-
[quote=dj pon-3;1452100]
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]אתה יוצא מהחדר יחד עם הנער, אחריכם עוקבים שני הפוקימונים החדשים שלכם. "אמם... אוקיי... למרות שלדעתי יהיה מהיר יותר אם נעבוד ביחד" הוא עונה לך, עדיין נשמע לחוץ. הוא עוקב אחריך אל היציאה מהמקום, אתם מתקדמים אל כיוון דרך 120. גראווליט הולך צמוד אל הנער, מסתכל סביב בחשדנות ונשאר קרוב אל מאמנו. מצד שני, גיבל נראת חולמנית מעט. היא הולכת הרבה מאחוריך, מאחורי הנער שגם הולך מאחוריך, מסתכלת מסביב ומקפצת בנחת.
אתם מגיעים אל דרך 120 לאחר שאתם חוצים את כל העיר, אנשים מברכים אתכם לשלום כאשר אתם עוברים על פניהם. ילדים מתלהבים מכם ומהפוקימונים שלכם, כולם אוהבים אתכם. אתה באמת חייל אמיתי עכשיו, נאהב על ידיי העם שלך. כל צומת הלב הזאת עושה לך נחמד. אפילו הנער, שלא אמר דבר מאז שיצאתם מהמפקדה, מחייך אל אנשי העיירה.
לבסוף אתם יוצאים מהעיר, אל דרך 120. הדרך כמו כמעט כל מקום בהואן מלאה בסלעים, אבנים ואדמה. נראת כמו יער אבנים גדול וחם. הפוקימונים שבדרך אמורים להסתתר בין הסלעים. כמובן שליד העיר אין סלעים גדולים מדי, הצבא הזיז אותם כדי למנוע מפוקימונים להסתתר ליד העיר- כדי להגן על התושבים. איפה שאתם נמצאים כרגע יש רק אבנים קטנות. אתם מתקדמים עמוק יותר אל דרך 120, אל האזור המלא בסלעים. שם תוכלו למצוא פוקימונים.
"אם תראה פוקימון אש, תגיד לי" אומר לך הנער שעדיין אפילו את השם שלו אתה לא יודעxd טוב נו, יהיו לך עוד הרבה הזדמנות להכיר אותו יותר טובd:
אתם מתפצלים כאשר אתה רואה אנרגיות חשמל מאחורי סלע מרוחק יותר, זה חייב להיות פוקימון חשמל. אתה מתקרב בזהירות אל הסלע, מנסה לא להיפגע אבל גם לגלות מי הפוקימון המסתורי. הנער ממשיך בחיפושים אחר פוקימוני אש.
אתה מצליח למצוא מקום בו תוכל להתחבא מפוקימון החשמל אבל גם לראות אותו, מאחורי סלע קרוב. אתה יכול לראות כדור ברזל מרחף, בעל מגנט אחד בכל צד שלו. על קצה ראשו יש בורג אחד ובתחתיתו שני ברגים. לפוקימון יש אך ורק עין אחת, גדולה ולבנה בעלת אישון שחור וקטן. הוא מרחף במקום ומשחרר אנרגיה חשמלית לכל מקום [img]http://sprites.pokecheck.org/i/081.gif[/img] גיבל, שמתחבאת יחד איתך, מתחילה לנהום חלושות על פוקימון החשמל.[/spoiler][/quote]
אני טופח קלות על גיבל כמעין סימן של "בהצלחה".
"ברגע שאני טופס מרחק, תתחילי להשתמש עליו בזעם דרקון. תשתדלי להתחמק מהמתקפות שלו ולפגוע בו כמה שיותר." אני אומר חלושות ואז מתחיל לתפוס מרחק ולמצוא מסתור על מת לא להיקלע בקרב ביניהם.
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]אתה משחק גברxd
~~~
אתה מספיק רחוק ממנו איפה שאתה, מאחורי הסלע. גם אם תעוף התקפה אחת לכיוונך הסלע יחסום את ההתקפה. גיבל מתקרבת אל הפוקימון ומתחילה לטעון בפיה אנרגיה סגולה, היא יורה אותה על הפוקימון לאחר מספר שניות, האנרגיה נראת כמו אש סגולה. האש פוגעת בפוקימון, אחד המגנטים שלו מתנגש בסלע שלידו וגורם לחריקה בלתי נסבלת, אתה סותם את אוזניך בכל הכוח כדי לשמוע כמה שפחות את הרעש הזה. גם גיבל נראת סובלת מהרעש, היא מנערת את ראשה במהירות ולא שמה לב לאנרגיה החשמלית העפה לכיוונה מגופו של הפוקימון היריב. האנרגיה פוגעת בה, אבל היא אפילו לא שמה לב לכך. ממשיכה לנער את ראשה ללא הפסקה.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452135][b]סנפאי[/b]
[spoiler]אתה משחק גברxd
~~~
אתה מספיק רחוק ממנו איפה שאתה, מאחורי הסלע. גם אם תעוף התקפה אחת לכיוונך הסלע יחסום את ההתקפה. גיבל מתקרבת אל הפוקימון ומתחילה לטעון בפיה אנרגיה סגולה, היא יורה אותה על הפוקימון לאחר מספר שניות, האנרגיה נראת כמו אש סגולה. האש פוגעת בפוקימון, אחד המגנטים שלו מתנגש בסלע שלידו וגורם לחריקה בלתי נסבלת, אתה סותם את אוזניך בכל הכוח כדי לשמוע כמה שפחות את הרעש הזה. גם גיבל נראת סובלת מהרעש, היא מנערת את ראשה במהירות ולא שמה לב לאנרגיה החשמלית העפה לכיוונה מגופו של הפוקימון היריב. האנרגיה פוגעת בה, אבל היא אפילו לא שמה לב לכך. ממשיכה לנער את ראשה ללא הפסקה.[/spoiler][/quote]
כולה נלחצה לי ת' אחת xd
----------------------
עד כמה שקשה לחשוב עם הרעש הנוראי הזה, עקב האימונים שלי, היכולת להתרכז ולהתמקד במצבים שונים הייתה מפותחת בי למדי, ככה שהצלחתי לנסות לחשוב על תגובה למתרחש.
"גיבל, תשתמשי עליו בטורנדו!" קראתי בקול רם על מנת שגיבל תשמע אותי מבעד לקול המחריד הזה, בתקווה שמגנמייט יתנתק מהסלע והרעש יפסק.
אם זה אכן קורה, אני מורה לה להשתמש גם בזעם דרקון שוב עליו. אם הוא עדיין לא מתנתק, אני מורה לה להשתמש בזעם דרקון על האבן עצמה בתקפה שהיא תיהרס.
-
[quote=dj pon-3;1452100]איתי- התכוונתי באיזו עיר, לא מחוזxd אני פשוט צריכה לדעת איפה המשפחה שלך גרה כי כן אולי תפגוש אותם וזה. גם תצטרך לפרנס אותם וזה... אני צריכה לדעת איפה הבית של הדמות שלך, בקיצור. תמצא עיר נחמדה על המפה ותבחר אותה.
אמם... לא יודעת עד כמה קימונו מתאים... אבל מצד שני, פוקימון זה כן יפניo: אז בסדר. רק תביא לי תמונה אחרת שלו, לא ממש רואים את כולו טוב במה ששלחת.
אה, ולפני שאני שוב שוכחת- תכתוב לי בפרטי מתי שאתה עורך.
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]אתה יוצא מהחדר יחד עם הנער, אחריכם עוקבים שני הפוקימונים החדשים שלכם. "אמם... אוקיי... למרות שלדעתי יהיה מהיר יותר אם נעבוד ביחד" הוא עונה לך, עדיין נשמע לחוץ. הוא עוקב אחריך אל היציאה מהמקום, אתם מתקדמים אל כיוון דרך 120. גראווליט הולך צמוד אל הנער, מסתכל סביב בחשדנות ונשאר קרוב אל מאמנו. מצד שני, גיבל נראת חולמנית מעט. היא הולכת הרבה מאחוריך, מאחורי הנער שגם הולך מאחוריך, מסתכלת מסביב ומקפצת בנחת.
אתם מגיעים אל דרך 120 לאחר שאתם חוצים את כל העיר, אנשים מברכים אתכם לשלום כאשר אתם עוברים על פניהם. ילדים מתלהבים מכם ומהפוקימונים שלכם, כולם אוהבים אתכם. אתה באמת חייל אמיתי עכשיו, נאהב על ידיי העם שלך. כל צומת הלב הזאת עושה לך נחמד. אפילו הנער, שלא אמר דבר מאז שיצאתם מהמפקדה, מחייך אל אנשי העיירה.
לבסוף אתם יוצאים מהעיר, אל דרך 120. הדרך כמו כמעט כל מקום בהואן מלאה בסלעים, אבנים ואדמה. נראת כמו יער אבנים גדול וחם. הפוקימונים שבדרך אמורים להסתתר בין הסלעים. כמובן שליד העיר אין סלעים גדולים מדי, הצבא הזיז אותם כדי למנוע מפוקימונים להסתתר ליד העיר- כדי להגן על התושבים. איפה שאתם נמצאים כרגע יש רק אבנים קטנות. אתם מתקדמים עמוק יותר אל דרך 120, אל האזור המלא בסלעים. שם תוכלו למצוא פוקימונים.
"אם תראה פוקימון אש, תגיד לי" אומר לך הנער שעדיין אפילו את השם שלו אתה לא יודעxd טוב נו, יהיו לך עוד הרבה הזדמנות להכיר אותו יותר טובd:
אתם מתפצלים כאשר אתה רואה אנרגיות חשמל מאחורי סלע מרוחק יותר, זה חייב להיות פוקימון חשמל. אתה מתקרב בזהירות אל הסלע, מנסה לא להיפגע אבל גם לגלות מי הפוקימון המסתורי. הנער ממשיך בחיפושים אחר פוקימוני אש.
אתה מצליח למצוא מקום בו תוכל להתחבא מפוקימון החשמל אבל גם לראות אותו, מאחורי סלע קרוב. אתה יכול לראות כדור ברזל מרחף, בעל מגנט אחד בכל צד שלו. על קצה ראשו יש בורג אחד ובתחתיתו שני ברגים. לפוקימון יש אך ורק עין אחת, גדולה ולבנה בעלת אישון שחור וקטן. הוא מרחף במקום ומשחרר אנרגיה חשמלית לכל מקום [img]http://sprites.pokecheck.org/i/081.gif[/img] גיבל, שמתחבאת יחד איתך, מתחילה לנהום חלושות על פוקימון החשמל.[/spoiler][/quote]
הבנתי לגבי איזה עיר פשוט לא יודע כנראה שכחתי וידעתי מה רציתי לכתוב.
