בעקבות האלים

[QUOTE=Ritsuka kun;1511658]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה חוזר לחדרה של ג'ניפר, ונדחס יחד איתה למיטה ומוציא לה שלוש חבילות של ג'לי תפוחים ואתם אוכלים ביחד בזמן שאתה צופים בטלוויזיה. אתם מזפזפים ברחבי הערוצים ורואים בערוץ הבידור סיקור על האירוע של הקמת מרכז ההחלפות ומדרגים את לבושם של סלבריטאי המחוז בין לבין אתה מבחין באן כשמשהו מנצנץ לך בעין. הענק שעל צווארה חושף אבן אדומה נוצצת ומיוחדת למראה, משהו שלא שמת לב אליו כשהיא יצאה בחיפזון מביתה השרוף. אתם ממשיכים לראות את הטלוויזיה עוד כמחצית השעה, כשג'ניפר מפהקת פיהוק ענקי ונשענת לאחור.
"אתה לא חייב להישאר איתי אהיה בסדר" אומרת לך ועוצמת את עינייה.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
כתבתי את זה מהר פיצוצים אתמול, בגלל זה גם ההמשך שלי היה מעפן.
~~~~~
"אל תהיי מצחיקה... לילה טוב ג'ני, תרגישי טוב" אומר וארים אל מעל הכתף את השמיכה, ואסתובב עם גבי אל גבה. ואשחק אותה נרדם במהירות, אחכה כך שעה ואעסיק את עצמי במחשבות על התליון של אן. וכשהיא תרדם אתגנב בשקט אל מחוץ למיטה. 'אריאדוס יהיה מתאים לשמור עליה. הוא פוקימון שיוכל להיות עירני למשך הלילה... וגם, אני כבר אחזור' אהרהר לעצמי ואוציא את אריאדוס החוצה, אלחש באוזנו שישמור על שקט וישמור על ג'ניפר מוגנת ושלווה פה.
אצא החוצה מהדלת בצעדי התגבנות ואפקיד באיטיות להדק את הדלת מבלי לתרוק אותה, "זהו אני יוצא להבין מה באמת הזבלים האלה חיפשו שם. האם זה קשור לאן בלבד או אולי לשאר משפחתה וג'ניפר, ואולי גם... לליה!" אמלמל לעצמי, ואחליט בדרמתיות לצאת להריסות הבית ההוא ולחפש.
מבלי לדעת מבאמת מה... משהו, דבר מה בנוגע לארגון הזה, למה הם חיפשו, לאחותי, כל דבר... 'אני מרגיש שיש כאן משהו מסריח!'
כשאגיע למבנה, אוציא את גרובייל, אסביר לו מה עושים ויחד איתו נסרוק ראשית את השטח מרחוק, רק בשביל לוודא שאנו בטוחים. ומשם נצא...
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]

[B]רובי: [/B]
הדהוד סביב נותר מאותה צווחה מקפיאת דם. פיונה הרועד החליט לנטוש אותך מאחור, הוא מצביע הצידה אל ספר שזרוק על הרצפה. ההילה המקיפה אותו מתגברת ומכסה את כולו הוא זורח וכמו פלאש מצלמה כחלחל נעלם בבת-אחת!
אינך מבין, ואתה גם קצת עצבני על המוג לב הזה, 'מה?! חוצפן, ררר... פוקימון אגדי בצד שלי היה יכול לעזור. אגדי גם כן...' אתה חושב לרגע. אך ממקד את עצמך שוב פעם ניגש בשחייה זריזה על ספר חצי אכול שמרבית כריכתו שלמה, מעופשת אך שלמה, והינה נגלה לפניך הסמל המשונה ההוא שפגשת בתקרית עם המטורף מכת 'הנהורים'[IMG]http://www.interload.co.il/upload/6720875.png[/IMG]!!!
אתה מתבונן בזה כרעש גרגור ופחפוח תופסים אותך, זה אותו היצור שעשה את הרעש מקודם. הפיח מתחיל להיכנס ולכסות את המים מבחוץ והסירה מבפנים בעלטה. אתה דוחף את מחצית הספר הזה לפאוץ' ומחפש בטירוף את נד. ולאחר זמן קצר שמרגיש לך כמו נצח, אתם מתנגשים זה בזה בחושך בדיוק בחיבור בין שני מזדרונות. אתם שמחים מאוד לראות זה אתזה, ומהמבטים בעיניים נראה שכל אחד גילה דבר מה, לכל אחד יש מה להגיד. כשאז נשמעים כולות פיצוץ, ריסוק, התעקמות ופירוק. ולפתע נעקרת מעליכם חלק מהספינה, באמצעות זרוע שחורה וענקית.
מהפתח שנפער, בין קרשים, רהיטים ושאר חלקי ספינה אחרים צפים להם בתוך המצולות. אתם רואים מנוסה אדירה של פוקימונים, קטנים כגדולים, מצ'ימיצ'ו ורמוריידס ועם גרידוסים ושארפדו. כולם בורחים על נפשם מהאיזור כשהצווחות ההולכות וחוזות האלה נשמעות בכל האגם. ועוד חבטות עתירות עצמה הולמות בספינה באלימות שהולכת ומתפרקת.
