-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 08:46 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
"את צוחקת? סכנה באחוזה?" משיב הנער בצחקוק וסוגר אחריו את דלת האחוזה. מן המדרגות יורד איש מכובד עם חליפה ירוקה ומגונדרת, פנים מרובעות טיפה וקרחת.
"תכירי, זהו פרופסור טנר, ה"אבא" שלנו" הציג הנער בפניך את הפרופסור ואת הרגשת די מוזר כאשר הוא הביט בך...כאילו מישהו נכנס לראשך.
"טורי מקליין, אני מבין שאת חדשה,
מאיפה הגעת? את במקרה אחת משלנו?" התקרב אליך הפרופסור והרגשת שכל כוחותיך נחלשים. [/b][/quote]
אני מיד מבינה מה הולך כאן.
'תגיד לי מה הולך במקום הזה?' אני מנסה לפנות אליו דרך הראש. ' ואני כבר מבינה שאתה יודע מה הכוחות שלי...'
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 08:46 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
"מתגעגע לים? זה אפשרי?" ענתה הבחורה בהתפלאות וזה די הרגיז אותך. "כן, זה כל כך מוזר בעיניך?" ענית לה בעקיצה אך היא לא ענתה. היא הסתכלה עליך והאישונים שלה לא זזו.
"אני רואה אותך ואת אביך דגים בים...אני רואה אותך נהנה עם חברתך,
אני רואה אותך כלוא בצינוק" אומרת בלחש הנערה ומלטפת את פניך.
[/b][/quote]
אני קם במהירות וחונק אותה
"את לא תדברי על אבא שלי" אני אומר בעצבנות
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 08:46 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
האיש שם לב שאתה מנסה לקום ומרגיע אותך בעזרת כח המחשבה. "די...השתמשנו בסם הרדמה כדי שלא תפגע בעצמך יותר מדי" אמר האיש הקירח ושחרר אותך מאחיזתו העל-חושית.
"אתה עברת תהליך איבולוציוני מתקדם...ברוך הבא לאקס-מן, אני הוא פרופסור טנר ואני ה"אבא" החדש שלך" אמר האיש הקירח ודמעה זלגה מעיניך החייתיות.
"ברגעים אילו כדאי לך לשכב, תזוזות חדות עלולות לפגוע בך" אמר לך הפרופסור והתיישב על כסא לידך. "עברת תקרית איומה ולא נעימה כל כך, תרצה בעודך שוכב לשמוע את הסיפור שקרה לך עד לרגע שהפכת לחיה?" שאל אותך הפרופסור בעודו מביט בך. [/b][/quote]
אני מהנהן בשקט בשביל לא לשמוע את קולי החדש
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 08:46 PM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
"אתה לא יודע מהיכן אתה? זה מוזר וחשוד!" ענה החייל והחל לכעוס והיה מוכן לירות לך בעורף...אך ברגע האחרון עצר אותו איש נמוך קומה אשר על שתי כתפיו מוצלבות בשורה שלוש כוכביות מוזהבות.
'כנראה הוא האחראי כאן' חשבת לעצמך וטיפת זיעה זלגה מפניך. "לך תכנה את האוטו בעוד שאני אדבר עם החשוד" אמר האיש אל החייל וכך נעשה.
"שלום לך ג'ון, לי תוכל לספר הכל,
איך בדיוק הגעת לכאן? אתה מרגל או משהו בסגנון?" שאל אותך האיש נמוך הקומה.
[/b][/quote]
"אהה...לא" "אני קמתי בבוקר ופתאום היה לי בחדר מפל ענקי,אז נכנסתי בתוך המפל והיה לי חם,וגיליתי שאני במדבר ליידי הייתה השכמייה שאני לובש ואז ראיתי את הבסיס שלכם באופק אז התחלתי ללכת לכיוונו ואז הגעתי לפה" אני אומר לו
-
[b]טורי מקליין[/b]
"אכן כך, אני רואה הכל בבירור...חווית תקרית איומה והפכת למה שאת עכשיו,
אני רואה שאת מודעת לכוחות שלי ואני שמח שזה לא גרם לך לבהלה" את מקבלת את התדר של הפרופסור והנער שלידך מתחיל להתרגז.
"נו באמת! אתם עכשיו תנעצו אחד בשני מבטים?!" צעק הנער אך לא הגבתם לו. "טורי,
בואי אחרי בבקשה" קיבלת תדר נוסף מהפרופסור והוא החל לעלות במדרגות למעלה.
[b]ברנדון פוטר[/b]
אתה מנסה לחנוק אותה אך הידיים שלך מתקשות כאבן ואתה מאבד שליטה בהן. "מצטערת...לא התכוונתי לפגוע" לחשה הבחורה והחלה להתרחק ממך. הידיים שלך שוחררו ואתה שוב שולט בהן.
[b]ברנדון פוטר[/b]
"בסדר" השיב הפרופסור והחל לספר את הסיפור שהפך אותך לחיה.
"הכל התחיל בשעון משנה הדי אן איי, שעון זה הומצא במעבדה שבמבצר והוא היה אמור לחזק את החיילים ולהעביר להם כח רב אשר יעזור להם בקרב והשטלתות העולם כולו...לבסוף הם הבינו שזה חסר טעם ועברו לויטמינים.
