פוקימון - מחוז ג'ונין

[U]NivX10[/U]
אגיאגל מקשיב לך, ומיד מתחיל לרוץ סביב הדורדיונים באמצעות מתקפת הזריזורת שלו. המהירות הגבוהה של אגיאגל מבלבלת אותם, והם אינן מצליחים לעקוב אחרי תנועותיו. כלמספר שניות אגיאגל תקף את אחד הדורדיונים באמצעות נקירה חזקה, תוך שהוא מצמצם את טווח המעגל. הדורדיונים נצמדו זה לזה, מנסים להתחמק מהמתקפות של פוקימון הגוזל, אך לשווא.
סילנון התקרב לשלושת ההדורדיונים הצמודים, וניסה לתקוף אותם במתקפת הטחת גוף. אך לפני שהצליח לעשות את זה, שלושת הדורדיונים האריכו את הגפנים שלהם, ותקפו את סילנון. הם הכו אותו שוב ושוב שלושתם בבת אחת. סילנון לא יכול היה לעמוד בהתקפה החזקה של שלושת הפוקימונים, והתחלף.
הדורדיונים נראו פצועים ונזעמים, והחלו להתקרב אל אגיאגל כשהגפנים שלהם מנופפים באוויר.

[U]Meganium[/U]
זה היה אחד הימים היפים ביותר שראית זה זמן רב. השמש הכתה בפניך בעדינות, והאוויר נכנס דרך החלון הגדול של חדרך. הדשא בגבעות הרחוקות היה ירוק ומבריק מטל של בוקר, אבל כשהבטת קרוב יותר אל השדות החקלאיים של הכפר רומורה, יכול לראות בבירות את שאריות האסון שנותרו. האדמה הייתה שחורה וחרוכה, והחקלאים עבדו במרץ כבר משעות הבוקר המוקדמות על מנת להחזיר את השדות למה שהיו פעם.
קמת מהמיטה, והבטת בפוקימון שלך. הוא שכב ליד מיטך, ונראה עירני לחלוטין. נאודיל נראה נרגש ביותר. גם הוא, בדיוק כמוך, ידע היטב שזה היום הראשון למסע שלך.
ירדת במדרגות כשנאודיל אחריך. אף אחד לא היה בבית. הנחת שכולם בחוץ, מתקנים את נזקי השריפה. ידעת שעליך ללכת לפרופסור על מנת לקבל את הפוקידע והפוקדורים שרק בעזרתם ניתן להתחיל במסע.

[QUOTE=Balenciaga;1318306][U]
[U]Meganium[/U]
זה היה אחד הימים היפים ביותר שראית זה זמן רב. השמש הכתה בפניך בעדינות, והאוויר נכנס דרך החלון הגדול של חדרך. הדשא בגבעות הרחוקות היה ירוק ומבריק מטל של בוקר, אבל כשהבטת קרוב יותר אל השדות החקלאיים של הכפר רומורה, יכול לראות בבירות את שאריות האסון שנותרו. האדמה הייתה שחורה וחרוכה, והחקלאים עבדו במרץ כבר משעות הבוקר המוקדמות על מנת להחזיר את השדות למה שהיו פעם.
קמת מהמיטה, והבטת בפוקימון שלך. הוא שכב ליד מיטך, ונראה עירני לחלוטין. נאודיל נראה נרגש ביותר. גם הוא, בדיוק כמוך, ידע היטב שזה היום הראשון למסע שלך.
ירדת במדרגות כשנאודיל אחריך. אף אחד לא היה בבית. הנחת שכולם בחוץ, מתקנים את נזקי השריפה. ידעת שעליך ללכת לפרופסור על מנת לקבל את הפוקידע והפוקדורים שרק בעזרתם ניתן להתחיל במסע.[/QUOTE]

"טוב..נאודיל הבט על הבית טוב מאוד,כי זאת הפעם האחרונה שנהיה בו לתקופה ארוכה מאוד" אומר לנאודיל ואסתכל בפעם האחרונה בבית שבו גדלתי ואצא עם נאודיל מהבית.
אלך עם נאודיל ואביט על העיר,אנסה להסתכל על השדות שנפגעו ולראות את אבי ואמי כדי לנופף להם לשלום תוך כדי שאני הולך לבקתת הפרופסור

