מעורבים! הצילו את המחוז!

[QUOTE=Alice;1493263][SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
חברייך מחכים בקוצה התחתונה
~~~~
"אני חושב שהשתנת, עכשיו אתה נראה עוצמתי יותר ממוקדם. אני בטוח שתאהב את הצורה החדשה שלך!" אתה אומר ל'פנאפי'. אתה שומע את הפוקדע שלך מצפצץ מהכיס שלך "דונפן, פוקימון הפיל. דונפן הוא הצורה המפותחת של פנאפי".
אתם יוצאים לרחבה של הקומה ונכנסים למעלית. אתם יוצאים לקומה חדשה, שכמות האנשים בה הרבה יותר קטנה. שוב יש מסך שעליו רצים תמונות של הנוכחים בחדר. אתה מוצא את השם שלך ליד הכיתוב E4. אתה נכנס לחדר הזה ומולך עומדת נערה, בת שלוש עשרה בערך עם זנב כתום שבקצהו להבה. לידה עומד פוקימון קטן כתום, עם זנב זהה. הצפירה לתחילת הקרב נשמעת.
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/004.gif[/IMG]

[SIZE=5]~ג'ימי~
[/SIZE]תחרויות סרט? יש עיר אחת שיש בה
~~~~
לינה מביטה בך בבלבול. "אמ.. נשמע שהיא דיברה בהתלהבות על משהו שהיא ראתה, לא משהו שהיא יודעת עליו ממש. אולי אז עדיף לך לשאול אותה, אני לא חושבת שיצא משהו מלעקוב אחריה..." היא עונה לך, לא ממש בטוחה מה לומר.
"אני עם לינה" עונה לך ליף, מביט בך בתמיהה. אתה מרגיש את אל נצמד לרגל שלך, מנסה לנחם אותך. לרגע אחד אתה חש פעימה של דאגה בלבך, אתה מרגיש.. שהדאגה הזו היא לא שלך. שנייה לאחר מכן ההרגשה נעלמת.

[SIZE=5]~מיילס~
[/SIZE]
אתה קורא את השלט ומחליט שלא יכול להזיק לך להיכנס. אתה נכנס יחד עם שותפייך החדשים ורואהה כמה מדענים מתרוצצים בכל האזור. אתה שם לב לשלשות פוקימונים שעוקבות אחרי המדענים. אחד מהם, לבוש חלוק לבן ניגש אלייך. "שלום! אני ראש המכון המדעי הזה. אנחנו חוקרים כאן התפחויות של פוקימונים. וואוו! יש לך פה סקיטי, עבודת המחקר שלי באוניברסיטה הייתה על הקשר בין ההתפתחות של סקיטי לאבן ירח...." הוא אומר ולרגע שוקע במלמולים מדעיים שאתה לא מבין. "אוי, סליחה!" הוא אומר, לפתע יוצא מההרהורים אליהם שקע. "תרצה לעבור סיור?" הוא שואל בחיוך

[SIZE=5]~מייקל~
[/SIZE]
"רגע!" אתה אומר ועוצר את צ'ימצ'אר לפני שהוא מספיק לתקוף. "אתה בטוח שאתה רוצה להילחם?" אתה שואל אותו ומתקרב. אתה מדבר עם צ'ימצ'אר, ואומר לו שלדעתך הוא לא מוכן להילחם בפתאומיות. אתה מסביר לטיילו שאתה לא רוצה להילחם בו סתם, ושהוא יכול להצטרף אלייך אם יירצה גם ללא קרב. טיילו מביט בך כמה רגעים, ואז על צ'ימצ'אר. "א..אני יכול להיל..חם" הוא עונה, מסמיק. נראה שהוא מעט ביישן. צ'ימצ'אר חוזר לעמדה שלו מול טיילו. "ב3?" הוא שואל את טיילו שמהנהן בתגובה. צ'ימצ'אר סופר עד 3, ולפתע טיילו נוסק לשמיים, אתה לרגע חושב שאולי הוא מנסה לברוח שלפתע אתה רואה אותו צולל אל עבר צ'ימצ'אר, במקור זוהר.[/QUOTE]
שוטגאן
~~~
״ס-סבבה״ אני לוחש לה
אני מתעלם מתחושת הדאגה כרגע 'אין לי זמן לברר אתה זה' אני חושב לעצמי
אני הולך אל המדענית ושואל אותה בהתעניינות קצת מוגזמת
״סליחה, ג-גברתי? על מה דברת כרגע?״

[QUOTE]~מייקל~

"רגע!" אתה אומר ועוצר את צ'ימצ'אר לפני שהוא מספיק לתקוף. "אתה בטוח שאתה רוצה להילחם?" אתה שואל אותו ומתקרב. אתה מדבר עם צ'ימצ'אר, ואומר לו שלדעתך הוא לא מוכן להילחם בפתאומיות. אתה מסביר לטיילו שאתה לא רוצה להילחם בו סתם, ושהוא יכול להצטרף אלייך אם יירצה גם ללא קרב. טיילו מביט בך כמה רגעים, ואז על צ'ימצ'אר. "א..אני יכול להיל..חם" הוא עונה, מסמיק. נראה שהוא מעט ביישן. צ'ימצ'אר חוזר לעמדה שלו מול טיילו. "ב3?" הוא שואל את טיילו שמהנהן בתגובה. צ'ימצ'אר סופר עד 3, ולפתע טיילו נוסק לשמיים, אתה לרגע חושב שאולי הוא מנסה לברוח שלפתע אתה רואה אותו צולל אל עבר צ'ימצ'אר, במקור זוהר.[/QUOTE]

"אם אתה מוכן... כנראה שגם אנחנו!" אומר לטיילו בחיוך. "צ'ימצאר, תתחמק ותשתמש בגחלת בשביל להפיל אותו לקרקע ואז בעיטה כפולה!"

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אם החלטת בלי צ'יקוריטה אז תתעלם ממה שרשמתי שהיא עושה
~~~
"אתה עושה טעות כשאתה בוחר ללכת בדרך הזו" אתה אומר למדען בחיוך, תוך שאתה מסובב את גופך לכיוונו.
ראלטס טוען כדור צל לפני גופו ומשגר אותו אל עבר פלריאון שמועף אחורנית, פלריאון חוסם את כוכבי המהירות של ראלטס בעזרת גחלת, שתי ההתקפות מתנגשות ומבטלות אחת את השנייה. סקיטי משתמש בחבטת זן על המנעול שמתעקם מעט, צ'יקוריטה משגרת עלי תער על המנעול, שנשרט מעט. סקיטי משתמש שוב בחבטת זן שמעקמת עוד יותר את המנעול, צ'יקוריטה משתמשת הפעם בעלים קסומים שפוגעים יותר במנעול. בחזרה הרביעית שלהם המנעול נשבר. פלריאון פוער את פיו והניבים שלו זוהרים באור אדמדם, נייה לאחר מכן הם מוקפים באש ופלריאון נועץ את ניב האש שלו בכתף של ראלטס, שמנסה להיאבק.

[SIZE=5]~ג'ימי~
[/SIZE]חחח. רק אם תגיע לשם ראשון
~~~~~
"ס-סבבה" אתה לוחש ללינה. אתה מתעלם מתחושת הדאגה שמציפה אותך במחשבה שאין לך זמן לברר לגביה כרגע. אתה הולך אל המדענית ושואל בהתעניינות "סליחה, ג-גברתי? על מה דיברת כרגע?". המדענית מסתכלת עלייך לרגע "או! אתה מעורב מאריפ, אני משערת שמעורב חשמל בהחלט יתעניין לשמוע על מעורב זאפדוס" היא אומרת, די לעצמה. "היום בסביבות שלוש לפנות בוקר התעוררתי ולא הצלחתי להירדם אז יצאתי לטייל קצת. שמעתי אנשים מדברים וראיתי שני נערים, אחד בערך בגיל שלך ואחד קצת צעיר יותר. זה שהיה בגילך היה מעורב דיינו אם אני לא טועה. המעורב הצעיר יותר היה מעורב זאפדוס, היו לו כנפיים ענקיות בצבעי צהוב-שחור. היה לו סוג של... קולר או שרשרת עבה שנראתה די מתכתית מסביב לצוואר. הם נעלמו די מהר מטווח הראייה שלי..." היא מסיימת את דבריה עם ניצוץ התלהבות בעיניה מכך שראתה מעורב אגדי. היא מתנצלת ואומרת שעליה להמשיך לעבוד, ונעלמת בעומקי מכון המחקר.

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"אם אתה מוכן.. כנראה שגם אנחנו!" אתה אומר לטיילו בחיוך. צ'ימצ'אר מתחמק ברגע האחרון ומשתמש בגחלת. טיילו מפגין זריזות גדולה וחומק בין כל חלקיקי הגחלת. צ'ימצ'אר רץ כדי לצבור תאוצה וקופץ אל טיילו שלא מעופף גבוהה במיוחד, הוא מעיף את טיילו לאחור עם בעיטה כפולה, והוא מתרסק על הקרקע. טיילו מתנער ועף שוב לשמיים, הכנפיים שלו זוהרות באור כחלחל-כסוף והוא עף במהירות אל עבר צ'ימצ'אר

[QUOTE]~מייקל~
"אם אתה מוכן.. כנראה שגם אנחנו!" אתה אומר לטיילו בחיוך. צ'ימצ'אר מתחמק ברגע האחרון ומשתמש בגחלת. טיילו מפגין זריזות גדולה וחומק בין כל חלקיקי הגחלת. צ'ימצ'אר רץ כדי לצבור תאוצה וקופץ אל טיילו שלא מעופף גבוהה במיוחד, הוא מעיף את טיילו לאחור עם בעיטה כפולה, והוא מתרסק על הקרקע. טיילו מתנער ועף שוב לשמיים, הכנפיים שלו זוהרות באור כחלחל-כסוף והוא עף במהירות אל עבר צ'ימצ'אר[/QUOTE]

"צ'ימצ'אר תיזהר! אתה חייב לנסות לרכז את האנרגיה שלך לפרץ אש אחד וגדול אם אנחנו רוצים לסיים את הקרב הזה עם מינימום נזק!"

[QUOTE=Alice;1493278][SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אם החלטת בלי צ'יקוריטה אז תתעלם ממה שרשמתי שהיא עושה
~~~
"אתה עושה טעות כשאתה בוחר ללכת בדרך הזו" אתה אומר למדען בחיוך, תוך שאתה מסובב את גופך לכיוונו.
ראלטס טוען כדור צל לפני גופו ומשגר אותו אל עבר פלריאון שמועף אחורנית, פלריאון חוסם את כוכבי המהירות של ראלטס בעזרת גחלת, שתי ההתקפות מתנגשות ומבטלות אחת את השנייה. סקיטי משתמש בחבטת זן על המנעול שמתעקם מעט, צ'יקוריטה משגרת עלי תער על המנעול, שנשרט מעט. סקיטי משתמש שוב בחבטת זן שמעקמת עוד יותר את המנעול, צ'יקוריטה משתמשת הפעם בעלים קסומים שפוגעים יותר במנעול. בחזרה הרביעית שלהם המנעול נשבר. פלריאון פוער את פיו והניבים שלו זוהרים באור אדמדם, נייה לאחר מכן הם מוקפים באש ופלריאון נועץ את ניב האש שלו בכתף של ראלטס, שמנסה להיאבק.
.
[/QUOTE]
"יופי חברה, עבודה טובה!" אני מחמיא להם לאחר ששברו את המנעול,
"ועכשיו אתה ראלטס, תנצל את זה שהראש שלו נמצא ממש מעל הכתף שלך ותשתמש בכדור צל חזק ישר לתוך הראש שלו מטווח אפס! תתקוף בכל הכח במטרה לסיים את הקרב!, אם הוא עדיין לא יפסיד תשתמש במהירות ותנער את הגוף שלו ממך!" אני נותן לראלטס הוראות, מחכה כבר להתקדם מעבר לדלת

[QUOTE=Alice;1493278][SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אם החלטת בלי צ'יקוריטה אז תתעלם ממה שרשמתי שהיא עושה
~~~
"אתה עושה טעות כשאתה בוחר ללכת בדרך הזו" אתה אומר למדען בחיוך, תוך שאתה מסובב את גופך לכיוונו.
ראלטס טוען כדור צל לפני גופו ומשגר אותו אל עבר פלריאון שמועף אחורנית, פלריאון חוסם את כוכבי המהירות של ראלטס בעזרת גחלת, שתי ההתקפות מתנגשות ומבטלות אחת את השנייה. סקיטי משתמש בחבטת זן על המנעול שמתעקם מעט, צ'יקוריטה משגרת עלי תער על המנעול, שנשרט מעט. סקיטי משתמש שוב בחבטת זן שמעקמת עוד יותר את המנעול, צ'יקוריטה משתמשת הפעם בעלים קסומים שפוגעים יותר במנעול. בחזרה הרביעית שלהם המנעול נשבר. פלריאון פוער את פיו והניבים שלו זוהרים באור אדמדם, נייה לאחר מכן הם מוקפים באש ופלריאון נועץ את ניב האש שלו בכתף של ראלטס, שמנסה להיאבק.

[SIZE=5]~ג'ימי~
[/SIZE]חחח. רק אם תגיע לשם ראשון
~~~~~
"ס-סבבה" אתה לוחש ללינה. אתה מתעלם מתחושת הדאגה שמציפה אותך במחשבה שאין לך זמן לברר לגביה כרגע. אתה הולך אל המדענית ושואל בהתעניינות "סליחה, ג-גברתי? על מה דיברת כרגע?". המדענית מסתכלת עלייך לרגע "או! אתה מעורב מאריפ, אני משערת שמעורב חשמל בהחלט יתעניין לשמוע על מעורב זאפדוס" היא אומרת, די לעצמה. "היום בסביבות שלוש לפנות בוקר התעוררתי ולא הצלחתי להירדם אז יצאתי לטייל קצת. שמעתי אנשים מדברים וראיתי שני נערים, אחד בערך בגיל שלך ואחד קצת צעיר יותר. זה שהיה בגילך היה מעורב דיינו אם אני לא טועה. המעורב הצעיר יותר היה מעורב זאפדוס, היו לו כנפיים ענקיות בצבעי צהוב-שחור. היה לו סוג של... קולר או שרשרת עבה שנראתה די מתכתית מסביב לצוואר. הם נעלמו די מהר מטווח הראייה שלי..." היא מסיימת את דבריה עם ניצוץ התלהבות בעיניה מכך שראתה מעורב אגדי. היא מתנצלת ואומרת שעליה להמשיך לעבוד, ונעלמת בעומקי מכון המחקר.

