ממלכות

וואו.. פרק ארוך לאללה..
תמשיך.

פרק 15 (''סופה של הגמינא'')-נכתב על ידי נדב
חן הגיע אל החבורה המוקפת יחד עם סגנו אביב. ''עשית עבודה יפה מאוד, רד גראודון,'' שיבח חן את רד גראודון ''אני מרוצה ממך מאוד.''
''הכל למען המולדת.'' אמר רד גראודון והצדיע לחן. ''מה לכל הרוחות קורה כאן, חן?'' שאל ליאורוס בכעס ''וניסה להשתחרר מאחיזת החיילים שהחזיקו את שתי ידיו ''מה אתה חושב שאתה עושה? מעולם לא עשינו לך כל רע...''
''הו באמת, לא עשית לנו כל רע?'' שאל חן ''באמת, ממתי רצח של מושל ממלכה נחשב לדבר רע? ליאורוס, בגלל המעשה הטיפשי שלך כל ממלכת מג'סמא היתה באבל. אתה רצחת מנהיג שהיה אהוב על כולנו.''
''אתה לא מבין!'' אמר ליאורוס ''מדובר באי הבנה! עמידן שלט במוחו של מתיו בעזרת מכשיר שליטה. כשאני הצלחתי לשבור את מכשיר השליטה, זה גרם למותו של מתיו. לא באמת התכוונתי להרוג אותו!''
''לא מעניין אותי למה התכוונת, מעניין אותי למה גרמת.'' אמר חן ''אבל זה לא הנזק היחידי שגרמתם לממלכה שלנו. ליאורוס, אתה זוכר במקרה את המכתב שקיבלת מממלכת לאיאהמינא? אם לא הייתי עונה עליו בשלילה, אולי היינו נפטרים סוף סוף מסנוודא, וכך היה נגמר האיום ממנה. אבל לאאאא! אתה היית חייב פתאום לרחם עליהם, נכון? נכון?!''
''היי, אתה לא מבין בכלל מה קרה.'' אמר נדובי הפצוע ''ליאורוס ענה בשלילה לא בגלל שהוא רצה שממלכת סנוודא תמשיך להתקיים. הוא לא רצה שאנשים חפים מפשע ייפגעו. למשל פלג, שהיה באותה תקופה בבית הסוהר של הממלכה.''
''באמת מצאתם זמן טוב להיות צדיקים...'' מילמל חן ''אביב, קח אותם לטירת המלוכה. הגיע הזמן לקבוע את גזר הדין.''
אביב לקח את ליאורוס, נדובי ופלג אל טירת המלוכה, כששניהם הביטו על הקרקע מבושה. הם הגיעו לטירת המלוכה, ונכנסו לתוכה. כשנכנסו, הם לא האמינו למראה עיניהם: קהל של כמעט 1,000 אנשים הציף את האולם, ובמרכז האולם ישבו על כיסאות מרווחים עמידן ונודלס, מושלי הממלכות סנוודא ולוביקופ. ''שבו על הרצפה.'' פקד אביב על החבורה, והצביע על רצפה שהיתה מכוסה בלכלוך ובזוהמה. הקהל קיבל את פניה של החבורה בקריאות בוז, ועמידן ונודלס הסתכלו עליה במבט של שמחה לאיד. חן הגיע אל האולם, והתיישב בין עמידן לנודלס, במקום שהיה פנוי בכיסאות המרווחים. ''כעת, אפשר להתחיל.'' הוא הכריז. ליאורוס, פלג ונדובי הביטו על כל מה שמתרחש סביבם, ולא הבינו מה גרם להם להפוך פתאום לכל כך לא אהודים. ''ליאורוס, אתה וממלכתך מואשמים במספר רב של האשמות.'' אמר חן ''כל אחד ממושלי הממלכות שכאן טוען שגרמת עוול לממלכה שלו. עמידן, איזה נזק ממלכת הגמינא עשתה לך?''
''אאממ..הבה נראה. כבישת שטחים מממלכתינו, השתתפות במלחמה מיותרת, הפרת הסכם, פלישה לממלכה, ניסיון רצח, העלבת מושל,'' הקריא עמידן את הרשימה שבידו ''והרשימה עוד ארוכה.''
''ומה ממלכת הגמינא עשו לך, נודלס?'' שאל חן את נודלס. ''הם כרתו ברית חשאית בין אחד מסגניי, ללא ידיעתי.''
''מה?!'' שאל ליאורוס בתדהמה ''אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר. מעולם לא כרתי אף ברית איתך או עם אחד מאנשיך..''
''הו באמת?'' קטע אותו חן ''בואו ניתן לקלטת לומר את דברה.''
חן הכניס למכשיר וידאו קלטת, ועל מסך ענק הוקרן קטע וידאו, שבו נראה סזורב לוחץ את ידו של נדיקס. ''ואתם עוד מנסים להכחיש...'' אמר חן בכעס לחבורה. ''סזורב הזה!'' חשב ליאורוס בליבו ''איך הוא מעז למנות את עצמו למושל? איזו חוצפה יש לו!''
''חוץ מהאשמות האלה, שלפיהן גרמת נזק רב לממלכות סנוודא ולוביקופ,'' המשיך חן בדבריו ''גם רצחת את מתיו, זכרונו לברכה, גיבור שכולנו נזכור לנצח נצחים. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.''
הנהוני הסכמה באו בקרב הקהל. ''טוב, מספיק!'' אמר חן ''הגיע הזמן לקבוע את גזר הדין. נציגי הגמינא, הממלכה שלכם היא הממלכה השנואה והמזיקה ביותר מכל הממלכות. אתם רק גורמים נזק ומבזים את שמה של יבשת סקא. אי לכך ובהתאם לזאת, גזר הדין יהיה...לומר ביי-ביי לממלכת הגמינא.''
''לאאא!'' צעקו ליאורוס, פלג ונדובי יחדיו, אך זה לא עזר. גזר הדין נקבע. וכך, הגיע סופה של ממלכת הגמינא. שטחיה של הממלכה סופחו לממלכות סנוודא ולוביקופ. תושבי הגמינא התפזרו בממלכות השונות.

