. "אני כבר מכיר אתכם, את כל מאמני הפוקימונים המטופשים שעוברים פה. חומדים כל פוקימון שעומד בדרככם! אתה תשלם על זה." הוא קורא.
לאט לאט, שלושת פוקימוני הזאב הלבנים מתחילים להתקרב לכיוונך. הם נראים מאיימים, ונוהמים עליך בזעם.
תוך כדי, אתה מכוון את הפוקיד שלך אל אחד הזאבים.
"טימבארק - פוקימון זאב השלג. טימבארקים חיים בלהקות קטנות של עד חמישה, וצדים את מזונם כשהם תוקפים בחבורה. בלילות ירח מלא, חברות גדולות של טימבארקים נפגשות ומייללות יחד במשך כל הלילה. פוקימון זה הוא מסוג קרח."
[/quote]
"מה?! חבר נראלי שיש לך טעות... אנחנו לא גנבנו דבר, אנחנו הקמנו כאן מחנה ללילה במטרה לנוח, לצבור כוחות ולהמשיך בבוקר אל רימאיה" אסביר לו בנימוס אל אף הכעס והתוקפנות שאני חש כלפיי אותו נער...
"אוקיי נערוך קרב, של אחד על אחד. אם אנצח אתה תתנהג בנימוס ואני אוכיח לך שאין כאן שום טימבארק!"

[quote=Balenciaga;1415488]
[U]Sharpedo[/U]
כדורי האש הכחולים המשוגרים לכיוונו של טריפוק מתחילים לרדוף אחריו. לפי פקודותיך, טריפוק עף באוויר תוך שהוא יוצא צורת גלגול, ומטעה את כדורי האש הכחולים הרודפים אחריו. הוא מתחיל לעוף לכיוונו של דספטיון במטרה לגרום לפקעות האש לפגוע בו.
תוך כדי, דספטיון כבר מספיק לייצר את כדור הצל בתוך ידיו העשיות בד, והוא משגר את הכדור השחור הבוהק לכיוונו של אליבליידור. ציפורניו של אליבליידור מתחילות לבהות בבוהק כסוף, והן מתחדדות ומתארכות מספר סנטימטרים. כדור הצל כמעט ופוגע בפוקימון העשב היושב על ישבנו כמעט בעצלות, וממש שנייה לפני שהוא פוגע, אליבליידור מושיט את ציפורני הברזל שלו, ושורט בעצמה את כדור הצל. כדור הצל מתפוצץ בעצמה, ויוצר הדף אדיר בכל רחבי החדר. כמעט מחצית מהלפידים הבוערים כבים, אך אליבליידור נשאר לשבת במקומו, מנקה מעצמו את האבק בקלילות.
תוך כדי, טריפוק מגיע לדספטיון, וכמעט לפני שפקעות האש פוגעות בו, הוא מצליח להתחמק מהן ולעוף בדיוק מעל פוקימון הרוח. דספטיון נפגע מפקעות האש, והאש הכחולה מתחילה להתפשט על גופו במהירות.
"לעזאזל!" קורא האיש המכוסה כולו בכפייה.[/quote]

חחחחחח איזה קציצה XD

"טריפוק נהדר! מהלך מצוין אני גאה בך!" ארעיף על טריפוק תשבוחות על המהלך המוצלח ואביט באליבליידור בחיוך גדול, "רואים שהתחזקת,כל הכבוד!" אומר לו בחיוך רחב ואקרוץ לו ואצחק מעט מן העובדה שההדף לא הזיז את אליבליידור סנטימטר, "עכשיו! בזמן שדספטיון נאנק בכאבים זה הזמן להשתמש בשאיבת מגה!" אומר מיד, "טריפוק,תעוף לכיוון אילוסנד בכיוון ישר ואז בשניה האחרונה קח ימינה ותפגע בו במתקפת כנף מאחוריו!" אדריך את טריפוק ואביט בחיוך מסופק מאוד בשני הפוקימונים שלי.

[U]NivX10[/U]
"לעיר רימאיה? כמו שחשבתי... אתה מאמן פוקימונים מעצבן כמו שתיאתי לעצמי. תקשיב לי טוב, אני לא משחק לפי הכללים מטופשים שלכם. אין אצלי דבר כזה אחד על אחד, זה או הכל או כלום." אומר לך הנער.
שלושת הטימבארקים המשיכו להתקרב אליך לאט לאט, זעם בעיניהם. פלוטובר נדרך במקומו.
גילברט יצא במהירות מהאוהל ושלף פוקדור. הוא זרק אותו לאוויר, ופוקימון הדלעת שלו, דורדיון, הופיע על הרצפה. "ג'וני, נראה לי שהוא לא בן אדם שאפשר לדבר אליו בהיגיון. תיהיה מוכן להילחם בכל הכוח."
"תשתמשו בנשיכת קרח!" קרא הנער לטימבארקים.
שלושת פוקימוני הזאב התחילו לרוץ לכיוונכם, שיניהם בוהקות באור לבן.