אתם מתחילים לשחות גם אתם ולבחור, אך הזרוע ההיא ועוד כמה אחרות שנגלו לכם עפות לכל עבר והגדול והמשקל שלהם משנים זרמים במים ומקשים עליכם את הבריכה. לפתע, בעוד אתם שוחים על חייכם, צל גדול מעפיל עליכם ואתם קופאים מבהלה. בתוך השקט המצמרר הזהצונח אל מולכם היצור. 'שד המעמקים...' אתה חושב לעצמך. 3 זוגות עיניים ישלו, אחת לכל כיוון. מימדיו עצומים, זרועות נפרסות סביבכם לכל כיוון ומצילות אליכם, יחד עם דיו סמיך המתפזר ומתמזג עם המים, מעל ניתן לראות אבני ענבר אדומות, משובצות לראשו במסודר. ודוקנים חדרים ורעילים מבצבים מכל כיוון בגולגתו הכחולה והקשיחה. פיו נפער באיטיות לפניכם ונגלות לך מספגר רב של לסטות ומעגלי שיניים משוננות וריר מתעופף סביב עם הנהמה העצומה והמפחידה הזו.
זהו מגה טנטקרול[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4553987.png[/IMG], והוא עצוםםםם!!![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511659]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]

[B]רובי: [/B]
הדהוד סביב נותר מאותה צווחה מקפיאת דם. פיונה הרועד החליט לנטוש אותך מאחור, הוא מצביע הצידה אל ספר שזרוק על הרצפה. ההילה המקיפה אותו מתגברת ומכסה את כולו הוא זורח וכמו פלאש מצלמה כחלחל נעלם בבת-אחת!
אינך מבין, ואתה גם קצת עצבני על המוג לב הזה, 'מה?! חוצפן, ררר... פוקימון אגדי בצד שלי היה יכול לעזור. אגדי גם כן...' אתה חושב לרגע. אך ממקד את עצמך שוב פעם ניגש בשחייה זריזה על ספר חצי אכול שמרבית כריכתו שלמה, מעופשת אך שלמה, והינה נגלה לפניך הסמל המשונה ההוא שפגשת בתקרית עם המטורף מכת 'הנהורים'[IMG]http://www.interload.co.il/upload/6720875.png[/IMG]!!!
אתה מתבונן בזה כרעש גרגור ופחפוח תופסים אותך, זה אותו היצור שעשה את הרעש מקודם. הפיח מתחיל להיכנס ולכסות את המים מבחוץ והסירה מבפנים בעלטה. אתה דוחף את מחצית הספר הזה לפאוץ' ומחפש בטירוף את נד. ולאחר זמן קצר שמרגיש לך כמו נצח, אתם מתנגשים זה בזה בחושך בדיוק בחיבור בין שני מזדרונות. אתם שמחים מאוד לראות זה אתזה, ומהמבטים בעיניים נראה שכל אחד גילה דבר מה, לכל אחד יש מה להגיד. כשאז נשמעים כולות פיצוץ, ריסוק, התעקמות ופירוק. ולפתע נעקרת מעליכם חלק מהספינה, באמצעות זרוע שחורה וענקית.
מהפתח שנפער, בין קרשים, רהיטים ושאר חלקי ספינה אחרים צפים להם בתוך המצולות. אתם רואים מנוסה אדירה של פוקימונים, קטנים כגדולים, מצ'ימיצ'ו ורמוריידס ועם גרידוסים ושארפדו. כולם בורחים על נפשם מהאיזור כשהצווחות ההולכות וחוזות האלה נשמעות בכל האגם. ועוד חבטות עתירות עצמה הולמות בספינה באלימות שהולכת ומתפרקת.
אתם מתחילים לשחות גם אתם ולבחור, אך הזרוע ההיא ועוד כמה אחרות שנגלו לכם עפות לכל עבר והגדול והמשקל שלהם משנים זרמים במים ומקשים עליכם את הבריכה. לפתע, בעוד אתם שוחים על חייכם, צל גדול מעפיל עליכם ואתם קופאים מבהלה. בתוך השקט המצמרר הזהצונח אל מולכם היצור. 'שד המעמקים...' אתה חושב לעצמך. 3 זוגות עיניים ישלו, אחת לכל כיוון. מימדיו עצומים, זרועות נפרסות סביבכם לכל כיוון ומצילות אליכם, יחד עם דיו סמיך המתפזר ומתמזג עם המים, מעל ניתן לראות אבני ענבר אדומות, משובצות לראשו במסודר. ודוקנים חדרים ורעילים מבצבים מכל כיוון בגולגתו הכחולה והקשיחה. פיו נפער באיטיות לפניכם ונגלות לך מספגר רב של לסטות ומעגלי שיניים משוננות וריר מתעופף סביב עם הנהמה העצומה והמפחידה הזו.
