-
[b][u][center][size="4"]פרוטיפ להיום - פוקימון מעולף לא כשיר לקרב פוקימונים, אבל הוא יכול להיות מחוץ לפוקדור והוא בהכרה.[/size][/center][/u][/b]
[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
[i]אם הוא ילמד מתקפה מסויימת, אני אציין, אל תדאג. כרגע עם השימוש בצדף זו מתקפה טקטית בלבד (זאת אומרת מתקפה שלא קיימת, או מתקפה שתלויה במאפיינים פיזיים), שאתה יכול לתת לה שם, שהפוקימון שלך ואתה תסכימו שכשאומרים "שריטה" עושים את הפעולה לשרוט (דוגמה גסה).
לדוגמה, במקום להגיד לפוקימון "תשתמש בהנפת זנב כדי לקבל תנופה ותקפוץ לגובה כדי להתחמק" כל פעם מחדש, תוכל להגיד לו ש"התחמקות" זה שם קוד לפעולה למעלה, וכך הוא ידע מה לעשות בעזרת מילה אחת.
המתקפה היחידה שהיא לא טקטית שקשורה לצדף שהוא יכול ללמוד היא "חיתוך צדף", אבל יש עוד זמן.[/i]
-------------------------------
טום קופץ מגזע העץ ברגע שווניפד מגיע אליו, ורץ אל עבר הצדף כדי לזרוק אותו חזרה על ווניפד. ווניפד מאיץ אל טום לפני שהספיק להרים את הצדף ומתנגש בו.
"כל הכבוד ווניפד!" מעודדת אותו ליה, טום מתגלגל לאחור ומזדקף במהרה, אתה פוקד עליו לנסות להשתמש באקדח מים.
"ווניפד! השתמש בגלגול!" אומרת ליה, ווניפד מתכרבל ומאיץ אל טום.
טום ממלא פיו מים ויורה אותם בחוזקה על ווניפד, ווניפד נדחק לאחור מהמים ומתנגש בבול העץ. ווניפד מתעלף.
"אה, חזור ווניפד, כל הכבוד..." ממלמלת ליה ומחזירה את ווניפד לפוקדור, ווניפד מלווה באור אדום הנשאב אל הפוקדור.
"קח..." אומרת באכזבה, מוציאה מתיקה שטרות על סך 1000$.
"ניצחת, כנראה שאנחנו שותפים עכשיו..." היא אומרת.
במרחק קצר אתה רואה את שער הכניסה לעיר אקומולה.
-------------
[i]הוספתי את אקדח המים למתקפות של טום, וגם על ליה.[/i]
[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
[i]תקרא את ההערה הגדולה שעשיתי לתומר למעלה, זה יבהיר לך כמה דברים.[/i]
-------------------
"כן, זה באמת היה קרב מעולה." הנער הרזה אומר לך.
"קוראים לי רון, היה נחמד להילחם נגדך, אני מקווה להיתקל בך שוב." ממשיך את דבריו ומגרד בשיערו.
טפיג המעולף חוזר לפוקדור בחיוך, מותש. אתה ממשיך בדרכך אל העיר אקומולה, כעבור כמה דקות הליכה אתה רואה לפנייך את תחילתה של גבעה קטנה, ושלט ענק גבוה, שעליו רשום -
[i]ברוכים הבאים לעיר אקומולה.[/i]
"היי רק רגע!" נשמעות צעקות מאחורייך, זה קולו של רון. אתה עוצר ומסתובב לאחור.
"אתה הראשון שמביס אותי, נראה לך שאני אתן לך להתחמק בכזאת קלות?" שואל תוך כדי התנשפות, מכופף ראשו לקרקע ונשען על ברכיו.
"אתה הולך לאקומולה, אכפת לך אם אני אצטרף אלייך?" שואל אותך רון, מתנשף ונאנח.
-
[QUOTE=IdanOrany;1101472][b][u][center][size="4"]פרוטיפ להיום - פוקימון מעולף לא כשיר לקרב פוקימונים, אבל הוא יכול להיות מחוץ לפוקדור והוא בהכרה.[/size][/center][/u][/b]
[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
[i]אם הוא ילמד מתקפה מסויימת, אני אציין, אל תדאג. כרגע עם השימוש בצדף זו מתקפה טקטית בלבד (זאת אומרת מתקפה שלא קיימת, או מתקפה שתלויה במאפיינים פיזיים), שאתה יכול לתת לה שם, שהפוקימון שלך ואתה תסכימו שכשאומרים "שריטה" עושים את הפעולה לשרוט (דוגמה גסה).
לדוגמה, במקום להגיד לפוקימון "תשתמש בהנפת זנב כדי לקבל תנופה ותקפוץ לגובה כדי להתחמק" כל פעם מחדש, תוכל להגיד לו ש"התחמקות" זה שם קוד לפעולה למעלה, וכך הוא ידע מה לעשות בעזרת מילה אחת.
המתקפה היחידה שהיא לא טקטית שקשורה לצדף שהוא יכול ללמוד היא "חיתוך צדף", אבל יש עוד זמן.[/i]
-------------------------------
טום קופץ מגזע העץ ברגע שווניפד מגיע אליו, ורץ אל עבר הצדף כדי לזרוק אותו חזרה על ווניפד. ווניפד מאיץ אל טום לפני שהספיק להרים את הצדף ומתנגש בו.
"כל הכבוד ווניפד!" מעודדת אותו ליה, טום מתגלגל לאחור ומזדקף במהרה, אתה פוקד עליו לנסות להשתמש באקדח מים.
"ווניפד! השתמש בגלגול!" אומרת ליה, ווניפד מתכרבל ומאיץ אל טום.
טום ממלא פיו מים ויורה אותם בחוזקה על ווניפד, ווניפד נדחק לאחור מהמים ומתנגש בבול העץ. ווניפד מתעלף.
"אה, חזור ווניפד, כל הכבוד..." ממלמלת ליה ומחזירה את ווניפד לפוקדור, ווניפד מלווה באור אדום הנשאב אל הפוקדור.
"קח..." אומרת באכזבה, מוציאה מתיקה שטרות על סך 1000$.
"ניצחת, כנראה שאנחנו שותפים עכשיו..." היא אומרת.
במרחק קצר אתה רואה את שער הכניסה לעיר אקומולה.
-------------
[i]הוספתי את אקדח המים למתקפות של טום, וגם על ליה.[/i]
[/QUOTE]
[I]רואים שהשקעת על ההסבר ולא על התגובה חח.[/I]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"תודה רבה ליה" אגיד לליה ואעלה את טום על גבי, "ממשיכים?" אשאל את ליה ואז אכנס איתה בשמחה לתוך שער הכניסה לעיר אקומולה.
-
[QUOTE=IdanOrany;1101472][b][u][center][size="4"]פרוטיפ להיום - פוקימון מעולף לא כשיר לקרב פוקימונים, אבל הוא יכול להיות מחוץ לפוקדור והוא בהכרה.[/size][/center][/u][/b]
[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
[i]תקרא את ההערה הגדולה שעשיתי לתומר למעלה, זה יבהיר לך כמה דברים.[/i]
-------------------
"כן, זה באמת היה קרב מעולה." הנער הרזה אומר לך.
"קוראים לי רון, היה נחמד להילחם נגדך, אני מקווה להיתקל בך שוב." ממשיך את דבריו ומגרד בשיערו.
טפיג המעולף חוזר לפוקדור בחיוך, מותש. אתה ממשיך בדרכך אל העיר אקומולה, כעבור כמה דקות הליכה אתה רואה לפנייך את תחילתה של גבעה קטנה, ושלט ענק גבוה, שעליו רשום -
[i]ברוכים הבאים לעיר אקומולה.[/i]
"היי רק רגע!" נשמעות צעקות מאחורייך, זה קולו של רון. אתה עוצר ומסתובב לאחור.
"אתה הראשון שמביס אותי, נראה לך שאני אתן לך להתחמק בכזאת קלות?" שואל תוך כדי התנשפות, מכופף ראשו לקרקע ונשען על ברכיו.
"אתה הולך לאקומולה, אכפת לך אם אני אצטרף אלייך?" שואל אותך רון, מתנשף ונאנח.[/QUOTE]
"אממ.." אני ממלמל בבישנות ומרכין מעט את ראשי, "בסדר..." אני אומר לו.
לאחר מכן, אני ממשיך עם רון לעבר העיר אקומלה, "תעזור לי לחפש מרכז פוקימונים." אני אומר לו ומתחיל לחפש בעיר מרכז פוקימונים כדי לרפא את טפיג.
-
[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
[I]עובד על התיאורים שלי, אשמח לביקורת.[/I]
---------------------------------
אתה ורון נכנסים אל תוך העיר אקומולה, מלווים בסיום עלי השלכת המתעופפים באוויר, ומשאירים מאחור את הבריזות של דרך 1 ונובמה. אתם עולים יחד בגבעה, ומגיעים לעיר הבנויה על גבעות. זוהי שעת הדמדומים, והצבע האדמדם בשמיים משתקף בריצוף הנוצץ של העיר, בעיר בניינים גבוהים רבים, ומאחת הגבעות שעליתם עליה ניתן להשקיף לדרך 2.
"הייתי כאן בעבר." אומר לך רון, קוטע אותך מההתפעלות מיופיה של העיר "אני מהעיר סטריאטון." מסביר.
"מרכז הפוקימונים אתה מחפש..." הוא אומר, מתמהמה מעט ואחרי שהתרחקתם משאר הכניסה, הוא מצביע על אחת הגבעות.
"מאחורי הגבעה הזאת, מרכז הפוקימונים נמצא שם, נוכל ללכת לשם לרפא את הפוקימונים." מסביר רון, אתה והוא הולכים יחד אל מרכז הפוקימונים, בגובה. אחרי שהגעתם למרכז הפוקימונים, אל מחוץ הדלת, אתה מבחין משמאלך מרחוק, בבניין ענק, שצבעו ירוק מטאלי, שעל משקופו הענקי מעוטר פוקדור בגדול.
"אה... זה..." אומר רון "מועדון הקרב, אין לנו סיכוי שם, יש שם מאמנים מעולים." אומר רון, ואתה עוד בוהה בבניין הענק.
"נו קדימה, אתה בא?" שואל אותך רון, ואתה מגמגם לו את הסכמתך. שניכם נכנסים. רון שהיה כאן בעבר, שולף את שני פוקדורים, מסתבר שיש לו פוקימון נוסף, ומושיט אותם לאישה העומדת מאחורי דלפק. שיער האישה וורוד, ואסוף בצורת חישוקים, היא לובשת שמלה וורודה קצרה וכובע אחיות שעליו מצוייר פוקדור, וצלב אדום מעליו. היא לובשת חלוק לבן וארוך.
"ברוכים הבאים למרכז הפוקימונים, האם אתם מעוניינים שארפא לכם את הפוקימונים?" שואלת בחיוך, היא לוקחת את הפוקדורים של רון ואתה מגיש לה את שלך מיד אחריו. ולאחר דקה של המתנה מחזירה לכם את הפוקדורים.
"חכה, אני צריך לקנות משהו." אומר רון, הוא הולך לדלפק הקרוב, ומדבר עם אחד המוכרים, המוכר נותן לו שלושה דברים הנראים כתרסיסים סגולים ושני פוקדורים, ורון משלם לו בתמורה.
"זהו, אני מוכן, אתה צריך משהו?" שואל אותך רון.
[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
[I]חצוף! סתם, היה לי חשוב להבהיר את זה.[/I]
------------------
"אין בעיה." היא אומרת בחיוך מלבב, על לחייה עולה גוון וורוד אדמדם.
"ממשיכים?" אתה שואל אותה. "כן, קדימה!" היא אומרת בהתלהבות, שניכם צועדים יחדיו אל העיר אקומולה. לבסוף אתם מגיעים אל מול העיר, לפניכם שלט גדול שעליו רשום [I]"ברוכים הבאים לעיר אקומולה"[/I]. הבריזות והרוחות הנעימות שליוו אתכם לאורך דרך 1 פסקו בכניסתכם לעיר אקומולה, אתם עולים על הגבעה הגדולה ומשקיפים על העיר מלמטה, השמיים האדומים נוצצים באור גדול בעזרת השמש. קרני השמש מכים בריצוף העיר וגורמים לכל הרצפה לנצוץ בחן. "הנה, מרכז הפוקימונים!" היא אומרת, מצביעה על בית גדול בעל שני קומות, שגגו אדום, הוא מוסתר מאחורי גבעה קטנה.
"קדימה, בוא נלך." היא אומרת לך, מסמלת לך עם אצבעה לעקוב אחרייה, שניכם יורדים מהגבעה הגדולה ועוברים דרך די תלולה אל עבר מרכז הפוקימון, לבסוף, הגעתם למרכז ונכנסתם, אתה וליה מגישים את הפוקדורים לאישה בעלת שיער וורוד האסוף בצורת חישוקים, שלובשת שמלה וורודה, כובע אחיות וחלוק. כעבור דקה של המתנה היא מחזירה לכם אותם ואומרת "כולם בריאים ושלמים, המשך מסע נעים!"