[b]סוף העונה הראשונה[/b]

קול. תמשיך.

פרק 16: נכתב על ידי ליאור


"אני מרגיש כ"כ מסופק מעצמי" קרא עמידן. "אתה יודע חן, אני חושב שאני אתה ונודלס צריכים להתאחד לממלכה אחת 'ממלכת ברית הרשע' " קרא עמידן וגיחח. "זה רעיון לא רע" קרא חן. וכך היה.
אך בנוגע לליאורוס, נדובי ופלג היה זה סוף רע, הם הוצאו להורג, אך לאנס שהיה בקשר טוב יותר עם ליאור הציע לזרוק אותם לצינוק.
גובה הצינוק היה כ-50,467 מטרים. ליאור, נדובי ופלג שכבו בצינוק פצועים "חייבים לברוח" קראו כולם והחלו לחפור, הם חפרו, שנתיים הם חפרו והצליחו לברוח, יום לפני הבחירה הגדולה נשמעו פיצוצים.
היה זה קיסינו ה"גדול" שנכנס בקירות ושבר אותם הוא נכנס לחדרו של חן המסאטר והחל לשחק לו ב[b]"לוח הבקרה"[/b].

עד מהרה מצא בסינו את נקודת התתורפה שלו ולחץ על "אישור" ב"לוח הבקרה" וזה הפך את חן המאסטר לתרנגול.
(Hen=חן/תרנגולת) חן המאסטר המשיך לתפקד בתור מושל גם שבתור תרנגול.
החבורה ברחה ו-20 שניות אחריי שברחו וכיסו את המחבוא קיסינו נזרק לצינוק. (חוסר מזל)
"לא היית צריך לשחק לחן בל[b]וח הבקרה[/b] קרא שאול והלך.

