פוקימון-דור הגיבורים החדש!

[COLOR=#ff0000][B]מייק-[/B]
אתה חוזר למרכז הפוקימונים עם מחשבות ותהיות לגבי מה שהיה היום. כשאתה נכנס למרכז הפוקימונים האחות ג'וי מספרת לך שמיסטי התעוררה ומרגישה בסדר גמור, ואילו סקווירטל הלך לישון במחלקת הפוקימונים של המרכז. אתה מקבל הודעה בפוקידע שלך מג'קלין שמבקשת ממך לתחקר את מיסטי בבוקר כדי להבין מה נגנב מהמקום. אתה מקבל מפתח מהאחות ג'וי לחדר ונכנס אליו, מתקלח, מצחצח שיניים והולך לישון מלא במחשבות. אתה מתעורר בבוקר ליום חדש. מה תעשה?
[/COLOR][COLOR=#0000cd]
[B]גרייס-
את מי? לארביטר?[/B]
את בטוחה בדעתך שאסור לך להיות פזיזה. את משחררת את הפוקימונים שלך. לצערך רעש שחרור הפוקימונים גורם לאנשי צוות ניאו רוקט לחשוד. קווילבה מתגנב דרך השיחים לגבי שני חיילי צוות ניאו רוקט שמתקרבים לאזור שלכם ובלי לבזבז זמן הוא פולט עשן שחור וסמיך שמקיף את שני החיילים וגורם להם להשתעל. שני החיילים האחרים מתחילים לצעוק אך איווי שולח לשניהם מנת נימנום שגורמת להם להיות אדישים ולהירדם חיש מהר. עיניה של מיסדרייווס מתחילות לזהור כשהיא נכנסת לתוך העשן שקווילבה יצר ויורה קרן בלבול על שני החיילים שמתחילים למלמל מילים ושטויות, אחד מהם אפילו מכה את עצמו בנגיחות על בול עץ. קווילבה מזנק לכיוון סלבי ושורף באמצעות אש נמוכה את השלשלאות אך למרבה הפלא הן לא נשברות כלל וכלל. את מתקרבת לכיוון ומבחינה מרחוק בחור מנעול. סלבי מבחין בכם ומחייך. לפתע שני החיילים המבולבלים רצים אלייך, שניהם מתכוננים לקרב פיזי איתך. מה תעשי?

[/COLOR][COLOR=#006400][B]פטריק-[/B]
[RIGHT]"אני מצטער קיי. לא חשבתי, רק הגנתי על עצמי" אתה אומר מיד להגנתך. "ובכל זאת, הם פגעו בה! הם פגעו בגרדניה רק כי היא הגנה על איזה פרח מסוים, ואם סקורופי ולאקסיו לא היו מגלים יוזמה, יכול להיות שהם היו פוגעים גם בי! נכון שלא הייתי כל כך ברור עם ההנחיות שלי אליהם, אבל גם לא אמרתי להם להרוג אותם. רק רציתי לנטרל אותם כדי שאוכל לקחת את גרדניה. אני מצטער, ובכל זאת, איך אני אמור לעמוד מהצד ולתת להם להכות אותה, סתם ככה?" אתה מוסיף ופרצופו של קיי נהיה עצבני אפילו יותר. "תחזיר את הפוקימונים שלך לפוכדורים שלהם. עכשיו" קיי אומר בקול מפחיד ואתה נענה לבקשתו. כששניכם נמצאים לבד עם גארדניה קיי עומד ומביט בך בפרצוף כועס. "מהי ההגדרה לדעתך למאמן פוקימונים? מאמן פוקימונים אחראי לא רק מאמן פוקימונים בשביל קרבות מכון וליגה" קיי מסביר לך. "מאמן פוקימונים אמיתי הוא מאמן שיודע איך לגרום לפוקימונים שלו לשלוט על הכוח שלהם, ולרסן אותם אם צריך. מה שעשית שם זה לא לרסן אלא נקרא לתת להם להשתולל. אני מאמן את הפוקימונים שלך כדי שיהיו חזקים, אבל אם אתה כמאמן לא יכול לשלוט על התגובות של הפוקימונים שלך אז אתה בבעיה רצינית. סיבה נוספת לכך שאני מתנגד לכך היא שצוות גלאקטיק זוכרים. תגרום למעצר של החיילים שלהם, ניחא. אבל תהרוג להם חיילים? הם יחפשו אותך. ירצו לדעת מי אתה. וכל התדמית שלך צריכה להיות סודית. אסור לך לחשוב שהם יודעים מי אתה. אסור להם. כי אז הם יכולים לפגוע במשפחה שלך. באנשים שקרובים אליך" קיי אומר ברצינות מלאה. "המזל שלך הוא שביטלתי את מצלמות האבטחה, לא רואים אותך מעלף את שתי החיילות באחת הקומות. אליהן שלחתי כוח משטרה שייקח אותן. המזל הגדול שלך זה שלא ראו מי הרג להם שני חיילים. ואני לא אומרתי לא להגן על גארדניה, אלא לנטרל אותם. לעלף למעצר." קיי מוסיף בקול שקול. גארדניה מתחילה לפקוח את עיניה. "תיקח אותה למרכז הפוקימונים. תתחקר אותה על מה קרה כשתרגיש בנוח לדבר. תזכור תמיד. להרוג כשאתה או הפוקימונים שלך בסכנת חיים ממשית. חוץ מזה הפגנת יכולות מצוינות, רואים שאתה מיישם את מה שאני מלמד אותך" קיי אומר ונפרד ממך, "תעדכן אותי על גארדניה. יש לי כמה דברים לעשות" קיי אומר ונכנס לתוך היער. מה תעשה?

