אסון הזמן!-פרקים אחרונים בהחלט!

קראתי את הסיפור בעיון רב ואני מוכרח להגיד שיש לך כישרון גדול לפתח עלילה! אתה ממש יודע לפתח עלילה בצורה רעיונית ומקראית, אני ממליץ לך למתב את עצמך בחיים בהתאם...
ובכן כעת אני גם אגיב תגובה בונה... יש לך נטייה לאבד את הראש, הכוונה היא שאתה מהיר מדי בשביל הקורא העלילה לא מוגדרת כ"מתפתחת" אלא "עוברת" אתה פשוט מדלג מכל פינה... תשתדל להקדים שאתה עובר מצב.
מאוד נהניתי, ואני ממשיך לעקוב.
הרווחת קורא!

תודה צ'ארמנדר!

פרק טוב!
מתי יתפרסם הפרק הבא?

היי מעכשיו אני מתחיל במשהו שלי
שהוא נקרא "סיכום הזמן" שאחרי כל 3-4 פרקים אני אעשה סיכום קטן כדי לראות שהבנתם את העלילה ומיד לאחר מכן אפרסם את הפרק הבא.

סיכום:
טוני מת ,החבורה מתפזרת במקומות שעדייין לא ברורים
אנחנו מקבלים הצצה לתוך חייו של ניק עם טוני
ואנו רואים את ניק בן ה-5 פוגש את טוני לראשונה לאחר המעבר מארה"ב לישראל במהירות כזו.
ניק וטוני ישר התחברו.
אנחנו מקביל גם את המצב בהווה
כאשר ארמגדון ,פיס וסטיוארט אנדרסון מגיעים למלחמת ספרטה כדי לחפש את הילדים ולעזור להם לצאת מלופ הזמן.
ארמגדון מוצא את טוני מת ומספר שהוא אבא שלו וטוני הוא בנו.
ביינתים במציאות אחרת אנחנו רואים את ארמגדון לפני הסיפור שהוא נפגש עם ניק וטוני וזהו הסיפור שבו הוא משנה את זהותו ומחפש את החבורה כדי להציל את העולם.
מתגלה לנו שהמנתח שלו הוא כריסוטופר אנדרסון בנו של סטיוארט בשנת 2040
נחספנו ביינתים לכמה שנים מרכזיות ,הראשונה היא שנת 2040 שבה מתרחש העתיד
השנייה היא בשנת הווה מ1994 עד 2010 שבה מראים את חייהם של טוני וניק
והשלישית שנחשפה אלינו בפרק האחרון היא שנת 20154 שבה אנחנו פוגשים דמות חדשה
ששמה שון ,ילד בן 17 שיום אחד מוצא ספר במרתף של ביתו ולאחר מכן קורא בספר וכשהוא מסיים לקרוא נשאב לזמן אחר מבלי לדעת איך לצאת.

עד כאן מובן?
כל השאלות שיש לכם לשאול ,תשאלו ,עד מחר ,הפרק הבא!

[u]פרק 4:שני אבות ושני בנים![/u]

בית ישן ,הרצפה עוד נקייה מהסעודה האחרונה שהמשפחה הרחוקה עשתה שם ,הכול נמצא במקומו וכאשר כמות הוילונות בבית לא מפסיקה וגורמת לבית להיראות מעט חשוך ואפל
בבית קר מרוב הצל שיש בו ,שון אוחז בידיו ואוחז סביב כתפיו הקפואות
אחרי שהוא רואה את לוח השנה שבו רשום "1994" הוא לא יכול להתנהג כרגיל
הוא יצא מחדרו ומחפש נפש חיה נוספת בבית אך הוא לא מוצא הוא מנסה למצוא את אבא שלו ואת חברים של אביו אבל הם נעלמו מהסלון
הכול נראה דומה אך עם זאת כל כך שונה וישן
"איפה אני לעזאזל!?" רטן שון שהוא בועט בספה מעור הישנה ורגלו כאבה מעט מהבעיטה שלו
הוא מביט בשעון שנמצא קצת מעל הטלוויזיה הקטנה עם האנטנה הענקית עליה וליד יש את השידה
הוא ניגש אל השידה ומחפש דברים שיכולים לעזור לו ,כך הוא שון ,הוא לא יוותר עד הרגע האחרון ועד שהוא ימצא מה שהוא מחפש.

