Printable View
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"הם בטח הלכו לתת שיעורים לקטנים..." היא אומרת ומסתכלת לעבר הקיר שמימין למקרר.
היא מסתכלת עליו כמה שניות ומתחילה לחייך.
"בריאן נפצע והבריא." היא מגחכת.
"כן אתה תצטרך." היא אומרת. "אבל לאו דווקא שיעורים רגילים. יהיו גם שיעורים יותר- מעשיים."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 05:48 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"הם בטח הלכו לתת שיעורים לקטנים..." היא אומרת ומסתכלת לעבר הקיר שמימין למקרר.
היא מסתכלת עליו כמה שניות ומתחילה לחייך.
"בריאן נפצע והבריא." היא מגחכת.
"כן אתה תצטרך." היא אומרת. "אבל לאו דווקא שיעורים רגילים. יהיו גם שיעורים יותר- מעשיים." [/b][/quote]
"בזבוז זמן, זה לא המקום בשבילי...אני חושב שעדיף שאעזוב" אני אומר ומתחיל לעזוב את החדר.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
החיוךנמחק מעל פניה.
"לאן תלך?" היא שואלת. "כל האנשים שכמוך נמצאים כאן. זאת אומרת- כל האנשים שכמוך- ובשליטת עצמם נמצאים כאן."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 05:52 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
החיוךנמחק מעל פניה.
"לאן תלך?" היא שואלת. "כל האנשים שכמוך נמצאים כאן. זאת אומרת- כל האנשים שכמוך- ובשליטת עצמם נמצאים כאן." [/b][/quote]
"אז? המקום הזה לא מוצא חן בעיני...אני מרגיש לא בנוח", "מצטער סטייסי...מצטער" אני נותן לה נשיקה קטנה על הלחי ומתקדם אל היציאה מן החדר.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מרגיש צמרמורת מוזרה, וסטייסי חוסמת לך את הדרך.
"אני יודעת שאתה מרגיש כאן בנוח." היא אומרת בחדות.
האמת היא- שאתה באמת.
החושים החדשים שלך לא מראים כל סכנה נשקפת.
"ואם תנסה לחזור לWMA, זה יהיה הסוף שלך. זאת אומרת, לא הסוף של הגוף, אבל הסוף של המוח. ואני לא אעזור להוציא את השבב שישתילו לך שם."
"כבר השתילו לי." אתה אומרבחשד.
"שיט." היא אומרת ומשפשפת את מצחה."מתי?"
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 06:05 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מרגיש צמרמורת מוזרה, וסטייסי חוסמת לך את הדרך.
"אני יודעת שאתה מרגיש כאן בנוח." היא אומרת בחדות.
האמת היא- שאתה באמת.
החושים החדשים שלך לא מראים כל סכנה נשקפת.
"ואם תנסה לחזור לWMA, זה יהיה הסוף שלך. זאת אומרת, לא הסוף של הגוף, אבל הסוף של המוח. ואני לא אעזור להוציא את השבב שישתילו לך שם."
"כבר השתילו לי." אתה אומרבחשד.
"שיט." היא אומרת ומשפשפת את מצחה."מתי?" [/b][/quote]
"ממש בהתחלה" אני משיב.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"מה זה ממש בהתחלה?" היא צועקת.
לפתע אתה מרגיש סחרחורת קלה, והיד שלך לופתת את צווארה וחונקת אותה.
"זה התחיל..." היא לוחשת.
אתה בשניה חוזר לעצמך, ועוזב אותה.
היא עוצמת את עינייה ומשפשפת את צווארה.
" זה התחיל..." היא אומרת בדאגה.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 06:15 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"מה זה ממש בהתחלה?" היא צועקת.
לפתע אתה מרגיש סחרחורת קלה, והיד שלך לופתת את צווארה וחונקת אותה.
"זה התחיל..." היא לוחשת.
אתה בשניה חוזר לעצמך, ועוזב אותה.
היא עוצמת את עינייה ומשפשפת את צווארה.
