אש ובייליף-הלב שנשבר

אוקיי,אבל תכננתי לשלב גם עוד דמויות אבל בפרקים יותר מאוחרים,תודה על התגובות

אני בן לא בת :s
למשל היית יכול לעשות שבייליף הייתה עושה תיקו ותכנס לדיכאון עש שתעשה קרב חוזר.
או שאפשר לעשות את בייליף נגד הרקרוס

אחי,באמת משהו ששמתי לב אליו.

בייליף עושה תמיד את אותה שיטה,ואותם מתקפות,צריך לגוון במתקפות שלה (כלומר,להוסיף לה)
ולשנות כל הזמן את האסטרטגיה שלה.

אוקיי,סבבה
תודה לכם

מתי הפרק הבא?

סליחה שלא פירסמתי את הפרק,רציתי להכין אותו טוב לפני שאני מפרסם אותו


פרק 6:קשה באימונים,קל בקרב!



פקחתי את עיניי לבוקר חדש,כולם היו בחוץ,כרגיל התעוררתי מאוחר,קמתי באיטיות תוך כדי שגופי העייף מנסה להתעורר גם הוא,עמדתי על רגליי והסתכלתי סביב,המעבדה הייתה ריקה,הדלת הייתה סגורה אך שהסתכלתי טוב שמתי לב שנשארה קצת פתוחה,הלכתי באיטיות,דחפתי עם ראשי את הדלת ופתחתי אותה,הייתה שמש,הרגשתי את חום השמש נספג בעור שלי וסופג אותו,התמלאתי באנרגייה ותוך כמה שניות התלאתי באנרגייה מחודשת לאימונים לקרב האחרון והמכריע.
"איפה הרקרוס? הוא הבטיח שנתאמן ביחד" מלמלתי לעצמי וירדתי במדרגות,משום מה החצר הייתה ריקה,התחלתי לרוץ,חיפשתי את הרקרוס,התחלתי בחיפושים וסרקתי את האזור בארבע עיניים,כעבור 10 דקות של חיפושים ראיתי את [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/214.png[/IMG] משתזף על סלע גדול, "הרקרוס בוקר טוב" קראתי לעברו וחייכתי,הוא הסתובב וחייך גם הוא "אוו בייליף,חיכיתי לך,הבטחתי לך שאנחנו נתאמן ביחד,מוכנה?" שאל אותי באתגריות,חייכתי אליו חיוך תחרותי, "יותר מוכנה מתמיד" עניתי לו,הרגשתי חזקה באמת.
"אוקי,נתחיל באימונים בסיסים,לפני שנתחיל קרב אמיתי,תנסה להכות את המכות הכי חזקות שלך על העץ,ככה אני מתאמן" אמר והסביר לי תוך כדי שהצביע על עץ שעמד מולי,זה היה עץ גדול שהיה נראה יציב וחזק "אוקיי" אישרתי לו והתחלתי לשגר עליי טער במהירות,הו פגעו בעץ וחתכו קצת את צדדיו, "אני חושב שכדאי שתתאמני על הדיוק,את צריכה לפגוע באמצע ולא בצדדים,יעזור לך יותר בקרב" הסביר לי הרקרוס,אישרתי בהנהון וניסיתי להתרכז.
יריתי את עלי הטער והפעם הם פגעו במדויק באמצע העץ,חייכתי חיוך שמח והסתכלתי על הרקרוס, הוא הנהן "למה את מחכה? תמשיכי,תנסי לשנות מתקפות" אמר לי, הנהנתי והפעם הוצאתי את הגפנים שלי ופגעתי בעץ בחוזקה,ראיתי שהעץ רעד,בלי לחכות שוב שיגרתי עלי טער ושוב הם פגעו במדויק וחתכו עוד קצת את העץ,בערך 5 דקות רצופות של אימון על עלי הטער והגפנים שלי,העץ היה נראה חבול "אוי,חבל על העץ" מלמלתי להרקרוס, "צריכים להתאמן על סלעים" אמרתי לו, "אולי את צודקת" אישר לי הרקרוס, "טוב,הקרב שלי מתחיל עוד חצי שעה,נתחיל עכשיו בחימום לקרב שלנו" הסביר הרקרוס וכרגיל, הנהנתי לו.
התחלנו לרוץ,לפחות אני,הרקרוס התעופף לידי,וכך התחלנו לעשות את החימום שלנו,לאורך הנחל שמקיף את המעבדה ולאט לאט הגענו גם למקומות שלא הייתי בהם,ראינו גדר לבנה,עברנו לידה ואז ראיתי כבר עיר שלמה.
"וואו הרקרוס מה זה המקום הזה?" שאלתי אותו מתנשמת, "זה העיר שבו אש גדל,אני חושב שהבית שלו לא רחוק מכאן" ענה לי הרקרוס והמשיך לעוף ואחר כך עבר לריצה כמוני.
"באמת? אז הבית של אש בטוח לא רחוק מכאן! צריכים לבקר שם פעם אחת" אמרתי להרקרוס,העלתי חיוך.
"כן,צריכים לעשות משהו כזה" אמר הרקרוס.
ואז התרחקנו מהגדר וחזרנו אל חצר המעבדה,אחרי ריצה של 10 דקות,עצרנו ונחנו.
"היה מעולה,עכשיו לקרב!" הרקרוס קרא, חייכתי "קדימה!" קראתי אליו.
*"התחלתי" אמר לי הרקרוס, הוא עף לעברי במהירות עם מתקפת קרן חזקה,היא פגעה בי, 'וואו,הגיע הזמן שנראה לו גם כמה תכסיסים שלי' חשבתי לי.
"אז בסדר?" שאל אותי הרקרוס, "אני מצוין,קדימה תמשיך!" עניתי לו.
הרקרוס הפעם עף והשתמש בשבירת לבנים,הפעם רצתי אליו ושיחררתי את הגפנים שלי שיתפסו את קרנו,וזה אכן הצליח,תפסתי בחוזקה את הקרן הגדולה שעל ראשו, "מהלך נחמד" החמיא לי הרקרוס,חייכתי, לא נתתי לזה להסיח את תשומת ליבי.
ראיתי שהקרן שלו מתחילה לזהור,זה היה קרן מגה,כל עוד אני תפסתי אותו,הכאב של המכה עבר אלי דרך הגפנים והייתי חייבת לעשות משהו,לכן במהירות התחתי אותו על הרצפה ומיד קפצתי והשתמשי במכת גוף אבל הרקרוס התחמק ממנה ברגע האחרון "אוף" מלמלתי.
הוא רץ אלי,מבטו היה ממוקד ומרוכז בי,ושוב קרנו הייתה מכוונת עלי,הוא התחיל לעוף והתחיל להטיח עלי את הקרן שלו,קיבלתי כמה מכות ממתקפת הזעם שלו אבל מהר לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי להניע את ראשי באלגנטיות תוך כדי שאני מתחמקת,ראיתי את מבטו של הרקרוס שמעוצבן מהטקטיקה החדשה שלי ולכן הניע יותר מהר את הקרן שלו,עדיין התחמקתי אבל הגברתי מהירות,לאחר דקה של התחמקויות כבר התחלתי להתעייף ועירבתי את הגפנים שלי בעניין,השחלתי את הגפנים שלי במהירות מאחוריו שלא יראה ואז תפסתי את הקרן שלו שוב אבל הפעם מאחורה והפכתי אותו באוויר וחבטתי את גופו שוב באדמה,הפעם השארתי את האחיזה של הגפנים וקפצתי קפיצה גבוה ופגעתי בו במכת גוף חזקה.
שיחררתי את הגפנים,הוא היה נראה מותש "יפה בייליף,אני רואה שלמדת כמה תכסיסים חדשים" החמיא לי הרקרוס וחייך,למרות שהיה עייף, "כן,אתה יודע,צריכים לשנות דברים כדי שהיריב לא יתרגל ואחר כך יפתיע אותך" עניתי לו, ובראש החמאתי לעצמי על הדברים שאמרתי עכשיו.
"טוב" ענה לי הרקרוס והמשיך את הקרב, הוא עף לאוויר,גבוה וצלל לעברי,יריתי עליו עלי טער,מהירים וחזקים,הם עפו אל הרקרוס שהשתמש בקרן שלו בשביל לעדוף אותם,אחד אחד,אחר כך הוא הפעיל את קרן המגה שלו ופגע בי ישירות ובחוזקה,מתקפה שהייתה חזקה על הסוג שלי,אכן פגעה בי קשה.