בכל אופן, החלפתי תמונה אבל של משהו אחר, אני פשוט לא מוצא משהו נורמלי. (התמונה עד כדי כך חשובה?)
-
[quote=dj pon-3;1451650]איתי- אמם... זה בסדר, רק לא התיחסת לכל ההערות שלי. תכתוב איפה נולדת ואיפה כרגע הדמות שלך והמשפחה שלה גרים. וגם כמובן את התמונה, צריך לערוך. חוץ מזה אתה בסדר, תערוך ואכתוב לך התחלה.
מונסטר- אמם.... טוב, האמת יש לי הרבה מאוד דברים שהפריעו לי... אני אכתוב לך עליהם לפי הסדר: קודם כל, השם. מונטסר...? זה קצת מרושע לקרוא לבנאדם מונסטר... גם לא הסברת ברקע למה קראו לו ככה. לפחות אם הייתה לך סיבה טובה...
הדבר השני זה מה שהכי הכי הפריע לי- אמם... למה שמת לי גיי ערום?@~@ זאת הטרלה? כי אם כן, זה לא ממש מצחיק. תביא תמונה נורמאליתxd
עכשיו האופי- זה לא אופי. זה חלק מהרקע. באופי אני רוצה להבין את תכונות האופי שלו. לא דברים שהוא עשה בחיים שלו. לא אכפת לי שתתיחס לרקע כשאתה כותב את האופי שלך, תכתוב דוגמאות ממנו או וואטבר אבל תכתוב באמת אופי אמיתי.
והדבר הכי גדול- הרקע. קודם כל, לא ממש הבנתי אותוxd הניסוחים שלך מאוד לא ברורים... היו משפטים שניחשתי מה הפירוש שלהםxd גם באופי זה כך, אגב. ובקשר לרקע עצמו: אחד ביפנית זה איצ'י, וגם למה לקרוא ככה לילד? זה לא מרושע? אני מבינה שהוא ראשון... אבל עדיין, למה? דווקא בגלל שהוא ראשון מגיע לו שם אמיתי, לא? אותו הדבר בנוגע למונסטר, למה? לא הסברת בכלל למה, אפילו לא ניסית.
בפסקה השנייה כתבת שהוא מתבייש כל הזמן, אבל למה הוא מתבייש? מה גרם לו להרגיש ככה? זה מרגיש לי מאוד מחורר. קשה לי להאמין שהוא פשוט קם בבוקר מבוייש ואפילו לא היה מוכן להתקרב לציפור. שאגב, גם בקשר לזה יש לי דברים להעיר. פוקימונים זה לא פיות קטנות שמפזרות נצנצים בכל מקום- זאת מפלצת פרא מסוכנת מאוד. בהתחלה כתבת ששני ההורים הולכים אל תוך היער לחפש אוכל, זה מאוד מסוכן. הם יכולים להאכל או סתם לההרג. זה שכתבתי ברקע שהפוקימונים פחות מסוכנים זה כי אנשים יכולים להגן על עצמם עם פוקימונים. אבל כשזוג נערים פשוטים ללא הגנה יוצאים לבדם אל מחוץ לעיר בדרך כלל זה אומר שהם לא יחזרו. היגיון פשוט. בנוסף, בקשר לפידג'ים, אני מבינה שפידיג'י רחוב קטן לא חייב להיות מפלצת פרא. אבל עדין, זה אומר להרגיל ילדים קטנים לפוקימוני פרא מה שעלול לפגוע בהם בעתיד. תחשוב אם אתה מעוניין בדבר כזה.
בפסקה השלישית דווקא אהבתי את הרעיון שהדמות שלך רוצה לטייל בעולם ולחקור. והאמת אין לי מה להעיר, ממה שהבנתי בפסקה זה נראה לי בסדר גמורd: סיבה מעניינת להיות בצבא, מקורית כזאת.
ודבר אחרון חביב- הטיזר אני המצאתי>.> רק את הדמויות לקחתי מהמנגה אבל הם עם שינויים קטנים.
מקווה שיהיה לך כוח לערוך ולסדר את הטופס לפי מה שרשמתי. ניסיתי לא להישמע מעצבנת, מקווה שהצליח.
[b]עמית[/b]
[spoiler]אם זה מפריע לך לא אגידo: עד שאשכח :מוחע:
~~~
"בסדר. בסדר. אעזור לך. אבל אנחנו חייבים למהר, אני צריך למצוא את הפוקימונים והחברה שלי..." הוא מודיע וניגש אל הפוקימון המוזר שלו:"רורו, תחזרי" הוא אומר לפוקימון ומחזיר אותו אל תוך פוכדור צבעוני במיוחד. הוא לא מסובב את המפתח לפני הפתיחה, בעצם- אין לו מפתח! הפוכדור נפתח לבד ונסגר לבד. מחזיר את הפוקימון לתוכו במהירות. צבעו של הפוכדור גם לא אפור. הוא אדום ולבן. החלק העליון אדום והחלק התחתון לבן. הוא מכניס את הפוכדור לתיקו ומוציא במקומו פוכדור זהה אותו הוא פותח בלי שום בעיות. הפעם הפוקימון שיצא מתוך הפוכדור מוכר, זאב גדול, אפור ויפה [img]http://sprites.pokecheck.org/i/262.gif[/img] זהו מיגטינה(או איך שלא מאייתים את השם של הפוקימון הזה). אתה יכול לראות שפרוותו מסורקת ומסודרת בצורה מדהימה, אף פעם לא ראית פוקימון מושקע כל כך. אפשר לראות שהמאמן הזה מטפל טוב מאוד בפוקימון שלו. "נהנה, אנחנו מחפשים אחר ציפור אופל. אני לא יודע בדיוק איזו, אבל האפשרויות שלנו לא גדולות. זה יכול להיות מוקרוו או הונצ'קרוו. זה פוקימון שמתקיף בני אדם, אז חפשי במקומות עם ריחות של בני אדם" הוא מורה לפוקימון הזאב היפהפה. כתגובה הפוקימון מהנהן ומתחיל לרחרח את האדמה, מתקדם באיטיות בהמשך הכיוון בו התקדמת אל תוך היער. אתה, עדיין אוחז בפיל, והנער עוקבים אחריו:"נהנה שלי טובה במציאת דברים. היא תמצא לך את הפוקימון בלי בעיה!" הנער מתחיל להשוויץ בפוקימון שלו תוך כדי הליכה.[/spoiler]
[/quote]
שאני כותב: "אמרתי בלחש לעצמי" זה רמז עבה לזה שאני רוצה שהדמות שאני מדבר איתה תישמע אותי אבל היא לא הייתה צריכה לשמוע את זה... ככה את יכולה לפתוח את העלילה לדיאלוגים מגניבים, כי הוא שומע אותי אומר משהוא שהוא לא היה אמור לשמוע.... אחרת הייתי פשות כותב "חשבתי לעצמי" -__-
_______________
"פוקדור מוזר" אלחש לעצמי בשקט "אז נעקוב אחריו" אשאל את הילד מולי "מעולה!" אגיד בשמחה ואקח את פיל בידיים כדי שנהיה יותר מהירים "אז יש לך עוד שאלות" אשאל אותו
-
איתי... אני לא מבינה למה אתה לא יכול להודיע לי על כל זה בפרטי... אתה לא חייב להספים...
ובקשר לטופס, אתה רוצה עזרה בבחירת התמונה?xd
[b]ג'יגלה[/b]
[spoiler]היו לך שתי מילים בלשון נקבהo^o
~~~
גיבל פותח את פיה, מרימה את ידיה באוויר. מולה מתחילה להתגבש מערבולת קטנה מרוח, המערבולת עפה במהירות אל פוקימון החשמל, מכניסה אותו לתוכה. הרעש נפסק אך המאגנמייט מצליח לרחף אל מחוץ למערבולת, מתרחק ממנה בזמן שהיא לאט לאט נעלמת. הוא שולח עוד מכת חשמל אל גיבל, זה לא מזיז לה. אפילו לפני שמאגנמייט מסיים את ההתקפה שלו היא מתחילה לטעון את זעם הדרקון שלה, יורה אותו ופוגעת ישירות במאגנמייט. הוא כבר מתחיל להראות עייף. אתה מזהה זאת לפי כך שהוא מתקשה להישאר באזור גבוה באוויר ועינו מתחילה להיסגר. מצד שני, גיבל נראת רעננה לגמרי.[/spoiler]
[b]עמית[/b]
[spoiler]מה כבר יש לו להגיד לך?@~@
~~~
אתה עדיין מחזיק את פיל. שניכם עוקבים יחד עם הנער אחר הפוצ'יאנה הגדולה.
"אמם... כן..." הוא מתחיל לענות לשאלתך:"כשחיפשת כאן את הציפור ראית ילדה לבושה בבגדים כחולים מסתובבת כאן, אולי עם מיוטו יחד איתה?"[/spoiler]
-
[QUOTE=DJ Pon-3;1452583]
[b]ג'יגלה[/b]
[spoiler]היו לך שתי מילים בלשון נקבהo^o
~~~
גיבל פותח את פיה, מרימה את ידיה באוויר. מולה מתחילה להתגבש מערבולת קטנה מרוח, המערבולת עפה במהירות אל פוקימון החשמל, מכניסה אותו לתוכה. הרעש נפסק אך המאגנמייט מצליח לרחף אל מחוץ למערבולת, מתרחק ממנה בזמן שהיא לאט לאט נעלמת. הוא שולח עוד מכת חשמל אל גיבל, זה לא מזיז לה. אפילו לפני שמאגנמייט מסיים את ההתקפה שלו היא מתחילה לטעון את זעם הדרקון שלה, יורה אותו ופוגעת ישירות במאגנמייט. הוא כבר מתחיל להראות עייף. אתה מזהה זאת לפי כך שהוא מתקשה להישאר באזור גבוה באוויר ועינו מתחילה להיסגר. מצד שני, גיבל נראת רעננה לגמרי.[/spoiler]
[/QUOTE/]
אני מורה לגיבל שוב להשתמש עליו בזעם דרקון עד שהוא מתעלף ובמידה והוא עושה את הרעש ההוא שוב להשתמש שוב בטורדנו~
-
[b]ג'יגלה[/b]
[spoiler]גיבל יורה עליו פעם נוספת התקף זעם דרקון. הפוקימון מנסה לחשמל אותה בכל כוחו, אבל ללא הצלחה. אחרי הכל, גיבל ידועה ביכולותיה לספוג כל התקפת חשמל שהיא בלי להיפגע. חוץ ממנה והתפתחותיה יש רק עוד שני פוקימוני אש שחולקים יכולת מיוחדת כזאת. מיוחד ביותר.