[U]Sharpedo[/U]
שוב כדורי אור קטנטנים החלו לצאת מגופו של דאספטיון. הכדורים יצאו עוד ועוד, ונספגו בגופו של אליבליידור. פוקימון הרוח נאבק באש הכחולה שהתפשטה על גופו, ותוך דקה בודדת נראה היה שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם. דאספטיון נחת על הרצפה, כשהבדים העוטפים את גופו בוערים לחלוטין ומאירים את כל החדר.
תוך כדי טריפוק עף לכיוון יריבו אילוסנד. הוא טס לכיוון פוקימון הרוח, שנראה מאויים במיוחד לנוכח מצבו של דאספטיון המפותח שלו. פוקימון הרוח כלל לא התבונן בטריפוק, שהתקדם אליו במהירות אדירה. כנפו דל הפוקימון המעופף שלך פגעה בו בעוצמה, והעיפה אותו לאחור. אילוסנד נשכב על הרצפה, מעולף גם הוא.
עיניו של האיש היו מוכות תדהמה. "זה לא... לא. לא ייתכן..." הוא מילמל, והחזיר את הפוקימונים שלו אל תוך הפוקדור. "בלסטאף, תפתח את הדלת. עכשיו." הוא פקד על חברו.
"קרקרוף, זו התאבדות. פשוט התאבדות! יש שם כל כך הרבה מהם... והם בלתי ניתנים לשליטה! הם יהרגו אותנו!" הוא אמר לך.
"אין ברירה, אני לא מוכן להפסיד לכלומניק כמוהו!" הוא צעק והצביע עליך.
בלסטאף, שנראה חושש ביותר, ניגש לכיוון אחד הקירות ולחץ את אחד הלבנים פנימה. כמו שקרה בחוץ, גם הפעם דלת סתרים נפתחה. תהית מה נמצא שם שכל כך מפחיד את בלסטאף וקרקרוף, והכנת את עצמך לגרוע מכל.
ואכן, הגרוע מכל קרה. לפתע, מאות פוקימוני רוח קטנטנים התחילו לצאת מהפתח הפוקימונים היו עטויים בתכריכים ישנים ועיניהם נצצו בוורוד בוהק, והם דמו למומיות מאיימות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5E705E805D905E405D805D00.png[/IMG]
הכמות שלהם הייתה עצומה, מעולם לא ראית את אותו הפוקימון מספר רב כל כך של פעמים. הרגשת כאב ראש אדיר, ושהמוח שלך נמתח לצדדים. אטמת את אוזניך, וניסית לעצור את הכאב. פטר גם הוא נראה סובל.
"דילן אנחנו חייבים לצאת מכאן! הפוקימונים האלה הם מסוג על חושי, הם מסוכנים!" קרא לך פטר.

[quote=Balenciaga;1415498]
[U]Sharpedo[/U]
שוב כדורי אור קטנטנים החלו לצאת מגופו של דאספטיון. הכדורים יצאו עוד ועוד, ונספגו בגופו של אליבליידור. פוקימון הרוח נאבק באש הכחולה שהתפשטה על גופו, ותוך דקה בודדת נראה היה שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם. דאספטיון נחת על הרצפה, כשהבדים העוטפים את גופו בוערים לחלוטין ומאירים את כל החדר.
תוך כדי טריפוק עף לכיוון יריבו אילוסנד. הוא טס לכיוון פוקימון הרוח, שנראה מאויים במיוחד לנוכח מצבו של דאספטיון המפותח שלו. פוקימון הרוח כלל לא התבונן בטריפוק, שהתקדם אליו במהירות אדירה. כנפו דל הפוקימון המעופף שלך פגעה בו בעוצמה, והעיפה אותו לאחור. אילוסנד נשכב על הרצפה, מעולף גם הוא.
עיניו של האיש היו מוכות תדהמה. "זה לא... לא. לא ייתכן..." הוא מילמל, והחזיר את הפוקימונים שלו אל תוך הפוקדור. "בלסטאף, תפתח את הדלת. עכשיו." הוא פקד על חברו.
"קרקרוף, זו התאבדות. פשוט התאבדות! יש שם כל כך הרבה מהם... והם בלתי ניתנים לשליטה! הם יהרגו אותנו!" הוא אמר לך.
"אין ברירה, אני לא מוכן להפסיד לכלומניק כמוהו!" הוא צעק והצביע עליך.
בלסטאף, שנראה חושש ביותר, ניגש לכיוון אחד הקירות ולחץ את אחד הלבנים פנימה. כמו שקרה בחוץ, גם הפעם דלת סתרים נפתחה. תהית מה נמצא שם שכל כך מפחיד את בלסטאף וקרקרוף, והכנת את עצמך לגרוע מכל.
ואכן, הגרוע מכל קרה. לפתע, מאות פוקימוני רוח קטנטנים התחילו לצאת מהפתח הפוקימונים היו עטויים בתכריכים ישנים ועיניהם נצצו בוורוד בוהק, והם דמו למומיות מאיימות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5E705E805D905E405D805D00.png[/IMG]
הכמות שלהם הייתה עצומה, מעולם לא ראית את אותו הפוקימון מספר רב כל כך של פעמים. הרגשת כאב ראש אדיר, ושהמוח שלך נמתח לצדדים. אטמת את אוזניך, וניסית לעצור את הכאב. פטר גם הוא נראה סובל.
"דילן אנחנו חייבים לצאת מכאן! הפוקימונים האלה הם מסוג על חושי, הם מסוכנים!" קרא לך פטר.[/quote]

"קדימה!" אשיב לפטר ואחזיר במהירות את אליבליידור וטריפוק לפוכדורים שלהם ואתחיל לרוץ עם פטר לכיוון היציאה,אם אחד הבחורים ינסה לעצור אותי אתן לו אגרוף לפרצוף בכדי שיעזוב ונמשיך לרוץ למחוץ לפירמידה.

[U]Sharpedo[/U]
אתה ופטר מתחילים לרוץ לכיוון היציאה, נדחקים בגרם המדרגות הצפופות, ומנסים שלא למעוד. ניסית להביט לאחור על קרקרוף ובלסטאף, אך לא הצלחת לאות אותם. פוקימוני המומיות הקיפו אותם מכל כיוון, וחסמו את תווך הראייה שלך. תוך שניות בודדות כבר הייתם מחוץ לפרמידה. שעליתם למעלה אל החול והלילה המדבריים, ודלת הפרמידה נסגרה אחריכם. התנשמתם והתנשפתם בכבדות. מעולם לא נתקלת בסכנה כה גדולה.
לקחתם דקה של נשימה, והתיישבתם על החול בדיוק איפה שעצרתם. הבטת לכיוון הירח, ולפתע ראית שמעל ראשך עומד אחד מפוקימוני המומיה מהם ברחתם.
"הוא כנראה הספיק לצאת איתנו. כשהם בודדים ולא במאות, הם דווקא נראים נחמדים." אמר לך פטר.