[/RIGHT][/COLOR][COLOR=#0000cd][RIGHT][B]דרו-
אהבתי מה שעשית עם ליליפאפ, תיכננתי שאולי תתפוס אותו אבל תגיד ללנורה שתשמור עליו ותאמן אותו, אבל מה שעשית זה אותו הדבר חח [/B]
אתה קורא לפוקימונים שלך בהערצה וכולכם עושים חיבוק קבוצתי משותף. "איזה אלופים, איזה צוות חזק יש לי, כמה תושיה! גאה בכם מאוד היום!" אתה אומר להם בהתפעלות וכל הפוקימונים שלך נראים שמחים ומאושרים שהם איתך ושהם נמצאים ביחד. דרומקה קופץ לך על הראש ואילו אושוואוט מזנק לך על הכתף כשריולו רוקד עם ווירליפד בהנאה. אתה מעיף מבט חטוף על פרנסיקוס שלא מבחין בך, מבט מלא כעס, אתה מקווה שיירקב בכלא לשארית חייו האומללים. אתה ניגש ללנורה ומרים את ליליפאפ שנראה נהנה מאוד "כל הכבוד חבר קטן! אתה באמת היית אלוף! אילולא אתה לא הייתי משתחרר ולא היינו עוצרים את הטקס המזוויע... אתה מדהים!" אתה אומר ליליפאפ שנובח בשמחה ומלקק את פרצופך בהנאה. אתה מניח אותו על הקרקע וכל הפוקימונים שלך מתקבצים סביבו ונראה שהוא מתחבב עליהם מאוד, במיוחד על דרומקה שעולה על גבו ומתחיל לרכוב על ליליפאפ המהיר בכל רחבי המכון, כששאר הפוקימונים שלך רודפים אחריהם כמשחק. אתה מחייך לכיוון הפוקימונים שלך שמשחקים ופונה ללנורה שבינתיים מדברת עם מספר מאמנים מבוהלים "היי תגידי לנורה, מה את אומרת שתשמרי לי על הליליפאפ הקטן הזה. אני רוצה עוד להתחזק ולבנות את עצמי ובנתיים שיהיה אצלך והתאמן איתך ועם הפוקימונים שלך עד שארגיש מוכן לאמן אותו. בבקשה?" אתה שואל אותה בנימוס. היא מחייכת אליך חיוך רחב. "אעשה זאת בשמחה. הוא עדיין גור אך רואים שיש לו את זה. לכל פוקימון באשר הוא יש מקום אצלי במכון, ואם אתה מתיימר לתפוס את ליליפאפ, אני מבטיחה לך שאאמן אותו ואתן לו בית אמיתי עד שתחליט שתיקח אותו. ובמקרה ותרצה להחזיר אותו בשביל לאמן פוקימונים אחרים אל תתבייש. פשוט תשלח אותו אליי שוב ואני בשמחה אשמור עליו (כמו שנגיד צ'אריזרד חוזר לצ'אריפיק ואלי, ואש קורא לו בכל פעם שהוא צריך אותו). ליליפאפ מאוד אוהב אותך ונראה שהוא התחבר בצורה מושלמת עם הפוקימונים שלך" לנורה מדברת עם הבעת פנים שמחה שכל העניין נפתר לטובה. לבקשת ניקולס אתה יוצא איתו החוצה, אתה והפוקימונים שלך נפרדים מלנורה ומליליפאפ שמלקק אותך פעם אחרונה. אתה מחזיר את הפוקימונים שלך ויוצא עם ניקולס מהמכון, אתה יושב ומספר לו על הכל. על צורת הטקס, איך הוא התחיל, מה קרה בו, סדר האירועים ועל איך הצלחת להשתלט על המצב. "כל הכבוד. לא יכולתי לצפות לדבר יותר טוב שתעשה. באימון הבא נתרגל קשרים בצורה טובה יותר. שתדע להיחלץ מהם גם בלי עזרה של פוקימונים" ניקולס אומר לך בחיוך. "דבר אחרון שאני צריך ממך, אני אמור לקבל דוחות מהמשטרה על תחקורים של הנעדרים על איפה הם שהו, ככה נוכל אולי להגיע למקומות נוספים בהם מוחזקים אנשים נוספים או מקומות שעלולים להגיע אליהם אנשים. לך למרכז הפוקימונים, כל הנעדרים שם. תבחר אחד ותרשום ביומן שלך את העדות של מה שעבר. בנוסף תברר שיש להם לאן ללכת ומקום לישון בו. אדבר איתך בערב." ניקולס אומר לך ואתם נפרדים לשלום. "עבודה מצוינת. אני מרוצה מאוד" הוא מוסיף. אתה נכנס למרכז הפוקימונים ורואה את האיש הזקן ביחד עם אישה זקנה בוכים ביחד, כנראה אשתו ואתה גם מבחין בנערה הבלודינית מהתמונות [/RIGHT][IMG]http://www.interload.co.il/upload/8506759.gif[/IMG] מחבקת [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/501.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/548.gif[/IMG][IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/595.gif[/IMG] עם דמעות בעיניים, כנראה שזה האיחוד הראשון שלה עם הפוקימונים שלה מאז שנחטפה על ידי צוות פלזמה. מה תעשה?[/COLOR]

[QUOTE=Sharpedo;1500511][COLOR=#ff0000][B]מייק-[/B]
אתה חוזר למרכז הפוקימונים עם מחשבות ותהיות לגבי מה שהיה היום. כשאתה נכנס למרכז הפוקימונים האחות ג'וי מספרת לך שמיסטי התעוררה ומרגישה בסדר גמור, ואילו סקווירטל הלך לישון במחלקת הפוקימונים של המרכז. אתה מקבל הודעה בפוקידע שלך מג'קלין שמבקשת ממך לתחקר את מיסטי בבוקר כדי להבין מה נגנב מהמקום. אתה מקבל מפתח מהאחות ג'וי לחדר ונכנס אליו, מתקלח, מצחצח שיניים והולך לישון מלא במחשבות. אתה מתעורר בבוקר ליום חדש. מה תעשה?
[/COLOR][COLOR=#0000cd]
[/COLOR][/QUOTE]

'יום חדש, הרפתקה חדשה' אקום בחשיבה על המשפט הנדוש הזה. 'יש לי הרבה עבודה היום. לתחקר את מיסטי, לבדוק את שלומו של סקווירטל וכמובן אם היא תבריא לאתגר את מיסטי לקרב המובטח. אבל אתחיל צעד צעד' אחשוב בעודי מתארגן ויוצא לכיוון מיסטי על מנת לשאול אותה איך היא מרגישה והאם היא יכולה לספר לי מי זה הבחור הזה ומה הוא גנב.

[QUOTE=Sharpedo;1500511][RIGHT][COLOR=#333399][B][U]דרו-[/U]
אהבתי מה שעשית עם ליליפאפ, תיכננתי שאולי תתפוס אותו אבל תגיד ללנורה שתשמור עליו ותאמן אותו, אבל מה שעשית זה אותו הדבר חח [/B]
אתה קורא לפוקימונים שלך בהערצה וכולכם עושים חיבוק קבוצתי משותף. "איזה אלופים, איזה צוות חזק יש לי, כמה תושיה! גאה בכם מאוד היום!" אתה אומר להם בהתפעלות וכל הפוקימונים שלך נראים שמחים ומאושרים שהם איתך ושהם נמצאים ביחד. דרומקה קופץ לך על הראש ואילו אושוואוט מזנק לך על הכתף כשריולו רוקד עם ווירליפד בהנאה. אתה מעיף מבט חטוף על פרנסיקוס שלא מבחין בך, מבט מלא כעס, אתה מקווה שיירקב בכלא לשארית חייו האומללים. אתה ניגש ללנורה ומרים את ליליפאפ שנראה נהנה מאוד "כל הכבוד חבר קטן! אתה באמת היית אלוף! אילולא אתה לא הייתי משתחרר ולא היינו עוצרים את הטקס המזוויע... אתה מדהים!" אתה אומר ליליפאפ שנובח בשמחה ומלקק את פרצופך בהנאה. אתה מניח אותו על הקרקע וכל הפוקימונים שלך מתקבצים סביבו ונראה שהוא מתחבב עליהם מאוד, במיוחד על דרומקה שעולה על גבו ומתחיל לרכוב על ליליפאפ המהיר בכל רחבי המכון, כששאר הפוקימונים שלך רודפים אחריהם כמשחק. אתה מחייך לכיוון הפוקימונים שלך שמשחקים ופונה ללנורה שבינתיים מדברת עם מספר מאמנים מבוהלים "היי תגידי לנורה, מה את אומרת שתשמרי לי על הליליפאפ הקטן הזה. אני רוצה עוד להתחזק ולבנות את עצמי ובנתיים שיהיה אצלך והתאמן איתך ועם הפוקימונים שלך עד שארגיש מוכן לאמן אותו. בבקשה?" אתה שואל אותה בנימוס. היא מחייכת אליך חיוך רחב. "אעשה זאת בשמחה. הוא עדיין גור אך רואים שיש לו את זה. לכל פוקימון באשר הוא יש מקום אצלי במכון, ואם אתה מתיימר לתפוס את ליליפאפ, אני מבטיחה לך שאאמן אותו ואתן לו בית אמיתי עד שתחליט שתיקח אותו. ובמקרה ותרצה להחזיר אותו בשביל לאמן פוקימונים אחרים אל תתבייש. פשוט תשלח אותו אליי שוב ואני בשמחה אשמור עליו (כמו שנגיד צ'אריזרד חוזר לצ'אריפיק ואלי, ואש קורא לו בכל פעם שהוא צריך אותו). ליליפאפ מאוד אוהב אותך ונראה שהוא התחבר בצורה מושלמת עם הפוקימונים שלך" לנורה מדברת עם הבעת פנים שמחה שכל העניין נפתר לטובה. לבקשת ניקולס אתה יוצא איתו החוצה, אתה והפוקימונים שלך נפרדים מלנורה ומליליפאפ שמלקק אותך פעם אחרונה. אתה מחזיר את הפוקימונים שלך ויוצא עם ניקולס מהמכון, אתה יושב ומספר לו על הכל. על צורת הטקס, איך הוא התחיל, מה קרה בו, סדר האירועים ועל איך הצלחת להשתלט על המצב. "כל הכבוד. לא יכולתי לצפות לדבר יותר טוב שתעשה. באימון הבא נתרגל קשרים בצורה טובה יותר. שתדע להיחלץ מהם גם בלי עזרה של פוקימונים" ניקולס אומר לך בחיוך. "דבר אחרון שאני צריך ממך, אני אמור לקבל דוחות מהמשטרה על תחקורים של הנעדרים על איפה הם שהו, ככה נוכל אולי להגיע למקומות נוספים בהם מוחזקים אנשים נוספים או מקומות שעלולים להגיע אליהם אנשים. לך למרכז הפוקימונים, כל הנעדרים שם. תבחר אחד ותרשום ביומן שלך את העדות של מה שעבר. בנוסף תברר שיש להם לאן ללכת ומקום לישון בו. אדבר איתך בערב." ניקולס אומר לך ואתם נפרדים לשלום. "עבודה מצוינת. אני מרוצה מאוד" הוא מוסיף. אתה נכנס למרכז הפוקימונים ורואה את האיש הזקן ביחד עם אישה זקנה בוכים ביחד, כנראה אשתו ואתה גם מבחין בנערה הבלודינית מהתמונות
[/COLOR][/RIGHT]
[COLOR=#333399][IMG]http://www.interload.co.il/upload/8506759.gif[/IMG] מחבקת [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/501.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/548.gif[/IMG][IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/595.gif[/IMG] עם דמעות בעיניים, כנראה שזה האיחוד הראשון שלה עם הפוקימונים שלה מאז שנחטפה על ידי צוות פלזמה.
