המסע המוזר של חיי- פרסי ג'קסון

תאמין לי שלמחנה הרומי יש קשר גדול לפה :)

תודה רבה ומגל ברור דאתה יודע אמרתי לך.. :)

קראתי את מה שבעמוד הראשון- זה בדיוק כמו בספר.
זה לא סיפור שלך, צר לי. אפילו אם לוחצים על האבן היא הופכת לחרב ארד!
בחייאת, קצת מקוריות.
קראתי את הספרים לפחות 5 פעם, כתבתי סיפורים עליהם, כך שאני מניח שאני מכיר אותם מעולה.
אחד לאחד כמו בספר הראשון, חוץ מהעובדה שזה לא מורה וזה כימרה.
עוד משהו שאני חייב לציין זו השפה:
-השפה נמוכה, תשתמשי במשלב גבוה.
-הפסקאות לא טובות- קצת רווחים, פסיקים במקומות המתאימים.
-זה סיפור שמתרחש באמריקה ומבוסס על יוון/רומא בעת העתיקה, תתייחסי לכך בשמות.
-כותבים ליילה, לא לילה, אלא אם כן את באמת מתכוונת ללילה (ההפך מיום) ולא לשם האמריקאי.
-רושמים אנבת' לא אנב'ת, זה כמו Th אבל בגלל שאין בעברית אות כזאת רושמים ת'.

[b]פרק 4-הקרב שליי מול אל!
[/b]

מר ד' התקרב אליי במהירות מדהימה כשבידו הפיגיון שלו מכוון לליבי, אינסטינקט מוזר השתלט עליי וקפצתי מיד הצידה בכדי להתחמק, מר ד' פיספס בכמה סנטימטרים בלבד, הנפתי את חרבי ורצתי אל עבר מר ד' בשיא המהירות התקרבתי אלי וד ועוד והוא לא זז, בשנייה האחרונה הוא קפץ קפיצה גבוהה כל כך עד שהיה מעליי, בדרך למטה מהקפיצה הוא היה מעל ראשי כאשר פיגיונו מכוון כלפי מטה, התכופפתי והתגלגלתי הצידה במהירות, מר ד' פיספס אבל בכל זאת שרט את זרועי, יצאתי שוב בחרב משוטת וכמובן שמר ד' התחמק, אבל בכל זאת הצלחתי לשרוט אותו שריטה ממש קטנה בכתף ומן השריטה הזאת ירד דם זהוב, איכור, החתך נעלם כמהירות בא הופיע.

מר ד' עמד לתקוף שוב אבל משהו התנוסס מעליי, משהו שגרם לכולם לפעור את פיתיהם, רמתי את ראשי וראיתי קלשון ירוק בעל שלוש חודים בקצהו, לפתע זז הקלשון אל ידי והוא ננעץ בזרועי, הרגשתי כאב חד וראיתי את הקלשון חודר לחלוטין מבעד עוקי ויוצא בזמן שמותיר מאחוריו סוג של דיו ירקרק מוזר, לבסוף נעלם הקלשון ואיתו גם הכאב, על ידי נותרו האותיות-
ב.נ.ר בצבע ירוק זרחני, הסתכלתי בהלם על זרועי ושמעתי את מר ד' וכירון ממלמלים ''לא יכול להיות... פה?...ההפרדה?....איך לא ראיתי קודם..'', ודברים כאלו אך אני לא שמתי לב, לפתע שמעתי את כירון אומר ''הריעו לליילה, בת נפטון שליט הים, מרעיד האדמות'', ''מה?... נפטון?'' נשמעו מלמולים מכל המחנה ואחד הילדים שאל ''אתה מתכוון לפוסידון נכון כירון?'', כירון נד בראשו ואמר ''לא, אני מתכוון לנפטון, התגלמותו הרומית של פוסידון''.

כולם נעצו בי עיינים זועמות חוץ מג'ייסון שהפשיל את שרוולו ובידו ראיתי כיתוב דומה לשלי אבל אותיות שונות וצבע אחר,לג'ייסון היו כתובות האותיות-
ב.י.ר בצבע צהוב זרחני

לפתע שמעתי משולחן בית אפרודיטה ילדה בעלת עור שחום אומרת ''רומית..'' עם מבט ממש מפחיד בעיניה, וכך התחילו לקום חצויים, אחד אחד משולחונתיהם ולקרא קריאות בוז, כולם חוץ מג'ייסון, פייפר, ליאו ואנב'ת, ממש פחדתי ואז [b][b]היא[/b][/b] הופיע, אני וליאו קראנו יחד ''טיה קאלידה!'', ואז הסתכלנו אחד על השני מופתעים...

