אולי הוא מטומטם
אבל העולם הזה לעולם לא ייצא לו מהראש
קיימת בו אובססיה לחזור אליו , הוא חייב להיות שם שוב ,הוא לא יודע למה ,הוא פשוט חייב
אז הפיתרון הכי קל שלו היה לחזור.
Printable View
אולי הוא מטומטם
אבל העולם הזה לעולם לא ייצא לו מהראש
קיימת בו אובססיה לחזור אליו , הוא חייב להיות שם שוב ,הוא לא יודע למה ,הוא פשוט חייב
אז הפיתרון הכי קל שלו היה לחזור.
מתי הפרק הבא למה אתה באטרף לפרסם עוד ועוד פרקים
קראתי עכשיו את שני הפרקים והם ממש יפים.
תמשיך ככה!(או לפחות את שארית הסיפור...)
הפרק הבא יהיה בקרוב.
[b][i][u]פרק 37:ההתחלה של הסוף חלק ג'[/u][/i][/b]
אתם בטוח מכירים את זה , את ההרגשה הזו ,ריקנות , שנייה לפני שמגיע הגאולה , החיים שלנו עוברים לנו מול העיניים
אלה שמתו מוות קליני , זאת אומרת שמתו וחזרו בצורת נס לחיים , הם ההוכחה שהחיים הם סרט צילום אחד ,שעובר לנו מול העיניים ,בתמונות קטנות
אבל מה אם הייתי אומר לכם ,שרגע לפני שאתם מתים ,אתם לא מרגישים כלום ,לא רואים כלום ,חוץ מדבר אחד ,או שאולי זה רק אני ...
הטיסה שלנו הגיעה למצרים ,היה לי דה ז'ה וו מטורף ,אמנם עברו שנתיים בעולם שלנו ,אבל בשבילי ובשביל סבא שלי ,יצאנו מהעולם האחר רק לפני
שבועות מעטים.
"והנה הם" אומר לי רפאל כאשר אנו מביטים בשתי פירמידות אג'הל הענקיות .
מרחוק ראינו את מחנה אג'הל ,הוא היה הרוס ,כנראה עוברים ושבים לקחו ממנו כל מה שהיה בו ,והמחנה הושמד.
"מה נראלך שקרה בפנים?" אני שואל את סבא שלי
"אני לא יודע " אומר לי סבא.
"נצטרך להיכנס בשביל זה"
[b][i][u]העולם האחר ,איסלה אלמה ,ביום שבו עזבנו
[/u][/i][/b]
"הם כבר לא פה" אומר ריצ'רד
"מה זאת אומרת ?" שואל מת'יו כאשר מגרד את זקנו הארוך
"הם הצליחו לעבור לעולם האמיתי " אומר ריצ'רד
"זה לא יכול להיות " אומר מת'יו
"אבל זה קרה , הילדים והסבא נעלמו" אומרת זואי
"לא רק הם " אומר ונקטר שמופיע בשיחה
"מה אתה רוצה ונקטרמן?" שואל ריצ'רד כאשר נראה כאילו לא בוטח כלל באיש הזה
"למה נכנסת מלכתחילה ?" שואל ליאו שפתאום מגיע מאחור ומפתיע את הארבעה .
"פחדתי " אומר ונקטר
ריצ'רד השני מגיע ואומר "לא מצאתי את האחרים בשום מקום ,נראה כאילו הם נעלמו " אומר ריצ'רד
"אמרתי לכם " אומר ריצ'רד כאשר הם מתמזגים והופכים שוב לאחד .
"רגע" אומרת זואי
"מה זואי מה קרה?" שואל מת'יו
"את רואה את סקוט ?"
זואי עוצמת את עיניה ורואה משהו משונה , משהו שהיא לא ציפתה לראות .
"קאי והסבא " אומרת זואי
"מה איתם ?" שואל ליאו שמופתע לגלות כי זואי אמרה את שמותנו
"הם מחוץ לפירמידה "
[b]מחוץ לפירמידות אג'הל [/b]
"שניכנס ?" שואל אותי סבא
"אני חושב שזו הדרך היחידה שלנו סבא, לגלות מה קרה שם ואולי אפילו לעזור להם" אני אומר
"קאי לא משנה מה יקרה שם ,זכור ,שאני אוהב אותך " אומר לי סבא ומחבק אותי
"גם אני סבא"
[b]העולם האחר ,איסלה אלמה [/b]
"הם מחוץ לפירמידה ?" שואל מת'יו
"מה הם עושים שם ?" שואל ליאו
אולי אתם לא יודעים ,אבל תופעת הלוואי של זואי היא להיות מצלמת מעקב ,כשיש מישהו בעולם האחר ,או קרוב
היא יכולה לראות את זה כשהיא עוצמת את עיניה .
"הם נכנסים לתוך הפירמידה " אומרת זואי
"למה הם עושים את זה?" שואל ליאו
"כמה זמן עבר בעולם האמיתי בזמן שהם לא היו פה ?" שואל ליאו
ריצ'רד מחשב ואומר "קרוב לחודש שהם שם ,וכמה שעות שהם לא פה " אומר .
"צריך להגיד שלא יכנסו ,אם סקוט יחזור הוא יחסל את כולנו!" אומר ליאו
"אבל איך אפשר ליצור איתם קשר?" שואל ליאו
"אי אפשר" אומר ריצ'רד וכולם מחכים כדי לראות מה יקרה ...