[B]מה תעשה?[/B][/COLOR][/QUOTE]
מעולה ככה, זה מה שרציתי לעשות איתו כרגע. כי יש כמה שיותר דחוף לי לתפוס כמו מעופף או עשב או אדמה...
~~~~
אביט בכולם ואחליט להשאיר בצד את זוג המבוגרים, הם במצב רגיש וברגע אינטימי בינהם. אכבד אותם ואניח להם להירגע מטבעם. אלך אל הנערה היפייפיה בצעדים איטיים, אשתדל לא ליפול עליה ולהעיק לה ואז אכרע ברך ואשאל בחביבות "היי גם לי יש אושאווט בדיוק כמו זו שלך, ואילו פוקימונים חביבים הם אלו..." אפנה אליהם כשאני קורץ לה ומנסה להתחבר אליה מבלי לעורר מהומה בינינו. "היי אגב, שמי דרו. הבחור ממיקודם מן המכון"

דרו-
אתה מחליט להשאיר את זוג המבוגרים לבדם, נראה שהם עסוקים בלהשלים פערים ולהתייחד ביחד. אתה ניגש לבחורה היפה, לאט, ככל שאתה מתקרב אתה שומע את בכייה ואת דיבורה לפוקימונים שלה. "אני כל כך מצטערת...אני לא אעזוב אתכם שוב לעולם" איתה הפוקימונים שלה שלא מרפים ממנה לרגע. אתה מתקרב אליה וכורע ברך מולה, הנערה פותחת את עינייה ורואה אותך, אתה מבחין שג'ולטיק, פוקימון העכביש החשמלי מביט בך בפרצוף כעוס ומאיים לחשמח אותך אם תתקרב עוד, "ג'ולטיק חמוד, זה בסדר. הוא מהטובים. אני חושבת" הנערה אומרת ומרגיעה את הפוקימון שלה. הקריצה שלך נענית בחוסר תגובה מהנערה, אך נראה שהיא קצת מוחמאת. אתה מציג את עצמיך בפניה. "היי דרו..קוראים לי ליסה. אלו הם אושויאוט, פטיל וג'ולטיק." הבחורה מציגה בפניך את הפוקימונים שלה שנראים מגוננים עליה, במיוחד אושוואוט שמביטה בך במבט עצבני. מה תעשה?

[QUOTE=Sharpedo;1500511][COLOR=#ff0000][B]
[/COLOR][COLOR=#006400][B]פטריק-[/B]
[RIGHT]"אני מצטער קיי. לא חשבתי, רק הגנתי על עצמי" אתה אומר מיד להגנתך. "ובכל זאת, הם פגעו בה! הם פגעו בגרדניה רק כי היא הגנה על איזה פרח מסוים, ואם סקורופי ולאקסיו לא היו מגלים יוזמה, יכול להיות שהם היו פוגעים גם בי! נכון שלא הייתי כל כך ברור עם ההנחיות שלי אליהם, אבל גם לא אמרתי להם להרוג אותם. רק רציתי לנטרל אותם כדי שאוכל לקחת את גרדניה. אני מצטער, ובכל זאת, איך אני אמור לעמוד מהצד ולתת להם להכות אותה, סתם ככה?" אתה מוסיף ופרצופו של קיי נהיה עצבני אפילו יותר. "תחזיר את הפוקימונים שלך לפוכדורים שלהם. עכשיו" קיי אומר בקול מפחיד ואתה נענה לבקשתו. כששניכם נמצאים לבד עם גארדניה קיי עומד ומביט בך בפרצוף כועס. "מהי ההגדרה לדעתך למאמן פוקימונים? מאמן פוקימונים אחראי לא רק מאמן פוקימונים בשביל קרבות מכון וליגה" קיי מסביר לך. "מאמן פוקימונים אמיתי הוא מאמן שיודע איך לגרום לפוקימונים שלו לשלוט על הכוח שלהם, ולרסן אותם אם צריך. מה שעשית שם זה לא לרסן אלא נקרא לתת להם להשתולל. אני מאמן את הפוקימונים שלך כדי שיהיו חזקים, אבל אם אתה כמאמן לא יכול לשלוט על התגובות של הפוקימונים שלך אז אתה בבעיה רצינית. סיבה נוספת לכך שאני מתנגד לכך היא שצוות גלאקטיק זוכרים. תגרום למעצר של החיילים שלהם, ניחא. אבל תהרוג להם חיילים? הם יחפשו אותך. ירצו לדעת מי אתה. וכל התדמית שלך צריכה להיות סודית. אסור לך לחשוב שהם יודעים מי אתה. אסור להם. כי אז הם יכולים לפגוע במשפחה שלך. באנשים שקרובים אליך" קיי אומר ברצינות מלאה. "המזל שלך הוא שביטלתי את מצלמות האבטחה, לא רואים אותך מעלף את שתי החיילות באחת הקומות. אליהן שלחתי כוח משטרה שייקח אותן. המזל הגדול שלך זה שלא ראו מי הרג להם שני חיילים. ואני לא אומרתי לא להגן על גארדניה, אלא לנטרל אותם. לעלף למעצר." קיי מוסיף בקול שקול. גארדניה מתחילה לפקוח את עיניה. "תיקח אותה למרכז הפוקימונים. תתחקר אותה על מה קרה כשתרגיש בנוח לדבר. תזכור תמיד. להרוג כשאתה או הפוקימונים שלך בסכנת חיים ממשית. חוץ מזה הפגנת יכולות מצוינות, רואים שאתה מיישם את מה שאני מלמד אותך" קיי אומר ונפרד ממך, "תעדכן אותי על גארדניה. יש לי כמה דברים לעשות" קיי אומר ונכנס לתוך היער. מה תעשה?