"נהדר!" ליה אומרת "אני חושבת שאני אלכוד פוקימון נוסף ונלך למועדון הקרב!" ממשיכה.
-
[QUOTE=IdanOrany;1101558][B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
[I]חצוף! סתם, היה לי חשוב להבהיר את זה.[/I]
------------------
"אין בעיה." היא אומרת בחיוך מלבב, על לחייה עולה גוון וורוד אדמדם.
"ממשיכים?" אתה שואל אותה. "כן, קדימה!" היא אומרת בהתלהבות, שניכם צועדים יחדיו אל העיר אקומולה. לבסוף אתם מגיעים אל מול העיר, לפניכם שלט גדול שעליו רשום [I]"ברוכים הבאים לעיר אקומולה"[/I]. הבריזות והרוחות הנעימות שליוו אתכם לאורך דרך 1 פסקו בכניסתכם לעיר אקומולה, אתם עולים על הגבעה הגדולה ומשקיפים על העיר מלמטה, השמיים האדומים נוצצים באור גדול בעזרת השמש. קרני השמש מכים בריצוף העיר וגורמים לכל הרצפה לנצוץ בחן. "הנה, מרכז הפוקימונים!" היא אומרת, מצביעה על בית גדול בעל שני קומות, שגגו אדום, הוא מוסתר מאחורי גבעה קטנה.
"קדימה, בוא נלך." היא אומרת לך, מסמלת לך עם אצבעה לעקוב אחרייה, שניכם יורדים מהגבעה הגדולה ועוברים דרך די תלולה אל עבר מרכז הפוקימון, לבסוף, הגעתם למרכז ונכנסתם, אתה וליה מגישים את הפוקדורים לאישה בעלת שיער וורוד האסוף בצורת חישוקים, שלובשת שמלה וורודה, כובע אחיות וחלוק. כעבור דקה של המתנה היא מחזירה לכם אותם ואומרת "כולם בריאים ושלמים, המשך מסע נעים!"
"נהדר!" ליה אומרת "אני חושבת שאני אלכוד פוקימון נוסף ונלך למועדון הקרב!" ממשיכה.[/QUOTE]
"כן גם אני צריך לתפוס פוקימון נוסף!" אגיד בשמחה, "אבל רגע! כמה פוקימונים יש לך ומי הם?" אוסיף בתהייה ואז לאחר מכן אצא איתה בחיפוש פוקימון למסע שלי.
-
[QUOTE=IdanOrany;1101558][b][u]דארן ווסט[/u][/b]
[I]עובד על התיאורים שלי, אשמח לביקורת.[/I]
---------------------------------
אתה ורון נכנסים אל תוך העיר אקומולה, מלווים בסיום עלי השלכת המתעופפים באוויר, ומשאירים מאחור את הבריזות של דרך 1 ונובמה. אתם עולים יחד בגבעה, ומגיעים לעיר הבנויה על גבעות. זוהי שעת הדמדומים, והצבע האדמדם בשמיים משתקף בריצוף הנוצץ של העיר, בעיר בניינים גבוהים רבים, ומאחת הגבעות שעליתם עליה ניתן להשקיף לדרך 2.
"הייתי כאן בעבר." אומר לך רון, קוטע אותך מההתפעלות מיופיה של העיר "אני מהעיר סטריאטון." מסביר.
"מרכז הפוקימונים אתה מחפש..." הוא אומר, מתמהמה מעט ואחרי שהתרחקתם משאר הכניסה, הוא מצביע על אחת הגבעות.
"מאחורי הגבעה הזאת, מרכז הפוקימונים נמצא שם, נוכל ללכת לשם לרפא את הפוקימונים." מסביר רון, אתה והוא הולכים יחד אל מרכז הפוקימונים, בגובה. אחרי שהגעתם למרכז הפוקימונים, אל מחוץ הדלת, אתה מבחין משמאלך מרחוק, בבניין ענק, שצבעו ירוק מטאלי, שעל משקופו הענקי מעוטר פוקדור בגדול.
"אה... זה..." אומר רון "מועדון הקרב, אין לנו סיכוי שם, יש שם מאמנים מעולים." אומר רון, ואתה עוד בוהה בבניין הענק.
"נו קדימה, אתה בא?" שואל אותך רון, ואתה מגמגם לו את הסכמתך. שניכם נכנסים. רון שהיה כאן בעבר, שולף את שני פוקדורים, מסתבר שיש לו פוקימון נוסף, ומושיט אותם לאישה העומדת מאחורי דלפק. שיער האישה וורוד, ואסוף בצורת חישוקים, היא לובשת שמלה וורודה קצרה וכובע אחיות שעליו מצוייר פוקדור, וצלב אדום מעליו. היא לובשת חלוק לבן וארוך.
"ברוכים הבאים למרכז הפוקימונים, האם אתם מעוניינים שארפא לכם את הפוקימונים?" שואלת בחיוך, היא לוקחת את הפוקדורים של רון ואתה מגיש לה את שלך מיד אחריו. ולאחר דקה של המתנה מחזירה לכם את הפוקדורים.
"חכה, אני צריך לקנות משהו." אומר רון, הוא הולך לדלפק הקרוב, ומדבר עם אחד המוכרים, המוכר נותן לו שלושה דברים הנראים כתרסיסים סגולים ושני פוקדורים, ורון משלם לו בתמורה.
"זהו, אני מוכן, אתה צריך משהו?" שואל אותך רון.
.[/QUOTE]
תיאורים מצויינים, באמת. אתה מפרט הרבה ויש לך תגובות מצויינות.
---
"ל-לא," אני אומר בגמגום קל, ומיד לוקח את הפוקדורים שלי , "תודה רבה." אני אומר לאחות בחיוך קטן. 'מועדון הקרב הזה... נשמע מעניין...' אני חושב לעצמי בינתיים ומעלה חיוך קטן.
"אתה יודע משהו? אולי בכל זאת אני אנסה את המזל שלי במועדון הקרב..." אני אומר לרון במעט ביטחון, ואתחיל ללכת ליציאה מהמרכז, "בהצלחה בהמשך." אני מוסיף ואומר לרון תוך כדי ההליכה. לאחר מכן, אלך לכיוון הבניין הירוק מטאלי, נרגש מעט מהמקום.
-
[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
"תודה, בהצלחה גם לך!" אומר לך רון לאחר ששמע על החלטתך, על פניו מבט מופתע וניתן להבין שהוא די המום.
אתה יוצא מחוץ למרכז, ומפלס דרכך למועדון הקרב, לאחר הליכות תלולות, אתה מגיע לשביל מרוצף באבנים צהובות חומות, שעובר דרך בריכת נוי גדולה, שבתוכה פרחי מים שונים. אתה עובר בשביל ואתה עומד ממול הבניין. אתה בוחן אותו מקרוב ורואה שהוא בגובה ארבע קומות, חלונות רבים שצבע הזכוכית כחול, מסביב לפוקדור אתה מבחין בציור הנראה כזירה, המועטרת מסביבה בצבעים וורוד וכחול.
מעל דלת הכניסה יש סכך כתום קטן.
אתה נכנס פנימה אל תוך הבניין, לפנייך לובי צבעוני עם מראה חדשני ושלל מסכים על רוחב הקירות, על המסכים אתה רואה כמה קרבות המתנהלים ברגע זה, ומידע על המאמנים והפוקימונים שלהם.
"שלום, ברוך הבא למועדון הקרב" אומרת לפתע אישה שעמדה מאחורייך, היא בעלת שיער חום קצר ומנופח, ועל ראשה סיכה צהובה. היא לובשת מדים בצבע ירוק בהיר, שעל חולצתה בצד שמאל יש איור של שני פוקדורים מתנגשים, ופיצוץ צהבהב מסביבם.
"בלובי תוכל לרפא את הפוקימונים שלך, לנוח, ולסעוד, וכל זה בחינם אם אתה לוקח חלק בקרבות. בקומה מעלינו יש שלל זירות קרב בהם תוכל להילחם ולצפות בקרבות של אחרים. בקומה השלישית יש מכון כושר המותאם לפוקימונים ולבני אדם כאחד." היא אומרת בחיוך.
"האם תרצה שאסביר לך על התנהלות הקרבות?" שואלת.
---------------
[i]תגלה מספיק מידע על מועדון הקרב, ואני אוסיף חלק בעמוד הראשי.[/i]
[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
[I]להבא, תהיה יותר ספציפי לאן אתה מתכוון ללכת.[/I]
--------------------------
"אנו רק ווניפד ואני." היא אומרת, מסתכלת על הפוקדור של ווניפד הקשור לחגורתה ומחייכת.
"איפה נחפש אחר פוקימון שני?" היא שואלת את עצמה, כששניכם מטיילים בעיר. "אני יודעת! דרך 2, זה לא רחוק מכאן. נצטרך ללכת לשם!" היא אומרת, מצביעה לעבר שמאלך. משמאלך אתה רואה עצים סבוכים היוצרים חושך באיזור, וכל זה עם ירידה משמעותית בגובה.
שניכם יורדים מהגבעה הגבוהה של העיר אקומולה, עוברים דרך העצים הסבוכים ונכנסים אל דרך 2. מולך השלט המופיע בכל כניסה לכל דרך, שעליו רשומה אזהרה מפוקימונים פראיים. בדרך 2 יש מבחר מאמנים רחב וגדול לעומת דרך 1.
"וואו, בטח כולם כאן מחפשים פוקימון למועדון הקרב..." ליה ממלמלת לעצמה בשקט.
-
[QUOTE=IdanOrany;1101880][B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
[I]להבא, תהיה יותר ספציפי לאן אתה מתכוון ללכת.[/I]
--------------------------
"אנו רק ווניפד ואני." היא אומרת, מסתכלת על הפוקדור של ווניפד הקשור לחגורתה ומחייכת.
"איפה נחפש אחר פוקימון שני?" היא שואלת את עצמה, כששניכם מטיילים בעיר. "אני יודעת! דרך 2, זה לא רחוק מכאן. נצטרך ללכת לשם!" היא אומרת, מצביעה לעבר שמאלך. משמאלך אתה רואה עצים סבוכים היוצרים חושך באיזור, וכל זה עם ירידה משמעותית בגובה.
שניכם יורדים מהגבעה הגבוהה של העיר אקומולה, עוברים דרך העצים הסבוכים ונכנסים אל דרך 2. מולך השלט המופיע בכל כניסה לכל דרך, שעליו רשומה אזהרה מפוקימונים פראיים. בדרך 2 יש מבחר מאמנים רחב וגדול לעומת דרך 1.
"וואו, בטח כולם כאן מחפשים פוקימון למועדון הקרב..." ליה ממלמלת לעצמה בשקט.[/QUOTE]
[I]מצטער :sorry:[/I]
~~~~~~~~~~~~
"אבל זה לא משנה לנו נכון?" אשאל ליה כשאלה רטורית ואז אוציא את טום כדי שיעזור לי למצוא פוקימון פראי לתפיסה בדרך 2.
-
[QUOTE=IdanOrany;1101880][b][u]דארן ווסט[/u][/b]
"תודה, בהצלחה גם לך!" אומר לך רון לאחר ששמע על החלטתך, על פניו מבט מופתע וניתן להבין שהוא די המום.
אתה יוצא מחוץ למרכז, ומפלס דרכך למועדון הקרב, לאחר הליכות תלולות, אתה מגיע לשביל מרוצף באבנים צהובות חומות, שעובר דרך בריכת נוי גדולה, שבתוכה פרחי מים שונים. אתה עובר בשביל ואתה עומד ממול הבניין. אתה בוחן אותו מקרוב ורואה שהוא בגובה ארבע קומות, חלונות רבים שצבע הזכוכית כחול, מסביב לפוקדור אתה מבחין בציור הנראה כזירה, המועטרת מסביבה בצבעים וורוד וכחול.
מעל דלת הכניסה יש סכך כתום קטן.
אתה נכנס פנימה אל תוך הבניין, לפנייך לובי צבעוני עם מראה חדשני ושלל מסכים על רוחב הקירות, על המסכים אתה רואה כמה קרבות המתנהלים ברגע זה, ומידע על המאמנים והפוקימונים שלהם.
"שלום, ברוך הבא למועדון הקרב" אומרת לפתע אישה שעמדה מאחורייך, היא בעלת שיער חום קצר ומנופח, ועל ראשה סיכה צהובה. היא לובשת מדים בצבע ירוק בהיר, שעל חולצתה בצד שמאל יש איור של שני פוקדורים מתנגשים, ופיצוץ צהבהב מסביבם.
"בלובי תוכל לרפא את הפוקימונים שלך, לנוח, ולסעוד, וכל זה בחינם אם אתה לוקח חלק בקרבות. בקומה מעלינו יש שלל זירות קרב בהם תוכל להילחם ולצפות בקרבות של אחרים. בקומה השלישית יש מכון כושר המותאם לפוקימונים ולבני אדם כאחד." היא אומרת בחיוך.