זהו מגה טנטקרול[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4553987.png[/IMG], והוא עצוםםםם!!![/FONT][/COLOR][/QUOTE]

אבהה במפלצת הענקית הזאת בהלם, אבל עם זאת בפליאה על הטבע ועולם הפוקימונים. איך יצור כזה בכלל קיים, אבל אחרי שאקלוט את כל הסיטואציה במלואה אשחרר את טוטדייל מהכדור שנד נתן לי, אתפוס את ידו של נד ואסמן לטוטדייל עם אצבעותיי את הסימון לסילון מים ואצביע לו למעלה, אאחוז בו ואתן לטוטדייל למשוך אותנו מהסירה הטבועה וההרוסה, אתה להתחמק ככל הניתן מהמפלצת הימית.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
לאחר שעה קלה של שכיבה לצד ג'ניפר, אתה מתגנב מחוץ למיטה ומורה לארידוס הנאמן שלך, לשמור על ג'ניפר 'רק לייתר צרה' אתה מעודד את עצמך וחומק מהחדר, בזמן שארידוס מתמקם מתחת למיטה של ג'ניפר, אורב למקרה תיהיה צרה כלשהי.
אתה יוצא במהירות ממרכז הפוקימונים ומתחיל לרוץ לעבר ביתה של אן. לאחר חצי שעה של חצי הליכה- חצי ריצה, אתה מגיע לאזור שאתה מזהה. החורשה שממנה חזרת רק כדי לראות את הלהבות אשר שרפו את הבית של אן מרחוק.
אתה משחרר את גרובייל מהכדור שלו ומסביר לו שאתם מחפשים רמזים על פשר המתקפה הנוראית אשר חווית. ככל שאתם סורקים את האזור, רק כדי לגלות כמה מחנאיים, אשר הקימו מאהל וישנים שנת ישרים באוהלם. אתה מבין שסביב לא תמצא דבר ואתה צועד יחד עם גרובייל לצדך לעבר הבית השרוף.
כשאתה עובר את הגדר המפויחת, ריח העשן עולה באפך ומקשה עליך מעט לנשום, אבל אתה חדור מטרה. 'יש פה רמז' אתה חושב לעצמך ונכנס בפתח הבית, אחרי שהדלת נשרפה לחלוטין, הבית פרוץ לחלוטין. אתה מסתובב בהריסות, מחפש משהו. כל דבר, אבל אינך יודע מאיפה להתחיל כלל וכלל. אתה וגרובייל מתחילים לסרוק את מה שהיה פעם ביתה של אן, ואתה מוצא בעיקר בגדים שרופים, או גביעים שנמסו מאש הלהבות. בדיוק כשאתה בא להרים כד מעוטר בציורים קדומים של ארידוס ומיו, גרובייל מגיע אליך ואיתו תמונה חצי שרופה.
אתה בוהה בתמונה כמה דקות עד שאתה מצליח לעכל שזו תמונה של אן וג'ניפר מחבקות משתי צדדיה את ליה, אשר מחזיקה בגאווה את תג המכון השמיני שלה!
'אבל ליה נעלמה לפני המכון השמיני! מאיפה הן מכירות בכלל? ג'ניפר שיקרה לי?' כל אלו ועוד מחשבות מוזרות עוברות בראשך, כשאתה מבחין לצד התמונה בחלק מעט שרוף, דמות נוספת, אשר עורבת בצללים, ואתה מזהה אותו. זה הבחור שרף לאן את הבית.
[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511660]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
לאחר שעה קלה של שכיבה לצד ג'ניפר, אתה מתגנב מחוץ למיטה ומורה לארידוס הנאמן שלך, לשמור על ג'ניפר 'רק לייתר צרה' אתה מעודד את עצמך וחומק מהחדר, בזמן שארידוס מתמקם מתחת למיטה של ג'ניפר, אורב למקרה תיהיה צרה כלשהי.
אתה יוצא במהירות ממרכז הפוקימונים ומתחיל לרוץ לעבר ביתה של אן. לאחר חצי שעה של חצי הליכה- חצי ריצה, אתה מגיע לאזור שאתה מזהה. החורשה שממנה חזרת רק כדי לראות את הלהבות אשר שרפו את הבית של אן מרחוק.
אתה משחרר את גרובייל מהכדור שלו ומסביר לו שאתם מחפשים רמזים על פשר המתקפה הנוראית אשר חווית. ככל שאתם סורקים את האזור, רק כדי לגלות כמה מחנאיים, אשר הקימו מאהל וישנים שנת ישרים באוהלם. אתה מבין שסביב לא תמצא דבר ואתה צועד יחד עם גרובייל לצדך לעבר הבית השרוף.
כשאתה עובר את הגדר המפויחת, ריח העשן עולה באפך ומקשה עליך מעט לנשום, אבל אתה חדור מטרה. 'יש פה רמז' אתה חושב לעצמך ונכנס בפתח הבית, אחרי שהדלת נשרפה לחלוטין, הבית פרוץ לחלוטין. אתה מסתובב בהריסות, מחפש משהו. כל דבר, אבל אינך יודע מאיפה להתחיל כלל וכלל. אתה וגרובייל מתחילים לסרוק את מה שהיה פעם ביתה של אן, ואתה מוצא בעיקר בגדים שרופים, או גביעים שנמסו מאש הלהבות. בדיוק כשאתה בא להרים כד מעוטר בציורים קדומים של ארידוס ומיו, גרובייל מגיע אליך ואיתו תמונה חצי שרופה.