הפוקימון נשכב על האדמה, לא זז ממקומו ורק ממצמץ אל כיוון השמיים.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452593][b]ג'יגלה[/b]
[spoiler]גיבל יורה עליו פעם נוספת התקף זעם דרקון. הפוקימון מנסה לחשמל אותה בכל כוחו, אבל ללא הצלחה. אחרי הכל, גיבל ידועה ביכולותיה לספוג כל התקפת חשמל שהיא בלי להיפגע. חוץ ממנה והתפתחותיה יש רק עוד שני פוקימוני אש שחולקים יכולת מיוחדת כזאת. מיוחד ביותר.
הפוקימון נשכב על האדמה, לא זז ממקומו ורק ממצמץ אל כיוון השמיים.[/spoiler][/quote]
צא פוכדור!! Xddd
-------------------
אני זורק עליו את הפוכדור (?) או מכניס אותו בכל דרך אחרת שהיא לפוכדור.
-
[b]ג'יגלה[/b]
[spoiler]אתה פותח את הפוכדור וזורק אותו. המאגנמייט נכנס לתוכו והפוכדור נסגר, אתה עדיין חייב לנעול אותו כדי למנוע מהמאגנמייט לברוח.
"גי~ גי~ גי~" גיבל נשמעת דיי מרוצה מעצמה. היא ניגשת אל הפוכדור, מרימה אותו ומביאה אותו לך.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452597][b]ג'יגלה[/b]
[spoiler]אתה פותח את הפוכדור וזורק אותו. המאגנמייט נכנס לתוכו והפוכדור נסגר, אתה עדיין חייב לנעול אותו כדי למנוע מהמאגנמייט לברוח.
"גי~ גי~ גי~" גיבל נשמעת דיי מרוצה מעצמה. היא ניגשת אל הפוכדור, מרימה אותו ומביאה אותו לך.[/spoiler][/quote]
אני ממהר לנעול את הפוכדור. לאחר שאני עושה זאת, אני מלטף את ראשה של גיבל ומשבח אותה.
"כל הכבוד, גיבל. את מוכנה לעוד קרב?" אני שואל אותה ולאחר מכן יוצא להמשיך לחפש פוקימון חשמל נוסף.
-
[B]ג'יגלה[/B]
[SPOILER]"גי~ גי~" היא עונה לשיבוחים שלך, לאחר שאתה סוגר טוב טוב את הפוכדור. גיבל מהנהנת, ואתם חוזרים לחיפושים.
חם לך, אתה כבר מתחיל להיות צמא. לא התרחקת יותר מדי מהעיירה אבל האזור חם ויבש. זה לא נראה שכל זה מפריע לגיבל, כמצופה מפוקימוני הדרקון הבלתי מנוצחים. הנער נלחם נגד פוקימון אש כלשהו לא רחוק מכם. אתה יכול לשמוע אותו צועק פקודות לגראווליט שלו ואת קולות הלחימה של אש נגד אש. אבל אין לך זמן להתעמק בזה, אתה מגלה פוקימון חדש! צורתו מזכירה לטאה, לטאה קטנטנה ואדמדמה. יותר אפילו לכיוון הכתום מאשר אדום, היא מתהלכת על שניים בין סלע לסלע. נראת רגועה למדי. על קצה זנבה הארוך והכתום דולקת מדורה קטנה, אך מתאים לגודלה של הלטאה [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/004.gif[/IMG] אתה ישר מזהה פוקימון זה, זהו צ'ארמנדר. אחד הפוקימונים הנדירים והמיוחדים ביותר בהואן. למרות שזהו פוקימון אש הוא נחשב בצבא הואן כפוקימון דרקון. הוא מקבל אימונים מיוחדים עוד מרמה נמוכה וכאשר מגיע לרמתו הגבוהה ביותר- צ'אריזרד. הוא נשלח לחיילים מנוסים במיוחד הבילו את רוב חייהם בצבא בלמידה בשליטה בפוקימוני דרקון מעופפים. למרות שזהו פוקימון אש ולא חשמל יהיה חבל מאוד לפספס אותו.
"גי!" גיבל מכינה את עצמה לקרב.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1452603][b]ג'יגלה[/b]
[spoiler]"גי~ גי~" היא עונה לשיבוחים שלך, לאחר שאתה סוגר טוב טוב את הפוכדור. גיבל מהנהנת, ואתם חוזרים לחיפושים.
חם לך, אתה כבר מתחיל להיות צמא. לא התרחקת יותר מדי מהעיירה אבל האזור חם ויבש. זה לא נראה שכל זה מפריע לגיבל, כמצופה מפוקימוני הדרקון הבלתי מנוצחים. הנער נלחם נגד פוקימון אש כלשהו לא רחוק מכם. אתה יכול לשמוע אותו צועק פקודות לגראווליט שלו ואת קולות הלחימה של אש נגד אש. אבל אין לך זמן להתעמק בזה, אתה מגלה פוקימון חדש! צורתו מזכירה לטאה, לטאה קטנטנה ואדמדמה. יותר אפילו לכיוון הכתום מאשר אדום, היא מתהלכת על שניים בין סלע לסלע. נראת רגועה למדי. על קצה זנבה הארוך והכתום דולקת מדורה קטנה, אך מתאים לגודלה של הלטאה [img]http://sprites.pokecheck.org/i/004.gif[/img] אתה ישר מזהה פוקימון זה, זהו צ'ארמנדר. אחד הפוקימונים הנדירים והמיוחדים ביותר בהואן. למרות שזהו פוקימון אש הוא נחשב בצבא הואן כפוקימון דרקון. הוא מקבל אימונים מיוחדים עוד מרמה נמוכה וכאשר מגיע לרמתו הגבוהה ביותר- צ'אריזרד. הוא נשלח לחיילים מנוסים במיוחד הבילו את רוב חייהם בצבא בלמידה בשליטה בפוקימוני דרקון מעופפים. למרות שזהו פוקימון אש ולא חשמל יהיה חבל מאוד לפספס אותו.
"גי!" גיבל מכינה את עצמה לקרב.[/spoiler][/quote]
"היי, ריוגאמינה, אני תופס פה אחד מסוג אש!" אני מודיע לו בצעקה תוך כדי שאני דואג להתרחק ולתפוס מחסה.
"גיבל, השתמשי בזעם דרקון ואז בטורנדו! תשתדלי גם להתחמק מהמתקפות שלו!" אני קורא.
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]"מה אמרת?!" זה לא נראה ששותפך שמע את מה שאמרת. ואין לך כל כך טעם להתחבא, הפוקימון כבר ראה אותך ואת גיבל כאשר שמע אותך צועק. הוא לא מתקיף, הוא מתחיל לברוח. אתה נותן לגיבל את הפקודות שלה, היא יורה את אנרגיה הדרקון הסגולה שלה על הפוקימון לפני שהוא מספיק לברוח יותר מדי. זה לא נראה שהוא נפגע מההתקפה יותר מדי מכיוון שהיה רחוק ממנה, אם הייתם מחכים שנייה יותר ההתקפה כבר לא הייתה פוגעת בו. הוא ממשיך לברוח לאחר מספר שניות של המתנה, בהן הוא נאבק להתגבר על הכאב. הזמן הזה מספיק בשביל שגיבל תספיק להכין את הטורנדו שלה, היא משחררת אותו והוא פוגע בצ'ארמנדר הקטן. תופס אותו ומערבל אותו מספר דקות בתוכו. לאחר התקפה זו נופל צ'ארמנדר על בטנו, לא זז. האש שעל זנבו עדיין בוערת- הוא לא מת.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452668][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"מה אמרת?!" זה לא נראה ששותפך שמע את מה שאמרת. ואין לך כל כך טעם להתחבא, הפוקימון כבר ראה אותך ואת גיבל כאשר שמע אותך צועק. הוא לא מתקיף, הוא מתחיל לברוח. אתה נותן לגיבל את הפקודות שלה, היא יורה את אנרגיה הדרקון הסגולה שלה על הפוקימון לפני שהוא מספיק לברוח יותר מדי. זה לא נראה שהוא נפגע מההתקפה יותר מדי מכיוון שהיה רחוק ממנה, אם הייתם מחכים שנייה יותר ההתקפה כבר לא הייתה פוגעת בו. הוא ממשיך לברוח לאחר מספר שניות של המתנה, בהן הוא נאבק להתגבר על הכאב. הזמן הזה מספיק בשביל שגיבל תספיק להכין את הטורנדו שלה, היא משחררת אותו והוא פוגע בצ'ארמנדר הקטן. תופס אותו ומערבל אותו מספר דקות בתוכו. לאחר התקפה זו נופל צ'ארמנדר על בטנו, לא זז. האש שעל זנבו עדיין בוערת- הוא לא מת.[/spoiler][/quote]
אני מנסה לזרוק עליו את הפוכדור. אם זה מצליח אני ממהר לנעול אותו ולגשת אל ריוגאמינה ולהודיע לו שלכדתי פוקימון אחד מסוג אש ואחר כך חוזר לחפש פוקימוני חשמל. אם הוא לא נלכד בפוכדור, אני מורה לגיבל להשתמש שוב במערבולת ואז אנסה שוב ללכוד אותו ולהודיע לריוגאמינה על לכידתו.
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]אתה כל הזמן שוכח לפתוח את הפוכדור לפניxd
~~~
אתה פותח את הפוכדור וזורק אותו על הפוקימון. הפוכדור פוגע, והפוקימון נכנס לתוכו. אתה ממהר לסגור את הפוכדור לאחר הזריקה, סוגר אותו היטב היטב ומכניס אותו לתיקך יחד עם הפוכדור של מאגנמייט. אין לך צורך ללכת אל הנער(אני בכוונה לא משתמשת בשם משפחה שלו, כי זה מעצבן אותי לכתובxd ככה אני אקרא לו עד שתדע את השם הפרטי שלו) מכיוון שהוא בא אליך. הוא נראה מאוד לחוץ, למרות שמצד שני- לא ממש יצא לך לראות אותו רגוע לגמרי. "מ-מ-מ-מ-מ-מ-מ-מ....!" הוא מנסה להגיד לך משהו, אבל עם כל הגמגומים וההתנשפויות שלו אתה לא מבין דבר. אתה שם לב שהוא גם ללא הגראווליט שלו. "מ-מ-מ-מישהי!!!" אתה מצליח להבין מילה אחת. "יש מישהי על האדמה שם! אני לא יודע.... אני לא י-יודע א-אם היא מתה או ל-לא!!!" הוא מצליח להעביר לך את המשפט, נעצר להתנשף. הוא נראה מאוד לחוץ מהסיטואציה. אפילו לחוץ מדי...