"האם תרצה שאסביר לך על התנהלות הקרבות?" שואלת.
---------------
[i]תגלה מספיק מידע על מועדון הקרב, ואני אוסיף חלק בעמוד הראשי.[/i]
.[/QUOTE]
"אממ... כן..." אני ממלמל בביישנות ומהנהן קלות לדבריה.
'מועדון הקרב הזה מעניין...' אני חושב לעצמי בחיוך קטן, 'אולי אני אצליח להתאמן פה ולהתחזק עם טפיג...'
-
[CENTER][B]התווסף מידע על מועדון הקרב בהודעה הראשית, בנוסף לזה התווסף פירוט על "מתקפות טקטיות".[/B][/CENTER]
[I][CENTER]אחרי שNivx10 עידכן אותי על החוק שאומר שלא ניתן לנהל משחק עם פחות משלושה שחקנים, אני אשמח אם תאמרו לחבריכם על המשחק ותגרמו לאנשים להירשם, אחרת המשחק ייאלץ להיפסק.[/CENTER][/I]
[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
"אוקיי." היא אומרת ומהנהנת "תוכל להירשם למועדון הקרב כאשר אתה משאיר את פרטייך בדלפק ששם." היא אומרת ומצביעה לעבר הלובי.
"מועדון הקרב מרכז מאמנים, תוכל לבחור מאמן להילחם נגדו, או שייבחרו בך קודם, ותוכל לבצע בחירה רנדומלית." היא אומרת.
"בלוח שלידך אתה יכול לראות אילו מאמנים זמינים לקרב." היא אומרת ומצביעה על לוח בקיר הקרוב, עם רשימת שמות ממוספרת.
"תוכל ללמוד מהמאסטר טכניקות לחימה חדשות ולקבל ממנו טיפים בנוסף." היא אומרת.
"אז קדימה, תרצה להירשם?"
[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
"אני לא יודעת..." היא אומרת בדאגה "מועדון הקרב הזה, זה אתגר רציני." ממשיכה.
שניכם מטיילים, כמו אנשים רבים, בדרך 2 בחיפוש אחר פוקימונים.
"אני מציעה שנתפצל." אומרת ליה ואתה מסכים להצעתה, היא הולכת שמאלה ואתה פונה ימינה.
לפנייך מופיע פוקימון חתולי שצבעו סגול בחלקו, ובאיזור גבו, צווארו, בטנו ורגליו האחוריות צבעו לבן מלוכלך.
זנבו של פוקימון החתול בצורת חרמש קטן. עיניו ירוקות ומעליהם סימנים בצבע סגול בהיר.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/509.gif[/IMG]
"פורלוין!" צווח הפוקימון החתולי את שמו. מלקק את שפתיו ומגרד עם רגלו האחורית את פניו.
-
[quote]דרייק הנרי
"אני לא יודעת..." היא אומרת בדאגה "מועדון הקרב הזה, זה אתגר רציני." ממשיכה.
שניכם מטיילים, כמו אנשים רבים, בדרך 2 בחיפוש אחר פוקימונים.
"אני מציעה שנתפצל." אומרת ליה ואתה מסכים להצעתה, היא הולכת שמאלה ואתה פונה ימינה.
לפנייך מופיע פוקימון חתולי שצבעו סגול בחלקו, ובאיזור גבו, צווארו, בטנו ורגליו האחוריות צבעו לבן מלוכלך.
זנבו של פוקימון החתול בצורת חרמש קטן. עיניו ירוקות ומעליהם סימנים בצבע סגול בהיר.
"פורלוין!" צווח הפוקימון החתולי את שמו. מלקק את שפתיו ומגרד עם רגלו האחורית את פניו. [/quote]
[i]בבקשה תגיב אצלי...[/i]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אני אתפוס אותו ליה..." אגיד לליה בשקט ואז אוציא את טום בשקט, "תתקוף את הפוקימון החתול באקדח מים!" אפקוד על טום ואז אבדוק את הפוקימון החתול בפוקדקס.
-
[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
[i]הגבתי, תקרא את מה שרשמתי במרכז בהודעה הקודמת.[/i]
------------------------------
החתול הסגול הבחין בך לוחש, והפנה מבטו אלייך בחינניות, פוקימון החתול קורא בשמו בצחוק גדול, כנראה בגלל שפנית אל ליה שכלל לא נמצאת על ידך.
"אושא!" צועק טום לאחר שיצא מהפוקדור, הוא מנפח את לחייו ומשגר מפיו זרם מים חזק ומהיר תוך כדי שעוצם את עיניו.
"פורלוין, פוקימון נוכל. למרות מעשי הגניבה החוזרים שלהם, בני האדם לא יכולים שלא לסלוח להם בגלל החיצוניות שלהם וחינניותם." בוקע קול נשי מתכתי מחוץ לפוקידע, לאחר שכיוונת את העינית של הפוקידע אל הפוקימון החתולי.
"אושא!" צועק טום שנית ומחזיר אותך למציאות, הוא מפספס את פורלוין ופוגע בקרקע לידו, פורלוין מזנק הצידה, אבל מחליק מהמים שטום ירה מפיו ומתנגש בסלע.
פורלוין מזעיף את פניו ומזדקף על שני רגליו, הוא מתחיל לרוץ אל טום כשטפריי הכפות הקדמיות שלו חשופים. הוא נוהם בעצבנות ומקמט את אפיו.
-
[QUOTE=IdanOrany;1102994][b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
[i]הגבתי, תקרא את מה שרשמתי במרכז בהודעה הקודמת.[/i]
------------------------------
החתול הסגול הבחין בך לוחש, והפנה מבטו אלייך בחינניות, פוקימון החתול קורא בשמו בצחוק גדול, כנראה בגלל שפנית אל ליה שכלל לא נמצאת על ידך.
"אושא!" צועק טום לאחר שיצא מהפוקדור, הוא מנפח את לחייו ומשגר מפיו זרם מים חזק ומהיר תוך כדי שעוצם את עיניו.
"פורלוין, פוקימון נוכל. למרות מעשי הגניבה החוזרים שלהם, בני האדם לא יכולים שלא לסלוח להם בגלל החיצוניות שלהם וחינניותם." בוקע קול נשי מתכתי מחוץ לפוקידע, לאחר שכיוונת את העינית של הפוקידע אל הפוקימון החתולי.
"אושא!" צועק טום שנית ומחזיר אותך למציאות, הוא מפספס את פורלוין ופוגע בקרקע לידו, פורלוין מזנק הצידה, אבל מחליק מהמים שטום ירה מפיו ומתנגש בסלע.
פורלוין מזעיף את פניו ומזדקף על שני רגליו, הוא מתחיל לרוץ אל טום כשטפריי הכפות הקדמיות שלו חשופים. הוא נוהם בעצבנות ומקמט את אפיו.[/QUOTE]
[I]קראתי על הזירת הקרב ולגבי המשתמשים, מחר אני ינסה להביא...[/I]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"טום אני מציע לך לא להעצום עיניים שאתה שולח אקדח מים..." אגיד לטום במהירות, "תעדוף אותו עכשיו באקדח מים ואז תתקוף אותו בדחיפה בכול הכוח! אתה מסוגל!" אוסיך בפקודה מעודדת.
-
[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
טום, שכלל לא הבחין קודם לכן שתוקף עם עיניים עצומות, מזועזע. הוא קופא במקום, כשכולו המום. וכשטפריו של פורלוין שצמצם את המרווח ביניהם חותכות את גופו בקלות.
פורלוין מנצל את ההזדמנות ומחתך את טום במהירות עם טפריו פעמים רבות.
"אושא!" טום יוצא מהשוק בו נמצא קודם, הודף את פורלוין ממנו ודוחף אותו בחוזקה. פורלוין נדחק לאחור אבל מתאושש במהרה ושולח חול על פניי טום. טום מתעוור מעט. נופל על גבו, מבולבל.
-
[QUOTE=IdanOrany;1103001][b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
טום, שכלל לא הבחין קודם לכן שתוקף עם עיניים עצומות, מזועזע. הוא קופא במקום, כשכולו המום. וכשטפריו של פורלוין שצמצם את המרווח ביניהם חותכות את גופו בקלות.
פורלוין מנצל את ההזדמנות ומחתך את טום במהירות עם טפריו פעמים רבות.
"אושא!" טום יוצא מהשוק בו נמצא קודם, הודף את פורלוין ממנו ודוחף אותו בחוזקה. פורלוין נדחק לאחור אבל מתאושש במהרה ושולח חול על פניי טום. טום מתעוור מעט. נופל על גבו, מבולבל.[/QUOTE]
'חייב להיות דרך שהוא יפסיק יפחד...' אחשוב לעצמי בפחד ואז אסתכל על פניו בכעס,
"תשלח אקדח מים לשמיים כדי שמים יפלו אליך והחול יעוף מימך מהמים ואז תתקוף בחוזקה בפורלוין בדחיפה עם אקדח מים!" אוסיף בחשש.
-
[B][U][CENTER][SIZE="5"]פרוטיפ - יש לכם משפחה! תתקשרו מידי פעם![/SIZE][/CENTER][/U][/B]
[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
[i]אם אתה רוצה לתפוס אותו, עדיף שתתפוס אותו לפני שהוא יתעלף.[/i]
-----------------------------
טום מנפח את פיו ומשגר זרם מים קליל מפיו אל האוויר, המים הנופלים חזרה מטה שוטפים את החול מפניו, ומרעננים את טום. "אושא!" צועק טום בשמחה, מתענג על קרירות המים.
"אושא!" צועק טום אלייך אחרי שהבחין בחששך, כאילו מנסה להחדיר בך ביטחון. פורלוין מזדקף על רגליו האחוריות וקופץ קדימה אל עבר טום, פוער את פיו וחושף את שיניו החדות, פורלוין מזנק על טום ומהדק את גפיו לקרקע, באותו הרגע שפורלוין התכוון לנשוך את טום, הדף טום את פורלוין ממנו באמצעות אקדח מים. פורלוין התעופף לאחור, טום מזדקף במהרה ודוחף את פורלוין. אך פורלוין מנסה לנשוך צווארו בשנית, ומצליח. טום תופס בצווארו של פורלוין ומעיף אותו ממנו, ופורלוין על סף התעלפות.
"פור.. לוין!" נוהם פורלוין באפיסת כוחות כמעט.
[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
אתה מתעורר בבוקר, הודף את שמיכתך העבה, שאינה מתאימה כלל למזג האוויר ולעונה, בחוזקה. אתה יוצא ממיטתך עם עיניים חצי עצומות, מבצע את פעולות הבוקר השגרתיות - מצחצח שינייך ושוטף פנים. אתה יורד במדרגות, ער בקושי, ורואה את אביך יושב בכורסא ירוקה, צופה בטלוויזיה. מיום ליום, אתה מבחין בהזדקנותו, נשירת השיער ההדרגתית, נפילת הלחיים, הקמטים במצב וסביב השפתיים.
"בוקר טוב, אדם." אומר לך אביך, אבל לא מפנה את מבטו מהטלוויזיה. "יום גדול, אה?" אומר בחיוך רחב.
"יש לי הפתעה בשבילה, מכשיר קשר חדשני." אומר לך, מרים מהשולחן שלצידו דבר הדמוי כשעון יד קטן שצבעו אדום, בעל מסך.
"המספר שלי כבר רשום בו." אומר לך בחיוך "קדימה, תחליף בגדים ולך לקחת את הפוקימון שלך, תעשה אותי גאה."
ממשיך לבסוף, קם מהכיסא, מחבק אותך חיבוק ארוך וחמים, מעט מוחץ. נראה כאילו חלק בו אינו רוצה שתצא למסע. הוא חוזר אל כורסתו וממשיך לצפות בטלוויזיה.
-
[quote=IdanOrany;1103137]
[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
אתה מתעורר בבוקר, הודף את שמיכתך העבה, שאינה מתאימה כלל למזג האוויר ולעונה, בחוזקה. אתה יוצא ממיטתך עם עיניים חצי עצומות, מבצע את פעולות הבוקר השגרתיות - מצחצח שינייך ושוטף פנים. אתה יורד במדרגות, ער בקושי, ורואה את אביך יושב בכורסא ירוקה, צופה בטלוויזיה. מיום ליום, אתה מבחין בהזדקנותו, נשירת השיער ההדרגתית, נפילת הלחיים, הקמטים במצב וסביב השפתיים.
"בוקר טוב, אדם." אומר לך אביך, אבל לא מפנה את מבטו מהטלוויזיה. "יום גדול, אה?" אומר בחיוך רחב.
"יש לי הפתעה בשבילה, מכשיר קשר חדשני." אומר לך, מרים מהשולחן שלצידו דבר הדמוי כשעון יד קטן שצבעו אדום, בעל מסך.
"המספר שלי כבר רשום בו." אומר לך בחיוך "קדימה, תחליף בגדים ולך לקחת את הפוקימון שלך, תעשה אותי גאה."