אתה בוהה בתמונה כמה דקות עד שאתה מצליח לעכל שזו תמונה של אן וג'ניפר מחבקות משתי צדדיה את ליה, אשר מחזיקה בגאווה את תג המכון השמיני שלה!
'אבל ליה נעלמה לפני המכון השמיני! מאיפה הן מכירות בכלל? ג'ניפר שיקרה לי?' כל אלו ועוד מחשבות מוזרות עוברות בראשך, כשאתה מבחין לצד התמונה בחלק מעט שרוף, דמות נוספת, אשר עורבת בצללים, ואתה מזהה אותו. זה הבחור שרף לאן את הבית.
[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אתבלבל מאוד ואכנס להלם טוטאלי, אתרוצץ במחשובות פרועות ללא הפסק עד כאבי-ראש. אבין זאת, ג'ניפר מכירה את אחותי מהיכן שהוא... וגם אן!
אתחיל לחשוד איזה קשר יש להן, ואיזה קשר יש להן לדמות הזאת, "בטח הנבלה ההיא חטפה אותה" אמלמל ואכה עם אגרוף בקיר ללא התחשבות בידי.
אתחיל להתפרק מעט ולשחרר קיטור ואנסה לחפש בטירוף אחר עוד דבר מה חשוד או משהו שישפוך לי עוד אור על מה שראיתי.
את התמונה אדחף לכיס קטן ומוסתר בתוך התיק שלי, אשמור אותה שם היטב. אברר גם עם גרובייל אם מצא דבר מה!

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:
[/B]גם אתה וגם נד בוהים בשוק מוחלט בפוקימון העצום, נשימתך נעצרת כך נדמה, אתה מקבל שוב פרספקטיבה, והפעם עצמתית כלכך על כמה מדהים הטבע ועולם הפוקימונים.
כשהוא מנגד מביט בכם לרגע באחת מאישוניו, שגדולה ממך במידותיה וקולט בה את שניכם ועוד הרבה יותר. כשהוא מציל עליכם בגופו כשאתם כמו לכודים בין שלל זרועותיו הפרוסות סביב.
לוקח לך זמן אך אתה מעבד במוחך את כל הסיטואציה בצורה הגיונית, כשנד הספיק לעשות זאת עוד קודם. והוא שולף את טוטודייל החוצה. הוא אוחז בו ותופס בידך ומסמן לו 3 עם היד, וטוטודייל באמצעות סילון אקווה משגר אותו ואתכם מעלה מעלה.
מגה-טנטקרול מנסה לתפוס אתכם אבל לאחר שני נסיונות כושלים הוא פשוט מוותר, ולא נראה כאילו התאמץ מידי. פשוט מביט לתוך עינייך ואתה לעיניו, אתה מתרחק ומתקרב לאור השמש כשאתה מרגיש תחושת פספוס כזאת מכל המקרה איתו ועם הספינה. 'האם ישנם דברים שלא גיליתי ואבדו לעד?' אתה מהרהר בתחושת חרטה מעקצצת.
אתם נפלטים מהמים בשפריץ גדול המפתיע כמה מהסובבים ששמו לב לזה. ויוצאים, רטובים ועייפים ממש סמוך למרכז הצלילה. גוררים את עצמכם לשם שניכם. כשאתה בכלל, רועד כולך.
מנהל המקום, נחרד לראותכם כך והוא ניגש אליכם בריצה יחד עם אזומרילית שברשותו[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9586274.png[/IMG]. אך בעוד הם בוהים לך שוכב ומתנשף בכבדות על הקרקע בתוך מאהל הצלילה, הכל מיטשטש ואתה מתעלף!
לאחר כמה שעות אתה קם, יבש ונקי, מטלית קרירה לראשך עטוף היטב בשמיכות מחממות על מזרן מוגבהה, והינה בתחתונים בלבד.
קשה לך לזוז משום מה ולתפעל את הגוף, אתה מזיז טיפונת את הראש לכל צד וכמובן את האישונים ונראה שאתה לבד בחדר הזה![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511675]

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:
[/B]גם אתה וגם נד בוהים בשוק מוחלט בפוקימון העצום, נשימתך נעצרת כך נדמה, אתה מקבל שוב פרספקטיבה, והפעם עצמתית כלכך על כמה מדהים הטבע ועולם הפוקימונים.
כשהוא מנגד מביט בכם לרגע באחת מאישוניו, שגדולה ממך במידותיה וקולט בה את שניכם ועוד הרבה יותר. כשהוא מציל עליכם בגופו כשאתם כמו לכודים בין שלל זרועותיו הפרוסות סביב.
לוקח לך זמן אך אתה מעבד במוחך את כל הסיטואציה בצורה הגיונית, כשנד הספיק לעשות זאת עוד קודם. והוא שולף את טוטודייל החוצה. הוא אוחז בו ותופס בידך ומסמן לו 3 עם היד, וטוטודייל באמצעות סילון אקווה משגר אותו ואתכם מעלה מעלה.