לרוע מזלך מצאת את השעון ולבשת אותו. כנראה הוא הופעל ללא שליטתך וחומרים של חיה וערבוב חומר כימי התערבבו לך במערכת הדם והעצב וזה מה שגרם לך להשתנות. כמו כן, אתה לעולם לא תוכל לחזור למה שהיית בעבר"
אמר הפרופסור והוריד את ראשו מרוב עצב וכאב שעבר עליך.
[b]ג'ון הארדי[/b]
"איזה סיפור מרתק! ממש יש לי דמעות בעיניים!" ענה האיש בהתנשאות ומספר חיילים קשרו אותך והובילו אותך אל הצינוק שבמבצר שלהם. "זהו ביתך החדש" אמר חייל אשר סגר את דלת הצינוק.
'טוב...צריכים להתרגל לבית החדש' חשבת לעצמך ונשכבת על אחת המיטות שמצאת ונרדמת בפתאומיות.
..
כשהתעוררת,
ראית מעליך מלא מדענים מסתובבים ועליך חוטים וצינורות מודבקים. מראש עד רגל ונוזלים בצבעי הקשת זורמים אל גופך.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:07 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
"אכן כך, אני רואה הכל בבירור...חווית תקרית איומה והפכת למה שאת עכשיו,
אני רואה שאת מודעת לכוחות שלי ואני שמח שזה לא גרם לך לבהלה" את מקבלת את התדר של הפרופסור והנער שלידך מתחיל להתרגז.
"נו באמת! אתם עכשיו תנעצו אחד בשני מבטים?!" צעק הנער אך לא הגבתם לו. "טורי,
בואי אחרי בבקשה" קיבלת תדר נוסף מהפרופסור והוא החל לעלות במדרגות למעלה. [/b][/quote]
אני הולכת אחריו ומסובבת את הראש כלפי הנער,
ומוציאה החוצה את הטפר האמצעי [אצבע משולשת XD]
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:07 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
אתה מנסה לחנוק אותה אך הידיים שלך מתקשות כאבן ואתה מאבד שליטה בהן. "מצטערת...לא התכוונתי לפגוע" לחשה הבחורה והחלה להתרחק ממך. הידיים שלך שוחררו ואתה שוב שולט בהן.
[/b][/quote]
אני לא ברנדון..
-----
"שהיה" אני מתיח לעברה.
"אני גם כך לא יודע אפילו למה אני פה,הרי אין לי כוחות" אני לוחש לעצמי
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:07 PM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
"איזה סיפור מרתק! ממש יש לי דמעות בעיניים!" ענה האיש בהתנשאות ומספר חיילים קשרו אותך והובילו אותך אל הצינוק שבמבצר שלהם. "זהו ביתך החדש" אמר חייל אשר סגר את דלת הצינוק.
'טוב...צריכים להתרגל לבית החדש' חשבת לעצמך ונשכבת על אחת המיטות שמצאת ונרדמת בפתאומיות.
..
כשהתעוררת,
ראית מעליך מלא מדענים מסתובבים ועליך חוטים וצינורות מודבקים. מראש עד רגל ונוזלים בצבעי הקשת זורמים אל גופך. [/b][/quote]
"תעזבו אותי!!!" אני צורח ומנסה לקום
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:07 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
"בסדר" השיב הפרופסור והחל לספר את הסיפור שהפך אותך לחיה.
"הכל התחיל בשעון משנה הדי אן איי, שעון זה הומצא במעבדה שבמבצר והוא היה אמור לחזק את החיילים ולהעביר להם כח רב אשר יעזור להם בקרב והשטלתות העולם כולו...לבסוף הם הבינו שזה חסר טעם ועברו לויטמינים.
לרוע מזלך מצאת את השעון ולבשת אותו. כנראה הוא הופעל ללא שליטתך וחומרים של חיה וערבוב חומר כימי התערבבו לך במערכת הדם והעצב וזה מה שגרם לך להשתנות. כמו כן, אתה לעולם לא תוכל לחזור למה שהיית בעבר"
אמר הפרופסור והוריד את ראשו מרוב עצב וכאב שעבר עליך. [/b][/quote]
אני מביט עליו במבט לא מאמין רץ על החלון פותח ועולה על הגג בשביל לקבל את הדברים החדשים
-
[b]טורי מקליין[/b]
"מה זה?! לאן את הולכת?!" התעצבן הנער ונאנח. "לא חשוב...לכי לאן שאת צריכה".
..
את והפרופסור מגיעים אל הקומה האחרונה באחוזה. החדר הגדול ביותר שמתפרס לקומה שלמה.
"תרגישי בנוח...הוא מותאם אליך ואל הכוחות שלך" אמר הפרופסור ויצא להסתובב בחצר בעודך עומדת ומולך מלא רהיטים וחפצים מוזהבים...פסלים ותמונות.
'אני מתחילה להתרגל למקום הזה' חשבת לעצמך וקפצת על המיטה הרכה והגדולה שהייתה לידך. לפתע בתוך מחך עברו פלאשבאקים ותמונות מהמבצר ואיך שהמדענים התעללו בך.