הפעלתי את הראש,ניסיתי לחשוב על טקטיקות חדשות שהרקרוס לא מכיר ובכך אפתיע אותו,לאחר כמה שניות חייכתי,עלה לי רעיון.
הרקרוס הבחין בחיוך אבל המשיך את הקרב, הוא רץ אלי ותוך כדי ידו התחילה לזהור,המתקפה הייתה שבירת לבנים,חייכתי "מושלם" מלמלתי לי בשקט,שהוא בה לפגוע בי במכה,הוצאתי את הגפנים שלי,אבל לא כדי לפגוע בו,שידו הייתה כבר מושטת לרווחה מולי,תפסתי את רגלו הימינית של הרקרוס,ובקלות מאוד סובבתי אותו במן לאסו באוויר,והפעם הטחתי אותו על הרצפה בעוצמה באמת חזקה,הוא היה כבר מעולף.
"אני מניחה שזהו זה,אבל אני חייבת להודות לך,האימון היה מצוין" אמרתי לו והלכתי אליו,הוא קם באיטיות, "אוקיי,אני חושב שאנוח,זה היה אימון טוב,הקרב שלי מתחיל עוד 10 דקות" אמר לי הרקרוס.
לפתע,לא ידעתי מאיפה נזכרתי בזה פתאום,אבל טוטודייל עלה לי בראש "טוטודייל!" קראתי בקול, "אני חייבת לחפש אותו! ביי הרקרוס,אני אחזור לקרב שלך עם סנורלאקס" אמרתי לו במהירות,לא חיכיתי לתשובה וכבר רצתי בחיפושים,בעודי עוד עייפה מהקרב,עצרתי באמצע כדי לנוח,ניסיתי לחשוב איפה טוטודייל יכול להיות.
לפתע נזכרתי במקום שפגשתי אותו שעוד היינו בריב,מול הנחל,פרצתי בריצה לשם.
ראיתי אותו,את [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/158.png[/IMG] אבל הפעם הוא ישב ודיבר עם [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/99.png[/IMG] "טוטודיל" אמרתי והלכתי אליו כדי לראות אותו בבירור,הוא הסתובב ופניו היו מחויכות, "שלום בייליף,בוקר טוב" אמר לי, "בוקר טוב בייליף,מקווה שהתאמנת" אמר לי אחרי כמה שניות קינגלר, "יותר מתמיד" עניתי לו.
"טוטודייל,אני מקווה שאתה כבר לא מצוברח על מה שקרה אתמול" אמרתי, "הוא הסתובב,שמר על החיוך "אה,אני בסדר,דיברתי עם קינגלר,הוא עזר לי,הוא אמר שגם הוא בכל הקרבות שלו לא ניצח,ואפילו סיפר על ההפסד שלו בפסטיבל המים בג'וטו,שהוא הפסיד לפסיידק,שלא נלחם אבל הפתיע אותו במכה ישירה וניצח אותו,עזר לי להרגיש יותר טוב" ענה לי,התפעלתי,קרצתי לקינגלר והוא חייך אלי.
"טוב,אני מניח שהקרב של הרקרוס מתחיל" אמר קינגלר, "כן כדי שנלך" אמרתי לשניהם והתחלנו ללכת אל חצר המעבדה,כרגיל,הפוקימונים התאספו סביב,הזירה,היה שם הרקרוס,שהיה נראה בריא יותר מתמיד,כנראה הפרופסור ריפא אותו במכונה,ומולו עמד [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/143.png[/IMG]],היה נראה מוכן לקרב שלו, "הפרופסור הגיע,לבש כרגיל את בגדי המעבדה שלו, "ועכשיו,הקרב מתחיל!" קרא הפרופסור.
"בהצלחה!" צעקתי,הרקרוס הסתכל אלי וקרץ,קרצתי לו בחזרה.
סנורלאקס רץ לעבר הרקרוס עם אגרוף קרח אבל הרקרוס התחמק באלגנטיות ועף באוויר,הוא התחיל לעוף בזיגזגים בניסיון לבלבל את סנורלאקס,הוא עף סביבו ולפתע פגע בצד הימיני של גופו עם שבירת לבנים,הפגיעה עשתה לסנורלאקס נזק, סנורלאקס החמיץ פנים והפעם הוא טען קרן על, "קרן על? בשלב כל כך מוקדם של הקרב?" תהיתי , "אני חושב שסנורלאקס אין סיכוי לפגוע בהרקרוס בגלל המהירות שלו,אז מנסה מתקפה שיש לה סיכוי לפגוע בו" ענה לי קינגלר.
הקרן על שוגרה אל הרקרוס,קרן של אנרגייה כתומה שוגרה אל הרקרוס,הרקרוס התחמק מהקרן גם.
והרקרוס התחיל להתקיף את סנורלאקס במתקפות זעם,זה הזיק לסנוראלקס ולסיום הרקרוס פגע בו בקרן מגה,אבל ברגע שזה פגע בסנורלאקס,סנורלאקס פגע בו עם אגרוף קרח.
הרקרוס עף לאוויר,ניער את ראשו ונראה שהוא לא ניזוק מהמתקפה יותר מדי, "דווקא ציפיתי מסנורלאקס לקצת יותר נזק" אמרתי, "כן הוא לא התאמן הרבה,הוא ישן או אכל,אולי התאמן קצת אבל לא יותר מדי" ענה לי טוטודייל,מיד ידעתי שהסיכויים של הרקרוס לנצח גבוהים.
ידו של הרקרוס שוב זהרה ושבירת הלבנים יצאה אל סנורלאקס במהירות,הפעם סנורלאקס קפץ והתחמק, "יפה" מלמלתי.
הרקרוס הסתכל על סנורלאקס וראה שהוא עומד לפגוע בו עם חבטת גוף,הרקרוס עף וניסה ברגע האחרון להתחמק,אבל סנורלאקס ראה שהוא עומד להתחמק ופגע בהרקרוס עם אגרוף קרח,אגרוף הקרח הפעם עשה יותר נזק,הוא העיף את הרקרוס לרצפה ואז פתאום הרקרוס עמד דומם בזירה.
"אני לא מאמין! הרקרוס קפוא!" קרא קינגלר בעודו נדהם, 'אוי זה לא טוב!' חשבתי לי.
סנורלאקס חייך,הוא קפץ ופגע בהרקרוס עם חבטת גוף,ראיתי את עיניו של הרקרוס זזות,ראיתי שהוא מנסה בכל כוחו לזוז,אבל הוא לא מצליח,סנורלאקס פגע בו שוב עם אגרוף קרח והעיף אותו עוד כמה מטרים אחורה, פתאום נראה שסנורלאקס טוען קרן על!.
"אם הרקרוס יחטוף את המכה,הוא יפסיד" מלמלתי.
"הרקרוס! קדימה! אתה יכול לנצח את זה!" קראתי לעברו,הוא עדיין היה קפוא,עיניו נעצמו, 'לא יכול להיות שאחרי כל האימונים האלה והוא יפסיד,פשוט לא מגיע לו' חשבתי לי.
"הרקרוס! בבקשה!" צעקתי,סנורלאקס שיגר את קרן העל,היא הייתה נראית חזקה מהרגיל,הרקרוס עדיין עצם את עיניו,חשבתי שזה ככבר הסוף אבל אז בנס,עיניו של הרקרוס נפקחו והוא עף למעלה במהירות והתחמק ברגע האחרון מהקרן,עיניי זרחו, "יש!" קראתי.
הרקרוס עכשיו התקיף את סנורלאקס בקרן מגה חזקה ביותר שהעיפה את סנורלאקס אחורה, ואחר כך,הרקרוס עף לאוויר,ותוך כדי שעף לסנורלאקס הטעין שבירת לבנים ואז הרקרוס פגע בסנורלאקס והמכה העיפה אותו אחורה.
סנורלאקס לא היה יכול להילחם יותר, "הרקרוס הוא המנצח!" קרא הפרופסור,הקהל הריע להרקרוס,לא יכולתי להתאפק ורצתי אליו, "כל הכבוד!" אמרתי לו, "וואו,בנס השתחררתי מהקיפאון הזה,אם הייתי חוטף את הקרן,הייתי כבר מפסיד אבל ששמעתי אותך קוראת לי,פשוט הצלחתי להתגבר!" אמר לי הרקרוס בחיוך, "אתה הראית לו מה זה,ואתה יודע מה זה אומר,אנחנו נהיה היריבים בגמר" אמרתי לו.
"כן כנראה" אמר לי, "תהיה בטוחה שאני אנצח" חייך אלי חיוך תחרותי, "אל תהיה בטוח בעצמך כל כך" אמרתי לו ובכך בערב חזרנו למעבדה והלכנו לישון.