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"אם אתה מוכן.. כנראה שגם אנחנו!" אתה אומר לטיילו בחיוך. צ'ימצ'אר מתחמק ברגע האחרון ומשתמש בגחלת. טיילו מפגין זריזות גדולה וחומק בין כל חלקיקי הגחלת. צ'ימצ'אר רץ כדי לצבור תאוצה וקופץ אל טיילו שלא מעופף גבוהה במיוחד, הוא מעיף את טיילו לאחור עם בעיטה כפולה, והוא מתרסק על הקרקע. טיילו מתנער ועף שוב לשמיים, הכנפיים שלו זוהרות באור כחלחל-כסוף והוא עף במהירות אל עבר צ'ימצ'אר[/QUOTE]
C'mon gimme some help here
~~~~
"ר-רגע! אבל!...״ אני צועק ביאוש
״טוב,״ אני אומר ללינה ״המוערב הזה שהיא דברה עליו הוא ה... חבר.. שאכזבתי..״
״בואי אני אסביר לך הכל בדרך״ אני אומר לה ומתחיל לצאת, תוך ליטוף בלתי מודע לראשו של אל

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
אתה אומר לצ'ימצ'אר להיזהר ואומר לו לרכז את האנרגיה שלו לפרץ אש גדול. צ'ימצ'אר מנסה להתרכז, ומפני שאתה חצי צ'ימצ'אר אתה מרגיש את גלי החום החזקים שהוא פולט במאמץ רב. הוא פוער את פיו ומכוון גחלת את טיילו, טיילו מנסה להתחמק אך הגחלת הפעם צפופה יותר ולטיילו אין מספיק מרווח, טיילו מועף לאחור. הוא מתנער, ונראה שאחת הכנפיים שלו מעט פגועה מה שמפריע לו לעוף גבוהה. הוא רץ אל צ'ימצ'אר, ודוחף אותו אחורנית.

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מחמיא לסקיטי ולצ'יקוריטה על כך ששברו את המנעול. ראלטס מנצל את כך שפלריאון צמוד אליו. הוא טוען כדור צל ומכוון אותו היישר לראשו של פלריאון מטווח אפסי, פלריאון נפצע קשה אך מצליח לקום, רועד מעט. ראלטס לא מחכה וישר משלח מתקפת מהירות אל פלריאון. פלריאון לא מספיק להתאושש ונפגע ישירות גם מהמהירות של ראלטס, הוא נופל, מעולף. "לעזאזל. אתה תתחרט על זה ילד" מסנן המדען, הוא מכניס את פלריאון לפוקדור ונעלם. סקיטי וצ'יקוריטה דוחפים את הדלת, ובכך פותחים אותה. אתה נכנס פנימה ורואה ילדה, בת שלוש עשרה בערך. יש לה שיער לבן עם פוני אדום, אתה מבחין שהחלק האדום לא נראה צבוע. יש לה עיניים ירוקות בורקות, אבל הדבר שהכי מושך את תשומת לבך הוא האוזניים שלה, הן לא אוזניים רגילות. הן לבנות וארוכות, מה שמצביע על היותה מעורבת. אתה רואה שאזיקון כסוף קושר את ידה לאחד העמודים שבחדר, האזיקון משונן ונראה כי כל תנועה מכאיבה לנערה. אתה שומע יבבה קטנה ובפינת החדר רואה כלוב קטן, ובתוכו כלוא פוקימון נחשי כחול, שנראה פצוע.
[SPOILER][URL=http://www.siz.co.il/][IMG]http://up415.siz.co.il/up2/5woan2ndikot.png[/IMG][/URL][/SPOILER] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/147.gif[/IMG]

[SIZE=5]~ג'ימי~
[/SIZE]אמרתי לך פעםD=
תכננתי לך משהו עם אלקטרו, והרגע רמזתי לך עליו ממש בקטנה כדי לא להרוס את האמ.. הפתעה
~~~
"ר-רגע! אבל!" אתה צועק בייאוש אחרי המדענית, אבל היא כבר נעלמה. אתה אומר ללינה שתסביר לה הכל בדרך ויוצא החוצה, תוך כדי שאתה מלטף בלי לשים לב את ראשו של אל. "אני בטוח שהוא בסדר" אל לוחש לך. אתם מתחילים ללכת לכיוון דרך 36, ולינה מביטה בך, מחכה שתספר לה על מה כל העניין הזה היה. אתה שם לב שערפל מתחיל להקיף אתכם, ושעמודים זוהרים מוצבים בצידי הדרך, ככל הנראה כדי שתוכלו לדעת איפה השביל למרות הערפל.

[QUOTE]~מייקל~
אתה אומר לצ'ימצ'אר להיזהר ואומר לו לרכז את האנרגיה שלו לפרץ אש גדול. צ'ימצ'אר מנסה להתרכז, ומפני שאתה חצי צ'ימצ'אר אתה מרגיש את גלי החום החזקים שהוא פולט במאמץ רב. הוא פוער את פיו ומכוון גחלת את טיילו, טיילו מנסה להתחמק אך הגחלת הפעם צפופה יותר ולטיילו אין מספיק מרווח, טיילו מועף לאחור. הוא מתנער, ונראה שאחת הכנפיים שלו מעט פגועה מה שמפריע לו לעוף גבוהה. הוא רץ אל צ'ימצ'אר, ודוחף אותו אחורנית.[/QUOTE]

"זה שלנו, צ'ימצ'אר! רק עוד קצת!" אומר לצ'ימצ'אר וגאווה ואנסה לשדר לו תחושת ביטחון. "תשתמש בגחלת ותרכז אותה פעם נוספת!"

[QUOTE=Alice;1493283][SIZE=5]
[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מחמיא לסקיטי ולצ'יקוריטה על כך ששברו את המנעול. ראלטס מנצל את כך שפלריאון צמוד אליו. הוא טוען כדור צל ומכוון אותו היישר לראשו של פלריאון מטווח אפסי, פלריאון נפצע קשה אך מצליח לקום, רועד מעט. ראלטס לא מחכה וישר משלח מתקפת מהירות אל פלריאון. פלריאון לא מספיק להתאושש ונפגע ישירות גם מהמהירות של ראלטס, הוא נופל, מעולף. "לעזאזל. אתה תתחרט על זה ילד" מסנן המדען, הוא מכניס את פלריאון לפוקדור ונעלם. סקיטי וצ'יקוריטה דוחפים את הדלת, ובכך פותחים אותה. אתה נכנס פנימה ורואה ילדה, בת שלוש עשרה בערך. יש לה שיער לבן עם פוני אדום, אתה מבחין שהחלק האדום לא נראה צבוע. יש לה עיניים ירוקות בורקות, אבל הדבר שהכי מושך את תשומת לבך הוא האוזניים שלה, הן לא אוזניים רגילות. הן לבנות וארוכות, מה שמצביע על היותה מעורבת. אתה רואה שאזיקון כסוף קושר את ידה לאחד העמודים שבחדר, האזיקון משונן ונראה כי כל תנועה מכאיבה לנערה. אתה שומע יבבה קטנה ובפינת החדר רואה כלוב קטן, ובתוכו כלוא פוקימון נחשי כחול, שנראה פצוע.
[SPOILER][URL=http://www.siz.co.il/][IMG]http://up415.siz.co.il/up2/5woan2ndikot.png[/IMG][/URL][/SPOILER] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/147.gif[/IMG]
[/QUOTE]
שאלה - איך בדיוק עובדת המתקפת שיגור במשחק? אפשרי להשתמש בה גם מעבר לקרבות?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני רץ בבהילות לעבר הכלוב של הנערה ומתכופף לכיוונה, "אני מיילס, באתי כדי לעזור לך" אני אומר לה בבהילות תוך כדי שאני בוחן את האזיקון הכסוף שקשור לעמוד, "אל תפחדי, אני עומד לחתוך את העמוד שאת קשורה אליו" אני אומר לה כמה שניות לפני שאני משתמש בעלים קסומים במטרה לחתוך את העמוד.
"צ'יקוריטה, תעשי את אותו הדבר עם הכלוב שבו כלוא הפוקימון" אני מורה לה.
"יש משהו דחוף שאני צריך לדעת בזמן שאני מחלץ אותך?" אני שואל את הנערה

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
צ'ימצ'אר טוען גחלת נוספת, הוא משגר אותה אל עבר טיילו שנפגע ישירות ומתרסק ארצה, נראה שעוד מתקפה אחת ותזכו בקרב!. אתה שומע רחש משמאלך ורואה פוקימון כתמתם-צהבהב מסתכל על הקרב בסקרנות. טיילו מנסה לקום ולתקוף, הוא רץ בהתקלה לכיוון צ'ימצ'אר, אך הוא נראה מעט חסר שווי משקל.
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/653.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
כמו במשחקים-אתה יכול להשתגר לכל מקום שהיית בו בעבר.
~~~~~
אתה רץ בבהילות אל עבר הנערה ומתכופף לכיוונה, אתה שם לב שדמעות עומדות בעיניה. "אני מיילס, באתי כדי לעזור לך"אתה אומר לה תוך כדי שאתה בוחן את האזיקון הכסוף שכולא אותה. אתה אומר לה לא לפחד בזמן שאתה משגר עלים קסומים במטרה לחתוך את העמוד, אתה רואה שהעמוד עבה יחסית ולכן במקום זה אתה מכוון עלים קסומים עדינים על האזיקון, שמשתחרר. הנערה מסירה אותו ואתה רואה דם ניגר בפרק ידה במקום שבו האזיקון פצע אותה (זה אזיקון משונן, כמו גדל תיל). צ'יקוריטה רצה לצדו השני של החדר ובעזרת עלים קסומים שוברת את סורגי הכלוב של הפוקימון הכחול. הוא מביט על צ'יקוריטה במבט מוכיר תודה, מעורב בעצב ונע כמה שיותר מהר למעורבת (ונופל כמה פעמים בדרך), הוא קופץ על הנערה "הכל..בסדר" היא אומרת לו בקושי רב ומלטפת אותו קלות בראשו. אתה שואל את הנערה אם יש משהו חשוב שעלייך לדעת, והיא מנענעת את ראשה לשלילה, היא מביטה בך בעיניים חודרות שמשדרות פחד ואומץ בו זמנית.

[QUOTE=Alice;1493286][SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
כמו במשחקים-אתה יכול להשתגר לכל מקום שהיית בו בעבר.
~~~~~
אתה רץ בבהילות אל עבר הנערה ומתכופף לכיוונה, אתה שם לב שדמעות עומדות בעיניה. "אני מיילס, באתי כדי לעזור לך"אתה אומר לה תוך כדי שאתה בוחן את האזיקון הכסוף שכולא אותה. אתה אומר לה לא לפחד בזמן שאתה משגר עלים קסומים במטרה לחתוך את העמוד, אתה רואה שהעמוד עבה יחסית ולכן במקום זה אתה מכוון עלים קסומים עדינים על האזיקון, שמשתחרר. הנערה מסירה אותו ואתה רואה דם ניגר בפרק ידה במקום שבו האזיקון פצע אותה (זה אזיקון משונן, כמו גדל תיל). צ'יקוריטה רצה לצדו השני של החדר ובעזרת עלים קסומים שוברת את סורגי הכלוב של הפוקימון הכחול. הוא מביט על צ'יקוריטה במבט מוכיר תודה, מעורב בעצב ונע כמה שיותר מהר למעורבת (ונופל כמה פעמים בדרך), הוא קופץ על הנערה "הכל..בסדר" היא אומרת לו בקושי רב ומלטפת אותו קלות בראשו. אתה שואל את הנערה אם יש משהו חשוב שעלייך לדעת, והיא מנענעת את ראשה לשלילה, היא מביטה בך בעיניים חודרות שמשדרות פחד ואומץ בו זמנית.[/QUOTE]
"אוקיי, את ההסברים נשמור לאחר כך - עכשיו אנחנו חייבים לצאת מפה כמה שיותר מהר" אני מסביר לנערה, ומתחיל לנוע בדרך שממנה הגענו תוך כדי שאני נותן לה כף יד כדי שתלך מהר יותר.
"תהיו מוכנים חבר'ה, אני מרגיש שיש עוד צרות באוויר" אני מורה לשותפים שלי בדרכנו החוצה.