"גי...?" גיבל ניגשת אליך, מסתכלת עליך ואז על הנער. היא נראת מבולבלת.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452675][b]סנפאי[/b]
[spoiler]אתה כל הזמן שוכח לפתוח את הפוכדור לפניxd
~~~
אתה פותח את הפוכדור וזורק אותו על הפוקימון. הפוכדור פוגע, והפוקימון נכנס לתוכו. אתה ממהר לסגור את הפוכדור לאחר הזריקה, סוגר אותו היטב היטב ומכניס אותו לתיקך יחד עם הפוכדור של מאגנמייט. אין לך צורך ללכת אל הנער(אני בכוונה לא משתמשת בשם משפחה שלו, כי זה מעצבן אותי לכתובxd ככה אני אקרא לו עד שתדע את השם הפרטי שלו) מכיוון שהוא בא אליך. הוא נראה מאוד לחוץ, למרות שמצד שני- לא ממש יצא לך לראות אותו רגוע לגמרי. "מ-מ-מ-מ-מ-מ-מ-מ....!" הוא מנסה להגיד לך משהו, אבל עם כל הגמגומים וההתנשפויות שלו אתה לא מבין דבר. אתה שם לב שהוא גם ללא הגראווליט שלו. "מ-מ-מ-מישהי!!!" אתה מצליח להבין מילה אחת. "יש מישהי על האדמה שם! אני לא יודע.... אני לא י-יודע א-אם היא מתה או ל-לא!!!" הוא מצליח להעביר לך את המשפט, נעצר להתנשף. הוא נראה מאוד לחוץ מהסיטואציה. אפילו לחוץ מדי...
"גי...?" גיבל ניגשת אליך, מסתכלת עליך ואז על הנער. היא נראת מבולבלת.[/spoiler][/quote]
"מה?!" אני קורא, העובדה שהוא חושב שיש סיכוי שהיא מתה היא המלחיצה בכל העניין. "איפה היא?" אני אומר ונותן לו להוביל אותי אליה בעודי נושך קלות את שפתיי.
'ברצינות, איך הוא מתכוון להיות חייל אם הוא בקושי יכול לדבר במצבי לחץ?' אני חושב לעצמי.
-
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]"א-אני ארא... אראה לך" הוא עונה וישר מתחיל להוביל אותך. גיבל מקפצת אחריכם, היא היחידה שנראת מרוצה מעניין ההתקדמות שלכם.
הנער מוביל אותך אל מקום ליד אבן גדולה, היא עושה צל על נערה הלבושה בבגדים מוזרים וכחולים, היא שוכבת על גבה. לידה יושב הגראווליט של הנער. [URL="http://25.media.tumblr.com/tumblr_m6rtouRt6e1r64e4zo7_1280.jpg"]קליק[/URL]. על יד הנערה עומד תיק גב צהוב. אתה נרגע לראות שהחזה שלה זז למעלה ומלטה- היא לא מתה.
"מצאתי אותה שוכבת באמצע שום מקום... אז הזזתי אותה למקום עם צל... אני מקווה שלא איחרתי!" הנער מסביר לך.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1452678][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"א-אני ארא... אראה לך" הוא עונה וישר מתחיל להוביל אותך. גיבל מקפצת אחריכם, היא היחידה שנראת מרוצה מעניין ההתקדמות שלכם.
הנער מוביל אותך אל מקום ליד אבן גדולה, היא עושה צל על נערה הלבושה בבגדים מוזרים וכחולים, היא שוכבת על גבה. לידה יושב הגראווליט של הנער. [url="http://25.media.tumblr.com/tumblr_m6rtourt6e1r64e4zo7_1280.jpg"]קליק[/url]. על יד הנערה עומד תיק גב צהוב. אתה נרגע לראות שהחזה שלה זז למעלה ומלטה- היא לא מתה.
"מצאתי אותה שוכבת באמצע שום מקום... אז הזזתי אותה למקום עם צל... אני מקווה שלא איחרתי!" הנער מסביר לך.[/spoiler][/quote]
"אם יש לך מים תוציא אותם." אני קורא. אני מביט לכל עבר, מחפש פוקימון, סימנים לפוקימון או לכל סכנה שהייתה שם ומכין את עצמי למקרה ותהייה אחת כזו.
אם אני לא רואה סימנים כאלה ניגש אל הנערה ומנסה לדבר איתה, לראות אם היא בהכרה בעזרת לצעוק דברים ולראות אם היא מגיבה לזה.
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]"אין לי מים..." ממלמל הנער. אתה מסתכל סביב, אתה לא רואה שום דבר. גיבל וגראווליט גם כן שומרים עליכם, הם אמורים לשים לב מתי שמישהו מתקרב- במיוחד גראווליט, לכן אתה מרשה לעצמך להתעלם לרגע מהסביבה ולגשת אל הנערה. אתה מנסה לדבר איתה ולצעוק אליה ולאחר מספר דקות של ניסיונות היא פותחת את עיניה:"אמם..." היא מרימה את ידה הימנית ומשפשפת את עיניה הימנית:"מי אתה...?" היא שואלת לאחר שהיא מזיזה את היד מהעין שלה, נעזרת בה כדי להתיישב במקום.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452684][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"אין לי מים..." ממלמל הנער. אתה מסתכל סביב, אתה לא רואה שום דבר. גיבל וגראווליט גם כן שומרים עליכם, הם אמורים לשים לב מתי שמישהו מתקרב- במיוחד גראווליט, לכן אתה מרשה לעצמך להתעלם לרגע מהסביבה ולגשת אל הנערה. אתה מנסה לדבר איתה ולצעוק אליה ולאחר מספר דקות של ניסיונות היא פותחת את עיניה:"אמם..." היא מרימה את ידה הימנית ומשפשפת את עיניה הימנית:"מי אתה...?" היא שואלת לאחר שהיא מזיזה את היד מהעין שלה, נעזרת בה כדי להתיישב במקום.[/spoiler][/quote]
"אני משומרי העם." אני עונה לה במהירות, גאה בליבי על כך שאני יכול להגיד את המילים האלו. "ומי את?"
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]"גם אני!" הנער אומר זאת לאחר שאתה עונה מי אתה. נראה שגם לו חשוב שהנערה תדע שהוא שומר עם~
"אני ספיר... אפשר מים?" היא עונה לשאלתך ומוסיפה אחת משלה. אין לך מים וגם לא לנער.
"את יכולה לקום? נעזור לך לחזור אל העיירה. אני בטוח ששם יתנו לך קצת מים" מציע הנער.
"אמם... אוקיי. אני אצטרך גם קצת לפוקימונים שלי... אה, ודרך אגב, מה זה שומרי עם?" היא אומרת את כל זה תוך כדי שהיא לוקחת את תיקה ומתחילה לחטט בו. היא לא מוציאה כלום.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452686][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"גם אני!" הנער אומר זאת לאחר שאתה עונה מי אתה. נראה שגם לו חשוב שהנערה תדע שהוא שומר עם~
"אני ספיר... אפשר מים?" היא עונה לשאלתך ומוסיפה אחת משלה. אין לך מים וגם לא לנער.
"את יכולה לקום? נעזור לך לחזור אל העיירה. אני בטוח ששם יתנו לך קצת מים" מציע הנער.
"אמם... אוקיי. אני אצטרך גם קצת לפוקימונים שלי... אה, ודרך אגב, מה זה שומרי עם?" היא אומרת את כל זה תוך כדי שהיא לוקחת את תיקה ומתחילה לחטט בו. היא לא מוציאה כלום.[/spoiler][/quote]
'הא? מי לעזאזל לא יודע מי אלה שומרי העם?' אני חושב לעצמי.
"אנחנו חיילים שאחראיים על ביטחון התושבים." אני עונה לה במהירות, למרות שאולי הסיבה לשאלה המוזרה הזו היא מה שעבר עליה, בכל זאת מעין תחושת בטן מוזרה מתחילה להתעורר בי מהשאלה הזו, מעין תחושה של חשד.
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]"כן... ככה ניחשתי. אז אתם בעצם המשטרה" היא מסיימת לחטט בתיקה ומניחה אותו על גבה. לאחר מכן נעמדת, למרות שהיא כבר נשמעת בסדר גמור אתה יכול לראות שקשה לה לעמוד. לאחר שהיא סוף סוף מצליחה לעמוד על רגליה, היא נשענת על הסלע. היא בהחלט לא נראת בסדר:"טוב, בואו נמהר ללכת... לעיירה שלכם... אמם... איך אמרתם שקוראים לה?" הנער עונה לה. "סוטופוליס...? ואוו... באמת עפתי רחוק... אחר כך כדאי שאתקשר לאבא ורובי ולבדוק שגם הם בסדר" היא אומרת, יותר לעצמה מאשר לכם.
"תגיד, היא לא נראת לך קצת מוזרה...?" הנער לוחש לך, הוא ממש מתקרב אליך וממלמל לך את המשפט בתוך האוזן.[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452689][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"כן... ככה ניחשתי. אז אתם בעצם המשטרה" היא מסיימת לחטט בתיקה ומניחה אותו על גבה. לאחר מכן נעמדת, למרות שהיא כבר נשמעת בסדר גמור אתה יכול לראות שקשה לה לעמוד. לאחר שהיא סוף סוף מצליחה לעמוד על רגליה, היא נשענת על הסלע. היא בהחלט לא נראת בסדר:"טוב, בואו נמהר ללכת... לעיירה שלכם... אמם... איך אמרתם שקוראים לה?" הנער עונה לה. "סוטופוליס...? ואוו... באמת עפתי רחוק... אחר כך כדאי שאתקשר לאבא ורובי ולבדוק שגם הם בסדר" היא אומרת, יותר לעצמה מאשר לכם.
"תגיד, היא לא נראת לך קצת מוזרה...?" הנער לוחש לך, הוא ממש מתקרב אליך וממלמל לך את המשפט בתוך האוזן.[/spoiler][/quote]
"כן..." אני עונה לו.
"תגידי, אכפת לך להגיד לנו מה קרה לך?" אני שואל, אני מנסה לשאול את זה בטון רגוע על מנת לא להלחיץ אותה, למרות שתשובה לא הגיונית תגביר את החשד שלי כעת.