המכונה מוציאה קצת עשן ,במקום שבו היא נעצרה והופיעה זה נראה ממש קטן ולא נוח
אנדרסון יוצא מהמכונה משתעל ומוציא את נשמתו לאחר שמהמכונה נשרפה מעט
"אוי ואבוי " אמר והמשיך להשתעל שידו על פיו
גם כך פיס וארמגדון קצת משתעלים ומחפשים את עצמם במקום החדש
"איפה אנחנו ?זה נורא קטן" אמר פיס כאשר הוא לא מצליח לזוז ,ארמגדון הסתכל מסביב וראה את המיקום שלהם ואז אמר :"אה. אנחנו בתא שירותים" אמר
"תא שירותים איפה?" הפסיק להשתעל אנדרסון ושאל
"בבית החולים בשנה 2040 " אמר ארמגדון ברצינות כאשר פיס לא ממש האמין לו ואפילו גחגח
"אין מצב!" נשמע קול מן התא הקטן שאמר פיס כמובן שלא האמין לרגע
"שימו לב שרק בגלל שנסענו כל כך קדימה המכונה נשרפה" אמר ארמגדון
"אז מה אנחנו עושים פה?" שאל אנדרסון בפליאה ולא מבין איך מלהיות ליד גופתו של אחד מהילדים שהוא גם בנו של ארמגדון עברנו להיות כל כך הרבה בעתיד מבלי לדעת מה אנחנו מחפשים ,לדעת אנדרסון אפילו ארמגדון לא יודע מה הוא מחפש אבל הוא פותח את דלת תא השירותים ויוצא משם
הוא מתחיל לצאת ומגיע למסדרון של בית החולים
שאותו הוא מתחיל לחקור ואנדרסון ופיס אחריו
ארמגדון רואה את אחת האחיות ושואל אותה "פרופסור כריסטופר נמצא?" שאל אותה
האחות הסתכלה עליו ובחנה אותנו ,הביטה בנו ולא הבינה מאיפה בנו
"כן אני יקרא לו ויגיד לו שמחפשים אותו " אומרת וממשיכה ללכת
"נחכה לו " אומר ארמגדון ויושב באחד הכיסאות שם שמיועד לאורחים ומסמן לנו גם לשבת עם הידיים
עוד לא היה ברור כל כך מה חיפשו שם השלושה אבל בטוח זה היה על הסיפור של טוני
אנדרסון חיכה לראות מי יגיע ואפילו לא ידע שמי שהולך להגיע הוא הבן שלו.
השלושה ישבו וחיכו ,בכל מיני תנוחות הם ישבו והשתעממו עד שמגיע כריסטופר
"ארמגדון ..." הוא אומר ונתקע בהלם קל.
הזמן הזה שארמגדון לקח אותם הוא בעצם זמן מסוים כאשר ארמגדון של הזמן ההוא כבר לא נמצא בבית החולים ,אבל ארמגדון שלנו כבר ביקר בבית החולים.
ארמגדון הביט בכריסטופר כאילו לא ראה אותה הרבה שנים כבר ,שזה נכון לגבי ארמגדון מצידו כריסטופר ראה את ארמגדון רק לפני יומיים
ארמגדון קם וחיבק את כריס.
החיבוק הזה היה ממש אמיתי והוא הראה לו את געגועיו אליו
סטיוארט אנדרסון ביינתים הביט בכריסטופר ובחן בו את המראה ,והבין שהוא מכיר אותו מאיפה שהוא אבל אין לו מושג מאיפה

כריסטופר הביט גם הוא בסטיוארט וידע בדיוק מי זה היה.
"למה אתה מביא אותו לכאן?" שאל כריס בלחש את ארמגדון באוזנו
ארמגדון השיב במהירות "לא ידעתי מה לעשות מצטער ,הגעתי במהירות האפשרית"
אומר ארמגדון בלחץ נפשי מאוד חזק .