[QUOTE=Alice;1493283][SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
אתה אומר לצ'ימצ'אר להיזהר ואומר לו לרכז את האנרגיה שלו לפרץ אש גדול. צ'ימצ'אר מנסה להתרכז, ומפני שאתה חצי צ'ימצ'אר אתה מרגיש את גלי החום החזקים שהוא פולט במאמץ רב. הוא פוער את פיו ומכוון גחלת את טיילו, טיילו מנסה להתחמק אך הגחלת הפעם צפופה יותר ולטיילו אין מספיק מרווח, טיילו מועף לאחור. הוא מתנער, ונראה שאחת הכנפיים שלו מעט פגועה מה שמפריע לו לעוף גבוהה. הוא רץ אל צ'ימצ'אר, ודוחף אותו אחורנית.

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מחמיא לסקיטי ולצ'יקוריטה על כך ששברו את המנעול. ראלטס מנצל את כך שפלריאון צמוד אליו. הוא טוען כדור צל ומכוון אותו היישר לראשו של פלריאון מטווח אפסי, פלריאון נפצע קשה אך מצליח לקום, רועד מעט. ראלטס לא מחכה וישר משלח מתקפת מהירות אל פלריאון. פלריאון לא מספיק להתאושש ונפגע ישירות גם מהמהירות של ראלטס, הוא נופל, מעולף. "לעזאזל. אתה תתחרט על זה ילד" מסנן המדען, הוא מכניס את פלריאון לפוקדור ונעלם. סקיטי וצ'יקוריטה דוחפים את הדלת, ובכך פותחים אותה. אתה נכנס פנימה ורואה ילדה, בת שלוש עשרה בערך. יש לה שיער לבן עם פוני אדום, אתה מבחין שהחלק האדום לא נראה צבוע. יש לה עיניים ירוקות בורקות, אבל הדבר שהכי מושך את תשומת לבך הוא האוזניים שלה, הן לא אוזניים רגילות. הן לבנות וארוכות, מה שמצביע על היותה מעורבת. אתה רואה שאזיקון כסוף קושר את ידה לאחד העמודים שבחדר, האזיקון משונן ונראה כי כל תנועה מכאיבה לנערה. אתה שומע יבבה קטנה ובפינת החדר רואה כלוב קטן, ובתוכו כלוא פוקימון נחשי כחול, שנראה פצוע.
[SPOILER][URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up415.siz.co.il/up2/5woan2ndikot.png[/IMG][/URL][/SPOILER] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/147.gif[/IMG]

[SIZE=5]~ג'ימי~
[/SIZE]אמרתי לך פעםD=
תכננתי לך משהו עם אלקטרו, והרגע רמזתי לך עליו ממש בקטנה כדי לא להרוס את האמ.. הפתעה
~~~
"ר-רגע! אבל!" אתה צועק בייאוש אחרי המדענית, אבל היא כבר נעלמה. אתה אומר ללינה שתסביר לה הכל בדרך ויוצא החוצה, תוך כדי שאתה מלטף בלי לשים לב את ראשו של אל. "אני בטוח שהוא בסדר" אל לוחש לך. אתם מתחילים ללכת לכיוון דרך 36, ולינה מביטה בך, מחכה שתספר לה על מה כל העניין הזה היה. אתה שם לב שערפל מתחיל להקיף אתכם, ושעמודים זוהרים מוצבים בצידי הדרך, ככל הנראה כדי שתוכלו לדעת איפה השביל למרות הערפל.[/QUOTE]
חיחי מחכה בקוצר רוח
~~~
״טוב... אני אסביר.. אבל אני מזהיר, לא זוכר מה כבר אמרתי לך אז אני לא אחסוך בפרטים-
-הכנס רקע מטופס הרשמה כאן-
אז אחרי שהגעתי למעבדה של הפרופסור וקבלתי את אל, הפרופסור ביקש ממני... טובה. הוא הציג בפני את אלקטרו, מעורב זאפדוס, כולה בן 12 בערך, שאני צריך לשמור עליו וללוות אותו, אם אני רוצה בכך. את האמת.. לא הרגשתי כל כך כאילו הוא נותן לי ברירה. אז בכל אופן, ליוויתי את אלקטרו ולמדתי להתחבר אליו. גיליתי אז שיש לו בעיה בשליטה שלו בחשמל, אז תכננו לחכת לכיוון המכון לחקר פוקימוני חשמל, כדי לבדוק אם יוכלו לעזור לו. ואז... בדרך לשם, כשהגענו לאחת מהערים שאב- שהארי שולט בהן, נתפסנו כמו רטטה בפינה כמו שאומרים, היינו חייבים להסתלק משם, אז תכננו לברוח בלילה, אבל אז... תפסו אותנו חיילים של הארי.. ואני כמו מטומטם וויתרתי להם והקרבתי את אלקטרו בשביל שאני אוכל להגיע אל אחותי. הוא.. נפגע קשה, פיזית גם, אבל בעקר נפשית. סחבתי אותו מעולף לעבר המרכז הקרוב, ו... והשארתי אותו שם.. לא רציתי להיות איתו כשהוא יתעורר, לא רציתי להמשיך לפגוע בו, אז ברחתי״ אני אומר ומתחיל להיחנק מקצת דמעות ״אני לא מאמין שחשבתי שהוא יסתדר לבד, אני לא מאמין שחשבתי שאם אשאיר אותו שם הכל יהיה טוב..״ אני עוצר במקום ומתחיל להתייפח
אחרי כמה דקות אני מנגב את הדמעות, ״אז.. כמו שאת מבינה, חשוב לי למצוא אותו, בעיקר אחרי מה שהפרופסורית הזאת אמרה, אני מקווה שזה בסדר מצידך.. ו.. וסליחה שהיית צריכה לשמוע על אבא שלך מה.. מהצד הזה שלו.״ אני אומר ומנגב את הדמעות האחרונות שנשארו

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
"אוקיי, את ההסברים נשמור לאחר כך. עכשיו אנחנו חייבים לצאת מפה כמה שיותר מהר" אתה אומר לנערה. אתם מתחילים לנוע בדרך שממנה הגעתם, ראלטס שם לב לפוקימון הכחול קשה לנוע, ועוזר לו ללכת (או לזחול במקרה הזה). אתם נעים לכיוון היציאה, שום מדען לא נראה באופק. אתה כבר מתחיל לחשוב שאולי התמזל מזלכם, שאתה מגיע לדלת הכניסה. אתתה רואה שני אנשים-המדען שערך לכם את הסיור ועוד מדענית נמצאים על יד הדלת וחוסמים אותה, פוקדורים בידהם. "א..אתה" אתה שומע את הנערה ממלמלת, זעם ושנאה נשקפים בעיניה הירוקות בבהירות. היא מרימה את ידה וגל אנרגיה בעל גוון ורדרד משתחרר מגופה ומעיף את המדען על אחד הקירות, הוא מאבד את ההכרה. המדענית נראת מעט לחוצה, אך לא נראה שהנערה חזרה מספיק כרגע כדי לתקוף שוב. המדענית זורקת את הפוקדור שלה לאוויר, ופוקימון קטן משתחרר ממנו. "בייגון, פעימת דרקון" מורה לו המדענית, והפוקימון משחרר לעברכם פעימה סגלגלה
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/371.gif[/IMG]

