וואן פיס אי הכבוד,המלחמה והדם

[QUOTE=מונקי;1512804][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
OG: he said what now????
באמת שלא היה לי מושג איך להעביר את המצב הזה אז אלתרתי..
IG:
החלטת ללכת מייד ולחקור את רציף אחד שאלת את ארלונג מי יוכל לעזור לך אך לפני שענה כבר שמת את הברדס שלה ונעלמת במהירות.
כשהגעת לרציף 1 שמת לב שהוא סמוך למחסן עצום וכמות העבדים שפורקים תיבות עץ גדולות הייתה גדולה בהרבה מאשר שלושת העבדים שראית קודם לן ברציף שבו הגעת לעולם הזה ממנו, כמו כן הספינות שעגנו בו היו מרשימות בהרבה ללא ספק זה הרציף שבו מגיעה הסחורה הרצינית.
יצרת איקס באמצעות ואמרת "Igurubijon" ונכנסת למצב איגל וישן בו כל החושים שלך הפכו לחדים יותר במצב זה יכולת "לראות" פיזית שבאזור יש סימני מאבק ברורים ריחות של אבקות שריפה במינונים שונים מצביעים על כך שקיים במפרץ מאבק יום יומי של שני קבוצות.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
בחרת שלא להתעלם מההצעה של הבחורה ואמת לה בחיוך קטן "קצת חברה לא תזיק לי"
היא נהנתה בחיוך שובבי ואמרה "מצוין אם ככה בו נמצא לנו מקום שקט" וכשסיימה היא נצמדה לידיך והתחילה להוביך אותך למוטל שהיה בקרבת מקום בו פיראטים רבים בדרך כלל שוהים כשהם מעבירים סחורות בשוק האפור.
לא נעלצתם לשלם בכניסה כנראה בגלל שהנערות כבר מוכרות למוטל וקיבלתם את חדר מספר 107 חדר קטן וסטנדרתי , הנערה לא בזבזה זמן ופשטה את בגדיה בעודה נשארת עם הלבשה חתונה בלבד "נו אתה אוהב את מה שאתה רואה?” היא שאלה והתקדמה לכיוונך.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
OG: סורי אם זה נראה קצת מעפן רציתי להגיב היום וכבר מאוחר וכל היום הייתי עסוק עם מסיבה שעשינו לכבוד הגיוס של אחותי הקטנה.. .-.
IG:
קואלה נראתה רגועה באופן מפתיע בהתחשב בכל מה שספרת לה ואמרה לך בביטחון "את לא היחידית פה שמבוקשת... האי הזה, לא העולם הזה מתנהל בצורה עקומה.” היא סיימה ונאנחה. "אני יכולה לעזור לך אבל אני צריכה לדעת שאפשר לסמוך עלייך קודם יונה אז אולי תספרי לי מה הפשע שעשית?” היא שאלה בחביבות.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]



יונה:
אני שותקת לרגע, מנסה לחשוב איך להסביר את עצמי.
"כן טוב, תנסי שלא להיבהל יותר מדי"... משכתי בכתפיי באנחה, "אז, ההורים שלי פתחו ביחד חנות נשקים מפוארת ואני גם נכנסתי לעסק. אתמול הלכתי לקנות אוכל והשארתי את ההורים לבד בחנות , כשחזרתי ראיתי שלושה שודדים, אמא שלי נורתה ואבי כבר היה בשוק ולא ידע מה לעשות, מרוב בהלה, נכנסתי לעצבים והשודדים התנפלו עליי כשנכנסתי, וטוב, יש לי מן כוח , שאני לא יכולה לשלוט בו- ואז..." יש לי צמרמורת "טוב, הם מתו", אמרתי "כתוצאה מכך אבא שלי נבהל ממני, וגירש אותי מהחנות- לא יודעת אם כדי להגן עליי או כי לא רצה לראות אותי יותר" אמרתי ונשמתי עמוק
"לא התכוונתי להרוג אותם, זה היה למטרת הגנה"... קולי רעד, "אני לא רוצה להיתפס על ידי השוטרים, וההורים שלי אמרו שאם הצבא או הממשלה יגלו על הכוח שלי"... בהיתי בידי וסגרתי אותה לאגרוף "אז הם יכולים לנצל את זה לטובתם, ואני לא רוצה להשתמש בכוח שלי לרעה- החלטתי כשהייתי ביער, שאני, אמצא דרך להגן על האנשים שחשובים לי מבלי לפגוע באחרים יותר מדי"... עצמתי עיניים, מתארת לעצמי את כל הסיטואציה שהייתה לי אילולא אמא הייתה עוד בחיים "אבל... זה מה שקרה וזאת האמת, ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות- לברוח? לחזור לאבא? זאת השאלה"...

[QUOTE=מונקי;1512804][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
OG: he said what now????
באמת שלא היה לי מושג איך להעביר את המצב הזה אז אלתרתי..
IG:
החלטת ללכת מייד ולחקור את רציף אחד שאלת את ארלונג מי יוכל לעזור לך אך לפני שענה כבר שמת את הברדס שלה ונעלמת במהירות.
כשהגעת לרציף 1 שמת לב שהוא סמוך למחסן עצום וכמות העבדים שפורקים תיבות עץ גדולות הייתה גדולה בהרבה מאשר שלושת העבדים שראית קודם לן ברציף שבו הגעת לעולם הזה ממנו, כמו כן הספינות שעגנו בו היו מרשימות בהרבה ללא ספק זה הרציף שבו מגיעה הסחורה הרצינית.
יצרת איקס באמצעות ואמרת "Igurubijon" ונכנסת למצב איגל וישן בו כל החושים שלך הפכו לחדים יותר במצב זה יכולת "לראות" פיזית שבאזור יש סימני מאבק ברורים ריחות של אבקות שריפה במינונים שונים מצביעים על כך שקיים במפרץ מאבק יום יומי של שני קבוצות.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
בחרת שלא להתעלם מההצעה של הבחורה ואמת לה בחיוך קטן "קצת חברה לא תזיק לי"
היא נהנתה בחיוך שובבי ואמרה "מצוין אם ככה בו נמצא לנו מקום שקט" וכשסיימה היא נצמדה לידיך והתחילה להוביך אותך למוטל שהיה בקרבת מקום בו פיראטים רבים בדרך כלל שוהים כשהם מעבירים סחורות בשוק האפור.
לא נעלצתם לשלם בכניסה כנראה בגלל שהנערות כבר מוכרות למוטל וקיבלתם את חדר מספר 107 חדר קטן וסטנדרתי , הנערה לא בזבזה זמן ופשטה את בגדיה בעודה נשארת עם הלבשה חתונה בלבד "נו אתה אוהב את מה שאתה רואה?” היא שאלה והתקדמה לכיוונך.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
OG: סורי אם זה נראה קצת מעפן רציתי להגיב היום וכבר מאוחר וכל היום הייתי עסוק עם מסיבה שעשינו לכבוד הגיוס של אחותי הקטנה.. .-.
IG:
קואלה נראתה רגועה באופן מפתיע בהתחשב בכל מה שספרת לה ואמרה לך בביטחון "את לא היחידית פה שמבוקשת... האי הזה, לא העולם הזה מתנהל בצורה עקומה.” היא סיימה ונאנחה. "אני יכולה לעזור לך אבל אני צריכה לדעת שאפשר לסמוך עלייך קודם יונה אז אולי תספרי לי מה הפשע שעשית?” היא שאלה בחביבות.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