[quote=Balenciaga;1415504][U]Sharpedo[/U]
אתה ופטר מתחילים לרוץ לכיוון היציאה, נדחקים בגרם המדרגות הצפופות, ומנסים שלא למעוד. ניסית להביט לאחור על קרקרוף ובלסטאף, אך לא הצלחת לאות אותם. פוקימוני המומיות הקיפו אותם מכל כיוון, וחסמו את תווך הראייה שלך. תוך שניות בודדות כבר הייתם מחוץ לפרמידה. שעליתם למעלה אל החול והלילה המדבריים, ודלת הפרמידה נסגרה אחריכם. התנשמתם והתנשפתם בכבדות. מעולם לא נתקלת בסכנה כה גדולה.
לקחתם דקה של נשימה, והתיישבתם על החול בדיוק איפה שעצרתם. הבטת לכיוון הירח, ולפתע ראית שמעל ראשך עומד אחד מפוקימוני המומיה מהם ברחתם.
"הוא כנראה הספיק לצאת איתנו. כשהם בודדים ולא במאות, הם דווקא נראים נחמדים." אמר לך פטר.[/quote]

"אני מניח" אומר לפטר בעודי מנסה להביט בפוקימון, "שלום לך" אומר לפוקימון,אוריד אותו מהראש שלי ואסרוק אותו בפוקידע, "אתה חופשי ללכת" אומר לפוקימון, "כדאי שנקים מחנה,ורחוק מכאן" אומר לפטר ואתחיל לחפש מיקום טוב להקמת מחנה.

[quote=Balenciaga;1415498][U]NivX10[/U]
"לעיר רימאיה? כמו שחשבתי... אתה מאמן פוקימונים מעצבן כמו שתיאתי לעצמי. תקשיב לי טוב, אני לא משחק לפי הכללים מטופשים שלכם. אין אצלי דבר כזה אחד על אחד, זה או הכל או כלום." אומר לך הנער.
שלושת הטימבארקים המשיכו להתקרב אליך לאט לאט, זעם בעיניהם. פלוטובר נדרך במקומו.
גילברט יצא במהירות מהאוהל ושלף פוקדור. הוא זרק אותו לאוויר, ופוקימון הדלעת שלו, דורדיון, הופיע על הרצפה. "ג'וני, נראה לי שהוא לא בן אדם שאפשר לדבר אליו בהיגיון. תיהיה מוכן להילחם בכל הכוח."
"תשתמשו בנשיכת קרח!" קרא הנער לטימבארקים.
שלושת פוקימוני הזאב התחילו לרוץ לכיוונכם, שיניהם בוהקות באור לבן.
[/quote]
חח זה ניב קרח*
----------
בחשיבה זריזה על יתרון סוגים, אוציא החוצה גם נוגל ואקווה שיועיל לי "נוגל צליל מתחתי, פלוטובר על-קולי!" אפקוד על שניהם יחד. "גילברט עכשיו זה הזמן, נסה את מתקפת האש הכי חזקה שיש לך... הם מסוג קרח!"
לאחר מכן כשהוא יתקוף אותם אומר "פלוטובר זרוק עליהם את נוג ונוגל תשתמש בהפלה על האמצעי. ופלוטובר צא אתה באגרופי שביט על השתיים האחרים!"

שם: ג'ף ג'וניור נולן

גיל: 15

רקע: שלום לכם, שמי ג'ף אני בן 15. וזהו סיפור חיי. כמו כל ילד רגיל, נולדתי לשני הורים, אבא ג'ף, ואמא מארי. אבי היה מדען ואימי עקרת בית. יום אחד, אבא מצא ביצה מוזרה. הוא נכנס לבית, והראה לי אותה. הביצה סיקרנה אותי. "ג'וניור, ביצה כזו יפה יכולה להיות רק של אגדי!" הוא תמיד אמר לי. הוא בחן אותה בכל דרך אפשרית, אך היא מעולם לא התפתחה. זה היה מאוד משונה. עברו להם חמישה שנים, אני הייתי בן עשר, אני זוכר הכל כאילו זה היהה אתמול; ישבתי בחדר כהרגלי, ופתחתי פאזל גדול שאימי קנתה לי. לפתע, שמעתי פיצוץ. הסתקרנתי למשמע הפיצוץ וירדתי במהירות למטה. "אבא? אמא?" קראתי, אך שום קול לא נשמע בחזרה. ירדתי במדרגות המובילות לסלון, ואז ראיתי אותו. אבא שלי שכב על השטיח האדום שהוצב בסלון, ומראשו נזל נוזל אדום כיין. "אבא! תתעורר!
זה לא מצחיק!" צעקתי בפחד. אישוני עיני התרחבו בבהלה. "אבא! אמא! אני מפחד!" מעיני החלו לרדת דמעות. "כדאי לך לפחד.." נשמע קול עמוק מאחורי. הסתובבתי במהירות. הוא עמד שם, עם הגב אליי, ואז הסתובב לכיווני. "אבל לא סתם לפחד, נער צעיר, לפחד פחד מוות מהאלים הקדושים." הוא אמר, ונעלם כלא היה.
הלכתי לחפש את אימי בכל הבלאגן והעשן, אך לא מצאתי אותה בשום מקום. מיואש וחסר כל תקווה ירדתי למרתף האפל, היכן שהמעבדה ואיפה שאבי ערך את הנישואים. היא שכבה שם, חסרת אונים, שחרב נעוצה בחזה. "תודה על הביצה," אמר האיש המסתורי מסלון, ונעלם.
רצתי ליער עם דמעות בעינים ודם הורי על ידי. לאחר כמה קילומטרים, מצאתי אגם קטן ועמוק. קפצתי לתוכו עם הבגדים ופשוט בכיתי את נשמתי. חשבתי שבגלל שהמים מהאגם שניתוזו על פני לא יראו את הדמעות, אך לפתע בארקנידל קטן הגיע עם חתיכת בשר בפיו,כנראה בשר ציפורים -כך חשבתי, בגלל גודלה. הוא נתן לי אותה וברח. מאז עברו להם חמש שנים של סבל ביער ולילות ערניים. מידי פעם בארקנידל בא עם קצת בשר ונתן לי אך אתמול זה היה שונה בארקינדל בא אבל הוא לא היה אותו דבר הוא היה בהתפתחות השלישית, והוא לא הגיע עם בשר: אלא עם ביצה בעלת גוונים כהים. הוא הניח אותה לידי, וברח. לאחר שעה, הביצה זהרה- כל היער הואר באור המהפנט ההוא.
וכך, קיבלתי את הפוקימון הראשון שלי למסע- קילבתי את חברי הטוב ביותר, קיבלתי בארקנידל שאיתו אני הולך לצאת למסע ולחסל כל אחד מארגון האלים הקדושים, וכך יהיה.