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]"אמם... כל מה שאני זוכרת זה שאיבדתי את חבר שלי ורוב הפוקימונים שלנו בהוריקן... ואז מצאתי את עצמי כאן... למה כל כך חם כאן...? לא זכור לי שהיה מקום כזה ליד עיר סוטופוליס..."[/spoiler]
-
[quote=dj pon-3;1452697][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"אמם... כל מה שאני זוכרת זה שאיבדתי את חבר שלי ורוב הפוקימונים שלנו בהוריקן... ואז מצאתי את עצמי כאן... למה כל כך חם כאן...? לא זכור לי שהיה מקום כזה ליד עיר סוטופוליס..."[/spoiler][/quote]
"הוריקן?" אני אומר מעט מופתע. לאחר כמה שניות של עיכול העניין אני ממשיך לשאול אותה "מאיפה את?"
-
[B]איתי[/B]
[SPOILER]את הדף רשומים אביא לך בהמשך. פשוט אין לי ממש כוח להכין אותו עכשיוXD
~~~
הכרכרה נעצרת. סוף כל סוף הגעת לעיר אורטיק. אחרי כל כך הרבה חילופי כרכרות אתה נפרד מהמסע הארוך, הצפוף והמייגע שעל הכרכרה ומגיע לעיר אורטיק, המקום בו תתחיל את חייך כחייל אמיתי במחוז ג'וטו. אתה עובר את שני פוקימוני האבן הענקיים הסוחבים את הכרכרה [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/111.gif[/IMG] וממשיך אל תוך העיר. אתה עובר על פני האנשים הפשוטים והבתים האפורים והקטנים אל כיוון בנין גדול ולבן- מפקדת שומרי העם של העיר אורטיק.
אתה נכנס אל תוך המבנה, לא יכול שלא להתרגש מהמעשה- פעם ראשונה שלך כחייל אמיתי בתוך מפקדת אמיתית. המקום מבפנים נראה לא פחות מכובד מהמראה החיצוני שלו, קירות לבנים ויפים עליהם תלויים המוני תמונות של חיילים- כנראה כל מי שעובד או עבד במפקדה זו.
"איך אפשר לעזור לך?" אישה היושבת מול דלפק הצמוד לכניסה פונה אליך. היא לובשת את המדים של חייל ג'וטו. אתה מוציא מכיסך את תג חייל ג'וטו החדש שלך יחד עם המכתב שקיבלת מהמפקד לשעבר שלך מהאימונים. במכתב מצוין שהוזמנת במיוחד לעיר אורטיק, שם תעבוד תחת המפקד כוהן. החיילת קוראת את המכתב ומחזירה לך אותו:"לך למשרד ששם" היא מורה לך ומצביעה על אחת הדלתות החומות הנמצאות בהמשך המבנה. אתה ניגש אל הדלת עליה היא הצביעה ודופק. "היכנס" קול גברי נשמע מתוך החדר ואתה פותח את הדלת. אתה נכנס אל תוך חדר בעל קירות חומים, ממש מול הדלת נמצא חלון אחד המראה מבנה הנמצא מאחורי המפקדה. על כל כמעט כל חלק קיר נמצא ארוך ספרים בעל דלתות שקופות החושפות אוסף גדול של ספרים שונים. המקום ישיבה היחידי בחדר הוא כורסה שחורה עליה יושב איש בעל שיער וזקן אדום- קורא ספר. [URL="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/13/200849.jpg"]קליק[/URL].
"כן? איך אוכל לעזור לך?" הוא שואל, נעמד ומניח את הספר על הכורסה. אתה מביא לו את המכתב, הוא קורא אותו ולאחר מכן מניח אותו יחד עם הספר שהניח לאחר שקם. "הגעת מהר. לא מזמן רק הגיע הפוקימון שלך" הוא אומר, ניגש אל אחד הארונות הקרוביות יותר לכורסה ומוציא מתוכו כדור לבן ואפור. [URL="http://ufu.co.il/files/fcmub8wtohrduj2r2t7d.png"]קליק[/URL]. כוהן מסבב את המפתח שעל קצה הכדור מספר פעמים, דבר זה גורם לכדור להיפתח. אור לבן יוצא מתוך הכדור המוזר, נופל על רצפת החדר החומה ומגבש צורה וצבע במהירות: יצור המזכיר בצורתו לטאה ירוקה ההולכת על שניים [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/246.gif[/IMG] "זה לארוויטאר" מסביר כוהן:"הוא נחשב גם לפוקימון אדמה וגם לפוקימון אבן. הוא ניזון מאדמה ואבנים, כך שלא תהיה לך בעיה להאכיל אותו. הם בדרך כלל חיים עמוק בתוך מערות או בכלל מתחת לאמדה, כך שהוא נחשב לנדיר מאוד. תשמור עליו היטב! הוא יודע את ההתקפות נשיכה, פזילה, סופת חול וחריקה. שים לב שסופת החול שלו לא נמשכת להרבה זמן ולא מכסה אזור גדול. הוא עדיין לא מאומן למלחמה אמיתית- אני מקווה שתוכל לעשות את העבודה הזאת בשבילנו!" הוא מסביר ולאחר מכן סוגר את הפוכדור, מחזיר אותו בחזרה למקומו.
"וויי~~~" הלארוויטאר החדש שלך צוהל ורץ אליך- מחבק את רגליך.
"קל לו להיקשר אל אנשים" מצחקק כוהן:"ובקשר לדברים אחרים שכדאי שתדע: שמי הוא כוהן. אני המפקד שלך מעכשיו. אני מקווה שאתה לא עייף כי כבר יש לי משימה בשבילך, לא סתם זירזתי את הבאת הפוקימון בשבילך. זאת משימה חשובה מאוד, לכן אתה חייב לצאת ברגע שתסיים לשמוע את כל הפרטים: מרגלים מקאנטו הגיעו אלינו. הצלחנו למצוא אותם ולהרוג את רובם, יחד עם רוב הפוקימונים שלהם. אך עדיין חלק הצליחו להתחמק מאיתנו. אנחנו מאמינים שהם נמצאים כרגע בעיר מהאגוני. לך לשם ותעזור בחיפושים, כשתמצא אותם תהרוג את כל הפוקימונים שלהם ואת המאמנים עצמם קח אל הכלא של עיר מהאגוני" הוא מסיים את ההסבר ופותח מגירה מארון שקרוב יותר אליך, הוא מוציא מתוכו תיק גב ומביא לך אותו:"יש בפנים שלושה בקבוקי מים גדולים, עשרה חבילות אוכל צבאיות, מפה וכובע. אל תבזבז כלום, במיוחד לא את המים! כדי להגיע לעיר מהאגוני תצטרך לעבור את המדבר שבדרך 42" הוא מסיים להסביר ומתיישב בחזרה על הכורסה שלו, מרים את כל החפצים ששם עליה קודם. לפני שאתה מספיק לשאול אותו שאלות הוא ממשיך בדיבורים:"חוץ מזה, כדאי שתדע את התנאים החדשים שלך כחייל: אתה יכול לישון, לאכול ולשתות במפקדה זו כמה שתרצה כל עוד זה לא יוצא על זמן עבודה. אחרי שתחזור מהמשימה שלך אראה לך את חדר המגורים שלך. כל חודש תקבל 10 ברי לעבודה שתעשה. תעשה עבודה טובה, תקבל בונוס. תעשה עבודה גרועה, לא תקבל משכורת. אתה מתחיל לעבוד ברגע זה, כך שאם יש לך שאלות או בקשות מיוחדות לפני שאתן לך את הפרטים כדאי שתשאל עכשיו"[/SPOILER]
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]"מהעיירה ליטלרוט. למרות שהגעתי לכאן מעיירת אולדייל. עפתי דיי רחוק, אה? לפחות לא נפצעתי יותר מקצת מכת שמש... אם רק טרופיאוס היה כאן הייתי יכולה לעוף הביתה... אני מקווה שהוא לא נפגע"[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1452736][b]
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]"מהעיירה ליטלרוט. למרות שהגעתי לכאן מעיירת אולדייל. עפתי דיי רחוק, אה? לפחות לא נפצעתי יותר מקצת מכת שמש... אם רק טרופיאוס היה כאן הייתי יכולה לעוף הביתה... אני מקווה שהוא לא נפגע"[/spoiler][/quote]
"המם? מותר לי לדעת מאיפה השגת טרופיוס ואיך הרשו לך להחזיק באחד?" אני שואל אותה, תמוהה מעט.
-
[quote][quote=dj pon-3;1452736][b]איתי[/b]
[spoiler]את הדף רשומים אביא לך בהמשך. פשוט אין לי ממש כוח להכין אותו עכשיוxd
~~~
הכרכרה נעצרת. סוף כל סוף הגעת לעיר אורטיק. אחרי כל כך הרבה חילופי כרכרות אתה נפרד מהמסע הארוך, הצפוף והמייגע שעל הכרכרה ומגיע לעיר אורטיק, המקום בו תתחיל את חייך כחייל אמיתי במחוז ג'וטו. אתה עובר את שני פוקימוני האבן הענקיים הסוחבים את הכרכרה [img]http://sprites.pokecheck.org/i/111.gif[/img] וממשיך אל תוך העיר. אתה עובר על פני האנשים הפשוטים והבתים האפורים והקטנים אל כיוון בנין גדול ולבן- מפקדת שומרי העם של העיר אורטיק.
אתה נכנס אל תוך המבנה, לא יכול שלא להתרגש מהמעשה- פעם ראשונה שלך כחייל אמיתי בתוך מפקדת אמיתית. המקום מבפנים נראה לא פחות מכובד מהמראה החיצוני שלו, קירות לבנים ויפים עליהם תלויים המוני תמונות של חיילים- כנראה כל מי שעובד או עבד במפקדה זו.
"איך אפשר לעזור לך?" אישה היושבת מול דלפק הצמוד לכניסה פונה אליך. היא לובשת את המדים של חייל ג'וטו. אתה מוציא מכיסך את תג חייל ג'וטו החדש שלך יחד עם המכתב שקיבלת מהמפקד לשעבר שלך מהאימונים. במכתב מצוין שהוזמנת במיוחד לעיר אורטיק, שם תעבוד תחת המפקד כוהן. החיילת קוראת את המכתב ומחזירה לך אותו:"לך למשרד ששם" היא מורה לך ומצביעה על אחת הדלתות החומות הנמצאות בהמשך המבנה. אתה ניגש אל הדלת עליה היא הצביעה ודופק. "היכנס" קול גברי נשמע מתוך החדר ואתה פותח את הדלת. אתה נכנס אל תוך חדר בעל קירות חומים, ממש מול הדלת נמצא חלון אחד המראה מבנה הנמצא מאחורי המפקדה. על כל כמעט כל חלק קיר נמצא ארוך ספרים בעל דלתות שקופות החושפות אוסף גדול של ספרים שונים. המקום ישיבה היחידי בחדר הוא כורסה שחורה עליה יושב איש בעל שיער וזקן אדום- קורא ספר. [url="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/13/200849.jpg"]קליק[/url].