[/QUOTE]

'טעיתי' אחשוב. 'זה לא היה אמור לקרות כך. נהגתי בטיפשות ובשאננות. הרגתי חיילים ללא סיבה, וכעת, אם קיי לא היה עוזר לי, יכול להיות שצוות גלקטיק היו צדים אותי' אחשוב. 'אני חייב לעבוד עם הפוקימונים שלי על ריסון' אחשוב עוד בעודי רץ עם גרדניה אל עבר מרכז הפוקימונים. אומר לה:"הכל יהיה בסדר", בעודי הולך למרכז הפוקימונים ומבקש מהאחות ג'וי חדר. אכנס לחדר שהיא תיתן לי, אניח את גרדניה על המיטה ואסרוק אחר ציטוטים. אומר בלחש:"סקורופי, צא. חפש מכשירי האזנה. בלי לגרום נזק לשום דבר אחר". בינתיים, אגש לגרדניה ואשאל אותה:"את בסדר? עדיין כואבות לך הפגיעות שהם גרמו?"

[B]גרייס-
את מי? לארביטר?[/B]
את בטוחה בדעתך שאסור לך להיות פזיזה. את משחררת את הפוקימונים שלך. לצערך רעש שחרור הפוקימונים גורם לאנשי צוות ניאו רוקט לחשוד. קווילבה מתגנב דרך השיחים לגבי שני חיילי צוות ניאו רוקט שמתקרבים לאזור שלכם ובלי לבזבז זמן הוא פולט עשן שחור וסמיך שמקיף את שני החיילים וגורם להם להשתעל. שני החיילים האחרים מתחילים לצעוק אך איווי שולח לשניהם מנת נימנום שגורמת להם להיות אדישים ולהירדם חיש מהר. עיניה של מיסדרייווס מתחילות לזהור כשהיא נכנסת לתוך העשן שקווילבה יצר ויורה קרן בלבול על שני החיילים שמתחילים למלמל מילים ושטויות, אחד מהם אפילו מכה את עצמו בנגיחות על בול עץ. קווילבה מזנק לכיוון סלבי ושורף באמצעות אש נמוכה את השלשלאות אך למרבה הפלא הן לא נשברות כלל וכלל. את מתקרבת לכיוון ומבחינה מרחוק בחור מנעול. סלבי מבחין בכם ומחייך. לפתע שני החיילים המבולבלים רצים אלייך, שניהם מתכוננים לקרב פיזי איתך. מה תעשי?

התכוונתי לסלבי
אבל גם לארביטאר נכלל
~~
ארגיש פאניקה גואה בי אך אנשום עמוק ואדחיק את הלחץ. 'תזכרי מה שלמדת. את יכולה לעשות את זה' אחשוב במוחי ואתפקס. אכשיל את החייל הראשון שיגיע אליי על ידי בעיטה ברגל שלו ברגלי כדי להפיל אותו ואז אתן אגרוף לחייל השני. "חפשו מפתחות על החיילים הישנים!" הורה לפוקימונים שלי ותוך כדי קרב אסקור את גוף החיילים שנלחמים איתי כדי לראות אם אני מוצאת מפתחות. אתחמק מההתקפות שהם ינסו להנחית עליי ואמשיך על ידי התקפלת רגלי החיילים ומתן אגרופים ממוקדים.

[QUOTE=Sharpedo;1500567]דרו-
אתה מחליט להשאיר את זוג המבוגרים לבדם, נראה שהם עסוקים בלהשלים פערים ולהתייחד ביחד. אתה ניגש לבחורה היפה, לאט, ככל שאתה מתקרב אתה שומע את בכייה ואת דיבורה לפוקימונים שלה. "אני כל כך מצטערת...אני לא אעזוב אתכם שוב לעולם" איתה הפוקימונים שלה שלא מרפים ממנה לרגע. אתה מתקרב אליה וכורע ברך מולה, הנערה פותחת את עינייה ורואה אותך, אתה מבחין שג'ולטיק, פוקימון העכביש החשמלי מביט בך בפרצוף כעוס ומאיים לחשמח אותך אם תתקרב עוד, "ג'ולטיק חמוד, זה בסדר. הוא מהטובים. אני חושבת" הנערה אומרת ומרגיעה את הפוקימון שלה. הקריצה שלך נענית בחוסר תגובה מהנערה, אך נראה שהיא קצת מוחמאת. אתה מציג את עצמיך בפניה. "היי דרו..קוראים לי ליסה. אלו הם אושויאוט, פטיל וג'ולטיק." הבחורה מציגה בפניך את הפוקימונים שלה שנראים מגוננים עליה, במיוחד אושוואוט שמביטה בך במבט עצבני. מה תעשה?[/QUOTE]
״היי היי אין סיבה להתעצבן! אני זה שעזרתי למאמנת המקסימה שלכם להיחלץ מהצרה אליה נקלעה, אתם יודעים?״ אדבר ואסביר את עצמי לפוקימונים שלה ואקווה שמצב רוחם ישתנה.
ואז אבקש ממנה בנחמדות ״תקשיבי אני צריך להגיש עדות לרשויות הביטחון של כל המקרה, ואצטרך לראיין אותך, לדעת מי את מה היה ליפני המקרה ואיך הרגשת ומה חווית תוך כדי...״אסביר
״מה את אומרת תוכלי לעזור לי?״ אשאל בחיוך ובנימוס

[COLOR=#0000cd][B]גרייס-
חחחח לא הוא פוקימון אגדי. ובקשר ללארביטר אני רוצה לפתח את העלילה! חשבתי לתת לך פוקימון תינוק חמוד לא פחות [/B]
כולם מוקפת בפאניקה ששני החיילים מתקרבים אלייך. את נזכרת באימונים שלך עם וונסה ואת לא מוותרת על הזדמנות אמיתית לראות אם הם אכן השתלמו. את נכנסת לעמידת מוצא בקרב מגע וכשהחייל הראשון מכין אגרוף כדי לפגוע בך את מתחמקת ממנו ובועטת בחלק התחתון של רגלו וגורמת לו ליפול. החייל השני לא מהסס ומכוון אלייך בעיטה, את מחזיקה את גופו במיומנות רבה ומפעיל עליה כוח, מדחיקה אותו לגזע עץ במכון כשאת מחטיפה לו שלושה אגרופים בפנים. היד שלך מעט כואבת כי זאת הפעם הראשונה שלך בקרב, אך את נושמת אוויר לריאות ומרגישה אפילו כיף עם זה, לארביטר עומד לידך ומריע לך, נראה שהוא מאוד מתלהב ממך ומהפוקימונים שלך. הצלחת לעלף את החייל. החייל הראשון שכיוון אלייך אגרוף מתרומם ומוציא סכין וכמעט דוקר אותך, אך פאנפי מתגלגלת במהירות ופוגעת ברגליו, מפילה אותו שוב. לאחר מכן פורט קופצת עליו ומשתמשת בשריטות זעם שמורידות לחייל דם ומעלפות גם אותו. את מנסה לאתר מפתחות כלשהם במדי החיילים ואת מצליחה למצוא מפתח הדומה לצבע של השלשלאות. את רצה במהירות ליכוון סלבי ופותחת את השלשלאות. סלבי משוחרר. את מחזיקה אותו ביידיך ונראה שהוא מותש מאוד. את מקבלת הודעה מוונסה. "כשתשחררי את סלבי תגיעי מיד ליער לקס, ותכניסי אותו לביתן הקטן שנמצא בתוך היער, הימצאותו של סלבי שם תרחיק את ניאו רוקט מהעיר. קדימה" לפתע את שומעת תנועת אנשים. את מזהה את קולה האפל של שאם קורא בזעם למראה החיילים המעולפים. "תהרגו את כל מי שנמצא פה!" שאם קוראת. הפוקימונים שלך מפחדים. מה תעשי?[/COLOR]