שון מחפש את הדבר שיעזור לו למצוא את מה שהוא מחפש
אחרי חיפוש מעמיק הוא מבין שהוא לא ימצא כלום בתוך הבית ,שון מחליט לצאת מהבית .
היציאה גם דמתה לו ,זה היה ממש הבניין שלו וגם השכונה שלו אבל זה לא היה אותו הזמן
הוא מתחיל ללכת ברחוב כדי שיוכל לזהות מישהו שהוא מכיר ,רק שהפעם הוא יהיה יותר צעיר ב20 שנה
הוא לא מצא אף אחד ,שון ראה את המכולת שליד ביתו ששם הוא מכיר את המוכר
המוכר יצחק אפילו מכנה אותו בשם חיבה "יושקה" קורא לשון יצחק המוכר
שון רץ והוא עומד בכניסה למכולת ובוחן את המקום ומחפש את יצחק
הוא לא רואה שם את יצחק ולכן יוצא משם
לשון בלט משהו בעינו ,הוא ראה איש שמסתכל עליו אבל איך ששון קלט אותו בעינו האיש הסתובב והמשיך ללכת לכיוון הנגדי
האיש לבש מעיל ארוך וכובע ,הוא לבש משקפיים שכיסה את פניו וצעיף שכיסה את פרצופו התחתון.
למרות שזה היה קיץ לראות בן אדם לבוש במעיל ארוך כל כך זה דיי מוזר
שון המשיך להביט בו והתחיל לעקוב אחריו
האיש הסתובב אחורנית ואחרי שהוא קלט ששון מביט בו ועוקב אחריו האיש נעצר ,וכך מאחורה גם שון .
האיש נעצר פוזל מעט אחורנית כדי לראות איפה שון ממוקם והאם יוכל ..לברוח!
האיש התחיל לרוץ ,שון הבין שהוא קשור איכשהו לסיפור שלו ולכן רץ אחריו
שון ממשיך לרוץ אחריו והאיש ממשיך לפנייה הקרובה שפונה לתחנת אוטובוס ,האוטובוס בדיוק הגיע והוא עמד לעלות ,שון היה מאחוריו בכמה מטרים
אך פספס את האוטובוס ואת האיש ,האיש עלה לאוטובוס והאוטובוס התחיל לנסוע.
שון לא יכול לתת לאיש לברוח ,הוא ההזדמנות היחידה שלו לדעת מה הוא עושה בזמן אחר.
שון מתחיל לרוץ בסמטאות ולקצר את הדרך ,האוטובוס עובר מול עיניו של שון
שון מתחיל לרוץ ,הוא ממש קרוב לגב האוטובוס ,שון לא מוותר הוא קופץ על האוטובוס !
שון מחזיק מאחורה בחוזקה
הוא לא נותן לעצמו ליפול ועולה למעלה ,על גג האוטובוס הלא יציב שכל שנייה נותן פנייה הרסנית שיכולה לסיים את הסיפור בשביל שון .
הוא לא מוותר הוא חייב לדבר עם האיש הזה! הדרך היחידה לצאת מהזמן הזה הוא האיש
שון זוחל לקדמת האוטובוס שרק ציפורניו מחזיקות אותו הוא מגיע לקדמת האוטובוס
ודופק לנהג כמה פעמים
הנהג רואה את זה וכמובן מעט ,הוא עוצר
שון יורד מן הגג ורואה את האיש שכבר ירד מהאוטובוס ממשיך לרוץ
שון רץ אחריו ואומר לנהג "תודה " בחיוך
המרדף הזה נמשך זמן רב מדי ,האיש לא עוצר הוא מביט אחורה כל הזמן ולא נעצר
האיש פונה ,שון אחריו ,האיש לא יודע לאן רץ אלא סתם רץ
ואחריו ילד בן 17 שעוד את בחינת ה2000 מטר שלו הוא לא עשה אפילו
הריצה ממשיכה והופה!
האיש הגיע לדרך חסומה שבה הוא לא יכול לעבור קדימה יותר
הוא מחפש דרך אך לא מוצא שון מתקדם אליו מתנשף ואומר :"אני צריך אותך בבקשה תעצור!"
אומר והאיש מסתובב קצת ,ופתאום שולח אגרוף לכיוון פרצופו של שון אך הוא פספס
במקום זאת שון תפס את ידו של האיש וסיבב אותה האיש זעק "אח!!" מרוב כאבים
"תעצור אמרתי לך!" אומר שון ומשכיב אותו על ערימת קרטונים ומוריד את צעיפו ,כובעו ומשקפיו
מתחת התחפושת הוא רואה בן אדם רגיל ,קצת מבוגר עם צלקת על פניו
שון בחן בו את המראה שלו ולא יכול להוציא מפיו מילה .
האיש הביט בו ואמר "תשחרר אותי "
מתוך כיס מעילו של האיש בצבץ מכשיר קשר קטן
שון שלף אותו ושלח תדר של עזרה כפי שלמד בהכנה לצבא שעשו לו בבית הספר
מכשיר הקשר הגיב ומתוכו מישהו אמר "כן ארמגדון אני יכול לעזור?"