פרק ענקקקקקקקקק!!!!!
אתה ניסית לעשות בכוונה שהקרב בגמר יהיה בין הרקרוס לבייליף?

[QUOTE=MyNameTamir2;870806]פרק ענקקקקקקקקק!!!!!
אתה ניסית לעשות בכוונה שהקרב בגמר יהיה בין הרקרוס לבייליף?[/QUOTE]

לא,החלטתי את זה לפי דברים אחרים,עוד תגובות?
תודה לך

פרק ממש יפה! כל הכבוד!
אבל אחרי שיגמר הקרב בין הרקרוס לבייליף הסיפור יגמר?

[QUOTE=Mr. Charizard;870976]פרק ממש יפה! כל הכבוד!
אבל אחרי שיגמר הקרב בין הרקרוס לבייליף הסיפור יגמר?[/QUOTE]

מה פתאום! אחרי קרב הגמר,המנצח יזכה לבלות עם אש כמה ימים במחוז הואן,אחרי זה כבר יהיו דברים אחרים.
תודה רבה,עוד תגובות?

[b]פרק יפה. אני באמת מסתקרן מה יהיה אחרי הקרבות. אגב, זה מצחיק כי אני באמת כול לדמיין את בייליף מכורה לאש.[/b]

[QUOTE=~Dragon Core~;871245][b]פרק יפה. אני באמת מסתקרן מה יהיה אחרי הקרבות. אגב, זה מצחיק כי אני באמת כול לדמיין את בייליף מכורה לאש.[/b][/QUOTE]

תודה לך,הפרק הבא כנראה יתפרסם בימים הקרובים

סיפורים יפים אבל הכל צפוי, זה היה כזה ברור שב"נס" כמו שאמרת הרקרוס יקום...
לדעתי סנורלקס היה אמור לנצח...

[QUOTE=123harel123;873516]סיפורים יפים אבל הכל צפוי, זה היה כזה ברור שב"נס" כמו שאמרת הרקרוס יקום...
לדעתי סנורלקס היה אמור לנצח...[/QUOTE]

תראה,קודם כל זה סיפור ראשון שלי, אבל בכל זאת אני מנסה לעשות את זה כמה שיותר מעניין,אבל אם קראת את הפרק היית רואה שסנורלאקס לא התאמן כמעט בעוד שהרקרוס השקיע את זמנו באימונים.