מגה-טנטקרול מנסה לתפוס אתכם אבל לאחר שני נסיונות כושלים הוא פשוט מוותר, ולא נראה כאילו התאמץ מידי. פשוט מביט לתוך עינייך ואתה לעיניו, אתה מתרחק ומתקרב לאור השמש כשאתה מרגיש תחושת פספוס כזאת מכל המקרה איתו ועם הספינה. 'האם ישנם דברים שלא גיליתי ואבדו לעד?' אתה מהרהר בתחושת חרטה מעקצצת.
אתם נפלטים מהמים בשפריץ גדול המפתיע כמה מהסובבים ששמו לב לזה. ויוצאים, רטובים ועייפים ממש סמוך למרכז הצלילה. גוררים את עצמכם לשם שניכם. כשאתה בכלל, רועד כולך.
מנהל המקום, נחרד לראותכם כך והוא ניגש אליכם בריצה יחד עם אזומרילית שברשותו[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9586274.png[/IMG]. אך בעוד הם בוהים לך שוכב ומתנשף בכבדות על הקרקע בתוך מאהל הצלילה, הכל מיטשטש ואתה מתעלף!
לאחר כמה שעות אתה קם, יבש ונקי, מטלית קרירה לראשך עטוף היטב בשמיכות מחממות על מזרן מוגבהה, והינה בתחתונים בלבד.
קשה לך לזוז משום מה ולתפעל את הגוף, אתה מזיז טיפונת את הראש לכל צד וכמובן את האישונים ונראה שאתה לבד בחדר הזה![/FONT][/COLOR][/QUOTE]

'מה לכל הרוחות קרה פה?' אחשוב לעצמי בפאניקה ואנסה להזיז את עצמי להתיישב על המיטה ואסתכל סביב. "אני בטח באיזה חדר של מרכז הצלילה" אמלמל לעצמי ואסתכל סביב בלחץ, אחפש את חפציי ואנסה לקום מהמיטה.

[COLOR=#000000][FONT=times new roman]
[B]אשטון-[/B]
"כוסעמק!" אתה פולט בזעם בחובט בחוזקה בקיר שמולך, מפזר פיח ואפר לכל עבר. גרובייל ניגש אליך במבט מודאג "גרו.." אומר ומניח את אחת מידיו על גבך בניחום. אתה מחייך אליו חצי חיוך "מצאת משהו?" אתה שואל אותו בתקווה לרמזים, אבל הוא מניד בראשו לשלילה.
"מאיפה הן מכירות? ולמה ג'ניפר לא סיפרה לי כלום?" אתה שואל אותו ואתה מרגיש את תחושת המחנק בגרונך, האובדן חוזר אליך בדג'ה וו מטורף, כאילו לא עברו כמה שנים מאז. הכאב מציף אותך ואתה נופל על ברכיך בתסכול.
"ליה!" אתה צווח בקול לתקרה ומוחה את הדמעות אשר מתחילות לזלוג על פניך. אתה מנגב אותן עם חולצתך מושך באפך ומכניס את התמונה לתוך תא קטן בתיק. לאחר סריקה נוספת של הבית, אתה מבין שאין שם עוד רמזים היכולים לעזור לך לפתור את התעלומה. 'מה שבטח יכול להיות רמז המשטרה לקחה כראיות' אתה חושב לעצמך בתסכול מה.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511676][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"כוסעמק!" אתה פולט בזעם בחובט בחוזקה בקיר שמולך, מפזר פיח ואפר לכל עבר. גרובייל ניגש אליך במבט מודאג "גרו.." אומר ומניח את אחת מידיו על גבך בניחום. אתה מחייך אליו חצי חיוך "מצאת משהו?" אתה שואל אותו בתקווה לרמזים, אבל הוא מניד בראשו לשלילה.
"מאיפה הן מכירות? ולמה ג'ניפר לא סיפרה לי כלום?" אתה שואל אותו ואתה מרגיש את תחושת המחנק בגרונך, האובדן חוזר אליך בדג'ה וו מטורף, כאילו לא עברו כמה שנים מאז. הכאב מציף אותך ואתה נופל על ברכיך בתסכול.
"ליה!" אתה צווח בקול לתקרה ומוחה את הדמעות אשר מתחילות לזלוג על פניך. אתה מנגב אותן עם חולצתך מושך באפך ומכניס את התמונה לתוך תא קטן בתיק. לאחר סריקה נוספת של הבית, אתה מבין שאין שם עוד רמזים היכולים לעזור לך לפתור את התעלומה. 'מה שבטח יכול להיות רמז המשטרה לקחה כראיות' אתה חושב לעצמך בתסכול מה.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]איי יא ייאיי... מרבון! איזו דרמטיות!
~~~~
אנסה לנשום לרווחה, ואעלה יחד עם גרובייל למקום גבוה יותר כמו עץ גבוהה סמוך או גג הבית. אתנשם מעט ומבלי לבכות, סתם במבט שקוע אל הלילה אחשוב על ליה ועל כל מה שקרה והאלה תאוריות בראשי.
"איך זה קרה... מה היה שם? מה פשר התמונה הזאת? חושב שהיא יודעת בכלל שאנחנו אחים?" אשאל ואביט אל גרובייל, סתם אשאל, בכדי לפרוק בעצם.