[b] בפרק הבא:
פרק 5:ילד מספר 7![/b]

ואאההההה אהבתי מגניב!!!

מיזה ילד מספר 7 =]

אלכס.. סבלנות ותדע הכל.
תודה

פרק טוב אבל יש כמה בעיות עם התיאורים...זה מפריע שגם אתה כותב יותר מידי שון במקום לכתוב הוא. גם תנסה להוסיף סימני פיסוק ותשמור על רווחים בין השורות(לפעמים זה יורד לך שורה)...אני מציע שלא תמהר לפני שאאתה מפרסם ותעשה הגאה או שתבקש ממישהו...
ותזכיר לי מי זה פיס.?

[quote][i]Originally posted by Dingo[/i]@Jan 8 2010, 11:29 PM
[b] פרק טוב אבל יש כמה בעיות עם התיאורים...זה מפריע שגם אתה כותב יותר מידי שון במקום לכתוב הוא. גם תנסה להוסיף סימני פיסוק ותשמור על רווחים בין השורות(לפעמים זה יורד לך שורה)...אני מציע שלא תמהר לפני שאאתה מפרסם ותעשה הגאה או שתבקש ממישהו...
ותזכיר לי מי זה פיס.? [/b][/quote]
תודה דינגו וזה ישתפר
פיס זה סבא של תאי.

העלילה נמשכת לכיוון מפתיע
אהבתי את הפרק

תודה
הפרק הבא מתעקב קצת

מתי תפרסם את הפרק הבא
?

סליחה על העיקוב.

[u]פרק 5:ילד מספר 7![/u]

שון שלף את מכשיר הקשר מכיסו של האיש
האיש היה בלחץ מטורף כאשר שון מחזיק את חולצתו ומקמט לו אותה הוא שולף את מכשיר הקשר וממנה נשמע קול :"כן ארמגדון אני יכול לעזור?"
שון הבין את זהותו של האיש והוא לא חיכה ואמר "ארמגדון אה?"
בקול מוזר ומתנשף קלות אחרי הריצה שעשה
"שחרר אותי שון" אמר ארמגדון כאשר הוא קצת נחנק מאחיזתו של שון
שון חיכה קצת וחשב לעצמו בראש איך האיש הזה מכיר אותו בכלל ,שון ישר הבין שהוא צדק ולאיש הזה יש קשר לנסיעה שלו בזמן.
"מאיפה אתה יודע את שמי?" שאל שון כאשר הוא לא יכול להתאפק יותר
ארמגדון הסתכל עליו ונעמד שוב ,מסדר את חולצתו ומעילו כך שהוא יראה סמכותי יותר
"אני יודע הרבה יותר ממה שאתה חושב" אומר ארמגדון לשון ושניהם עומדים בסמטה מחכים לקבל תשובות אחד של השני.