[b]דזמונד תומפסון[/b]
מצטער. בטעות.
--
היא נכנסת אל האחוזה ואתה מביט בשמים. עננים כבדים מצטברים ורעם חזק נשמע.
'עומד לרדת גשם' אתה חושב לעצמך ומתבאס מזה שאתה רחוק מהבית שלך.
[b]ג'ון הארדי[/b]
"חסר טעם, אנחנו מחזיקים בך חזק...אתה כמו דג מסכן בקופסא" אמר אחד המדענים וכיבה את המכונה שמזרימה את הנוזלים הצבעוניים אל גופך. פתאום הרגשת קור אימים וגופך החל לרעוד.
היו לך הזיות והרגשת בחילה. המדענים שחררו אותך ומספר חיילים החזירו אותך לצינוק.
כשישבת לך על מיטתך שבצינוק...חזרו ההזיות והרגשת כאבי ראש עזים ובחילות. 'מה קורה איתי לעזאזל?!' חשבת לעצמך והתקפלת מרוב הקור שעבר בכל גופך.
שמת לב שמן הפה שלך יוצאים אדים. חצי קטן מהרצפה שנגעת הפך לקרח.
[b]ברנדון פוטר[/b]
אתה קרעת את החוטים שהזרימו אל גופך מים ומזון ועלית אל גג האחוזה. נתת שאיגה מחרישה אוזניים וכל מי שהיה בסביבה הופתע למראה עיניו. שוב התחלת לאבד שליטה.
כל פעם שאתה מתעצבן...אתה מתחיל לאבד שליטה ולהתנהג כמו חיה ולא כמו בן אדם. למזלך בעזרת כח העל-חושי של הפרופסור הוא החזיר אותך למיטה וחיבר בחזרה את החוטים.
"תרגע, לא יקרה לך כלום אם תשאר פה איתנו" אמר לך הפרופסור.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:24 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
מצטער. בטעות.
--
היא נכנסת אל האחוזה ואתה מביט בשמים. עננים כבדים מצטברים ורעם חזק נשמע.
'עומד לרדת גשם' אתה חושב לעצמך ומתבאס מזה שאתה רחוק מהבית שלך.
[/b][/quote]
הילה,הגבתי לפניך!
-----------
"מה זה כבר גשם" אני אומר לעצמי ונישאר בחוץ.
"אני מקווה שלאבא שלי אין צרות עם הדייג" אני אומר לעצמי
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:24 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
"מה זה?! לאן את הולכת?!" התעצבן הנער ונאנח. "לא חשוב...לכי לאן שאת צריכה".
..
את והפרופסור מגיעים אל הקומה האחרונה באחוזה. החדר הגדול ביותר שמתפרס לקומה שלמה.
"תרגישי בנוח...הוא מותאם אליך ואל הכוחות שלך" אמר הפרופסור ויצא להסתובב בחצר בעודך עומדת ומולך מלא רהיטים וחפצים מוזהבים...פסלים ותמונות.
'אני מתחילה להתרגל למקום הזה' חשבת לעצמך וקפצת על המיטה הרכה והגדולה שהייתה לידך. לפתע בתוך מחך עברו פלאשבאקים ותמונות מהמבצר ואיך שהמדענים התעללו בך. [/b][/quote]
"איה!" אני צוערת ויורדת מהמיטה ומחזיקה את ראשי
'שיט.' אני חושבת לעצמי ויוצאת מהחדר למסדרון.
"יופי של חדר..."
אני יושבת מחוץ לחדר וחושבת.
"מעניין אם זה בול כמו וולברין ההוא עם האוזניים המוזרות מהקומיקס..."
אני מוציאה את אחד הטפרים וחותכת את עצמי
-----------
פתחתי את המשחק שלי מחדש ^^
אתה יכול להרשם אם בא לך.
נ.ב.- אני אעזור לך לקבל משומאגניב- תדבר איתי בפרטי..
------------
עריכה:
יוסי אייסמן D:
ההפך מבמשחק שלי XD
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:24 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
אתה קרעת את החוטים שהזרימו אל גופך מים ומזון ועלית אל גג האחוזה. נתת שאיגה מחרישה אוזניים וכל מי שהיה בסביבה הופתע למראה עיניו. שוב התחלת לאבד שליטה.
כל פעם שאתה מתעצבן...אתה מתחיל לאבד שליטה ולהתנהג כמו חיה ולא כמו בן אדם. למזלך בעזרת כח העל-חושי של הפרופסור הוא החזיר אותך למיטה וחיבר בחזרה את החוטים.
"תרגע, לא יקרה לך כלום אם תשאר פה איתנו" אמר לך הפרופסור. [/b][/quote]
'אוקיי אני חייב למצוא דרך לשלוט בעצמי ומה זה המקום הזה'אני חושב לעצמי ועוצם עייניים
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה מחליט להשאר בחוץ בידיעה שמתחיל לרדת גשם כבד. אתה מתיישב לך שנית על הספסל ומתחיל לרדת גשם אשר מרטיב את הכל. ממש מבול.