[U]Meganium[/U]
אתה אתה הולך לכיוון ביתו של הפרופסור, חולף על פני השדות החרוכים. לא מצאת במבטך את הוריך, אבל תיארת לעצמך שתספיק להיפרד מהם כבר בדרך חזרה. אתה ממשיך ללכת בין הגינות המטופחות של התושבים, ובירתות העץ היפות שעשן יצא מארובותיהם.
מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה. עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים, וחלונות עצומים שיקפו את אור השמש החזק. דלת ענקית מעץ כבד ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה. לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה ונוצצת, מתנשאת ולא מתאימה לנוף.
חלפת על פני אחוזת יורק, לא מתעמק בה יותר מאשר עשית בשש עשרה השנים נאחרונות. תוך דקות בודדות, הגעת לביתו של הפרופסור. הגינה שלו הייתה המטופחת מכולן. יכולת לראות את דמותו של הפרופסור, עומד בחוץ וגוזם שיח שגדל מעט יותר מדי.

[QUOTE=Balenciaga;1318317][U]Meganium[/U]
אתה אתה הולך לכיוון ביתו של הפרופסור, חולף על פני השדות החרוכים. לא מצאת במבטך את הוריך, אבל תיארת לעצמך שתספיק להיפרד מהם כבר בדרך חזרה. אתה ממשיך ללכת בין הגינות המטופחות של התושבים, ובירתות העץ היפות שעשן יצא מארובותיהם.
מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה. עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים, וחלונות עצומים שיקפו את אור השמש החזק. דלת ענקית מעץ כבד ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה. לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה ונוצצת, מתנשאת ולא מתאימה לנוף.
חלפת על פני אחוזת יורק, לא מתעמק בה יותר מאשר עשית בשש עשרה השנים נאחרונות. תוך דקות בודדות, הגעת לביתו של הפרופסור. הגינה שלו הייתה המטופחת מכולן. יכולת לראות את דמותו של הפרופסור, עומד בחוץ וגוזם שיח שגדל מעט יותר מדי.[/QUOTE]

"פרופסור!" אקרא לו בחיוך ואלך אליו עם נאודיל, "בוקר טוב לך,ברשותך אני אשמח לקבל את הציוד ולהתחיל את המסע שלי,אין צורך בפוקימון התחלתי,יש לי את נאודיל" אומר לפרוספור ואחייך לנאודיל ואקרוץ לו

[U]Meganium[/U]
הפרופסור הרים את ראשו, ונראה מתאמץ להביט בעיניו החלשות. הכרת היטב את הפרופסור ארין פטרסון כולם הכירו אותו. הפרופסור היה איש רזה ומשופם, וחלש למראה. הוא כבר מזמן עבר את גיל שבעים, ‏אך בכל זאת התמיד בעבודתו ונשאר להיות הפרופסור הראשי של מחוז ג'ונין. שפמו היה לבן, עבה וארוך, ‏וראשו היה קרחתי ומבריק. הוא נראה עייף ומיוזע, ונאחז במזמרה תוך שהוא גוזם גלים משיח גדול.
"נחמד לראות אותך דילן!" קרא הפרופסור. "בהחלט יום גדול עבורך. בוא איתי, ניכנס למעבדה." הוא אמר, הניח את המזמרה על הדשא, והוביל אותך איתו.
נכנסתם אל המעבדה, וחדר מלא מכשירים כסופים, צינורות, כפתורים, ואורות מהבהבים נגלה מולך. על השולחן עץ קטן שנראה לא קשור לחדר עמד פוקידע, וחמישה פוקדורים מוכנים. הפרופסור הגיש לך אותם, והכנסת אותם אל התיק.
"אני מאחל לך הרבה מאוד בהצלחה." אמר הפאופסור. "אבל אנא ממך, איזהר בדרכים לעיר הבאה. האנשים שהציטו את השדות שלנו כנראה עדיין נמצאים בסביבה, ולא נראה שיש להם ערך גדול לחיי אדם." הוא אמר לך.