פוקימון התחלתי: בארקינדל.

הערות: ראיתי שיש לך רק 2 רשומים אך 3 התכלתיים אז חשבתי שמותר להירשם עם לא סליחה
וגם אם תקבל אותי אתה עלול להיתקל בשגיעות כתיב מצידי זה בגלל הדיסגרפיה שלי אם תוכל להתעלם מהם זה יהיה מושלם
וגם סליחה שהרקע ארוך ברגע שהתכלתי לכתוב ולפתוך את הדימיון לא יכולתי להפסיק

[U]Sharpedo[/U]
פוקימון המומיה מביט בך בעיון, ומתעופף לדרכו.
אתה ופטר מחפשים מקום ראוי להקים בו מחנה, ותוך דקות אתם מוצאים איזור סילעי קטן המוגן מפני הרוח המדברית. אתם מוציאים את הציוד שלכם במהירות, ומארגנים את המחנה. אתם נכנסים לאוהלים שלכם, ונרדמים בתוך שק השינה.
אתם מתעוררים בבוקר לפני עלות השחר, ומתחילים לארוז את הציוד שלכם מחדש. כשהשמש עולה, אתם מתחילים כבר לנוע, מותירים אחריכם עקבות על החול המדברי.
"יש לנו לפחות עוד יום וחצי של הליכה כדי לעבור את המדבר." אומר לך פטר. "אני מקווה שאני טועה בחישובים שלי ונספיק להגיע אפילו מהר יותר להרים המושלגים... המים שלנו הולכים ואוזלים."
אתם הולכים במשך שעות ארוכות, לא עוצרים ולא מדברים זה עם זה. השמש קופחת על ראשכם, ואתם מקציבים את לגימות המים שלכם כדי שלא יגמרו. כשאתם עוברים דיונת חול גדולה במיוחד, אתם רואים לפניכם מחזה שמוריד אבן מלבכם - נווה מדברי קטן, מלא עצים ירקרקים. במרכז נווה המדבר היה אגמון מים קטן. במרכז נווה המדבר אתה רואה פוקימון תניני ושחור השותה ממנו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5E805D505D005D305D905DC0.png[/IMG]

[U]NivX10[/U]
אתה משחרר את נוגל מהפוקדור שלו, ופוקימון האבן נוחת על הרצפה מטר ממך.
צליל רועש וצורם במיוחד מתחיל לצאת מכיוונו של נוגל. אחד הטימבארקים שככל הנראה אליו כוונה המתקפה של נוגל עצר במקומו והתקפל מכאב.
פלוטובר גם הוא התחיל להוציא מכיוונו רעשים עמוקים ומוזרים. אחד הטימבארקים נעצר במקומו, ונראה מתוסכל ומבולבל. הזוהר הבוקר שבין שיניו נעלם, והוא הביט בפלוטובר בטשטוש.
"מצוין!" קרא גילברט. "דורדיון תשתמש בגחלת על השלישי!" הוא קרא.
גחלים קטנות וחדות של אש ניתרו מפיו של פוקימון הדלעת ופגעו בו בעוצמה. פוקימון הזאב צווח מכאבים, ורץ לאחור תוך שהוא מסתתר מאחורי הנער המוזר.
הנער הביט בכם בזעם. "זו הייתה רק הסחת דעת." הוא אומר לכם. "טימבארקים, בואו!" הוא קורא בקול.
אתם מרימים את ראשכים למעלה, ורואים מהמצוק שמעל ראשכם כעשרה טימבארקים מביטים אליכם, עיניהם רושפות זעם.
"עכשיו, תיקפו!" פוקד הנער.
עשרת הטימבארקים מתחילים להסתער לכיוונכם. מעולם לא ניתקלת בכמות כה גדולה של פוקימונים התוקפת אתכם בו זמנית, ותהית מה לעשות. ידעת שאין לך יותר מעשר שניות להחליט.

[U]Amitlv[/U]
אני בקרוב מאוד אוסיף מישהו למשחק. פשוט רק התחלתי בימים האחרונים לעדכן אותו שוב, אז אני די מנסה להתפקס על מה שהולך.

[quote=Balenciaga;1415820][U]Sharpedo[/U]
פוקימון המומיה מביט בך בעיון, ומתעופף לדרכו.
אתה ופטר מחפשים מקום ראוי להקים בו מחנה, ותוך דקות אתם מוצאים איזור סילעי קטן המוגן מפני הרוח המדברית. אתם מוציאים את הציוד שלכם במהירות, ומארגנים את המחנה. אתם נכנסים לאוהלים שלכם, ונרדמים בתוך שק השינה.
אתם מתעוררים בבוקר לפני עלות השחר, ומתחילים לארוז את הציוד שלכם מחדש. כשהשמש עולה, אתם מתחילים כבר לנוע, מותירים אחריכם עקבות על החול המדברי.
"יש לנו לפחות עוד יום וחצי של הליכה כדי לעבור את המדבר." אומר לך פטר. "אני מקווה שאני טועה בחישובים שלי ונספיק להגיע אפילו מהר יותר להרים המושלגים... המים שלנו הולכים ואוזלים."
אתם הולכים במשך שעות ארוכות, לא עוצרים ולא מדברים זה עם זה. השמש קופחת על ראשכם, ואתם מקציבים את לגימות המים שלכם כדי שלא יגמרו. כשאתם עוברים דיונת חול גדולה במיוחד, אתם רואים לפניכם מחזה שמוריד אבן מלבכם - נווה מדברי קטן, מלא עצים ירקרקים. במרכז נווה המדבר היה אגמון מים קטן. במרכז נווה המדבר אתה רואה פוקימון תניני ושחור השותה ממנו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5E805D505D005D305D905DC0.png[/IMG]
[/quote]

יש לי שתי סוכריות נדירות נכון?