'אחח...כל כך מזכיר את הבית" אתה אומר בלחש וטיפות גדולות וכבדות של גשם פוגעות בפניך הרטובות. פתאום אתה מרגיש משונה ושם לב שכל גופך מתחיל להעלם בפתאומיות.
...
אתה פוקח את עיניך ורואה את הים שנהגת לבקר בו מדי יום. אתה עומד על החוף.
אתה בבית.
[b]טורי מקליין[/b]
מחר ארשם. D:
--
את חותכת לעצמיך את היד עם אחד הטפרים וכאב חד עובר בכל גופך. כעבור פחות מדקה את שמה לב שהפצע נעלם והיד שלך עוברת תהליך השתקמות. כל מה שנשאר זה פס לבן שבקושי שמים אליו לב.
'מגניב! אני מסוגלת להתרפא ממש כמו וולברין מהקומיקס!' את חושבת לעצמך ומחייכת אך שוב עוברות במחך תמונות קשות שחווית במבצר.
את מתחילה להרגיש כאבי ראש וכאבים במצח. כנראה שאלו תופעות מהחומר שהזרימו לך.
[b]ברנדון פוטר[/b]
"נשמור עליך...אנחנו משפחה אחת גדולה" אמר הפרופסור ונתן לך לנוח בשקט.
...
יום למחרת אתה מתעורר ומרגיש יותר טוב עם עצמך. אתה מקבל חליפה גדולת מימדים אשר תוכל לכסא את גופך. החליפה היא;
ג'קט גדול וארוך במיוחד אשר נסגר בעזרת כפתורים ולא חושף את החזה והבטן שלך, מכנסיים ארוכים וגדולים ומגפיים גדולות במיוחד למידה שלך.
"בוקר טוב" נגש אליך הפרופסור עם חיוך על הפנים.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:37 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה מחליט להשאר בחוץ בידיעה שמתחיל לרדת גשם כבד. אתה מתיישב לך שנית על הספסל ומתחיל לרדת גשם אשר מרטיב את הכל. ממש מבול.
'אחח...כל כך מזכיר את הבית" אתה אומר בלחש וטיפות גדולות וכבדות של גשם פוגעות בפניך הרטובות. פתאום אתה מרגיש משונה ושם לב שכל גופך מתחיל להעלם בפתאומיות.
...
אתה פוקח את עיניך ורואה את הים שנהגת לבקר בו מדי יום. אתה עומד על החוף.
אתה בבית.
[/b][/quote]
"הכל היה רק חלום?" אני שואל את עצמי,"לא יכול להיות"
אני רץ לביתי וניכנס פנימה בריצה...
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:37 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
"נשמור עליך...אנחנו משפחה אחת גדולה" אמר הפרופסור ונתן לך לנוח בשקט.
...
יום למחרת אתה מתעורר ומרגיש יותר טוב עם עצמך. אתה מקבל חליפה גדולת מימדים אשר תוכל לכסא את גופך. החליפה היא;
ג'קט גדול וארוך במיוחד אשר נסגר בעזרת כפתורים ולא חושף את החזה והבטן שלך, מכנסיים ארוכים וגדולים ומגפיים גדולות במיוחד למידה שלך.
"בוקר טוב" נגש אליך הפרופסור עם חיוך על הפנים. [/b][/quote]
"בוקר טוב לך"אני אומר ומקשיב לקולי החדש
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:37 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
מחר ארשם. D:
--
את חותכת לעצמיך את היד עם אחד הטפרים וכאב חד עובר בכל גופך. כעבור פחות מדקה את שמה לב שהפצע נעלם והיד שלך עוברת תהליך השתקמות. כל מה שנשאר זה פס לבן שבקושי שמים אליו לב.
'מגניב! אני מסוגלת להתרפא ממש כמו וולברין מהקומיקס!' את חושבת לעצמך ומחייכת אך שוב עוברות במחך תמונות קשות שחווית במבצר.
את מתחילה להרגיש כאבי ראש וכאבים במצח. כנראה שאלו תופעות מהחומר שהזרימו לך. [/b][/quote]
'על החיים ועל המוות' אני חושבת לעצמי, ומכניסה את אחד הטפרים לתוך הראש.
----------------
אתה יודע- אם זה היה המשחק שלי-
אז בדיוק עכשיו הייתי מביאה איזו דמות שתתחיל דבר איתי O:
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:24 PM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
"חסר טעם, אנחנו מחזיקים בך חזק...אתה כמו דג מסכן בקופסא" אמר אחד המדענים וכיבה את המכונה שמזרימה את הנוזלים הצבעוניים אל גופך. פתאום הרגשת קור אימים וגופך החל לרעוד.
היו לך הזיות והרגשת בחילה. המדענים שחררו אותך ומספר חיילים החזירו אותך לצינוק.
כשישבת לך על מיטתך שבצינוק...חזרו ההזיות והרגשת כאבי ראש עזים ובחילות. 'מה קורה איתי לעזאזל?!' חשבת לעצמך והתקפלת מרוב הקור שעבר בכל גופך.
שמת לב שמן הפה שלך יוצאים אדים. חצי קטן מהרצפה שנגעת הפך לקרח.