[QUOTE=Balenciaga;1318322][U]Meganium[/U]
הפרופסור הרים את ראשו, ונראה מתאמץ להביט בעיניו החלשות. הכרת היטב את הפרופסור ארין פטרסון כולם הכירו אותו. הפרופסור היה איש רזה ומשופם, וחלש למראה. הוא כבר מזמן עבר את גיל שבעים, ‏אך בכל זאת התמיד בעבודתו ונשאר להיות הפרופסור הראשי של מחוז ג'ונין. שפמו היה לבן, עבה וארוך, ‏וראשו היה קרחתי ומבריק. הוא נראה עייף ומיוזע, ונאחז במזמרה תוך שהוא גוזם גלים משיח גדול.
"נחמד לראות אותך דילן!" קרא הפרופסור. "בהחלט יום גדול עבורך. בוא איתי, ניכנס למעבדה." הוא אמר, הניח את המזמרה על הדשא, והוביל אותך איתו.
נכנסתם אל המעבדה, וחדר מלא מכשירים כסופים, צינורות, כפתורים, ואורות מהבהבים נגלה מולך. על השולחן עץ קטן שנראה לא קשור לחדר עמד פוקידע, וחמישה פוקדורים מוכנים. הפרופסור הגיש לך אותם, והכנסת אותם אל התיק.
"אני מאחל לך הרבה מאוד בהצלחה." אמר הפאופסור. "אבל אנא ממך, איזהר בדרכים לעיר הבאה. האנשים שהציטו את השדות שלנו כנראה עדיין נמצאים בסביבה, ולא נראה שיש להם ערך גדול לחיי אדם." הוא אמר לך.[/QUOTE]

"אני מבין,תודה רבה על האזהרה פרופסור" אומר לו בחיוך ואקח את הציוד כשאהיה ליד דלת היציאה אסתובב ואחייך לפרופסור, "תודה רבה ולהתראות,אני מאחל לך הרבה בריאות ושתמשיך עם עבודתך נאמנה,שמור על עצמיך" אומר ואצא מהמעבדה ביחד עם נאודיל.
אסתכל סביב ואחפש את הדרך ליציאה מהעיר, "נאודיל התחלנו את המסע!" אומר לו בחיוך ואתחיל לצאת איתו מהעיר,במחשבה שכנראה לא אראה את הוריי אבל אני ייצור איתם קשר שאוכל

[U]Meganium[/U]
אתה מתחיל להתקדם לכיוון היציאה מהכפר רומורה. אתה נפרד במחשבותיך מהכפר בו גדלת כל החיים, הכפר אותו עזרת לטפח.
תוך מספר דקות, אתה מגיעה לכיוון שער היציאה, שם להפעתך מחכים לך הוריך. הם עומדים לבדם ונראים נרגשים, אך חזקים מתמיד.
"דילן," פנה אליך אמך. "אני מאמינה בך. אתה לא יודע כמה." היא אומרת לך. ומעניקה לך חיבק.

[QUOTE=Balenciaga;1318328][U]Meganium[/U]
אתה מתחיל להתקדם לכיוון היציאה מהכפר רומורה. אתה נפרד במחשבותיך מהכפר בו גדלת כל החיים, הכפר אותו עזרת לטפח.
תוך מספר דקות, אתה מגיעה לכיוון שער היציאה, שם להפעתך מחכים לך הוריך. הם עומדים לבדם ונראים נרגשים, אך חזקים מתמיד.
"דילן," פנה אליך אמך. "אני מאמינה בך. אתה לא יודע כמה." היא אומרת לך. ומעניקה לך חיבק.[/QUOTE]

אחבק אותה חזק "אמא תודה אני יתגעגע אליכם" אומר לה בחיוך ואסתכל על אבי, "אבא אני יתגעגע אליכם,תשמרו על עצמיכם" אומר לו בחיוך ואלחץ לו את היד ואחבק אותו חיבוק חם ואחר כך אחבק שוב את שניהם חזק.
אחרי שנפרדתי מהם אני מנופף להם לשלום ויוצא מן הכפר, "נאודיל,זה הזמן לחפש פוקימונים!" אומר לו וכשאצא מהכפר לכיוון הכפר רוג'ין אנסה לחפש פוקימונים פראיים

