כשארגיש שהגיע הזמן D:
Printable View
כשארגיש שהגיע הזמן D:
[b][i][u]פרק 31 :המשימה
[/u][/i][/b]
אחד הדברים שאני הכי שונא בעולם , הוא שמשהו תלוי בי , תמיד חייב להיות איזה צעד קטן , שיגרום לי להיות אחראי על משהו
וכולם מחכים בציפייה שאעשה את הדבר הזה ,את המשימה שלי .
מדוע אני שונא את זה ? אתם בטח שואלים את עצמכם , בגלל שהאחריות גדולה מדי , ואין מה לעשות ,היא תמיד תישאר כזאת .
אנחנו חוזרים לכפר ושם כבר כולם עומדים מוכנים להיפרד ,מחבקים אותי ,מנשקים אותי ואומרים לי בהצלחה במשימה שלי.
"בהצלחה גבר!" אומר לי ג'ק
"בהצלחה אח שלי " אומר לי מייק
דין וגלוריה מביטים בי וצוחקים
איוון ומיכאל מנופפים לשלום
ורק ארווין מחכה לי עם ידיו מאחורי הגב , כאשר הוא אומר "קדימה אחי, הולכים?" שואל אותי
ואני מביט בו ואני מביט בכולם ואני אומר לו "כן"
קרלי מגיעה ומתקרבת אליי , ומנשקת אותי עם שפתיה החמות שרק לפני כמה דקות התנשקנו כמה דקות ארוכות
כולם מסתכלים ומחייכים ,צוחקים על הזוג הצעיר שעלה מההרפתקה הזאת .
דין מביט במבט מושפל מעט ומרגיש שהפסיד .
"קדימה אנחנו צריכים לזוז" אומר ארוין
"כן אני יודע" אני אומר לו
ואני נפרד מכולם ,בפעם האחרונה לפני שאעשה את המשימה שלי .
אני וארוין מתקדמים לעבר המגדל של ווילאם , ששם נמצא השער שיוכל לעזור לי להציל את העולם מאסון הטבע.
"טוב עכשיו צריך שתסביר לי מה עושים" אני אומר לארוין כאשר אני לחוץ מעט מהמשימה
ארוין מחייך ואומר לי "שנגיע למגדל אני אגיד לך הכל" .
אני מחייך אלייך ואומר "אוקיי".
שנינו נכנסים למגדל של ווילאם בלי לבזבז זמן מיותר ומתחילים לעלות לקומה הנכונה כאשר אנו עומדים בדיוק איפה שהכל קרה...
אני זוכר את זה ממש טוב
[b]פלאשבק -פלאשבק -פלאשבק [/b]
אני מחזיק בכיסי ומרגיש את המפתח ,זה אותו המפתח שכנראה אמור לפתוח את הדלת!אני חושב לעצמי שאולי אני צריך
לומר להם ,אבל משהו החזיק בי ושמר את זה בפנים ,אז לא ידעתי מה לעשות
הוצאתי את המפתח מכיסי ולפני שהספקתי להגיד מילה ווילאם התקרב והחל להגיד "נו ?!" בקול זועם
המפתח כמעט החליק מידי .
לידי עמד מייק ,המפתח נפל בטעות לכיס של הז'קט שלו ,ניסיתי להחזיר אותו אבל הם היו שמים לב
"אוי לא " אני לוחש לעצמי
"מה קרה משהו ?" שואל אגונדו
"לא" אני אומר
מייק ממשש בכיסו ומבחין שם במפתח דיי גדול ,מפתח זהב .
"היי מאיפה זה הגיע ?" שואל מייק ומוציא את המפתח
"המפתח!" צועק ווילאם ומאושר לראות את הדבר שהוא חיכה לו שנים
"אתה ... אתה..." אומר אגונדו
כולם מביטים במייק במבט מופתע ,אף אחד לא חשב שזה יהיה הוא
"אתה הנבחר!" אומר איוון בהתרגשות רבה ושמח בשביל מייק
"אני ?" מתפלא
"יש אלוהים! יש אלוהים!" צועק מיכאל
"נבחר יקר ..." אומר ווילאם ומתקרב אל מייק ושם את ידו על כתפו
"עכשיו תורך להציל אותנו ,פתח את הדלת " אומר ווילאם
"אני אעשה זאת !" אומר מייק נחוש בדעתו להציל את כולם
כאשר אני וארוין עומדים ומחכים , אני שואל אותו "למה אנחנו מחכים?" אני שואל
ארוין מביט בשעונו , ואומר "לעכשיו".
"עכשיו אתה יכול להסביר לי מה המשימה שלי?" אני שואל אותו
"אתה זוכר איך הכל התחיל?" שואל אותי ארוין
"כן אני חושב שכן" אני אומר לו
"איך הכל התחיל?" שואל אותי
אני מצמק את פניי ועונה לו את תשובתי "מהירח האדום" אני עונה.