[/b][/quote]
'אני בטח הוזה!!!' 'זה בלתי אפשרי!!!' אני חושב
"אפשר להנמיך את קת הקירור?!" אני צורח בלגלוג
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה מתפרץ אל הבית ומופתע לראות את אימך מכינה חביתה ועוגיות. "יקירי? לאן נעלמת ביומיים האחרונים?" רצה אליך אימך וחיבקה אותך חזק. ממש לא יכלת לנשום.
ראית את האחים והאחיות משתגעים להם בסלון ועושים רעש. כמו תמיד.
'אני בבית? איפה האחוזה בכלל?' אתה חשבת לעצמך וחייכת לעבר אימך.
[b]ברנדון פוטר[/b]
הקול שלך התעזן עם הקול האנושי שלך וזה הפך לקול נחמד. אתה מצליח לשלוט על החיה שבך וגופך הגדול והמנופח נקטן מעט. אתה רגוע וכלל לא עצבני.
"בוא, אציג בפניך את הקבוצה שאיתה תעבוד" אמר לך הפרופסור והחל להתקדם אל הדלת הקדמית והסגורה במערכת אבטחה שסורקת די אן איי.
[b]טורי מקליין[/b]
את קוראת מחשבות או משהו?XD
--
ברגע האחרון,
לפני שאת מכניסה את אחד הטפרים שלך אל הראש...את מרגישה אי שליטה ביד. את לא מצליחה להזיז את היד וכשאת מרימה את ראשך,
את רואה בחורה די מבוגרת ממך עם שיער אדום בהיר עד הכתפיים, עור שזוף מעט ובגדים קצרים מעט וצמודים.
"שלא תחשבי על זה אפילו" אמרה לך הבחורה והתיישבה לידך. "אני רואה את מה שאת רואה, אל תדאגי...את בטוחה פה" אמרה הבחורה בקול חלש שבקושי שומעים.
[b]ג'ון הארדי[/b]
אף אחד לא עונה או מנסה לעצור אותך. עזבו אותך בצינוק.
לפתע אתה שם לב שהכח בידיים שלך התחזק ושרירים נבלטו לך יותר ממה שהיה אז. שיערך בהיר יותר ונראה מבריק כקרח. כל הצינוק הפך לחדר מת.
הכל קפוא כקרח. אפילו יורד שלג מרוב המים שהיו בצינורות למעלה.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:54 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
הקול שלך התעזן עם הקול האנושי שלך וזה הפך לקול נחמד. אתה מצליח לשלוט על החיה שבך וגופך הגדול והמנופח נקטן מעט. אתה רגוע וכלל לא עצבני.
"בוא, אציג בפניך את הקבוצה שאיתה תעבוד" אמר לך הפרופסור והחל להתקדם אל הדלת הקדמית והסגורה במערכת אבטחה שסורקת די אן איי. [/b][/quote]
"טכנולוגיה מעניינת אצלי מהמקום שאני באתי אין כזה"אני אומר לו
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:54 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה מתפרץ אל הבית ומופתע לראות את אימך מכינה חביתה ועוגיות. "יקירי? לאן נעלמת ביומיים האחרונים?" רצה אליך אימך וחיבקה אותך חזק. ממש לא יכלת לנשום.
ראית את האחים והאחיות משתגעים להם בסלון ועושים רעש. כמו תמיד.
'אני בבית? איפה האחוזה בכלל?' אתה חשבת לעצמך וחייכת לעבר אימך.
[/b][/quote]
"הייתי אצל ביילי" אני משקר לה
"איפה אבא?" אני שואל
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:54 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
את קוראת מחשבות או משהו?XD
--
ברגע האחרון,
לפני שאת מכניסה את אחד הטפרים שלך אל הראש...את מרגישה אי שליטה ביד. את לא מצליחה להזיז את היד וכשאת מרימה את ראשך,
את רואה בחורה די מבוגרת ממך עם שיער אדום בהיר עד הכתפיים, עור שזוף מעט ובגדים קצרים מעט וצמודים.
"שלא תחשבי על זה אפילו" אמרה לך הבחורה והתיישבה לידך. "אני רואה את מה שאת רואה, אל תדאגי...את בטוחה פה" אמרה הבחורה בקול חלש שבקושי שומעים.
[/b][/quote]
"את לא מבינה." אני צוחקת בקלות. " יש לי זכרונות נוראיים- ובמילא אני-"
אני שולפת את כל הטפרים- ועושה לי פצע גדול ביד.
*אני מניחה שהוא יתרפה..*
"מה את אומרת על זה?" אני שואלת ומחייכת
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 09:54 PM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
אף אחד לא עונה או מנסה לעצור אותך. עזבו אותך בצינוק.
לפתע אתה שם לב שהכח בידיים שלך התחזק ושרירים נבלטו לך יותר ממה שהיה אז. שיערך בהיר יותר ונראה מבריק כקרח. כל הצינוק הפך לחדר מת.