[quote=Balenciaga;1318306][U]NivX10[/U]
אגיאגל מקשיב לך, ומיד מתחיל לרוץ סביב הדורדיונים באמצעות מתקפת הזריזורת שלו. המהירות הגבוהה של אגיאגל מבלבלת אותם, והם אינן מצליחים לעקוב אחרי תנועותיו. כלמספר שניות אגיאגל תקף את אחד הדורדיונים באמצעות נקירה חזקה, תוך שהוא מצמצם את טווח המעגל. הדורדיונים נצמדו זה לזה, מנסים להתחמק מהמתקפות של פוקימון הגוזל, אך לשווא.
סילנון התקרב לשלושת ההדורדיונים הצמודים, וניסה לתקוף אותם במתקפת הטחת גוף. אך לפני שהצליח לעשות את זה, שלושת הדורדיונים האריכו את הגפנים שלהם, ותקפו את סילנון. הם הכו אותו שוב ושוב שלושתם בבת אחת. סילנון לא יכול היה לעמוד בהתקפה החזקה של שלושת הפוקימונים, והתחלף.
הדורדיונים נראו פצועים ונזעמים, והחלו להתקרב אל אגיאגל כשהגפנים שלהם מנופפים באוויר.
[/quote]
נו באמת חקלאי שמן דפוק.. הוא לא יכול לשים יד, פאקינג 3 פוקימונים עליי!
---------
"אגיאגל אל תרתע, אני דואג לך לעזרה" אומר ואוציא את פלוטוברר החוצה.
לאחר מכן אסמן לאגיאגל לבוא אלי ואכסה אותו היטב ואז אומר לפלוטובר "עכשיו פלוטובר על קולי!!!"
לאחר מכן אשלח חזרה את אגיאגל ואומר לשניהם "פלוטובר חבטה, אגיאגל ניקור, צאו"

שם: ג'סי אקסלור.‏
גיל: 16
רקע: כשג'סי היה רק בן ‏6 הוא התרגל לחיות בעושר בגלל שמשפחתו הייתה עשירה, הוא אהב פוקימונים מכל הסוגים אבל זה השתנה כשהוא היה בן 9. אביו הביא אותו כבילוי אב ובן שגרתי לועידה של חוקרי פוקימונים כמו אביו אבל שם הופיעו האלים הקדושים שלכדו את ג'סי ואת אביו, הם דרשו מאביו של ג'סי לבנות להם נשק חזק שמופעל ממתקפות של פוקימונים. אביו של ג'סי בנה להם את הנשק ועוד המון נשקים אחרים שהפעילו הפוקימונים המאוד חזקים שלהם. לאחר מכן שהם ניצחו בכמה קרבות הם אמרו לו בזלזול "עכשו אין לנו כבר צורך בך אז אסטה לה ויסטה!" וכשג'סי רצה להראות לאביו את השרטוטים היפים עם המידע שלו הוא שמע את קול האקדח וחיבק את אביו בתקווה שהוא ישן, אבל הוא לא התעורר הוא לא התעורר עוד לעולם. למזלו של אייס אביו היה משותק בכל גופו ורק אנרגיה מהנשקים שלו תעזור לו לחיות עד אז זה עניין של חוזק נפשי. מעיניו של ג'סי יצאו דמעות והוא נשבע שכשיצא למסע אז הוא יחסל את האלים הקדושים.
פוקימון התחלתי: טיריקיקאט(אמרת) או אם אפשר מההתחלתיים אז מי שפנוי ואם רשמת את מגניום למה לא רשמת אותי?.

[U]Meganium[/U]
אביך לוחץ את ידך בחזרה, ונראה גאה. "תוך שלושה ימי הליכה על השביל, אתה תיהיה בכפר רוג'ין. יש שם מכון פוקימונים, אתה יכול להתמודד בו עם נאודיל." הוא אמר לך.
אתה מהנהן לאישור, ויוצא מהכפר תוך שאתה מנופף להם לשלום. אתה מתרחק עוד ועוד, ומתחיל להיכנס אל תוך השדות הפראיים. אתה מאגיש חופשי כפי שלא הרגשת מעולם. נאודיל הולך אחריך בזריזות, מדביק את הקצב בקושי.
לפתע, אתה שומע מאחד השיחים הקרובים אליך תזוזה קטנה. משהו הלך שם, אך לא ידעת מה זה.