"כן? איך אוכל לעזור לך?" הוא שואל, נעמד ומניח את הספר על הכורסה. אתה מביא לו את המכתב, הוא קורא אותו ולאחר מכן מניח אותו יחד עם הספר שהניח לאחר שקם. "הגעת מהר. לא מזמן רק הגיע הפוקימון שלך" הוא אומר, ניגש אל אחד הארונות הקרוביות יותר לכורסה ומוציא מתוכו כדור לבן ואפור. [url="http://ufu.co.il/files/fcmub8wtohrduj2r2t7d.png"]קליק[/url]. כוהן מסבב את המפתח שעל קצה הכדור מספר פעמים, דבר זה גורם לכדור להיפתח. אור לבן יוצא מתוך הכדור המוזר, נופל על רצפת החדר החומה ומגבש צורה וצבע במהירות: יצור המזכיר בצורתו לטאה ירוקה ההולכת על שניים [img]http://sprites.pokecheck.org/i/246.gif[/img] "זה לארוויטאר" מסביר כוהן:"הוא נחשב גם לפוקימון אדמה וגם לפוקימון אבן. הוא ניזון מאדמה ואבנים, כך שלא תהיה לך בעיה להאכיל אותו. הם בדרך כלל חיים עמוק בתוך מערות או בכלל מתחת לאמדה, כך שהוא נחשב לנדיר מאוד. תשמור עליו היטב! הוא יודע את ההתקפות נשיכה, פזילה, סופת חול וחריקה. שים לב שסופת החול שלו לא נמשכת להרבה זמן ולא מכסה אזור גדול. הוא עדיין לא מאומן למלחמה אמיתית- אני מקווה שתוכל לעשות את העבודה הזאת בשבילנו!" הוא מסביר ולאחר מכן סוגר את הפוכדור, מחזיר אותו בחזרה למקומו.
"וויי~~~" הלארוויטאר החדש שלך צוהל ורץ אליך- מחבק את רגליך.
"קל לו להיקשר אל אנשים" מצחקק כוהן:"ובקשר לדברים אחרים שכדאי שתדע: שמי הוא כוהן. אני המפקד שלך מעכשיו. אני מקווה שאתה לא עייף כי כבר יש לי משימה בשבילך, לא סתם זירזתי את הבאת הפוקימון בשבילך. זאת משימה חשובה מאוד, לכן אתה חייב לצאת ברגע שתסיים לשמוע את כל הפרטים: מרגלים מקאנטו הגיעו אלינו. הצלחנו למצוא אותם ולהרוג את רובם, יחד עם רוב הפוקימונים שלהם. אך עדיין חלק הצליחו להתחמק מאיתנו. אנחנו מאמינים שהם נמצאים כרגע בעיר מהאגוני. לך לשם ותעזור בחיפושים, כשתמצא אותם תהרוג את כל הפוקימונים שלהם ואת המאמנים עצמם קח אל הכלא של עיר מהאגוני" הוא מסיים את ההסבר ופותח מגירה מארון שקרוב יותר אליך, הוא מוציא מתוכו תיק גב ומביא לך אותו:"יש בפנים שלושה בקבוקי מים גדולים, עשרה חבילות אוכל צבאיות, מפה וכובע. אל תבזבז כלום, במיוחד לא את המים! כדי להגיע לעיר מהאגוני תצטרך לעבור את המדבר שבדרך 42" הוא מסיים להסביר ומתיישב בחזרה על הכורסה שלו, מרים את כל החפצים ששם עליה קודם. לפני שאתה מספיק לשאול אותו שאלות הוא ממשיך בדיבורים:"חוץ מזה, כדאי שתדע את התנאים החדשים שלך כחייל: אתה יכול לישון, לאכול ולשתות במפקדה זו כמה שתרצה כל עוד זה לא יוצא על זמן עבודה. אחרי שתחזור מהמשימה שלך אראה לך את חדר המגורים שלך. כל חודש תקבל 10 ברי לעבודה שתעשה. תעשה עבודה טובה, תקבל בונוס. תעשה עבודה גרועה, לא תקבל משכורת. אתה מתחיל לעבוד ברגע זה, כך שאם יש לך שאלות או בקשות מיוחדות לפני שאתן לך את הפרטים כדאי שתשאל עכשיו"[/spoiler]
[/quote]
מסתכל לעבר הפוקימון החדש, מחייך חיוך קל. אני נעמד בפני המפקד "הכל מובן" בקול מלא ביטחון. "הפרטים" אני אומר למפקד ומחכה בקוצר רוח.
-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]"אבא שלי הביא לי... צריך אישור מיוחד בשבילו? פעם ראשונה ששמעתי דבר כזה... בפעם האחרונה שהייתי בעיר פורטריי לא אמרו לי שום דבר נגד זה... וגם...!" היא מפסיקה את המשפט שלה באמצע כדי להשתעל:"אולי אפשר קודם לחזור לעיר ולשתות? לא יודעת מה נסגר עם מזג האוויר, אבל ממש יבש כאן... אני צריכה מים דחוף"[/spoiler]
[b]איתי[/b]
[spoiler]"כפי שאמרתי קודם, מרגלים מקאנטו אמורים להימצא בעיר מהאגוני. סה"כ יש שלושה מרגלים, שלושה גברים. יש להם שני פוקימונים שאת זהותם אנחנו לא יודעים- הם שמורים בתוך פוכדורים. אנחנו מאמינים שאין להם יותר, הרגנו את כל האחרים. אני לא הולך לשלוח אותך לבד למשימה, נהגת מיוחדת תלווה אותך. תוכל למצוא אותה מחוץ למפקדה. קוראים לה ווילי, דרך אגב. אם אתה יוצא והיא עדיין לא נמצאת פשוט תחכה- היא אמורה להגיע כל רגע" הוא מסביר את הכל ברצף ובמהירות. אתה מרגיש שהוא מעוניין לסיים את השיחה הזאת כמה שיותר מהר ולחזור לספר שלו, לא קשה לקלוט את זה מהדפדופים הבלתי פוסקים בתוך הספר תוך כדי השיחה איתך:"אם הבנת הכל ואין לך שאלות, צא מיד למשימה. ואל תשכח את הפוקימון שלך"[/spoiler]
-
[quote]
[b]איתי[/b]
[spoiler]"כפי שאמרתי קודם, מרגלים מקאנטו אמורים להימצא בעיר מהאגוני. סה"כ יש שלושה מרגלים, שלושה גברים. יש להם שני פוקימונים שאת זהותם אנחנו לא יודעים- הם שמורים בתוך פוכדורים. אנחנו מאמינים שאין להם יותר, הרגנו את כל האחרים. אני לא הולך לשלוח אותך לבד למשימה, נהגת מיוחדת תלווה אותך. תוכל למצוא אותה מחוץ למפקדה. קוראים לה ווילי, דרך אגב. אם אתה יוצא והיא עדיין לא נמצאת פשוט תחכה- היא אמורה להגיע כל רגע" הוא מסביר את הכל ברצף ובמהירות. אתה מרגיש שהוא מעוניין לסיים את השיחה הזאת כמה שיותר מהר ולחזור לספר שלו, לא קשה לקלוט את זה מהדפדופים הבלתי פוסקים בתוך הספר תוך כדי השיחה איתך:"אם הבנת הכל ואין לך שאלות, צא מיד למשימה. ואל תשכח את הפוקימון שלך"[/spoiler][/quote]
[/quote]
מהנהן בראשי ואומר "הכל מובן המפקד" תוך כדי שאני לוקח את הפוקדור ומכניס לכיס. "לארוויטאר, בוא אחרי, יוצאים למשימה" אני אומר. אני רץ במהירות לעבר דלת היציאה וקורא בקול "ווילי?... ווילי?" ומחכה לתשובה.
-
[quote=dj pon-3;1452765][b]סנפאי[/b]
[spoiler]"אבא שלי הביא לי... צריך אישור מיוחד בשבילו? פעם ראשונה ששמעתי דבר כזה... בפעם האחרונה שהייתי בעיר פורטריי לא אמרו לי שום דבר נגד זה... וגם...!" היא מפסיקה את המשפט שלה באמצע כדי להשתעל:"אולי אפשר קודם לחזור לעיר ולשתות? לא יודעת מה נסגר עם מזג האוויר, אבל ממש יבש כאן... אני צריכה מים דחוף"[/spoiler]
/spoiler][/quote]
הייתי בטוח שאנחנו תוך כדי סוחבים אותו לעיר כבר ם.ם
--------------------------------------------
"כן, כן, ברור, בכיוון הזה." אני מניח את אחת מזרעותיה סביב צווארי על מנת לתמוך בה ומתחיל להתקדם איתה אל עבר העיר.
-
אני יודעת שלקח לי זמן להגיב, אבל יש לי הסבר טוב לכך. לא ממש רציתי. כמובן שמאוד לא עזר שאחרי כל כך הרבה זמן שלא הגבתי עמית עדיין לא הגיבXD
אני יודעת שסנפאי לא יודע כלום בנוגע אליו, אבל איתי- אולי אתה יודע מה לעזאזל נסגר איתו?@~@ הוא כל הזמן אומר לי "אני אולי בבאן" -_____________-
[B]איתי[/B]
[SPOILER]אין פוכדור. אתה פשוט יוצא מהמקום יחד עם לארוויטאר ומתחיל בחיפושים אחר ווילי. "לאר! לאר?!" לארוויטאר מצטרף לצעקות שלך. שניכם מסתכלים סביב וקוראים להסעה שלך.
"מישהו צעק ווילי?" כרכרה קטנטנה העשויה מעץ נעצרת לידכם. את הכרכרה מושך רייהורן גדול, מעט יותר קטן מהכרכרה עצמה. הכרכרה מחולקת למושב הנהג והמושב האחורי. מושב הנהג מעט יותר גבוה מהמושב האחורי, אך גם הרבה יותר קטן וצר. יש בו מקום לשני יושבים בלבד והוא צמוד אל החלק אליו רייהורן קשור. בצד הימני של המושב, קרוב לאיפה שאתה עומד, יושבת נערה בעלת שיער חום אסוף. היא לבושה במדי הצבא. [URL="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/10/87856.jpg"]קליק[/URL].