ארוין נראה מיואש ואומר "לא אנדי לא ,איך הכל ,אבל הכל התחיל"
חשבתי לעצמי מה ארוין מנסה להגיד לי ולא היה לי זמן לחשוב
"אני לא מבין" אני אומר לו
"לא משנה ,תמיד תזכור איך הסיפור שלך התחיל!" אומר לי ארוין
"עכשיו אין לנו זמן " אומר ארוין ואני מחכה לתשובה שלי
אני מכניס את המפתח לתוך הדלת , ואותו האור הבוהק יצא משם כמו שהיה אצל מייק
"בהצלחה" אומר לי ארוין
"אתה לא בא איתי? " אני שואל אותו
"אחרי שאתה תלך מפה ,אני אעלם" אומר לי ארווין
"למה שתעלם?" אני שואל
"כי אנשים מתים ,לא יכולים לחזור לחיים" אומר ארווין
"אני תמיד אהיה לצדך , דבר איתי עם צריך בכוח המחשבה" אומר לי .
"טוב ,תודה לך על הכל ארווין" אני אומר לו ונכנס לתוך הדלת ומשם מתחילה המשימה שלי ...
המשך יבוא..
אחלה פרק רק הקטע האחרון לא ברור לי
"אומר ארוין ואני מחכה לתשובה שלי"
ממתי אני מחכה לתשובה של עצמי,אלא אם כן לי יש פיצול אישיות וזה לא נראה שיש לאנדי פיצול כזה...
[QUOTE=Yuma Tsukumo;1103849]אחלה פרק רק הקטע האחרון לא ברור לי
"אומר ארוין ואני מחכה לתשובה שלי"
ממתי אני מחכה לתשובה של עצמי,אלא אם כן לי יש פיצול אישיות וזה לא נראה שיש לאנדי פיצול כזה...[/QUOTE]
אני יגיד לך למה ..
לי קוראים ארוין אז זה מבלבל אותי .
אמרת לי את זה פעם,ממש חצי שנה לפני שקיבלת באן להרבה זמן...
מתי הפרק הבא?
כשארגיש שיש לי מספיק תגובות ומספיק קריאה לסיפור .
דרך אגב .
פרק 35 הוא האחרון
אחריו ... סיפור חדש "אסון הטבע 3 : עתיד חדש"
נו מתי הפרק הבא?
לא קיבלתי מספיק תגובות .
נו תפרסם,יגיבו
[b][i][u]פרק 32 :כמו בהתחלה חלק א'[/u][/i][/b]
לפעמים כשאתם חוזרים לאחור ,במחשבה ,אתם מבינים לפעמים כמה התקופה של פעם הייתה קסומה בעיניכם .
אני אתן לכם דוגמא ,חיילים שהתגייסו לצבא ,מתגעגעים לימים של בית ספר ,אותם ימים שהיינו יושבים תחת מזגן שלא עובד , וחמצן שמוגבל
לארבעים תלמידים בכיתה , כאשר המורה מזיעה ומנסה ללמד חומר חדש אבל מה שמעניין את התלמידים זה רק כמה חם בכיתה וכמה הם היו רוצים
להחליף את השיעור , בטיול לים ביחד עם כל החברים.
לפעמים כשאתם חוזרים לאחור , והפעם כמוני ,לחזור לאחור ,כמו בהתחלה , שהירח האדום התחיל את הכל ,שום דבר לא מעניין אתכם
אם הייתם במקומי הייתם מבינים ,שאת העולם ,הגדול והמרהיב שלנו , יכול להציל רק בן אדם אחד ,אתם.
כאשר אני וארוין עומדים ומחכים , אני שואל אותו "למה אנחנו מחכים?" אני שואל בפליאה ולא יודע מה מצפה לי
ארוין מביט בשעונו , ואומר "לעכשיו".
"עכשיו אתה יכול להסביר לי מה המשימה שלי?" אני שואל אותו
"אתה זוכר איך הכל התחיל?" שואל אותי ארוין
"כן אני חושב שכן" אני אומר לו
"איך הכל התחיל?" שואל אותי
אני נזכר , ברגע שהכל התחיל ומבין שמדובר בירח האדום , כך לפחות חשבתי.
"לא משנה ,תמיד תזכור איך הסיפור שלך התחיל!" אומר לי ארוין
אני מכניס את המפתח לתוך הדלת , ואותו האור הבוהק יצא משם כמו שהיה אצל מייק
"בהצלחה" אומר לי ארוין
"אתה לא בא איתי? " אני שואל אותו
"אחרי שאתה תלך מפה ,אני אעלם" אומר לי ארווין
"למה שתעלם?" אני שואל
"כי אנשים מתים ,לא יכולים לחזור לחיים" אומר ארווין
"אני תמיד אהיה לצדך , דבר איתי עם צריך בכוח המחשבה" אומר לי .
"טוב ,תודה לך על הכל ארווין" אני אומר לו ונכנס לתוך הדלת ומשם מתחילה המשימה שלי
להציל את העולם.
[b][u]ישראל ,שנת 2000 , ה12 במאי ,העיר חולון , השעה 22:00 בלילה[/u][/b]
הרחובות שקטים , בחום של מאי עם הקרירות המסוימת בלילות שהרוח והבריזה מופיעים ומצננים את הפנים שלנו
התגעגעתי למזג האוויר הזה ,באי ,תמיד חם ואי אפשר להרגיש מעט קור ,גם כשיורד גשם חם לנו .