הכל קפוא כקרח. אפילו יורד שלג מרוב המים שהיו בצינורות למעלה. [/b][/quote]
"מגניב" אני אומר ומצחקק "אני מניח שזה קורה בגלל כל הנוזלים המשונים שהזריקו לי"
'בוא נראה מה יקרה אם אני אכוון את היד שלי לסורגים האלה' אני חושב ומרים את היד שלי לכיוון הסורגים של התא
-
[b]ברנדון פוטר[/b]
הפרופסור לא עונה. הוא מתקדם ואתה אחריו עד שאתם מגיעים לחדר בקרה שמסביב מחוברים מלא מחשבים ומכונות, ובאמצע שולחן מעוגל ולידו יושבים שישה אנשים.
"ברנדון, זאת הקבוצה שלך" אמר לך הפרופסור והחל להציג בפניך את כל ההרכב של הקבוצה.
"מייק לין,
שיער שחור קצוץ, עור בהיר ולבוש די אופנתי. הכוח שלו הוא אש.
ג'ורדן בולד,
גבוהה...לפחות מטר תשעים וחמש, שיער שחור קצר, עור שזוף ובגדים קצרים. הכח שלו הוא הפיכה לגומי.
קאסי שארפ,
עור בהיר, שיער חום ארוך עד הכתפיים, עיניים כחולות כמו ים ויחסית גבוהה. הכח שלה הוא שליטה במזג האוויר.
פאבלו מת'יו,
שיער חום ארוך...גולש אחורה, בגדים ארוכים וצמודים, נמוך מהשאר ודי שרירי. הכח שלו הוא זריזות.
מרינה רנה,
גבוהה ובעלת שיער לבן קצרצר, הולכת בדרך כלל בחליפת ה'אקס-מן' שלה, עור בהיר מאוד. הכח שלה הוא קרח.
ליז סליין,
נערה בגילך, שיער בלונד ארוך,הולכת תמיד מאופרת, מתלבשת בבגדים אופנתיים, מסתובבת בנעלי אול סטאר שחורות וגבוהה. הכח שלה הוא טבע."
[b]דזמונד תומפסון[/b]
"יצא לקנות חלב" ענתה האם ונשקה לך בלחי. "לפעם הבאה תודיע לפני שאתה נעלם!" התעצבנה עליך אימך ומיד נתנה לך לאכול מן העוגיות הטעימות שלה.
"אני הולכת להרגיע את הילדים, בתאבון" אמרה אימך ויצאה אל הסלון להרגיע את האחים והאחיות.
[b]טורי מקליין[/b]
הפצע מתרפא במהירות רבה.
"אני מבינה שאת שמחה ומאושרת בגלל הכוחות החדשים שלך, אבל תביני שזהו לא משחק!" ענתה האישה והביטה בתקרה. "הנער ההוא שפגשת הבוקר...אוהב אותך או משהו? לפי מה שאני רואה הוא חושב עליך ברגעים אלו ממש" אמרה הבחורה בצחקוק קל.
[b]ג'ון הארדי[/b]
מן היד שלך נורה גל של קור אשר מקפיא ושובר את הסורגים של דלת התא. אתה יוצא לך בבטחון רב מן הצינוק ועולה למעלה...אל הלובי של הבסיס.
כל חייל אשר עמד בדרכך היה נקפא למוות. אתה הצלחת להמלט מן הבסיס.
לאן תבחר ללכת? אל המדבר שנראה שאין לו סוף? או אל הצד השני של הבסיס שמוביל ליער?
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 11:08 PM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
מן היד שלך נורה גל של קור אשר מקפיא ושובר את הסורגים של דלת התא. אתה יוצא לך בבטחון רב מן הצינוק ועולה למעלה...אל הלובי של הבסיס.
כל חייל אשר עמד בדרכך היה נקפא למוות. אתה הצלחת להמלט מן הבסיס.
לאן תבחר ללכת? אל המדבר שנראה שאין לו סוף? או אל הצד השני של הבסיס שמוביל ליער? [/b][/quote]
'היער עדיף,יש צל ואולי גם אוכל ומקור מים' אני אחשוב לעצמי 'אבל קודם לכן...' אני חושב ומצחקק ציחקוק מרושע
אני שולח קרן קרח לדלת של הלובי בשביל לחסום את היציאה
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 11:08 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
הפרופסור לא עונה. הוא מתקדם ואתה אחריו עד שאתם מגיעים לחדר בקרה שמסביב מחוברים מלא מחשבים ומכונות, ובאמצע שולחן מעוגל ולידו יושבים שישה אנשים.
"ברנדון, זאת הקבוצה שלך" אמר לך הפרופסור והחל להציג בפניך את כל ההרכב של הקבוצה.
"מייק לין,
שיער שחור קצוץ, עור בהיר ולבוש די אופנתי. הכוח שלו הוא אש.
ג'ורדן בולד,
גבוהה...לפחות מטר תשעים וחמש, שיער שחור קצר, עור שזוף ובגדים קצרים. הכח שלו הוא הפיכה לגומי.
קאסי שארפ,
עור בהיר, שיער חום ארוך עד הכתפיים, עיניים כחולות כמו ים ויחסית גבוהה. הכח שלה הוא שליטה במזג האוויר.