ברית הרשע,כבשו שטחים כמעט כשטחו של לאיאהנימא.

"זה הזמן לתקוף אותם!" קראו מושלי לאיאהמינא.

בינתיים סנוודא החלו לקבל שליטה על ברית הרשע, ומשהו טוב לא יכול לצאת מזה...

ליאור והפרקים הקצרים שלו..
תמשיך.

פרק 17 (''נעים להכיר: סקפטייל'')-נכתב ל ידי נדב
כשאנשי המלוכה הסנוודאים קיבלו שליטה על ממלכת ברית הרשע, הממלכה השתנתה למצב הקיצוני ביותר. הוקם בממלכה משטר שמטרתו היתה לתפוס אנשים שעוברים על החוקים או שהתנהגותם לא נאותה, ולהשליך אותם אל הצינוק. עמידן הורה על סגניו הנאמנים ולדימירוס וציחי לערוך מעקב בין כל אזרחי הממלכה ולחפש תושבים שראויים להיכנס לצינוק. ''יש לי רעיון מצוין...'' חשב ולדימירוס בליבו ''אולי אצליח למצוא במעקב הזה את שלישיית ההגים, ליאורוס, פלג ונדובי. מאז שהם נמלטו מהצינוק הם הפכו למבוקשים ביותר. תאר לעצמך, ולדי, מה יקרה אם תמצא אותם. בוודאי עמידן ייתן לך העלאה במשכורת...''
ציחי לעומתו היה פחות תיאורטי ויותר מעשי. הוא עבר בין כל תושבי הממלכה וניסה למצוא מישהו אחד העובר על החוק. לרוע מזלו, האזרחים היו מאוד שקטים ולא הוציאו אפילו מילה מפיהם. ככל הנראה הם שמעו על ההוראה שנתן עמידן ופחדו להסתבך בצרות. אבל מסתבר שלא כולם היו כאלה. ציחי הצליח למצוא אזרח אחד שהרשה לעצמו לדבר בחופשיות ובחוצפה. קיימות שתי סברות לכך: או שהוא לא שמע על הפקודה של עמידן, או שהוא פשוט טיפש. שמו של האזרח הזה היה עמידן סקפטייל. הוא היה סנוודאי לכל דבר. בשביל לא להשוות אותו למושל האהוב והדגול, כולם נהגו לקרוא לו בשם משפחתו, סקפטייל. כשציחי תפס את סקפטייל, הוא שוחח עם אזרח בשיחה אופיינית: ''אתה חתיכת חוצפן! התנצל תכף ומיד או שאני אדווח עליך לעמידן, מושל הממלכה! לא, בעצם אתה צריך להתנצל פעמיים! גם על זה שצחקת עלי, וגם על זה שאתה עומד כאן ושותק!''
האזרח שעמד ליד סקפטייל רק שתק והביט אל ציחי, שחייך חיוך זדוני. ''שלום אדון סקפטייל!'' הוא אמר בקול רם ורק ברגע הזה סקפטייל הבחין בו. ''אה..ציחי!'' אמר סקפטייל בבהלה ''בדיוק עמדתי לדווח על האזרח החצוף הזה..לך.''
''סקפטייל, אתה עצור באשמת הפרת השקט והשלווה של הממלכה.'' הכריז ציחי וכבל אותו באזיקים ''כעת, אתה מושלך לצינוק למשך כל ימי חייך!''
סקפטייל ההמום הובל על ידי ציחי אל הצינוק. ציחי השליך אותו אל הצינוק, שם פגש סקפטייל בלא אחר מאשר קיסינו. סקפטייל וקיסינו הכירו זה את זה, עוד מהילדות בתקופת ממלכת סקמינא. למעשה, הם היו שם חברים טובים ביותר. אבל החברות שלהם אף פעם לא החזיקה מעמד במשך הרבה זמן. הם תמיד רבו בגלל שטויות והפכו לאויבים הכי גדולים אחד של השני. ואז הם התפייסו ולאחר מכן הם רבו שוב. בפעם האחרונה שנפגשו זה עם זה, לפני שנפגשו בצינוק, הם היו יריבים. ''אתה???'' הם שאלו בו זמנית בתדהמה. לא עבר זמן רב עד ששניהם החלו להכות אחד את השני בסטירות נשיות ולקלל זה את זה. אך כעבור זמן רב, לאחר שיחה ארוכה שכללה לא מעט צרחות וקללות, הבינו השניים שמוטב שיניחו את הסכסוכים הפנימיים בצד ושישתפו פעולה בשביל לצאת מהצינוק הארור.