ממשיך לבסוף, קם מהכיסא, מחבק אותך חיבוק ארוך וחמים, מעט מוחץ. נראה כאילו חלק בו אינו רוצה שתצא למסע. הוא חוזר אל כורסתו וממשיך לצפות בטלוויזיה.[/quote]
"זה היום הגדול שלי אבא,אני בטוח שאני יסתדר אין לך מה לדאוג" אגיד בחיוך וארוץ למעלה להחליף בגדים ולקחת את כל הציוד שלי
"היי אבא יש לך מושג מאיפה אני אמור להשיג את הפוקימון הראשון שלי?" אשאל בחיוך
'וואו אני לא מאמין שאני באמת עומד לעשות את זה, להפוך למאמן פוקימונים' אחשוב בהתרגשות בזמן שאחכה לתשובתו
-
[quote]דרייק הנרי
אם אתה רוצה לתפוס אותו, עדיף שתתפוס אותו לפני שהוא יתעלף.
-----------------------------
טום מנפח את פיו ומשגר זרם מים קליל מפיו אל האוויר, המים הנופלים חזרה מטה שוטפים את החול מפניו, ומרעננים את טום. "אושא!" צועק טום בשמחה, מתענג על קרירות המים.
"אושא!" צועק טום אלייך אחרי שהבחין בחששך, כאילו מנסה להחדיר בך ביטחון. פורלוין מזדקף על רגליו האחוריות וקופץ קדימה אל עבר טום, פוער את פיו וחושף את שיניו החדות, פורלוין מזנק על טום ומהדק את גפיו לקרקע, באותו הרגע שפורלוין התכוון לנשוך את טום, הדף טום את פורלוין ממנו באמצעות אקדח מים. פורלוין התעופף לאחור, טום מזדקף במהרה ודוחף את פורלוין. אך פורלוין מנסה לנשוך צווארו בשנית, ומצליח. טום תופס בצווארו של פורלוין ומעיף אותו ממנו, ופורלוין על סף התעלפות.
"פור.. לוין!" נוהם פורלוין באפיסת כוחות כמעט.[/quote]
"יאללה בוא נתפוס אותך פרלוין!" אגיד בשמחה ואז אשלוף פוכדור ריק, "צא פוכדור!" אזרוק אותו על פורלוין בשמחה תוך כדי שאני מלטף את טום בחיוך.
-
[b][u]אדם פרץ[/u][/b]
אתה מנסה להחדיר ביטחון באביך, אך עיניו עדיין מסגירות את החשש בו הוא שרוי. לבסוף החלטת לעלות חזרה למעלה לחדרך ולהחליף בגדים. לקחת חולצה כתומה עם פס לבן במרכזה ומכנס ג'ינס כחול. שחלקך ערום, ותוך כדי מנסה להשביע את רעבונך שצץ לו כל בוקר באמצעות חתיכת לחמנייה שלקחת עוד למטה, אתה מנסה לקשור את נעלייך האדומות.
לאחר מאבק ארוך, אתה מצליח להתלבש ועוד איכשהו לסיים את חתיכת הלחמנייה. אתה שולף מהארון במהירות סווטצ'ר שצבעו כחול כהה. כשאתה מתכוון לארוז את תיקך, אין לך מושג במה צריך להכילו, אז אתה משאיר אותו ריק לדברים שתשיג בהמשך המסע. אתה לובש את הסווטצ'ר תוך כדי פילוח דרכך במורד המדרגות, ושם את תיקך על גבך.
"פוקימון ראשון... במעבדה של פרופסור ג'וניפר, צפון העיר!" אומר לך אביך בחיוך, עונה לשאלתך. פורע שערך עם ידו, ומחזיר מהסלון צלחת ריקה שקופה מזכוכית וספל לבן מעוטר בדברים הנראים ככדורים, שחלקם העליון אדום וחלקם התחתון לבן, ובין החלקים מפריד פס שחור ובמרכזו עיגול לבן, על הספל רשום "[i]למאמן הפוקימון הטוב בעולם![/i]"
"קדימה, שלא תאחר את ההזדמנות!" אומר לך, מגרד את זקנו הטרי.
[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
טום תופס מרחק מפורלוין למשמע קריאתך, עומד על ידך ומושך במכנסך. אתה שולף מתיקך אחד מחמשת הפוקדורים הריקים וזורק אותו על פורלוין.
הפוקדור נפתח באוויר, ופורלוין שעל סף ההתעלפות נשאב אל תוכו, מלווה בקרן אדומה הנעה בפראיות אל תוך הפוקדור.
הפוקדור נוחת בעדינות על הדשא, שעוד לח מאקדח המים של טום. הוא מתנודד לצדדים ומשמיע צליל ממוחשב. לאחר מכן העיגול הלבן של הפוקדור מהבהב באדום בוהק.
טום מתענג על ידך העוברת בעדינות בפרוות ראשו. לאחר זמן קצר ההבהוב של הנקודה הלבנה בפוקדור מתחיל להפסיק בהדרגתיות. הפוקימון נתפס בהצלחה.
------------------------------
[SPOILER][IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/509.gif[/IMG]
[B][U]פורלוין - Purrloin[/U][/B]
[B]מתקפות:[/B]
Scratch - שריטה
Growl - נהימה
Sand Attack - מתקפת חול
Fury Swipes - חבטות זעם[/SPOILER]
-
[quote=IdanOrany;1103513][B][U]אדם פרץ[/U][/B]
אתה מנסה להחדיר ביטחון באביך, אך עיניו עדיין מסגירות את החשש בו הוא שרוי. לבסוף החלטת לעלות חזרה למעלה לחדרך ולהחליף בגדים. לקחת חולצה כתומה עם פס לבן במרכזה ומכנס ג'ינס כחול. שחלקך ערום, ותוך כדי מנסה להשביע את רעבונך שצץ לו כל בוקר באמצעות חתיכת לחמנייה שלקחת עוד למטה, אתה מנסה לקשור את נעלייך האדומות.
לאחר מאבק ארוך, אתה מצליח להתלבש ועוד איכשהו לסיים את חתיכת הלחמנייה. אתה שולף מהארון במהירות סווטצ'ר שצבעו כחול כהה. כשאתה מתכוון לארוז את תיקך, אין לך מושג במה צריך להכילו, אז אתה משאיר אותו ריק לדברים שתשיג בהמשך המסע. אתה לובש את הסווטצ'ר תוך כדי פילוח דרכך במורד המדרגות, ושם את תיקך על גבך.
"פוקימון ראשון... במעבדה של פרופסור ג'וניפר, צפון העיר!" אומר לך אביך בחיוך, עונה לשאלתך. פורע שערך עם ידו, ומחזיר מהסלון צלחת ריקה שקופה מזכוכית וספל לבן מעוטר בדברים הנראים ככדורים, שחלקם העליון אדום וחלקם התחתון לבן, ובין החלקים מפריד פס שחור ובמרכזו עיגול לבן, על הספל רשום "[I]למאמן הפוקימון הטוב בעולם![/I]"
"קדימה, שלא תאחר את ההזדמנות!" אומר לך, מגרד את זקנו הטרי.
[/spoiler][/quote]
"היי אבא, אתה גם היית מאמן פוקימונים?" אשאל בחיוך
"אני רואה מן כדורים כאלה על הספל וכתובת שרשום: "למאמן הפוקימון הטוב בעולם!", זה אתה נכון?"
'לפי מה שאני רואה אבי היה מאמן גדול, מעניין למה הוא לא סיפר לי על זה' אשאל את עצמי
-
[QUOTE=IdanOrany;1103513][b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
טום תופס מרחק מפורלוין למשמע קריאתך, עומד על ידך ומושך במכנסך. אתה שולף מתיקך אחד מחמשת הפוקדורים הריקים וזורק אותו על פורלוין.
הפוקדור נפתח באוויר, ופורלוין שעל סף ההתעלפות נשאב אל תוכו, מלווה בקרן אדומה הנעה בפראיות אל תוך הפוקדור.
הפוקדור נוחת בעדינות על הדשא, שעוד לח מאקדח המים של טום. הוא מתנודד לצדדים ומשמיע צליל ממוחשב. לאחר מכן העיגול הלבן של הפוקדור מהבהב באדום בוהק.
טום מתענג על ידך העוברת בעדינות בפרוות ראשו. לאחר זמן קצר ההבהוב של הנקודה הלבנה בפוקדור מתחיל להפסיק בהדרגתיות. הפוקימון נתפס בהצלחה.
------------------------------
[SPOILER][IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/509.gif[/IMG]
[B][U]פורלוין - Purrloin[/U][/B]
[B]מתקפות:[/B]
Scratch - שריטה
Growl - נהימה
Sand Attack - מתקפת חול
Fury Swipes - חבטות זעם[/SPOILER][/QUOTE]
"כול הכבוד טום, בזכותך תפסנו את פורלוין!" אגיד בשמחה ואז אקח את הפוכדור של פורלוין ואשים אותו בכיס,
"טום בוא נלך לרפאות את פורלוין ואותך!" אוסיף ואז אחזיר אותו לפוכדור שלו ואלך למרכז הפוקימונים כדי לרפאות את הפוקימונים שלי.
-
[QUOTE=IdanOrany;1102900][CENTER][B]התווסף מידע על מועדון הקרב בהודעה הראשית, בנוסף לזה התווסף פירוט על "מתקפות טקטיות".[/B][/CENTER]
[I][CENTER]אחרי שNivx10 עידכן אותי על החוק שאומר שלא ניתן לנהל משחק עם פחות משלושה שחקנים, אני אשמח אם תאמרו לחבריכם על המשחק ותגרמו לאנשים להירשם, אחרת המשחק ייאלץ להיפסק.[/CENTER][/I]
[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
"אוקיי." היא אומרת ומהנהנת "תוכל להירשם למועדון הקרב כאשר אתה משאיר את פרטייך בדלפק ששם." היא אומרת ומצביעה לעבר הלובי.
"מועדון הקרב מרכז מאמנים, תוכל לבחור מאמן להילחם נגדו, או שייבחרו בך קודם, ותוכל לבצע בחירה רנדומלית." היא אומרת.
"בלוח שלידך אתה יכול לראות אילו מאמנים זמינים לקרב." היא אומרת ומצביעה על לוח בקיר הקרוב, עם רשימת שמות ממוספרת.
"תוכל ללמוד מהמאסטר טכניקות לחימה חדשות ולקבל ממנו טיפים בנוסף." היא אומרת.
"אז קדימה, תרצה להירשם?"
.[/QUOTE]
"כן אני אשמח," אני אומר בחיוך קטן, וניגש לדלפק שהצביעה עליו מקודם, ומשאיר את הפרטים הרצויים שמבקשים.
לאחר מכן, אלך אל הלוח שנמצא על הקיר אשר מכיל את רשימת המאמנים, ומיד אלחץ על אפשרות המאמן הרנדומלי, ואקווה שאמצא מישהו.
-
[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
"הייתי מאמן פוקימונים, אבל חלומי, להיות הטוב ביותר, לא הושלם, בגלל העיקרון שהלך והשתנה בצוות פלזמה." אומר לך אביך.
"שיחררתי את פוקימוניי לחופשי, כמו רוב הפורשים מצוות פלזמה." מסביר "אבל החוויה שקדמה לפני הצטרפותי לצוות, הייתה חסרת-תקדים." ממשיך בדבריו "אבל יודע מה? בוא נעשה עסקה, תשיג את התג הראשון, ותוכל לשמוע את כל הסיפור שלי, אתה מסכים?" הוא אומר לבסוף.
"לך כבר! אתה רוצה להתחיל מסע או לא?!" אומר אביך, ספק כועס ספק צוחק.
[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
אתה מכניס את הפוקדור בו תפסת את פורלוין לכיסך, לאחר שניקית את הבוץ הלח שנוצר שם מהפוקדור. טום חוזר לפוקדור בחיוך גדול, כולו מאושר. אתה מתחיל לצעוד חזרה לעיר אקומולה, למרכז הפוקימונים, כדי לרפא את טום ואת התוספת החדשה לצוות - פורלוין. אך המחסור בליה עוצר בעדך מלהמשיך, ובדיוק שהתכוונת להתחיל לחפשה, צצה מולך עם חיוך גדול על הפנים.
"בוא תראה את מי אני תפסתי!" אומרת בגאווה, מוציאה מחגורתה פוקדור וזורקת אותו לאוויר.
מהפוקדור יוצאת פוקימון דו רגלי, שחלקה וורודה וחלקה בצבע קרם, בעלת אוזניים גדולות, זנב לבן ופרוותי, ועיניים כחולות.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/531.gif[/IMG]
"אודינו שמה!" מסבירה ליה "אני צריכה לרפא אותה, שנלך?" היא שואלת ואתה מסכים בשתיקה, שניכם הולכים חזרה אל העיר הבנויה על גבעות, נכנסים למרכז הפוקימונים ומרפאים את הפוקימונים שלכם, ליה שמיד מבחינה בכך שיש לך 2 פוקדורים נועצת בך מבט תוהה ולבסוף שואלת בהתלהבות "תפסת פוקימון?!"