" זה התחיל..." היא אומרת בדאגה. [/b][/quote]
"איך מוציאים את השבב? אם צריך אני אחדור עמוק אל גופי" אני אומר ומבקש סליחה על התקרית.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"בעקרון אם זה מתחיל אי אפשר להוציא את השבב, כי הוא מוחדר לתוך הורידים, אלא אם הגוף הוא גוף מתרפא." היא אומרת. " השבב שהחדירו לך קטן, אבל עכשיו רואים שזה החדיר- הוא התפשט. צריך לעשותאת זה עכשיו."
לפתע הצורך הפתאומי הקודם חוזר ואתה שולף את הטפרים. אתה מתחיל להלחם בסטייסי.
אתה מנסה לעצור את זה.
סטייסי כל הזמן עוברת דרך הטפרים.
מגיע שלב מסויים שסטייסי נופלת על הרצפה- ואתה עומד לתקוע את טפריך בה.
"ג'ייסון, תזכור מי אתה באמת!"
אתה מצליח לעצור את הטפרים תלויים מעל הראש שלה.
היא בשניה זזה.
אתה מרגיש סחרחורץ, ומתעלף.
...
אתה מוצא את עצמך במן חדר נעים למראה, דומה בסגנונו למסדרונות באחוזה.
הרצפת רצפת פרקט, המיטה יחסית גדולה, שי הרבה ארונות בגדים, מיני מקרר, חדר אמבטיה בנפרד, ושולחן וכסא ליד המיטה.
סטייסי עומדת מעליך.
" מרוב שניסית לעצור- התעלפת." היא אומרת.
היא לוקחת משהו מהשולחן ליד, ומראה אותו לך.
זה נראה כמו גוש מתכת פרימיטיבי גדול במיוחד, בערך כמו כדור בייסבול.
" זה השבב."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 06:26 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"בעקרון אם זה מתחיל אי אפשר להוציא את השבב, כי הוא מוחדר לתוך הורידים, אלא אם הגוף הוא גוף מתרפא." היא אומרת. " השבב שהחדירו לך קטן, אבל עכשיו רואים שזה החדיר- הוא התפשט. צריך לעשותאת זה עכשיו."
לפתע הצורך הפתאומי הקודם חוזר ואתה שולף את הטפרים. אתה מתחיל להלחם בסטייסי.
אתה מנסה לעצור את זה.
סטייסי כל הזמן עוברת דרך הטפרים.
מגיע שלב מסויים שסטייסי נופלת על הרצפה- ואתה עומד לתקוע את טפריך בה.
"ג'ייסון, תזכור מי אתה באמת!"
אתה מצליח לעצור את הטפרים תלויים מעל הראש שלה.
היא בשניה זזה.
אתה מרגיש סחרחורץ, ומתעלף.
...
אתה מוצא את עצמך במן חדר נעים למראה, דומה בסגנונו למסדרונות באחוזה.
הרצפת רצפת פרקט, המיטה יחסית גדולה, שי הרבה ארונות בגדים, מיני מקרר, חדר אמבטיה בנפרד, ושולחן וכסא ליד המיטה.
סטייסי עומדת מעליך.
" מרוב שניסית לעצור- התעלפת." היא אומרת.
היא לוקחת משהו מהשולחן ליד, ומראה אותו לך.
זה נראה כמו גוש מתכת פרימיטיבי גדול במיוחד, בערך כמו כדור בייסבול.
" זה השבב." [/b][/quote]
"אפשר?" אני מתרומם מעט ומבקש מסטייסי להחזיק בשבב.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
היא מושיטה לך את השבב.
אתה נזכר במחט הקטנה שהזריקה את השבב לתוך עורך.
"איך-"
"זה כל כך גדול?" היא עונה במהירות. "זה מן חומר מתפשט עדיין לא עלינו על זה. כל מה שאנחנו יודעים, שכל מי שמצטרף לחברה ההיא מקבל אחד כזה. אצל כל אחד זה מתחיל בזמן שונה, אבל זה בסוף עושה את העבודה שלו."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 06:34 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
היא מושיטה לך את השבב.