[COLOR=#006400][B]פטריק-[/B]
אתה חושב על דבריו של קיי בראשך ומבין שהייתה לך טעות. אתה עושה עם עצמיך חשבון נפש ומבין שבאמת בנוסף לאימון הפוקימונים שלך תצטרך יותר לשים לב לצורה שבה הם משתמשים בכוח שלהם. אתה לוקח את גארדניה שכבר מסוגלת ללכת לבד ומכניס אותה למרכז הפוקימונים. אתה אומר לה שהכל יהיה בסדר ונראה שהיא מהנהנת ומסכימה איתך. למרכז הפוקימונים מקבלת אותך בשמחה האחות ג'וי שנבהלת מהמראה של גארדניה ומכניסה אותה במהירות לטיפול יותר טוב ממה שקיי יכל לעשות. אתה מחכה שעתיים רצופות עד שהאחות ג'וי ניגשת אליך ואומרת שכעת אתה יכול להגיע לגארדניה. אתה נכנס לחדר הטיפולים שלה, בה היא שוכבת על מיטת חולים כשהמשענת גורמת לכך שתראה את פרצופך ושגבה יהיה זקוף. אתה משחרר את סקורופי שמנסה למצוא מכשירי מעקב והוא אינו מוצא כלום. [RIGHT]"את בסדר? עדיין כואבות לך הפגיעות שהם גרמו?" אתה שואל אותה. "קצת..אין לי מילים להודות לך על מה שעשית בשבילי. הצלת את חיי" גארדניה אומרת בחיוך מותש. "הם רצו את זה.." גארדניה אומרת ושולפת מבגדיה פרח מושלם ויפייפה, שמעט התקמט בגלל החולצה הצמודה שלה [/RIGHT][IMG]http://cdn.bulbagarden.net/upload/1/16/Bag_Gracidea_Sprite.png[/IMG] "זה פרח גרסידאה, אתה יודע מה זה?" גארדניה שואלת אותך בסקרנות. מה תעשה?[/COLOR]

[COLOR=#0000cd][B]דרו-
כוחות הביטחון? נחמד.. רק תזכור שזה יכול לשים עליך סימן
[/B][RIGHT]״היי היי אין סיבה להתעצבן! אני זה שעזרתי למאמנת המקסימה שלכם להיחלץ מהצרה אליה נקלעה, אתם יודעים?״ אתה ממהר לגונן על עצמיך, אוושוואוט עדיין מביטה בך מעוצבנת, אך מגע ידיה של המאמנת שלה מרככת אותה ואת שני הפוקימונים האחרים לצוות שלה. "הוא צודק חמודים. הוא בסדר" ליסה אומרת ומצליחה להרגיע את הפוקימונים שלה, שכעת מקבלים אותך לחיקם. ״תקשיבי אני צריך להגיש עדות לרשויות הביטחון של כל המקרה, ואצטרך לראיין אותך, לדעת מי את מה היה ליפני המקרה ואיך הרגשת ומה חווית תוך כדי...״ אתה מסביר לה ונראה שהיא מעט מופתעת וספק מאמינה לך. ״מה את אומרת תוכלי לעזור לי?״ אתה מוסיף עם חיוך חמוד מצדך שגורם לליסה מעט להסמיק. "אם זה יעזור לאנשים אחרים..אעשה זאת" היא משיבה לך לשאלתך. אתם מסכמים שתנהלו את השיחה הזאת בחוץ. ניידות המשטרה כבר עזבו את העיר עם המבוקשים שעצרתם וכעת את, ליסה והפוקימונים שלה יושבים לרגלי המזרקה היפה. "ובכן..זה קרה לפני שבועיים אם אני לא טועה, התכוננתי מאוד לקרב המכון שלי נגד מאמן המכון השלישי, באגס אני חושבת..בכל מקרה התאמנתי עם אושוואוט על סילון האקווה שלה, השעה הייתה עשר בלילה, זה היה די מאוחר ואני מצטערת שהייתי לבד בשעה כזו, אבל אתה בטח יודע איך זה. מתאמנים כמה שצריך כדי להצליח במכון" ליסה אומרת ואתה מזדהה איתה. "אז הם באו.. שמעתי את אושוואוט צועקת, עטפו לי את העיניים בבד וכיסו את הפה שלי בבד עם סוג של חומר מרדים. מיד ישנתי. אחר כך התעוררתי בחדר צינוק ריק, מפוחדת עד מוות, לא ידעתי מה קורה.. פתאום הגיע אחד מהזקנים האלו כמו פרנסיקוס והתחיל לדבר איתי על כמה אני חוטאת ועל זה שאני חייבת להיות מטוהרת. עשה לי שטיפות מוח על הדת המטורפת שלהם, ומשהו על הדרקון הלבן ועל הדרקון השחור..יין ויאנג שנלחמים כל הזמן אחד בשני אבל בסוף מסתדרים. לא יודעת למה הוא הזכיר את זה" ליסה אומרת. "הם דאגו להאכיל אותי. לתת לי לשתות. אבל זה היה כל כך מבעית, אנשים אחרים לידי צרחו ובכו כל הזמן. נשים, גברים, שמעתי אפילו ילד או שניים אם כי לא בטוחה שבאמת הכניסו אותם לאן ששמו אותנו..כל כך פחדתי. הרגשתי מטונפת, בקושי קילחו אותי. הייתי מסריחה, היו רגעים שרציתי למות. תהיתי מה עם ההורים שלה והאחים שלי. עם כל הכאב והסבל,למרות הכל, בכל רגע שרק עבר דרשתי לראות את הפוקימונים שלי..אבל הם לא נתנו לי" ליסה לא מסוגלת להמשיך ומתחילה לבכות בכי תמרורים כבד, הפוקימונים שלה קופצים עליה ובוכים איתה, מחבקים אותה מכל הצדדים. "זה היה נוראי..אני לא יודעת אם אני יכולה להמשיך לחיות אחרי מה שקרה שם" היא מגמגמת בבכי ומשפילה את ראשה בין הפוקימונים שלה. מה תעשה?[/RIGHT][/COLOR]

[QUOTE]

מאט-
חחחחחחח וואו אתה ממש רצית לעוף משם אה? חוצפן!
"אין בעיה, העונג שלי." אתה אומר לה בחיוך ומתכוון להיפרד ממנה, אך אתה רואה שהיא לא כשירה לזוז. אתה עושה מאמץ אחרון ולוקח אותה ואת טורצ'יק למרכז הפוקימונים שם היא זוכה לטיפול רפואי מסור מהאחות ג'וי שמודה לך על כך. באותה נשימה אתה מרפא את הפוקימונים שלך וניגש למכון. אתה מחכה בתור בעוד כחצי שעה עד שלפתע שמך נשמע ואתה עולה לזירה. זירת הקרב של המכון אינה זירה פשוטה בלי שום אלמנט סביבתי, מולך עומד מנהיג המכון
בראולי. "שלום! קוראים לי בראולי ואני מנהיג המכון. אנחנו עומדים להתחיל בקרב. בהצלחה!" הוא אומר בחיוך וזורק פוכדור לאוויר, ממנו יוצא פוקימון דומה לפוקימון שבו נלחמת במערה "קדימה מדיטייט!" בראולי קורא ומחכה לפוקימון שלך. מה תעשה?
[/QUOTE]


[B]סורי שלא הגבתי תקופת עומס קלה
[/B]אני מביט בעיניט. הוא נראה כמו מאמן רציני מאוד. אני מרגיש את בטחוני מתערער לשנייה ובהבזק מהיר אני מרגיש את ידי אוחזת בכדור של טריקו. אבל משהו חסם אותי. אני פשוט שלחתי את סוואבלו החוצה בחדיעה שהיא בעלת ייתרון. נזפתי על עצמי וציינתי לעצמי שמבחינתי הקרב לא הוגן.