[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
"שמחתי לעזור, להתראות!" אומרת לך האישה אשר הדריכה אותך וחוזרת לעמוד ליד הדלת, לחכות לאורחים נוספים כמוך. אתה הולך לדלפק ולפנייך יושבת אישה בעלת שיער בלונדיני, עיניים ירוקות ונמשים קטנים על לחייה ואפייה.
"שלום, רשום את הפרטים שלך כאן בבקשה." היא אומרת, מגישה לך דף ועט.
[I]'[U]שם מלא[/U]
דארן ווסט
[U]פוקימונים[/U]
טפיג
[U]מס' מכשיר קשר[/U]
-----'
[/I]
"רק פוקימון אחד?" היא שואלת מופתעת, היא מעיינת שוב בטופס שמילאת. "שכחת כאן סעיף." היא אומרת, מגישה לך את הטופס שוב, ואתה ממלא את הסעיף שאותו שכחת.
היא מזינה את פרטייך במחשב שסמוך אלייה. ותמונה שלך מתווספת על צד הפרטים.
"אתה רשום, תוכל להתחיל כבר עכשיו!" אומרת בחיוך. אתה מודה לה ופונה למסך שעליו נמצא הלוח, התכוונת להתחיל הרצה רנדומלית, אבל באותו הרגע מכשיר הקשר שלך מצפצף.
"הזמנה לקרב, אדמונד ראול, זירת קרב BF-13." נשמע קול מתכתי מהמכשיר "האם אתה מאשר?" ממשיך הקול, כאילו מחכה לתשובתך.
-
[quote=IdanOrany;1104004][B][U]אדם פרץ[/U][/B]
"הייתי מאמן פוקימונים, אבל חלומי, להיות הטוב ביותר, לא הושלם, בגלל העיקרון שהלך והשתנה בצוות פלזמה." אומר לך אביך.
"שיחררתי את פוקימוניי לחופשי, כמו רוב הפורשים מצוות פלזמה." מסביר "אבל החוויה שקדמה לפני הצטרפותי לצוות, הייתה חסרת-תקדים." ממשיך בדבריו "אבל יודע מה? בוא נעשה עסקה, תשיג את התג הראשון, ותוכל לשמוע את כל הסיפור שלי, אתה מסכים?" הוא אומר לבסוף.
"לך כבר! אתה רוצה להתחיל מסע או לא?!" אומר אביך, ספק כועס ספק צוחק.
.[/quote]
"חח אין בעיה, אני מסכים" אגיד בחיוך ואחבק את אבי וארוץ אל הדלת ואפתח אותה
בזמן שאני רץ לכיוון המעבדה הראש שלי חושב על הפוקימון הראשון שאקבל
-
[QUOTE=IdanOrany;1104004][B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
אתה מכניס את הפוקדור בו תפסת את פורלוין לכיסך, לאחר שניקית את הבוץ הלח שנוצר שם מהפוקדור. טום חוזר לפוקדור בחיוך גדול, כולו מאושר. אתה מתחיל לצעוד חזרה לעיר אקומולה, למרכז הפוקימונים, כדי לרפא את טום ואת התוספת החדשה לצוות - פורלוין. אך המחסור בליה עוצר בעדך מלהמשיך, ובדיוק שהתכוונת להתחיל לחפשה, צצה מולך עם חיוך גדול על הפנים.
"בוא תראה את מי אני תפסתי!" אומרת בגאווה, מוציאה מחגורתה פוקדור וזורקת אותו לאוויר.
מהפוקדור יוצאת פוקימון דו רגלי, שחלקה וורודה וחלקה בצבע קרם, בעלת אוזניים גדולות, זנב לבן ופרוותי, ועיניים כחולות.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/531.gif[/IMG]
"אודינו שמה!" מסבירה ליה "אני צריכה לרפא אותה, שנלך?" היא שואלת ואתה מסכים בשתיקה, שניכם הולכים חזרה אל העיר הבנויה על גבעות, נכנסים למרכז הפוקימונים ומרפאים את הפוקימונים שלכם, ליה שמיד מבחינה בכך שיש לך 2 פוקדורים נועצת בך מבט תוהה ולבסוף שואלת בהתלהבות "תפסת פוקימון?!"
[/QUOTE]
"כן תפסתי," אומר לה בגאווה "תפסתי את פורלוין, פוקימון החתול שסוגו אופל" אוסיף שוב בגאווה תוך כדי שאני לוקח את הפוכדורים ושם אותם בכיסי.
"את מוכנה ללכת למקום עם הקרבות? באלי להילחם נגד מאמנים!" אומר בחיוך ואחכה לתשובה שלה.
-
[QUOTE=IdanOrany;1104004][[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
"שמחתי לעזור, להתראות!" אומרת לך האישה אשר הדריכה אותך וחוזרת לעמוד ליד הדלת, לחכות לאורחים נוספים כמוך. אתה הולך לדלפק ולפנייך יושבת אישה בעלת שיער בלונדיני, עיניים ירוקות ונמשים קטנים על לחייה ואפייה.
"שלום, רשום את הפרטים שלך כאן בבקשה." היא אומרת, מגישה לך דף ועט.
[I]'[U]שם מלא[/U]
דארן ווסט
[U]פוקימונים[/U]
טפיג
[U]מס' מכשיר קשר[/U]
-----'
[/I]
"רק פוקימון אחד?" היא שואלת מופתעת, היא מעיינת שוב בטופס שמילאת. "שכחת כאן סעיף." היא אומרת, מגישה לך את הטופס שוב, ואתה ממלא את הסעיף שאותו שכחת.
היא מזינה את פרטייך במחשב שסמוך אלייה. ותמונה שלך מתווספת על צד הפרטים.
"אתה רשום, תוכל להתחיל כבר עכשיו!" אומרת בחיוך. אתה מודה לה ופונה למסך שעליו נמצא הלוח, התכוונת להתחיל הרצה רנדומלית, אבל באותו הרגע מכשיר הקשר שלך מצפצף.
"הזמנה לקרב, אדמונד ראול, זירת קרב BF-13." נשמע קול מתכתי מהמכשיר "האם אתה מאשר?" ממשיך הקול, כאילו מחכה לתשובתך.[/QUOTE]
'אממ... אדמנוד ראול... בסדר...' אני חושב לעצמי בבישנות, "כ-כן, אני מאשר." אני מוסיף בגמגום קל ומחכה לראות מה יקרה.
-
[b][u]אדם פרץ[/u][/b]
אתה מחבק את אביך שוב, חיבוק חמים וארוך. ומיד לאחר מכן רץ למחוץ הבית, מלווה בניחוחות הסתיו בעיירה, והתעופפותם של עלי השלכת הוורודים המרחפים באוויר בעזרת הבריזות. הכל מסביב וורוד. בהחלט מראה מלבב.
אתה מתקדם בשביל המרכזי בעיר, מימינך נמצאת מעבדתה של הפרופסור, אך האורות בפנים כבויים.
[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
"פורלוין?!" היא אומרת "וואו! אני אשמח לראות אותו!" אומרת ליה, ואתה מיד מוציא את פורלוין מהפוקדור, אך נראה שהוא אינו מרוצה כל כך, מלקק שוב את שפמו בשחצנות, לא טורח אפילו להסתכל עלייך ועל ליה.
"אני חושבת שלפני שנלך למועדון הקרב..." היא אומרת "תתחבר עם הפוקימונים שלך קצת, אולי קרב עם הפוקימונים החדשים יואיל?" מחזיקה בידה את הפוקדור של אודינו ומחייכת בשובבות.
"קדימה, נראה אם למועדון הקרב יש ממה לפחד!" ממשיכה, מתגרה בך.
[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
אתה מגמגם בחשש ובחוסר ביטחון קל. "גש לחדר BF-13 בבקשה." עונה לך מיד הקול המתכתי. מיד על ידך, צצים על המסך התמונות שלך ושל האדם נגדו אתה הולך להתמודד, ורשום ביניהם [I]"הקרב הבא..."[/I] ושמותיכם מתחת לתמונות.
בתמונה הסמוכה לשלך, מצולם אדם עם שיער המגיע למרכז עורפו, מכסה את אוזניו וחלק ממצחו, בצבע אפור-חום. הוא בעל פאות ארוכות וזיפים בסנטרו ולחייו. עיניו וגבותיו מזכירות עיניי נץ, צבעם כחול בהיר ומהפנט.
אתה הולך למדרגות המובילות לקומה הבאה ועולה בהם, משוטט ברחבי הקומה, לפנייך מספר רב של דלתות, שצבעם כחול ובחלקם העליון מצוייר פוקדור גדול, מעוטר בסימני פיצוץ סביבו. אתה ממשיך לעבור ברחבי המסדרון הארוך, מחפש אחר החדר אליו אתה אמור להיכנס. לאחר כמה זמן של חיפושים, לפנייך ניצבת דלת שעלייה רשום, תחת הפוקדור [I]"BF-13"[/I]. אתה מהסס קלות אבל לאחר מכן מתאפס על עצמך. אתה נכנס פנימה ונראה שביציע יושבים לפחות שלושים אנשים, מחכים לקרב שיתחיל. מגרש הקרב די גדול, מצוייר בצבע לבן על רחבי הקרקע החומה-צהובה. אתה מבחין באדמונד עומד בצד אחד של המגרש, בוהה בקרקע. הוא לובש מכנס קצר שצבעו לבן, מעוטר בעצים שצבעם ירוק עז, הוא לובש גופייה קצרה שצבעה שחור. הוא מבחין בך, אך לא מרים ראשו מהקרקע
"שלום." הוא אומר "שנתחיל?" מרים את ראשו לבסוף מסתכל עלייך בחיוך.
במקביל ליציע, יש מסך ענק, בו מופיעים התמונות של שניכם, וכתוב במרכזו [I]"מתנהל כעת..."[/I]
תחת תמונתו של אדמונד מופיעים שלושה פוקדורים בוהקים, שנמצאים בתוך מעויין שרקעו בצבע תכלת, מתחתם שלושה מעויינים נוספים ובתוכם פוקדורים שכולם בצבע האפור.
מתחת לתמונה שלך מופיע פוקדור אחד בוהק שנמצא בתוך מעויין, וחמישה אחרים שצבעם אפור.
"זה הקרב הראשון שלך?" הוא שואל בחיבה, בעודך תופס את מקומך, מקביל אליו בזירה, ניתן לראות את החשש שלך, אתה מזיע מעט ממצחך. לפתע נכנס לאיזור הזירה, מדלת צדדית הסמוכה ליציע, אדם הלבוש במדים של אותם הנשים שטיפלו בך קודם לכן, שיערו מקורזל, שחור ונוצץ. ובידיו שני דגלים שצבעם אדום.
"אני השופט שלכם, לאחר ההגרלה שנעשתה, דארן נבחר לבחור את הפוקימון קודם." אומר, מפנה את מבטו אלייך לאחר שתפס את מקומו רחוק במקצת ממרכז הזירה הרחבה והגדולה.
"תנו לקרב, להתחיל!" צועק בקול רם, מרים את שני הדגלים לאוויר בצורת V, הקהל מוחא כפיו ומריע.
-
[QUOTE=IdanOrany;1104946][[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
אתה מגמגם בחשש ובחוסר ביטחון קל. "גש לחדר BF-13 בבקשה." עונה לך מיד הקול המתכתי. מיד על ידך, צצים על המסך התמונות שלך ושל האדם נגדו אתה הולך להתמודד, ורשום ביניהם [I]"הקרב הבא..."[/I] ושמותיכם מתחת לתמונות.
בתמונה הסמוכה לשלך, מצולם אדם עם שיער המגיע למרכז עורפו, מכסה את אוזניו וחלק ממצחו, בצבע אפור-חום. הוא בעל פאות ארוכות וזיפים בסנטרו ולחייו. עיניו וגבותיו מזכירות עיניי נץ, צבעם כחול בהיר ומהפנט.
אתה הולך למדרגות המובילות לקומה הבאה ועולה בהם, משוטט ברחבי הקומה, לפנייך מספר רב של דלתות, שצבעם כחול ובחלקם העליון מצוייר פוקדור גדול, מעוטר בסימני פיצוץ סביבו. אתה ממשיך לעבור ברחבי המסדרון הארוך, מחפש אחר החדר אליו אתה אמור להיכנס. לאחר כמה זמן של חיפושים, לפנייך ניצבת דלת שעלייה רשום, תחת הפוקדור [I]"BF-13"[/I]. אתה מהסס קלות אבל לאחר מכן מתאפס על עצמך. אתה נכנס פנימה ונראה שביציע יושבים לפחות שלושים אנשים, מחכים לקרב שיתחיל. מגרש הקרב די גדול, מצוייר בצבע לבן על רחבי הקרקע החומה-צהובה. אתה מבחין באדמונד עומד בצד אחד של המגרש, בוהה בקרקע. הוא לובש מכנס קצר שצבעו לבן, מעוטר בעצים שצבעם ירוק עז, הוא לובש גופייה קצרה שצבעה שחור. הוא מבחין בך, אך לא מרים ראשו מהקרקע
"שלום." הוא אומר "שנתחיל?" מרים את ראשו לבסוף מסתכל עלייך בחיוך.