אחייך כשאראה הזדמנות להוציא את יוזלאק, "צא!" אקרא ואשחרר אותו מהפוכדור לאגם הקטן, "עד שאקנה לך את משתף הניסיון,קח את זה להתחזקות" אומר לו בחיוך ואוציא את הסוכריה הנדירה ואגיש לו אותה,אר כך אחזיר את יוזלאק לפוכדור,אוודא שמיליתי כמות מים מספיקה לשארית המסע במדבר ואמשיך בדרכי.

[quote=Balenciaga;1415820]
[U]NivX10[/U]
אתה משחרר את נוגל מהפוקדור שלו, ופוקימון האבן נוחת על הרצפה מטר ממך.
צליל רועש וצורם במיוחד מתחיל לצאת מכיוונו של נוגל. אחד הטימבארקים שככל הנראה אליו כוונה המתקפה של נוגל עצר במקומו והתקפל מכאב.
פלוטובר גם הוא התחיל להוציא מכיוונו רעשים עמוקים ומוזרים. אחד הטימבארקים נעצר במקומו, ונראה מתוסכל ומבולבל. הזוהר הבוקר שבין שיניו נעלם, והוא הביט בפלוטובר בטשטוש.
"מצוין!" קרא גילברט. "דורדיון תשתמש בגחלת על השלישי!" הוא קרא.
גחלים קטנות וחדות של אש ניתרו מפיו של פוקימון הדלעת ופגעו בו בעוצמה. פוקימון הזאב צווח מכאבים, ורץ לאחור תוך שהוא מסתתר מאחורי הנער המוזר.
הנער הביט בכם בזעם. "זו הייתה רק הסחת דעת." הוא אומר לכם. "טימבארקים, בואו!" הוא קורא בקול.
אתם מרימים את ראשכים למעלה, ורואים מהמצוק שמעל ראשכם כעשרה טימבארקים מביטים אליכם, עיניהם רושפות זעם.
"עכשיו, תיקפו!" פוקד הנער.
עשרת הטימבארקים מתחילים להסתער לכיוונכם. מעולם לא ניתקלת בכמות כה גדולה של פוקימונים התוקפת אתכם בו זמנית, ותהית מה לעשות. ידעת שאין לך יותר מעשר שניות להחליט.
[/quote]
"גילברט, בלי שאלות, הקשב לי ורוץ איתי עכשיו לאסוף את הדברים שלנו!!!" אצעק עליו ואוסיף להלחיץ בכדי שיהיה דבוק בדבריי "עכשיו גילברט חייבים!"
תוך כדי שאנחנו אוספים את הדברים אומר לפלוטובר ונוגל "שוב על-קולי וצליל מתכתי בכל הכוח ובמלוא גורנכם שלכו זאת במעלה ההר וצרו מפולת!"
לאחר מכן אחזיר ואותם בחזרה. אאסוף את דברי ואתן את ריצת חיי להסתתר מאחורי סלע גדול!

[U]Sharpedo[/U]
אכן כן
----
אתה שולף את הפוקדור של יוזלאק, ומשחרר אותו אל תוך האגם.פוקימון הדג הסגול משייט בתוכו, ונראה מרוצה להיות משוחרר שוב מהפוקדור שלו. אתה מגיש לו את הסוכריה, והוא אוכל אותה מידך.
פוקימון התנין הביט בך כשהאכלת את יוזלאק, והחל להתקרב אליך.
"דילן... תיזהר, אני לא חושב שהפוקימון הזה מרוצה שפלשת לו לטריטוריה." הוא אומר לך.
ככל שהפוקימון מתקרב, כך הוא נראה זועם יותר. הוא מתחיל להסתער לכיוונך, ושיניו המחודדות ופיו הגדול פתוחים לרווחה.

[U]NivX10[/U]
אתה וגילברט התחלתם לאסוף את חפציכם אחוזי בהלה. מיהרתם כמו שלא מיהרתם מעולם, ובידיים רועדות הכנסתם את כל חפציכם לתיקים.
נוגל ופלוטובר מיד פעלו לפי פקודותיך. שניהם החלו להוציא קולות מוזרים מגופם, כשהם מכוונים אותם למדרון מושלג תחתיו עמדו לעבור עשרת הטימבארקים הזועמים. תוך שניות בודדות מפולת שלג קטנה החלה להיווצר, ולהידרדר לכיוונם של זאבי השלג. המפולת פגעה בשלושה מהם, וכיסתה אותם לחלוטין בשלג, הם נאבקו לצאת מהשלג המכסה אותם, ונראה שאף אחד מהם לא נפגע באופן קשה. שבעת הנותרים המשיכו לרוץ לכיוונכם, עצבניים וזועמים אף יותר. הם כמעט והגיעו אל פלוטובר ונוגל, אך לפתע משהו מוזר עצר אותם.
ניצוצות חשמליים הופיעו מכיוון לא ברור. הניצוצות היו מהירים וחזקים, והטימבארקים עצרו במקומם כשהם מייללים בפחד.
"רק לא הם..." מלמל לעצמו הנער. "טימבארקים, לסגת!" הוא קרא לזאבים שלו, והטימבארקים צייתו לו מיד. הם פנו לאחור, רצו אל הגבעות המושלגות, ונעלמו יחד עם הנער.
הבטת לאחור. לפניך עמד פוקימון גדול מימדים ומדהים ביופיו. הפוקימון נראה כמאין לאמה גדולה. טבעות זהובות היו סביב צווארו ורגליו, שלג כיסה את גופו. ליד הפוקימון הגדול, עמד אדם הלבוש כולו בבגדי נזיר כתומים. ראשו היה מגולח, ועיניו היו טובות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D305D905DC05D005DE05D905D40.png[/IMG]