"סוואבלו השתמשי במתקפת אייס אווירי!" אני שומע את עצמי קורא.

[COLOR=#800080][B]מאט-
בקטנה, אל תשכח שטריקו לא מאומן, אבל מה שבא לך[/B]
אתה משחרר לאוויר את סוובלו שמצייצת בהתלהבות ומוכנה להילחם. לפקודתך סוובלו תופסת גובה ויוצאת במתקפת אס אווירי כנגד מדיטייט שמתחמק מהמתקפה באתלטיות. לבקשת מאמנו עיניו מתחילות לזהור באור כחול וגופה הקטן של סוובלו מוקף בו, לפתע גופה מתחיל להיות מוטח בקרקע מספר פעמים. סוובלו מתקשה להתגבר על המצב הזה. מה תעשה?[/COLOR]

[QUOTE=Sharpedo;1500637][COLOR=#800080][B]מאט-
בקטנה, אל תשכח שטריקו לא מאומן, אבל מה שבא לך[/B]
אתה משחרר לאוויר את סוובלו שמצייצת בהתלהבות ומוכנה להילחם. לפקודתך סוובלו תופסת גובה ויוצאת במתקפת אס אווירי כנגד מדיטייט שמתחמק מהמתקפה באתלטיות. לבקשת מאמנו עיניו מתחילות לזהור באור כחול וגופה הקטן של סוובלו מוקף בו, לפתע גופה מתחיל להיות מוטח בקרקע מספר פעמים. סוובלו מתקשה להתגבר על המצב הזה. מה תעשה?[/COLOR][/QUOTE]

[B]
איך היא חמקה מאייס אווירי? ועוד בקלילות? ידוע לך שזו מתקפה שלא חומקים ממנה?
בכל אופן, בגלל זה השחקן שלי רצה להשתמש בו. הוא יהיר ומנסה תמיד לאתגר את עצמו אבל משום מה הוא בחר דווקא בפוקימון בעל ייתרון ברור על מאדיטיט.
[/B]אני מביט בסוואבלו הנחבטת ואז מביט במאדיטייט. זה קורה גם עם ראלטס: היא צריכה קשר עין כדי להיות מסוגלת לשלוט על גופה של סוואבלו ולי התפתח רעיון.
"סוואבלו! השתמשי בערפל סמיך ככל שתוכלי רק כדי שתוכלי להפחית מעט את השליטה מספיק בכדי לשיר! אחרי שתשירי השתמשי באייס אווירי!"

[QUOTE=Sharpedo;1500633][COLOR=#0000cd][B]גרייס-
חחחח לא הוא פוקימון אגדי. ובקשר ללארביטר אני רוצה לפתח את העלילה! חשבתי לתת לך פוקימון תינוק חמוד לא פחות [/B]
כולם מוקפת בפאניקה ששני החיילים מתקרבים אלייך. את נזכרת באימונים שלך עם וונסה ואת לא מוותרת על הזדמנות אמיתית לראות אם הם אכן השתלמו. את נכנסת לעמידת מוצא בקרב מגע וכשהחייל הראשון מכין אגרוף כדי לפגוע בך את מתחמקת ממנו ובועטת בחלק התחתון של רגלו וגורמת לו ליפול. החייל השני לא מהסס ומכוון אלייך בעיטה, את מחזיקה את גופו במיומנות רבה ומפעיל עליה כוח, מדחיקה אותו לגזע עץ במכון כשאת מחטיפה לו שלושה אגרופים בפנים. היד שלך מעט כואבת כי זאת הפעם הראשונה שלך בקרב, אך את נושמת אוויר לריאות ומרגישה אפילו כיף עם זה, לארביטר עומד לידך ומריע לך, נראה שהוא מאוד מתלהב ממך ומהפוקימונים שלך. הצלחת לעלף את החייל. החייל הראשון שכיוון אלייך אגרוף מתרומם ומוציא סכין וכמעט דוקר אותך, אך פאנפי מתגלגלת במהירות ופוגעת ברגליו, מפילה אותו שוב. לאחר מכן פורט קופצת עליו ומשתמשת בשריטות זעם שמורידות לחייל דם ומעלפות גם אותו. את מנסה לאתר מפתחות כלשהם במדי החיילים ואת מצליחה למצוא מפתח הדומה לצבע של השלשלאות. את רצה במהירות ליכוון סלבי ופותחת את השלשלאות. סלבי משוחרר. את מחזיקה אותו ביידיך ונראה שהוא מותש מאוד. את מקבלת הודעה מוונסה. "כשתשחררי את סלבי תגיעי מיד ליער לקס, ותכניסי אותו לביתן הקטן שנמצא בתוך היער, הימצאותו של סלבי שם תרחיק את ניאו רוקט מהעיר. קדימה" לפתע את שומעת תנועת אנשים. את מזהה את קולה האפל של שאם קורא בזעם למראה החיילים המעולפים. "תהרגו את כל מי שנמצא פה!" שאם קוראת. הפוקימונים שלך מפחדים. מה תעשי?[/COLOR]

[COLOR=#006400][B]פטריק-[/B]
אתה חושב על דבריו של קיי בראשך ומבין שהייתה לך טעות. אתה עושה עם עצמיך חשבון נפש ומבין שבאמת בנוסף לאימון הפוקימונים שלך תצטרך יותר לשים לב לצורה שבה הם משתמשים בכוח שלהם. אתה לוקח את גארדניה שכבר מסוגלת ללכת לבד ומכניס אותה למרכז הפוקימונים. אתה אומר לה שהכל יהיה בסדר ונראה שהיא מהנהנת ומסכימה איתך. למרכז הפוקימונים מקבלת אותך בשמחה האחות ג'וי שנבהלת מהמראה של גארדניה ומכניסה אותה במהירות לטיפול יותר טוב ממה שקיי יכל לעשות. אתה מחכה שעתיים רצופות עד שהאחות ג'וי ניגשת אליך ואומרת שכעת אתה יכול להגיע לגארדניה. אתה נכנס לחדר הטיפולים שלה, בה היא שוכבת על מיטת חולים כשהמשענת גורמת לכך שתראה את פרצופך ושגבה יהיה זקוף. אתה משחרר את סקורופי שמנסה למצוא מכשירי מעקב והוא אינו מוצא כלום. [RIGHT]"את בסדר? עדיין כואבות לך הפגיעות שהם גרמו?" אתה שואל אותה. "קצת..אין לי מילים להודות לך על מה שעשית בשבילי. הצלת את חיי" גארדניה אומרת בחיוך מותש. "הם רצו את זה.." גארדניה אומרת ושולפת מבגדיה פרח מושלם ויפייפה, שמעט התקמט בגלל החולצה הצמודה שלה [/RIGHT][IMG]http://cdn.bulbagarden.net/upload/1/16/Bag_Gracidea_Sprite.png[/IMG] "זה פרח גרסידאה, אתה יודע מה זה?" גארדניה שואלת אותך בסקרנות. מה תעשה?[/COLOR]

[COLOR=#0000cd][B]דרו-
כוחות הביטחון? נחמד.. רק תזכור שזה יכול לשים עליך סימן