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"רטטה בפינה כמו שאומרים"-לא ידעתי שאומרים אבל מעכשיו אשתמש בזה:big_wink:
~~~
"טוב...אני אסביר.. אבל אני מזהיר, אני לא זוכר מה כבר אמרתי לך אז לא אחסוך בפרטים" אתה אומר ללינה, ומספר לה הכל. מהרגע שפגשת את אלקטרו, להתפרצות האנרגיה החשמלית שלו ועד לרגע בו החלטת שעדיף לו בלעדייך.
״אני לא מאמין שחשבתי שהוא יסתדר לבד, אני לא מאמין שחשבתי שאם אשאיר אותו שם הכל יהיה טוב..״ אתה נעצר ומתחיל לבכות. לינה נעמדת מולך ומנסה לעודד אותך "חשבת שזה הדבר הנכון לעשות. זה היה מצב בלתי אפשרי, אני בטוחה שאלקטרו בסדר!" היא אומרת. לאחר כמה דקות אתה נרגע ומנגב את דמעותייך. "אז.. כמו שאת מבינה, חשוב לי למצוא אותו, בעיקר אחרי מה שהפרופסורית הזאת אמרה, אני מקווה שזה בסדר מצידך.. ו.. וסליחה שהיית צריכה לשמוע על אבא שלך מה.. מהצד הזה שלו.״ אתה מוסיף. "זה בסדר. אבא שלי הוא האדם החם והתומך שגידל אותי, והאדם הזה נעלם כבר לפני שנים. כל מה שנשאר הוא מפלצת בקליפה ריקה" היא אומרת בגועל, כאב בעיניה. "אנחנו נמצא את אלקטרו, ונוודא שהוא בסדר" היא אומרת לך לאחר כמה דקות של היסוס.

[QUOTE]~מייקל~
צ'ימצ'אר טוען גחלת נוספת, הוא משגר אותה אל עבר טיילו שנפגע ישירות ומתרסק ארצה, נראה שעוד מתקפה אחת ותזכו בקרב!. אתה שומע רחש משמאלך ורואה פוקימון כתמתם-צהבהב מסתכל על הקרב בסקרנות. טיילו מנסה לקום ולתקוף, הוא רץ בהתקלה לכיוון צ'ימצ'אר, אך הוא נראה מעט חסר שווי משקל.[/QUOTE]

"זה נגמר, טיילו! עדיף לך לוותר! אני לא רוצה לגרום לך נזק משמעותי, ואני חושב שאני ובמיוחד צ'ימצ'אר הוכחנו את עצמנו בפניך! תכנע ותצטרף אלינו!" אומר לטיילו ואפנה אל הפוקימון שמזכיר שועל. "זה מעניין אותך, חבר?" אומר לו ואבחן אותו. "אתה בהחלט נראה מעניין. אני וצ'ימצ'אר בדיוק מצרפים את הטיילו ההוא לצוות שלנו. מעוניין?"

[QUOTE=Alice;1493291][SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
"אוקיי, את ההסברים נשמור לאחר כך. עכשיו אנחנו חייבים לצאת מפה כמה שיותר מהר" אתה אומר לנערה. אתם מתחילים לנוע בדרך שממנה הגעתם, ראלטס שם לב לפוקימון הכחול קשה לנוע, ועוזר לו ללכת (או לזחול במקרה הזה). אתם נעים לכיוון היציאה, שום מדען לא נראה באופק. אתה כבר מתחיל לחשוב שאולי התמזל מזלכם, שאתה מגיע לדלת הכניסה. אתתה רואה שני אנשים-המדען שערך לכם את הסיור ועוד מדענית נמצאים על יד הדלת וחוסמים אותה, פוקדורים בידהם. "א..אתה" אתה שומע את הנערה ממלמלת, זעם ושנאה נשקפים בעיניה הירוקות בבהירות. היא מרימה את ידה וגל אנרגיה בעל גוון ורדרד משתחרר מגופה ומעיף את המדען על אחד הקירות, הוא מאבד את ההכרה. המדענית נראת מעט לחוצה, אך לא נראה שהנערה חזרה מספיק כרגע כדי לתקוף שוב. המדענית זורקת את הפוקדור שלה לאוויר, ופוקימון קטן משתחרר ממנו. "בייגון, פעימת דרקון" מורה לו המדענית, והפוקימון משחרר לעברכם פעימה סגלגלה
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/371.gif[/IMG]
[/QUOTE]
"כולם להתחמק!!" אני קורא בקול וקופץ הצידה כשהמתקפה יוצאת לעברנו.
"אוקיי צ'יקוריטה, זה תורך עכשיו! תתחילי עם כדור אנרגיה ומיד לאחר מכן תעברי לעלי תער תוך כדי שאת רצה לכיוונו ככה שהטווח של התקיפה מתקצר כל הזמן!" אני מורה לצ'יקוריטה,
"בינתיים אתם" אני פונה אל ראלטס וסקיטי, "תאבטחו את הנערה והשותף שלה, שלא יקרה להם שום רע בזמן שאנחנו מתעכבים פה".

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"זה נגמר, טיילו! עדיף לך לוותר!" אתה אומר לטיילו בטענה שאתה לא רוצה לגרום לנזק משמעותי ושאתה וצ'ימצ'אר כבר הוכחתם את עצמכם. צ'ימצ'אר מתחמק בקלות מההתקלה של טיילו. טיילו נאנמח "או..אוקיי" הוא אומר ומביט בך, מחייך. אתה פונה אל הפוקימון השועלי "זה מעניין אותך חבר?" אתה שואל "אתה בהחלט נראה מעניין. אני וצ'ימצ'אר בדיוק מצרפים את הטיילו ההוא לצוות שלנו. מעוניין?" אתה מוסיף. הפוקימון יוצא מעט בחשש מהשיח ומרחרח את האוויר סביבך. "לאן שטיילו הולך, אני הולך" הוא עונה ורץ אל טיילו. "פנקין!" טיילו מתלהב מהופעתו של הפוקימון ורץ אליו, נראה שהם חברים.

[SIZE=5]~מיילס~
[/SIZE]
"כולם להתחמק!" אתה קורא בקול וקופץ הצידה. כולם מצליחים להתחמק מהמתקפה, אפילו הנערה והשותף שלה, שמתקשים לזוז עקב פציעותיהם. צ'יקוריטה משחררת כדור אנרגיה מהיר על הפוקימון שלא מספיק להתחמק ונפגע, היא מיד משחררת גם עלי תער תוך כדי ריצה לכיוון בייגון, בייגון מצליח להתחמק רק מחלק מעלי התער של צ'יקוריטה. "בייגון, שריטה!". בייגון רץ אל צ'יקוריטה עם ציפורנים זוהרות, ושורט את צידי גופה. סקיטי נעמד לפני הנערה והשותף שלה וראלטס מאחוריהם, הם מביטים לכל הכיוונים, מוודאים ששום אוייב נוסף לא מגיע.

[QUOTE=Alice;1493291][SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
"אוקיי, את ההסברים נשמור לאחר כך. עכשיו אנחנו חייבים לצאת מפה כמה שיותר מהר" אתה אומר לנערה. אתם מתחילים לנוע בדרך שממנה הגעתם, ראלטס שם לב לפוקימון הכחול קשה לנוע, ועוזר לו ללכת (או לזחול במקרה הזה). אתם נעים לכיוון היציאה, שום מדען לא נראה באופק. אתה כבר מתחיל לחשוב שאולי התמזל מזלכם, שאתה מגיע לדלת הכניסה. אתתה רואה שני אנשים-המדען שערך לכם את הסיור ועוד מדענית נמצאים על יד הדלת וחוסמים אותה, פוקדורים בידהם. "א..אתה" אתה שומע את הנערה ממלמלת, זעם ושנאה נשקפים בעיניה הירוקות בבהירות. היא מרימה את ידה וגל אנרגיה בעל גוון ורדרד משתחרר מגופה ומעיף את המדען על אחד הקירות, הוא מאבד את ההכרה. המדענית נראת מעט לחוצה, אך לא נראה שהנערה חזרה מספיק כרגע כדי לתקוף שוב. המדענית זורקת את הפוקדור שלה לאוויר, ופוקימון קטן משתחרר ממנו. "בייגון, פעימת דרקון" מורה לו המדענית, והפוקימון משחרר לעברכם פעימה סגלגלה
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/371.gif[/IMG]

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"רטטה בפינה כמו שאומרים"-לא ידעתי שאומרים אבל מעכשיו אשתמש בזה:big_wink:
~~~
"טוב...אני אסביר.. אבל אני מזהיר, אני לא זוכר מה כבר אמרתי לך אז לא אחסוך בפרטים" אתה אומר ללינה, ומספר לה הכל. מהרגע שפגשת את אלקטרו, להתפרצות האנרגיה החשמלית שלו ועד לרגע בו החלטת שעדיף לו בלעדייך.
״אני לא מאמין שחשבתי שהוא יסתדר לבד, אני לא מאמין שחשבתי שאם אשאיר אותו שם הכל יהיה טוב..״ אתה נעצר ומתחיל לבכות. לינה נעמדת מולך ומנסה לעודד אותך "חשבת שזה הדבר הנכון לעשות. זה היה מצב בלתי אפשרי, אני בטוחה שאלקטרו בסדר!" היא אומרת. לאחר כמה דקות אתה נרגע ומנגב את דמעותייך. "אז.. כמו שאת מבינה, חשוב לי למצוא אותו, בעיקר אחרי מה שהפרופסורית הזאת אמרה, אני מקווה שזה בסדר מצידך.. ו.. וסליחה שהיית צריכה לשמוע על אבא שלך מה.. מהצד הזה שלו.״ אתה מוסיף. "זה בסדר. אבא שלי הוא האדם החם והתומך שגידל אותי, והאדם הזה נעלם כבר לפני שנים. כל מה שנשאר הוא מפלצת בקליפה ריקה" היא אומרת בגועל, כאב בעיניה. "אנחנו נמצא את אלקטרו, ונוודא שהוא בסדר" היא אומרת לך לאחר כמה דקות של היסוס.[/QUOTE]
קחי ביטויים ותחליפי אותם בפוקימונים זה ממש כיף
נגיד עדיף פידג׳י אחת ביד מאשר שתיים על העץ
או הסקרנות הרגה את המיאו
או הקש ששבר את גם הקאמראפט
או חיבוק אורוסארינג
הבנת את הפרינציפ
~~~~~
אני מסתכל על לינה ואני מרגיש די רע, איך אני יכול להשוות את מה שאני עברתי למה שהיא עברה?
ואז אני חושב על מה שאלקטרו אולי יעבור וצמרמורת עוברת בכל הגוף שלי
אני מחבק את לינה ממש חזק, כמעט נאחז בה אפילו ולוחש לה, אבל בעיקר לעצמי שהכל יהיה בסדר

[quote][quote=alice;1493294][size=5]~מייקל~[/size]
"זה נגמר, טיילו! עדיף לך לוותר!" אתה אומר לטיילו בטענה שאתה לא רוצה לגרום לנזק משמעותי ושאתה וצ'ימצ'אר כבר הוכחתם את עצמכם. צ'ימצ'אר מתחמק בקלות מההתקלה של טיילו. טיילו נאנמח "או..אוקיי" הוא אומר ומביט בך, מחייך. אתה פונה אל הפוקימון השועלי "זה מעניין אותך חבר?" אתה שואל "אתה בהחלט נראה מעניין. אני וצ'ימצ'אר בדיוק מצרפים את הטיילו ההוא לצוות שלנו. מעוניין?" אתה מוסיף. הפוקימון יוצא מעט בחשש מהשיח ומרחרח את האוויר סביבך. "לאן שטיילו הולך, אני הולך" הוא עונה ורץ אל טיילו. "פנקין!" טיילו מתלהב מהופעתו של הפוקימון ורץ אליו, נראה שהם חברים. [/quote]

"אז אתם חברים, הה?" אומר לטיילו ולפוקימון השועלי, שמתברר ששמו הוא פנקין, ואז אפנה לצ'ימצ'אר. "זה הופך את העניינים לקלים הרבה יותר. שני חברי צוות חדשים במכה!" אומר בשמחה ואברך את פנקין וטיילו. "אז עושה רושם שאתם איתנו, מה? ברוכים הבאים. אני בטוח שיהיה לנו נחמד ביחד." אומר להם ואסמן להם לבוא אחרי, אמשיך בדרך.

[QUOTE=Alice;1493294][SIZE=5]
[SIZE=5]~מיילס~
[/SIZE]
"כולם להתחמק!" אתה קורא בקול וקופץ הצידה. כולם מצליחים להתחמק מהמתקפה, אפילו הנערה והשותף שלה, שמתקשים לזוז עקב פציעותיהם. צ'יקוריטה משחררת כדור אנרגיה מהיר על הפוקימון שלא מספיק להתחמק ונפגע, היא מיד משחררת גם עלי תער תוך כדי ריצה לכיוון בייגון, בייגון מצליח להתחמק רק מחלק מעלי התער של צ'יקוריטה. "בייגון, שריטה!". בייגון רץ אל צ'יקוריטה עם ציפורנים זוהרות, ושורט את צידי גופה. סקיטי נעמד לפני הנערה והשותף שלה וראלטס מאחוריהם, הם מביטים לכל הכיוונים, מוודאים ששום אוייב נוסף לא מגיע.[/QUOTE]
"יופי של מהלך צ'יקוריטה! תנצלי את העובדה שבייגון לידך ותשתמשי בעלים קסומים על כל הגוף שלו! לאחר מכן תתרחקי כמה צעדים אחורה ותשתמשי שוב בכדור אנרגיה גם כדי לפגוע וגם כדי להדוף את בייגון אחורה!" אני נותן הוראות לצ'יקוריטה, "תמשיכי בקצב הזה ואנחנו ננצח, את מעולה!" אני מעודד אותה

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
חח הייתי עושה את זה מלא פעם
~~~
אתה מסתכל על לינה ומרגיש די רע, אתה לא מבין איך אתה יכול להשוות את מה שאתה עברת, למה שהיא עברה. ואז, ואז אתה חושב על מה שאלקטרו אולי יעבור, וצמרמורת עוברת בכל גופך. אתה לפתע מחבק את לינה חזק, נאחז בה כמעט ולוחש לה, אך בעיקר לעצמך שהכל יהיה בסדר. לינה מופתעת מהחיבוק שלך, בהתחלה היא לא עושה דבר, אך לאחר כמה שניות של שוק, היא מחבקת אותך חזרה. אתם נשארים ככה כמה דקות שלפתע לינה לוחשת לך "תראה". אתה מסתכל סביב, ורואה שאתם מוקפים בפוקימונים שמסתכלים עליכם מבין הערפל העבה.
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/200.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/607.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/198.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/302.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"אז אתם חברים, הה?" אתה אומר לטיילו ולפנקין. "זה הופך את העניינים לקלים הרבה יותר. שני חברי צוות חדשים במכה!" אתה אומר לצ'ימצ'אר בשמחה. אתה פונה לפנקין וטיילו ומברך אותם. אתה מרגיש משיכה ברגל שלך ומסתכל למטה, אתה רואה שפנקין משך מעט את המכנס שלך כדי ללכוד את תשומת לבך. "שם" הוא אומר ומביט בך, לוקח לך כמה שניות להבין מה הוא רוצה, ואתה עונה לו שקוראים לך מיילס. "פנקין עדיין יחסית צעיר, הוא לא מדבר במשפטים מלאים" אומר לך טיילו. אתם ממשיכים ללכת ועוברים על יד שלט עם הכיתוב "דרך 30". הנוף משתנה במהרה, אתם מוקפים בשדות פרחים בכל הצבעים-סגול, אדום, ורוד, לבן, צהוב... פנקין רץ מיד אל תוך הפרחים ומתחיל להתגלגל בעשב, טיילו עף אחריו מוודא שהוא לא מתרחק מידי. צ'ימצ'אר, עם כל ההבעה הקשוחה שלו קוטף כמה פרחים צהבהבים ונראה שהוא מתלהב מהם. אתה רואה שהמקום שוקק חיים
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/015.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/267.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/043.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/315.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מיילס~
[/SIZE]אתה משבח את צ'יקוריטה. צ'יקוריטה משתמשת בעלים קסומים על כל גופו של בייגון שנופל. היא מתרחקת מעט משתמשת בכדור אנרגיה שהודף לאחור את בייגון. "בייגון. נשיכה!" מצווה המדענית. בייגון רץ אל עבר צ'יקוריטה ונושך אותה בגב, היא צועקת מכאב ובייגון ישר קופץ ממנה ומתרחק. אתה מעודד אותה שאתם הולכים לנצח. בייגון משגר פעימת דרקון נוספת, הפעם מכוונת לצ'יקוריטה בלבד