התהלכתי אם הנערה על למוטל שהיא גררה אותי שהיה סמוך ליד השוק האפור של הפירטים.
שנכנסו לחדר שבמוטל הנערה פשטה את בגדיה והתקרבה אלי בהלבשה תחתונה בלבד.
"נו אתה אוהב את מה שאתה רואה?” היא שאלה אותי בעודה מתקרבת אלי.

"ברור, מה יכול להיות יותר טוב מזה"אמרתי לה בחיוך עליז ומזויף והוצאתי מהכיס שבתוך חולצת החליפה שלי אקדח וכיוונתי אותו אליה.
"אין נשק, אין אנשים, מקום ליד פיראטים שורצים יש יותר טוב מזה?"שאלתי אותה בחיוך עליז ואחריו פניי נעשו אדישות ורציניות.
"ועכשיו ספרי לי מה שאת יודעת על ארגוני היריבות או כל מידע אחר שקשור אליו או לאדם אם מידע אמין"אמרתי לה באיום והוספתי. "או ואם תצעקי לעזרה את מיד תמותי אז אל תנסי אפילו"

[QUOTE=מונקי;1512804][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]”
OG: he said what now????
באמת שלא היה לי מושג איך להעביר את המצב הזה אז אלתרתי..
IG:
החלטת ללכת מייד ולחקור את רציף אחד שאלת את ארלונג מי יוכל לעזור לך אך לפני שענה כבר שמת את הברדס שלה ונעלמת במהירות.
כשהגעת לרציף 1 שמת לב שהוא סמוך למחסן עצום וכמות העבדים שפורקים תיבות עץ גדולות הייתה גדולה בהרבה מאשר שלושת העבדים שראית קודם לן ברציף שבו הגעת לעולם הזה ממנו, כמו כן הספינות שעגנו בו היו מרשימות בהרבה ללא ספק זה הרציף שבו מגיעה הסחורה הרצינית.
יצרת איקס באמצעות ואמרת "Igurubijon" ונכנסת למצב איגל וישן בו כל החושים שלך הפכו לחדים יותר במצב זה יכולת "לראות" פיזית שבאזור יש סימני מאבק ברורים ריחות של אבקות שריפה במינונים שונים מצביעים על כך שקיים במפרץ מאבק יום יומי של שני קבוצות.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
בחרת שלא להתעלם מההצעה של הבחורה ואמת לה בחיוך קטן "קצת חברה לא תזיק לי"
היא נהנתה בחיוך שובבי ואמרה "מצוין אם ככה בו נמצא לנו מקום שקט" וכשסיימה היא נצמדה לידיך והתחילה להוביך אותך למוטל שהיה בקרבת מקום בו פיראטים רבים בדרך כלל שוהים כשהם מעבירים סחורות בשוק האפור.
לא נעלצתם לשלם בכניסה כנראה בגלל שהנערות כבר מוכרות למוטל וקיבלתם את חדר מספר 107 חדר קטן וסטנדרתי , הנערה לא בזבזה זמן ופשטה את בגדיה בעודה נשארת עם הלבשה חתונה בלבד "נו אתה אוהב את מה שאתה רואה?” היא שאלה והתקדמה לכיוונך.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
OG: סורי אם זה נראה קצת מעפן רציתי להגיב היום וכבר מאוחר וכל היום הייתי עסוק עם מסיבה שעשינו לכבוד הגיוס של אחותי הקטנה.. .-.
IG:
קואלה נראתה רגועה באופן מפתיע בהתחשב בכל מה שספרת לה ואמרה לך בביטחון "את לא היחידית פה שמבוקשת... האי הזה, לא העולם הזה מתנהל בצורה עקומה.” היא סיימה ונאנחה. "אני יכולה לעזור לך אבל אני צריכה לדעת שאפשר לסמוך עלייך קודם יונה אז אולי תספרי לי מה הפשע שעשית?” היא שאלה בחביבות.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

יצרת איקס באמצעות ואמרת "Igurubijon" ונכנסת למצב איגל וישן בו כל החושים שלך הפכו לחדים יותר במצב זה יכולת "לראות" פיזית שבאזור יש סימני מאבק ברורים ריחות של אבקות שריפה במינונים שונים מצביעים על כך שקיים במפרץ מאבק יום יומי של שני קבוצות.
Og: רק תזכור לפעמים הבאות מה שהסברתי לך על האיגל ויז'ן
Ig: מייוקאי לא ידע מה לעשות ממש והוא החליט ללכת לחפש מיהן 2 הקבוצות שנלחמות במזח.
הוא התקרב לאחת מספינות המסחר במטרה לרכוש יותר ידע מצוותי הספינות-