תמשיך אחי. חבל שאני היחיד שבאת טורח ליקרוא את הפרקים.

פרקים 18-20: נכתב על ידי ליאור
"מה זאת אומרת ליאורוס, נדובי ופלג בחרו מהצינוק?!" זעם עמידן. "יש רק אשם אחד-וזה אתה ציחי!
"לא אדוני, אני מצטער!" קרא ציחי. "אין על זה מחילה!" קרא עמידן. צר לי ציחי, אך סופך יהיה כגורל קיסינו וסקפטייל."
"מתקפת באן IP!" קרא עמידן ופוצץ את ציחי שהתמוטט ונפל לצינוק. "אני עוד אנקום בך עמידן" חשב ציחי ושבר את כל עצמותיו.

קיסינו וספקטייל שהתחילו לחפור, ושכחו שאנימגה נמצאת בצפון, התחילו לחפור לדרום וחפרו תעלה באותו אורך,
רק לאלף עזאזל.

"נדובי, עוד כמה זמן ללכת?" שאל ליאורוס המותש. "לפי החישובים שלי, רק עוד 243,000 קילמוטרים" השיב נדובי בעוד פלג נופל בשלג הכבד.

"איך נחזור הביתה?!" שאל ליאורוס את נדובי. נדובי הוציא מתיקו מכשיר שהיה נראה כמו מזחלת שלג ענקית. הוא התניע אותה וכולם נסעו במהירות עצומה!
של חצי קילומטר לשעה!

"ולדימירוס, לאנס, רזוס, אני רוצה שתצעו לשורש העיניין, זה הזמן להתחיל את המרד ולהרוג את התרנגול-חן המאסטר!" קרא עמידן.


"כן אדוני!" קראו כולם והשתחבו. "ובקשר אלייך ולדימירוס, אל תפשל" קרא עמידן.
כאשר כולם יצאו מחדרו של עמידן קרא עמידן לקיפא. "קיפא, עקוב אחריהם" קרא עמידן ונתן הוראה לקיפא הקוף הדביל.
"כן מאסטר עמידן" קרא קיפא "אתה החבר הכי טוב שלי" הוסיף לומר ויצא לדרך.

"עמידן אמר לנו למסור לך את המחברת הזאת, לכיבוש לאיאהמינא." קרא לאנס "תודה, דה!" קרא חן התרנגול ולפתע מאחוריו הופיע ולדימירוס השלישי ותקע סכין בנצותיו. "אהיה שלום חבר" קרא רזוס.
"ויש לי רעיון את מי להפליל" חשב ולדימירוס. "פלג!!" קראו כולם יחד בקול אחד וברחו.

"המשימה הושלמה" קראו כולם אל עבר עמידן.

"תמשיך לחפור דביל!" קרא קיסינו אל סקפטייל. "אחותך דביל" קרא סקפטייל שהמשיך לחפור.
"אה, כן?" כהוסיף לומר סקפטייל "יש לי קללה שאתה תבכה כשתשמע!!!" קרא סקפטייל. "נו, באמת?" שאל בסינו בזלזול.
"כן! אמא שלך מזדיינת עם אבא שלך!" קרא ספטייל. "יוו!!!" קרא קיסינו והחל לבכות. "** ****!!" קרא ולפתע כל המנהרה עמדה להתמוטט.
"תחפור! תחפור! תחפור!" צעקו השניים שצעקו במלוא המרץ והמנהרה התמוטטה כשקיסינו וסקפטייל שמה.