במקביל ליציע, יש מסך ענק, בו מופיעים התמונות של שניכם, וכתוב במרכזו [I]"מתנהל כעת..."[/I]
תחת תמונתו של אדמונד מופיעים שלושה פוקדורים בוהקים, שנמצאים בתוך מעויין שרקעו בצבע תכלת, מתחתם שלושה מעויינים נוספים ובתוכם פוקדורים שכולם בצבע האפור.
מתחת לתמונה שלך מופיע פוקדור אחד בוהק שנמצא בתוך מעויין, וחמישה אחרים שצבעם אפור.
"זה הקרב הראשון שלך?" הוא שואל בחיבה, בעודך תופס את מקומך, מקביל אליו בזירה, ניתן לראות את החשש שלך, אתה מזיע מעט ממצחך. לפתע נכנס לאיזור הזירה, מדלת צדדית הסמוכה ליציע, אדם הלבוש במדים של אותם הנשים שטיפלו בך קודם לכן, שיערו מקורזל, שחור ונוצץ. ובידיו שני דגלים שצבעם אדום.
"אני השופט שלכם, לאחר ההגרלה שנעשתה, דארן נבחר לבחור את הפוקימון קודם." אומר, מפנה את מבטו אלייך לאחר שתפס את מקומו רחוק במקצת ממרכז הזירה הרחבה והגדולה.
"תנו לקרב, להתחיל!" צועק בקול רם, מרים את שני הדגלים לאוויר בצורת V, הקהל מוחא כפיו ומריע.[/QUOTE]
'וואו... זה לא מה שציפיתי...' אני חושב לעצמי בהתרגשות ומחייך חיוך קטן וביישני, "כן זה הקרב הראשון שלי," אני עונה לאדמונד ושולף את הפוקדור של טפיג מכיסי.
"אוקיי, צא טפיג!" אני צועק וזורק את הפוקדור באוויר, מחכה שטפיג יצא לקרב.
-
[quote]דרייק הנרי
"פורלוין?!" היא אומרת "וואו! אני אשמח לראות אותו!" אומרת ליה, ואתה מיד מוציא את פורלוין מהפוקדור, אך נראה שהוא אינו מרוצה כל כך, מלקק שוב את שפמו בשחצנות, לא טורח אפילו להסתכל עלייך ועל ליה.
"אני חושבת שלפני שנלך למועדון הקרב..." היא אומרת "תתחבר עם הפוקימונים שלך קצת, אולי קרב עם הפוקימונים החדשים יואיל?" מחזיקה בידה את הפוקדור של אודינו ומחייכת בשובבות.
"קדימה, נראה אם למועדון הקרב יש ממה לפחד!" ממשיכה, מתגרה בך.[/quote]
"יאללה." אגיד בגיחוך ואז אוציא את טום החוצה, "זה הקרב הראשון שלכם בקרב זוגות אז תתנהגו יפה!" אגיד לטום ולפורלוין, "תתחילי את ליה." אוסיף בחיוך.
-
[quote=IdanOrany;1104946][B][U]אדם פרץ[/U][/B]
אתה מחבק את אביך שוב, חיבוק חמים וארוך. ומיד לאחר מכן רץ למחוץ הבית, מלווה בניחוחות הסתיו בעיירה, והתעופפותם של עלי השלכת הוורודים המרחפים באוויר בעזרת הבריזות. הכל מסביב וורוד. בהחלט מראה מלבב.
אתה מתקדם בשביל המרכזי בעיר, מימינך נמצאת מעבדתה של הפרופסור, אך האורות בפנים כבויים.
.[/quote]
'מה זה? יכול להיות שהפרופסור לא במעבדה' אחשוב ואתחיל לצעוד לאט ולבחון את המעבדה מקרוב
'אולי הוא יושן' אחשוב ואלך לדלת ואתחיל לדפוק עליה ולהגיד:"פרוספור? פרוספור אתה כאן?"
-
[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
[i]יכול להיות שלא ניסחתי את זה ברור אבל התכוונתי שתלחמו רק עם הפוקימונים החדשים.
אז נניח שהוצאת רק את פורלוין.[/i]
-----------
פורלוין הולך בשאננות על קצות כריות רגליו, עומד מולך ומחכה שליה תעשה את מהלכה.
"פורלוין..." אומר באדישות. ליה מוציאה מהפוקדור את אודינו, שנראית נחושה להתחיל את הקרב, היא עומדת מול פורלוין מוכנה.
"קדימה אודינו! תשתמשי חבטה ואז בסטירה כפולה!" פוקדת ליה בנחישות, אודינו מתחילה לצמצם את המרחק בין פורלוין אלייה במהירות, וחובטת בפורלוין השאנן באמצעות גופה. פורלוין מזעיף את פניו ושורט במהרה את אודינו ורץ מעט אחורה. אודינו מתחילה להתקדם אל עבר פורלוין שנית, אך הפעם הרבה יותר כועסת.
[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
[I]הפרופסור היא אישה, פרופסור ג'וניפר, מחוז אונובה...[/I]
------
אתה דופק על הדלת פעמים רבות וקורא בקול, אך אין תשובה ואתה כבר דופק על הדלת מספיק זמן כדי שזה יתחיל לשעמם אותך.
"למה בכזה רעש?" אתה שומע קול מבעד לדלת, הדלת נפתחת ומולך עומדת אישה גבוהה הלובשת חלוק מעבדה, חצאית ירוקה המגיעה עד לברכיים. שיערה החום אסוף על ראשה, והיא עונדת עגילים אדומים.
"אני מצטערת שהתעקבתי, הייתי צריכה לסדר כמה דברים לפני. אני פרופסור ג'וניפר." היא אומרת ומחייכת, פותחת את הדלת ונותנת לך להיכנס.
"מה שמך ורצונך?" שואלת.
[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
אתה זורק את הפוקדור של טפיג לאוויר, הוא מסתובב ובוקע ממנו אור חזק ומסנוור, על הקרקע נוחת טפיג שבהתחלה לא מבין איפה הוא נמצא, אבל הבין שהוצאת אותו בשביל קרב. טפיג מחייך אלייך וקורא בשמו בהתלהבות.
"בהחלט יש לו רוח קרב..." אדמונד אומר, בוחן את טפיג עם מבט מעמיק, עם עיניו הכחולות הנותנות תחושה של רוגע ושלווה. על הלוח הגדול נפתח הפוקדור לצידך ונחשפה תמונתו של טפיג במלבן מעל שמו.
"טוב, קדימה!" אומר פתאום, הבעת פניו הופכת רצינית. הוא שולף פוקדור מכיסו וזורק אותו לאוויר.
"צאי סקארף!" קורא אדמונד, מהפוקדור יוצאת פוקימון נקבה, דו רגלית, אשר נוחתת על הקרקע מכופפת עם אחת מידייה על הרצפה.
הפוקימון מזכירה במראה לטאה, צבעי גופה העיקריים הם כתום, אדום וצהוב. על ראשה פסגה אדומה המזכירה תספורת מוהאק.
על כתפייה ורגלייה עור צהוב נשול הנראה כאילו לובשת מכנסיים ומעיל.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/560.gif[/IMG]
תמונת הפוקימון נחשפת גם היא על הלוח הגדול, מעל הרישום "סקראפטי".
"סקראפטי!" צוחקת בקול גדול, עם ידייה על מותנייה. "סקארף, נגיחה." פוקד בקול רגוע ושלו אדמונד, סקראפטי מיד חדלה מלצחוק, מתחילה לרוץ אל טפיג עם ראשה כפוף על מנת לנגח בו.
-
[quote]דרייק הנרי
יכול להיות שלא ניסחתי את זה ברור אבל התכוונתי שתלחמו רק עם הפוקימונים החדשים.
אז נניח שהוצאת רק את פורלוין.
-----------
פורלוין הולך בשאננות על קצות כריות רגליו, עומד מולך ומחכה שליה תעשה את מהלכה.
"פורלוין..." אומר באדישות. ליה מוציאה מהפוקדור את אודינו, שנראית נחושה להתחיל את הקרב, היא עומדת מול פורלוין מוכנה.
"קדימה אודינו! תשתמשי חבטה ואז בסטירה כפולה!" פוקדת ליה בנחישות, אודינו מתחילה לצמצם את המרחק בין פורלוין אלייה במהירות, וחובטת בפורלוין השאנן באמצעות גופה. פורלוין מזעיף את פניו ושורט במהרה את אודינו ורץ מעט אחורה. אודינו מתחילה להתקדם אל עבר פורלוין שנית, אך הפעם הרבה יותר כועסת.[/quote]
"אוקיי פורלוין תשתמש במכת חול על אודינו!" אפקוד על פורלוין במהירות, "ואז תרוץ לצד השני ותשרוט את אודינו בצד ימין של הגב שלה!" אוסיף.
-
[quote=IdanOrany;1105610][B][U]אדם פרץ[/U][/B]
[I]הפרופסור היא אישה, פרופסור ג'וניפר, מחוז אונובה...[/I]
------
אתה דופק על הדלת פעמים רבות וקורא בקול, אך אין תשובה ואתה כבר דופק על הדלת מספיק זמן כדי שזה יתחיל לשעמם אותך.
"למה בכזה רעש?" אתה שומע קול מבעד לדלת, הדלת נפתחת ומולך עומדת אישה גבוהה הלובשת חלוק מעבדה, חצאית ירוקה המגיעה עד לברכיים. שיערה החום אסוף על ראשה, והיא עונדת עגילים אדומים.
"אני מצטערת שהתעקבתי, הייתי צריכה לסדר כמה דברים לפני. אני פרופסור ג'וניפר." היא אומרת ומחייכת, פותחת את הדלת ונותנת לך להיכנס.
"מה שמך ורצונך?" שואלת.
.[/quote]
"אני אדם פרץ, ובאתי לכאן כדי לקבל את הפוקימון הראשון שלי" אגיד בחיוך ומבוכה
"אפשר לקבל אותו?" אשאל בחיוך
-
[QUOTE=IdanOrany;1105610][[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
אתה זורק את הפוקדור של טפיג לאוויר, הוא מסתובב ובוקע ממנו אור חזק ומסנוור, על הקרקע נוחת טפיג שבהתחלה לא מבין איפה הוא נמצא, אבל הבין שהוצאת אותו בשביל קרב. טפיג מחייך אלייך וקורא בשמו בהתלהבות.
"בהחלט יש לו רוח קרב..." אדמונד אומר, בוחן את טפיג עם מבט מעמיק, עם עיניו הכחולות הנותנות תחושה של רוגע ושלווה. על הלוח הגדול נפתח הפוקדור לצידך ונחשפה תמונתו של טפיג במלבן מעל שמו.
"טוב, קדימה!" אומר פתאום, הבעת פניו הופכת רצינית. הוא שולף פוקדור מכיסו וזורק אותו לאוויר.
"צאי סקארף!" קורא אדמונד, מהפוקדור יוצאת פוקימון נקבה, דו רגלית, אשר נוחתת על הקרקע מכופפת עם אחת מידייה על הרצפה.
הפוקימון מזכירה במראה לטאה, צבעי גופה העיקריים הם כתום, אדום וצהוב. על ראשה פסגה אדומה המזכירה תספורת מוהאק.
על כתפייה ורגלייה עור צהוב נשול הנראה כאילו לובשת מכנסיים ומעיל.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/560.gif[/IMG]
תמונת הפוקימון נחשפת גם היא על הלוח הגדול, מעל הרישום "סקראפטי".
"סקראפטי!" צוחקת בקול גדול, עם ידייה על מותנייה. "סקארף, נגיחה." פוקד בקול רגוע ושלו אדמונד, סקראפטי מיד חדלה מלצחוק, מתחילה לרוץ אל טפיג עם ראשה כפוף על מנת לנגח בו.[/QUOTE]
'וואו זה פוקימון חזק...' אני מתפעל במחשבותיי, אך מתעשת ומתכרז חזרה בקרב, "קדימה טפיג קפוץ הצידה ותתחמק!" אני צועק במהירות ובמעט חשש מהמתקפה של סקראפטי, "לאחר מכן, תשלח לעברה גחלת רבה וחזקה!" אני מוסיף ומצביע לעבר סקראפטי.
-
[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
סקראפטי מתחילה לצחוק בקול גדול, בעודה רצה אל עבר טפיג המנסה להתחמק ממנה, אך היא לא מועדת ורצה אחריו בהנאה.
טפיג, שתפס ממנה מרחק מעט, מנפח את לחייו ככל שאפשר, ויורה גחלת אל עבר סקראפטי שמתחילה להגביר את המהירות אליו.
הגחלת פוגעת בגופה ומתפזרת הצידה, סקראפטי נפגעה מעט אך היא מתעלמת מהנזק הזול שנעשה. טפיג מזועזע מעוצמתה, מסתכל עלייך במבט חושש, כאילו לא יודע מה לעשות.