[quote=Balenciaga;1415831][U]Sharpedo[/U]
אכן כן
----
אתה שולף את הפוקדור של יוזלאק, ומשחרר אותו אל תוך האגם.פוקימון הדג הסגול משייט בתוכו, ונראה מרוצה להיות משוחרר שוב מהפוקדור שלו. אתה מגיש לו את הסוכריה, והוא אוכל אותה מידך.
פוקימון התנין הביט בך כשהאכלת את יוזלאק, והחל להתקרב אליך.
"דילן... תיזהר, אני לא חושב שהפוקימון הזה מרוצה שפלשת לו לטריטוריה." הוא אומר לך.
ככל שהפוקימון מתקרב, כך הוא נראה זועם יותר. הוא מתחיל להסתער לכיוונך, ושיניו המחודדות ופיו הגדול פתוחים לרווחה.
[/quote]

אקפוץ מיד לצד ואשלוף את אליבליידור מהפוכדור, "אליבליידור! תתקיף מיד עם דחיפה ואז שאיבת מגה!" אומר במהירות.

[quote=Balenciaga;1415831]
[U]NivX10[/U]
אתה וגילברט התחלתם לאסוף את חפציכם אחוזי בהלה. מיהרתם כמו שלא מיהרתם מעולם, ובידיים רועדות הכנסתם את כל חפציכם לתיקים.
נוגל ופלוטובר מיד פעלו לפי פקודותיך. שניהם החלו להוציא קולות מוזרים מגופם, כשהם מכוונים אותם למדרון מושלג תחתיו עמדו לעבור עשרת הטימבארקים הזועמים. תוך שניות בודדות מפולת שלג קטנה החלה להיווצר, ולהידרדר לכיוונם של זאבי השלג. המפולת פגעה בשלושה מהם, וכיסתה אותם לחלוטין בשלג, הם נאבקו לצאת מהשלג המכסה אותם, ונראה שאף אחד מהם לא נפגע באופן קשה. שבעת הנותרים המשיכו לרוץ לכיוונכם, עצבניים וזועמים אף יותר. הם כמעט והגיעו אל פלוטובר ונוגל, אך לפתע משהו מוזר עצר אותם.
ניצוצות חשמליים הופיעו מכיוון לא ברור. הניצוצות היו מהירים וחזקים, והטימבארקים עצרו במקומם כשהם מייללים בפחד.
"רק לא הם..." מלמל לעצמו הנער. "טימבארקים, לסגת!" הוא קרא לזאבים שלו, והטימבארקים צייתו לו מיד. הם פנו לאחור, רצו אל הגבעות המושלגות, ונעלמו יחד עם הנער.
הבטת לאחור. לפניך עמד פוקימון גדול מימדים ומדהים ביופיו. הפוקימון נראה כמאין לאמה גדולה. טבעות זהובות היו סביב צווארו ורגליו, שלג כיסה את גופו. ליד הפוקימון הגדול, עמד אדם הלבוש כולו בבגדי נזיר כתומים. ראשו היה מגולח, ועיניו היו טובות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/5D305D905DC05D005DE05D905D40.png[/IMG][/quote]
'פוו...' אחשוב לעצמי ואאנח בהקלה. לאחר מכן אודה בחיוך לנזיר ואקוד קידה לאות כבוד בנוסף אצפה מגילברט שיקוד גם כן.
"שלום אדוני" אומר ואושיט ידי ללחוץ את שלו ואז אסביר לו מה מעשינו פה ואשאל אם יוכל להראות לנו מקום ללון בו למה שנשאר מהלילה.

[U]Sharpedo[/U]
אליבליידור יצא מתוך הפוקדור שלו, ומיד יצא בהתקפה.
"תנין מול תנין... קרב מעניין." אמר פטר.
שני הפוקימונים התנגשו אחד בשני והוטחו לאחור. פוקימון התנין השחור מולו נלחמת היה קטן בהרבה מאליבליידור, ולא היה לך ספק מי החזק מבין השניים.
פקדת על אליבליידור להשתמש במתקפת שאיבה, וכך הוא עשה. כדורי אור קטנטנים יצאו מגופו של הפוקימון השחור, ונכנסו אל תוך גופו של אליבליידור. למרות שכדורי האור המשיכו לספוג את כוחו, פוקימון התנין היה נחוש להמשיך להילחם.
הפוקימון פתח את פיו, וחול החל להתגבש בתוך פיו הפתוח. לפתע, כדורי חול החלו להשתגר מפיו, ופגעו באליבליידור בעצמה. אליבליידור הגן על פניו מכדורי החול החזקים באמצעות ידיו.

[U]NivX10[/U]
אתה וגילברט קדים לאיש בלבוש הכתום, והוא מחזיר לכם קידה קטנה.
"הנער הזה לא מפסיק עם מעשי השטות שלו." אומר לכם הנזיר. "אני מתנצל שהייתם צריכים לעבור את כל זה ושלא באתי בזמן." הוא אומר לכם ברכות. "ובכן, הבוקר עומד לעלות. אני מניח שאין כבר טעם לחזור לישון, אך אם תרצו, נשמח לארח אתכם במנזר שלנו ולתת לכם את המנוחה שאתם זקוקים לה. בטח עברתם מסע ארוך עד עכשיו."