[b]המשך יבוא..[/b]
יחסית לשני הפרקים האחרונים הפרק הזה מצוין,מותח,עונה על אחת השאלות העיקריות שלי [בנוגע לסיפור] 'מה תופעת הלוואי של זואי',פרק מעולה.
מתי הבא?
פרק נחמד,תמשיך כך.
תודה רבה לכם על התגובות.
ברגע שאראה שמספיק קראו והגיבו אני אפרסם את הפרק הבא.
חשבתי שאתה רוצה לסיים כבר את הסיפור הזה תפרסם כבר את כול השלישייה במכה אחת
אני לא אעשה את זה .
מחר הפרק הבא.
בבקשה תפרסם עכשיו
אני כרגע מגיב דרך חבר והפרק הבא על המחשב שלי.
[b][i][u]פרק 38:ההתחלה של הסוף חלק ד'[/u][/i][/b]
אתם בטוח מכירים את זה , את ההרגשה הזו ,ריקנות , שנייה לפני שמגיע הגאולה , החיים שלנו עוברים לנו מול העיניים
אלה שמתו מוות קליני , זאת אומרת שמתו וחזרו בצורת נס לחיים , הם ההוכחה שהחיים הם סרט צילום אחד ,שעובר לנו מול העיניים ,בתמונות קטנות
אבל מה אם הייתי אומר לכם ,שרגע לפני שאתם מתים ,אתם לא מרגישים כלום ,לא רואים כלום ,חוץ מדבר אחד ,או שאולי זה רק אני ...
"אבל איך אפשר ליצור איתם קשר?" שואל ליאו
"אי אפשר" אומר ריצ'רד וכולם מחכים כדי לראות מה יקרה
בפירמידת אג'הל השמאלית
"סבא , אתה חושב שהמפלצת עוד פה ?" אני שואל
סבא שלי מחוויר מעט ועונה לי "אין לי שמץ קאי ,אני חושב שלאחר שגילינו שסקוט הוא המפלצת אני חושב שלפחות מזה ניצלנו"
אומר לי סבא שלי ואני מאשר שהבנתי .
"כמה זמן לדעתך עבר בעולם האחר מאז שעזבנו ?" אני שואל
"לפי דעתי כמעט יום , או אפילו חצי יום ." אומר לי סבי
"זה מדהים הדבר הזה , מעניין איך הפירמידות האלה נוצרו בכלל , מדהים היה לראות איך הכל התחיל" אני אומר
[b]מצרים העתיקה ,מדבר , ארמון הפרעה , לפני אלפי שנים[/b]
"אדוני יש לי בשורות טובות ויש לי בשורות רעות" נשמע קול המשרת כאשר משתחווה בפני הפרעה שיושב ומגרד את זקנו השחור והמגונדר
"תתחיל ברעות קרספי" אומר פרעה למשרתו וקורא לו בשמו קרספי
"האבן שביקשת ,אבן הנצח , לא מצאנו אותה " אומר קרספי
פרעה מתעצבן ונותן מכה חזקה על כסאו מכעס "אז תמשיכו לחפור!" צועק
"אני לא חושב שזה יעזור אדוני " אומר קרספי
"חפרנו כבר שנה ואפילו יותר " אומר קרספי
"רגע ,ומה החדשות הטובות ?" שואל פרעה
"החדשות הטובות ,שהמקום שבו חיפשנו , האבן נמצאת בתוך סוג של פירמידה קטנה " אומר קרספי
פרעה צוחק "ידעתי שלא תאכזב אותי " אומר
"ומה עושים עם הפירמידה?" שואל פרעה
"אין לנו את המשאבים כדי לשבור אותה או לעשות איתה משהו " אומר קרספי
"כמה שנים יקחו כדי שיהיה לנו איך ?" שואל פרעה
קרספי נושם לרווחה ואומר "10 -20 שנה " בקול נבוך
פרעה נראה מודאג "תביא אליי את שר הצבא " אומר פרעה לקרספי
"את אג'הל ?" שואל קרספי
"כן " אומר פרעה
קרספי חוזר לאחר חצי שעה עם שר הצבא של מצרים באותו תקופה , אג'הל ,הסבא של ה הסבא של הסבא של אג'הל מהפירמידה.
"אג'הל ברוך הבא" אומר פרעה לשרו .
"תודה רבה לך הוד מלכותך".אומר אג'הל
"יש לנו בעיה ,אבן הנצח הזאת שלך , שסיפרתי לי עליה , היא מסוכנת נכון ?" שואל פרעה
"כן מאוד " אומר אג'הל
"אז אנחנו נבנה שני פירמדות ענקיות על האבן , ונקרא להם "פירמידות אג'הל ".
"זה מאוד מחמיא לי אדוני" אומר אג'הל
"מה האבן יכולה לעשות ?" שואל פרעה
"האבן הזו ,היא פותחת שער, למקום שבן אדם היה רוצה להגיע אליו " אומר אג'הל
"לאן ?" שואל פרעה
[b]המשך יבוא...[/b]
פרק נחמד.
סופסוף מגלים איך נוצרו הפירמידות.
הפירמידה הקטנה לא מזכירה חפץ מילניום מסוים?..(רמז-יוגיהו.)
הוא היה אמור לענות לא ואז הפרק אמור להסתיים?
פרק נחמד מסביר כמה דברים