אבל תודה בכל מקרה

אחלה פרק, אבל יש כמה שגיאות כתיב
לדוגמא: בה במקום ב[b][u]א[/u][/b]

[QUOTE=DarkTiger;873621]אחלה פרק, אבל יש כמה שגיאות כתיב
לדוגמא: בה במקום ב[b][u]א[/u][/b][/QUOTE]


תודה רבה,תודה שציינת

[b]לגבי כל ה"צפוי" שאומרים פה, איך שאני רואה את זה, עלייך פשוט לדמיין לעצמך קרב, אפילו לדבר עם עצמך, ממש בפה! זה נשמע דבילי אבל אם אני בן 22 ועושה את זה, אז גם אתה יכול.

דבר נוסף, הסתכל בסיפורים אחרים, תסתכל בסיפור שלי למשל... קרבות צריכים להיות מעט יותר מורכבים.
יש צדק בכך שזה צפוי, אבל אתה נשמע ילד יצירתי מאוד, אני בטוח שתמצא דרך לשדרג זאת.[/b]

[QUOTE=~Dragon Core~;875354][b]לגבי כל ה"צפוי" שאומרים פה, איך שאני רואה את זה, עלייך פשוט לדמיין לעצמך קרב, אפילו לדבר עם עצמך, ממש בפה! זה נשמע דבילי אבל אם אני בן 22 ועושה את זה, אז גם אתה יכול.

דבר נוסף, הסתכל בסיפורים אחרים, תסתכל בסיפור שלי למשל... קרבות צריכים להיות מעט יותר מורכבים.
יש צדק בכך שזה צפוי, אבל אתה נשמע ילד יצירתי מאוד, אני בטוח שתמצא דרך לשדרג זאת.[/b][/QUOTE]


תודה רבה לך,אני באמת אשתמש בעצות שלך

מתי הפרק הבא?

[QUOTE=MyNameTamir2;881048]מתי הפרק הבא?[/QUOTE]

אני חושב עוד יומיים,אני רוצה להכין את הפרק טוב כדי שכולם יאהבו,לתקן את הטעויות שלי

טוב,קראתי שוב את כל הפרקים והייתי במתח,אני ניסיתי לתאר מה היה בפרק...

האם אתה יכול להוציא אותו?

[QUOTE=the necromancer nilasak;888592]טוב,קראתי שוב את כל הפרקים והייתי במתח,אני ניסיתי לתאר מה היה בפרק...

האם אתה יכול להוציא אותו?[/QUOTE]

את הפרק השביעי אני כנראה הוציא מחר,מצטער שאתם מחכים הרבה זמן אבל מחר הוא יפורסם

אוקי,תודה.

הפרקים האחרים היו יפים מאוד,ותפרסם כבר את הפרק הבא!!!

מצטער שלא פירסמתי פרק כבר הרבה זמן,



פרק 7:מאמצים אחרונים! הגמר!


ישנתי... הייתי בחלומות, החלום היה מושלם,שדה רחב וירוק עם עצים גבוהים ויפים, השמש מלמעלה חיממה אותי ומאוד אהבתי את המצב.
פתאום אני רואה את אש,אני מחייכת "אש!" אני מנסה לקרוא לו ותוך כדי אני רצה, רצה מהר,הכי מהר שאני יכולה אבל אז פתאום הוא נעלם,כמה שניות אחרי שהוא נעלם פתאום כל הסביבה שהייתי בה גם נעלמה במפתיע ונפלתי לבור שחור "אההההה!!" צעקתי והתעוררתי.
התנשמתי "בייליף תירגעי זה היה רק סיוט" מלמלתי לעצמי כמה פעמים כדי להירגע.
אחרי כמה שניות כבר הכל הסתדר,בעודי קמה ונעמדת על הרצפה,אני רואה שכל הפוקימונים ישנים "מה?" שאלתי את עצמי, התהלכתי בשקט במעבדה,מנסה לא להעיר אף אחד.
הסתכלתי על השעון,כבר יצא לי ללמוד איך מודדים את השעה על פי שעון,השעה הייתה 6 בבוקר בדיוק.
"טוב,לישון אני לא אוכל כבר,כדאי שנמצא משהו לעשות" מלמלתי,הבטתי אל דלת היציאה וכבר הייתי בדרכי אליה,הולכת באיטיות,לא רוצה להעיר אף אחד עד שבטעות מעדתי ונפלתי בגלל ספר שהיה על הרצפה 'מגושמת שכמותי' חשבתי וקמתי במהירות,מסתכלת ורואה שעדיין אל הערתי אף אחד,חייכתי והמשכתי בדרכי,כעבור דקה של הליכה איטית,הגעתי לדלת היציאה ובדחיפת ראש קטנה פתחתי את הדלת,תוך כדי שהדלת נפתחה נכנס אוויר קר למעבדה ולכן יצאתי כמה שיותר מהר.
"וואו" מלמלתי,היה מולי נופף מדהים,שני הרים גבוהים ובינהם רואים את השמש שעדיין לא זרחה במלואה,אבל זה היה עדיין מראה מאוד יפה.
ירדתי במדרגות המעבדה,רצתי ותוך כדי הרגשתי את הדשא ברגליי ואת הרוח הקרה שנשבה עלי תוך כדי.
אחר כך חשבתי על מה לעשות,לא מצאתי רעיון טוב עד שלפתע שמעתי "בוקר טוב" זיהיתי שזה היה.
"הרקרוס? ממתי אתה קם בשעות כאלה?" שאלתי אותו, "אני לא,רק שמישהי העירה אותי תוך כדי שנפלה על הרצפה" אמר לי והסתכל עלי במבט, "אוקיי סליחה,ניסיתי לשמור על שקט" עניתי לו, "לא הצלחת כל כך,יש לך מזל שאני היחיד שהתעורר" אמר ואז חייך, "טוב נו בפעם הבאה אני אשתדל יותר" עניתי וחייכתי.
"תרצי ללכת אולי להליכת בוקר?" שאל אותי הרקרוס, "ממ כן למה לא?" אמרתי אחרי כמה שניות של מחשבה.
התחלנו ללכת ליער העצים שהיה ליד המעבדה,זה היה זמן מושלם לדבר, "תגיד הרקרוס,אתה באמת רוצה לנצח? זה באמת חשוב לך?" שאלתי אותו,אחרי כמה שניות הוספתי "סליחה אם השאלה לא במקום,פשוט,אני רוצה לדעת".
"לא זה בסדר" השיב לי הרקרוס, "עד כמה אני רוצה לזכות? אני רוצה לזכות,לא ראיתי את אש כבר כמה זמן,יהיה נחמד לראות אותו,וכמה מהפוקימונים החדשים שלו,וכמובן להיות במחוז החדש" ענה לי "פוקימונים חדשים?" אמרתי "מה כאילו יש עוד פוקימונים?" שאלתי אותו, הוא הסתכל עלי במבט תוהה וענה "ברור! יש כל כך הרבה פוקימונים שאת ואני לא הספקנו להכיר עדיין! ואני בטוח שאש כבר ראה כבר חלק מהם".
"וואו,לא חשבתי על זה ככה,עכשיו אני עוד יותר רוצה לזכות!" קראתי בקול, "עכשיו אני רוצה לשאול שאלה,עד כמה את רוצה לזכות? מה המטרה שלך?", "וואו,יש כל כך הרבה דברים!" אמרתי לו, אבל הוא הסתכל עלי במין מבט,ראיתי על פי המבט שהוא רוצה תשובה, "אוקיי,אני חושבת שאני בעיקר רוצה לראות אותו,אם הוא השתנה,כמובן יהיה גם טוב לראות את הפוקימונים החדשים שלו כן,וגם להיות במקום שלא הייתי אף פעם,אבל מה שאני בעיקר מתגעגעת אליו זה ההרפתקה, אני אהבתי את הטיולים,את האתגרים שהצבנו לעצמינו כצוות, את האוכל הטעים של ברוק" אמרתי לו ושהוא שמע שהזכרתי את האוכל של ברוק, "וואו,זה באמת היה טעים!" קרא לעברי, צחקתי, "תראה בקיצור,אני פשוט מרגישה תקועה,אני תקועה במקום אחד,אני רוצה ללכת,לראות,להכיר מקומות חדשים,לא להיתקע במקום אחד ומה שעוד יותר מעצבן זה שהוא לקח איתו את פיקאצ'ו,כאילו מה מיוחד בו שאין בי? או בך? או בכל פוקימון אחר שנמצא פה במעבדה? אני לא מבינה את זה" אמרתי לו,הרגשתי שהתשובה שלי אכן סיפקה אותו.
"אוקיי,אבל מבין אבל אני אל הולך לוותר לך!" אמר לי הרקרוס, "אל תדאג,אתה לא תצטרך,כי אני הולכת לנצח פה!" קראתי אליו בחיוך תחרותי, "ובגלל שאנחנו זה נגד זה,אסור לנו להתאמן ביחד" אמר לי הרקרוס, "אולי אתה צודק" עניתי לו.
חזרתי אל הדשא שליד הכניסה למעבדה,ראיתי כבר שהשמש זורחת, "אם השמש כבר זורחת,אני מניחה שכבר שבע בבוקר! איך לעזאזל דיברנו שעה?" שאלתי, "אני יכול לומר רק שהזמן עובר שנהנים?", "כן אולי" חייכתי.
"אוקיי,אני הולך להתאמן,תזכרי,הקרב שלנו ב-12בצהריים! יש לנו עוד מלא זמן! אני מציע שנלך לישון קצת כדי שלא נהיה עייפים" הסביר לי, הנהנתי "אבל אולי אתה מנסה להרדים את היריבה כדי שלך יהיה יותר זמן להתאמן?" שאלתי אותו, "נו באמת,אני מבטיח לך,אנחנו נלך לישון עד 10,אני אעיר אותך" אמר לי הרקרוס,הוא בחיים לא ישקר לי.
חזרנו למעבדה,הרוב עדיין ישנו,חוץ מ-[IMG]http://pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/158.png[/IMG] ו-[IMG]http://pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/155.png[/IMG]

נחתתי על הרצפה,עכשיו באמת הרגשתי את העייפות ונרדמתי קלות תוך כמה דקות.
"בייליף...בייליף!" שמעתי קולות,פתחתי את עיניי לאט,ראיתי מולי את הרקרוס, "קדימה,הגיע הזמן לקום!" אמר, הסתכלתי על השעון בעייפות וראיתי שהשעה 10 בבוקר בדיוק, ידעתי שהיה כדאי להקשיב להרקרוס.
קמתי לאט,נופפתי את ראשי כמה פעמים וכבר ניערתי ממני את העייפות.
"הבאתי את זה לך,הפרופסור הביא לי אוכל ושמרתי לך" אמר לי והלך לאזור השינה שלו,והביא לי צלחת מלאה באוכל פוקימונים, התחלתי לאכול,זה היה טעים ומילא אותי באנרגייה.
"תודה אבל עכשיו אני אלך" אמרתי לו ויצאתי כבר מהמעבדה,בחצר ראיתי שכבר הרבה יותר פוקימונים התעוררו.
שתיתי מים מהנחל הקרוב למעבדה והייתי מוכנה לאימונים.
"אוקיי! עכשיו צריך למצוא פרטנר שיעזור לי להתאמן!" קראתי בקול והסתכלתי סביב.
כרגיל, [IMG]http://pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/143.png[/IMG] ישן מתחת לעץ שלו.
[IMG]http://pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/231.png[/IMG] ו- [IMG]http://pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/155.png[/IMG] שיחקו בדשא.
הלכתי עוד וראיתי את [IMG]http://pokemonelite2000.com/sprites/plmfsa/164.png[/IMG] עף באוויר.
'נוקטאול יעזור לי מאוד' חשבתי.
"נוקטאול!" קראתי, נוקטאול שמע אותי והגיע אליי, "תוכל לעזור לי? אני צריכה שתעזור לי באימונים,בגלל שאתה גם עף,אני אוכל ללמוד כמה דברים איך להתגבר על התעופה של הרקרוס" שאלתי אותו, הוא הנהן מיד.
"אני אעזור לך בשמחה" אמר והלכנו ליער לשדה פתוח רחוק מהמעבדה".
"אוקיי,כדי שהתעופה של הרקרוס לא תגבור עלייך,תצטרכי להיות זריזה ומתוחכמת, מספיק זריזה בשביל להתחמק מההתקפות שלו ומתוחכמת כדי להפיל אותו בפח ולפגוע בו" הסביר לי, הנהנתי.
"אוקיי,עכשיו אני אנסה להתקיף אותך מהאוויר,נראה איך את תתמודדי" אמר לי ותוך שניות הגיע לאוויר.
"התחלתי" סימן לי,הוא צלל במהירות אלי במתקפת כנף,שיחררתי את הגפנים וקפצתי והתחמקתי.
"יפה,עכשיו נראה אותך מתמודדת עם זה" אמר לי, הוא השתמש שוב במתקפת כנף ושוב התחמקתי עם הגפנים,רק שהפעם הוא עקב אחריי, ופגע בי ישירות,נפלתי על הרצפה, "אם הרקרוס היה פוגע בך ככה עם קרן מגה,זה היה מתיש אותך מאוד" אמר לי נוקטאול.
"עכשיו אני צריך שתתאמני על המתקפות שלך,תצטרכי מגוון טוב בשביל לנצח את הרקרוס" אמר לי.
"אוקיי הנה זה מגיע!" אמרתי, שיגרתי אליו עלי טער מהירים והוא התחמק מהם,לא וויתרתי והמשכתי,המשכתי לירות אבל נוקטאול היה מהיר מדי, "זה עוד נקודה,באוויר יהיה קל יותר להתחמק מהעלי הטער וזה סתם יעייף אותך,תנסי להתאמן על שיגור העלים לכיוונים שונים" הסביר לי נוקטאול,שמחתי מאוד שנוקטאול עוזר לי.
"אוקיי,עכשיו נגיד שהרקרוס נמצא על האדמה,מה היית עושה?" שאל אותי נוקטאול ונחת קרוב אלי, "אני חושבת שהייתי תופסת אותו עם הגפנים והייתי מטיחה אותו על הרצפה ואז מיד הייתי משגרת עלי טער שיפגעו בו ולסיום חבטת גוף" עניתי לו,חייכתי תוך כדי, "יפה מאוד אבל הייתי שמח אילו הייתה לך עוד מתקפה שהיית יכולה לפגוע איתה" אמר לי נוקטאול, "אולי תלמדי מתקפה?" שאל אותי, "וואו זה באמת יהיה נחמד אבל איך עושים את זה? זה צריך לבוא לי בטבעיות לא?" עניתי לו, "גם" השיב.
"אוקי עכשיו אני רוצה שתתאמני על כל מה שאמרתי לך רק לפני זה,אני רוצה להביא מישהו שיעזור" אמר ועלה לאוויר ונעלם, 'נוקטאול ממש עוזר לי,אני צריכה לייסם את מה שהוא אומר לי' חשבתי בנחישות.
ראיתי את נוקטאול חוזר ואחרי כמה רגעים שמעתי כאילו משהו גדול מתקרב,היה נשמע כמו ריצה ולפתע מתוך העצים הגיע [IMG]http://pokemonelite2000.com/sprites/plmfa/128.png[/IMG] "טאורוס?" קראתי בפליאה.
"כן,הוא יעזור לך לסיבולת" אמר לי נוקטאול, "אוקיי עכשיו אני רוצה שתעשי את כל מה שאת יודעת נגד טאורוס" אמר לי נוקטאול, הנהנתי,"בהצלחה" אמר טאורוס בחיוך,חייכתי אליו ,הכרתי אותו עוד מהמסע בג'וטו.
שיחררתי עלי טער אל טאורוס, הוא רץ אליי וספג אותם, 'מה?!' התפלאתי ורצתי גם אליו,היה קצת מפחיד לראות אותי רצה אל מול הדבר הענק הזה, אבל שהייתי3 מטר ממנו תפסתי את הקרניים שלו עם הגפנים שלי, היה מאוד קשה להשתלט על פוקימון כזה גדול וחזק, תפסתי בכל הכוח שלי ושיחררתי עלי טער שפגעו בו,הוא השתגע והעיף אותי לאוויר,פגעתי בו עם עוד עלים ואז נחתתי,חייכתי, "יש לך כוח" החמאתי לו, הוא הנהן.
הוא רץ אלי במהירות,הפעם לא הצלחתי להתחמק והוא פגע בי עם מתקפת קרן חזקה מאוד,עפתי אולי 3 מטר אחורה.
"אוקיי מספיק!" אמר נוקטאול, "עכשיו אני וטאורוס נתקיף אותך ביחד, תנסי לפגוע בשנינו ותוך כדי להתחמק" אמר נוקטאול.
'אוקיי את יכולה לעשות את זה' הרגעתי את עצמי ועמדתי מוכנה.
נוקטאול וטאורוס היו בדרכם אלי, נוקטאול במתקפת כנף וטאורוס עם מתקפת קרן.
רצתי אליהם, הייתי נחושה, עם הגפנים שלי הצלפתי בגבו של טאורוס מה שגרם לו להפסיק את הריצה וניצלתי את הרגע לקפיצה לאוויר ומיד שיחררתי עלי טער שפגעו בנוקטאול,הוא נפל.
עכשיו זה היה יותר קשה,הם היו קרובים זה לזה,ניסיתי לחשוב על משהו אבל לא הספקתיףטאורוס פגע בי ואחר כך מיד נוקטאול עם מתקפת כנף,זה התיש אותי מאוד,שני פגיעות חזקות.
וככה המשכנו,חצי שעה של קרב,שלושתינו היינו מותשים, טאורוס עכשיו רץ אלי שוב עם מתקפת קרן ופגע בי,הייתי עייפה ומותשת ונפלתי על הרצפה 'בייליף, אם את מוותרת עכשיו,כל המטרות שהצבת לעצמך לא יתממשו' חשבתי.
שמעתי את נוקטאול מגיע אלי עם מתקפת על חושי, פתאום התמלאתי בכוח,פקחתי עיניים והתחמקתי בקפיצה מרשימה מהמתקפה,רצתי אל נוקטאול,ולפתע הזנב שלי זהר,קפצתי אל נוקטאול ופגעתי בו בעוצמה עם הזנב שלי.
"מרשים!" קרא טאורוס, "מה זה היה?" קראתי, נוקטאול נפל מהעוצמה על הרצפה, קם למרות המכה שספג, "בייליף,תתחדשי את למדת זנב ברזל!" חייך אלי, "יש!!" קראתי בקול, שמחתי מאוד ומרוב ההתלהבות אני הנפתי את זנב הברזל החדש שלי אבל לא הצלחתי לשלוט עליו.
"אוקיי,עכשיו השעה 11,בואי עכשיו נתאמן על מה שאמרתי לך,על שיגור עלי הטער ועכשיו נצטרך לאמן אותך על הנפות הזנב שלך" אמר לי נוקטאול, "אני מוכנה!" אמרתי לו, והתאמנתי,השקעתי הכל,הגעתי לשלמות בעלי הטער שלי וזנב הברזל הגיע לרמה טובה שהצלחתי לשלוט עליו כמו שצריך.
השעה הייתי 11:50, "אני,נוקטאול וטאורוס הלכנו כבר בחזרה למעבדה, "אני חייבת לכם תודה גדולה,אתם עזרתם לי מאוד,תודה רבה לשניכם" אמרתי להם, "אין בעד מה" אמר לי נוקטאול וטאורוס חייך אליי.
שחזרנו ראיתי את הזירה מוכנה,הפוקימונים התקבצו סביב ופרופסור אוק כבר היה במקום, נלחצתי, הלכתי לאט, "אל תילחצי,את תהיה בסדר גמור" אמר לי טאורוס, חייכתי אליו, "תודה" אמרתי בקול בטוח.
הפרופסור ריפא אותי במכונה שלו,יצאתי מוכנה מתמיד,נכנסתי לזירה ומולי עמד הרקרוס,הוא היה נראה מוכן,המבט שלו לא זז ממני,אבל אני עמדתי עם ביטחון.
"בהצלחה!" צעקו מהקהל טוטודייל וסינדקוויל, "תיתני את כל מה שיש לך!" קרא טאורוס והסתכלתי על נוקטאול, "הוא העביר לי מסר במחשבה, 'תראי לו מה זה' וחייך אלי, הנהנתי אליו בחיוך, הסתכלתי על הרקרוס,מוכנה יותר מתמיד, "אוקיי, הקרב האחרון.... המנצח יזכה להיות עם אש שבוע! אני מכריז,שקרב הגמר מתחיל!" קרא הפרופסור.
'התחלנו' חשבתי, הרקרוס פרש את כנפיו והתחיל לעוף במהירות לכיוון שלי, אני רצתי אליו , "אההההה!!" קראתי...


[SIZE="5"]המשך יבוא[/SIZE]

וואו,איזה פרק...

ממש מדהים,רק דבר אחד.

היא אמרה להרקרוס להעיר אותה ב9,וכתבת 10.

[QUOTE=the necromancer nilasak;899199]וואו,איזה פרק...

ממש מדהים,רק דבר אחד.

היא אמרה להרקרוס להעיר אותה ב9,וכתבת 10.[/QUOTE]

תוקן,תודה רבה לך! אני מאוד שמח שאהבת את הפרק,עוד תגובות?

פרק יפה מאוד עם הרבה מתח.
מחכה לפרק הבא.

[QUOTE=Mr. Charizard;899415]פרק יפה מאוד עם הרבה מתח.
מחכה לפרק הבא.[/QUOTE]

תודה רבה לך,הפרק הבא יפורסם כנראה עוד 3 ימים

פרק מותח מאוד, וגם פרק ארוך, שאני אוהב בסיפורים.
לא הסתכלתי לרגע הצידה זה היה פרק מצוין!!

המתח גובר! אוייש נו תעשה שהיא תנצח! ^^

[QUOTE=the charmander;903265]המתח גובר! אוייש נו תעשה שהיא תנצח! ^^[/QUOTE]

חחחח שמח שאתם במתח,תחכו ותראו בפרק הבא

תמיר תודה רבה וגם לך אדם!

וואו, אני מקווה שזאת לא הקפצה כי עברו רק 3 ימים אבל הסיפור הזה מדהים! תפרסם את הפרק הבא!

[QUOTE=Shikamaru Nara;909601]וואו, אני מקווה שזאת לא הקפצה כי עברו רק 3 ימים אבל הסיפור הזה מדהים! תפרסם את הפרק הבא![/QUOTE]


תודה לך,הפרק הבא יתפרסם בימים הקרובים

נו מה? נעלמת!
צריכים אותך!!!
המתח אוי המתח!

[QUOTE=the charmander;925135]נו מה? נעלמת!
צריכים אותך!!!
המתח אוי המתח![/QUOTE]

אני אפרסם את הפרק עוד כמה ימים,אל תדאגו, זה יהיה פרק יפה ולכן אני לא פירסמתי עדיין

תפרסם את הפרק הבא!
המתח שובר!
מעניין מי ינצח,הראקרוס או בייליף?

מצטער שנעלמתי להרבה זמן,הנה הפרק הבא


פרק 8:הקרב האחרון! היכולת!


אני רצתי,רצתי במהיות מטלטלת אל הרקרוס שהיה נראה מפוקס לחלוטין,בעודי רצה במהירות שמתי לב שהרקרוס מפעיל את קרן המגה שלו,כדי לא להיפגע,הוצאתי את הגפנים שלי וקפצתי מעליו,הייתי מאחוריו והוא כמו רובוט,הסתובב וכיוון לתקוף אותי שוב.
הפעם אני רציתי להתקיף גם,רצתי והפעלתי את זנב הברזל שלי,שהרקרוס ראה את המתקפה החדשה,חייך קצת אבל זה לא הוציא אותו מהפוקוס שהיה עליו.
שני המתקפות התנגשו ויצרו פיצוץ קל,שמעתי את הפוקימונים מריעים,לא נתתי לזה להסיט אותי מהמטרה.
הרקרוס סוףסוף נעצר, עמד מולי במרחק של 10 מטר, ניסיתי לחשוב על תוכנית איך לפגוע בו.
הסתכלתי עליו,מנסה לזהות נקודת תורפה כלשהיא אח מקום שאוכל לפגוע בו בחוזקה,אבל לא עלה לי משהו לראש.
לפני שהצלחתי להעלות רעיון הרקרוס כבר עף לאוויר,וצלל אליי עם קרן מגה, אבל הפעם הוא ירד לעברי עם כיוון השמש,כלומר שהוא סינוור אותי ולא יכולתי לראות מה קורה.
לא עבר הרבה זמן וחטפתי מכה חזקה עפתי כמה מטרים אחורה,נפלתי אך קמתי במהירות נחושה עם ראש מורם,זכרתי את המטרה שלי וזה היה הניצחון המתוק והפרס המהולל.
ניסיתי להיזכר בשיטות שהתאמנתי איתן עם נוקטאול וטאורוס, אימוני הסיבולת עם טאורוס,אימוני המהירות עם נוקטאול,ניסיתי לחשוב על רעיון שיוכל לעבוד טוב.
לפתע עלה לי רעיון,חייכתי.
הרקרוס שוב עף אליי עם קרן מגה 'נו באמת! יש לך עוד מתקפות! אולי תשתמש בהן?' חשבתי קצת בכעס אבל הבנתי את זה כי זאת המתקפה שהכי אפקטיבית עליי.
רצתי אליו,מוציאה לאט את הגפנים שלי ואחרי שהיינו קרובים במרחק של 5 מטר,עוד שהרקרוס באוויר, קפצתי אליו,עברתי מעליו אבל הוא הרים את הקרן שלו ופגע בי והעיף אותי לאוויר, למרות המכה שחטפתי,חייכתי כי המהלך שלי הצליח,בלי שהרקרוס שם לב, הגפנים שלי תפסו את גופו,הייתה לי שליטה מוחלטת עליו.
משכתי אותו בחוזקה לרצפה,הוא ניסה להשתחרר אבל כבר שלטתי עליו,טאורוס היה אימון מצוין.
נחתתי נחיתה מושלמת והטחתי אותו על הרצפה בעוצמה חזקה,יכולתי לשמוע את הבום.
לא חיכיתי,שיחררתי עלי טער שפגעו בגופו במהירות,לא הפסקתי לשגר,רציתי שיחטוף מכה רצינית.
ראיתי שהרקרוס קם במהירות,למרות פגיעות העלים שלי,הוא חזר לאוויר,רציתי להמשיך בעלי הטער אבל נזכרתי שנוקטאול אמר לי שבאוויר יהיה לו יותר קל להתחמק מעלי הטער,למרות אחרי הפגיעה הקשה שחטף.
שמעתי את הקהל מריע, "בייליף זה היה מהלך מצוין!!" קרא סינדקוויל בהתלהבות.
הסתכלתי על הרקרוס,הוא נשאר מעופף באוויר, הוא הסתכל עליי,כנראה ניסה לחשוב על דרך לפגוע בי.
הייתי גאה בעצמי על המהלך שהפגנתי.
'האסטרטגיה שלי היא כזאת,יהיו לי פחות סיכויים לפגוע בו אם הוא יישאר באוויר,אני חייבת לאגף אותו לקרקע' חשבתי לעצמי,הנהנתי וחיכיתי לו שיבוא.
הרקרוס התחיל לנוע,הוא נע במהירות אליי ולא יכולתי לעקוב אחריו,הוא התחיל לנוע בזיגזגים,לא ידעתי מה לעשות.
לבסוף,הייתי מבולבלת,לא יכולתי לחזות את המהלך שלו ולפעול כמו שצריך.
לפתע,מצד ימין שלי,הרקרוס פגע בי עם מתקפת זעם חזקה,הוא פגע בי עוד פעם ועוד פעם.
למרות הכאב,עמדתי יציבה,הסתכלתי על הקרן שלו,את התנועה שלה ושראיתי שהוא בא לפגוע בי במכה הבאה,התחמקתי שמאלה,תפסתי אותו בגפנים שלי, קפצתי והרמתי אותו לאוויר, הפלתי אותו על האדמה בחוזקה,מרוב החוזק,שגופו פגע בקרקע, גופו עלה לגובה,רצתי ופגעתי בו בזנב ברזל אימתני,הוא עף למעלה,שיגרתי עלי טער שפגעו בו חזק,הוא נחתת על הקרקע במרחק של 5 מטר ממני,רצתי וקפצתי ונחתתי עליו במתקפת חבטת גוף.
הוא נחבט ברצפה ונפל,התרחקתי ממנו קצת,חייכתי על עוד מהלך שהצליח.
אבל שהסתכלתי על הרקרוס קצת ריחמתי עליו כי בכל זאת,הוא חבר טוב שלי וגרמתי לו לנזק רציני.
התסכלתי לקהל,ראיתי את נוקטאול וטאורוס,שניהם חייכו והיו מרוצים מאוד מהקרב שלי,חייכתי אבל חזרתי להסתל על הרקרוס.
הרקרוס נעמד,הסתכל עליי,חייך "כל הכבוד,אז למדת זנב ברזל אהה?" שאל אותי בקול מותש, "כנראה" עניתי לו.
"כל הכבוד,את יריבה חזקה,התאמנת טוב" אמר לי, הנהנתי.
פתאום,התחיל אור בגוון ירוק כהה התחיל להקיף אותו,עיניו הסתכלו עלי בפוקוס מלא,כולם התחילו לתהות מה קורה להרקרוס.
פרופסור אוק ענה על השאלה, "מה שאתם רואים כאן חברים,זה את היכולת של הרקרוס,הנקראת נחיל,כאשר הרקרוס נפגע מאוד בקרב,היכולת הזאת מופעלת ומחזקת את מתקפות החרק שלו" אמר.
'אוי לא!' החוורתי פנים, ולפתע חשבתי בהיגיון, 'המהלכים שלי.. הם היו בסדר אבל אני חושבת שהרקרוס היה יכול להתחמק או להגן על עצמו מחלק מהם ולא לחטוף נזק מלא,אולי הוא רצה בכוונה שאפגע בו כדי שהיכולת תופעל?' חשבתי במהירות,ניסיתי להישאר רגועה ולחשוב על דרך מוצא, הסתכלתי על נוקטאול,פניו היו חיוורות כמעט כמו שלי,הבנתי שכנראה את המכשול הזה אצטרך לעבור לבד.
הרקרוס עף אליי במהירות על,לא שמתי לב והוא פגע בי בקרן מגה,כל כך חזקה,כל כך כואבת,עפתי 5 מטרים אחורה,גופי התחיל לכאוב מהפגיעה שלי,לא עברו כמה שניות והרקרוס עף עלי עם עוד קרן מגה מהאוויר,ניסיתי לנסות את המהלך הראשון שלי,רצתי אליו ושיחררתי את הגפנים שלי ולבסוף קפצתי מעליו,הוא שוב פגע בי עם הקרן שלו ונחבטתי לאוויר,הגפנים נאחזו בו שוב אך הפעם הוא היה אגרסיבי יותר ולא יכולתי להשתלט עליו,ראיתי שהוא מתכוון עף אליי ומכוון את קרן המגה שלו,הפעלתי במהירות את זנב הברזל שלי ושני המתקפות התנגשו ויצרו פיצוץ הרבה יותר גדול מהקודם.
נפלתי על הרצפה,הכאב השפיע עליי,נשכבתי על הרצפה, 'אז זהו בייליף? הובסת? כל מה שהתאמנת בשבילו הלך לטמיון?' חשבתי לעצמי בעצב,נזכרתי על המטרות שלי בניצחון הזה,להיות במקום שלא הייתי,לפגוש פוקימונים חדשים וכמובן את המאמן שלי,אבל הבנתי שבמצבי,זה רחוק ממני.
אבל פתאום,עלתה בי מן רוח קרב,קמתי,למרות כל המכות שחטפתי,נחושה עד סוף הקרב,הרקרוס הסתכל עליי,האור בגוון ירוק כהה עדיין היה איתו,היכולת עדיין השפיעה.
פתאום שמתי לב שכולם מסתכלים עליי,ניסיתי לראות מה משך להסתכל בי כל כך,פתאום,ראיתי שגם אני,מוקפת באור בגוון ירוק,רק בהיר יותר משל הרקרוס,האור הזה הקיף אותי ונתן לי אנרגייה, לא ידעתי מה זה היה,זאת הייתה הפעם הראשונה שזה קורא לי.... היכולת שלי הופעלה!


[size="5"]המשך יבוא.....[/size]

דעתי זה הפרק הכי טוב עד כה!!!!!!!!!!!

[quote=אורן;959865]דעתי זה הפרק הכי טוב עד כה!!!!!!!!!!![/quote]



תודה לך, אני רוצה לשמוע עוד תגובות