ציחי ששכב בלי יכולת לזוז, חבול בכל גופו קרא לשדים. "בואו! תאכלו את גופי ונשמתי ואז נתאחד להיות אחד!"
"ציחיקו!" קרא ציחי כשהיה בבגדים חדשים ומשוקם. "זהו שמי החדש-ציחיקו!" הוסיף לומר.
"זה הזמן לנקום בעמידן" קרא.

באותו זמן:

לפתע משאית השלג של נדובי נעצרה. "מה קרה שאל ליאורוס?" את נדובי, "יש לנו אורחים" קרא נדובי.
ושאול ואביב עמדו מול המשאית בידיים שלובות.
"איפה פלג?!" שאל בקול אחד.

תמשיך..

פרק 21: נכתב על ידי ליאור
"אהה!!!!!"נשמעה צעקה וזה היה קיסינו שצעק.
את החלק התחתון של גופו, היה קשה לראות, אבל יש 2 סיבות לצעקה. או שהוא החזיק את דלת התקרה של המנהרה,
או שסקפטייל עשה לו מעשה סדום. אי אפשר לדעת, למרות שקיסינו היה בלי מכנסיים.

"תמשיך להחזיק את התקרה!" קרא סקפטייל בעודו מתחיל לברוח. "תודה גבר!" הוסיף לומר ונעלם. התקרה התמוטטה על קיסינו והוא מת.

באותו זמן:
"שלום עמידן" קרא ציחיקו. "וברכה" הוסיף לומר עמידן בהתחקמות.
"באתי לנקום!" קרא ציחיקו וזינק מאחורי עמידן במהירות. "אתה לא תביס אותי" קרא עמידן ברוגע.
"באן IP!!!" קרא עמידן ושלח באן IP שפוצץ את ציחיקו. "אני אחזור" הכריז ציחיקו ונעלם.


באותו זמן:


"פלג לא כאן!" קרא ליאורוס, בעודו מחביא את פלג בבגאז'. "רוצה לבדוק אפילו בבג'אז'? שאל ליאורוס את שאול.
"אני מאמין" קרא שאול אך אביב התעקש לבדוק את המכונית. "עכשיו חורף נכון? אז אני אשתמש במתקפת אביב!" קרא אביב וכל השלג נמס. חום השמש, וגועל הפרחים המיס את המכונית ופלג נחשף.
"בואו נהרוג אותו!" קראו שאול ואביב. "אז זה 2 על 3?" שאל נדובי. "מתקפת באן IP!!!" קראו השלושה שטענו מתקפה,
מאוחדת, הם יצרו שלושה כדורים שהתלבו לאחד ענקי ופוצצו את אביב ושאול. "עכשיו החלק המג'סמי של ממלכת ברית הרשע שייך לנו!" קרא ליאורוס.
"עכשיו מתחילה הנקמה העמידן, אל קודם צריך לגייס צבא" קרא פלג.

"לפתע סזורב הגיע. "מה קורה סזורב?" שאל נדובי אותו. "הכל טוב נדובי" קרא סזורב. "הגיע הזמן להרוס את סנוודא" קרא סזורב. "צודק!" קראו כולם.
והם נכנסו למחילה והתחילו לחזור לצינוק.

כאשר הגיעו לצינוק, הם פגשו בסקפטייל. "יוו! אני מדווח עלייך!" קרא סקפטייל לעבר ליאורוס.
"מתקפת דיווח!" 'קר סקפטייל ותקף את ליאורוס. ליאורוס נפצע קשה.
"כוח הדיווח שלו, חזק משל כוח באן הIP של עמידן" קרא ליאורוס והתעלף.
"תצטרף אלינו להביס את עמידן?" שאל נדובי את סקפטייל.
"אין מצב! סקפטייל יתן לי ניהול אם אני לא אצטרף אליכם! עכשיו אני מדווח עליכם לעמידן!" קרא סקפטייל.
"לא!!!" קראו כולם.