[U]NivX10[/U]
חח אולי אין לו פוקימונים (:
חוץ מזה, תאמין לי שעדיף שתתמודד איתם לבד - זה אימון טוב יותר, גם אם הוא יעייף את הפוקימונים שלך. אני סופר את הדברים האלה.
------
אתה זורק את הפוקדור של פלוטובר באוויר, והכדור נפתח בקול פיצוח. פלוטובר נוחת על הרצפה במיומנות, ומיד פותח את פיו. קול צורם ומוזר במיוחד בוקדע ממנו, תוך שאגיאדל נצצא בין ידיך וחסום מפני הרעש. גלי הקול פוגעים בשלושת הדורדיונים. פוקימוני הדלעת נראים מטושטשים ומבולבלים ביותר.
אגיאגל קופץ שוב מבין ידיך, ומתחיל לרוץ לכיוונם הדורדיונים. הוא פוגע באחד מהם באמצעות מקורו המחודד, ומצליח לגרום לו לבגת לאחור. הדורדיון מתחיל לברוח, ונעלם מבין השיחים.
פלוטובר תוקף גם הוא בחבאה חזקה את אחד מהדורדיונים, המבולבלים, ופוקימון העשב מתחיל לסגת לכיוון השיחים גם הוא.
נותר דורדיון אחד בלבד מולך, שנראה מבולבל לחלוטין.

[QUOTE=Balenciaga;1318343][U]Meganium[/U]
אביך לוחץ את ידך בחזרה, ונראה גאה. "תוך שלושה ימי הליכה על השביל, אתה תיהיה בכפר רוג'ין. יש שם מכון פוקימונים, אתה יכול להתמודד בו עם נאודיל." הוא אמר לך.
אתה מהנהן לאישור, ויוצא מהכפר תוך שאתה מנופף להם לשלום. אתה מתרחק עוד ועוד, ומתחיל להיכנס אל תוך השדות הפראיים. אתה מאגיש חופשי כפי שלא הרגשת מעולם. נאודיל הולך אחריך בזריזות, מדביק את הקצב בקושי.
לפתע, אתה שומע מאחד השיחים הקרובים אליך תזוזה קטנה. משהו הלך שם, אך לא ידעת מה זה.

[/QUOTE]

אחייך חיוך קטן ואסתכל על נאודיל, "תתכונן! הקרב הראשון,תרוץ לשיחים ותנשך את מה שזז שם!" אומר לו בנחישות ואחכה לראות מה יקרה

[U]Meganium[/U]
נאודיל נדרך, ואת מתחיל לרוץ במהירות אל תוך השיחים, כשהלסת שלו פתוחה ומוכנה לנשוך. הוא נכנס אל תוך השיח בעקבות הרגש, וקול נגיסה חזק נשמע. אתה לא מצליח לראות מה קורה בפנים, אך תוך מספר שניות נאודיל יוצא החוצה כשפיו פוקימון תולעת קטנטן. הפוקימון מתפתל בין שיניו, ולא מצליח להשתחרר.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up2/jymmtzzum4d2.png[/IMG]

[QUOTE=Balenciaga;1318348][U]Meganium[/U]
נאודיל נדרך, ואת מתחיל לרוץ במהירות אל תוך השיחים, כשהלסת שלו פתוחה ומוכנה לנשוך. הוא נכנס אל תוך השיח בעקבות הרגש, וקול נגיסה חזק נשמע. אתה לא מצליח לראות מה קורה בפנים, אך תוך מספר שניות נאודיל יוצא החוצה כשפיו פוקימון תולעת קטנטן. הפוקימון מתפתל בין שיניו, ולא מצליח להשתחרר.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up2/jymmtzzum4d2.png[/IMG][/QUOTE]

"נאודיל תעיף אותו ממך בכמה מטרים,שלא יוכל לפגוע בך" אומר לנאודיל ואוציא את הפוקידע ואבחן את הפוקימון ואחפש מידע עליו ואיזה סוג הוא

[U]Meganium[/U]
נאודיל מעיף את פוקימון התולעת ממנו, והוא נוחת מטר בודד מפוקימון העשב שלך. הפוקימון נראה נזעם במיוחד.
אתה מוציא את הפוקידע מכיסך, ומכוון אותו כלפי פוקימון התולעת. "בוקוט - פוקימון תולעת המשי. בוקוט משתמש בקורי משי דקיקים על מנת למנוע מיריביו לפגוע בו, וידוע בשימוש היעיל בהם הרבה יותר מכל פוקימון תולעת אחר. כמו שאר פוקימוני התולעת, בוקוט מתפתח במהירות יחסית. פוקימון זה הוא מסוג חרק." אומר הפוקידע, וכבה.
אתה מכניס את הפוקידע אל תוך הכיס.
בוקוט מתחיל להתקרב אל נאודיל בצעדים קטנטנים ואיטיים. נראה כי הוא מתכוון לתקוף.