אתאנח ואשען על משהו כשאביט אל גרובייל ואתוודה בפניו "היי חבר, רציתי להגיד לך תודה. נאלצת שלשום לעשות עבורי משהו מחריד וקשה, שבטוח לא יוצא לך מהראש. באמת עברת איתי המון גרובייל, ואני מודה לך שאתה השותף שלי" אסיים ואביט בו בחיוך כנה וגלוי, אחבק אותו בחבריות.
לאחר שאסיים להתפרק והרגע, אמצא היכן לשתוף את פניי, ואתגנב בשקט מופתי בחזרה למיטה של ג'ניפר. גם אם תקום בטעות אשמור את פי סגור וארדם עד לבוקר, במחשבות על איך לפעול מעתה והלאה.
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]
רובי:[/B]
אתה ממשיך לעשות מאמצים בכדי לזוז, מה שקורה לגוף שלך מאוד מלחיץ אותך וחשוד בעבורך, אך כל אלו מתפוגגים שאתה רואה את נד ואזומריל. "אורי קומי נסיכתי" אומר נד בהלצה ואתה מביט בו במבט מסוונר ולא מחובר כשהפולרסנט בחדר נדלק.
לאט לאט אתה מתחיל לזוז, נד מגיש לך לפה כוס מים ואזומריל מסייעת לך בלהתרומם ולהישען על הקיר. "הגעת שם לאפיסת כוחות, הצלילה הראשונית לעומק כה גדול ועלייה חדה מעלה בהפרשי לחץ שכאלו, ועוד לצוללן מתחיל... ושלא נדבר על כל הטיולים שלנו והשחיה בתוך הספינה ומחוצה לה בין לבין וג..." הוא מסביר וממשיך למלמל כשאתה כבר לא כלכך בהקשבה.
"זו בסה"כ הייתה עייפות" מוסיף מנהל המקום כשהוא נכנס לאוהל הרפואי שבמתחם, הכל מתחיל להתבהר לך, וזאת נראת כמו מרפאת שטח קטנה. "הציוד שלך הוחזר, הבגדים הפוקדורים נמצאים בלוקר אם אתה זוכר. הפאוץ' האטום נמצא ספר, אך המהירות והלחץ שעליתם ממנו דיי חרכה אותו אני חושב" הוא שולף ממותנו את הספר שכמו פלאשבק מכה בך ואתה נזכר בספר העבה והקרע בו ראית את הסמל של כת הנהורים.
ואתה מבקש ממנו לשמור אותו עם חפציך לאחר שתית המים, נד מוסיף "עכשיו חזור לנוח, כשתקום שוב אראה לך דבר נהדר!" והוא חושף חיוך מלא שיניים ושביעות רצון, זה הדבר האחרון שאתה רואה כשעינייך מתחילות שוב להיעצם מתשישות.
לאחר 9 שעות אתה קם, זה שוב בוקר. ואתה קם ליפניו שזרוק שם מרייר על הרצפה, ישן כמו מת.
אתה לובש את הבגדים ומתארגן, שיער, שיניים, פנים, ממש מתוקתק. חושב בחיוך על החוויה האדירה שעברת ועל הפוקימונים שגילית. וגם על החדש שהתווסף אלייך.
נד מתעורר בקצבו גם הוא ולאחר ששניכם מוכנים, מודים על למנהל המקום על העזרה יוצאים לדרך נד חושף בפניך לפתע בפנים נלהבות:
שני מטבעות זהב נדירים מהספינה, ושני מאובנים סגורים בתיבת זוככית [IMG]http://www.interload.co.il/upload/6788293.png[/IMG][IMG]http://www.interload.co.il/upload/1168811.png[/IMG]. "רוצה משהו מהם?" שואל אותך.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511678]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]
רובי:[/B]
אתה ממשיך לעשות מאמצים בכדי לזוז, מה שקורה לגוף שלך מאוד מלחיץ אותך וחשוד בעבורך, אך כל אלו מתפוגגים שאתה רואה את נד ואזומריל. "אורי קומי נסיכתי" אומר נד בהלצה ואתה מביט בו במבט מסוונר ולא מחובר כשהפולרסנט בחדר נדלק.
לאט לאט אתה מתחיל לזוז, נד מגיש לך לפה כוס מים ואזומריל מסייעת לך בלהתרומם ולהישען על הקיר. "הגעת שם לאפיסת כוחות, הצלילה הראשונית לעומק כה גדול ועלייה חדה מעלה בהפרשי לחץ שכאלו, ועוד לצוללן מתחיל... ושלא נדבר על כל הטיולים שלנו והשחיה בתוך הספינה ומחוצה לה בין לבין וג..." הוא מסביר וממשיך למלמל כשאתה כבר לא כלכך בהקשבה.
"זו בסה"כ הייתה עייפות" מוסיף מנהל המקום כשהוא נכנס לאוהל הרפואי שבמתחם, הכל מתחיל להתבהר לך, וזאת נראת כמו מרפאת שטח קטנה. "הציוד שלך הוחזר, הבגדים הפוקדורים נמצאים בלוקר אם אתה זוכר. הפאוץ' האטום נמצא ספר, אך המהירות והלחץ שעליתם ממנו דיי חרכה אותו אני חושב" הוא שולף ממותנו את הספר שכמו פלאשבק מכה בך ואתה נזכר בספר העבה והקרע בו ראית את הסמל של כת הנהורים.