תמשיך.. D:

פרק 22 (''בניין המלוכה-'')-נכתב על ידי נדב
כאשר ממלכת ברית הרשע הוקמה, כל טירות המלוכה נסגרו, והוקם בניין ענקי, שנקרא ''בנין המלוכה''. בניין זה היה דומה לטירת המלוכה, רק במקום שיהיה בו מושל אחד, היו בו שלושה מושלים: עמידן, נודלס וחן. טוב, חן כבר לא היה שם, כיוון שמת. לכל אחד מהמושלים היה משרד אישי משלו, ולעיתים גם שומר. במשרדו של נודלס ישב נודלס על כיסאו, וספר את כמות יהלומיו. ''1992, 1993..'' ספר נודלס, כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת. ''לעזאזל, עכשיו אני צריך להתחיל את כל הספירה מחדש.'' זעף נודלס ''טוב, לא חשוב..היכנס בבקשה!''
למשרד נכנס ציחיקו, עם מראה שונה מהרגיל. כעת, הוא לא היה לבוש בבגדים משרדיים עלובים, אלא בקימונו יפני. ''או, שלום אדון..ציחי.'' הצליח נודלס להיזכר בשמו של ציחיקו ''אני חושב שהתבלבלת בחדר, משרדו של עמידן נמצא דלת אחת לידי.''
''הו, לא התכוונתי לפגוש את עמידן, אדוני,'' אמר ציחיקו ''באתי לפגוש אותך. אני מבין שלא שמעת את החדשות. עמידן פיטר אותי. אני סיימתי את עבודתי בתור סגן סנוודאי. כעת החלטתי לעבור לצד הלובי, אם אתה מבין למה אני מתכוון...''
''כן, כן!'' שמח נודלס ''עובד כמוך יהיה..פשוט מצוין! תוכל לגלות לי את סודותיו של עמידן, וכך אוכל בבוא הימים לגמור עליו, ולקחת שליטה על ברית הרשע!''
ובינתיים, ממש משרד אחד ליד, ישב עמידן על כיסא משרדו וצחק צחוק מרושע, כהרגלו. לפתע, נכנס למשרד בפתאומיות ולדימירוס. ''ולדי, כמה פעמים אני צריך לומר לך את זה?'' כעס עמידן ''דפוק בדלת לפני שאתה נכנס! זה מוציא אותי משלוותי..זה גורם לי להיות יותר עצבני ממה שאני! אמנם יש לך דרגה בכירה כאן, אך זה לא אומר שמותר לך הכל!''
''אני מצטער שהפרעתי לך, אדון הרשע,'' אמר ולדימירוס בנימוס ''אבל יש מחוץ למשרד אורח שרוצה לשוחח איתך.''
''הכנס אותו, בבקשה.'' הורה עמידן. למשרד נכנס סקפטייל, עם פרצוף מתחנף, וולדימירוס יצא מהמשרד. ''שלום, אדוני הנכבד, השליט והמושל הדגול מכולם, עמידן.'' אמר סקפטייל ''לא באתי לכאן סתם. באתי בשביל..לדווח לך על משהו!''