"סקארף, עצרי." אומר אדמונד בחרישות, כמעט ולא ניתן לשמוע את דבריו. סקראפטי עוצרת בעזרת רגלייה המחליקות על החול טווח אפס מטפיג. טפיג מנצל את ההזדמנות ודוחף את סקראפטי, אך נחבט לאחור מיציבותה של הפוקימון. סקראפטי הולכת לאחור, אך לא מורידה מבטה מטפיג, מחכה לפקודתו של אדמונד.
"אגרוף מרוכז." פוקד בשקט, ידה של סקראפטי מתחילה לזהור ומתעטפת בהילה אדומה, סקראפטי מתחילה לנשום נשימות ארוכות. היא מתמקדת בטפיג המבועת ושולחת את אגרופה המשאיר אחריו שובל אפי של הילה אדומה. אבל טפיג חומק ברגע האחרון מהתקפתה, וידה חוללה חור ענק בקרקע, הזהה לגודלו של טפיג.
"סקארף, נעילה מס' 1." פוקד אדמונד בקולו החריש. סקראפטי נעלמת פתאום וגורמת לאבק להתעופף באוויר.
טפיג הלחוץ מסתכל לצדדים ולא רואה היכן סקראפטי נמצאת, אך לפתע היא נוחתת עליו מעלה, משום מקום.
בתנועות ידיים מהירות, היא תופסת בו מאחורי גבו עם ידה, ולוחצת על חזהו.
טפיג מתעלף באותו הרגע וסקראפטי משחררת אותו, מלטפת את ראשו והולכת חזרה אל חיקו של אדמונד.
"המנצח הוא אדמונד ראול!" קורא השופט, מרים את הדגל שבצידו של אדמונד, הקהל שאינו המום מריע ושורק בקול.
"אני מצטער, ניסיתי להכאיב כמה שפחות." אומר אדמונד, בעודך מחזיר את טפיג לפוקדור באכזבה.
"תבטיח לי, שתחזור למועדון הקרב, וחזק יותר." הוא אומר "בטפיג טמון המון פוטנציאל, מיומנים יותר ממך וממנו ביחד לא מצאו את האומץ לתקוף." ממשיך, ומחזיר את סקראפטי לפוקדור.
[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
"בשמחה, הרי לשם זה באת." היא אומרת ומחייכת. ניגשת אל עגלה מתכתית ועלייה מגש ועליו שלושה פוקדורים. על יד המגש יש מגש נוסף בו יש חמישה פוקדורים, מכשיר אדום משוכלל, בעל מצלמה, ומספר כפתורים, ומפה.
"שלושה פוקדורים, בכל אחד מהם עלול להיות פוקימון שילווה אותך במסעך. 5 פוקדורים ריקים בהם תוכל ללכוד פוקימונים נוספים במסע. המכשיר האדום הוא פוקידע, באמצעותו תוכל לבדוק מידע על פוקימונים שאתה פוגש כאשר אתה מכוון את העינית של המצלמה על הפוקימון, ומפה, שתוכל לדעת את הדרך שלך לניצחון." מסבירה.
"אוקיי, אתה רוצה שנעשה בינך לבין ההתחלתיים היכרות?" היא שואלת, לאחר מכן היא ניגשת למגש עליו שלושה פוקדורים, היא לוקחת אחד, את השמאלי מביניהם, וזורקת אותו לאוויר באלגנטיות, הפוקדור מסתובב במהירות ונפרץ ממנו אור בוהק, שלבסוף תופס צורה של פוקימון דמוי חזיר, גופו כתום, ובאיזור האגן צבעו חום, ואוזניו הארוכות שחורות-חומות גם הן. זנבו מסולסל ובקצהו דבר דמוי כדור קטן, וורדרד.
מעל אפיו דמוי החזיר הוורד, פס עבה צהבהב.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/498.gif[/IMG]
"טפיג! פוקימון חזיר האש!" היא אומרת.
היא לוקחת פוקדור נוסף, וזורקת אותו לאוויר.
"סניבי! פוקימון נחש העשב!" היא צועקת בשמחה, מהפוקדור יוצאת פוקימון ברובה ירוקה, לעומת זאת בחלקה התחתון רובה בצבע קרם. לאורך גופה פס צהוב מגבה עד לזנבה.
מסביב לעיניה הגדולות עיגולים צהבהבים. מצווארה מזדקרים שני עלים צהובים, הנותנים לה מראה כאילו לובשת קולר. היא דמוית נחש ובעלת גפיים, על קצה זנבה לולאת עלה בעלת שלושה קצוות בצבע ירוק כהה.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/495.gif[/IMG]
"ולבסוף..." היא אומרת כאילו היא עצמה מתוחה, למרות שכנראה עשתה זאת אלפי פעמים, היא לוקחת את הפוקדור האחרון במגש, את הפוקדור הימני, וזורקת אותו לאוויר.
"אושווט! פוקימון כלב הנהר!" היא זועקת שוב, הפוקדור מסתובב באוויר וממנו בוקע אור בוהק, שלבסוף תופס צורה של פוקימון הדומה ללוטרה, אוזניו קטנות בצורת משולש ללא קודקודים, צבעם כחול כהה, והם נמצאות בשני צדדי ראשו. עיניו גדולות וכהות, אפיו בצבע כתום-חום ודומה לצורתה של ביצה מאונכת. פרוותו בצבע תכלת, ידיו וראשו חסרי פרווה, זנבו כחול כהה ורגליו סנפירים כהים, על בטנו צדפה בצבע קרם כהה.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/501.gif[/IMG]
"שלושה פוקימונים, תוכל לבחור אחד. אתה רשאי להשתמש בפוקידע כדי לבדוק מידע עליהם, אם אתה מעוניין." אומרת הפרופסור, מחכה בציפייה ובמתח להחלטתך. פוקימון הנהר נראה עייף נורא, שוכב על הקרקע ונוחר. טפיג חזיר האש גוער בזעם, כנראה שגם לו הפריעו בשינה.
לעומת זאת, סניבי נראית רעננה והיא מסתכלת עלייך בחיבה.
[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
[I]בגלל ששמתי לב שהרבה לא יודעים מה זה Pursuit אני אסביר, זה מרדף, למשל, כשלביאה צדה, היא רודפת על מנת לתפוס שליטה. (תתייחס אל זה בתור גרסא משוכללת של דחיפה, בה מוערב יותר מגע פיזי).[/I]
---------------
אתה פוקד על פורלוין להשתמש במכת חול, והוא שולח חול מהקרקע אל עינייה של אודינו. "פורלוין!" אומר וצוחק, מסתובב סביב זנבו באיטיות אלגנטית ושחצנית, לאחר מכן הוא הולך באיטיות אל מאחורי אודינו אך אודינו מתאוששת ומתנקה מהחול לפני שהספיק לבצע פעולה כלשהי.
"אודינו! סטירה כפולה!" פוקדת ליה, אודינו מכה במהרה באמצעות ידה בלחייו של אודינו מספר פעמים, צועקת את שמה על כל מכה. פורלוין מזעיף את פניו בשנית, ומתעלם מפקודתך אשר היה צריך לבצע. פורלוין שנדחק לאחור מהסטירה הכפולה של אודינו, גורף את רגליו בקרקע כמעשיו של שור, ומתחיל לרוץ אל אודינו ומתנגש בה עם גופו, מתגלגל איתה על הקרקע ושורט אותה תוך כדי, אך אודינו לא נשארת חייבת וחובטת בו עם ידה במהלך ההתקוטטות. שניהם מזנקים לאחר התקוטטות ארוכה לאחור, מותשים, פצועים ומתנשפים, אודינו קורסת על ברכייה אבל העידודים החוזרים ונשנים של ליה מחדירים בה מוטיבציה להמשיך להילחם, והיא אינה מוותרת. אודינו קמה על רגלייה וחובטת בפורלוין עם גופה, אך פורלוין שורט אותה שוב בבטנה. אודינו קורסת שנית, אך הפעם עידודיה של ליה לא מספיקים, והיא מתעלפת.
"אוי.. קרב מעולה, כל הכבוד אודינו..." היא ממלמלת בעצבות אך נראית מרוצה מביצועייה שלה ושל אודינו "אתה כל הזמן מנצח אותי!" היא אומרת לאחר שהחזירה את אודינו לפוקדור.
"שנלך למרכז?" היא אומרת ואתה מסכים, שניכם מרפאים את הפוקימונים שלכם ויוצאים ממנו.
"מה עכשיו? למועדון הקרב?" היא שואלת, מפהקת ועייפה, ואתה מבחין בסיום השקיעה ועלייתו של הירח למרכז השמיים.
-
[quote=IdanOrany;1105777][B][U]אדם פרץ[/U][/B]
"בשמחה, הרי לשם זה באת." היא אומרת ומחייכת. ניגשת אל עגלה מתכתית ועלייה מגש ועליו שלושה פוקדורים. על יד המגש יש מגש נוסף בו יש חמישה פוקדורים, מכשיר אדום משוכלל, בעל מצלמה, ומספר כפתורים, ומפה.
"שלושה פוקדורים, בכל אחד מהם עלול להיות פוקימון שילווה אותך במסעך. 5 פוקדורים ריקים בהם תוכל ללכוד פוקימונים נוספים במסע. המכשיר האדום הוא פוקידע, באמצעותו תוכל לבדוק מידע על פוקימונים שאתה פוגש כאשר אתה מכוון את העינית של המצלמה על הפוקימון, ומפה, שתוכל לדעת את הדרך שלך לניצחון." מסבירה.
"אוקיי, אתה רוצה שנעשה בינך לבין ההתחלתיים היכרות?" היא שואלת, לאחר מכן היא ניגשת למגש עליו שלושה פוקדורים, היא לוקחת אחד, את השמאלי מביניהם, וזורקת אותו לאוויר באלגנטיות, הפוקדור מסתובב במהירות ונפרץ ממנו אור בוהק, שלבסוף תופס צורה של פוקימון דמוי חזיר, גופו כתום, ובאיזור האגן צבעו חום, ואוזניו הארוכות שחורות-חומות גם הן. זנבו מסולסל ובקצהו דבר דמוי כדור קטן, וורדרד.
מעל אפיו דמוי החזיר הוורד, פס עבה צהבהב.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/498.gif[/IMG]
"טפיג! פוקימון חזיר האש!" היא אומרת.
היא לוקחת פוקדור נוסף, וזורקת אותו לאוויר.
"סניבי! פוקימון נחש העשב!" היא צועקת בשמחה, מהפוקדור יוצאת פוקימון ברובה ירוקה, לעומת זאת בחלקה התחתון רובה בצבע קרם. לאורך גופה פס צהוב מגבה עד לזנבה.
מסביב לעיניה הגדולות עיגולים צהבהבים. מצווארה מזדקרים שני עלים צהובים, הנותנים לה מראה כאילו לובשת קולר. היא דמוית נחש ובעלת גפיים, על קצה זנבה לולאת עלה בעלת שלושה קצוות בצבע ירוק כהה.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/495.gif[/IMG]
"ולבסוף..." היא אומרת כאילו היא עצמה מתוחה, למרות שכנראה עשתה זאת אלפי פעמים, היא לוקחת את הפוקדור האחרון במגש, את הפוקדור הימני, וזורקת אותו לאוויר.
"אושווט! פוקימון כלב הנהר!" היא זועקת שוב, הפוקדור מסתובב באוויר וממנו בוקע אור בוהק, שלבסוף תופס צורה של פוקימון הדומה ללוטרה, אוזניו קטנות בצורת משולש ללא קודקודים, צבעם כחול כהה, והם נמצאות בשני צדדי ראשו. עיניו גדולות וכהות, אפיו בצבע כתום-חום ודומה לצורתה של ביצה מאונכת. פרוותו בצבע תכלת, ידיו וראשו חסרי פרווה, זנבו כחול כהה ורגליו סנפירים כהים, על בטנו צדפה בצבע קרם כהה.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/501.gif[/IMG]
"שלושה פוקימונים, תוכל לבחור אחד. אתה רשאי להשתמש בפוקידע כדי לבדוק מידע עליהם, אם אתה מעוניין." אומרת הפרופסור, מחכה בציפייה ובמתח להחלטתך. פוקימון הנהר נראה עייף נורא, שוכב על הקרקע ונוחר. טפיג חזיר האש גוער בזעם, כנראה שגם לו הפריעו בשינה.
לעומת זאת, סניבי נראית רעננה והיא מסתכלת עלייך בחיבה.
[/quote]
"וואו איזה פוקימון מדהימים,אני חושב שאני יבדוק מידע על טפיג פוקימון האש" אגיד בחיוך ואקח את הפוקידע ואכוון את המצלמה עליו
'אני בטוח לוקח את הפוקימון הזה' אחשוב בהתרגשות
-
[QUOTE]דרייק הנרי
בגלל ששמתי לב שהרבה לא יודעים מה זה Pursuit אני אסביר, זה מרדף, למשל, כשלביאה צדה, היא רודפת על מנת לתפוס שליטה. (תתייחס אל זה בתור גרסא משוכללת של דחיפה, בה מוערב יותר מגע פיזי).