ואתה מבקש ממנו לשמור אותו עם חפציך לאחר שתית המים, נד מוסיף "עכשיו חזור לנוח, כשתקום שוב אראה לך דבר נהדר!" והוא חושף חיוך מלא שיניים ושביעות רצון, זה הדבר האחרון שאתה רואה כשעינייך מתחילות שוב להיעצם מתשישות.
לאחר 9 שעות אתה קם, זה שוב בוקר. ואתה קם ליפניו שזרוק שם מרייר על הרצפה, ישן כמו מת.
אתה לובש את הבגדים ומתארגן, שיער, שיניים, פנים, ממש מתוקתק. חושב בחיוך על החוויה האדירה שעברת ועל הפוקימונים שגילית. וגם על החדש שהתווסף אלייך.
נד מתעורר בקצבו גם הוא ולאחר ששניכם מוכנים, מודים על למנהל המקום על העזרה יוצאים לדרך נד חושף בפניך לפתע בפנים נלהבות:
שני מטבעות זהב נדירים מהספינה, ושני מאובנים סגורים בתיבת זוככית [IMG]http://www.interload.co.il/upload/6788293.png[/IMG][IMG]http://www.interload.co.il/upload/1168811.png[/IMG]. "רוצה משהו מהם?" שואל אותך.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]


אבהה במאובנים הנדירים הללו "באמת אתה מוכן לתת לי אחד מהם?" אשאל בהתלהבות 'פוקימון מאובן זה פוקימון שבלתתי אפשרי למצוא בכלל בטבע' אחשוב לעצמי בהתרגשות, אבל אנסה לשמור על ארשת פנים תמימה, פוקר פייס. "וואו נד זה כל כך נחמד מצידך" אומר לו בחיוך ואבחר את המאובן האדמדם יותר ואז לאחר מכן, אספר לו על כמה עלילותי בספינה ואתלהב שראיתי את פיונה! פוקימון אגדי אמיתי.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה משוטט במעלה הבית ומטפס מאחת המרפסות, על גג הבית. אתה מסתכל בכוכבים ונותן לצינת הלילה לקרר את גופך המעט כאוב. אתה נאנח כאשר גרובייל מטפס לצידך ומסתכל אף הוא על הכוכבים בעיניים זוהרות.
"תודה גרובייל" אתה אומר לו אחרי שתיקה קלה "עשית משהו שלא חשבתי שבחיים מישהו יעשה עבורי. הצלת את חיי ואני מודה לך מעמקי נישמתי על זה" אתה מוסיף ומחייך קלות ושניכם מתחבקים לאור הירח.
אתם נשענים לאחור על רעפי הבית ומסתכלים שניכם לשמים השחורים "איך נראה לך שהן הכירו? ולמה היא לא סיפרה לי, יכול להיות שג'ניפר בכלל לא יודעת על זה? והדמות המסתורית הזאת ברקע" אתה מדבר במהירות מסחררת הגורמת לראשך לכאוב ואתה נאנח קלות ואתם נשארים עוד קצת בדממה, סופגים את השקט.
אחרי הליכה מהירה, אתה חוזר בשקט לחדר של ג'ניפר, מוריד את בגדיך ונכנס במהירות להתקלח, נכנס למיטה של ג'ניפר בשקט מוחלט ונרדם.
אתה קם לאחר כמה שעות קלות, עייף יותר מאשר שהלכת לישון. אתה פוקח את עינייך ורואה את ג'ניפר עדיין ישנה וראשה שקוע על כתפך וידך הרדומה מחבקת אותה כמגן אנושי.
היא מתעוררת אף היא לאחר כמה דקות, מרימה אליך את מבטה ומחייכת חיוך ישנוני "היי" אומרת ומפהקת קלות "אני לא מאמינה שישנתי כל כך הרבה" אומרת לאחר היא מציצה בסלולרי שלה, קמה מהמיטה והולכת לשירותים.[/FONT][/COLOR]

[quote=ritsuka kun;1511679]
[color=#000000][font=times new roman][b]אשטון-[/b]
אתה משוטט במעלה הבית ומטפס מאחת המרפסות, על גג הבית. אתה מסתכל בכוכבים ונותן לצינת הלילה לקרר את גופך המעט כאוב. אתה נאנח כאשר גרובייל מטפס לצידך ומסתכל אף הוא על הכוכבים בעיניים זוהרות.
"תודה גרובייל" אתה אומר לו אחרי שתיקה קלה "עשית משהו שלא חשבתי שבחיים מישהו יעשה עבורי. הצלת את חיי ואני מודה לך מעמקי נישמתי על זה" אתה מוסיף ומחייך קלות ושניכם מתחבקים לאור הירח.
אתם נשענים לאחור על רעפי הבית ומסתכלים שניכם לשמים השחורים "איך נראה לך שהן הכירו? ולמה היא לא סיפרה לי, יכול להיות שג'ניפר בכלל לא יודעת על זה? והדמות המסתורית הזאת ברקע" אתה מדבר במהירות מסחררת הגורמת לראשך לכאוב ואתה נאנח קלות ואתם נשארים עוד קצת בדממה, סופגים את השקט.