[/B][RIGHT]״היי היי אין סיבה להתעצבן! אני זה שעזרתי למאמנת המקסימה שלכם להיחלץ מהצרה אליה נקלעה, אתם יודעים?״ אתה ממהר לגונן על עצמיך, אוושוואוט עדיין מביטה בך מעוצבנת, אך מגע ידיה של המאמנת שלה מרככת אותה ואת שני הפוקימונים האחרים לצוות שלה. "הוא צודק חמודים. הוא בסדר" ליסה אומרת ומצליחה להרגיע את הפוקימונים שלה, שכעת מקבלים אותך לחיקם. ״תקשיבי אני צריך להגיש עדות לרשויות הביטחון של כל המקרה, ואצטרך לראיין אותך, לדעת מי את מה היה ליפני המקרה ואיך הרגשת ומה חווית תוך כדי...״ אתה מסביר לה ונראה שהיא מעט מופתעת וספק מאמינה לך. ״מה את אומרת תוכלי לעזור לי?״ אתה מוסיף עם חיוך חמוד מצדך שגורם לליסה מעט להסמיק. "אם זה יעזור לאנשים אחרים..אעשה זאת" היא משיבה לך לשאלתך. אתם מסכמים שתנהלו את השיחה הזאת בחוץ. ניידות המשטרה כבר עזבו את העיר עם המבוקשים שעצרתם וכעת את, ליסה והפוקימונים שלה יושבים לרגלי המזרקה היפה. "ובכן..זה קרה לפני שבועיים אם אני לא טועה, התכוננתי מאוד לקרב המכון שלי נגד מאמן המכון השלישי, באגס אני חושבת..בכל מקרה התאמנתי עם אושוואוט על סילון האקווה שלה, השעה הייתה עשר בלילה, זה היה די מאוחר ואני מצטערת שהייתי לבד בשעה כזו, אבל אתה בטח יודע איך זה. מתאמנים כמה שצריך כדי להצליח במכון" ליסה אומרת ואתה מזדהה איתה. "אז הם באו.. שמעתי את אושוואוט צועקת, עטפו לי את העיניים בבד וכיסו את הפה שלי בבד עם סוג של חומר מרדים. מיד ישנתי. אחר כך התעוררתי בחדר צינוק ריק, מפוחדת עד מוות, לא ידעתי מה קורה.. פתאום הגיע אחד מהזקנים האלו כמו פרנסיקוס והתחיל לדבר איתי על כמה אני חוטאת ועל זה שאני חייבת להיות מטוהרת. עשה לי שטיפות מוח על הדת המטורפת שלהם, ומשהו על הדרקון הלבן ועל הדרקון השחור..יין ויאנג שנלחמים כל הזמן אחד בשני אבל בסוף מסתדרים. לא יודעת למה הוא הזכיר את זה" ליסה אומרת. "הם דאגו להאכיל אותי. לתת לי לשתות. אבל זה היה כל כך מבעית, אנשים אחרים לידי צרחו ובכו כל הזמן. נשים, גברים, שמעתי אפילו ילד או שניים אם כי לא בטוחה שבאמת הכניסו אותם לאן ששמו אותנו..כל כך פחדתי. הרגשתי מטונפת, בקושי קילחו אותי. הייתי מסריחה, היו רגעים שרציתי למות. תהיתי מה עם ההורים שלה והאחים שלי. עם כל הכאב והסבל,למרות הכל, בכל רגע שרק עבר דרשתי לראות את הפוקימונים שלי..אבל הם לא נתנו לי" ליסה לא מסוגלת להמשיך ומתחילה לבכות בכי תמרורים כבד, הפוקימונים שלה קופצים עליה ובוכים איתה, מחבקים אותה מכל הצדדים. "זה היה נוראי..אני לא יודעת אם אני יכולה להמשיך לחיות אחרי מה שקרה שם" היא מגמגמת בבכי ומשפילה את ראשה בין הפוקימונים שלה. מה תעשה?[/RIGHT][/COLOR][/QUOTE]
ראשון... ביקשתי ראשון. יהיה לי קשה לצטט השבוע
~~~
״היי דיי... דיי... אל תבכי, אני חושב שאת יכולה ועוד איך להמשיך בחייך!״ אנחם וארגיע תחילה ואת המשפט השני אומר בלהט.
״עברת אתזה, הצלחת. בזכותך או בזכות גורם חיצון זה לא משנה. מה שצריך לקרות קורה. המשפחה, החברים והפוקימונים שלך שכלכך אוהבים אותך ואת יקרה להם קיבלו אותך בחזרה. אז תתאפסי, צאי לחופשה להרגע לצבור כוחות. ותמשיכי בדרכך!״ אסביר ואעודד אותה.
״יש עוד פרטים חשובים שאת זוכרת? מקומות? פנים של אנשים שאת יכולה לתאר? איזורים? מבנים?״

[COLOR=#0000cd][B]דרו-
חחח סליחה
[/B][RIGHT]״היי דיי... דיי... אל תבכי, אני חושב שאת יכולה ועוד איך להמשיך בחייך!״ אתה אומר מיד בניסיון לנחם את ליסה. ״עברת אתזה, הצלחת. בזכותך או בזכות גורם חיצון זה לא משנה. מה שצריך לקרות קורה. המשפחה, החברים והפוקימונים שלך שכלכך אוהבים אותך ואת יקרה להם קיבלו אותך בחזרה. אז תתאפסי, צאי לחופשה להרגע לצבור כוחות. ותמשיכי בדרכך!״ אתה אומר לה ומשהו בקולך גורם לה להירגע. "אני רק..יודעת ששום דבר בעולם יפריד אותי שוב מהפוקימונים שלי. זה הכל" ליסה אומרת בביטחון ומביטה לכל אחד מהפוקימונים שלה בעיניים שלהם. "תודה" ליסה מוסיפה וחיוך מוסמק בלתי נשלט משתלט על הפרצוף שלה. אתה מבקש ממנה פרטים נוספים וליסה מנסה להיזכר בבירור. "אני לא יודעת..כיסו את הראש שלי..אבל אני זוכרת שכשהעבירו אותי נכנס לי חול לפה. ולאוזניים. מלא סופות חול. זה לא היה נעים במיוחד" ליסה משחזרת. "האנשים היו חיילים. וכמה זקנים מטוטמים ופאנטיים כמו הטיפש מהמכון היום. וזהו.." ליסה מסיימת. אתה רושם הכל ביומן שלך ומבין שליסה רוצה מעט זמן איכות עם הפוקימונים שלה. אתה קם ונפרד ממנה. מבקש ממנה אם יהיה לה מידע נוסף שתודיע לך. "בטח..הנה המספר שלי" היא אומרת ואפילו קורצת לך עם חיוך חמוד, משאירה לך פתק נייר לבן עם המספר שלה שתוכל להכניס לפוקידע שלך. אתה מעט מסמיק כשהיא והפוקימונים שלה חולפים לכיוון מרכז הפוקימונים. כנראה כדי לישון ולנוח. הפוקידע שלך מצלצל, זה ניקולס. אתה עונה לו ומאשר שיש לך עדות. "נהדר. תעדכן אותי בהכל. תקשיב אני יודע שאתה אחרי הבלאגן של כל מה שהיה בבוקר והכל אבל ניסיתי לעשות לך טובה.. דיברתי עם לנורה והיא הסכימה באופן מיוחד לערוך לך קרב מכון בעוד שעתיים. בגלל שלזמן מה הקרוב הולכים לסגור את המכון והיא לא תוכל לספק יותר קרבות מכון. לכן כנראה תערכו את קרב המכון שלכם באחת מהזירות השכונתיות בעיר. יהיו מעט צופים ככה שלא יהיה משעמם" ניקולס מסביר עם צחקוק קל. "אז זה מתאים לך? אני מצטער אם אתה לא מעוניין בכך. אחרי הקרב ניפגש ונעיין על הכל ביומן שלך. תספר לי על הכל." ניקולס שואל אותך בנימוס. מה תעשה?