אתה נזכר במחט הקטנה שהזריקה את השבב לתוך עורך.
"איך-"
"זה כל כך גדול?" היא עונה במהירות. "זה מן חומר מתפשט עדיין לא עלינו על זה. כל מה שאנחנו יודעים, שכל מי שמצטרף לחברה ההיא מקבל אחד כזה. אצל כל אחד זה מתחיל בזמן שונה, אבל זה בסוף עושה את העבודה שלו." [/b][/quote]
"לעזאזל" אני משיב בכעס וקומץ אגרוף ביד שמחזיקה את השבב. (בכוונה שישבר 'בטעות')
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מנסה למחוץ אותו בחוזקה, אבל לא מצליח למעוךא ותו.
השבב חתוך לך את העור.
אתה מרגיש מן שריפה ביד.
אתה עוזב את השבב ומסתכל על הפצע- הוא לא מתרפא.
"אין לך מה לנסות." סטייסי אומרת . " השבבים עשויים מסטלפורס. סטלפורס זה חומר חזק מאוד. הוא השני אחרי ויברניום. רק הקטע הוא- שגם במשטח עגול וכהה, הוא יכול לעשות חתכים. אפחד עוד לא עלה איך. הוא גם מאוד רדיואקטיבי. גילינו שהוא מאיט יכולת הבראה."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 06:46 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מנסה למחוץ אותו בחוזקה, אבל לא מצליח למעוךא ותו.
השבב חתוך לך את העור.
אתה מרגיש מן שריפה ביד.
אתה עוזב את השבב ומסתכל על הפצע- הוא לא מתרפא.
"אין לך מה לנסות." סטייסי אומרת . " השבבים עשויים מסטלפורס. סטלפורס זה חומר חזק מאוד. הוא השני אחרי ויברניום. רק הקטע הוא- שגם במשטח עגול וכהה, הוא יכול לעשות חתכים. אפחד עוד לא עלה איך. הוא גם מאוד רדיואקטיבי. גילינו שהוא מאיט יכולת הבראה." [/b][/quote]
"אני אתנקם בהם" אני אומר לסטייסי וקם מן המיטה...ומוציא טפרים.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"וואוו וואוו וואוו וואוו וואוו וואוו וואוו" סטייסי אומרת ומשכיבה אותך חזרה.
" אתה לא הולך לשום מקום בחורצ'יק. סתכל על היד שלך."
אתה מסתכל על ידך הימנית- ורואה מן סוג שלך חתך כוויתי גדול.
" תמיד כשמוציאים את השבב זה עושה מן דבר כזה." היא אומרת ומלטפת את לחייך. "הגוף שלך עדיין מורעל מהסטלפורס. אתה לא יכול להבריא.
אתה מכניס את הטפרים- ורואה באמת שיש לך חתכים מגאולים בדם איפה שהם יצאו ונכנסו.
סטייסי עוטפת לך את המקומות האלה בתחשבושות.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 07:02 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"וואוו וואוו וואוו וואוו וואוו וואוו וואוו" סטייסי אומרת ומשכיבה אותך חזרה.
" אתה לא הולך לשום מקום בחורצ'יק. סתכל על היד שלך."
אתה מסתכל על ידך הימנית- ורואה מן סוג שלך חתך כוויתי גדול.
" תמיד כשמוציאים את השבב זה עושה מן דבר כזה." היא אומרת ומלטפת את לחייך. "הגוף שלך עדיין מורעל מהסטלפורס. אתה לא יכול להבריא.
אתה מכניס את הטפרים- ורואה באמת שיש לך חתכים מגאולים בדם איפה שהם יצאו ונכנסו.
סטייסי עוטפת לך את המקומות האלה בתחשבושות. [/b][/quote]
"מתי אני אבריא?" אני שואל אותה במבט מבואס מעט.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"ואוו ביסט-בוי" סטייסי אומרת ומרימה את גבותיה כמעה, " אני לא מגדת עתידות..."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 04:19 PM
[b] [b]לוגאן ריס[/b]
אתה מנסה לחשמל את הקיר- אבל משזהו עוצר אותך.