למעלה זה חלק א' חלק ב' יפורסם בהמשך ניום

הקרב שלי מול אל!-חלק ב'-

הסתכלתי מופתעת על ליאו שאמר, ''הרה, מה את עושה פה?w', טיה קאלדה, או כמו שיאו כינה אותה ''הרה'', אמרה ''למסור הודעה-

שש עשרה שנים ימלאו חרף כל המכשולים,
לצאצאם החצוי של האלים הגדולים,
סביבו ישקע עולם בשינה שאין לה סוף,
להב מקולל את נפש הגיבור יקטוף.
בחירה גורלית את חייו תקפד,
את משכן האלים לקומם או לאבד.

''

ואז טיה קאלידה נעלה, נשמעו לחשושים מכל עבר ''זה קורה.. אוי לא.. הגיע הזמן..היא בעצמה...'', כולם הביטו לעברי בזעם ואמרו יחד ''זאת היא!, בטוח היא!, אסור שהנבואה תתקיים!, ילדה גדולה קמה משולחן ואמרה ''תתכונני למות בידי קלאריס, ואז היא נעצה בי חנית שחישמלה אותי לגמרי, ראיתי על החזרה שלי את כתם הדם מתפשט, כאב אחז בי ולא יכולתי לזוז חוץ מלהישאר שם ולנשום את נשימותיי האחרונות, צל כיסה את פניי וסגרתי את עייני, למרבה הפלא התעוררתי, אבל לא התעוררתי למעלה בשמיים אלה פה למטה, בכדור הארץ, ראיתי שהפצע שלי החלים לגמרי וכירון מאכיל אותי במין עוגייה, אמבורוסיה מיד הבנתי ומלמלתי ''תודה'', כירון הסתכל עליי ואמר ''קלאריס קיבלה עונש, אל תדאגי היא לא תתפגע בך שוב אף פעם'', ואז שאלתי ''למה טיה קאלידה התכוונה?'', כירון לא ענה וניסיתי לפענייך לאט לאט את הנבואה, ''קודם כל'' חשבתי לעצמי ''למרות שלחצוי מסויים יהיו הרבה מכשולים בחיים הוא יגיע לגיל שש עשרה, והחצוי הזה יהיה הבן של אחד משלושת הגדוללים, את השורות הבאות לא הבנתי חוץ מזה שלחצוי הזה תהייה בחירה גורלית שתקבע את גורל האולימפוס'', ואז הפסקתי לחשוב כי אנב'ת נכנסה לחדר הסערה, ונראה כי בעיינים שלה התחוללה ממש סופה והיא אמרה לי ''הכל בסדר ליילה? איך אתה מרגישה?!'', מיד עניתי לה ''בסדר גמור, תודה'',
ואז נכנס לחדר ילד בעל שיער בלונדיני גולש ועיינים כחולות, ואני לא מתכוונת בעיינים לשתי עיינים אלה למאות עיינים בכל חלקי גופו, על כף ידו על הגב שלו על כל הפרצוף ומי יודע איפה עוד, הדבר הראשון שחשבתי לעצמי היה דבר ממש מטומטם,חשבתי ''אז שאומרים שלמורים יש עיינים בגב... הם רצינים'', האיש אמר לי שהוא שומר המחנה ושל עם אני בסדר, עניתי לו שכן והוא הלך.
באותו לילה חלמתי חלום נוראי על האריה מנמאה בא לתקוף אותי ואז התעוררתי, הסתכלתי בחדר וראיתי אותו שם, את האריה מנמאה...

יפה,
אולי תוסיפי דברים שלא היו בספרים כמו:
כת הזמן וכולי....

בת נפטון?????? היית יכולה לעשות דברים הרבה יותר טובים!
כמו להיות בת דיאנה (ארטמיס הרומית)!!!!!! אני יודע שהיא נשבעה להיות בתולה לנצח, אבל ככה זה היה יותר טוב!!!!!!!!! וגם אין סאטירים בנות! רק בנים! כמו שיש רק נימפות בנות ולא בנים!

אז זייפתי קצתxd
וזה שהיא בת נפטון ממש ממש קשור אתה תראה בהמשך

[QUOTE=ttrrtte;1251544]אז זייפתי קצתxd
וזה שהיא בת נפטון ממש ממש קשור אתה תראה בהמשך[/QUOTE]

היא חייבת להיות בת נפטון!
כתוב בהקדמה דברים שקשורים למים

חוץ משניים וחצי קוראים אולי אין קוראים לספיור ולכן ני סוגרת אותו

[QUOTE=ttrrtte;1255359]חוץ משניים וחצי קוראים אולי אין קוראים לספיור ולכן ני סוגרת אותו[/QUOTE]

איך יהיו קוראים אם את לא מפרסמת פרקים/מגיבה?

יפה