[b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
כיבית את מצב האיגל וישן* כאשר הבנת שהוא לא יועיל לך כעט וכשהוא אינו בטוח מה לעשות החלתת לרכוש ידע מאנשי הצוות של אחד הספינות.
התחלת להיתקרב וראית לפניך שני אנשי דג אשר מורים על 10 בני אדם אשר עליהם קולרים כמו לעבדים הקודמים שראית להוריד ארגזי עץ עצומים מספינת הפיראטים המרשימה "היי בן אנוש מה אתה עושה כאן?” שאל אחד מאנשי הדג ותחושת דה זה וו ממפגשך האחרון עלה בראשך איך לפני שהסיטואציה הסלימה קרובי הגיעה אליך בריצה
“אל.. אל תדאגו הוא אחד משלנו עכשיו ארלונד אמר לו להגיע לכאן.” הוא אמר וזוג אנשי הדג היסתכלו עליך בתדהמה והמשיכו במשימותיהם.
עכשיו כשהייתה לך גישה מלאה יכולת לראות שספינת הפיראטים אינה פרקטית בלבד היא הייתה מעודרת בזהב ודגלי הפיראט שנפפו בה כולם היו זהים והציגו גולגות שסביבה שני אקדחים שירו כדורים בצבע זהב, ובאופן לא מפתיע במיוחד לארגזים שהעבדים סחבו היה ריח של אבקת שריפה מהולה בריחכו של הים.
נראה שצוות הפיראטים שהספינה שייכת להם לא בסביבה וחברי הצוות של ארלונג קיבלו את האחריות בשינוע הסחורה שהם הביאו לאי ובעודך מסתכל בסביבה שמת לב שקרובי נשאר צמוד עלייך ופתח עלייך עין בדממה.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"ברור, מה יכול להיות יותר טוב מזה... אין נשק, אין אנשים ,מקום בו פיראטים שורצים. יש יותר טוב מזה?” אמרת בטון עליז שהפך תוך כדי המשפט לטון רציני ואדיש.
“ועכשיו ספרי לי מה שאת יודעת על ארגוני היריבות או כל מידע אחר שקשור אליו או לאדם עם מידע אמין. או.. ואם תצעקי לעזרה את מיד תמותי אז אל תנסי אפילו.” אמרת באון מאיים.
הנערה החצי ערומה הפכה לחיוורת לגמרי היא מעולם לא ציפתה שכך התפתח היום שלה
“הא.. אני.. אני... אני לא יודעת הרבה.” היא מלמלה "הרבה מהאנשים של קיריג מבלים בבר ברציף 8 כי זה החצי שלהם של הנמל ככה שיצא לי ל'עבוד' עם הרבה מהם אבל כל מה שלמדתי מהם זה שארלונג והאנשים שלו בגדו בקריג וניסו להרוג אותו אחרי שהם השתלטו על האי לפני שנה ומאז הם נלחמים על השליטה באיזור.” היא אמרה בפחד וריח עז של שתן מילה את החדר "בבקשה אני מתחננת.. זה כל מה שאני יודעת! רק תן לי את הכסף שמגיע לי, ואני לא אספר לבוסים שלי במלון על כלום בבקשה רק אל תהרוג אותי!” היא יבבה וירדה על הברכיים כשריח השטן רק הלך והחריף.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
עדיין היית מהורהרת אז שתקת לכמה שניות וניסית לחשוב איך את עומדת להסביר את הסיטואציה שלך הסברת לקואלה שהרגת את השודדים שתקפו אוצך מתוך הגנה עצמית וסיפרת לה על הכוח שלך והרצון שלך להגן על מי שחשוב לך מבלי לפגוע באחרים יותר מידי ועכשיו את לא יודעת מה לעשות לברוח? לחזור לאביך? זאת השאלה...
קואלה כיבתה את הנורה שהיא החזיקה וקול מתכתי רם נשמע במערה הזעירה והחשוכה.
אור הגיח מתוך המערה ועמוק בפנים נתגלה לך מה שהיה נראה כמו עולם חדש המלא באור וחיים "אז תרשי לי להציג את עצמי באופן רשמי אני קואלה מפקדת בצבא המהפכה, אני בטוחה שזה מפתיע אותך אבל כולנו כאן במצה דומה לשלך כולנו הלכנו עד הסוף כדי להגן על מה שחשוב לנו, ואם תצטרפי אנחנו נעזור לך לשנות את האי הזה וללמוד לשלוט בעצמך ובכוח פרי השטן שלך.” קואלה סיימה וחיכתה לתגובתך.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER]

[quote=מונקי;1512808][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
כיבית את מצב האיגל וישן* כאשר הבנת שהוא לא יועיל לך כעט וכשהוא אינו בטוח מה לעשות החלתת לרכוש ידע מאנשי הצוות של אחד הספינות.
התחלת להיתקרב וראית לפניך שני אנשי דג אשר מורים על 10 בני אדם אשר עליהם קולרים כמו לעבדים הקודמים שראית להוריד ארגזי עץ עצומים מספינת הפיראטים המרשימה "היי בן אנוש מה אתה עושה כאן?” שאל אחד מאנשי הדג ותחושת דה זה וו ממפגשך האחרון עלה בראשך איך לפני שהסיטואציה הסלימה קרובי הגיעה אליך בריצה
“אל.. אל תדאגו הוא אחד משלנו עכשיו ארלונד אמר לו להגיע לכאן.” הוא אמר וזוג אנשי הדג היסתכלו עליך בתדהמה והמשיכו במשימותיהם.
עכשיו כשהייתה לך גישה מלאה יכולת לראות שספינת הפיראטים אינה פרקטית בלבד היא הייתה מעודרת בזהב ודגלי הפיראט שנפפו בה כולם היו זהים והציגו גולגות שסביבה שני אקדחים שירו כדורים בצבע זהב, ובאופן לא מפתיע במיוחד לארגזים שהעבדים סחבו היה ריח של אבקת שריפה מהולה בריחכו של הים.
נראה שצוות הפיראטים שהספינה שייכת להם לא בסביבה וחברי הצוות של ארלונג קיבלו את האחריות בשינוע הסחורה שהם הביאו לאי ובעודך מסתכל בסביבה שמת לב שקרובי נשאר צמוד עלייך ופתח עלייך עין בדממה.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"ברור, מה יכול להיות יותר טוב מזה... אין נשק, אין אנשים ,מקום בו פיראטים שורצים. יש יותר טוב מזה?” אמרת בטון עליז שהפך תוך כדי המשפט לטון רציני ואדיש.
“ועכשיו ספרי לי מה שאת יודעת על ארגוני היריבות או כל מידע אחר שקשור אליו או לאדם עם מידע אמין. או.. ואם תצעקי לעזרה את מיד תמותי אז אל תנסי אפילו.” אמרת באון מאיים.
הנערה החצי ערומה הפכה לחיוורת לגמרי היא מעולם לא ציפתה שכך התפתח היום שלה
“הא.. אני.. אני... אני לא יודעת הרבה.” היא מלמלה "הרבה מהאנשים של קיריג מבלים בבר ברציף 8 כי זה החצי שלהם של הנמל ככה שיצא לי ל'עבוד' עם הרבה מהם אבל כל מה שלמדתי מהם זה שארלונג והאנשים שלו בגדו בקריג וניסו להרוג אותו אחרי שהם השתלטו על האי לפני שנה ומאז הם נלחמים על השליטה באיזור.” היא אמרה בפחד וריח עז של שתן מילה את החדר "בבקשה אני מתחננת.. זה כל מה שאני יודעת! רק תן לי את הכסף שמגיע לי, ואני לא אספר לבוסים שלי במלון על כלום בבקשה רק אל תהרוג אותי!” היא יבבה וירדה על הברכיים כשריח השטן רק הלך והחריף.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[center][b][size=4][color="#000000"]ארקנה:[/color][/size][/b][/center]
[spoiler]
[size=3][center]
[color="#800080"]
עדיין היית מהורהרת אז שתקת לכמה שניות וניסית לחשוב איך את עומדת להסביר את הסיטואציה שלך הסברת לקואלה שהרגת את השודדים שתקפו אוצך מתוך הגנה עצמית וסיפרת לה על הכוח שלך והרצון שלך להגן על מי שחשוב לך מבלי לפגוע באחרים יותר מידי ועכשיו את לא יודעת מה לעשות לברוח? לחזור לאביך? זאת השאלה...
קואלה כיבתה את הנורה שהיא החזיקה וקול מתכתי רם נשמע במערה הזעירה והחשוכה.
אור הגיח מתוך המערה ועמוק בפנים נתגלה לך מה שהיה נראה כמו עולם חדש המלא באור וחיים "אז תרשי לי להציג את עצמי באופן רשמי אני קואלה מפקדת בצבא המהפכה, אני בטוחה שזה מפתיע אותך אבל כולנו כאן במצה דומה לשלך כולנו הלכנו עד הסוף כדי להגן על מה שחשוב לנו, ואם תצטרפי אנחנו נעזור לך לשנות את האי הזה וללמוד לשלוט בעצמך ובכוח פרי השטן שלך.” קואלה סיימה וחיכתה לתגובתך.
[/color]
[/center][/size]
[/spoiler][/quote]

