[b]וונדי ~
[/b]התקבלת. רק, היא חייבת להיות בת 13. כי בגיל 13 נחשפים הכוחות.
___________
"וונדי?" נשמע קול מוכר. "וונדי!"
היה זה אביך. היית בחדרך. הכל נראה מיוצב יותר.
Printable View
[b]וונדי ~
[/b]התקבלת. רק, היא חייבת להיות בת 13. כי בגיל 13 נחשפים הכוחות.
___________
"וונדי?" נשמע קול מוכר. "וונדי!"
היה זה אביך. היית בחדרך. הכל נראה מיוצב יותר.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367717][b]וונדי ~
[/b]התקבלת. רק, היא חייבת להיות בת 13. כי בגיל 13 נחשפים הכוחות.
___________
"וונדי?" נשמע קול מוכר. "וונדי!"
היה זה אביך. היית בחדרך. הכל נראה מיוצב יותר.[/QUOTE]
''אה..אבא? איפה אני? איפה ליה?'' אשאל בתהייה את אבי.
הבטתי סביבי בבלבול, ''מה קרה לי?'' אשאל שוב
אני יאחוז בראשי בכאב ודאגה.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367710][b]אנג'ל ~
[/b]
אתה ניגש לקניון ועומד להיכנס פנימה אך הדלתות היו נעולות. אנשים המשיכו בעסקיהם ואיש לא הסתכל לכיונך.[/QUOTE]
'צריך למצוא דרך להיכנס ' אומר לפאנג בזמן שאני מגרד בראשי ומסתובב סביב על מנת למצוא כניסה.
[b]וונדי ~
[/b]
את מחזיקה את ראשך ואוזניים מאורכות מעידות על שינוי בגופך, גם זנב ורדרד היה שם. משהו ללא ספק היה שונה.
"מתוקה. הגיע הזמן שנגלה לך מה שתמיד רצית לדעת." אמר אבא.
[B]אנג'ל ~
[/B]
אתה מסתובב ואז מגלה שהקניון נעלם לחלוטין. כל אנשי הרחוב הולכים ונעלמים. הבדידות מפלחת את לבך.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367730][b]וונדי ~
[/b]
את מחזיקה את ראשך ואוזניים מאורכות מעידות על שינוי בגופך, גם זנב ורדרד היה שם. משהו ללא ספק היה שונה.
"מתוקה. הגיע הזמן שנגלה לך מה שתמיד רצית לדעת." אמר אבא.
[/QUOTE]
''מה..שתמיד רציתי לדעת? על מה אתה מדבר אבא? ולמה לעזעזל יש לי זנב ורוד?!'' אשאל כמעט בצרחה.
אביט בזנב בפחד, ''ממתי יש לבני אדם זנב?!'' אומר שוב בהזדעקות ואנסה להזיז את זנבי בבדיקה עם הוא באמת חלק מגופי ולא איזה מתיחה מרושעת של אבי.
[quote=ヒトカゲ;1367730]
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה מסתובב ואז מגלה שהקניון נעלם לחלוטין. כל אנשי הרחוב הולכים ונעלמים. הבדידות מפלחת את לבך.[/quote]
'פאנג איפה אתה, אני חושד שנתקלנו ביריב מעצבן 'אשאל בראשי את פאנג.
אצבט את כתפי על מנת לוודא שאיני חולם ואז אומר בכל "תתגלה".
[b]וונדי ~
[/b]
את שולטת בזנבך כמו שאת שולטת בידיך. אביך מסתובב בחדרך באי נוחות.
"תמיד רצית לדעת איפה גרנו לפני שהגענו לכאן. אם תזיזי את השטיח, תגלי."
[QUOTE=ヒトカゲ;1367739][b]וונדי ~
[/b]
את שולטת בזנבך כמו שאת שולטת בידיך. אביך מסתובב בחדרך באי נוחות.
"תמיד רצית לדעת איפה גרנו לפני שהגענו לכאן. אם תזיזי את השטיח, תגלי."[/QUOTE]
''מה.. שטיח? עוד מעט תגיד לי שיש עיר מתחת לשטיח שלי'' אומר בציניות אשר נובעת מסקרנות ופחד כאחד.
אני יזיז את השטיח ואומר ''אגב אבא איפה אמא?''
אביט מתחת לשטי ואצפה לראות פרקט כמו שאר רצפת חדרי.