[B][COLOR=#800080]מאט-
כן הבנתי את הדמות שלך, רק אמרתי ספציפית על טריקו שזה יהיה כמעט הפסד בטוח. ומתקפת אס אווירי היא מתקפה כמו כל המתקפות, אפשר להתחמק ממנה.[/COLOR]
[/B][COLOR=#800080]אתה מביט בסוובלו ומקשר בין המקרה עם ראלטס כשלפתע עולה לך רעיון יפה מאוד.[/COLOR][COLOR=#800080]"סוואבלו! השתמשי בערפל סמיך ככל שתוכלי רק כדי שתוכלי להפחית מעט את השליטה מספיק בכדי לשיר! אחרי שתשירי השתמשי באייס אווירי!"אתה ממהר לפקוד על סוובלו שלמרות שנפגעה אינה מבזבזת זמן ומשחררת ערפל קריר וסמיך שמערפל את כלל הזירה. "מדיטייט! תישאר ממוקד!" בראולי אומר לפוקימון שלו. קשר העין שלו עם סוובלו אבד ולכן סוובלו משוחררת לעוף. מדיטייט המבולבל מסתכל ימינה ושמאלה בלחץ לזהות את סוובלו שמפתיעה אותו ופוגעת בו פגיעה ישירה בגבו עם אס אווירי. "מדיטייט לא מוותרים! תשתמש בכוח סודי! ואז בבעיטת קפיצה!" בראולי קורא. מה תעשה?[/COLOR]
[/RIGHT]
[/COLOR]

[QUOTE=Sharpedo;1500633][COLOR=#0000cd][B]גרייס-
חחחח לא הוא פוקימון אגדי. ובקשר ללארביטר אני רוצה לפתח את העלילה! חשבתי לתת לך פוקימון תינוק חמוד לא פחות [/B]
כולם מוקפת בפאניקה ששני החיילים מתקרבים אלייך. את נזכרת באימונים שלך עם וונסה ואת לא מוותרת על הזדמנות אמיתית לראות אם הם אכן השתלמו. את נכנסת לעמידת מוצא בקרב מגע וכשהחייל הראשון מכין אגרוף כדי לפגוע בך את מתחמקת ממנו ובועטת בחלק התחתון של רגלו וגורמת לו ליפול. החייל השני לא מהסס ומכוון אלייך בעיטה, את מחזיקה את גופו במיומנות רבה ומפעיל עליה כוח, מדחיקה אותו לגזע עץ במכון כשאת מחטיפה לו שלושה אגרופים בפנים. היד שלך מעט כואבת כי זאת הפעם הראשונה שלך בקרב, אך את נושמת אוויר לריאות ומרגישה אפילו כיף עם זה, לארביטר עומד לידך ומריע לך, נראה שהוא מאוד מתלהב ממך ומהפוקימונים שלך. הצלחת לעלף את החייל. החייל הראשון שכיוון אלייך אגרוף מתרומם ומוציא סכין וכמעט דוקר אותך, אך פאנפי מתגלגלת במהירות ופוגעת ברגליו, מפילה אותו שוב. לאחר מכן פורט קופצת עליו ומשתמשת בשריטות זעם שמורידות לחייל דם ומעלפות גם אותו. את מנסה לאתר מפתחות כלשהם במדי החיילים ואת מצליחה למצוא מפתח הדומה לצבע של השלשלאות. את רצה במהירות ליכוון סלבי ופותחת את השלשלאות. סלבי משוחרר. את מחזיקה אותו ביידיך ונראה שהוא מותש מאוד. את מקבלת הודעה מוונסה. "כשתשחררי את סלבי תגיעי מיד ליער לקס, ותכניסי אותו לביתן הקטן שנמצא בתוך היער, הימצאותו של סלבי שם תרחיק את ניאו רוקט מהעיר. קדימה" לפתע את שומעת תנועת אנשים. את מזהה את קולה האפל של שאם קורא בזעם למראה החיילים המעולפים. "תהרגו את כל מי שנמצא פה!" שאם קוראת. הפוקימונים שלך מפחדים. מה תעשי?[/COLOR]

"קדימה, אנחנו נוכל להתמודד עם הכל. גם עם שאם" אמלמל בשקט בתקווה להרגיע את הפוקימונים שלי. אביט לכיוון ממני נכנסתי לביתן ואראה אם אני יכולה לצאת משם בלי להיראות. אם כן, אצא משם ואתרחק במהירות ממחנה האוייב ואתקדם אל כיוון יער לקסם. אם לא, אנסה לחפש יציאה נוספת ולצאת ממנה. אם אין דרך לצאת מהמקום בלי קרב, אנסה למצא מסתור כדי שאוכל לתכנן את ההתקפה שלי בצורה טובה יותר.

[COLOR=#0000cd][B]גרייס-
תגידי בא לך אולי שפאנפי תהיה זכר ואיווי נקבה? כי זה יהיה מוזר שסילביאוןשלך יהיה זכר אבל ורוד כזה, זה אפשרי מה שבא לך [/B]
[RIGHT]"קדימה, אנחנו נוכל להתמודד עם הכל. גם עם שאם" את אומרת לפוקימונים שלך שמתקבצים סביבך. מנסה להרגיע אותם למרות שמדובר בשאם, אחת הנשים האכזריות ביותר שקיימות בג'וטו. נכנסת לתוך המכון דרך תעלת אוורר שנמצאת בתקרה. את ניגשת אליה בשנית אך לצערך היא ממוקמת גבוה מדי. את מחליטה לשנות חשיבה וסוקרת את הקירות ומוצאת פתח סודי. חלק מהאימונים של וונסה לימדו אותך שעם השנים בנו פתחי מילוט סודיים כדי להתחמק מהתקפות פתע אפשרויות של הצוותים. את והפוקימונים שלך נכנסים אך בטעות את יוצרת רעש כשהרגל שלך מתנגשת בקיר. "מה זה?!" שאם צועקת ואת שומעת ריצה לכיוונך. את ממהרת לסגור את המכסה כשבנשימה האחרונה את מצליחה להימלט. הלחץ עולה בכל גופך ואת והפוקימונים שלך מקפידים שהנשימות שלכם יהיו שקטות. את שומעת את צעדיה ש שאם מתקרבים לפתח. "אני בטוחה ששמעתי את זה פה.." קולה הארסי של שם ממלמל. ולאחר שאת שומעת שצעדיה מתרחקים את מתחילה לצאת עם הפוקימונים שלך. לאחר 10 דקות של מעברים סודיים וחשוכים אתם יוצאים ממבנה המכון ומתגנבים לתוך היער. אתם נכנסים לתוך עמקי היער לנקודת הציון שוונסה שלחה לכם, את מרימה את סלבי כל הדרך ואילו הוא מביט בך ומדי פעם נוגע בלחייך, "סלבי.." הוא ממלמל. עיניו נפקחות. הגעתם לאזור הביתן. [/RIGHT][IMG]http://up416.siz.co.il/up3/jmzmhzydz4yz.png[/IMG][IMG]http://up416.siz.co.il/up3/jmzmhzydz4yz.png[/IMG] מכתרים את הביתן ומתחילים לחפש אחרייך, לאור התרעה ששאם שלחה להם. את מנסה להסתתר אך לשווא. אחת החיילות מוצאות אותך וסוטרת לך בעוצמה בלחי, מפילה אותך ואת סלבי מהרגליים. החיילת ניגשת לקחת את סלבי כשאיווי נושך את ידה בעוצמה. "פוקימון מטונף!" החיילת קוראת ומזעיקה אליה את החיילים האחרים. שמשחררים את הפוקימונים שלהם ומוכנים לקרב איתך [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/228.gif[/IMG][IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/228.gif[/IMG][IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/070.gif[/IMG][IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/096.gif[/IMG][IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/023.gif[/IMG] הפוקימונים שלך עומדים דרוכים. לארביטר עומד ליד פאנפי הזועמת ונראה שהם מוכנים להילחם. מה תעשי?[/COLOR]