המושב האחורי לא ממש נראה כמו מושב, הוא נראה מתאים יותר למטען ואין בו באמת מקומות ישיבה. הוא לא גדול מדי, יש בו מקום לשלושה אנשים יושבים ללא הצטופפות. המושב הזה כבר כמעט מלא. יש בו קופסא גדולה צמודה למושב הנהג. לידה יש תיק גב גדול ומלא, בצבע ירוק כהה. על התיק נשען פוקימון קטן וחום, על ראשו הוא חובש גולגולת המעט יותר גדולה מראשו. בידו הוא מחזיק עצם [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/104.gif[/IMG]
"אתה בטח רוברט, אה?" הנערה פונה אליך מספר שניות לאחר שאתה מתחיל לבחון את הכרכרה:"אני ווילי, ההסעה שלך. נעים להכיר! אתה יכול למקם את החפצים והפוקימון שלך מאחור ובוא לשבת לידי! אנחנו ממהרים אז מהר מהר! את כל מה שיש לך לומר תוכל לשמור לאחרי שנתחיל לזוז!"
אתה עושה כדבריה, מניח את תיק הגב שלך בתוך החלק האחורי של הכרכרה. לאחר מכן אתה עוזר ללארוויטאר שלך לעלות ומתישב בצד השמאלי של מושב הנהג. אתה מציץ אחורה בזמן שווילי מורה לרייהורן שלה להתחיל לזוז, לארוויטאר וקיובון מתחילים לדבר. זה לא נראה שהם שונאים אחד את השני, אפילו הפוך- הם מתחברים.
דרך אגב, דף הרשומים- [url]http://z13.invisionfree.com/ZenPokemon/index.php?showforum=46[/url][/SPOILER]
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]לא, לא זזתם כל הזמן הזהXD אם לא כתבתי שאתם זזים אז אתם לאXD
~~~
הנער עושה כמוך רק לצידה השני. בצורה הזו יחד עם גיבל וגראווליט אתם חוזרים בחזרה אל העיר. אתם לוקחים אותה לבית החולים- שם נותנים לנערה מעט מים ומקררים את גופה. בזמן שאתה והנער מחכים שהרופאים יודיעו לכם שהנערה כבר לא בסכנה אתה והנער מדברים מעט. אתה מגלה ששמו הוא מיקאדו(ווהוו) ושהוא כבר הספיק ללכוד שני פוקימוני אש: סלאגמה ודארומאקה. יחד עם הצ'ארמנדר שלך אתם מסיימים את לכידת פוקימוני האש שלכם. עכשיו כל אחד מכם צריך ללכוד עוד פוקימון חשמל. את זה תוכלו לעשות רק לאחר שתוכלו לעזוב את בית החולים, מה שיהיה אחרי שהרופאים יגידו לכם את מצבה של הנערה. אתם לא מספיקים ללמוד יותר מדי אחד על השני, עד ששניכם מסיימים להסביר אחד לשני על איזה פוקימונים כל אחד מכם לכד ואיך האחות ניגשת אליכם ומספרת לכם שהנערה לא במצב המסכן את חיה, אך מוחה נפגע.
"לטענת היא נולדה וגרה בהואן, אבל לטענתה הואן מקום פורח ומלא בצמחיה והיא לא מוכנה להאמין להואן הקיימת, לא משנה כמה אנחנו מנסים להסביר לה. אתם חיילים, תוכלו אולי לנסות אתם לדבר איתה? אחד הרופאים חושד שהיא מרגלת מאונובה ובגלל הפגיעה המוחית שלה היא משלבת בין אונובה להואן. כדאי שגם תבדקו את הנושא הזה" מסבירה לשניכם האחות.
"אמם... אני מניח... למרות שיש לנו עבודה לעשות... אמם... אבל אני מניח שזה גם חשוב... אבל אולי כדאי לשאול את המפקדת... אבל אנחנו חיילים אז צריך לשמור על האזרחים... אה..." מיקאדו ממלמל לעצמו משפטים אלא. הוא נשמע מאוד לא בטוח. כרגיל, אתה האחד שצריך לעשות את ההחלטות.[/SPOILER]
-
[quote=dj pon-3;1452583]
[b]עמית[/b]
[spoiler]מה כבר יש לו להגיד לך?@~@
~~~
אתה עדיין מחזיק את פיל. שניכם עוקבים יחד עם הנער אחר הפוצ'יאנה הגדולה.
"אמם... כן..." הוא מתחיל לענות לשאלתך:"כשחיפשת כאן את הציפור ראית ילדה לבושה בבגדים כחולים מסתובבת כאן, אולי עם מיוטו יחד איתה?"[/spoiler][/quote]
אני אולי בבאן ):
------------------------------
"אההה מיוטו?" אשאל מבולבל ואנסה להיזכר בכל הפוקימונים שלימדו אותי אליהם "מה זה? זה מין נשק?" אשאל אותו "או אופניים?" אשאל ממש מבולבל
-
[b]עמית[/b]
[spoiler]עליהם*
~~~
"זה פוקימון... אני מניח אבל שלתושבי סינו הוא לא יחשב כמוכר... בכל מקרה, אם תראה אותה תמסור לה שאני מחפש אותה ושאני גם כן בסינו" הוא אומר ומיד לאחר מכן פוקימון הכלב מתחיל לנבוח לכיוון אחד העצים:"זה נראה שהפוקימון שחיפשת נמצא על העץ הזה. מכאן תסתדר בעצמך?" רובי מצביע על העץ עליו פוקימון הכלב שלו נובחת ושואל אותך שאלה זו.[/spoiler]
-
[QUOTE=DJ Pon-3;1456049]אני יודעת שלקח לי זמן להגיב, אבל יש לי הסבר טוב לכך. לא ממש רציתי. כמובן שמאוד לא עזר שאחרי כל כך הרבה זמן שלא הגבתי עמית עדיין לא הגיבXD
אני יודעת שסנפאי לא יודע כלום בנוגע אליו, אבל איתי- אולי אתה יודע מה לעזאזל נסגר איתו?@~@ הוא כל הזמן אומר לי "אני אולי בבאן" -_____________-
[B]איתי[/B]
[SPOILER]אין פוכדור. אתה פשוט יוצא מהמקום יחד עם לארוויטאר ומתחיל בחיפושים אחר ווילי. "לאר! לאר?!" לארוויטאר מצטרף לצעקות שלך. שניכם מסתכלים סביב וקוראים להסעה שלך.
"מישהו צעק ווילי?" כרכרה קטנטנה העשויה מעץ נעצרת לידכם. את הכרכרה מושך רייהורן גדול, מעט יותר קטן מהכרכרה עצמה. הכרכרה מחולקת למושב הנהג והמושב האחורי. מושב הנהג מעט יותר גבוה מהמושב האחורי, אך גם הרבה יותר קטן וצר. יש בו מקום לשני יושבים בלבד והוא צמוד אל החלק אליו רייהורן קשור. בצד הימני של המושב, קרוב לאיפה שאתה עומד, יושבת נערה בעלת שיער חום אסוף. היא לבושה במדי הצבא. [URL="http://cdn.myanimelist.net/images/characters/10/87856.jpg"]קליק[/URL].
המושב האחורי לא ממש נראה כמו מושב, הוא נראה מתאים יותר למטען ואין בו באמת מקומות ישיבה. הוא לא גדול מדי, יש בו מקום לשלושה אנשים יושבים ללא הצטופפות. המושב הזה כבר כמעט מלא. יש בו קופסא גדולה צמודה למושב הנהג. לידה יש תיק גב גדול ומלא, בצבע ירוק כהה. על התיק נשען פוקימון קטן וחום, על ראשו הוא חובש גולגולת המעט יותר גדולה מראשו. בידו הוא מחזיק עצם [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/104.gif[/IMG]
"אתה בטח רוברט, אה?" הנערה פונה אליך מספר שניות לאחר שאתה מתחיל לבחון את הכרכרה:"אני ווילי, ההסעה שלך. נעים להכיר! אתה יכול למקם את החפצים והפוקימון שלך מאחור ובוא לשבת לידי! אנחנו ממהרים אז מהר מהר! את כל מה שיש לך לומר תוכל לשמור לאחרי שנתחיל לזוז!"
אתה עושה כדבריה, מניח את תיק הגב שלך בתוך החלק האחורי של הכרכרה. לאחר מכן אתה עוזר ללארוויטאר שלך לעלות ומתישב בצד השמאלי של מושב הנהג. אתה מציץ אחורה בזמן שווילי מורה לרייהורן שלה להתחיל לזוז, לארוויטאר וקיובון מתחילים לדבר. זה לא נראה שהם שונאים אחד את השני, אפילו הפוך- הם מתחברים.
דרך אגב, דף הרשומים- [url]http://z13.invisionfree.com/ZenPokemon/index.php?showforum=46[/url][/SPOILER]
"נעים להכיר" אני אומר לווילי. "יש לנו משימה! מרגלים מקאנטו אמורים להימצא בעיר מהאגוני. סה"כ יש שלושה מרגלים". אני אומר
"ניסע לשם לחפש אותם ולעצור בעדם" אני אומר בגמגום קל שמנסה להראות ביטחון.