''איזו הפתעה...'' אמר עמידן וגלגל עיניים. ''אני יודע היכן מסתתרים שלושת האסירים הנמלטים!'' המשיך סקפטייל בדבריו. עמידן לחץ על הכפתור האדום שעל שולחנו, שגרם לרצפה שבמרכז המשרד להיפתח. ''זה לא מעניין אותי!'' צעק עמידן לסקפטייל שנפל למטה אל תחתית הבניין ''ואם תעז לבוא שוב למשרד שלי, אשליך אותך לצינוק!''
ולדימירוס, שהקשיב בשקט לשיחה, נכנס בשנית למשרד. ''שלום שוב, כבודו,'' הוא אמר ''לא יכולתי שלא לשמוע את השיחה בינך לבין סקפטייל, והאמן לי שאני לא מסוגל להבין אותך. הוא בא אליך עם ידיעה כזו חשובה ואתה..מעיף אותו מהמשרד?!''
''מי בכלל נתן לך רשות לצותת לשיחות שלא מיועדות לך?'' כעס עמידן. ''מה, לך מותר ולי לא?'' התחצף ולדימירוס, ועמידן שתק ''בכל מקרה, למה התייחסת בזלזול שכזה לדיווחו של סקפטייל?''
''נו באמת, ולדי,'' אמר עמידן ''זה סקפטייל! אף אחד לא מתייחס לדיווחים שלו ברצינות. הרי הוא רק מדמיין דברים. הוא חושב שהוא ראה את הנוכלים, אבל בטח הוא ראה תמונה שלהם אז הוא חשב שאלו הם.''
''ואם הוא באמת צודק?'' שאל ולדימירוס ''אתה לא רוצה אפילו לבדוק?''
''אין לי זמן לבדוק האם הדיווח שלו באמת צודק.'' אמר עמידן ''אני הוא המושל עמידן, למען השם! יש לי ממלכה לשלוט בה! אין לי זמן לשטויות כאלה.''
ולדימירוס יצא בכעס מהמשרד. ''אז אתה מזלזל בי, עמידן?'' הוא חשב בכעס ''אתה אפילו לא שוקל את עצותיי? אין בעיות, עמידן. אני עכשיו אלכוד את שלושת ההגים המעצבנים האלה, ואוכיח לך שאני הרבה יותר מסתם סגן!''
ולדימירוס יצא מבניין המלוכה, וראה את סקפטייל ליד הבניין, יושב לו בודד ומבודד. ולדימירוס ניגש אל סקפטייל וחייך חיוך מזויף. ''שלום סקפטייל,'' הוא אמר ''אני הוא ולדימירוס, סגנו של עמידן. שמעתי שאתה יודע היכן נמצאים ליאורוס, פלג ונדובי.''
''זה נכון,'' הסכים סקפטייל ''אבל אף אחד לא מאמין לי! אוי, למה אף אחד לא לוקח את דבריי ברצינות?''
''אני לוקח את דבריך ברצינות.'' אמר ולדימירוס ''אתה יודע, אם תספר לי היכן הפושעים נמצאים, אני אדבר עם עמידן, ואז הוא יהפוך אותך לפקח, או אפילו פקח ראשי! ואם הוא יהיה במצב רוח טוב אז אפילו סגן! אתה רוצה להיות סגן, סקפטי?''
''כן!'' קרא סקפטייל בהתלהבות. ''טוב,'' אמר ולדימירוס ''אז כל מה שעליך לעשות הוא רק לספר לי היכן חבורת ההגים המעצבנים נמצאים.''

