2 פרקים מעולים,מותחים ומשונים מאוד,מעניין מה סקוט זומם
Printable View
2 פרקים מעולים,מותחים ומשונים מאוד,מעניין מה סקוט זומם
פשיי..פרק כפול באמת מפצה על זה..
תודה על הפרקים הם יפים מאוד..
תודה רבה לשניכם .
אני מצפה לעוד תגובות D:
וואי פרקים יפים!
למרות שהם קצת היו קצרים לדעתי והיה אולי צריך להעמיק אותם יותר ולהארך אותם,
אבל זה רק דעה שלי,
לדוגמא הייתה יכולה להיות שיחה בין סקוט לקאי שהייתה יכולה לגלות ספוילרים על העתיד דברים אל הוריו סקוט וכך,
אבל בכל מקרה פרקים יפים
מחכה לפרק הבא
מתי הפרק הבא?
[b]פרק 33:העולם האמיתי
[/b]
לחלק הזה של חיי , אין לי שם לתת ,אני יכול לקרוא לו "הסוף" או משהו בסגנון אבל אין לי דוגמא טובה , אה בעצם יש לי
לפני כמה שנים כשהייתי עם חבריי באילת ,היה לי שם נורא כיף ,לכולנו
הרגשנו כיאלו החופש התחיל והוא מכה בנו בהתחלה מצוינת של טיול עם כל החברים לאילת ,טיול עצמאי
כשחזרנו הביתה ,הרגשנו מוזר ,כאילו , אילת היה הבית שלנו , בילינו שם חמישה ימים לכל היותר והרגשנו כאילו זה הבית שלנו , מוזר לא ?
[b]מצרים ,20 בספטמבר,שנת 2014 ,מחנה אג'הל ,העולם האמיתי[/b]
שום דבר לא יכול להחליף את ההרגשה הזאת ,אני שוכב כולי מוכה הלם ממה שהיה לי ,המסע שחוויתי ביחד עם חבריי ,עוצמתי ומאתגר
אני מתעורר ומוצא את עצמי במצרים , שוכב על החול ממש ליד מחנה אג'הל
"מה קורה פה?" אני מביט בסביבתי ואני רואה שזה נגמר
"אני .. יצאתי משם!" אני צועק ומאושר כאשר פתאום אני רואה את סבא שלי שוכב גם הוא על החול
"סבא ,סבא תתעורר " אני מעיר את סבא שלי והוא פוקח את עיניו ומבחין שגם הוא איתי ,בעולם האמיתי .
"מה ? חזרנו?" שואל רפאל
"כן סבא ,אנחנו במצרים ,חזרנו" אני אומר
"אתה בטוח ילדי?" שואל
"למה אתה חושש סבא?" אני שואל אותו
"קאי ,עוד כשהגענו ,אמרנו לעצמנו שזהו ,שאנחנו בעולם האחר לתמיד ,עד שנמות " אומר רפאל
"נו" אני אומר
"ריצ'רד תמיד אמר ,גם אם נחזור ,הכל ישתנה"
והמשפט הזה הוא כל כך נכון ,חבל שלא הבנתי אז ,מה פשר המשפט הזה "הכל ישתנה"
לא ידעתי מאיזו מבחינה ,ורק לאחר זמן רב הבנתי שהוא ישתנה מכל הבחינות ...
לוק מתעורר בתוך המחנה של אג'הל ושומע אנשים מדברים
"אוי לא , אלה האנשים שרודפים אחרינו" אומר לוק שחושב שעדיין לא יצאו מהעולם האחר
כאשר לוק לוקח מוט ברזל ומגיע כדי להכות אותנו הוא רואה שאלה רק אני וסבא שלי
"קאי ! רפאל!" צועק לוק מאושר כאשר מחבק את שתינו
"יצאנו אה ?" אומר לוק
"זה לא זמן טוב לשמוח" אומר רפאל
"למה לא ?" שואל לוק
ואז היא מגיחה מפינה מסתורית ואומרת "כי הכל אמור להשתנות" אומרת קייט
"מאיזו בחינה ?" שואל לוק
ושלושתנו צוחקים ואומרים "מכל הבחינות"
לוק מתיישב בתוך המחנה והשלושה אחריו ,מחפשים אחר מזון ושתייה כאשר לוק מוצא עיתון וקורא בו מעט
"חבל שאני לא יודע ערבית" אומר לוק
"אני יודעת ,תביא לי את זה " אומרת קייט
קייט מסתכלת על העיתון והדבר הראשון שהיא רואה הוא התאריך
"מה?! זה לא יתכן!" אומרת קייט
"מה קרה קייט?" אני שואל
"התאריך!" אומרת
"מה התאריך?" שואל לוק
"ה20 בספטמבר , שנת 2014"
"מה ?!" אומר רפאל כאשר הוא בשוק מוחלט
"אז כמה זמן היינו שם בפנים ,לא היינו שם ארבעה ימים ?" שואל לוק
"לא" אני אומר
"היינו שם שנתיים"
[b]המשך יבוא..[/b]
אחלה פרק,פרק טיפה מצחיק והסוף טיפה מפתיע
קצת קצר הפרק הזה אבל דוגמא טובה שהבאת..