-
[quote=dj pon-3;1456079][b]עמית[/b]
[spoiler]עליהם*
~~~
"זה פוקימון... אני מניח אבל שלתושבי סינו הוא לא יחשב כמוכר... בכל מקרה, אם תראה אותה תמסור לה שאני מחפש אותה ושאני גם כן בסינו" הוא אומר ומיד לאחר מכן פוקימון הכלב מתחיל לנבוח לכיוון אחד העצים:"זה נראה שהפוקימון שחיפשת נמצא על העץ הזה. מכאן תסתדר בעצמך?" רובי מצביע על העץ עליו פוקימון הכלב שלו נובחת ושואל אותך שאלה זו.[/spoiler][/quote]
"אההה" אחשוש מאט "אולי תישאר ותעזור לי?" אשאל אותו "אתה אפילו לא אמרת לי איך קוראים לך" אגיד כדי להעלים את הפחד מהמשימה שמוצבת לפני "או בן כמה אתה" אמשיך לדבר "או מי אתה ואיך הגעת לפה" אגיד אך לא אזיז את עיני מהעץ
-
[quote=dj pon-3;1456049]אני יודעת שלקח לי זמן להגיב, אבל יש לי הסבר טוב לכך. לא ממש רציתי. כמובן שמאוד לא עזר שאחרי כל כך הרבה זמן שלא הגבתי עמית עדיין לא הגיבxd
אני יודעת שסנפאי לא יודע כלום בנוגע אליו, אבל איתי- אולי אתה יודע מה לעזאזל נסגר איתו?@~@ הוא כל הזמן אומר לי "אני אולי בבאן" -_____________-
[b]סנפאי[/b]
[spoiler]לא, לא זזתם כל הזמן הזהxd אם לא כתבתי שאתם זזים אז אתם לאxd
~~~
הנער עושה כמוך רק לצידה השני. בצורה הזו יחד עם גיבל וגראווליט אתם חוזרים בחזרה אל העיר. אתם לוקחים אותה לבית החולים- שם נותנים לנערה מעט מים ומקררים את גופה. בזמן שאתה והנער מחכים שהרופאים יודיעו לכם שהנערה כבר לא בסכנה אתה והנער מדברים מעט. אתה מגלה ששמו הוא מיקאדו(ווהוו) ושהוא כבר הספיק ללכוד שני פוקימוני אש: סלאגמה ודארומאקה. יחד עם הצ'ארמנדר שלך אתם מסיימים את לכידת פוקימוני האש שלכם. עכשיו כל אחד מכם צריך ללכוד עוד פוקימון חשמל. את זה תוכלו לעשות רק לאחר שתוכלו לעזוב את בית החולים, מה שיהיה אחרי שהרופאים יגידו לכם את מצבה של הנערה. אתם לא מספיקים ללמוד יותר מדי אחד על השני, עד ששניכם מסיימים להסביר אחד לשני על איזה פוקימונים כל אחד מכם לכד ואיך האחות ניגשת אליכם ומספרת לכם שהנערה לא במצב המסכן את חיה, אך מוחה נפגע.
"לטענת היא נולדה וגרה בהואן, אבל לטענתה הואן מקום פורח ומלא בצמחיה והיא לא מוכנה להאמין להואן הקיימת, לא משנה כמה אנחנו מנסים להסביר לה. אתם חיילים, תוכלו אולי לנסות אתם לדבר איתה? אחד הרופאים חושד שהיא מרגלת מאונובה ובגלל הפגיעה המוחית שלה היא משלבת בין אונובה להואן. כדאי שגם תבדקו את הנושא הזה" מסבירה לשניכם האחות.
"אמם... אני מניח... למרות שיש לנו עבודה לעשות... אמם... אבל אני מניח שזה גם חשוב... אבל אולי כדאי לשאול את המפקדת... אבל אנחנו חיילים אז צריך לשמור על האזרחים... אה..." מיקאדו ממלמל לעצמו משפטים אלא. הוא נשמע מאוד לא בטוח. כרגיל, אתה האחד שצריך לעשות את ההחלטות.[/spoiler][/quote]
בבקשה אל תגרמי לי לנסות לברר איתה מה הולך, אין לי כוח לתחקורים xddd שמיקאדו יעשה את זה
---------------------------------------
"יכול להיות, אני אדווח לעניין למפקדת ובמידת הצורך נביא לפה חיילים בהוראתה." אענה לאחות ואז אקח איתי את מיקאדו ואגש אל המפקדת, לדווח לה על העניין ועל ההתקדמות במשימה שלנו.
-
[B]איתי[/B]
[SPOILER]לא הצלחתי לחשוב על מה להגיב לך כל הזמן הזה@~@ אבל ממש כבר נמאס לי לשבור את הראש- אני מחרבשת.
ואגב, זה שלא הצלחתי לחשוב לך על תגובה זה בגללי, לא בגללךXD התגובה שלך בסדר. הבעיה הייתה בי, שלא תכננתי יותר מדי><" אני בדרך כלל נוהגת להמציא קטעים לא עלילתיים על המקום, כי אני גם ככה לא זוכרת אותם גם אם אני מתכננת אותם מראש...
~~~
"כן, כן~ כבר התעדכנתי בהכל! אל תדאג, אתה בטוח עם מילי! נחצה את המדבר בצ'יק!" היא מודיעה לאחר שהיא מורה לרייהורן שלה להתחיל להתקדם.
"...וככה אני ולואי הבסנו את פוקימון האבן הענקי!" ווילי מסיימת לספר לך עוד סיפור על איך היא והקיובון שלה, לואי, הביסו פוקימון מתפרע. היא לא הביסה יותר מדי פוקימונים, שלושה בלבד. אבל היא סיפרה כל סיפור חמש פעמים. כבר איבדת את הסבלנות. אתה מתעסק בלבהות בחול האינסופי שמולך, מצדך ומאחוריך. מדי פעם אתה קולט איזה קקטוס קטן וצהבהב. אפילו הקקטוסים נראים חסרי חיים במדבר זה. אתם כבר בדרך יותר מחצי יום, השמיים מתחילים לקבל צבע כתמתם- כמו החול שסביבך. אתה מפהק משיעמום בזמן שווילי מתחילה לספר מחדש את הסיפור על איך שהביסה גליגאר משוגע. 'אני מעדיף שיתקיפו אותנו שודדים או פוקימוני פרא מאשר לשמוע עוד פעם את הסיפורים המשעממים שלה!' מחשבה זו מתעופפת בראשך המשתגע. אתה כל כך קרוב ללהחטיף לה אגרוף, 'למה נשים מדברות כל כך הרבה?!' הקול שלה כל כך מעצבן אותך והחום רק מחמיר את המצב, הראש שלך מתפוצץ. כאב הראש שלך נעלם למספר שניות כאשר ליבך קופץ וכמעט בורח דרך הגרון שלך, אחד הגלגלים של הכרכרה, הגלגל עליו אתה יושב, נתקע בתוך חור באדמה. ואם זה לא מספיק פתאומי כדי להביל אותך, מתווספת לנפילה זאת צעקתו המבוהלת של רייהורן.
"מ-מה?!" גם ווילי נשמעת מבוהלת, לפחות היא הפסיקה לחפור עם הסיפורים המשעממים שלה:"אה! אל תרד מהכרכרה, זאת מלכודת חול! אני אטפל בזה, בדרך כלל רק פוקימון אחד אחראי למלכודות האלו" היא מודיעה, קופצת מהכרכרה ומוציאה מהמושב האחורי חניט ארוך שלהבו מזכיר צלב. [URL="http://moe.animecharactersdatabase.com/uploads/chars/5688-988890713.jpg"]קליק[/URL]. היא מתקרבת בזהירות אל הגלגל הקדמי בצד שלך, מלטפת את רייהורן בדרכה ומרגיעה אותו מעט. היא מרימה את הנחיט שלה באוויר, מכוונת את הלהב שלו אל כיוון מלכודת החול שלאט לאט מושך לתוכו את הכרכרה עצמה. היא מכניסה בכוח את החינט שלה אל תוך מלכודת החול, מושכת אותו לאחר זמן מה. החניט לא יוצא לבדו מתוך המלכודת, הלהב מושך איתו פוקימון המזכיר בצורתו תנין, צבעו חום כהה הדומה לצבע החול מסביב. הצבע האדום מתווסף לגופו, יוצא מהחור הענקי שנוצר בגבו בצורה נוזלית [IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/552.gif[/IMG]
ווילי מצחקקת ומשחררת את החניט שלה בעזרת בעיטה בגופה של הפוקימון:"קרוקורוק... עוד סיפור לאוסף הסיפורים שלי! אני כל כך אמיצה~" היא מודיעה ומוציאה מתפחת מכיסה, הופכת את החניט שלה ומתחילה לנקות את הלהב מהדם:"בטח עדיין לא סיפרתי לך על הפעם שהבסתי אוסף של סאנדילים, אה?" היא סיפרה לך. היא שוב פעם הולכת לחזור על הסיפור הזה... היא לא עשתה כלום, רק נתנה לרייהורן שלה לבעוט בכולם כי לחוסר מזלם של הסאנדילים הם לא היו במקום נוח לחפירה. זה הכל רק עניין של מזל... אבל משו מה היא עדיין גאה בסיפור הזה. אתה יוצא ממצב ההתעלמות שלך בחוסר ברירה לצעקותיו של רייהורן. אתה מתכוון לשאול את ווילי מה עכשיו קורה כשאתה שם לב- היא איננה! לפני שנייה היא עמדה ממש מולך על חול המדבר, מנקה את החניט שלה ומברברת לך על שטויות טיפשיות ופתאום היא איננה...? אתה בודק את המושב לידך, את המושב מאחוריך. שום דבר. למרות שלארוויטאר וקיובון נראים לחוצים מאוד. אתה חוזר לבחון את המקום בו לפני רגע עמדה ווילי. רק רייהורן מקפץ במקום ומנסה להשתחרר מהכרכרה בכל כוחו תוך כדי שהוא מתחיל לאט לאט לשקוע אל תוך החול. יחד איתו גם קצה הלהב של החניט של ווילי, ממש כבר כמעט נעלם לגמריי אל תוך האדמה.[/SPOILER]
[B]סנפאי[/B]
[SPOILER]"טפלו אתם במקרה הזה. המשימה שלכם הכי פחות דחופה לביצוע כרגע. אני מאריכה לכם את המשימה לעד שתסיימו את העניין עם הנערה הזאת" עונה המפקדת לעדכונכם. אתם שוב במשרדה של המפקדת, עומדים בכניסה אליו עם דלת פתוחה ומקשיבים לפקודותיה לאחר שהבאתם לה את הפוקימונים שכבר לכדתם. נשארו לכם ללכוד עוד שני פוקימוני חשמל.
"בגלל שאנחנו לא בטוחים אם היא באמת מרגלת או סתם אזרחית עם בעיה שכלית לא נוכל ישר לעצור אותה. לכן המשימה שלכם היא כזאת: תישארו צמודים אליה ותנסו למצוא מידע עליה. שמה, משפחתה, מקום מגוריה... כל מני דברים קטנים כאלו. בשום פנים ואופן אל תעזבו אותה לבדה עד שתהיו בטוחים שהיא אזרחית וכמובן תמצאו את המשפחה שלה. או, אם חס וחלילה היא מרגלת- תביאו אותה לכאן מיד! האם זה ברור?"
"כן המפקדת!" מיקאדו ממהר להודיע.[/SPOILER]
[B]עמית[/B]
[SPOILER]"שמי הוא רובי. בנו של נורמאן, אולי שמעת עליי. אני המתאם הטוב ביותר בכל הואן! למרות שאת זה כבר בטח ניחשת, הפוקימונים שלי הרי נראים מדהים!" הוא מחמיא לעצמו, אתה לא ממש מסתכל עליו או על הפוקימון שלו. מבטך שקוע בעץ, בזכות זה אתה יכול לזהות נוצה שחורה נופלת באיטיות מצמרת העץ, לאט לאט מתקרבת יותר ויותר אל האדמה.[/SPOILER]
