עידן הפסים- "חלומות"

נו ברור O.o
אבל טכנית יותר קשה להרוג אותם Xd

[QUOTE=Tigraro;1243090]נו ברור O.o
אבל טכנית יותר קשה להרוג אותם Xd[/QUOTE]

רק את אלה עם חסינות העל,כמו וולברין. האישה הבלתי נראית ממש קלה לחיסול-כדור אחד וזהו. בהנחה שמפתיעים אותה.

[b][size="4"][center]חלומות[/center][/size][/b]
המילים 'לילה טוב' היו המילים האחרונות שמלמלתי לעצמי לפניי שעממתי את עיניי במיטה החמימה שבאחוזת אקסבייר.
אף פעם לא נרדמתי מהר כל כך, תמיד מחשבותיי היו טרודות במחשבות על רעב, או על לאן אמדוד מחר.
בחלומי, הופיע איש בעל משקפיי שמש, הוא לבש חליפה משונה, דומה מעט לאותן חליפות שראיתי אצל סייקלופס או סטורם, אך לא אותה חליפה.
''העולם לא ינצח אותנו לעולם!'' הוא צחקק ברשעות ובפראות ''בסופו של דבר, כל התלמידים של פרופסור איקס והוא- ימותו''.
אני מניח שהייתי אומר משהו בסגנון של 'בסוף כולם מתים', אבל זה חלום, כך שאני לא שלטתי בעצמי כל כך וכי הוא חנק אותי מרותק לרצפה הנוקשה.
ניסתי לתקוף אותו, אך אחרי כמה מתקפות ידעתי שהוא כבר יודע שאין לי סיכוי.
כוחו שלו, היה לחזות את העתיד הקרוב, הוא ידע מה אני אעשה במתקפות הבאות לפניי (טוב נו אני תוקף בלי לחשוב, כך שאני אף פעם לא יודע מה אני אעשה).
מאחורייו רחפו שני אנשים- אחד רוח רפאים, שיכולתי להשבע שהפך לנוזל לשנייה וחזר להיות גז.
והשני- אשר נראה רגיל לגמרי, הייתי בטוח שהיד שלו התנתקה מהגוף לרגע.
''הכון לכאוס ואבדון! הקץ לאחוזת אקסבייר!'' חוזה העתידות צרח לאוויר ''אתה היית חיה רעה, ואתה יודע מה עושים לחיות רעות? מרדימים אותן!''
בשלב הזה נשאבתי למערבולת שחורה, בה נראים הפרצופים של השלושה ואת הגוף שלי קורס עם חץ הרדמה בעורף, מת.
החלום השתנה, הפעם הוא היה בתוך מרתף חשוך, צינוק של בית כלא כלשהו.
אני עצמי הייתי רק צופה, לא היה לי חלק בתור דמות מוצקה בחלום.
בתוך הצינוק, ישב לו אדם, עם זקן ארוך תכול-לבנבן, ומעין ברדס, כך שיכולים לראות רק את עיניו האדומות המרושעות שלו.
הברדס והגלימה שלו היו בגוונים של שחור וסגול כהה, כפפות ירוקות היו על ידיו, נעליים ירוקות על רגליו.
הוא הביט למעלה, אל השמיים דרך מעין מסנן גשם, זה מאותם צינוקים שצריך לצאת מהם עם סולם, אבל היו לו תוכניות אחרות בקשר לזה.
הוא הושיט את ידיו לפנים, לפתע מעין חומר כמו ג'לי, בצורת שתי ידיים ענקיות, ירוקות, יצאו מכפפותיו, הוא נתן אגרוף עם יד ימינו, כך גם הג'לי, שפוצץ את אותו מסנן גשם.
הג'לי-ידיים נשאב חזרה לתוכו, הוא שרק.
נמתחת למיטה- שהייתה הפריט היחיד בחדר, יצא מעין אדם קטן, אך עשוי מאותו ג'לי שהוא השתמש בו לפרוץ את המסנן.
הוא נשאב לתוכו, ואז יצא, למעלה, ורץ להביא סולם מדדה בחיפזון, תוך דקה האדם היה בחוץ.
''תתכונן עולם!'' הוא קרא ''עכשיו אני חופשי! כוחותיי התחדשו במשך אותם שבע שנים בצינוק! ואני מוכן להשמיד אותך!''
''הכונו לעלייתו של הוויזארד!'' יכולתי לדעת שהוא חייך תחת הברדס ''במיוחד אתה- קייל ג'ונסון, אתה הראשון שכוחותיי יימחצו אותו!''

איזה פרק יפה.
נראה לי שזה היה חלק מהעבר של טיגרו, אני צודק?
נוסף, עד כמה רחוק זה ראיית העתיד, כי יש דברים שאי אפשר להתכונן אלהים מהר. וגם אם זה רחוק, יש דברים שאי אפשר להתכונן אליהם בכלל.
נניח איך טיגרו לא כיסח אותו בשאגה אימתנית לכל הכיוונים?

פרק יפה,אבל שי קצת עומס של דמויות. תנסה פעמים הבאות לא להציג כל כך הרבה דמויות נפרדות בפרק אחד.

נחמד מאוד, קראתי עכשיו את 2 הפרקים האחרונים.
היה לי מוזר הקטע בסוף פרק 2, פרופסור איקס אמר לו "לא" לשאלה שלו, הרי בהיגיון הפשוט קייל היה אמור להגיב לזה, כמו לשאול "אז מה עושים פה?" או "אז למה קוראים לזה בית ספר?" או משהו כזה, אבל במקום עברת מיד לנושא אחר בלי להתייחס לזה.
יודע איך קוראים לדבר הזה? כתיבה מיותרת. כתיבה שעצם השאלה שלה לא תורמת בכלל, לא לעלילה ולא לפרק. סתם תוספת די מיותרת.
בכ"מ, חוץ מזה ועוד כמה פרטים שוליים(התיאור שלך לא הכי מושלם, אי אפשר להגיד שהוא "כמו ג'לי", זה לא תיאור מספק. נראה כך כאילו אתה עושה עבודה "חפיף" ולא משקיע זמן מחשבה בזה), הסיפור שלך די טוב.
כמובן שעומס הדמויות בפרק הראשון די הציק, אי אפשר לעקוב אחרי כל כך הרבה דמויות, אבל לבסוף אפשר להסתדר מזה. רק תשתדל לא לחזור על זה, זה מוציא את הכיף מהקריאה.
אני אמשיך לקרוא אותו כשיצא פרק חדש, למרות מה שאמרתי.

אני מרגיש מפגר כי הרבה מהדברים לא הבנתי [אוהד]
אולי פעם הבאה אני לא אכתוב פרקים כשאני עייף Xd

לגבי החלום, זה חלום, האנשים לא מוכרים, באותה מידה יכולתי לרשום "שלושה אנשים לא מוכרים", אבל לא רציתי כי יש להם חלק יותר חשוב.
לגבי ה"ג'לי" אני מסכים.
אני אעשה פחות עומס עם הדמויות [רשמתי בטעות אומץ Xddd], תודה שהערתם לי.