"מיי ! תקומי כבר!" נשמע הקול של האחות הקטנה כאשר היא מעירה את אחותה הגדולה משנתה המתוקה
"מיי!" אומרת שוב דון אבל הפעם בקול נאנח ונואש יותר אחרי כמה דקות שהיא מנסה להעיר את הישנונית הזאת.
"נו מה את רוצה קרצייה?!" אומרת מיי כאשר היא קמה משנתה ורואה את דון בבית מוזר
מיי מסתכלת במבט מוזר על הבית והסביבה במבט ישנוני ולא מבינה איך היא הגיעה לשם בכלל
דון הסתכלה עליה במבט מוזר שרומז לה שהיא צריכה לקום ולברר את זה ביחד איתה
"איפה אנחנו ?" שאלה מיי
"אין לי שום מושג ,בגלל זה הערתי אותך" אומרת דון כאשר היא קצת מתנצלת על הדרך שבה עשתה זאת.
הבנות רואות את המקום בו הן נמצאות
זה היה בית ישן שעשוי מעץ ,והן ישנו על מזרן ומעליו שמיכה עם ציורים מוזרים
הן ראו שם כוסות תה וקנקן תה מלא כמעט עד הסוף שמוכן להיות מוגש אליהן
על השידה ליד הייתה צלחת עוגיות שהבנות זללו תוך שתי דקות אם לא פחות כמובן...
דון מחפשת את המקום והיא לא מוצאת דלת יציאה
מיי כבר נואשת היא יושבת על הרצפה כי זה המקום היחיד שיש לשבת שם .
דון דופקת על הקירות ואומרת בקול רם:"יש פה מישהו?!"
כמובן שאף אחד לא ענה
מיי מסתכלת על דון מוזר ואומרת :"את זוכרת בכלל מה קרה ?" בשאלה מוזרה
דון מבטיה על מיי בכעס "אל תגידי לי שאת לא זוכרת!?" מתעצבנת עליה
"טוני מת!" היא ממשיכה והופכת את זה לדרמטי יותר ויותר
מיי מחכה כמה שניות ונזכרת היא פתאום משפילה את מבטה ומבינה שידידה הטוב מת והוא לא יחזור
מיי שוב מרימה את ראשה "אז איפה אנחנו?"
ומחכה לתשובה למרות שאת תשובתה היא לא תקבל
"אני דואגת לכולם לתאי ולמרי ולכולם" אומרת דון כאשר היא מסמיקה קצת
"ומה עם ניק?" מזכירה מיי לדון את אהוב ליבה של דון כאשר דון מנסה להסתיר את העובדה שהיא מאוהבת בו "מה איתו?" היא שואלת בחזרה ומתחננת בליבה שמיי לא תשאל שוב או תעקוץ אותה
"את לא דואגת לניק?" אומרת באיטיות מרמזת לדון כאילו שהיא קלטה אותה
"טוב בסדר.. עזבי אותי" אומרת דון כשהיא קצת מתעצבנת.
ומיי קורצת לדון ודון כמובן שמתעצבנת וממשיכה לחפש אחר יציאה וקצה חוט.
דון ממשיכה לדפוק על הקירות והופה
דלת נשלפת מגיעה ונפתחת לבחוץ ,לטבע המרהיב ולניחוח של הצמחים
דון יוצאת החוצה ומגלה ..
"אנחנו ביפן!!!!!!!!"

"מה אתה יודע עליי?" חוזר ואומר שון לארמגדון והפעם בלי ידיים
"אני צריך את עזרתך " אומר ארמגדון
"עזרתי במה ?" שואל שון בחקירה מסוימת כאשר מביט בעיניו של ארמגדון ומשהו אומר לו. שהוא לא משקר.
"יש לך כוחות מיוחדים" אומר ארמגדון לשון
"כוח?!" חוזר על המילה הזאת שון
"האם היה לך קר בזמן האחרון ?" שואל ארמגדון כאשר הוא מנסה לרמוז לו על הכוח שלו
"קר?!" חושב לעצמו שון ולא מבין על מה ארמגדון מדבר
ארמגדון לוקח את ידו של שון ומרים אותו למעלה בצורה של מישהו שמנצח בתחרות
ארמגדון אומר לשון "קר לך?"
ופתאום מהיד של שון יוצא מטר של קוביות קרח ענקיות ושלג .
"מה זה?!" מופתע מהיכולות שלו שון ומופתע מאוד מהכוחות שלו הוא מנסה שוב את התרגיל והפעם הוא מכוון את היד על האדמה
והפעם מופיע מהרצפה גוש קרחון בגודל מכונית.
הפה של שון לא היה יכול להיסגר באותו רגע.
ארמגדון מספר לשון את הסיפור שהוא סיפר לכל השישה חברים בצוות הזמן
שון כמובן יודע מה החשיבות של זה. ושון מסכים אחרי כמה דקות של חשיבה.
ארמגדון מצידו ,לא מספר הכול לשון.
"שון .. אתה הוא בעצם ילד מספר 7"

[SIZE=3]המשך יבוא..[/SIZE]

פרק ענק
אז שון הוא ילד מספר 7...

כן :)
תודה.