אתה נזרק החוצה בפתאומיות. [/b][/quote]
"מאט? זה אתה?" אני צועק לעבר הקיר עם פרצוף של 'WTF'
[b]לוגאן ריס[/b]
אף-אחד לא עונה לך.
אתה מתעצבן מאוד ונותן אגרוף לקיר.
אתה לא מרגיש את המכה.
אתה עובר דרך הקיר ומגיע למן טרקלין של אחוזה טיפוסית.
שלוש ספות בעלות עור אדום מסודרות בצורת ח' ובאמצע שולחן תה,
מימין יש שולחן,
יש שתי דלתות משני צידי החדר, וממול לפתח ש הח' שהספות יוצרות יש טלוויזית הולוגרמה.
אתה מסתכל על גופך, כולך סגול מהמתכת המוזרה- וכולךמלא בחשמל.
אתה מנסה להרגע- וזה נעלם.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 10:32 PM
[b] [b]לוגאן ריס[/b]
אף-אחד לא עונה לך.
אתה מתעצבן מאוד ונותן אגרוף לקיר.
אתה לא מרגיש את המכה.
אתה עובר דרך הקיר ומגיע למן טרקלין של אחוזה טיפוסית.
שלוש ספות בעלות עור אדום מסודרות בצורת ח' ובאמצע שולחן תה,
מימין יש שולחן,
יש שתי דלתות משני צידי החדר, וממול לפתח ש הח' שהספות יוצרות יש טלוויזית הולוגרמה.
אתה מסתכל על גופך, כולך סגול מהמתכת המוזרה- וכולךמלא בחשמל.
אתה מנסה להרגע- וזה נעלם. [/b][/quote]
אני מתיישב על אחת הספות ומביט בטלויזיית ההולוגרמה.
[b]לוגאן ריס[/b]
כרגע יש את חדשות הצהריים.
"שלום שלום לכם אנשי ניו יורק סיטי." פותח הקריין.
"צהריים טובים, ונתחיל בידיעה שהגיעה זה עתה," הוא לוחץ על אזניותו כנראה כדי לקבל את השדר.
"ובכן-" הוא אומר ומסדר את דפיו. "נעלמו עוד כעשרה נערים ונערות בני שישה עשר- אין התקדמות בתיק."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 11:02 PM
[b] [b]לוגאן ריס[/b]
כרגע יש את חדשות הצהריים.
"שלום שלום לכם אנשי ניו יורק סיטי." פותח הקריין.
"צהריים טובים, ונתחיל בידיעה שהגיעה זה עתה," הוא לוחץ על אזניותו כנראה כדי לקבל את השדר.
"ובכן-" הוא אומר ומסדר את דפיו. "נעלמו עוד כעשרה נערים ונערות בני שישה עשר- אין התקדמות בתיק." [/b][/quote]
'מה לעזאזל' אני ממשיך להקשיב ובודק אם יש מישהו חוץ ממני במקום.
[b]לוגאן ריס[/b]
אתה שומע רחשים מהדלת הימנית.
אתה קם כדי לפתוח אותה- אבל מישהו מקדים אותך.
"שלום לך ריס." הוא אומר בגיחוך. "שם משפחה עלוב. ריס."
הוא נער בעל שער בלונדיני שמסודר בקוצים.
עינייו כחולות ועמוקות,
ובגדיו הם ג'ינס ארוך ויקר, ומן סווטרצ'רט ג'ינס כזה, שיש לו קפוצ'ון עם פרווה מלאכותית.
"ווי איזה פרווה מגניבה יש לך." אתה אומר בלגלוג.
" זה לא בשביל לחמם אותי, זה כדי להרגיע אותי." הוא אומר בצעבנות.
אתה שומע מן רעשים מוזרים מהיד שלו- ומסתכל עליהץ
היא כאילו מתקשה- והופכת לשקופה כזו, אבל עדיין נראת.
"מדהים לא?" הוא אומר ומרים את ידו. " איך הטבע עושה דברים כאלה. איך נהפכים מים לקרח."