אחלה תמשיך!

פרק 23-28: נכתב על ידי ליאור
"אני לא בוטח בך!" קרא ספקטייל. ולפתע הוריד את המסכה, זה היה בעצם ליאורוס, ליאורוס שילם לסקפטייל בתמורה לגלובאל שהם יתחלפו לזמן מה.
"ידעתי שאתה תבוא מתישהוא ולדי, החלפתי זהות אם סקפטייל מיד אחריי שקיסינו נרצח, אחריי שהוא נרצח, סקפטייל ברח להגמינא וסיפר לי הכל,
זה זמן הנקמה!" קרא ליאורוס.

"אז מה, ליאורס, מוכן לקרב?" שאל ולדימירוס. "כן, חברי" גיחח ליאורוס ונעלם מאחורי ולדימירוס.
"קבל את זה!" קרא ונתן אגרוף לולדימירוס. "באן IP!" קראו השניים ו-2 המתקפות התנגשו בכוח שווה.
ולדימירוס היה חזק יותר, והוא לקח מיואב את כל אנגריית הבאן שלו, אך ליאורוס השתמש בכל כוחו וקיבל 'הספקת מושל'
"באן רגיל!" קרא ליאורוס ושיגר כ-2000 באנים רגילים שפוצצו את ולדימירוס. ליאורוס שנשאר ללא אנרגיה נפל על ברכיו.
"אתה מחוסל!" קרא ולדימירוס שקם מין ההריסות "באן IP!" נשמע קול וולדימירוס התפוצץ. זה היה ציחיקו.
"ראה זאת בתור נקמה" קרא ציחיקו. "ובקשר אליך הגי, אל תחשוב שנהייתי טוב"

לקח 4 שנים לשקם את ממלכת הגמינא, עד שליאורוס יחזור לקח על עצמו את תפקיד המושל סזורב.
"הביאו אליי את הנובים האלו, הם ישתמו במילת הגנאי 'קקי' זה הזמן לחסל אותם באזהרה!" קרא סזורב.
"הוא קיצוני מדי" חשבו כולם. "איך סרוזב, שהיה מנהל נוב הפך פתאום לכל כך חריף?!"



"אני אומר לך נדובי," קרא פלג. "משהו שולט עליו, הוא נהיה יותר ויותר עמידן. " הוסיף לומר פלג.
"נדובי!!?!? מה אתה עושה?!" קפץ פלג. "מצוטט לאחרים בעזרת מכשיר מעקב?!" קפץ פלג ושבר את מכשיר הקשר.
"מה אתה עושה, עמדתי לגלות, למה נרע לובש חוטיני!" קרא נדובי.
"נרע לובש חוטיני?" נגעל פלג. "טו מאג' אינפורמיישן, דליט, דליט!" קרא פלג.

ליאורוס שחזר לממלכה החליט עם פלג שמשהו לא כשורה, בעוד ליאורוס ופלג מחטטים במגירה של סזורב הוא נכנס לחדר.

"מה אתם עושים פה?!" קפץ. "עכשיו אתם יודעים יותר מדי" קרא סזורב. "זה הזמן לחסל אתכם" קרא שנית.
וקרא את בגדיו ומסכתו, זה היה עמידן. "מה ליאורוס, חשבת שאתה היחידי היודע להשתמש בתחפושות? 4 שנים!
4 שנים! 4 שנים לא שמת לב במשהו לא בסדר?!" הוסיף לומר.
"והחבר שלכם, הוא בסדר, הוא עם קיפא ברגע זה ממש" ליאורוס קרא. "פלג נדובי, עמדת קרב!"

פלג היה מוכן לקרב, אך נדובי קרע את בגדיו גם הוא. "שלום ליאורוס" נשמע כולו של ולדימירוס העוד הוא
מסיר את משפקפיו של נדובי. "מה זה עמידן, למה קרעת את הבגדים שלך, שים על עצמך משהו" קרא ליאורוס
בעוד הוא מפנה את פניו לצד. "אין לך בולבול" קרא. "וולדימירוס, למה במקום בולבול יש לך קעקוע של "פוקימון אדבלעס שליטה?" קרא ליאורוס.
"זה כבר מוגזם!" קראו שניהם. "עכשיו יתחיל הקרב!" קראו ה-4. "מושל מול מושל" קרא פלג. "וסגן ראשי מול סגן ראשי" קרא ולדימירוס.

הקרב התבצעה מחוץ לשערי הגמינא.

"באן IP!" קרא פלג בפזיזות על תחילת הקרב ותקף את ולדימירוס. אך לא היה מודע לתכונות של ולדימירוס.
"קריאת פרטיות!" קרא עמידן וקרא/קרע את ליאורוס ופוצץ אותו. "עכשיו אני יודע עלייך הכל-וגם מה הפחד הכי גדול שלך!" הוסיף לומר עמידן.
"בולבולים לבושים!" קרא עמידן וליאורוס התמוטט על הרצפה.

עכשיו מאזן הכוחות השתנה, ולדימירוס ועמידן הבכירים שבממלכת סנוודא מול פלג, שהיה רק סגן בהגמינא.

משעמם שאני היחיד שמגיב פה :(