[QUOTE=Balenciaga;1415840][U]Sharpedo[/U]
אליבליידור יצא מתוך הפוקדור שלו, ומיד יצא בהתקפה.
"תנין מול תנין... קרב מעניין." אמר פטר.
שני הפוקימונים התנגשו אחד בשני והוטחו לאחור. פוקימון התנין השחור מולו נלחמת היה קטן בהרבה מאליבליידור, ולא היה לך ספק מי החזק מבין השניים.
פקדת על אליבליידור להשתמש במתקפת שאיבה, וכך הוא עשה. כדורי אור קטנטנים יצאו מגופו של הפוקימון השחור, ונכנסו אל תוך גופו של אליבליידור. למרות שכדורי האור המשיכו לספוג את כוחו, פוקימון התנין היה נחוש להמשיך להילחם.
הפוקימון פתח את פיו, וחול החל להתגבש בתוך פיו הפתוח. לפתע, כדורי חול החלו להשתגר מפיו, ופגעו באליבליידור בעצמה. אליבליידור הגן על פניו מכדורי החול החזקים באמצעות ידיו.[/QUOTE]

"זה בהחלט יהיה קרב מעניין" אומר ואחייך חיוך נחוש לכיוון הפוקימון היריב ואוציא את הפוקידע בכדי לסרוק אותו.
"אליבליידור בוא נבחן את גופך החדש! בגלל הגודל החדש שלך נתחיל להתאמן על שיטת ספיגה,תקום ורוץ לכיוון היריב שלך,שכשורי החול יפגעו בבטנך,כסה את עיניך כל הדרך,תנסה לספוג את המכות ולא לסגת,כשתגיע ליריב תכה בו בציפורני מתכת!" אדריך את אליבליידור ואביט בדאגה לראות היכן יוזלאק

[QUOTE=Balenciaga;1415840][U]Sharpedo[/U]
אליבליידור יצא מתוך הפוקדור שלו, ומיד יצא בהתקפה.
"תנין מול תנין... קרב מעניין." אמר פטר.
שני הפוקימונים התנגשו אחד בשני והוטחו לאחור. פוקימון התנין השחור מולו נלחמת היה קטן בהרבה מאליבליידור, ולא היה לך ספק מי החזק מבין השניים.
פקדת על אליבליידור להשתמש במתקפת שאיבה, וכך הוא עשה. כדורי אור קטנטנים יצאו מגופו של הפוקימון השחור, ונכנסו אל תוך גופו של אליבליידור. למרות שכדורי האור המשיכו לספוג את כוחו, פוקימון התנין היה נחוש להמשיך להילחם.
הפוקימון פתח את פיו, וחול החל להתגבש בתוך פיו הפתוח. לפתע, כדורי חול החלו להשתגר מפיו, ופגעו באליבליידור בעצמה. אליבליידור הגן על פניו מכדורי החול החזקים באמצעות ידיו.[/QUOTE]

בטעות הגבתי פעמיים,לא בכוונה אני מהפלאפון

[U]Sharpedo[/U]
אתה מכוון את הפוקידע שלך לכיוון התנין, והפוקידע מתחיל להסביך לך עליו בקול מתכתי.
"רואדיל - פוקימון תנין המדבר. את רואדיל ניתן למצוא בקרבת נאות מדבר, במקומות בהם יש שפע של מים. רואדילים שומרים על הטריטוריה שלהם מכל משמר, וסביר להניח שלא יתנו לפוקימונים אחרים להתקרב למקורות מים שהם נמצאים בקרבתם. לסתותיו של רואדיל חזקות במיוחד. פוקימון זה הוא מסוג אדמה ואופל" אומר הפוקידע, ואתה מחזיר אותו לכיסך.
אליבליידור קם על רגליו, ומתחיל לרוץ לכיוונו של רואדיל תוך שכדורי החול מוטחים בגופו בעוצמה. כשפוקימון העשב שלך היה קרוב מספיק, ציפורניו החלו לזהור באור נוצץ, והתארכו במספר סנטימטרים. אליבליידור הטיח את ידו ביריבו, ושרט אותו שריטה עמוקה שהעיפה אותו עד קצה אגם המים הקטן.
רואדיל קם כשרגליו רועדות. ידעת היטב שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם, אך הבנת שרואדיל לא ייסוג בשום מקרה.
תוך כדי, הבטת בזווית עיניך על יוזלאק. הוא הביט בקרב באופן מוזר. איכשהו חשת שפוקימון המים הקטן מעוניין להילחם גם הוא, ושנחישות מציפה אותו.

[quote=Balenciaga;1415840]
[U]NivX10[/U]
אתה וגילברט קדים לאיש בלבוש הכתום, והוא מחזיר לכם קידה קטנה.
"הנער הזה לא מפסיק עם מעשי השטות שלו." אומר לכם הנזיר. "אני מתנצל שהייתם צריכים לעבור את כל זה ושלא באתי בזמן." הוא אומר לכם ברכות. "ובכן, הבוקר עומד לעלות. אני מניח שאין כבר טעם לחזור לישון, אך אם תרצו, נשמח לארח אתכם במנזר שלנו ולתת לכם את המנוחה שאתם זקוקים לה. בטח עברתם מסע ארוך עד עכשיו."[/quote]
"זה נכון, תודה רבה. אנחנו בהחלט מעריכים על כך שהצלת אותנו וחבים לך תודה גדולה!" אסביר לו.
"אשמח מאוד אם נוכל לנוח אצלכם, מסכים גילברט?" אוסיף.

[quote=Balenciaga;1415849][U]Sharpedo[/U]
אתה מכוון את הפוקידע שלך לכיוון התנין, והפוקידע מתחיל להסביך לך עליו בקול מתכתי.
"רואדיל - פוקימון תנין המדבר. את רואדיל ניתן למצוא בקרבת נאות מדבר, במקומות בהם יש שפע של מים. רואדילים שומרים על הטריטוריה שלהם מכל משמר, וסביר להניח שלא יתנו לפוקימונים אחרים להתקרב למקורות מים שהם נמצאים בקרבתם. לסתותיו של רואדיל חזקות במיוחד. פוקימון זה הוא מסוג אדמה ואופל" אומר הפוקידע, ואתה מחזיר אותו לכיסך.
אליבליידור קם על רגליו, ומתחיל לרוץ לכיוונו של רואדיל תוך שכדורי החול מוטחים בגופו בעוצמה. כשפוקימון העשב שלך היה קרוב מספיק, ציפורניו החלו לזהור באור נוצץ, והתארכו במספר סנטימטרים. אליבליידור הטיח את ידו ביריבו, ושרט אותו שריטה עמוקה שהעיפה אותו עד קצה אגם המים הקטן.
רואדיל קם כשרגליו רועדות. ידעת היטב שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם, אך הבנת שרואדיל לא ייסוג בשום מקרה.
תוך כדי, הבטת בזווית עיניך על יוזלאק. הוא הביט בקרב באופן מוזר. איכשהו חשת שפוקימון המים הקטן מעוניין להילחם גם הוא, ושנחישות מציפה אותו.[/quote]

מההתחלה רציתי שיוזלאק יילחם אבל הוא בתוך המים אז חשבתי שאי אפשר.