הוא נותן לך אגרוף חזק שזורק אותך עד לקיר, ומשאיר סימנים.
הוא לוחץ לך את היד. "מצטער" הוא אומר בקול נעים יותר מן הקול הקודם, "רק אתמול הוציאו ממני את השבב."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 11:26 PM
[b] [b]לוגאן ריס[/b]
אתה שומע רחשים מהדלת הימנית.
אתה קם כדי לפתוח אותה- אבל מישהו מקדים אותך.
"שלום לך ריס." הוא אומר בגיחוך. "שם משפחה עלוב. ריס."
הוא נער בעל שער בלונדיני שמסודר בקוצים.
עינייו כחולות ועמוקות,
ובגדיו הם ג'ינס ארוך ויקר, ומן סווטרצ'רט ג'ינס כזה, שיש לו קפוצ'ון עם פרווה מלאכותית.
"ווי איזה פרווה מגניבה יש לך." אתה אומר בלגלוג.
" זה לא בשביל לחמם אותי, זה כדי להרגיע אותי." הוא אומר בצעבנות.
אתה שומע מן רעשים מוזרים מהיד שלו- ומסתכל עליהץ
היא כאילו מתקשה- והופכת לשקופה כזו, אבל עדיין נראת.
"מדהים לא?" הוא אומר ומרים את ידו. " איך הטבע עושה דברים כאלה. איך נהפכים מים לקרח."
הוא נותן לך אגרוף חזק שזורק אותך עד לקיר, ומשאיר סימנים.
הוא לוחץ לך את היד. "מצטער" הוא אומר בקול נעים יותר מן הקול הקודם, "רק אתמול הוציאו ממני את השבב." [/b][/quote]
"אחרי כל זה אתה מצפה ממני לסלוח?!" אני משיב בצעקות ומנסה להעביר זרם חשמלי אל הנער.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 13 2008, 07:32 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"ואוו ביסט-בוי" סטייסי אומרת ומרימה את גבותיה כמעה, " אני לא מגדת עתידות..." [/b][/quote]
אני מביט בידיים שלי ולאחר מכן עוצם את העיניים בשביל להרגע.
[b]לוגאן ריס[/b]
הוא במיומנות מקפיא לך את הרגליים.
אתה לא יכול לזוז.
"אמרתי שאני מצטער." הוא אומר בקרירות. "החברה הזו השתלטה עלי לגמרי- הם הכניסו את המוח שלהם לשלי!" הוא צועקורוקעברגלו.
מתחת לרגלו נוצר משטח קרח.
"אויש." הוא אומר ביורד לרצפה.
הוא מחזיק בקרח ועוצם את עיניו. הקרח נעלם
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"אז... ספר לי..."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 14 2008, 04:33 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"אז... ספר לי..." [/b][/quote]
"מה כבר יש לספר?" אני שואל בהתנשאות קלה
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"לא יודעת." היא אומרת בהסמקה. "אפעם לא הרגשת את הדברים האלה?"
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 14 2008, 07:49 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
"לא יודעת." היא אומרת בהסמקה. "אפעם לא הרגשת את הדברים האלה?" [/b][/quote]
"הרגשתי דווקא...אבל זה היה מזמן..." אני משיב ומלטף לסטייסי את הלחי.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
סטייסי עושה פרצוף מוזר.
היא עוברת דרך הקיר למעלה, וכעבור עשר שניות חוזרת.
"אתה משקר." היא אומרת בחמת רוח- והולכת.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 14 2008, 08:29 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
סטייסי עושה פרצוף מוזר.
היא עוברת דרך הקיר למעלה, וכעבור עשר שניות חוזרת.
"אתה משקר." היא אומרת בחמת רוח- והולכת. [/b][/quote]
'נערה מוזרה...' אני חושב לעצמי ומנמנם מעט.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מתעורר בבוקר חדש, מרגיש הרבה יותר טוב.
הפצע הבריא,
ואתה מרגיש חזק כמו שור.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 14 2008, 09:15 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מתעורר בבוקר חדש, מרגיש הרבה יותר טוב.
הפצע הבריא,
ואתה מרגיש חזק כמו שור. [/b][/quote]
אני מתרומם ומחפש חלון בשביל שאוכל להמלט ממנו החוצא.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אין לאנשים היום כושר שיפוט ><"
--------------
אתה מסתכל ימינה- ורואה חלון גדול שמשקיף לים.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 14 2008, 09:44 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אין לאנשים היום כושר שיפוט ><"
--------------
אתה מסתכל ימינה- ורואה חלון גדול שמשקיף לים. [/b][/quote]
אני בלי היסוס פותח את החלון ומזנק החוצא.
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה קולט שאתה אמו רלהשאר באחוזה ><"
---------------------
אתה עוצם את עייניך, מכיוון שראית קודם שהנםילה גדולה.
אתה נופל..
נופל..
נופל...
..
..
..
..
..
..
.
.
.
.
.
.
אתה ממשיך ליפול.
'יואו מה?! אני ככה באוויר כבר שעה וארבעים!'
[quote][i]Originally posted by Indiana Jones[/i]@Oct 15 2008, 10:23 AM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה קולט שאתה אמו רלהשאר באחוזה ><"
---------------------
אתה עוצם את עייניך, מכיוון שראית קודם שהנםילה גדולה.
אתה נופל..
נופל..
נופל...
..
..
..
..
..
..
.
.
.
.
.
.
אתה ממשיך ליפול.
'יואו מה?! אני ככה באוויר כבר שעה וארבעים!' [/b][/quote]
בטח שאני קולט...אבל אין שום דבר מלהיב בה בינתיים ><
--
אני מנסה לאחוז במשהו... O:
[b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מסתכל למטה.
מתחתיך נפרש לו הים הכחול והמרהיב,
אבל לאט לאט אתה מתחיל לראות למטה משהו.
..כעבור כמה דקות..
אתה שם לב שמתחתיך יש כמה חודי אדמה גדולים במיוחד- וקצם הוא חד.
סוג של שיפודים.
יש כאלה הרבה.
אתה ממשיך ליפול-
כשמשמאלך יש צוק עם בליטות.
אתה "שוחה" אל עבר הצוק-
ומנסה להיאחז בבליטות אך לא מצליח.
הצוק חלק.
ממש.
ממש כמו מתכת.
לא מחוספס בשיט.
[quote][i]Originally posted by Indiana Jones[/i]@Oct 15 2008, 02:59 PM
[b] [b]ג'ייסון מלדיאו[/b]
אתה מסתכל למטה.
מתחתיך נפרש לו הים הכחול והמרהיב,
אבל לאט לאט אתה מתחיל לראות למטה משהו.
..כעבור כמה דקות..
אתה שם לב שמתחתיך יש כמה חודי אדמה גדולים במיוחד- וקצם הוא חד.
סוג של שיפודים.
יש כאלה הרבה.
אתה ממשיך ליפול-
כשמשמאלך יש צוק עם בליטות.
אתה "שוחה" אל עבר הצוק-
ומנסה להיאחז בבליטות אך לא מצליח.
הצוק חלק.
ממש.
ממש כמו מתכת.
לא מחוספס בשיט. [/b][/quote]
אני מוציא את הטפרים שלי ומנסה להנמיך את מהירות הנפילה בכך שאני תוקע אותן בצוק O:
[quote][i]Originally posted by Indiana Jones[/i]@Oct 14 2008, 06:33 PM
[b] [b]לוגאן ריס[/b]
הוא במיומנות מקפיא לך את הרגליים.
אתה לא יכול לזוז.
"אמרתי שאני מצטער." הוא אומר בקרירות. "החברה הזו השתלטה עלי לגמרי- הם הכניסו את המוח שלהם לשלי!" הוא צועקורוקעברגלו.
מתחת לרגלו נוצר משטח קרח.
"אויש." הוא אומר ביורד לרצפה.
הוא מחזיק בקרח ועוצם את עיניו. הקרח נעלם [/b][/quote]
"שיהיה" אני משיב בלעג ומשלב את ידי.