[QUOTE=Alice;1493298][SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
חח הייתי עושה את זה מלא פעם
~~~
אתה מסתכל על לינה ומרגיש די רע, אתה לא מבין איך אתה יכול להשוות את מה שאתה עברת, למה שהיא עברה. ואז, ואז אתה חושב על מה שאלקטרו אולי יעבור, וצמרמורת עוברת בכל גופך. אתה לפתע מחבק את לינה חזק, נאחז בה כמעט ולוחש לה, אך בעיקר לעצמך שהכל יהיה בסדר. לינה מופתעת מהחיבוק שלך, בהתחלה היא לא עושה דבר, אך לאחר כמה שניות של שוק, היא מחבקת אותך חזרה. אתם נשארים ככה כמה דקות שלפתע לינה לוחשת לך "תראה". אתה מסתכל סביב, ורואה שאתם מוקפים בפוקימונים שמסתכלים עליכם מבין הערפל העבה.
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/200.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/607.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/198.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/302.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"אז אתם חברים, הה?" אתה אומר לטיילו ולפנקין. "זה הופך את העניינים לקלים הרבה יותר. שני חברי צוות חדשים במכה!" אתה אומר לצ'ימצ'אר בשמחה. אתה פונה לפנקין וטיילו ומברך אותם. אתה מרגיש משיכה ברגל שלך ומסתכל למטה, אתה רואה שפנקין משך מעט את המכנס שלך כדי ללכוד את תשומת לבך. "שם" הוא אומר ומביט בך, לוקח לך כמה שניות להבין מה הוא רוצה, ואתה עונה לו שקוראים לך מיילס. "פנקין עדיין יחסית צעיר, הוא לא מדבר במשפטים מלאים" אומר לך טיילו. אתם ממשיכים ללכת ועוברים על יד שלט עם הכיתוב "דרך 30". הנוף משתנה במהרה, אתם מוקפים בשדות פרחים בכל הצבעים-סגול, אדום, ורוד, לבן, צהוב... פנקין רץ מיד אל תוך הפרחים ומתחיל להתגלגל בעשב, טיילו עף אחריו מוודא שהוא לא מתרחק מידי. צ'ימצ'אר, עם כל ההבעה הקשוחה שלו קוטף כמה פרחים צהבהבים ונראה שהוא מתלהב מהם. אתה רואה שהמקום שוקק חיים
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/015.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/267.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/043.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/315.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מיילס~
[/SIZE]אתה משבח את צ'יקוריטה. צ'יקוריטה משתמשת בעלים קסומים על כל גופו של בייגון שנופל. היא מתרחקת מעט משתמשת בכדור אנרגיה שהודף לאחור את בייגון. "בייגון. נשיכה!" מצווה המדענית. בייגון רץ אל עבר צ'יקוריטה ונושך אותה בגב, היא צועקת מכאב ובייגון ישר קופץ ממנה ומתרחק. אתה מעודד אותה שאתם הולכים לנצח. בייגון משגר פעימת דרקון נוספת, הפעם מכוונת לצ'יקוריטה בלבד[/QUOTE]
"תקפצי הצידה ותתחמקי כמה שיותר מהר!" אני מנחה את צ'יקוריטה, "אחרי שקפצת הצידה תשתמשי בעלי תער ומיד אחרי ששיגרת אותם תשתמשי בעלים קסומים! תשתמשי בכל הכוח שאת יכולה במתקפות האלה במטרה לסיים את הקרב!" אני מורה לה בקול

[QUOTE=Alice;1493298][SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
חח הייתי עושה את זה מלא פעם
~~~
אתה מסתכל על לינה ומרגיש די רע, אתה לא מבין איך אתה יכול להשוות את מה שאתה עברת, למה שהיא עברה. ואז, ואז אתה חושב על מה שאלקטרו אולי יעבור, וצמרמורת עוברת בכל גופך. אתה לפתע מחבק את לינה חזק, נאחז בה כמעט ולוחש לה, אך בעיקר לעצמך שהכל יהיה בסדר. לינה מופתעת מהחיבוק שלך, בהתחלה היא לא עושה דבר, אך לאחר כמה שניות של שוק, היא מחבקת אותך חזרה. אתם נשארים ככה כמה דקות שלפתע לינה לוחשת לך "תראה". אתה מסתכל סביב, ורואה שאתם מוקפים בפוקימונים שמסתכלים עליכם מבין הערפל העבה.
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/200.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/607.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/198.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/302.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"אז אתם חברים, הה?" אתה אומר לטיילו ולפנקין. "זה הופך את העניינים לקלים הרבה יותר. שני חברי צוות חדשים במכה!" אתה אומר לצ'ימצ'אר בשמחה. אתה פונה לפנקין וטיילו ומברך אותם. אתה מרגיש משיכה ברגל שלך ומסתכל למטה, אתה רואה שפנקין משך מעט את המכנס שלך כדי ללכוד את תשומת לבך. "שם" הוא אומר ומביט בך, לוקח לך כמה שניות להבין מה הוא רוצה, ואתה עונה לו שקוראים לך מיילס. "פנקין עדיין יחסית צעיר, הוא לא מדבר במשפטים מלאים" אומר לך טיילו. אתם ממשיכים ללכת ועוברים על יד שלט עם הכיתוב "דרך 30". הנוף משתנה במהרה, אתם מוקפים בשדות פרחים בכל הצבעים-סגול, אדום, ורוד, לבן, צהוב... פנקין רץ מיד אל תוך הפרחים ומתחיל להתגלגל בעשב, טיילו עף אחריו מוודא שהוא לא מתרחק מידי. צ'ימצ'אר, עם כל ההבעה הקשוחה שלו קוטף כמה פרחים צהבהבים ונראה שהוא מתלהב מהם. אתה רואה שהמקום שוקק חיים
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/015.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/267.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/043.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/315.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מיילס~
[/SIZE]אתה משבח את צ'יקוריטה. צ'יקוריטה משתמשת בעלים קסומים על כל גופו של בייגון שנופל. היא מתרחקת מעט משתמשת בכדור אנרגיה שהודף לאחור את בייגון. "בייגון. נשיכה!" מצווה המדענית. בייגון רץ אל עבר צ'יקוריטה ונושך אותה בגב, היא צועקת מכאב ובייגון ישר קופץ ממנה ומתרחק. אתה מעודד אותה שאתם הולכים לנצח. בייגון משגר פעימת דרקון נוספת, הפעם מכוונת לצ'יקוריטה בלבד[/QUOTE]
״יש לי רעיון״ אני אומר ללינה פתאום
אני ניגש אל הליטוויק ושואל
״אממ.. היי, אני ג׳ימי. יש לי בקשה, קצת גדולה, אני סוג של איבדתי חבר כאן, ילד בן 12 בערך, עם כנפי זאפדוס מרשימות. חשבתי שאולי.. תשמש לי כמדריך, תלווה אותנו פה בערפל ואולי תעזור לנו גם לשאול פוקימונים אחרים אם הם ראו אותו... זה בסדר מבחינתך?״

*הבקשה נוסחה בלשון זכר אך פונה לליטוויק זכר או נקבה (או אחר, לא שופט) כאחד.

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
צ'יקוריטה קופצת כדי להתחמק אך לא מספיקה להתחמק לחלוטין ונפגעת מעט בצידה השמאלי. צ'יקוריטה משתמשת בעלי תער ומיד אחריהם בעלים קסומים, שני סוגי המתקפות עפים יחד אל בייגון, שסופג את מלא המכה ומתעלף. המדענית נראת מתוסכלת, היא מביטה לרגע בזעם בנערה "את יודעת שזה לא משנה. הוא יילכוד אותך שוב" והולכת במהרה מהמקום. נראה שדבריה של המדענית הפחידו מאוד את הנערה, שנראת מבועתת.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"יש לי רעיון" אתה אומר ללינה לפתע. אתה ניגש אל הליטוויק, פוקיון הנר ושואל "אממ.. היי, אני ג׳ימי. יש לי בקשה, קצת גדולה, אני סוג של איבדתי חבר כאן, ילד בן 12 בערך, עם כנפי זאפדוס מרשימות. חשבתי שאולי.. תשמש לי כמדריך, תלווה אותנו פה בערפל ואולי תעזור לנו גם לשאול פוקימונים אחרים אם הם ראו אותו... זה בסדר מבחינתך?״. ליטוויק חושב לכמה רגעים ואז עונה "יש לי רעיון יותר טוב". הוא נעלם לכמה רגעים, ושהוא חוזר, עשרות ליטוויקים עומדים מאחוריו ומאירים את הסביבה. "אנחנו ניצור רשת בסביבה ונשאל. חכו פה" עונה לך הליטוויק איתו דיברת. אתם מחכים במתח כשעה, לבסוף הליטוויק הקטן חוזר. "לפני כמה שעות. הוא התרחק כבר. זה כל המידע שיש לי" הוא אומר לך.

[QUOTE][SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"אז אתם חברים, הה?" אתה אומר לטיילו ולפנקין. "זה הופך את העניינים לקלים הרבה יותר. שני חברי צוות חדשים במכה!" אתה אומר לצ'ימצ'אר בשמחה. אתה פונה לפנקין וטיילו ומברך אותם. אתה מרגיש משיכה ברגל שלך ומסתכל למטה, אתה רואה שפנקין משך מעט את המכנס שלך כדי ללכוד את תשומת לבך. "שם" הוא אומר ומביט בך, לוקח לך כמה שניות להבין מה הוא רוצה, ואתה עונה לו שקוראים לך מייקל. "פנקין עדיין יחסית צעיר, הוא לא מדבר במשפטים מלאים" אומר לך טיילו. אתם ממשיכים ללכת ועוברים על יד שלט עם הכיתוב "דרך 30". הנוף משתנה במהרה, אתם מוקפים בשדות פרחים בכל הצבעים-סגול, אדום, ורוד, לבן, צהוב... פנקין רץ מיד אל תוך הפרחים ומתחיל להתגלגל בעשב, טיילו עף אחריו מוודא שהוא לא מתרחק מידי. צ'ימצ'אר, עם כל ההבעה הקשוחה שלו קוטף כמה פרחים צהבהבים ונראה שהוא מתלהב מהם. אתה רואה שהמקום שוקק חיים
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/015.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/267.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/043.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/315.gif[/IMG][/QUOTE]

"היי חברים, עד כמה שהייתי רוצה לשחק פה כמוכם, אנחנו עדיין צריכים להתאמן קצת. מה דעתכם שנסיים עם ארבעת אלה ואז נבלה פה קצת?" אומר להם ואצביע על ארבעת הפוקימונים הפראיים. "למזלנו, לכולנו יש יתרון עליהם מבחינת הסוגים. טיילו, אתה תתקוף את רוזליה. פנקין, לך על אודיש. הוא לא נראה כמו איום ממשי. צ'ימצ'אר, חושב שתוכל לטפל בבידריל ההוא? ואני אתקוף את הביוטיפליי. חושבים שתוכלו לטפל בהם בעצמכם, בלי פיקוד ממני? אם מישהו מכם יצטרך עזרה בשלב כלשהו, תצעקו לי ואני מגיע לעזור. מוכנים?" אומר להם כדי שנתפזר. לאחר מכן אתחיל לתקוף את הביוטיפליי תוך כדי שאוודא שכולם מסתדרים.

[QUOTE=Alice;1493302][SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
צ'יקוריטה קופצת כדי להתחמק אך לא מספיקה להתחמק לחלוטין ונפגעת מעט בצידה השמאלי. צ'יקוריטה משתמשת בעלי תער ומיד אחריהם בעלים קסומים, שני סוגי המתקפות עפים יחד אל בייגון, שסופג את מלא המכה ומתעלף. המדענית נראת מתוסכלת, היא מביטה לרגע בזעם בנערה "את יודעת שזה לא משנה. הוא יילכוד אותך שוב" והולכת במהרה מהמקום. נראה שדבריה של המדענית הפחידו מאוד את הנערה, שנראת מבועתת.
[/QUOTE]
"יופי של עבודה צ'יקוריטה! כל הכבוד!"
אני מתכופף אל הנערה ומישיר לה מבט לעיניים, "אני עדיין לא יודע מה קורה כאן, אבל אני יכול להבטיח לך דבר אחד - אני אעשה הכל כדי שאף אחד לא ילכוד אותך. עכשיו, מה דעתך שנצא מפה ונדבר בחוץ בטוחים מהמדענים המשוגעים האלה?" אני שואל אותה בחיוך מרגיע, מנסה לשדר אליה בטחון ורוגע, ומושיט אליה יד כדי שנתקדם אל עבר היציאה חזרה לאוויר הפתוח.

[SIZE=5]~מייקל~
[/SIZE]
סורי מעורב על מעורב
פוקימון על פוקימון
אתה לא יכול להילחם מול פוקימון אלא אם כן זה מול אחד משלך לצורך אימון\מצב מיוחד
~~~~~~
"היי חברה, עד כמה שהייתי רוצה לשחק פה כמוכם, אנחנו עדיין צריכים להתאמן קצת" אתר אומר לפוקימונים שלך שחוזרים אלייך. טיילו מעופף אל עבר רוזליה בזמן שפנקין רץ אל עבר אודיש. צ'ימצ'אר מהנהן והולך אל בידריל. נראה שהקרב בין טיילו לרוזליה ובין צ'ימצ'אר לבידריל מתחיל במהירות. לעומתם, נראה שפנקין לא הכי הבין את כונתך. אתה רואה שהוא משחק תופסת עם אודיש בין הפרחים.

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מתכופף אל הנערה ומביט ישר בעיניה. "אני עדיין לא יודע מה קורה כאן, אבל אני יכול להבטיח לך דבר אחד-אני אעשה הכל כדי שאף אחד לא ילכוד אותך. עכשיו, מה דעתך שנצא מפה ומדבר בחוץ, בטוחים מהמדענים המשוגעים האלה?" אתה שואל בחיוך, מנסה לשגר אליה בטחון. אתה מושיט לנערה יד, היא תופסת בידך ואתה עוזר לה לקום. אתם יוצאים דרך הדלת ומתרחקים ממבנה מכון המחקר. לאחר שלדעתך התרחקתם מספיק אתם נעצרים. המעורבת והפוקימון שלה ישר נופלים ארצה, מותשים. "ת..תודה" ממלמלת הנערה, מביטה בך.

[QUOTE]~מייקל~

סורי מעורב על מעורב
פוקימון על פוקימון
אתה לא יכול להילחם מול פוקימון אלא אם כן זה מול אחד משלך לצורך אימון\מצב מיוחד
~~~~~~
"היי חברה, עד כמה שהייתי רוצה לשחק פה כמוכם, אנחנו עדיין צריכים להתאמן קצת" אתר אומר לפוקימונים שלך שחוזרים אלייך. טיילו מעופף אל עבר רוזליה בזמן שפנקין רץ אל עבר אודיש. צ'ימצ'אר מהנהן והולך אל בידריל. נראה שהקרב בין טיילו לרוזליה ובין צ'ימצ'אר לבידריל מתחיל במהירות. לעומתם, נראה שפנקין לא הכי הבין את כונתך. אתה רואה שהוא משחק תופסת עם אודיש בין הפרחים.[/QUOTE]

*באסה. אבל אני מתאר לעצמי שזה פייר. איכשהו.
------------------------------------------
"מה? נו באמת.. אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני עדיין מאוד רוצה שתתחזק..." אומר לפנקין ואנסזה להסתיר את קמצוץ האכזבה שבקולי. "פנקין חמוד, אבל אני צריך אותו מחוזק. כנראה שאני אצטרך פשוט למצוא שיטות אחרות לאמן אותו." אחושב לעצמי ואעיף מבט על טיילו וצ'ימצ'אר.