פאבלו מת'יו,
שיער חום ארוך...גולש אחורה, בגדים ארוכים וצמודים, נמוך מהשאר ודי שרירי. הכח שלו הוא זריזות.
מרינה רנה,
גבוהה ובעלת שיער לבן קצרצר, הולכת בדרך כלל בחליפת ה'אקס-מן' שלה, עור בהיר מאוד. הכח שלה הוא קרח.
ליז סליין,
נערה בגילך, שיער בלונד ארוך,הולכת תמיד מאופרת, מתלבשת בבגדים אופנתיים, מסתובבת בנעלי אול סטאר שחורות וגבוהה. הכח שלה הוא טבע." [/b][/quote]
"נעים להכיר כולם"אני אומר להם
-
[b]ג'ון הארדי[/b]
אתה מקפיא את כל הפתח הקדמי של הבסיס וצעקות של חיילים ושומרים נשמעות מהצד השני. לאחר-מכן,
אתה מתחיל לצעוד לך ומגיע בסופו של דבר אל היער. היער נראה גדול ופורח. עכשיו אמצע היום.
בזמן שאתה הולך לך ביער...אתה שם לב באופק אחוזה גדולה ומרשימה. האם תלך בעקבותיה?
[b]ברנדון פוטר[/b]
"כנ"ל" הגיבו מספר אנשים ואחד מהם הופתע. "אתה מפלצת או משהו?"
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 11:21 PM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
אתה מקפיא את כל הפתח הקדמי של הבסיס וצעקות של חיילים ושומרים נשמעות מהצד השני. לאחר-מכן,
אתה מתחיל לצעוד לך ומגיע בסופו של דבר אל היער. היער נראה גדול ופורח. עכשיו אמצע היום.
בזמן שאתה הולך לך ביער...אתה שם לב באופק אחוזה גדולה ומרשימה. האם תלך בעקבותיה?
[/b][/quote]
אני יכול לעשות כמו משטי קרח שעליו אני מחליק ואז זז יותר מהר?
----
אני מתחיל ללכת לעבר האחוזה
-
[b]ג'ון הארדי[/b]
אתה יכול. אתה עולה על משטח קפוא שאתה מייצר ובזמן שאתה מחליק אתה מקפיא את הדרך כל הזמן כדי לייצר את הדרך. כי רק על הקרח אתה מחליקO:
--
אתה גולש לך אל עבר האחוזה שנראתה לך באופק, ולבסוף אתה מגיע בשלום אל האחוזה. אתה יורד מן הגלשן הקפוא שייצרת וניגש אל דלת האחוזה.
אתה דופק מספר פעמים והדלתות נפתחות בעצמן. אף אחד לא נמצא בצד השני. אתה מעז להכנס פנימה?
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 11:21 PM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
"כנ"ל" הגיבו מספר אנשים ואחד מהם הופתע. "אתה מפלצת או משהו?" [/b][/quote]
אני נותן לו אגרוף בדיוק בפרצוף ואומר "לא כאדי לקרוא לי מפלצת תקראו לי חייה"
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 11:28 PM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
אתה יכול. אתה עולה על משטח קפוא שאתה מייצר ובזמן שאתה מחליק אתה מקפיא את הדרך כל הזמן כדי לייצר את הדרך. כי רק על הקרח אתה מחליקO:
--
אתה גולש לך אל עבר האחוזה שנראתה לך באופק, ולבסוף אתה מגיע בשלום אל האחוזה. אתה יורד מן הגלשן הקפוא שייצרת וניגש אל דלת האחוזה.
אתה דופק מספר פעמים והדלתות נפתחות בעצמן. אף אחד לא נמצא בצד השני. אתה מעז להכנס פנימה? [/b][/quote]
אני מחפש ענף גדול שאוכל להקפיא
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 11:08 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
"יצא לקנות חלב" ענתה האם ונשקה לך בלחי. "לפעם הבאה תודיע לפני שאתה נעלם!" התעצבנה עליך אימך ומיד נתנה לך לאכול מן העוגיות הטעימות שלה.
"אני הולכת להרגיע את הילדים, בתאבון" אמרה אימך ויצאה אל הסלון להרגיע את האחים והאחיות.
[/b][/quote]
'איזה חלום מוזר זה היה' אני חושב תוך כדי אכילה
"המפל" אני לוחש ועולה לחדרי במהירות
-
[b]ברנדון פוטר[/b]
כשאתה מביא לו אגרוף לפרצוף...אתה מופתע שכל פרצופו נמתח והפך לשטוח כמו גומי. "איי...ממש לא היה נעים" אמר ג'ורדן והחזיר את פרצופו למקום.
"חיה אתה אומר? טוב אז...שיהיה לך במזל טוב" אמרה קסי וחייכה.
[b]ג'ון הארדי[/b]
יש מלא עצים וענפים אבל זה לא חשוב כרגע.
אתה נכנס פנימה או לא?
[b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה עוזב את המטבח ובירצה מתפרץ אל חדרך. להפתעתך הוא מסודר מהרגיל ושום שער מים לא נראה.