יונה:
מרוב שוק הלכתי שני צעדים אחורה. "צבא, המהפכנים?"... גמגמתי ובלעתי רוק, עיניי נצצו, זה היה נס, חלום חיי.
התחלתי להתלהב, להתהלך שוב בסיבובים והסמקתי קלות "קראתי על עליכם כל כך הרבה, אבל אף פעם לא ראיתי אתכם במציאות"... אומרת ובוהה בקואלה ובאור שבקצה המנהרה, עיניי הסגולות נצצו בתקווה, אבל התחלתי להסס קלות.
"אני חושבת שאבא שלי יעדיף שאני לא אחזור, וככה יהיה גם טוב בשבילו" החלטתי והזדקפתי, אם כבר פגשתי אותם סוף סוף, אני אנצל את ההזדמנות , לפתע כאילו כל הצער והאכזבה העצמית נמחקו מעיניי, חייכתי חיוך ביישני, "נו אם כך... אני אשמח מאוד להצטרף אליכם, לא שיש לי עוד לאן ללכת"... אמרתי, "להפוך להיות לוחמת צדק לצידכם, להפיל את הדיקטטורה, בחיים לא חשבתי שאפגוש אתכם בכלל"... דמעה קטנה הופיע על הלחי שלי, מחקתי אותה מהר ונשמתי עמוק, בהיתי בקואלה והתייצבתי כמו חיילת "אני אעשה את מיטב יכולתי, המפקדת" אמרתי בצחקוק קל, והתנפלתי על קואלה בחיבוק "תודה תודה תודהה"! צעקתי בהתלהבות, נרגשת ממש.

Og: חחח , האירוניה שכבר חשבתי על הרקע המוסתר של יונה, אבל אני אשמור אותו בסוד בנתיים 3:, וכן זה קשור למהפכנים, כך שהיא תהיה קרובה יותר למצוא איזה פיסת מידע עליהם להמשיך ממנה למסע ארוך שמצפה לה.

[QUOTE=מונקי;1512808][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
כיבית את מצב האיגל וישן* כאשר הבנת שהוא לא יועיל לך כעט וכשהוא אינו בטוח מה לעשות החלתת לרכוש ידע מאנשי הצוות של אחד הספינות.
התחלת להיתקרב וראית לפניך שני אנשי דג אשר מורים על 10 בני אדם אשר עליהם קולרים כמו לעבדים הקודמים שראית להוריד ארגזי עץ עצומים מספינת הפיראטים המרשימה "היי בן אנוש מה אתה עושה כאן?” שאל אחד מאנשי הדג ותחושת דה זה וו ממפגשך האחרון עלה בראשך איך לפני שהסיטואציה הסלימה קרובי הגיעה אליך בריצה
“אל.. אל תדאגו הוא אחד משלנו עכשיו ארלונד אמר לו להגיע לכאן.” הוא אמר וזוג אנשי הדג היסתכלו עליך בתדהמה והמשיכו במשימותיהם.
עכשיו כשהייתה לך גישה מלאה יכולת לראות שספינת הפיראטים אינה פרקטית בלבד היא הייתה מעודרת בזהב ודגלי הפיראט שנפפו בה כולם היו זהים והציגו גולגות שסביבה שני אקדחים שירו כדורים בצבע זהב, ובאופן לא מפתיע במיוחד לארגזים שהעבדים סחבו היה ריח של אבקת שריפה מהולה בריחכו של הים.
נראה שצוות הפיראטים שהספינה שייכת להם לא בסביבה וחברי הצוות של ארלונג קיבלו את האחריות בשינוע הסחורה שהם הביאו לאי ובעודך מסתכל בסביבה שמת לב שקרובי נשאר צמוד עלייך ופתח עלייך עין בדממה.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"ברור, מה יכול להיות יותר טוב מזה... אין נשק, אין אנשים ,מקום בו פיראטים שורצים. יש יותר טוב מזה?” אמרת בטון עליז שהפך תוך כדי המשפט לטון רציני ואדיש.
“ועכשיו ספרי לי מה שאת יודעת על ארגוני היריבות או כל מידע אחר שקשור אליו או לאדם עם מידע אמין. או.. ואם תצעקי לעזרה את מיד תמותי אז אל תנסי אפילו.” אמרת באון מאיים.
הנערה החצי ערומה הפכה לחיוורת לגמרי היא מעולם לא ציפתה שכך התפתח היום שלה
“הא.. אני.. אני... אני לא יודעת הרבה.” היא מלמלה "הרבה מהאנשים של קיריג מבלים בבר ברציף 8 כי זה החצי שלהם של הנמל ככה שיצא לי ל'עבוד' עם הרבה מהם אבל כל מה שלמדתי מהם זה שארלונג והאנשים שלו בגדו בקריג וניסו להרוג אותו אחרי שהם השתלטו על האי לפני שנה ומאז הם נלחמים על השליטה באיזור.” היא אמרה בפחד וריח עז של שתן מילה את החדר "בבקשה אני מתחננת.. זה כל מה שאני יודעת! רק תן לי את הכסף שמגיע לי, ואני לא אספר לבוסים שלי במלון על כלום בבקשה רק אל תהרוג אותי!” היא יבבה וירדה על הברכיים כשריח השטן רק הלך והחריף.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
עדיין היית מהורהרת אז שתקת לכמה שניות וניסית לחשוב איך את עומדת להסביר את הסיטואציה שלך הסברת לקואלה שהרגת את השודדים שתקפו אוצך מתוך הגנה עצמית וסיפרת לה על הכוח שלך והרצון שלך להגן על מי שחשוב לך מבלי לפגוע באחרים יותר מידי ועכשיו את לא יודעת מה לעשות לברוח? לחזור לאביך? זאת השאלה...
קואלה כיבתה את הנורה שהיא החזיקה וקול מתכתי רם נשמע במערה הזעירה והחשוכה.
אור הגיח מתוך המערה ועמוק בפנים נתגלה לך מה שהיה נראה כמו עולם חדש המלא באור וחיים "אז תרשי לי להציג את עצמי באופן רשמי אני קואלה מפקדת בצבא המהפכה, אני בטוחה שזה מפתיע אותך אבל כולנו כאן במצה דומה לשלך כולנו הלכנו עד הסוף כדי להגן על מה שחשוב לנו, ואם תצטרפי אנחנו נעזור לך לשנות את האי הזה וללמוד לשלוט בעצמך ובכוח פרי השטן שלך.” קואלה סיימה וחיכתה לתגובתך.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