[b]אנג'ל ~
[/b]
'כדי שאתגלה עליך לגלות אותי. הדרך לגלות אותי היא למצוא משהו לא טבעי בעולם הטבעי שיצרתי. ' נשמע הקול של פאנג בתוך הראש שלך. 'אני יכול להיות בכל מקום. הבט סביב! מה לא טבעי פה?!'
[b]וונדי ~
[/b]
את מזיזה את השטיח ומגלה דלת מעץ.
"תבעטי בדלת." אומר אביך. "אמא מחכה לנו כבר שם."
[QUOTE=ヒトカゲ;1367756][b]אנג'ל ~
[/b]
'כדי שאתגלה עליך לגלות אותי. הדרך לגלות אותי היא למצוא משהו לא טבעי בעולם הטבעי שיצרתי. ' נשמע הקול של פאנג בתוך הראש שלך. 'אני יכול להיות בכל מקום. הבט סביב! מה לא טבעי פה?!'
[/QUOTE]
"הכל, בניין לא יכול להיעלם סתם ככה זאת אשליה "אומר בביטחון.
[b]וונדי ~
[/b]
את מזיזה את השטיח ומגלה דלת מעץ.
"תבעטי בדלת." אומר אביך. "אמא מחכה לנו כבר שם."[/QUOTE]
''אבל מה עם לינה..?'' אתחיל לומר
''אויש נו טוב.. היום הזה לא יכול להיות מוזר יותר'' אומר ואבעט בדלת
אני ארד למקום אליו מובילה הדלת יחד עם אבי
[b]אנג'ל ~
[/b]
'הבניין נעלם באופן טבעי. הכל נעשה באופן טבעי!' צחק פאנג. 'אולי אתה בכלל לא מתאים לעולם הזה כסוף זנב שלי? אולי תביא לי את זנבך למשכון?'
[b]וונדי ~
[/b]
המחזה היה מטורף. קור בידר את שערותיך כשעיר שלמה נחשפה תחת לרגליך בשמי הלילה. עיר מוקפת ערים בה אנשים עפו סביב בעזרת מטאטאים וחיות מוזרות נראו עסוקות.
"גלאריה סאה." אמר אביך. "קדימה וונדי, הביעי משאלה ויצמחו לך כנפיים! קפצי!"
[b]וונדי ~
[/b]
המחזה היה מטורף. קור בידר את שערותיך כשעיר שלמה נחשפה תחת לרגליך בשמי הלילה. עיר מוקפת ערים בה אנשים עפו סביב בעזרת מטאטאים וחיות מוזרות נראו עסוקות.
"גלאריה סאה." אמר אביך. "קדימה וונדי, הביעי משאלה ויצמחו לך כנפיים! קפצי!"[/QUOTE]
''מה לעזע...'' אתחיל לומר, הכל קרה מהר מידי אבל התרגשות אחזה בי למשמע המילה כנפיים, לעוף תמיד רציתי.
אני אקפוץ ואביע משאלה בסתר ליבי ''הלוואי שאבין מה לעזעזל קורה פה''.
אחרי כל מה שקרה כבר אצפה לזוג כנפיים ורודות שיצאו מגבי ואולי מראשי.
לאחר מכן אומר ''אבא מה קורה פה..אנחנו..לא בני אדם נכון?''
[QUOTE=ヒトカゲ;1367764][b]אנג'ל ~
[/b]
'הבניין נעלם באופן טבעי. הכל נעשה באופן טבעי!' צחק פאנג. 'אולי אתה בכלל לא מתאים לעולם הזה כסוף זנב שלי? אולי תביא לי את זנבך למשכון?'
[/QUOTE]
אסתכל סביב על מנת לראות דברים יוצאי דופן.
[b]וונדי ~
[/b]
את קופצת, הדבר האחרון שאת יכולה לעשות זה לדבר. את מעולם לא חווית נפילה כה גבווה. הלב שלך נעתק לרגע ושנייה לפני שהתרסקת בקרקע מעין כרית אוויר עצרה אותך לפני המוות ואז כביכול הכרית אוויר נעלמה ואת נפלת על פניך, כך שערותיך הלבנות מפוזרות ומבולגנות.
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה מביט סביב. הרחוב נראה רגיל, בני אדם התהלכו רגיל והשמיים נראו רגיל. הכל נראה לגמרי רגיל.