אני לא יכול להאמין לך.
Printable View
אני לא יכול להאמין לך.
ערב טוב
הי ניצן
היי.
[quote=שלושה מחוזות 2;905508]הי ניצן[/quote]
היי =]
[QUOTE=Captain Charisma;905515]היי =][/QUOTE]
מה קורה?
כמו שנאמר-אני שניצל.
היי ניצן
היי איתי
אצלי מצוין ליאור
מה איתך?
זזתי לפרסם את הפרק החדש בסיפור שלי.
[QUOTE=Captain Charisma;905525]היי איתי
אצלי מצוין ליאור
מה איתך?[/QUOTE]
אחלה נהנה מהמשחק החדש שלי
מה קורה ניצן?
8600
כאילו אני שוב בלתזור?,אשכרה אני מצרף אותו בפרק הבא.
מזל טוב איתי
[quote=איתי.;905528]מה קורה ניצן?
8600[/quote]
אצלי מצוין
מה איתך?
חזרתי מהצצות ממה שהיה מתי שלא הייתי.
[quote=שלושה מחוזות 2;905533]מזל טוב איתי[/quote]
תודה עוד 100 מקום 26
[quote=איתי.;905536]תודה עוד 100 מקום 26[/quote]
ואני עוןד 3000 עוקף את ניצן
[QUOTE=Atune;905535]חזרתי מהצצות ממה שהיה מתי שלא הייתי.[/QUOTE]
פרסמתי את פרק 2...
[QUOTE=Captain Charisma;905534]אצלי מצוין
מה איתך?[/QUOTE]
מה קורה קפטן כריזמה?
והולכת לראות ניר
[quote=שלושה מחוזות 2;905541]ואני עוןד 3000 עוקף את ניצן[/quote]
מזל טוב
[quote=איתי.;905549]מזל טוב[/quote]
תודה
מזל טוב ליאור.
[quote=שלושה מחוזות 2;905541]ואני עוןד 3000 עוקף את ניצן[/quote]
ניץ!לזוז מהר D:
בר צודקת.
[QUOTE=Captain Charisma;905534]אצלי מצוין
מה איתך?[/QUOTE]
אני בסדר
ניצן, נבחרתי לגולש השבוע:)
היי..
היי.
מזל טוב סטיבן
אי אם ספיק אינגליש
זה נו"ד נכון?
כן.
פרסמתי את פרק 2 בסיפור שלי.
תקראו שניה:
יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בארה"ב לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב.
ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום העיון שאורגן עבורם. למרצה ניתנה שעה אחת "להעביר את החומר".
בעומדו בפני קבוצת האליטה הזו, שהיתה מוכנה לרשום כל מילה שתצא מפיו, העביר המרצה הזקן את מבטו עליהם באיטיות ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי". מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל.
כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן".
המרצה המתין מספר שניות ושאל :"האמנם?" ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ.
בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל: "האם המיכל מלא?"
עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא."
"נכון" השיב המרצה הזקן. חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא?"
הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים: "לא!"
"נכון" השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו.
המרצה הזקן הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים והזריזים שבין מאזיניו:
"אנו למדים שככל שנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות".
"לא", השיב המרצה הזקן. "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך."
דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.
הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה?
ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם?"
"מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול) יתמלאו החיים בדברים הקטנים, ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. משום כך, אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם."
בתנועת יד ידידותית בירך המרצה את מאזיניו ויצא באיטיות מן האולם.
מה?
המשכתי תמשחק
הכל פה פיתה.
חזרתי
הי איתי
היי כולם.