הקשבתי לדבריה של הנערה אם פנים אדישות ומאיימות התעלמתי מהריח המסריח של השתן שהשתחרר בחדר ורק הקשבתי למידע שניתן לי.
"יש לך סדר עדיפויות מוזר חייב לציין, תחילה כסף ואחר כך מוות. אני מבין שאת ממש סומכת על המנהלים שלך אם מוות זה דבר השני שאת חושבת אחרי הכסף"אמרתי ואקדחי היה יותר קרוב לראשה.
"יש סיבה לכך? מידע שאני חייב לדעת עליה?"שאלתי אותה אם חיוך מרושע ומאיים על פניי.

[QUOTE=מונקי;1512808][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
כיבית את מצב האיגל וישן* כאשר הבנת שהוא לא יועיל לך כעט וכשהוא אינו בטוח מה לעשות החלתת לרכוש ידע מאנשי הצוות של אחד הספינות.
התחלת להיתקרב וראית לפניך שני אנשי דג אשר מורים על 10 בני אדם אשר עליהם קולרים כמו לעבדים הקודמים שראית להוריד ארגזי עץ עצומים מספינת הפיראטים המרשימה "היי בן אנוש מה אתה עושה כאן?” שאל אחד מאנשי הדג ותחושת דה זה וו ממפגשך האחרון עלה בראשך איך לפני שהסיטואציה הסלימה קרובי הגיעה אליך בריצה
“אל.. אל תדאגו הוא אחד משלנו עכשיו ארלונד אמר לו להגיע לכאן.” הוא אמר וזוג אנשי הדג היסתכלו עליך בתדהמה והמשיכו במשימותיהם.
עכשיו כשהייתה לך גישה מלאה יכולת לראות שספינת הפיראטים אינה פרקטית בלבד היא הייתה מעודרת בזהב ודגלי הפיראט שנפפו בה כולם היו זהים והציגו גולגות שסביבה שני אקדחים שירו כדורים בצבע זהב, ובאופן לא מפתיע במיוחד לארגזים שהעבדים סחבו היה ריח של אבקת שריפה מהולה בריחכו של הים.
נראה שצוות הפיראטים שהספינה שייכת להם לא בסביבה וחברי הצוות של ארלונג קיבלו את האחריות בשינוע הסחורה שהם הביאו לאי ובעודך מסתכל בסביבה שמת לב שקרובי נשאר צמוד עלייך ופתח עלייך עין בדממה.
[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"ברור, מה יכול להיות יותר טוב מזה... אין נשק, אין אנשים ,מקום בו פיראטים שורצים. יש יותר טוב מזה?” אמרת בטון עליז שהפך תוך כדי המשפט לטון רציני ואדיש.
“ועכשיו ספרי לי מה שאת יודעת על ארגוני היריבות או כל מידע אחר שקשור אליו או לאדם עם מידע אמין. או.. ואם תצעקי לעזרה את מיד תמותי אז אל תנסי אפילו.” אמרת באון מאיים.
הנערה החצי ערומה הפכה לחיוורת לגמרי היא מעולם לא ציפתה שכך התפתח היום שלה
“הא.. אני.. אני... אני לא יודעת הרבה.” היא מלמלה "הרבה מהאנשים של קיריג מבלים בבר ברציף 8 כי זה החצי שלהם של הנמל ככה שיצא לי ל'עבוד' עם הרבה מהם אבל כל מה שלמדתי מהם זה שארלונג והאנשים שלו בגדו בקריג וניסו להרוג אותו אחרי שהם השתלטו על האי לפני שנה ומאז הם נלחמים על השליטה באיזור.” היא אמרה בפחד וריח עז של שתן מילה את החדר "בבקשה אני מתחננת.. זה כל מה שאני יודעת! רק תן לי את הכסף שמגיע לי, ואני לא אספר לבוסים שלי במלון על כלום בבקשה רק אל תהרוג אותי!” היא יבבה וירדה על הברכיים כשריח השטן רק הלך והחריף.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
עדיין היית מהורהרת אז שתקת לכמה שניות וניסית לחשוב איך את עומדת להסביר את הסיטואציה שלך הסברת לקואלה שהרגת את השודדים שתקפו אוצך מתוך הגנה עצמית וסיפרת לה על הכוח שלך והרצון שלך להגן על מי שחשוב לך מבלי לפגוע באחרים יותר מידי ועכשיו את לא יודעת מה לעשות לברוח? לחזור לאביך? זאת השאלה...
קואלה כיבתה את הנורה שהיא החזיקה וקול מתכתי רם נשמע במערה הזעירה והחשוכה.
אור הגיח מתוך המערה ועמוק בפנים נתגלה לך מה שהיה נראה כמו עולם חדש המלא באור וחיים "אז תרשי לי להציג את עצמי באופן רשמי אני קואלה מפקדת בצבא המהפכה, אני בטוחה שזה מפתיע אותך אבל כולנו כאן במצה דומה לשלך כולנו הלכנו עד הסוף כדי להגן על מה שחשוב לנו, ואם תצטרפי אנחנו נעזור לך לשנות את האי הזה וללמוד לשלוט בעצמך ובכוח פרי השטן שלך.” קואלה סיימה וחיכתה לתגובתך.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

ובעודך מסתכל בסביבה שמת לב שקרובי נשאר צמוד עלייך ופתח עלייך עין בדממה.
מייוקאי בחן את עשרות העבדים. לבסוף הוא החליט לגשת אליהם.
"תראה, אם תרים את זה ככה זה יקל על גבך" הוא אמר לאחד מהם ועזר בהעברת הארגזים.
"ברגע שאסיים את עסקיי בעולם הזה אני מבטיח שאחזור בשבילכם" הוא הפטיר לאחד המבוגרים שבהם והמשיך להעמיס. ואז עלה לו רעיון, הוא ניגש לקרובי ואמר "קרובי, זהו שמך נכון? בכל מקרה, אני צריך שתעביר הצעה ממני אל האדון ארלונד, אך לפני כן בוא נשב. מסבאה ראויה שאתה מכיר באיזור?" הוא שאל