---------------
אתה פוקד על פורלוין להשתמש במכת חול, והוא שולח חול מהקרקע אל עינייה של אודינו. "פורלוין!" אומר וצוחק, מסתובב סביב זנבו באיטיות אלגנטית ושחצנית, לאחר מכן הוא הולך באיטיות אל מאחורי אודינו אך אודינו מתאוששת ומתנקה מהחול לפני שהספיק לבצע פעולה כלשהי.
"אודינו! סטירה כפולה!" פוקדת ליה, אודינו מכה במהרה באמצעות ידה בלחייו של אודינו מספר פעמים, צועקת את שמה על כל מכה. פורלוין מזעיף את פניו בשנית, ומתעלם מפקודתך אשר היה צריך לבצע. פורלוין שנדחק לאחור מהסטירה הכפולה של אודינו, גורף את רגליו בקרקע כמעשיו של שור, ומתחיל לרוץ אל אודינו ומתנגש בה עם גופו, מתגלגל איתה על הקרקע ושורט אותה תוך כדי, אך אודינו לא נשארת חייבת וחובטת בו עם ידה במהלך ההתקוטטות. שניהם מזנקים לאחר התקוטטות ארוכה לאחור, מותשים, פצועים ומתנשפים, אודינו קורסת על ברכייה אבל העידודים החוזרים ונשנים של ליה מחדירים בה מוטיבציה להמשיך להילחם, והיא אינה מוותרת. אודינו קמה על רגלייה וחובטת בפורלוין עם גופה, אך פורלוין שורט אותה שוב בבטנה. אודינו קורסת שנית, אך הפעם עידודיה של ליה לא מספיקים, והיא מתעלפת.
"אוי.. קרב מעולה, כל הכבוד אודינו..." היא ממלמלת בעצבות אך נראית מרוצה מביצועייה שלה ושל אודינו "אתה כל הזמן מנצח אותי!" היא אומרת לאחר שהחזירה את אודינו לפוקדור.
"שנלך למרכז?" היא אומרת ואתה מסכים, שניכם מרפאים את הפוקימונים שלכם ויוצאים ממנו.
"מה עכשיו? למועדון הקרב?" היא שואלת, מפהקת ועייפה, ואתה מבחין בסיום השקיעה ועלייתו של הירח למרכז השמיים. [/QUOTE]
"כן, למועדון הקרב." אני אענה בחיוך ואז אתקרב לליה, אגיש את ידי אל ידה ואלך איתה כמו בסרט רומנטי (:embarrassed:) למועדון הקרב שהיא מדברת עליו.
-
[QUOTE=IdanOrany;1105777][b][u]דארן ווסט[/u][/b]
סקראפטי מתחילה לצחוק בקול גדול, בעודה רצה אל עבר טפיג המנסה להתחמק ממנה, אך היא לא מועדת ורצה אחריו בהנאה.
טפיג, שתפס ממנה מרחק מעט, מנפח את לחייו ככל שאפשר, ויורה גחלת אל עבר סקראפטי שמתחילה להגביר את המהירות אליו.
הגחלת פוגעת בגופה ומתפזרת הצידה, סקראפטי נפגעה מעט אך היא מתעלמת מהנזק הזול שנעשה. טפיג מזועזע מעוצמתה, מסתכל עלייך במבט חושש, כאילו לא יודע מה לעשות.
"סקארף, עצרי." אומר אדמונד בחרישות, כמעט ולא ניתן לשמוע את דבריו. סקראפטי עוצרת בעזרת רגלייה המחליקות על החול טווח אפס מטפיג. טפיג מנצל את ההזדמנות ודוחף את סקראפטי, אך נחבט לאחור מיציבותה של הפוקימון. סקראפטי הולכת לאחור, אך לא מורידה מבטה מטפיג, מחכה לפקודתו של אדמונד.
"אגרוף מרוכז." פוקד בשקט, ידה של סקראפטי מתחילה לזהור ומתעטפת בהילה אדומה, סקראפטי מתחילה לנשום נשימות ארוכות. היא מתמקדת בטפיג המבועת ושולחת את אגרופה המשאיר אחריו שובל אפי של הילה אדומה. אבל טפיג חומק ברגע האחרון מהתקפתה, וידה חוללה חור ענק בקרקע, הזהה לגודלו של טפיג.
"סקארף, נעילה מס' 1." פוקד אדמונד בקולו החריש. סקראפטי נעלמת פתאום וגורמת לאבק להתעופף באוויר.
טפיג הלחוץ מסתכל לצדדים ולא רואה היכן סקראפטי נמצאת, אך לפתע היא נוחתת עליו מעלה, משום מקום.
בתנועות ידיים מהירות, היא תופסת בו מאחורי גבו עם ידה, ולוחצת על חזהו.
טפיג מתעלף באותו הרגע וסקראפטי משחררת אותו, מלטפת את ראשו והולכת חזרה אל חיקו של אדמונד.
"המנצח הוא אדמונד ראול!" קורא השופט, מרים את הדגל שבצידו של אדמונד, הקהל שאינו המום מריע ושורק בקול.
"אני מצטער, ניסיתי להכאיב כמה שפחות." אומר אדמונד, בעודך מחזיר את טפיג לפוקדור באכזבה.
"תבטיח לי, שתחזור למועדון הקרב, וחזק יותר." הוא אומר "בטפיג טמון המון פוטנציאל, מיומנים יותר ממך וממנו ביחד לא מצאו את האומץ לתקוף." ממשיך, ומחזיר את סקראפטי לפוקדור.
.[/QUOTE]
עצוב, אני מרים את טפיג בידיי ומלטף את ראשו, "לא נורא טפיג... עשית את הכי טוב שלך..." אני אומר לו בחיוך קטן ומחזיר אותו לפוקדור, "תנוח עכשיו." אני מוסיף.
"תודה," אני אומר לאדמונד בחיוך קטן, מנסה שלא להיראות עצוב מידי, "אל תדאג אני אחזור כשנתחזק..." אני מוסיף בחיוך קטן, ומתחיל ללכת לכיוון היציאה, "בהצלחה בהמשך." אני אומר לאדמונד תוך כדי ההליכה.
-
[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
"בהצלחה גם לך." אומר אדמונד, אתה יוצא מהחדר לאחר שהחזרת את טפיג לפוקדור, אתה יורד במדרגות ומוצא את עצמך בלובי, העובדת שרשמה אותך בדלפק מציעה לרפא לך את טפיג ואתה מסכים. לאחר שריפאה לך אותו אתה יוצא ממועדון הקרב ומבחין שזוהי כבר שעת לילה מאוחרת, והירח תפס את מקומו במרכז השמיים.
תוכל ללון במרכז הפוקימונים, האם תלך להתאמן?
[b][u]אדם פרץ[/u][/b]
אתה מכוון את עינית המצלמה על טפיג, חזיר האש שמצא חן בעינייך. "טפיג, חזיר האש, הוא יכול לירות כדורי אש מאפיו, אך כשהוא חולה או עצוב, לא יוצא דבר מעשן." בוקע קול נשי מתכתי מהפוקידע.
"טפיג!" קורא טפיג בקול, מחייך אלייך. נראה שזעמו נרגע.
"אז, במי אתה בוחר? קדימה!" שואלת פרופסור ג'וניפר.
[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
אתה מושיט לליה את ידך, ולאחר היסוס קל היא נענה לך בהסכמה ואוחזת אותה. שניכם מפלסים דרכם למועדון הקרב.
לאחר הליכות תלולות אתם מגיעים לשביל מרוצף באבנים צהובות חומות שעובר דרך בריכת נוי גדולה, שבה פרחי מים שונים. שניכם עוברים בשביל ועומדים מול הבניין. אתה בוחן אותו מקרוב ורואה שגובהו ארבע קומות, בעל חלונות רבים בצבע כחול, במרכזו שלט ועליו פוקדור במרכז דבר הנראה כזירה, שמעוטר מסביבה בצבעים וורוד כחול. מעל דלת הכניסה יש סכך כתום קטן.
ליה נכנסת פנימה ואתה אחרייה. לפנייך לובי צבעוני עם מראה חדשני ושלל מסכים על רוחב הקירות, על המסכים אתה רואה כמה קרבות המתנהלים ברגע זה, ומידע על המאמנים והפוקימונים שלהם.
"שלום, ברוכים הבאים למועדון הקרב." אומרת לפתע אישה שעמדה ליד הכניסה, היא בעלת שיער שחור-כחול. היא לובשת מדים בצבע ירוק בהיר, שעל חולצתה בצד שמאל יש איור של שני פוקדורים מתנגשים, ופיצוץ צבעוני מסביבם.
"בלובי תוכלו לרפא את הפוקימונים שלכם, לנוח, ולסעוד, וכל זה בחינם אם אתם לוקחים חלק בקרבות. בקומה מעלינו יש שלל זירות קרב בהם תוכלו להילחם ולצפות בקרבות של אחרים. בקומה השלישית יש מכון כושר המותאם לפוקימונים ולבני אדם כאחד." היא אומרת בחיוך.
"האם תרצו שאסביר לכם על התנהלות הקרבות?" שואלת.
"כן, ברור." מיד עונה ליה בהתרגשות.
"אוקיי." היא אומרת ומהנהנת "תוכלו להירשם למועדון הקרב כאשר אתם משאיר את פרטייכם בדלפק ששם." היא אומרת ומצביעה לעבר הלובי.
"מועדון הקרב מרכז מאמנים, תוכלו לבחור מאמן להילחם נגדו, או שייבחרו בכם קודם, ותוכלו לבצע בחירה רנדומלית." היא אומרת.
"בלוח שלידך את יכולה לראות אילו מאמנים זמינים לקרב." היא פונה אל ליה ומצביעה על לוח בקיר הקרוב, עם רשימת שמות ממוספרת.
"תוכלו ללמוד מהמאסטר טכניקות לחימה חדשות ולקבל ממנו טיפים בנוסף." היא אומרת.
"אז קדימה, תרצו להירשם?"
-
[QUOTE=IdanOrany;1106019][b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
אתה מושיט לליה את ידך, ולאחר היסוס קל היא נענה לך בהסכמה ואוחזת אותה. שניכם מפלסים דרכם למועדון הקרב.
לאחר הליכות תלולות אתם מגיעים לשביל מרוצף באבנים צהובות חומות שעובר דרך בריכת נוי גדולה, שבה פרחי מים שונים. שניכם עוברים בשביל ועומדים מול הבניין. אתה בוחן אותו מקרוב ורואה שגובהו ארבע קומות, בעל חלונות רבים בצבע כחול, במרכזו שלט ועליו פוקדור במרכז דבר הנראה כזירה, שמעוטר מסביבה בצבעים וורוד כחול. מעל דלת הכניסה יש סכך כתום קטן.
ליה נכנסת פנימה ואתה אחרייה. לפנייך לובי צבעוני עם מראה חדשני ושלל מסכים על רוחב הקירות, על המסכים אתה רואה כמה קרבות המתנהלים ברגע זה, ומידע על המאמנים והפוקימונים שלהם.
"שלום, ברוכים הבאים למועדון הקרב." אומרת לפתע אישה שעמדה ליד הכניסה, היא בעלת שיער שחור-כחול. היא לובשת מדים בצבע ירוק בהיר, שעל חולצתה בצד שמאל יש איור של שני פוקדורים מתנגשים, ופיצוץ צבעוני מסביבם.
"בלובי תוכלו לרפא את הפוקימונים שלכם, לנוח, ולסעוד, וכל זה בחינם אם אתם לוקחים חלק בקרבות. בקומה מעלינו יש שלל זירות קרב בהם תוכלו להילחם ולצפות בקרבות של אחרים. בקומה השלישית יש מכון כושר המותאם לפוקימונים ולבני אדם כאחד." היא אומרת בחיוך.
"האם תרצו שאסביר לכם על התנהלות הקרבות?" שואלת.
"כן, ברור." מיד עונה ליה בהתרגשות.
"אוקיי." היא אומרת ומהנהנת "תוכלו להירשם למועדון הקרב כאשר אתם משאיר את פרטייכם בדלפק ששם." היא אומרת ומצביעה לעבר הלובי.
"מועדון הקרב מרכז מאמנים, תוכלו לבחור מאמן להילחם נגדו, או שייבחרו בכם קודם, ותוכלו לבצע בחירה רנדומלית." היא אומרת.
"בלוח שלידך את יכולה לראות אילו מאמנים זמינים לקרב." היא פונה אל ליה ומצביעה על לוח בקיר הקרוב, עם רשימת שמות ממוספרת.
"תוכלו ללמוד מהמאסטר טכניקות לחימה חדשות ולקבל ממנו טיפים בנוסף." היא אומרת.
"אז קדימה, תרצו להירשם?"[/QUOTE]
"ברור!" אקרא בשמחה ואז ארוץ לדלפק במהירות כדי להירשם לפני ליה וגם כבר להילחם נגד מאמנים שרוצים קרב.