'מה לכל הרוחות קורה כאן?!' אתה חושב לעצמך ומוצא מספר תמונות של חברתך. אתה מחייך ולפתע שם לב שגופך מתחיל להעלם מחדש כמו שקרה אז באחוזה.
..
אתה פוקח את עיניך ורואה מולך את הבית של חברתך ביילי. 'היה זה טלפורט?' אתה חושב לעצמך ומגרד את ראשך בחוסר בטחון.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Oct 1 2008, 08:55 AM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה עוזב את המטבח ובירצה מתפרץ אל חדרך. להפתעתך הוא מסודר מהרגיל ושום שער מים לא נראה.
'מה לכל הרוחות קורה כאן?!' אתה חושב לעצמך ומוצא מספר תמונות של חברתך. אתה מחייך ולפתע שם לב שגופך מתחיל להעלם מחדש כמו שקרה אז באחוזה.
..
אתה פוקח את עיניך ורואה מולך את הבית של חברתך ביילי. 'היה זה טלפורט?' אתה חושב לעצמך ומגרד את ראשך בחוסר בטחון. [/b][/quote]
איזה יופי שאתה מתעורר מוקדם :P
---
'אז אולי זה לא היה חלום' אני חושב
אני נכנס לביתה של ביילי ומנשק אותה
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה דופק בדלת הבית ולהפתעתך את הדלת פותח אביה של ביילי. "ביילי בבית?" אתה שואל בחוסר בטחון את אביה אך הוא לא מגיב...הוא מביט באדמה ועיניו שחורות עם דמעות.
"לצערי,
ביילי לא תחזור יותר" אמר אביה וסגר את דלת הבית ובכי נשמע מהצד השני. 'היא מ..מת..ה?' חשבת לעצמך ודמעות החלו לנזול.
עננשי גשם כבדים התכנסו בשמים וגשם כבד החל לרדת ושטף את כל העיר. אתה עמדת מול ביתה וחשבת עם עצמך ולא הצלחת להכיר בעובדות שחברתך ביילי עזבה את העולם.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Oct 1 2008, 10:06 AM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
אתה דופק בדלת הבית ולהפתעתך את הדלת פותח אביה של ביילי. "ביילי בבית?" אתה שואל בחוסר בטחון את אביה אך הוא לא מגיב...הוא מביט באדמה ועיניו שחורות עם דמעות.
"לצערי,
ביילי לא תחזור יותר" אמר אביה וסגר את דלת הבית ובכי נשמע מהצד השני. 'היא מ..מת..ה?' חשבת לעצמך ודמעות החלו לנזול.
עננשי גשם כבדים התכנסו בשמים וגשם כבד החל לרדת ושטף את כל העיר. אתה עמדת מול ביתה וחשבת עם עצמך ולא הצלחת להכיר בעובדות שחברתך ביילי עזבה את העולם. [/b][/quote]
"לא" אני צורח,"זה לא יכול להיות כך"
דמעות מתחילות לזלוג מעיני,אני רץ לעבר הצוק וקופץ ממנו,'הכל בגלל האחוזה המטונפת' אני חושב שאני באוויר.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Oct 1 2008, 08:55 AM
[b] [b]ברנדון פוטר[/b]
כשאתה מביא לו אגרוף לפרצוף...אתה מופתע שכל פרצופו נמתח והפך לשטוח כמו גומי. "איי...ממש לא היה נעים" אמר ג'ורדן והחזיר את פרצופו למקום.
"חיה אתה אומר? טוב אז...שיהיה לך במזל טוב" אמרה קסי וחייכה. [/b][/quote]
"תודה אז מה המשימה הראשונה שלי פרוופספור"אני שואל את הפרופסור
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
לפני שאתה מתנגש בים אתה נעלם ומוצא את עצמך שוכב במיטתך שבחדר של האחוזה. חזרת לעולם האחר.
אתה שוב באחוזה. 'אז הכח שלי הוא טלפורט...אני מבין...' אתה חושב לעצמך ובוהה בתקרה.
[b]ברנדון פוטר[/b]
"ברגע שתיהיה אזעקה אנחנו נפעל, כרגע תוכל לנוח ולהסתובב לך באחוזה או לנוח ביער" אמר הפרופסור וכל היחידה שלך הלכה להתבטל בחוץ. רק ליז ישבה לה ושתקה. היא נראתה די עצובה.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Oct 1 2008, 08:55 AM
[b] [b]ג'ון הארדי[/b]
יש מלא עצים וענפים אבל זה לא חשוב כרגע.
אתה נכנס פנימה או לא?
[/b][/quote]
אני אצעד פנימה בשקט
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Oct 1 2008, 10:16 AM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
לפני שאתה מתנגש בים אתה נעלם ומוצא את עצמך שוכב במיטתך שבחדר של האחוזה. חזרת לעולם האחר.
אתה שוב באחוזה. 'אז הכח שלי הוא טלפורט...אני מבין...' אתה חושב לעצמך ובוהה בתקרה.
[/b][/quote]
'זה לא משנה איפה אני,הרי כל החיים כבר לא חשובים' אני חושב ומתחיל לבכות.
"נמאס לי מהמקום הזה" אני צורח ונותן אגרוף לקיר.