[b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
בחנת את העובדים ולבסוף נגשת אליהם ואמרת "תראה, אם תרים את זה ככה זה יקל על גבך" ובאת לעזור להעברת הארגזים, האדם היה נראה מבולבל ואף מבוהל במידה מטרידה ועל כן הודה לך בקידה מביכה ומייד ישיים את ההצעה שלך.
המשכת לעזור לשנע את הארגזים משימה שהוכיחה את עצמה כלא פשוטה בכלל משקל הארגזים היה רב וריח אבקת השריפה צרב באפך זה היה ברור שכלי נשק רבים עוברים פה מדי יום.
"ברגע שאסיים את עסקיי בעולם הזה אני מבטיח שאחזור בשבילכם" לחשת לאחד העובדים שעזרת להם אך במקום תקווה בעיניו הייתה אימה והוא המשיך בעבודתו בלי להתיחס להבטחה שלך.
לאחר המפגש הקצר עלה לך רעיון לראש וניגשת לקרובי ושאלת "קרובי, זהו שמך נכון? בכל מקרה, אני צריך שתעביר הצעה ממני אל האדון ארלונד, אך לפני כן בוא נשב. מסבאה ראויה שאתה מכיר באיזור?"
קרובי היה נראה מעט מופתע מההצעה ואמר בטון חביב “כן בודאי, יש לנו בר פרטי בצמוד לבסיס שלנו. אנחנו יכולים לדבר שם ומייד להעביר את ההצעה הזו שלך לארלונד, אם כי אני חייב להגיד שאתה טיפוס מוזר רצת כל כך מהר בעיקבות המשימה ועכשיו אתה רוצה לשבת ולהישתכר.” הוא אמר והחל לגחח בעודכם הולכים בחזרה בדרך שממה הגעתם לכיוון הבסיס של ארלונג.
כאשר הגעתם אל הבר שמת לב שהוא עמוס באנשי דג אך לא היה בו בן אדם אחד חוץ ממך ומאנשי הצוות שהפעילו אותו.
“או קרובי אני רואה שחיית המחמד החדשה של ארלונג איתך.” אחד מאנשי הדג השיכורים צעק לעברכם ובמבט אחד של קרובי שלושה אנשי דג אחרים כבר דאגו להוציא אותו מהמקום, “אל תתיחס להערות כאלה כל עוד אתה חלק מהצוות של ארלונד אתה אחד משלנו אחד מאנשי הדג.” הוא סיים ושניכם התיישבת מול הבר “אז על מה רצית לדבר?” הוא שאל בעוד שברמן עם מראה מכובד שאל את שניכם מה תרצו לשתות.

[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"יש לך סדר עדיפויות מוזר חייב לציין, תחילה כסף ואחר כך מוות. אני מבין שאת ממש סומכת על המנהלים שלך אם מוות זה דבר השני שאת חושבת אחרי הכסף" אמרת והצמדת אף יותר את האקדח לראשה "יש סיבה לכך? מידע שאני חייב לדעת עליו?"שאלת אותה אם חיוך מרושע ומאיים. “סומכת על המנהלים שלי?” היא שאלה בבהלה "אני לא סומכת עליהם אבל אם אתה לא תשלם לי הם יפגעו בי ובילדים שלי ובלי ספק הם גם יהרגו אותך, אלו אנשים מסוכנים הם משלמים דמי הגנה לקריג אם תתעסק איתם המקום היחידי שתוכל לברוח עליו באי הזה הוא כפר העבדים של ארלונד.” היא מלמלה במהירות ובבהלה
“בבקשה ממך אני רק רציתי לעבור את היום הזה ולהביא לחם הביתה למה זה מגיע לי.” היא שאלה ביאוש וירדה על בירכה והתחילה ליבב.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
OG: אני לא רגיל ששחקנים שומרים לי הפתעות אבל טוב אני מצפה לזה XD
אגב אני מרגיש כל כך עצלן שאני כותב לך תגובות את כל כך משקיעה אבל לצערי אני מרגיש שרוב התגובה שלי זה רק חזרה על מה שאת אומרת ושאין לי הרבה מקום לקדם אותך כי את יותר מדברת ופחות פעילה i-i
IG:
מרוב שוק הלכת שני צעדים אחורה. "צבא, המהפכנים?"... גמגמת ובלעת רוק, עיניך נצצו, הרגשת שזה היה נס שחלומך התגשם.
מרוב התלהבות התחלת להתהלך שוב בסיבובים והסמקת קלות "קראתי על עליכם כל כך הרבה, אבל אף פעם לא ראיתי אתכם במציאות"... אמרת ובהית בקואלה ובאור שבקצה המנהרה, עינייך הסגולות נצצו בתקווה, אבל התחלת להסס קלות.
"אני חושבת שאבא שלי יעדיף שאני לא אחזור, וככה יהיה גם טוב בשבילו" החלטת והזדקפת 'אם כבר פגשתי אותם סוף סוף, אני אנצל את ההזדמנות' חשבת לעצמך ולפתע כאילו כל הצער והאכזבה העצמית נמחקו מעיניך,חייכת חיוך ביישני, "נו אם כך... אני אשמח מאוד להצטרף אליכם, לא שיש לי עוד לאן ללכת"... אמרת, "להפוך להיות לוחמת צדק לצידכם, להפיל את הדיקטטורה, בחיים לא חשבתי שאפגוש אתכם בכלל"... סיימת ודמעה קטנה הופיע על הלחי שלך, ומחקת אותה מהר ונשמת נשימה עמוקה, ומייד לאחר מכן בהית בקואלה והתייצבת כמו חיילת "אני אעשה את מיטב יכולתי, המפקדת" אמרת בצחקוק קל, והתנפלת על קואלה בחיבוק "תודה תודה תודהה"! צעקת בהתלהבות, בעודך מתרגשת.
קואלה הייתה נראת קצת מופתעת מהשינוי המהיר והפיתאומי של הרגשות שלך אבל בהתחלהבות שאפילו השתוותה להתלהבות שלך היא אמרה "אני שמחה לשמוע אני רואה שהנאום שלי באמת היה מגניב ומלהיב כמו שחשבתי!” היא אמרה וענייה נצצו בגאווה.
שניכן נכנסתם למערה אך מיד התגלה לך שזה הרבה יותר מסתם מערה זו הייתה מערכת תת קרקעית שהכילה עיירה שלמה טכנולוגיה שהייתה נראת עתידנית וזרה העירה את כל המערה בעוד שהכניסה עלייה נסגרה שוב ואותו קול מתכתי נלווה לסגירת המערה והלכת אחרי קואלה שהובילה אותך למבנה שהיה נראה כמו דוג'ו ובו איש דג גדול צהוב ומבוגר ועוד חמישה בני אדם לבושים בלבן עם חגורות בצבעים שונים אשר מחזיקים את פריט הלבוש המוזר התאמנו באומנות לחימה מסויימת.
“יונה אני רוצה שתכירי את האק הוא הסנסאי של הדוג'ו הזה ואחד מהפקודים הבכירים שלי בבסיס הזה.” היא אמרה והאק הושיט לך את ידו העצומה עם פרצוף רציני ואף מעט מבהיל ללחיצה.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER]