[QUOTE=Alice;1493302][SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
צ'יקוריטה קופצת כדי להתחמק אך לא מספיקה להתחמק לחלוטין ונפגעת מעט בצידה השמאלי. צ'יקוריטה משתמשת בעלי תער ומיד אחריהם בעלים קסומים, שני סוגי המתקפות עפים יחד אל בייגון, שסופג את מלא המכה ומתעלף. המדענית נראת מתוסכלת, היא מביטה לרגע בזעם בנערה "את יודעת שזה לא משנה. הוא יילכוד אותך שוב" והולכת במהרה מהמקום. נראה שדבריה של המדענית הפחידו מאוד את הנערה, שנראת מבועתת.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"יש לי רעיון" אתה אומר ללינה לפתע. אתה ניגש אל הליטוויק, פוקיון הנר ושואל "אממ.. היי, אני ג׳ימי. יש לי בקשה, קצת גדולה, אני סוג של איבדתי חבר כאן, ילד בן 12 בערך, עם כנפי זאפדוס מרשימות. חשבתי שאולי.. תשמש לי כמדריך, תלווה אותנו פה בערפל ואולי תעזור לנו גם לשאול פוקימונים אחרים אם הם ראו אותו... זה בסדר מבחינתך?״. ליטוויק חושב לכמה רגעים ואז עונה "יש לי רעיון יותר טוב". הוא נעלם לכמה רגעים, ושהוא חוזר, עשרות ליטוויקים עומדים מאחוריו ומאירים את הסביבה. "אנחנו ניצור רשת בסביבה ונשאל. חכו פה" עונה לך הליטוויק איתו דיברת. אתם מחכים במתח כשעה, לבסוף הליטוויק הקטן חוזר. "לפני כמה שעות. הוא התרחק כבר. זה כל המידע שיש לי" הוא אומר לך.[/QUOTE]
אני עומד במקום, אבוד כמעט בדמעות אני אומר לליטוויק ״בבקשה.. רק ר תלווה אותנו עד סוף הערפל ואז תהיה חופשי... בבקשה״
אני מרגיש אבוד, אבל.. אני לא מבין לגמרי למה

[QUOTE=Alice;1493305][SIZE=5

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מתכופף אל הנערה ומביט ישר בעיניה. "אני עדיין לא יודע מה קורה כאן, אבל אני יכול להבטיח לך דבר אחד-אני אעשה הכל כדי שאף אחד לא ילכוד אותך. עכשיו, מה דעתך שנצא מפה ומדבר בחוץ, בטוחים מהמדענים המשוגעים האלה?" אתה שואל בחיוך, מנסה לשגר אליה בטחון. אתה מושיט לנערה יד, היא תופסת בידך ואתה עוזר לה לקום. אתם יוצאים דרך הדלת ומתרחקים ממבנה מכון המחקר. לאחר שלדעתך התרחקתם מספיק אתם נעצרים. המעורבת והפוקימון שלה ישר נופלים ארצה, מותשים. "ת..תודה" ממלמלת הנערה, מביטה בך.[/QUOTE]
"אין על מה" אני אומר בחיוך ומתיישב לידה על האדמה.
" מה דעתך שנאכל משהו?" אני שואל אותה ובלי לחכות לתשובה מוציא שתי ערכות מזון לבני אדם וארבע של פוקימונים.
תוך כדי שאנחנו אוכלים אני מספר לה את הסיפור שלי והמסע, מנצל את ההזדמנות כדי שגם ציקוריטה תשמע אותו.
"ועכשיו" אני מנגב את הפה עם גב השרוול כשאני מסיים לדבר, "מה דעתך לספר לי איך קוראים לך ואיך הגעתם למקום הארור הזה?" אני שואל אותה ברצינות

[SIZE=6]לילט אנשים[/SIZE]

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"מה? נו באמת... אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני מאוד רוצה שתתחזק.." אתה אומר לפנקין, מנסה להסתיר את האכזבה שבקולך. פנקין לא ממש שם לב ל'אכזבה' בקולך, הוא יותר מאושר מזה שהוא יכול לשחק עוד עם אודיש. אתה חושב לעצמך שפנקין חמוד, אבל אתה צריךך למצא דרכים אחרות לאמן אותו. צ'ימצ'אר מסתדר די טוב בקרב שלו, משתמש בעיקר בגחלת מפני שהוא ראה שזה משפיע על בידריל בצורה האפקטיבית ביותר. במהרה בידריל מובס. טיילו נראה מעט מסתבך מול רוזליה, אך לבסוף הוא מבין שכל עוד הוא יזוז מהר מספיק ממקום למקום לרוזליה יהיה קשה יותר לפגוע בו. לבסוף, רוזליה מובסת עם מתקפת כנף מטיילו.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
אתה עומד במקום, דמעות בענייך. "בבקשה... רק תלווה אותנו עד סוף הערפל ואז תהיה חופשי... בבקשה" אתה מבקש, חש אבוד. לינה שמה את ידה על כתפך, מנסה לנחם אותך. ליטוויק מופתע בהתחשב בעובדה שעמודי האורות מסמנים לך את הדרך אך הוא מסכים. אתם הולכים בשקט אחרי האור של ליטוויק, עד שאתם מגיעים לנקודה בה הערפל מתפזר. אתה רואה עיר באופק "זו העיר אורבורג" אומר ליטוויק, ונעלם בערפל מאחוריכם. "אתה בסדר?" שואלת לינה בדאגה.

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
"אין על מה" אתה אומר בחיוך ומתיישב על ידה על האדמה. "מה דעתך שנאכל משהו?" אתה שואל, ובלי לחכות לתשובה אתה מוציא אוכל לכם ולפוקימונים. אתה מספר תוך כדי אכילה את הסיפור האישי שלך ואת המסע שלך, צ'יקוריטה נראת די מתעניינת. הנערה לא מדברת הרבה, אך היא מקשיבה לך בתשומת לב, השותף שלה צמוד אליה. שאתה מסיים אתה אומר "ועכשיו. מה דעתך לספר לי איך קוראים לך ואיך הגעתם למקום הארור הזה?". נראה שהנערה ציפתה לשאלה הזו, מפני שהיא לא נראת מופתעת. היא נושמת עמוק. "קוראים לי ויולט, וזה השותף שלי, דרטיני" היא מציגה את עצמה ואת הפוקימון הנחשי. "כמו שאתה יכול לראות... אני מעורבת, מעורבת לטיאס אם שמעת את השם", נראה שהיא מעט חוששת מהתגובה שלך, כעט שהיא חשפה את שם הפוקימון איתו היא מעורבת. "אני ואחי התאום, ליאו, הוא מעורב לטיאוס יצאנו למסע משלנו, ידענו שבמוקדם או במאוחר הארי יגלה עלינו וינסה ללכוד אותנו. לפני כמה ימים, כמה ציידי ראשים מצאו אותנו. הם ידעו שהמכון לחקר התפתחויות פוקימונים עובד בסתר תחת שלטונו של הארי. הם לכדו אותנו, ובגלל שהם יכלו מסיבה כלשהי להעביר רק אחד מאיתנו מיידית להארי, הם פיצלו אותנו. הם לקחו את ליאו, והשאירו אותי כלואה במעבדה ההיא עד ש"מישהו" יוכל לבוא לקחת אותי להארי. דרטיני ניסה להגן עליי, בגלל זה הוא כל כך פגוע...." דמעות עומדות בעינים שלה, נראה שקשה לה לדבר על מה שקרה.

[QUOTE][QUOTE=Alice;1493309][SIZE=6]לילט אנשים[/SIZE]

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"מה? נו באמת... אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני מאוד רוצה שתתחזק.." אתה אומר לפנקין, מנסה להסתיר את האכזבה שבקולך. פנקין לא ממש שם לב ל'אכזבה' בקולך, הוא יותר מאושר מזה שהוא יכול לשחק עוד עם אודיש. אתה חושב לעצמך שפנקין חמוד, אבל אתה צריךך למצא דרכים אחרות לאמן אותו. צ'ימצ'אר מסתדר די טוב בקרב שלו, משתמש בעיקר בגחלת מפני שהוא ראה שזה משפיע על בידריל בצורה האפקטיבית ביותר. במהרה בידריל מובס. טיילו נראה מעט מסתבך מול רוזליה, אך לבסוף הוא מבין שכל עוד הוא יזוז מהר מספיק ממקום למקום לרוזליה יהיה קשה יותר לפגוע בו. לבסוף, רוזליה מובסת עם מתקפת כנף מטיילו.[/QUOTE]

*עד שנכנסתי לאווירה? sigh... ליל"ט
-----------------------------------
"עבודה טובה חברים!" אשבח את טיילו וצ'ימצ'אר. "צ'ימצ'אר, זיהוי חולשות אצל האויב זאת אחת הטכניקות החכמות ביותר, אני שמח שאתה מתחיל לשלוט בה! וטיילו, הדרך שבה אתה משתמש במהירות שלך... תמשיך כך ומהר מאוד תהפוך לבלתי מנוצח! אני גאה בשתיכם! וגם בך פנקין" אומר לפנקין על מנת שלא ירגיש מקופח. "אז.. מה הייתם רוצים לעשות עכשיו? שנעשה עצירה קלה? אתם רעבים? או שאתם רוצים שנמשיך?

[QUOTE=Alice;1493309][SIZE=6]לילט אנשים[/SIZE]


[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
"אין על מה" אתה אומר בחיוך ומתיישב על ידה על האדמה. "מה דעתך שנאכל משהו?" אתה שואל, ובלי לחכות לתשובה אתה מוציא אוכל לכם ולפוקימונים. אתה מספר תוך כדי אכילה את הסיפור האישי שלך ואת המסע שלך, צ'יקוריטה נראת די מתעניינת. הנערה לא מדברת הרבה, אך היא מקשיבה לך בתשומת לב, השותף שלה צמוד אליה. שאתה מסיים אתה אומר "ועכשיו. מה דעתך לספר לי איך קוראים לך ואיך הגעתם למקום הארור הזה?". נראה שהנערה ציפתה לשאלה הזו, מפני שהיא לא נראת מופתעת. היא נושמת עמוק. "קוראים לי ויולט, וזה השותף שלי, דרטיני" היא מציגה את עצמה ואת הפוקימון הנחשי. "כמו שאתה יכול לראות... אני מעורבת, מעורבת לטיאס אם שמעת את השם", נראה שהיא מעט חוששת מהתגובה שלך, כעט שהיא חשפה את שם הפוקימון איתו היא מעורבת. "אני ואחי התאום, ליאו, הוא מעורב לטיאוס יצאנו למסע משלנו, ידענו שבמוקדם או במאוחר הארי יגלה עלינו וינסה ללכוד אותנו. לפני כמה ימים, כמה ציידי ראשים מצאו אותנו. הם ידעו שהמכון לחקר התפתחויות פוקימונים עובד בסתר תחת שלטונו של הארי. הם לכדו אותנו, ובגלל שהם יכלו מסיבה כלשהי להעביר רק אחד מאיתנו מיידית להארי, הם פיצלו אותנו. הם לקחו את ליאו, והשאירו אותי כלואה במעבדה ההיא עד ש"מישהו" יוכל לבוא לקחת אותי להארי. דרטיני ניסה להגן עליי, בגלל זה הוא כל כך פגוע...." דמעות עומדות בעינים שלה, נראה שקשה לה לדבר על מה שקרה.[/QUOTE]
"ואו, נשמע באמת קשה... אבל היי... זה בסדר... אנחנו נמצא דרך לפתור את המצב" אני מנסה לנחם אותה, שם לה יד תומכת על הכתף.
'אף פעם לא הייתי טוב בלנחם אחרים, אבל אני חייב לעשות הכל כדי לעזור לויולט' אני חושב לעצמי, ולאט לאט מהלך עניינים מתחיל להירקם לי בראש.
"טוב, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה להמשיך להתקדם לעיר הקרובה כדי שאת ודרטיני תוכלו להשיג קצת מנוחה, וכמובן שדרטיני יעבור טיפול רפואי" אני אומר לה בחיוניות, מושיט אליה יד כדי לעזור לה לקום ולהתקדם בהמשך הדרך, לשותפים שלי אני מורה לתמוך בדרטיני במהלך ההליכה כי הוא חלש ופצוע

[QUOTE=Alice;1493309][SIZE=6]לילט אנשים[/SIZE]

[SIZE=5]~מייקל~[/SIZE]
"מה? נו באמת... אני מניח שאתה יכול לשחק איתו... ועם זאת, אני מאוד רוצה שתתחזק.." אתה אומר לפנקין, מנסה להסתיר את האכזבה שבקולך. פנקין לא ממש שם לב ל'אכזבה' בקולך, הוא יותר מאושר מזה שהוא יכול לשחק עוד עם אודיש. אתה חושב לעצמך שפנקין חמוד, אבל אתה צריךך למצא דרכים אחרות לאמן אותו. צ'ימצ'אר מסתדר די טוב בקרב שלו, משתמש בעיקר בגחלת מפני שהוא ראה שזה משפיע על בידריל בצורה האפקטיבית ביותר. במהרה בידריל מובס. טיילו נראה מעט מסתבך מול רוזליה, אך לבסוף הוא מבין שכל עוד הוא יזוז מהר מספיק ממקום למקום לרוזליה יהיה קשה יותר לפגוע בו. לבסוף, רוזליה מובסת עם מתקפת כנף מטיילו.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
אתה עומד במקום, דמעות בענייך. "בבקשה... רק תלווה אותנו עד סוף הערפל ואז תהיה חופשי... בבקשה" אתה מבקש, חש אבוד. לינה שמה את ידה על כתפך, מנסה לנחם אותך. ליטוויק מופתע בהתחשב בעובדה שעמודי האורות מסמנים לך את הדרך אך הוא מסכים. אתם הולכים בשקט אחרי האור של ליטוויק, עד שאתם מגיעים לנקודה בה הערפל מתפזר. אתה רואה עיר באופק "זו העיר אורבורג" אומר ליטוויק, ונעלם בערפל מאחוריכם. "אתה בסדר?" שואלת לינה בדאגה.

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
"אין על מה" אתה אומר בחיוך ומתיישב על ידה על האדמה. "מה דעתך שנאכל משהו?" אתה שואל, ובלי לחכות לתשובה אתה מוציא אוכל לכם ולפוקימונים. אתה מספר תוך כדי אכילה את הסיפור האישי שלך ואת המסע שלך, צ'יקוריטה נראת די מתעניינת. הנערה לא מדברת הרבה, אך היא מקשיבה לך בתשומת לב, השותף שלה צמוד אליה. שאתה מסיים אתה אומר "ועכשיו. מה דעתך לספר לי איך קוראים לך ואיך הגעתם למקום הארור הזה?". נראה שהנערה ציפתה לשאלה הזו, מפני שהיא לא נראת מופתעת. היא נושמת עמוק. "קוראים לי ויולט, וזה השותף שלי, דרטיני" היא מציגה את עצמה ואת הפוקימון הנחשי. "כמו שאתה יכול לראות... אני מעורבת, מעורבת לטיאס אם שמעת את השם", נראה שהיא מעט חוששת מהתגובה שלך, כעט שהיא חשפה את שם הפוקימון איתו היא מעורבת. "אני ואחי התאום, ליאו, הוא מעורב לטיאוס יצאנו למסע משלנו, ידענו שבמוקדם או במאוחר הארי יגלה עלינו וינסה ללכוד אותנו. לפני כמה ימים, כמה ציידי ראשים מצאו אותנו. הם ידעו שהמכון לחקר התפתחויות פוקימונים עובד בסתר תחת שלטונו של הארי. הם לכדו אותנו, ובגלל שהם יכלו מסיבה כלשהי להעביר רק אחד מאיתנו מיידית להארי, הם פיצלו אותנו. הם לקחו את ליאו, והשאירו אותי כלואה במעבדה ההיא עד ש"מישהו" יוכל לבוא לקחת אותי להארי. דרטיני ניסה להגן עליי, בגלל זה הוא כל כך פגוע...." דמעות עומדות בעינים שלה, נראה שקשה לה לדבר על מה שקרה.[/QUOTE]
סעמק רציתי את הליטוויק
אוף לילט
~~~~
״כן.. לא.. אני.. אני לא יודע. אני לא.. לא מרגיש כל כך טוב..״ אני אומר ללינה ומרגיש קצת סחרחורת
״ל-לא נורא, אני בסדר״ אני אומר ומכריח את עצמי להשאר בפוקוס״ בואי נמשיך לעיר, ונישן ללילה במרכז, מחר נחליט מה נעשה״

[QUOTE=Alice;1493263][SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
חברייך מחכים בקוצה התחתונה
~~~~
"אני חושב שהשתנת, עכשיו אתה נראה עוצמתי יותר ממוקדם. אני בטוח שתאהב את הצורה החדשה שלך!" אתה אומר ל'פנאפי'. אתה שומע את הפוקדע שלך מצפצץ מהכיס שלך "דונפן, פוקימון הפיל. דונפן הוא הצורה המפותחת של פנאפי".
אתם יוצאים לרחבה של הקומה ונכנסים למעלית. אתם יוצאים לקומה חדשה, שכמות האנשים בה הרבה יותר קטנה. שוב יש מסך שעליו רצים תמונות של הנוכחים בחדר. אתה מוצא את השם שלך ליד הכיתוב E4. אתה נכנס לחדר הזה ומולך עומדת נערה, בת שלוש עשרה בערך עם זנב כתום שבקצהו להבה. לידה עומד פוקימון קטן כתום, עם זנב זהה. הצפירה לתחילת הקרב נשמעת.
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/004.gif[/IMG]

[/QUOTE]
"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב ולאחר שהוא מבולבל ולא יודע איפה אתה תבחוט בו !" אני מורה לדונפן ובודק על פוקימון היריב בפוקידקס לאחר שקיבלתי את המידע אני משתמש בפיפטוט ומתחיל לדבר שטיות בקצב מהיר.

[SIZE=5]~מייקל~
[/SIZE]חח סורי יש לי to do list מטורף להיום אז לא רציתי להיות עייפה חח
~~~~
"עבודה טובה חברים!" אתה משבח את טיילו וצ'ימצ'אר, מחמיא לצ'ימצ'אר על זיהוי חולשות ולטיילו על המהירות שלו וגם את פנקין, בכדי שלא ירגיש מקופח. אתה שואל את השותפים שלך מה הם היו רוציים לעשות-עיצרה, לאכול או להמשיך. הם חושבים לכמה רגעים ולבסוף אומרים לך שהם רוצים לעצור קצת. אתם עוצרים לנוח, אתם מוצאים עץ בודד ונחים תחת הצל שלו.בזמן שאתה נח אתה רואה את פנקין מתקרב אלייך. הוא מניח משהו בחקך. אתה מסתכל ורואה שזה פרי ורדרד "אוכל, טעים!" הוא אומר לך, נראה שהוא רוצה שתאכל את הפרי. טיילו וצ'ימצ'אר יושבים אחד ליד השני ומדברים.
[IMG]http://cdn.bulbagarden.net/upload/8/8f/Bag_Pecha_Berry_Sprite.png[/IMG]

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מנסה לנחם את ויולט, שמביטה בך בהפתעה מוחלטת. "אתה.. לא נראה מופתע בכלל שאני מעורבת אגדית" היא ממלמלת בשוק. אתה חושב לעצמך שאתה חייב לעשות הכל כדי לעזור לויולט ותחיל לקדם את מהלך העניינים בראשך. אתה אומר לויולט שהדבר הראשון שעליכם לעשות זה להגיע לעיר הקרובה כדי שהיא ודרטיני יוכלו לנוח, ולעבור טיפול רפואי. אתה מושיט יד לויולט ועוזר לה לקום, בזמן שראלטס מניח את דרטיני על גבו של סקיטי. אתה שם לב שדרטיני לא דיבר הרבה מאז שחילצתם אותו, נראה שהוא עדיין מעט בשוק מכל האירועים האחרונים. אתם מתקדמים ומגיעים לשלט עם הכיתוב "העיר סאנדאגם". ככל שאתם מתקרבים לעיר אתם שמים לב ליותר פרטים-על יד העיר שוכן אגם יפיפה, ואתה יכול לראות מרחוק עשרות דוכנים על חופו. שאתם נכנסים אל תוך העיר אתה ישר מריח ריח של פוקימוני דג. אתה מוצא מפת דרכים שמסבירה מה יש בעיר:
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
מוחעחעחעחעח
~~~~~
"כן..לא..אני..אני לא יודע. אני לא..לא מרגיש כל כך טוב.." אתה אומר ללינה וחש מעט מסוחרר. "ל-לא נורא, אני בסדר" אתה מוסיך, מכריח את עצמך להישאר בפוקוס. אתם הולכים די בשתיקה, דדנה יושב על הכתף שלך, מנסה לגרום לך להרגיש טוב יותר בזמן שאל וצ'אר משוחחים בשקט. לבסוף אתה רואה את העיר-העיר אורבורג נמצאת בעמק שמוקף סלעים ואבנים, חלקים רבים ממנה נחצבו באבן. רוב הבתים בנויים מלבנים, ואתה רואה אנשים חוזרים לביתם עם מכושים, ככל הנראה עובדים של המכרה. אתה מוצא מפת דרכים:
בעיר זו תוכלו למצא:
-מכון
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכרות אורבורג
אתם מחליטים ללכת למרכז הפוקמונים שנמצא לא רחוק הכניסה לעיר. אתם נכנסים פנימה ומוצאים את האחות ג'וי "שלון, יש לכם חדרים פנויים?" שואל לינה, מברכת את האחות ג'וי לשלום. "כמובן." היא עונה, מושיטה לכם מפתח לחדר מספר 563. אתם עולים במעלית האחורית לקומה החמישית ועוברים במסדרון עד שאתם מגיעים לחדר שלכם. אתם נכנסים פנימה ורואים שבחדר יש שתי מיטות בקצוות המנוגדים של החדר, ומיטות פוקימונים. בנוסף, יש ספה קטנה. ליפיאון תופס לעצמו מייד את אחת מיטות הפוקימונים ונרדם באופן כמעט מיידי. צ'אר נשכב לישון במיטה לידו בזמן שאל מעדיף לישון במיטת הפוקימונים הקרובה ביותר למיטה בה אתה ישן. דדנה מצטנף במיטה ליד אל.

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב, ולאחר שהוא מבולבל תחבוט בו!" אתה מורה לדונפן ובינתיים בודק על הפוקימון היריב בפוקדקדס.
"צ'ארמנדר, פוקימון דרקון האש. צ'ארמנדר הוא פוקימון חברותי, ונחשב כפוקימון טוב מאוד לקרבות פוקימונים" מזמזם הפוקדע. אתה משתמש בפיטפוט, יורה רצף מילים לא קשורות. דונפן מתקפל לכדור ומתגלגל סביב צ'ארמנדר, צ'ארמנדר נראה מעט מסוחר כשדונפן משתמש בחבטה עליו! צ'ארמנדר מתרסק על הקרקע. הוא קם, ומתחיל לירות גחלת עלייך. המעורב נראה סובל מהפטפוט שלך, הוא סותם אוזניים מה שמקל עליו מעט ויורה לעברך להביור אימתני!

[QUOTE=Alice;1493328]
[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב, ולאחר שהוא מבולבל תחבוט בו!" אתה מורה לדונפן ובינתיים בודק על הפוקימון היריב בפוקדקדס.
"צ'ארמנדר, פוקימון דרקון האש. צ'ארמנדר הוא פוקימון חברותי, ונחשב כפוקימון טוב מאוד לקרבות פוקימונים" מזמזם הפוקדע. אתה משתמש בפיטפוט, יורה רצף מילים לא קשורות. דונפן מתקפל לכדור ומתגלגל סביב צ'ארמנדר, צ'ארמנדר נראה מעט מסוחר כשדונפן משתמש בחבטה עליו! צ'ארמנדר מתרסק על הקרקע. הוא קם, ומתחיל לירות גחלת עלייך. המעורב נראה סובל מהפטפוט שלך, הוא סותם אוזניים מה שמקל עליו מעט ויורה לעברך להביור אימתני![/QUOTE]
"דונפן תשתמש ברעידת אדמה ולאחר מכן בכוח עתיק , תנסה שהכוח עתיק יפיל את צ'ארמנדר לריצפה כך שלא הוכל להתחמק מרריעדת האדמה !" אני מורה לו מתחיל להתעופף באוויר ואשר אני בגובהה רב אני נוחת על על הנערה ומנקר אותה בכל הכוח שאני יכול.

[QUOTE=Alice;1493328][SIZE=5]
[/SIZE]

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מנסה לנחם את ויולט, שמביטה בך בהפתעה מוחלטת. "אתה.. לא נראה מופתע בכלל שאני מעורבת אגדית" היא ממלמלת בשוק. אתה חושב לעצמך שאתה חייב לעשות הכל כדי לעזור לויולט ותחיל לקדם את מהלך העניינים בראשך. אתה אומר לויולט שהדבר הראשון שעליכם לעשות זה להגיע לעיר הקרובה כדי שהיא ודרטיני יוכלו לנוח, ולעבור טיפול רפואי. אתה מושיט יד לויולט ועוזר לה לקום, בזמן שראלטס מניח את דרטיני על גבו של סקיטי. אתה שם לב שדרטיני לא דיבר הרבה מאז שחילצתם אותו, נראה שהוא עדיין מעט בשוק מכל האירועים האחרונים. אתם מתקדמים ומגיעים לשלט עם הכיתוב "העיר סאנדאגם". ככל שאתם מתקרבים לעיר אתם שמים לב ליותר פרטים-על יד העיר שוכן אגם יפיפה, ואתה יכול לראות מרחוק עשרות דוכנים על חופו. שאתם נכנסים אל תוך העיר אתה ישר מריח ריח של פוקימוני דג. אתה מוצא מפת דרכים שמסבירה מה יש בעיר:
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים
[/QUOTE]
"טוב, הדבר הראשון שצריך לעשות זה לקחת את דרטיני למרכז פוקימונים" אני ממלמל חצי לעצמי חצי לשאר הנוכחים,
"מה דעתכם שאחרי זה נקפוץ לאגם היפה הזה?, נחפש איזה מאמן להילחם בו לפני שאנחנו מאתגרים את מאמן המכון של העיר" אני שואל אותם בחיוך מתרגש, "וכמובן שמגיע לכם גם קצת פינוק בדוכנים, בסך הכל תפקדתם בצורה נהדרת עד עכשיו" אני מנצל את ההזדמנות כדי להחמיא לשלושתם שוב תוך כדי שאני מחפש מישהו שיכווין אותי אל מרכז הפוקימונים

[QUOTE]~מייקל~
חח סורי יש לי to do list מטורף להיום אז לא רציתי להיות עייפה חח
~~~~
"עבודה טובה חברים!" אתה משבח את טיילו וצ'ימצ'אר, מחמיא לצ'ימצ'אר על זיהוי חולשות ולטיילו על המהירות שלו וגם את פנקין, בכדי שלא ירגיש מקופח. אתה שואל את השותפים שלך מה הם היו רוציים לעשות-עיצרה, לאכול או להמשיך. הם חושבים לכמה רגעים ולבסוף אומרים לך שהם רוצים לעצור קצת. אתם עוצרים לנוח, אתם מוצאים עץ בודד ונחים תחת הצל שלו.בזמן שאתה נח אתה רואה את פנקין מתקרב אלייך. הוא מניח משהו בחקך. אתה מסתכל ורואה שזה פרי ורדרד "אוכל, טעים!" הוא אומר לך, נראה שהוא רוצה שתאכל את הפרי. טיילו וצ'ימצ'אר יושבים אחד ליד השני ומדברים. [/QUOTE]

"תודה חבר" אומר לפנקין ואלטף אותו. "אתה באמת חמודה, אה?" ואסמן לפנקין לשבת עליי בזמן שאלטף אותו. "קחו הפסקה, חברים. שחקו ביחד או משהו" אומר לצ'ימצ'אר ולטיילו. "תודה על הפרי. אתה רוצה גם קצת?" אשאל את פנקין ואושיט לו חתיכה מהפרי [בהנחה שהפרי גדול מספיק]. "אז... אתה עדיין לא מסוגל לדבר ברור. נצטרך לעבוד על זה- ביחד."

[QUOTE=Alice;1493328][SIZE=5]~מייקל~
[/SIZE]חח סורי יש לי to do list מטורף להיום אז לא רציתי להיות עייפה חח
~~~~
"עבודה טובה חברים!" אתה משבח את טיילו וצ'ימצ'אר, מחמיא לצ'ימצ'אר על זיהוי חולשות ולטיילו על המהירות שלו וגם את פנקין, בכדי שלא ירגיש מקופח. אתה שואל את השותפים שלך מה הם היו רוציים לעשות-עיצרה, לאכול או להמשיך. הם חושבים לכמה רגעים ולבסוף אומרים לך שהם רוצים לעצור קצת. אתם עוצרים לנוח, אתם מוצאים עץ בודד ונחים תחת הצל שלו.בזמן שאתה נח אתה רואה את פנקין מתקרב אלייך. הוא מניח משהו בחקך. אתה מסתכל ורואה שזה פרי ורדרד "אוכל, טעים!" הוא אומר לך, נראה שהוא רוצה שתאכל את הפרי. טיילו וצ'ימצ'אר יושבים אחד ליד השני ומדברים.
[IMG]http://cdn.bulbagarden.net/upload/8/8f/Bag_Pecha_Berry_Sprite.png[/IMG]

[SIZE=5]~מיילס~[/SIZE]
אתה מנסה לנחם את ויולט, שמביטה בך בהפתעה מוחלטת. "אתה.. לא נראה מופתע בכלל שאני מעורבת אגדית" היא ממלמלת בשוק. אתה חושב לעצמך שאתה חייב לעשות הכל כדי לעזור לויולט ותחיל לקדם את מהלך העניינים בראשך. אתה אומר לויולט שהדבר הראשון שעליכם לעשות זה להגיע לעיר הקרובה כדי שהיא ודרטיני יוכלו לנוח, ולעבור טיפול רפואי. אתה מושיט יד לויולט ועוזר לה לקום, בזמן שראלטס מניח את דרטיני על גבו של סקיטי. אתה שם לב שדרטיני לא דיבר הרבה מאז שחילצתם אותו, נראה שהוא עדיין מעט בשוק מכל האירועים האחרונים. אתם מתקדמים ומגיעים לשלט עם הכיתוב "העיר סאנדאגם". ככל שאתם מתקרבים לעיר אתם שמים לב ליותר פרטים-על יד העיר שוכן אגם יפיפה, ואתה יכול לראות מרחוק עשרות דוכנים על חופו. שאתם נכנסים אל תוך העיר אתה ישר מריח ריח של פוקימוני דג. אתה מוצא מפת דרכים שמסבירה מה יש בעיר:
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
מוחעחעחעחעח
~~~~~
"כן..לא..אני..אני לא יודע. אני לא..לא מרגיש כל כך טוב.." אתה אומר ללינה וחש מעט מסוחרר. "ל-לא נורא, אני בסדר" אתה מוסיך, מכריח את עצמך להישאר בפוקוס. אתם הולכים די בשתיקה, דדנה יושב על הכתף שלך, מנסה לגרום לך להרגיש טוב יותר בזמן שאל וצ'אר משוחחים בשקט. לבסוף אתה רואה את העיר-העיר אורבורג נמצאת בעמק שמוקף סלעים ואבנים, חלקים רבים ממנה נחצבו באבן. רוב הבתים בנויים מלבנים, ואתה רואה אנשים חוזרים לביתם עם מכושים, ככל הנראה עובדים של המכרה. אתה מוצא מפת דרכים:
בעיר זו תוכלו למצא:
-מכון
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכרות אורבורג
אתם מחליטים ללכת למרכז הפוקמונים שנמצא לא רחוק הכניסה לעיר. אתם נכנסים פנימה ומוצאים את האחות ג'וי "שלון, יש לכם חדרים פנויים?" שואל לינה, מברכת את האחות ג'וי לשלום. "כמובן." היא עונה, מושיטה לכם מפתח לחדר מספר 563. אתם עולים במעלית האחורית לקומה החמישית ועוברים במסדרון עד שאתם מגיעים לחדר שלכם. אתם נכנסים פנימה ורואים שבחדר יש שתי מיטות בקצוות המנוגדים של החדר, ומיטות פוקימונים. בנוסף, יש ספה קטנה. ליפיאון תופס לעצמו מייד את אחת מיטות הפוקימונים ונרדם באופן כמעט מיידי. צ'אר נשכב לישון במיטה לידו בזמן שאל מעדיף לישון במיטת הפוקימונים הקרובה ביותר למיטה בה אתה ישן. דדנה מצטנף במיטה ליד אל.

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
"דונפן תסתובב במהירות סביב הפוקימון של היריב, ולאחר שהוא מבולבל תחבוט בו!" אתה מורה לדונפן ובינתיים בודק על הפוקימון היריב בפוקדקדס.
"צ'ארמנדר, פוקימון דרקון האש. צ'ארמנדר הוא פוקימון חברותי, ונחשב כפוקימון טוב מאוד לקרבות פוקימונים" מזמזם הפוקדע. אתה משתמש בפיטפוט, יורה רצף מילים לא קשורות. דונפן מתקפל לכדור ומתגלגל סביב צ'ארמנדר, צ'ארמנדר נראה מעט מסוחר כשדונפן משתמש בחבטה עליו! צ'ארמנדר מתרסק על הקרקע. הוא קם, ומתחיל לירות גחלת עלייך. המעורב נראה סובל מהפטפוט שלך, הוא סותם אוזניים מה שמקל עליו מעט ויורה לעברך להביור אימתני![/QUOTE]
״לינה״ אני אומר לה בזמן שאני מתארגן״ היה לנו יום קצת... אמממ.. עמוס.״אני אוצר ומפהק למרות כל הנסיונות שלי לעצור את זה
״אבל יש לי רעיון למחר, רעיון שיעזור להתחזק. מה דעתך שמחר נלך ותאתגרי את המכון? המכון הוא, על פי הניחוש שלי, מכון אבן או אדמה, שבגלל זה יהיה לך יתרון משמעותי כי את עלה, מה את חושבת?״

[size=5]~מוריס~[/size]
דונפן משתמש ברעידת אדמה, צ'ארמנדר והמעורב מביטים בלחץ לקרקע שנעה תחתיהם וגורמת להם ליפול ולהתרסק כמה וכמה פעמים. דונפן משלח כח עתיק לעבר צ'ארמנדר שנופל ונפגע עוד יותר מרעידת האדמה. אתה עף לאויר ולאחר שאתה צובר את הגובה המקסימלי שאתה יכול (תקרה וזה) אתה צולל את הנער ומנקר אותו בכח. אתה פוגע בכתף שלו כמה וכמה פעמים לפני שהוא מצליח לסגת אחורה ולהדוף אותך בעזרת גחלת. אתה מרגיש שהבטן שלך בוערת ורואה שנפגעת מהגחלת.

[size=5]~מיילס~[/size]
אתה ממלמל חצי לך-חצי לשותפייך שהדבר הראשון שיש לעשות זה לקחת את דרטיני למרכז הפוקימונים, ומציע שלאחר מכן תלכו לאגם-סקיטי מתחיל לקפוץ משמחה יחד עם צ'יקוריטה, וראלטס מחייך. ויולט ודרטיני לא ממש יודעים מה לומר-נראה שהם לא בטוחים אם הם מוזמנים לבוא גם. בנוסף, אתה אומר שמגיע להם כמה פינוקים מהדוכנית, מה שגורם אפילו לראלטס לקפץ מעט בהתרגשות. אתם מגיעים למרכז הפוקימונים ונכנסים פנימה, אתם מגיעים לדלפק והאחות ג'וי מברכת אתכם. "ברוכים הבאים למרכז הפוקימונים! אני רואה ששניכם מעורבים, יש לנו פה טיפול גם לכם" היא מסבירה. אתה וויולט עוקבים אחרי הוראותיה ונכנסים לדלת משמאל לאחות ג'וי, בזמן שהפוקימונים נכנסים דרך הדלת שמימין לה. אתם מגיעים לאולם כניסה קטן, ושתי אחיות ג'וי, זהות לחלוטין (wtf וזה) ניגשות אליכן. "בואי אחריי" אחת מהן אומרת לויולט ולוקחת אותה לאחד החדרים, בעוד שהאחות השנייה לוקחת אותך לחדר אחר. היא מורה לך להתיישב על המיטה שבחדר ומודדת לך לחץ דם, דופק... "רק עוד דבר אחד" היא אומרת ומחברת לך אלקטרודות ל"כרבולות" שלך. היא לוחצת על כמה כפתורים במחשב שבחדר ואתה חש זמזום קל בראשך. "אני רואה שהאנרגיה העל חושית שלך מעט לא יציבה. זה יכול לקרות בגלל לחץ, או קרב גדול למעורבים עם פוקימונים על חושיים. זה ייקח רק רגע" היא אומרת ולוחצת על כמה כפתורים נוספים. אתה מרגיש כאילו משהו נפתח בראשך, ומרגיש הרבה יותר טוב-לא שמת לב שהרגשת לא טוב לפני. "זהו זה" היא אומרת ומלווה אותך חזרה לרחבת הכניסה. ויולט מגיעה באותו זמן, היא נראת הרבה יותר טוב, ונותרה רק צלקת עדינה מהאזיקון. כל הפוקימונים רצים אלייך בשמחה, נראה שדרטיני סוף סוף התאושש ונראה לפתע מלא שמחת חיים. "ויולט!" הוא צועק וקופץ עליה בשמחה. אתה מתחיל ללכת לכיוון האגם, ויולט מביטה בך, לא בטוחה אם לבוא או לא.

[size=5]~מייקל~[/size]
"תודה חבר" אתה אומר לפנקין ומלטף אותו. "אתה באמת חמוד, אה?" אותה אומר ופנקין מתיישב עלייך בזמן שאתה מלטף אותו. צ'ימצ'אר וטיילו לא צריך שתגיד להם פעם נוספת, והם מיד מתחילים לרוץ בין הפרחים ולצחוק. אתה חותך חתיכה קטנה מהפרי ופנקין אוכל אותה בהתלהבות "תודה" הוא אומר, ומפהק, נראה שהוא התעייף. הוא מניח את ראשו עלייך בזמן שאתה מלטף אותו. "אז...אתה עדיין לא מסוגל לדבר ברור. נצטרך לעבוד על זה-ביחד" אתה אומר לו. "יחד" הוא עונה בישנוניות. לאחר כשעה צ'ימצ'אר וטיילו חוזרים, וגם פנקין מתחיל להתעורר ולהביט סביב בפרץ אנרגיה מחודש. "ממשיכים?" צ'ימצ'אר שואל

[size=5]~ג'ימי~[/size]
"לינה, היה לנו יום קצת... אמממ.. עמוס" אמה אומר תוך כדי התארגנות, ועוצר לרגע נאלץ לפהק למרות שניסית שלא. "אבל יש לי רעיון, רעיון שיעזור לך להתחזק." אתה אומר, ומציע לה ללכת לאתגר את מנהיג המכון. לינה נראת מעט מפוחדת ולאחר כמה דקות של חשיבה היא נאנחת. "תמיד היה לי ביטחון בלחימה שלי, זה די מצחיק האמת-אבא שלי תמיד היה קשוח בכל מה שקשור לאימונים בכל יום, הוא לפעמים לא היה נותן לי לאכול עד שהייתי מצליחה לבצע מהלך בצורה מושלמת. עכשיו אני מבינה למה. מאז ה..." היא עוצרת לרגע, נוגעת כהרגלה באוזנה, כמו כל פעם שהנושא עולה "התחלתי לאבד את הביטחון שלי. אולי זה כן יהיה אבל טוב להילחם במכון. אני אנסה" היא מסיימת. אתה נשכב במיטה ונרדם במהירות, אירועי היום היו כל כך עמוסים שהגוף שלך היה זקוק לשינה ובמהירות. אתה חולם על אלקטרו, על הרגע שבו הבטחת לפרופסור לשמור עליו. האור מהחלון מעיר אותך ואתה מגלה שתשע בבוקר. לינה עדיין ישנה וכך גם כל הפוקימונים שלך חוץ מדדנה שמביט בך ביישנוניות.