אני הייתי מביא דוגמא יותר טובה-לנסוע לחו"ל ולחזור,אתה אפילו צריך להתרגל לשפה..
בכל מקרה פרק מצוין תמשיך כך.
תודה לשניכם .
הפרקים יהיו קצרים יותר מעכשיו .
למה?
אין סיבה , פשוט אוטוטו הפרק האחרון מגיע ,והפרקים יתקצרו מעט .
פרק יפה!
וואי מקווה שהיה עולם אחר 2 חח
שם יבינו שהעולם האחר הוא עולם קטן קטן והעולם האמיתי הוא עולם עוד יותר קטן
[QUOTE=bluemoonight;1197229]פרק יפה!
וואי מקווה שהיה עולם אחר 2 חח
שם יבינו שהעולם האחר הוא עולם קטן קטן והעולם האמיתי הוא עולם עוד יותר קטן[/QUOTE]
חח למה להרוס למה ?!
מתי הפרק הבא?
[b][i][u]פרק 34 :גבול[/u][/i][/b]
אני לא יודע אם אתם זוכרים ,אבל הסיפור הזה ,אתם הרי יודעים איך הוא ייגמר לא ?
אתם יודעים שלוק וקייט הרי מתים .. אז מה עושה לכם כל כך כיף לקרוא את הסיפור הזה אם הסוף ברור לכם ? אה שכחתי
הוא לא ברור לכם .
לוק מתיישב בתוך המחנה והשלושה אחריו ,מחפשים אחר מזון ושתייה כאשר לוק מוצא עיתון וקורא בו מעט
"חבל שאני לא יודע ערבית" אומר לוק
"אני יודעת ,תביא לי את זה " אומרת קייט
קייט מסתכלת על העיתון והדבר הראשון שהיא רואה הוא התאריך
"מה?! זה לא יתכן!" אומרת קייט
"מה קרה קייט?" אני שואל
"התאריך!" אומרת
"מה התאריך?" שואל לוק
"ה20 באוקטובר , שנת 2014"
"מה ?!" אומר רפאל כאשר הוא בשוק מוחלט
"אז כמה זמן היינו שם בפנים ,לא היינו שם ארבעה ימים ?" שואל לוק
"לא" אני אומר
"היינו שם שנתיים" אני אומר כאשר כולם מסתכלים עליי במבט מוזר
[b][i][u]מצרים ,27 בספטמבר,שנת 2014 ,מחנה אג'הל ,העולם האמיתי[/u][/i][/b]
מאותו רגע ,רק חיכינו ידענו שאנחנו צריכים לשוב לישראל ,אבל לא ידענו איך נעשה את זה ולכן חיכינו וחיכינו וחיכינו .
"טוב די נמאס לי " אומר לוק
"מה קרה?" אני שואל
"נמאס לי לחכות לדבר שאני לא יודע אם יבוא " אומר לוק
"אז מה אתה רוצה שנעשה ?" שואלת קייט
"נחזור הביתה!" אומר לוק בעצבים
"איך ?!" שואלת קייט כאשר עונה לו בעצבים
"לא יודע, מצידי נלך ברגל " אומר לוק וקם מהכיסא בו ישב והולך להירגע
וזה אכן מה שקרה ,הלכנו ברגל ,ממחנה אג'הל ,ארזנו ציוד שהיה אמור להספיק לנו להרבה מאוד זמן ,הלכנו ברגל ימים שלמים , בחום ,בקור
והגענו לגבול מצרים עם ישראל , אני לא אשכח את היום הזה , כאילו שזה היה רק אתמול , מאותו היום שחזרנו הביתה ,התחלתי בכתיבת יומן ,סיפור ,ספר
תקראו לזה איך שאתם רוצים ,הכל מתועד בתוך היומן הזה ,הכל .
הגענו לגבול בתאריך ה20 באוקטובר שנת 2014 , ברגל.
הגענו לישראל ,ומשם כל אחד יתפזר לביתו , קבענו פגישה, ארבעתנו ,ב26 באוקטובר , שנת 2014 ,מלון דן פנורמה בתל אביב , בלובי
כולם יצטרכו להגיע .
אבל האם כולם יגיעו ?
[b]המשך יבוא..[/b]