[QUOTE=מונקי;1512817][b][center][size=4][color="#000000"]מייוקאי :[/color][/size][/center][/b]
[spoiler][size=3][color="#40e0d0"][center]
בחנת את העובדים ולבסוף נגשת אליהם ואמרת "תראה, אם תרים את זה ככה זה יקל על גבך" ובאת לעזור להעברת הארגזים, האדם היה נראה מבולבל ואף מבוהל במידה מטרידה ועל כן הודה לך בקידה מביכה ומייד ישיים את ההצעה שלך.
המשכת לעזור לשנע את הארגזים משימה שהוכיחה את עצמה כלא פשוטה בכלל משקל הארגזים היה רב וריח אבקת השריפה צרב באפך זה היה ברור שכלי נשק רבים עוברים פה מדי יום.
"ברגע שאסיים את עסקיי בעולם הזה אני מבטיח שאחזור בשבילכם" לחשת לאחד העובדים שעזרת להם אך במקום תקווה בעיניו הייתה אימה והוא המשיך בעבודתו בלי להתיחס להבטחה שלך.
לאחר המפגש הקצר עלה לך רעיון לראש וניגשת לקרובי ושאלת "קרובי, זהו שמך נכון? בכל מקרה, אני צריך שתעביר הצעה ממני אל האדון ארלונד, אך לפני כן בוא נשב. מסבאה ראויה שאתה מכיר באיזור?"
קרובי היה נראה מעט מופתע מההצעה ואמר בטון חביב “כן בודאי, יש לנו בר פרטי בצמוד לבסיס שלנו. אנחנו יכולים לדבר שם ומייד להעביר את ההצעה הזו שלך לארלונד, אם כי אני חייב להגיד שאתה טיפוס מוזר רצת כל כך מהר בעיקבות המשימה ועכשיו אתה רוצה לשבת ולהישתכר.” הוא אמר והחל לגחח בעודכם הולכים בחזרה בדרך שממה הגעתם לכיוון הבסיס של ארלונג.
כאשר הגעתם אל הבר שמת לב שהוא עמוס באנשי דג אך לא היה בו בן אדם אחד חוץ ממך ומאנשי הצוות שהפעילו אותו.
“או קרובי אני רואה שחיית המחמד החדשה של ארלונג איתך.” אחד מאנשי הדג השיכורים צעק לעברכם ובמבט אחד של קרובי שלושה אנשי דג אחרים כבר דאגו להוציא אותו מהמקום, “אל תתיחס להערות כאלה כל עוד אתה חלק מהצוות של ארלונד אתה אחד משלנו אחד מאנשי הדג.” הוא סיים ושניכם התיישבת מול הבר “אז על מה רצית לדבר?” הוא שאל בעוד שברמן עם מראה מכובד שאל את שניכם מה תרצו לשתות.

[/center][/color][/size]
[/spoiler]


[b][center][size=4][color="#000000"]~סנטה-סאן~[/color][/size][/center][/b]
[spoiler]
[center][color="#000000"][size=3]
"יש לך סדר עדיפויות מוזר חייב לציין, תחילה כסף ואחר כך מוות. אני מבין שאת ממש סומכת על המנהלים שלך אם מוות זה דבר השני שאת חושבת אחרי הכסף" אמרת והצמדת אף יותר את האקדח לראשה "יש סיבה לכך? מידע שאני חייב לדעת עליו?"שאלת אותה אם חיוך מרושע ומאיים. “סומכת על המנהלים שלי?” היא שאלה בבהלה "אני לא סומכת עליהם אבל אם אתה לא תשלם לי הם יפגעו בי ובילדים שלי ובלי ספק הם גם יהרגו אותך, אלו אנשים מסוכנים הם משלמים דמי הגנה לקריג אם תתעסק איתם המקום היחידי שתוכל לברוח עליו באי הזה הוא כפר העבדים של ארלונד.” היא מלמלה במהירות ובבהלה
“בבקשה ממך אני רק רציתי לעבור את היום הזה ולהביא לחם הביתה למה זה מגיע לי.” היא שאלה ביאוש וירדה על בירכה והתחילה ליבב.
[/size][/color][/center][/spoiler]


[CENTER][B][SIZE=4][COLOR="#000000"]ארקנה:[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
[SPOILER]
[SIZE=3][CENTER]
[COLOR="#800080"]
OG: אני לא רגיל ששחקנים שומרים לי הפתעות אבל טוב אני מצפה לזה XD
אגב אני מרגיש כל כך עצלן שאני כותב לך תגובות את כל כך משקיעה אבל לצערי אני מרגיש שרוב התגובה שלי זה רק חזרה על מה שאת אומרת ושאין לי הרבה מקום לקדם אותך כי את יותר מדברת ופחות פעילה i-i
IG:
מרוב שוק הלכת שני צעדים אחורה. "צבא, המהפכנים?"... גמגמת ובלעת רוק, עיניך נצצו, הרגשת שזה היה נס שחלומך התגשם.
מרוב התלהבות התחלת להתהלך שוב בסיבובים והסמקת קלות "קראתי על עליכם כל כך הרבה, אבל אף פעם לא ראיתי אתכם במציאות"... אמרת ובהית בקואלה ובאור שבקצה המנהרה, עינייך הסגולות נצצו בתקווה, אבל התחלת להסס קלות.
"אני חושבת שאבא שלי יעדיף שאני לא אחזור, וככה יהיה גם טוב בשבילו" החלטת והזדקפת 'אם כבר פגשתי אותם סוף סוף, אני אנצל את ההזדמנות' חשבת לעצמך ולפתע כאילו כל הצער והאכזבה העצמית נמחקו מעיניך,חייכת חיוך ביישני, "נו אם כך... אני אשמח מאוד להצטרף אליכם, לא שיש לי עוד לאן ללכת"... אמרת, "להפוך להיות לוחמת צדק לצידכם, להפיל את הדיקטטורה, בחיים לא חשבתי שאפגוש אתכם בכלל"... סיימת ודמעה קטנה הופיע על הלחי שלך, ומחקת אותה מהר ונשמת נשימה עמוקה, ומייד לאחר מכן בהית בקואלה והתייצבת כמו חיילת "אני אעשה את מיטב יכולתי, המפקדת" אמרת בצחקוק קל, והתנפלת על קואלה בחיבוק "תודה תודה תודהה"! צעקת בהתלהבות, בעודך מתרגשת.
קואלה הייתה נראת קצת מופתעת מהשינוי המהיר והפיתאומי של הרגשות שלך אבל בהתחלהבות שאפילו השתוותה להתלהבות שלך היא אמרה "אני שמחה לשמוע אני רואה שהנאום שלי באמת היה מגניב ומלהיב כמו שחשבתי!” היא אמרה וענייה נצצו בגאווה.
שניכן נכנסתם למערה אך מיד התגלה לך שזה הרבה יותר מסתם מערה זו הייתה מערכת תת קרקעית שהכילה עיירה שלמה טכנולוגיה שהייתה נראת עתידנית וזרה העירה את כל המערה בעוד שהכניסה עלייה נסגרה שוב ואותו קול מתכתי נלווה לסגירת המערה והלכת אחרי קואלה שהובילה אותך למבנה שהיה נראה כמו דוג'ו ובו איש דג גדול צהוב ומבוגר ועוד חמישה בני אדם לבושים בלבן עם חגורות בצבעים שונים אשר מחזיקים את פריט הלבוש המוזר התאמנו באומנות לחימה מסויימת.
“יונה אני רוצה שתכירי את האק הוא הסנסאי של הדוג'ו הזה ואחד מהפקודים הבכירים שלי בבסיס הזה.” היא אמרה והאק הושיט לך את ידו העצומה עם פרצוף רציני ואף מעט מבהיל ללחיצה.
[/COLOR]
[/CENTER][/SIZE]
[/SPOILER][/QUOTE]