אני עומד ,ליד המקום היחידי שכנראה פתוח ברחוב הראשי ,אני מבחין בזוג צעיר שחולף על פניי
הגבר מסתכל עליי באופן משונה ,הוא היה נראלי מוכר ,אבל לא ידעתי מאיפה .
האישה ,הייתה כל כך יפה ,היא נראתה לי גם מוכרת , לא ידעתי באיזה שנה אני נמצא ,הכרתי את האזור ,ואת הבית שלי ,אבל לא ידעתי האם הגעתי
לאן שרציתי .
"אם הגעתי למקום הנכון ,בקרוב יופיע הירח האדום" אני אומר לעצמי
ביינתים אני שומע צרחות , אני שומע זעקות של פחד ואימה ,זעקות שלא נעים בכלל לשמוע ,הצרחות הללו צרמו לי באוזן בעוצמה רבה
כאילו פגעו בבן משפחה שלי ..
אני מבחין בזוג הצעיר שחלף מקודם ,והגבר רב מכות עם מישהו שמחזיק סכין
חברתו בהלם כאשר לבן זוגה יורד דם ביד .
אני רץ לשם במהירות ומקווה לעצור את זה , אני קופץ על הגבר שמחזיק סכין ומפיל אותו לרצפה .
הגבר והאישה מביטים בי בהלם קל ולא מבינים מדוע אני עוזר להם , אני חושב שאפילו לא מבין למה אני עוזר להם ,זה פשוט מרגיש לי נכון.
הגבר עם הסכין מתרומם ובורח ,ואני רץ אחריו עד שאני נעצר מעייפות יתר .
אני מבחין שהגבר שנחתך נענק מכאבים .
"רק רגע ,אני יעזור לך" אני אומר לו
הוא מסתכל עליי ואומר לי "תודה "
אני חותך חתיכה מן הגופיה שלבשתי ומכין תחבושת כדי לכסות את החתך ,שהיה קצת גדול אבל לא עמוק במיוחד .
אני חובש לו את היד ופתאום מבחין בקעקוע קטן שיש לו ליד השריר ביד הימנית .
רשומה שם אות באנגלית ,אות שמוכרת לי מאוד , האות "j"
[b][u]ישראל ,שנת 2005 , ה15 באוגוסט ,העיר חולון , השעה12:00 בצהריים (פלאשבק)[/u][/b]
"אבא אני רוצה להתנדנד"
"אין שום בעיה אנדי"
אבא שלי מרים אותי ושם אותי על הנדנדה
"יותר חזק אבא!" אני אומר לאבי כאשר הוא מנדנד אותי ואני נהנה מכל רגע שאני נמצא על המתקן הנפלא הזה
כאשר הייתי בן חמש ,נהניתי מכל שנייה , הייתי קטן וטיפש , אבל אני לא יכול להאשים את עצמי ,כולם היו ויהיו כאלה
"יותר חזק אבא!" אני אומר לאבי
אני מתנדנד בכל ההנאה שבדבר ואני מבחין שלאבי יש צלקת ביד הימנית
"אבא יש לך פצע ביד ?" אני שואל אותו
"זה לא פצע אנדי יקירי ,זו צלקת עוד מלפני שנולדת" אומר לי אבי
הבחנתי אז ,שיש לו קעקוע קטן של אות באנגלית ,האות "j"
"ומה זה הציור הזה על היד שלך?" אני שואל אותו
הוא מסתכל עליי ואומר לי "סבא שלך , ג'פרי ( Jefri) היה לו קעקוע עם האות D , על שם אביו
אז החלטתי לאמץ את הרעיון ועשיתי קעקוע על האות הראשונה של שמו , של סבא שלך
[b][u]ישראל ,שנת 2000 , ה12 במאי ,העיר חולון , השעה 22:00 בלילה[/u][/b]
אני חובש לו את היד ופתאום מבחין בקעקוע קטן שיש לו ליד השריר ביד הימנית .
רשומה שם אות באנגלית ,אות שמוכרת לי מאוד , האות "j" .
[b]המשך יבוא...[/b]
ביקשתי שתודיע לי שאתה מפרסם פרק,אחלה פרק אבל למה זה קשור למשימה של אנדי הפגישה עם ההורים שלו?
חשבתי שההתחלה היא שנת 2012 בבית הקפה הזה או באו''ם לפי מה שהבנתי אבל בסה''כ אחלה פרק!
ההתחלה , אתם תבינו את המשימה רק בפרק הבא...
אני זוכר את המשימה:
להגיע לבניין האו''ם וליצור חומת מגן שתחסום את הקרינה של הירח האדום,אני צודק?
ושאלה,תזכיר לי מה קרה לשני המדענים ולנכדה של מלכת אנגליה?
מיכאל ואיוון וגלוריה חיים בסאפורה ומחכים שאנדי יצליח .
וזוהי לא המשימה המדויקת
זו המשימה המקורית .. אבל .. בקיצור חכה לפרק הבא
מתי הפרק הבא?