אחייך כשרעיון יעלה למוחי, " אליבליידור תרוץ לכיוון רואדיל,תפוס אותו בשתי ידיך ותביט בו,תשתמש במבט חודר,כשהוא יהיה יוכה הלם תזרוק אותו לאוויר מעל לאגם,יוזאלק אתה תמתין וחכה לרגע הנכון לקפוץ ולפגוע בו בדחיפה הגונה!" אדריך את שניהם.

[U]NivX10[/U]
"בהחלט מסכים!" הודיע גילברט. "שמעתי רבות על המנזר שלכם. המנזר של הרי רימאיה... הרבה אגדות שמעתי עליכם." הוא אמר.
"ובכן... כן הרבה אגדות שומעים עלינו. חלקם נכונות וחלקם שקריות כמובן. בואו תגלו בעצמכם." הוא אומר לכם בחיוך, ומתחיל ללכת.
פוקימון הלאמה הגדולה מסתובבת יחד איתו, ואתם מתחילים ללכת אחריהם בדממה. לאחר שעה הליכה וטיפוס במעלה השבילים המפותלים, הצלחתם לראות באופק את מבנה המנזר. המנזר הציץ מבין שני הררי סלע מושלגים, נראה כמעט כמו מעשה ידו של הטבע. זה היה מבנה ענקי, עשוי אבנים משוייפות. המבנה המרכזי דמה לטירה גדול ומקושטת, ורעפים כחולים עיטרו את הגגות. סביב הטירה המרכזית היו עשרות מבנים קטנים יותר, עשויים מאותם לבנים ובאותו בגנון בנייה.
כשהגעתם לשערי המנזר, יכולתם כבר לראות אנשים נוספים. עשרות אנשים עיבדו שטחים חקלאיים קטנים, עיבדו את האדמה, וקטפו פרות מהעצים. מבין כל ההמולה יכולת לראות קבוצת ילדים משחקים זה עם זה, לבושים גם הם בבגדים הכתומים של שאר הנזירים.
הבטת סביבך, והאווירה כבשה אותך. נדהמת לראות את כל זה.
"כל אורח המגיע לכאן חייב לראות את אם המנזר לפני שהוא מורשה להיכנס. רק היא מאשרת למי מותר ולמי אסור לשהות פה." מסביר לך הנזיר. "אגב, שמי הוא פריאן." מציג את עצמו הנזיר.
אתם ממשיכים ללכת, ומגיעים למבנה קטן הסמוך לטירה הראשית. "כאן גרה אם המנזר." הוא אומר, ופותח את דלתות העץ הגדולות. אתם נכנסים פנימה, וחדר צנוע אך רחב ידים נגלה לעינכם. לא היה שום רהיט בחדר, מלבד כיסא עץ קטן בקצה החדר, עליו ישבה נזירה מבוגרת במיוחד.
"פריאן, את מי הבאת אלינו?" שאלה אותו אם המנזר. היא הייתה אישה קשישה, לפחות בת שמונים, וגופה היה כבד. ולמרות זאת, עיניה הביטו בך בבהירות, והיא נראתה רעננה וחזקה.
"הם מאמני פוקימונים. תקפו אותם בדרך, לא רחוק מפה. שוב הנער עם הזאבים." הסביר לה פריאן בביטחון.
אם המנזר הנהנה אליו. "ובכן, אשמח שתישארו פה כמה שתרצו." היא אמרה. "אתם מוזמנים לקחת חלק באימונים שמבצעים הנזירים האחרים עם הפוקימונים. מי יודע, אולי תלמדו דבר או שניים."

[U]Sharpedo[/U]
אליבליידור רץ לכיוונו של רואדיל, תוך ניסיון להתקרב אליו כמה שיותר. רואדיל נחרד מהמחשבבה שייאלץ להילחם שוב מול אליבליידור שיה חזק ממנו בהרבה, ונכנס במהירות אל תוך האגם. הוא שחה בזריזות למרכזו של אגם המים, מבטח את עצמו מפני תקיפה של אליבליידור.
"אז מסתבר שרואדילים מסוגלים לשחות היטב, למרות שהם מסוג אדמה..." מילמל לעצמו פטר.
יוזלאק הביט ברואדיל, ומיד החל לשחות לכיוונו. הוא דחף את פוקימון התנין בעוצמה שהפתיעה אותך, ורואדיל נראה המום מהמכה שחטף.

[quote=Balenciaga;1415861]
[U]Sharpedo[/U]
אליבליידור רץ לכיוונו של רואדיל, תוך ניסיון להתקרב אליו כמה שיותר. רואדיל נחרד מהמחשבבה שייאלץ להילחם שוב מול אליבליידור שיה חזק ממנו בהרבה, ונכנס במהירות אל תוך האגם. הוא שחה בזריזות למרכזו של אגם המים, מבטח את עצמו מפני תקיפה של אליבליידור.
"אז מסתבר שרואדילים מסוגלים לשחות היטב, למרות שהם מסוג אדמה..." מילמל לעצמו פטר.
יוזלאק הביט ברואדיל, ומיד החל לשחות לכיוונו. הוא דחף את פוקימון התנין בעוצמה שהפתיעה אותך, ורואדיל נראה המום מהמכה שחטף.[/quote]

"רואדל הוא פוקימון מעניין מאוד" אומר בחיוך, "יוזלאק עכישו זה הקרב שלך! שחה בזיגזגים לכיוון רואדל,אחר כך תצלול ותעיף את רואדל לאוויר עם דחיפה ישירה בבטנו!" אומר ליוזאלק בנחישות.