יונה:
התהלכתי בהלם במקום שאליו קואלה הובילה אותי, עקבתי אחריה ובהיתי בהאק ובחמישה הלוחמים שהיו לצידו, עדיין עם פה פתוח. מצמצתי וסגרתי את הפה במהירות, "אה, כן" בוחנת את האק ואת האנשים במעט חשש, בולעת רוק. אחרי רגע הבנתי שהאק מחכה שאלחץ את ידו, הפרצוף שלו הבהיל אותי, אבל בכל זאת הושטתי את ידו ולחצתי לו את היד בעדינות, בחיוך מסוקרן "אוהו, נעים להכיר" עיני בהקו במתח, אבל גם במעט אומץ- הרגשתי שאני צריכה לעשות מעצמי רושם טוב, לפחות להתחלה- אז את הפחדים שמתי בצד.
"תרשו לי לשאול, באיזה סגנון לחימה אתם מתמחים?" שאלתי ובהיתי גם לעבר הלוחמים, ובציוד שלהם, "אני לא מומחית באומניות לחימה, אבל לא יזיק לי ללמוד גם קצת בסיס בהגנה עצמית"... בהיתי לעבר קואלה בחיוך קטן.

לא רוצה להספים לכם אבל אין פעילות כבר חודש.
רק רציתי להגיד שמרגש לראות כאן משחק תפקידים אחרי כל כ ךהרבה זמן, ועוד של וואן פיס. וגם אהבתי שמסגרת את זה רק לים המערבי, משחק שלם של וואן פיס הוא בלתי אפשרי. חכם מאוד.
מקווה שתמצאו את הזמן והכוחות להמשיך!

[QUOTE=Avivs;1512830]לא רוצה להספים לכם אבל אין פעילות כבר חודש.
רק רציתי להגיד שמרגש לראות כאן משחק תפקידים אחרי כל כ ךהרבה זמן, ועוד של וואן פיס. וגם אהבתי שמסגרת את זה רק לים המערבי, משחק שלם של וואן פיס הוא בלתי אפשרי. חכם מאוד.
מקווה שתמצאו את הזמן והכוחות להמשיך![/QUOTE]

אני יודע שאני מספים לעצמי אבל המשחק די מת וזה די בגללי כי לא היה לי זמן להגיב וכשכבר היה לי רוב השחקנים פשוט איבדו עניין...
אני מאוד אוהב את הפורום הזה ובגלל זה היה לי חשוב לפתוח את המשחק כאן חבל שהוא שרד כל כך מעט זמן..
אגב תודה על המחמאה באמת כמו שאמרת ידעתי מראש שמשחק על כל וואן פיס זה לא הגיוני אז הלכתי על אי אחד.

הבנתי, כל הכבוד על הניסיון. אם תנסה עוד פעם בעתיד הייתי ממליץ על מה שאני הייתי עושה:
1. בונה שלד של עלילה כללי באורך שאני יודע שיכול לעמוד בו (זה חסוי למשתמשים), ונותן אומנם לשחקנים כמובן לעשות את הבחירות שלהם ולהפתיע, אבל כל הזמן נשאר סביב השלד שהשחקנים לא צריכים בכלל להיות מודעים אליו. ככה אתה יודע מראש בערך מה האורך שאתה מתחייב אליו וגם יש לך תכנון כללי.
האמת אפילו פרסמתי פוסט על זה לפני 3 שנים:

2. בונה אולי את ההמשכים שלי באורך גדול מהרגיל, כך שכל פעם שאתה כן מתפנה לכתוב אתה מקדם את העלילה בהרבה, ולא נתקע במשך כמה המשכים על דיאלוג עם דמות.

בהצלחה!

[QUOTE=מונקי;1512831]אני יודע שאני מספים לעצמי אבל המשחק די מת וזה די בגללי כי לא היה לי זמן להגיב וכשכבר היה לי רוב השחקנים פשוט איבדו עניין...
אני מאוד אוהב את הפורום הזה ובגלל זה היה לי חשוב לפתוח את המשחק כאן חבל שהוא שרד כל כך מעט זמן..
אגב תודה על המחמאה באמת כמו שאמרת ידעתי מראש שמשחק על כל וואן פיס זה לא הגיוני אז הלכתי על אי אחד.[/QUOTE]
נו באמת התגובה שלי אחרונה פה ואף אחד לא המשיך מאז, נכנסתי לזה איזה שמונה פעמים ואז הבנתי שפשוט עזבתם ואני גם שחכתי מהאתר הזה מהר :3

וגם היה לי אתמול יומולדת והאתר שלח לי ברכה, בגלל זה נזכרתי באתר הזה לול


וגם אי אפשר לשחק אם לא מדברים: גם הדמות שלי וגם אני לא הכי בקיעות במה שמתרחש במשחק....

[QUOTE=Arcane;1513187]וגם היה לי אתמול יומולדת והאתר שלח לי ברכה, בגלל זה נזכרתי באתר הזה לול


וגם אי אפשר לשחק אם לא מדברים: גם הדמות שלי וגם אני לא הכי בקיעות במה שמתרחש במשחק....[/QUOTE]
קודם כל מזל טוב, חוץ מזה סורי לגבי המשחק:sorry: