עולם אחר-פרק 40 פרק אחרון !

אין צורך לפתוח במהומה .
סך הכל הסברתי שהשראה היא דבר נלווה ולווה , וניתן להשתמש בה בחופשיות ,בספרות ובשירה.

אמרת שבחופשת פורים יהיה הפרק הבא,החופשה כבר נגמרת אין פרק,למה?

[b][i][u]פרק 6:גיל הזהב[/u][/i][/b]

אומרים שהגיל הכי ילדותי הוא אחרי 60 ,זקנים כבר צריכים לחיות את השנים האחרונות שלהם אז הם צריכים להשתחרר ולהפוך להיות "ילדים" כמו פעם
כמובן שדבר כזה לא יקרה , בלשון המעטה.
גיל הזהב הוא גיל שכאשר מגיעים אליו ,מריחים את הסוף ,כמו שיוצאים לטיול שנתי וביום האחרון מרגישים את העצב כשעולים על האוטובוסים בחזרה
לבית ,לשגרה.זה בדיוק אותו דבר, האוטובוס האחרון שייצא לבית חדש ,למקום אחר ,אבל הפעם ,זה לתמיד ,מוות הוא דבר תמידי שאי אפשר לעמוד
בפניו.

[b][i][u]שנת 2012, 29 ביוני,פירמידת אג'הל השמאלית[/u][/i][/b]

"אתה בטוח שאנחנו בפירמידה הנכונה?" שואל רפאל
"אני חושב,לא בטוח בשום דבר" אומר ליאו בסוג של פחד
השניים מתהלכים להם בפירמידה ,החשוכה והמפחידה ,שמוארת רק באמצעות פנסי תאורה בצידי הקירות
הפירמידה ענקית ,יש בה מדרגות ומסדרונות רבים ,ממש כמו במבוך.
"מה אנחנו מחפשים?" שואל רפאל את ליאו
"את הפתח" אומר לו
"הפתח למה ?" שואל רפאל
"ידוע לי שבשני הפירמידות יש פתחים, אחד מהם למצרים העתיקה, שם אנחנו צריכים למצוא את מה שתכננו למצוא" אומר ליאו ומסקרן את רפאל
"ומה יש בשני?" שואל רפאל
"בימני ,נמצא דבר שלא ידוע לי, אבל אני יודע שיש שם משהו" .אומר ליאו
השניים הולכים ומחזיקים פנס תאורה ,הם מבחינים במסדרון סתום שאין לו דרך להמשיך .
"אמורה להיות פה כניסה ימינה!" אומר ליאו בזעם
"אולי טעינו בדרך?" שואל רפאל
"לא אין סיכוי ,הייתי מבחין " אומר ליאו ומתיישב
"אז מה אתה חושב שהבעיה?" שואל רפאל
לפתע.. השניים שומעים קולות של שרשראות זזים ושאגות ...
"ארררר אררר" קול של מפלצת מפחידה והרסנית מגיע מהקיר שחוסם להם את הדרך
"שמעת את זה?" שואל ליאו
"אני חושב שכן" אומר רפאל
הקיר מתנפץ והשניים לא רואים כלום אלא רק צל של משהו ענקי ושחור .. ומתקרב אליהם ומתכוון להשמידם
"תברח!" אומר ליאו ומתחיל לרוץ וגורר אחריו את רפאל בחוזקה
"לא מתאים להיות בגיל הזהב!" אומר רפאל ומתבדח תוך כדי שרץ
המפלצת רצה אחריהם והם עדיין לא ראו איך היא נראית או מה בעצם מאיים עליהם .... אבל הם יודעים ,שלא שווה לקחת סיכון .

[b][i][u]שנת 2012 ,29 ביוני ,ליד פירמידות אג'הל[/u][/i][/b]

"וואו אז הנה אנחנו בפירמידות אג'הל" אומר לוק
התלהבתי כבר להיכנס לתוך הפירמידות ,רציתי יותר מכל להנות עם חברי לוק וידידה חדשה שהכרתי ,קייט ,שהצטיירה לי לראשונה כחנונית של מסעות
ושל הרפתאות ומחקרים אבל הצטיירה לי כבחורה מקסימה.
"טוב בואו ניכנס ונמצא אותם" אמרתי להם ואני ולוק התחלנו לצעוד
"רגע.." אומרת קייט
"מה?" שואל לוק
"יש פה שניים"
"לאיזה את חושבת שצריך להיכנס?" אני שואל את קייט
היא מאבחנת ובוחנת את השטח ואת מה שהיא יודעת על הפירמידות הללו ואומרת בסבירות רבה "לשמאלית" .
הלכנו לנו באיטיות לפירמידה ועלינו במדרגות עד שהגענו לכניסה לפירמידה.
"עכשיו צריכים למצוא אותם" אומרת קייט
"זה כמו למצוא שני זקנים שעוד שנייה מתים בבית אבות" אומר לוק ומנסה להצחיק אך לא מצליח ,קייט הראתה סוג של רצינות אך אני
עדיין צחקתי מהבדיחה בחיוך רחב כמו שאני תמיד צוחק מבדיחותיו הדפוקות של לוק.
לאורך כל הפירמידה , היו מסדרונות מוארים בקמצוץ של אור מן הפנסים שבצדדים.
ולפתע ראינו צל, הוא היה גדול,נבהלנו ונעצרנו בבהלה...

[b][i][u]שנת 2012 ,29 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית[/u][/i][/b]

"רוץ ! תברח!" צועק ליאו וממשיך לרוץ
המפלצת הלא מזוהה הורסת את קירות הפירמידה ומשמידה כל מה שבדרכה , רפאל וליאו רצים ובורחים על נפשם.
רפאל נופל באמצע הריצה ממעידה ומביט בליאו שמביט בו במבט לאחור
"תמשיך לרוץ אל תחזור!" צועק לו רפאל
"לא!" אומר ליאו
ליאו רץ במהירות ולוקח את ידו של רפאל ומושך אותו אחריו "לעולם לא אשאיר אותך מאחור" אומר לו והם ממשיכים לרוץ ולברוח
"בוא לפה!" אומר ליאו ולוקח אותם לפנייה ימינה כאשר הם רואים קיר שחור .
"מה זה?" שואל רפאל
על הקיר השחור הופיעו גלופות מוזרות וכיתובים וציורים משונים .
"אני חושב שמצאנו את הפתח" אומר ליאו בחיוך רחב
"באמת?" שואל רפאל
המפלצת נמצאת בעקבותיהם, והיא מתקרבת ,רפאל בודק בפינה אם היא מגיעה
"אני לא רואה אותה!" אומר רפאל וכשהוא מסתובב חזרה..
"ליאו?"
ליאו נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.. או הפתח .
לפתע המפלצת צצה ושאגה על רפאל , שהתחיל לרוץ במהירות רבה והתקרב לפנייה ושם הוא שמע רעשים של צעדים

"קאי?" שואל סבא שלי כאשר צץ מהפינה
"אז הצל הזה היה שלך!" אומר לוק
"איפה סבא שלי ?" שואלת קייט
"לא עכשיו... עכשיו אנחנו צריכים לרוץ!"

[b]המשך יבוא..[/b]

פרק טוב.
לא הבנתי משהו:
אם הצצל של המפלצת היה של רפאל,מפני מי רפאל וליאו ברחו?

[QUOTE=⎈YamiYugi⎈;1051463]פרק טוב.
לא הבנתי משהו:
אם הצצל של המפלצת היה של רפאל,מפני מי רפאל וליאו ברחו?[/QUOTE]

קצת סדר..


רפאל וליאו ברחו ממפלצת אמיתית.
אבל כאשר הילדים ראו את הצל הם חשבו שזה משהו הרסני, אך זה בעצם רפאל שברח ואיבד את ליאו והגיע לפינה וופגש את הילדים במקרה.

אחלה פרק

תודה רבה .

קראתי עד פרק 5, אהבתי, הרבה מסתורין ומתח (: הכתיבה ברמה סבירה מאוד, טעון קצת שיפור אבל זה לא מפריע בכלל לרעיונות שלך להתפרץ. בהצלחה (:

נ.ב- גם לי יש סיפור, אשמח אם תקרא.

תודה רבה לך נגטיב .
תמשיך לקרוא ולעקוב D:

[b][i][u]פרק 7:מלכוד[/u][/i][/b]

לפעמים צריך לוותר ,לדעת מתי צריך לפרוש ולהגיד "די ,אי אפשר לעשות כלום ,אני לא יכול יותר " כי לפעמים הוויתור הוא לא מילה גסה
ניתן לעשות כל מה שבכוחנו כדי להצליח ,ואם נכשלים פעם אחת ,חייבים לנסות שוב ,זה חוק ברזל .
בכישלון השני כבר לא ניתן לדעת אבל המוטיבציה שחדורה בנו נותנת לנו להמשיך .
בכישלון השלישי ,אתה כבר עושה את זה כמשהו הכרחי שחייבים לעשות ... ופה אתה מאבד את זה ,אחרי הפעם השלישית אתה צריך לדעת לוותר .
בפעם הרביעית ,אם לא וויתרת ,הכישלון ירמוס אותך , מניסיון .

[b][i][u]שנת 2012 ,29 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית ,קרוב ליציאה [/u][/i][/b]

"איפה סבא שלי ?" שואלת קייט
"לא עכשיו... עכשיו אנחנו צריכים לרוץ!" אומר רפאל ובמהרה דוחף אותנו כאשר מאחורינו המפלצת ההרסנית ללא הצורה .
"אני מבחין באור!" אומר לוק
אנחנו רצים לכיוון נקודת אור קטנה ומגיעים החוצה שבחוץ אומר ונקטר שמשלב ידיים ומאחוריו אנשים חמושים
"קחו אותם" אומר ונקטר
"הם שיתקו אותי וגרמו לי להתעלף ואז ברחו!" אומר ונקטר
"אבל לפחות אתה מבין למה עשינו את זה" אומר קייט
"אין זכר למפלצת" אומר לוק
"איזו מפלצת?" שואל ונקטר
אני אומר לו "עקבה אחרינו מפלצת שניסתה להשמיד אותנו".
"ואיפה ליאו?" שואל ונקטר
"כן איפה סבא שלי באמת ?" שואלת קייט
"ליאו ואני הגענו לקיר שחור גדול ופתאום כשהסתובבתי הוא נעלם " אומר רפאל
"מה זאת אומרת נעלם?" שואלת קייט
"אין לי שום מושג, חיפשתי אותו אך לא מצאתי".
ונקטר נראה המום כאילו שהוא ידע מה קורה "אני ידעתי שזה יקרה למישהו מכם ".אומר ונקטר .
"איך ידעת זאת?" אני שואל אותו
ונקטר לוקח אוויר והפנים שלו מחווירות "כי אני גם הייתי בפירמידה הזאת וניסיתי להיכנס, וכל מי שהכרתי ,כולם וכל אלה שיצאתי איתם במשלחת
לא חזרו ,אני היחיד מהמדענים שחזר " .אומר ונאנח.
"אתה היחיד?" שואל לוק
"יש עוד מישהי שהשם שלה לא יגיד לכם כלום" אומר ונקטר ומסתיר מידע
"מה שמה?" שואל רפאל
"עדה יונת" אומר ונקטר
"עדה יונת?!" שואל רפאל
"אתה עושה צחוק נכון ?" שואל לוק
"היא זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 , האישה הישראלית הראשונה!" אומרת קייט
"חשבתי שלא תדעו " אומר ונקטר וצוחק
"אז זהו שאנחנו יודעים" אומר לוק
"עדה יונת הייתה במשלחת הזאת?" שואל רפאל
"כן ,היא הייתה סגנית המשלחת" אומר ונקטר
"מתי היא הייתה ,המשלחת הזאת?" שואל לוק
"לפני כחצי שנה" אומר ונקטר
"אבל אחרי הדו שיח הנפלא הזה שהיה לנו אני נאלץ לכלוא אתכם" אומר ונקטר
אנשי אג'הל תופסים אותנו בכוח ומושכים אותנו לאוהל הכליאה ,איפה שהיינו בו לא מזמן
ניסינו להיכנע אך ללא הצלחה הגענו לכלא.
"תישארו פה ואל תזוזו" אמר אחד הבריונים של מחנה אג'הל וצחק
"הלוואי שהייתי מצחיק כמוך" אומר לוק ומחזיר לו

[b][i][u]שנת 2012 ,29 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית ,בזמן שליאו נעלם [/u][/i][/b]

"אני חושב שמצאנו את הפתח" אומר ליאו בחיוך רחב
"באמת?" שואל רפאל
המפלצת נמצאת בעקבותיהם, והיא מתקרבת ,רפאל בודק בפינה אם היא מגיעה
"אני לא רואה אותה!" אומר רפאל וכשהוא מסתובב חזרה..
"ליאו?"
ליאו נעלם כאילו בלעה אותו האדמה או משהו אחר."ליאו?! אתה שומע אותי ידידי?" שואל רפאל ומחפש את ליאו.


[b][i][u]מקום לא ידוע ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע ,בצד השני של הפתח[/u][/i][/b]

השמש זרחה שם ,כן כן כמה שהיא זרחה במקום המואר הזה וחיממה את כל העצים הענקיים והגבוהים שעמדו שם ונתנו צל ,מגע חם למגע מוצל גורם
לרוח וניתן להרגיש אותה אם עומדים כמה שניות לכיוון אחד מהעצים הגבוהים.
"ואוו" אומר ליאו כאשר מתפעל ממה שהוא רואה .
הוא הבחין בעצים ,שמש ,ג'ונגל שלם שעומד לפניו, ואז הוא שמע נחל , מקור מים
הוא התקרב אל המים וכיפף את שתי ידיו לתוך המים ולגם לגימות קטנות ובטוחות כדי לטעום את המים ולהכשירם לטובים לשתייה.
קול של טעינת רובה שוטגאן נשמע וליאו הסתובב ובאינסטינקט מטורף הרים את הידיים...
"תרים את הידיים!" אומר לו זר

[b]המשך יבוא...[/b]

פרק נחמד,מפתיע ומשאיר מתח

תודה רבה לך!
מקווה שאהבת D:

קראתי את פרק 6
פרק מגניב וסופו ממש מותח

תודה רבה לך ליאור , תקרא גם את פרק 7 D:

מותח!
ונמאס אבל שאתה משלב אנשים מהחיים האמיתיים,המדען הזה שהבאת היה מספיק..

זה קשור לסיפור ,ואתה תראה עוד איך זה מתקשר .
אני לא מביא לך פה את יהודה לוי או נינט
סך הכל פיזיקאים וכימאים דגולים .

קראתי את פרק 7 פרק מדהים בעיקר סופו
יש כזאת אישה שהזכרת בפרק שזכתה בפרס נובל?

[quote=שלמח''הם;1056032]קראתי את פרק 7 פרק מדהים בעיקר סופו
יש כזאת אישה שהזכרת בפרק שזכתה בפרס נובל?[/quote]

כן כמובן ,אתה לא מכיר?

מתי הפרק הבא[עכשיו אתה מביא אותו Xd]

[QUOTE=ErWiN;1056040]כן כמובן ,אתה לא מכיר?[/QUOTE]

לא אף לא שמעתי עליה בכלל

י[b][i][u]ש ימים שהפרקים יבואו מהר ויש ימים שיקח זמן לפרק ...
תהנו.[/u][/i][/b]

[size="3"]פרק 8:הפתח [/size]

לפעמים יש את ההרגשה הזאת שיש דברים שאנחנו אמורים לעשות , יש דברים שנועדנו לעשות ,ואם לא נעשה אותם אז יקרה משהו נורא
משהו רע ,שיכול להשפיע על אנשים רבים ולגרום לתוצאות הרסניות.
לדבר הזה יש כמה שמות ,הראשון הוא "ייעוד" ,מה שבן אדם נועד לעשות בחיים.
כל בן אדם נולד עם ייעוד ,משימה או מטרה מסוימת שאותה הוא אמור לבצע במהלך שנות חייו, ולאחר שביצע אותה ,זמנו הולך ותם.
אבל לא לכל בן אדם יש ייעוד כשהוא בחיים, יש בני אדם שרק אחרי שמתים הם גורמים למשימה שלהם להתבצע, אי אפשר להסביר זאת אבל זה הייעוד
שלהם.

[b]שנת 2012 ,30 ביוני ,מחנה אג'הל ,בכלא ,בוקר [/b]

הראשון שהיה להתעורר הוא סבא שלי ,כרגיל הוא קם בשעות מוקדמות ובדרך כלל הוא יוצא להליכות ועושה ג'וגינג על הבוקר
הפעם הוא סתם ישב בתא שלו וחשב מה אפשר לעשות .
השני לקום היה אני , קמתי דיי מוקדם והבחנתי בסבא שלי משועמם ומחושב
"בוקר טוב סבא" אני אומר לו ומגרד את העיניים אחרי שינה גרועה
"בוקר טוב קאי " אומר לי באדישות
חשבתי מה אני יכול להגיד כדי לעודד אותו ולגרום לו להיות קצת יותר שמח
"סבא אל תדאג ,נמצא את ליאו" אני אומר לו
"ואיך בדיוק נעשה את זה ?" שואל סבא
"נמצא דרך" אני אומר לו ומנסה לעודד אותו
קייט ולוק התעוררו כל אחד בדרך שלו ,קייט ישר קמה ושטפה פנים בתוך דלי שהיה מונח מחוץ לתא .
לוק התעורר ופיהק בחוזקה כדי שכולם ישמעו שהוא קם "בוקר טוב" אומר לוק .
"בוקר נהדר" אני אומר לו וצוחק
"חייבים למצוא דרך להחזיר את ליאו ילדים" אומר רפאל
"כן אבל איך ?" שואל לוק
"זאת בדיוק הכוונה לוק ,להתחיל לחשוב" אומרת לו קייט
"נו באמת לחשוב על הבוקר.." אומר לוק ונאנח כאשר מנסה להצחיק ,ואת האמת הצליח לו.
"חייבים לדבר עם ונקטר " אני אומר להם
"ונקטר לא נראה לי אחד שיעזור " אומרת קייט ופוסלת את הרעיון שלי
לתוך האוהל נכנס ונקטר עם 4 מגשים של ארוחת בוקר טרייה שמריחה מצוין "בוקר טוב" אומר ומחייך
"חבל שלא דיברנו על מיליון דולר" אומר לוק
"אז מתי אתה מתכוון לשחרר אותנו?" שואל קייט את ונקטר בעצבים
"מתי שאני אבין שאין לכם עוד רצון להיכנס לתוך הפירמידות " אומר ונקטר
"אבל איך לא ניכנס לשם ?! אנחנו צריכים להציל את ליאו !" צועק רפאל בחוזקה
"אני יודע שהוא היה יקר לכם ,אבל מה שיש מאחורי הפתח , הוא לא בשבילכם ,אי אפשר לצאת משם גם אם ממש תרצו" אומר ונקטר
"אל תדאג ,אנחנו נמצא פיתרון" אומר רפאל
"מה אתם רוצים שאני יגיד לכם?" שואל ונקטר
"שתתן לנו להציל את סבא שלי" אומרת קייט
ונקטר עומד וחושב .
"אני לא יודע למה קשה לכם להבין ,אבל אם תתנו לי לשלוח אתכם מצוידים היטב ותקשיבו להורואתי אני אשחרר אתכם
ואתן לכם להיכנס פנימה " אומר ונקטר
"אתה רציני?" שואל קייט
"כן " אומר ונקטר ומחייך
"גדול! אתה גדול ונקטר!" אומר לו לוק

[b]שנת 2012 ,30 ביוני ,מחנה אג'הל ,האוהל המרכזי ,לקראת צהריים[/b]

היה שקט יותר ,היינו רגועים וידענו שבקרוב עומדים להציל את ליאו מהפירמידה אבל לא ידענו מה מחכה לנו ובגלל זה
ונקטר עשה לנו "הכנה".
"כשאתם נכנסים לפירמידה ,הדבר היחיד שתעשו הוא להיצמד לקירות מימין ,כשתמצאו את המקום בו ליאו נעלם תצטרכו לחכות" אומר ונקטר
"ומה עם המפלצת?" שואל רפאל
"עד היום אני לא יודע איך היא נראית " אומר ונקטר
"אני יודע שהיא מאוד הרסנית וחצי מהאנשים של המשלחת נהרגו ממנה " אמר ונקטר
"איך אפשר להיזהר ממנה?" אני שואל
"אי אפשר" אומר ונקטר בסוג של דיכאון
"טוב אז שיהיה לכם בהצלחה" אומר ונקטר
"תודה רבה" אומר לוק
אנחנו לוקחים את התיקים שלנו ,מלאות במזון ומים ויוצאים לכיוון הפירמידות .

[b]שנת 2012 ,30 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית[/b]

"תזכרו מה ונקטר אמר ,להיצמד לימין" מזכיר לנו רפאל
אנחנו הולכים כאשר צמודים לקיר הימני , הפירמידה חשוכה ומוארת רק בעזרת מנורות צד חלשות.
לפתע שמענו תזוזה ולחישות ,קולות משונים מהקיר בפינה הימנית שמולנו ואז שמענו שאגה ..
"או או " אמר לוק
רצנו במהירות ,הכי מהר שיכולנו ,פנינו בכל הפניות האפשריות והבטוחות ביותר ,כבר לא הקשבנו וצייתנו להוראות ,המפלצת הרסנית ומשמידה כל מה
שעומד בדרכה .
הגענו לפינה קטנה וצפופה וסבא שלי הרים את הראש ואמר "תראו" .
ראינו קיר שחור עם גלופות וכיתובים מוזרים בכתב חרטומים ישן .
"זה הפתח"

[b]המשך יבוא...[/b]

די מפריע לי שבשיחה שלהם זה נראה כאילו היא מקוטעת,חוץ מזה פרק מעולה

לא הבנתי את הכוונה עומר ...

וואוו!
איזה פרק מותח-משהו.
למרות שקצת מוזר ששתי דקות אחרי שונקטר אומר את דעתו הוא משנה אותה..

:big_wink:[QUOTE=⎈YamiYugi⎈;1056063]וואוו!
איזה פרק מותח-משהו.
למרות שקצת מוזר ששתי דקות אחרי שונקטר אומר את דעתו הוא משנה אותה..[/QUOTE]

:big_wink:
כנראה הוא רוצה משום מה ..שהם יכנסו ,ורוצה שהם יחשבו שהצליחו לשכנע אותו .

[quote=ErWiN;1056059]לא הבנתי את הכוונה עומר ...[/quote]
[QUOTE]
"אי אפשר" אומר ונקטר בסוג של דיכאון
"טוב אז שיהיה לכם בהצלחה" אומר ונקטר
[/QUOTE]
חסר שהאחרים ידברו,אבל לא נורא

הבנתי עכשיו את כוונתך ,זה דיבור ישיר ואז השלמת המשפט .האחרים לא אמרו כלום בזמן הזה .
אולי יש לזה הרגשה משונה אבל לא נורא.

[b]למי שתהה ,כמה פרקים יש לעולם אחר ?[/b]

עד עכשיו תכננתי ותמללתי רק עוד 10 ,אבל אני מצפה שיהיו יותר .

[b][i][u]פרק 9:איסלה אלמה [/u][/i][/b]

יש את המומנטום הזה ,שאתה נמצא בפגישה עם בן אדם זר ,אתה מדבר איתו אך יש כמה בעיות
1.שפה שונה ומבטא שונה שלא ניתן להבין וזה יוצר קרע בתקשורת
2.אי היכרות ופחד כי אי אפשר לדעת מי הבן אדם באמת
3.פחד מחיצוניות , לפעמים כשאנשים נראים לא כמו שאנחנו רגילים ,יש את ההרגל לדחוק אותם לפינה ולא ליצור עימם תקשורת
ואלה בעיקרון הבעיות שנוצרות מהרגע הזה של פגישה עם בן אדם זר.

[b][i][u]שנת 2012 ,30 ביוני ,פירמידת אג'הל השמאלית[/u][/i][/b]

"תזכרו מה ונקטר אמר ,להיצמד לימין" מזכיר לנו רפאל
אנחנו הולכים כאשר צמודים לקיר הימני , הפירמידה חשוכה ומוארת רק בעזרת מנורות צד חלשות.
לפתע שמענו תזוזה ולחישות ,קולות משונים מהקיר בפינה הימנית שמולנו ואז שמענו שאגה ..
"או או " אמר לוק
רצנו במהירות ,הכי מהר שיכולנו ,פנינו בכל הפניות האפשריות והבטוחות ביותר ,כבר לא הקשבנו וצייתנו להוראות ,המפלצת הרסנית ומשמידה כל מה
שעומד בדרכה .
הגענו לפינה קטנה וצפופה וסבא שלי הרים את הראש ואמר "תראו" .
ראינו קיר שחור עם גלופות וכיתובים מוזרים בכתב חרטומים ישן .
"זה הפתח" אמר רפאל
הסתכלנו על הקיר הזה ,קיר שהיה בצבעו שחור עם גלופות מרשימות למדיי
"איך נכנסים?" שואל לוק
שמענו את המפלצת היא הייתה קרובה אלינו מתמיד "היא באה" אמרה קייט
"מי?" שאל לוק
"המפלצת , היא כאן!"
הסתובבנו וראינו את המפלצת , בחיים שלי לא ראיתי משהו כל כך מפחיד אני בטוח שגם חבריי למסע
היא הייתה גדולה ושחורה , אזוקה בשרשראות שכנראה יש לה כבר שנים מרוב הצבע הבהוי שלהם .אבל לא הבנו מה היא
לא הייתה לא צורה אנושית ,היא נראתה כמו ענן שחור מפחיד ,ללא עיניים וללא פנים ,ללא ידיים וללא מבנה גוף.
"אין לאן לברוח!" אומר לוק
הסתכלתי שוב על הקיר וחשבתי איך עוברים דרכו ואז חשבתי שאולי אפשרי לעבור אותו אם נכנסים בו ממש כמו בהארי פוטר ,שהם נכנסים בקיר
בתחנת הרכבת ועוברים לעולם הקסמים שלהם .. חשבתי שאולי זה יפעל גם שם
"על החיים ועל המוות" אני צועק ורץ לעבר הקיר ונכנס לתוכו ופתאום מוצא את עצמי לא רואה כלום ,חשיכה מוחלטת
"תראו קאי נעלם!" אמר רפאל
"בואו אחריו".

[b][i][u]מקום לא ידוע ,שנה לא ידועה ,זמן לא ידוע ,בצד השני של הפתח[/u][/i][/b]

אני שוכב על שיח קוצני , מבלי לקום , אולי זה זמן ההתאוששות שלי , אמרתי לעצמי .
אני פוקח את עיניי כאשר שוכב וכל גופי כואב ואני רואה המון עצים והמון מן הצבע הירוק סביבי, אני לא מבחין בחבריי.
"סבא! " אני צועק
"לוק!" אני צועק ומנסה שישמעו אותי כמה שיותר
"מוזר..." אני אומר לעצמי
"הם לא נכנסו אחריי?" אני שואל את עצמי ומחפש פיתרונות לשאלות שיש לי
לפתע אני שומע קולות מן השיחים אני נזהר ולוקח ענף ענקי במקרה של סכנה
לא דיברתי ,חיכיתי לראות את הפרצוף של הבן אדם שאני עומד להכות בו ואז ראיתי אותו ...
בחור גבוה יחסית מנופח משרירים שיער שחור וקצר ועיניים שחורות עמוקות שנראות כי יודעות הרבה העיניים הללו.
"אלגן?" שואל הבחור (מישהו)
'מה זה אלגן'? אני שואל את עצמי
"אינדידיפקאר!" אומר הבחור (תזדהה)
"נוי וור אסית דהדניו" אומר הבחור (אני לא אפגע בך)
לא ידעתי אם לצאת או לא ,לא הבנתי את השפה של אותו הבחור שנראה מאיים באותו רגע ואז עשיתי את הטעות..
זזתי מעט עם הרגל וגרמתי לענף להישבר והבחור הזה שמע אותי
הוא התקרב לשיח שהתחבאתי מאחוריו ואז זינקתי ועמדתי לחבוט בו עם המוט
"לא לא לא!" אומר הבחור
"אתה מדבר בעברית?" אני שואל אותו ומרפה מהאחיזה של החבטה שעמדה לפגוע בפניו בחוזקה
"אני דובר את כל השפות" אומר הבחור
"מה שמך?" הוא שואל אותי ומחייך
"שמי קאי" אני אומר לו
אני לא יודע למה ואיך ,אבל הבחור הזה הצליח לשכנע אותי ,הוא גרם לי לסמוך עליו, כשמקודם דיבר בספרדית -שפה שאני לא יודע כלל
הוא גרם לי להרגיש בסכנה , כאילו הוא זר ,אך ברגע שצצה מפיו מילה בעברית התחלתי לסמוך עליו -אני חושב שזוהי מסקנה חשובה לחיים .
"ברוך הבא קאי" אומר לי הבחור
"ברוך הבא לאן?" אני שואל בפליאה
"לאיסלה אלמה"

[b]המשך יבוא...[/b]

זה גם מקום אמיתי או שאתה המצאת,ואין סיכוי שאדם אחד יכול לדעת את כול השפות בעולם...
חוץ מזה אחלה פרק

[quote=טום רידל;1057423]זה גם מקום אמיתי או שאתה המצאת,ואין סיכוי שאדם אחד יכול לדעת את כול השפות בעולם...
חוץ מזה אחלה פרק[/quote]

1.איסלה אלמה , זה השם של המקום בספרדית (מי שבאמת סקרן ירוץ ויבדוק )
2.אם בן אדם באמת לומד הוא יכול ללמוד את כל השפות , זה לא כזה קשה לדעת את כולן ,אין הרבה.
3.זה סיפור אז אני יכול לכתוב מה שבא לי D:

זה לא איסלה אלמה זה Isla Palma או בתרגום איסלה פלמה.

[QUOTE=טום רידל;1057435]זה לא איסלה אלמה זה Isla Palma או בתרגום איסלה פלמה.[/QUOTE]

שמע רק אני יודע מה הכוונה עכשיו וזה איסלה אלמה .
ולמי שרוצה לדעת פרק 10 כמעט גמור ...

וואי פרק יפה!
מעניין מי זה האיש הזה ומה זה ה"עול םהאחר " הזה אני בטוחה זהמפלצת תהיה משהו חשוב אחר כך.. או שהאיש הוא מישהו שהופך למפלצת..

[QUOTE=sigal123;1058604]וואי פרק יפה!
מעניין מי זה האיש הזה ומה זה ה"עול םהאחר " הזה אני בטוחה זהמפלצת תהיה משהו חשוב אחר כך.. או שהאיש הוא מישהו שהופך למפלצת..[/QUOTE]

אה !!!!!!!!!!
:O

מחשבה יצירתית יש לך ,בדיוק מה שתכננתי לעשות ,עכשיו צריך לשנות קצת... לעזאזל D:

סיפור מאוד יפה אהבתי

[QUOTE=pokefan;1058614]סיפור מאוד יפה אהבתי[/QUOTE]

תודה רבה לך ,אשמח אם תתן לי תגובה בונה יותר.

חח אם אתה רוצה אני יכולה למחוק
אולי כדאי שאני לא יעשה את זה יותר.. הרסתי כבר שניים שלושה סיפורים בערך..
למרות שיש לי עוד רעיון..
המקום הזה העולם האחר זה מין מקום שאליו מגיעים השפוטים של המפלצת כמו האיש הזה
כלומר מי שמפענח את הקוד כמו האיש הזה בעצם במפלצת לוקחת לו חלק מהנשמה ואז היא מכניסה אותו לעולם הזה והוא צריך לעשות מה שהיא רוצה אחרת היא תהרוס תחלק שלו של הנשמה ותהרוג אותו אז עכשיו כול החבורה צריכה להציל את שלושת האנשים האלה כולל השחקן הראשי כדאי שלא ימותו והיה גם מגניב אם המפלצת ממש רוצה היא יכולה לשלוט בו לדוגמא שקאי יתקוף את הידיד שלו והאיש הזה שמת הוא בעצם המפלצת והוא רוצה לנקום! איזה חזק זה..

חחח זה באמת רעיון גדול ושווה לכתוב עליו
אבל יש לי את הסיפור כבר בראש ואני יודע מה אני רוצה שיקרה

פרק טוב ומותח.
תמשיך כך!

תודה רבה לך D:
עוד תגובות .