אחרי הליכה מהירה, אתה חוזר בשקט לחדר של ג'ניפר, מוריד את בגדיך ונכנס במהירות להתקלח, נכנס למיטה של ג'ניפר בשקט מוחלט ונרדם.
אתה קם לאחר כמה שעות קלות, עייף יותר מאשר שהלכת לישון. אתה פוקח את עינייך ורואה את ג'ניפר עדיין ישנה וראשה שקוע על כתפך וידך הרדומה מחבקת אותה כמגן אנושי.
היא מתעוררת אף היא לאחר כמה דקות, מרימה אליך את מבטה ומחייכת חיוך ישנוני "היי" אומרת ומפהקת קלות "אני לא מאמינה שישנתי כל כך הרבה" אומרת לאחר היא מציצה בסלולרי שלה, קמה מהמיטה והולכת לשירותים.[/font][/color][/quote]
״בוקר אור״ אשיב אליה בחיוך, חיוך מזויף אחליט כרגע להניח לזה. ולהתעמת איתה בנושא לאחר עוג מחשבה וגיבוש דרך פעולה.
כשהיא תלך לשירותים, אתארגן מהר ואגש להכין לנו ספלי קפה לפתוח את הבוקר.
״אז מה את מספרת? ישנת טוב אה?״ אשאל בצחוק ואחייך אליה. ״איך את מרגישה? היית נמרצת מאוד לענות לפלאפון היום, משהו דחוף?” אתעניין בנימוס וטון נעים.
לאחר שנסיים נתארגן ליציאה, ונצא לדרך אל העיר הבאה.


[font=times new roman][color=#9999cc][b]רובי:[/b]
הינך משתהה מול המאובנים היפים וחושב לעצמך כמה מגניב ׳מאובן אין לכל אחד, הם נדירים, מעניין אם נמצא בעתיד היכן להפיח בהם חיים׳. ״וואו נד תודה רבה שאתה נותן לי אחד, אקח את זה עם הבליטה המעוגלת!״ אתה אומר אליו בחיבה.
והוא משיב שאין על מה ומוסיף לתת לך אחד מן המבטעות בהסבר ״קח, נמכור אותם. הם פריט אספנות מדהים ויהיו שווים הון״ והוא קורת אלייך ואת גם כן.
״נו אז מה איתך... לא מצאת דבר מה מעניין להביא לי?״ אתה מתחיל לספר לו בהתרגשות על כל שעבר עלייך מהרגע בו התנתקתם, פיונה, חדר האוצרות, המקומות בספינה בהם ביקרת, כתביו של הקפטן שאנקס, וסיפור הספינה...
שוטף אותו בסיפוריך ומדגים עם ידיך בוולגריות המתקבלת. והוא המום לשמוע את כל אלה. נשמע קצת קנאה בקולו שמוסיף ״שיוא איך לא הייתי איתך, פספסתי את פיונה, וחדררר האוצרווותתת שיוא... איך לא לקחת כלום?!״
וכמו הארה עינייך נפקחות כי אתה נזכר בספר ההוא שלקחת, נד מביט בהם בחשדנות ומיד מזהה ״הנהורים מהה... פנאטיים עלובים, מעניין מה הקשר שלהם לספינה ההיא. היא ישנה במיוחד, אולי בת 60 ממצאים שמצאתי״ הוא מוסיף ומעלעל בספר ותוך דקות ספורות גם קובע שלא ניתן לקרוא ממנו כלום במצבו וצריך לפגוש היסטוריון או מומחה בתחום השכתוב, מישהו שיעזור עם זה.
ומחזיר לך אותו בעדינות בהוראה ״שמור עליו היטב, עטוף אותו במשהו והגן עליו עד שנבין מה נמצא בו״ ומבט מרוכז.
מזג האוויר בנתיים מעולה להליכה, ״טוב אז...?״ בוהה בך נד, מושך בידו ומתמתח משעמום וחוסר מעש.
[/color][/font][/quote]

[quote=nivx10;1511681]
[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
הינך משתהה מול המאובנים היפים וחושב לעצמך כמה מגניב ׳מאובן אין לכל אחד, הם נדירים, מעניין אם נמצא בעתיד היכן להפיח בהם חיים׳. ״וואו נד תודה רבה שאתה נותן לי אחד, אקח את זה עם הבליטה המעוגלת!״ אתה אומר אליו בחיבה.
והוא משיב שאין על מה ומוסיף לתת לך אחד מן המבטעות בהסבר ״קח, נמכור אותם. הם פריט אספנות מדהים ויהיו שווים הון״ והוא קורת אלייך ואת גם כן.
״נו אז מה איתך... לא מצאת דבר מה מעניין להביא לי?״ אתה מתחיל לספר לו בהתרגשות על כל שעבר עלייך מהרגע בו התנתקתם, פיונה, חדר האוצרות, המקומות בספינה בהם ביקרת, כתביו של הקפטן שאנקס, וסיפור הספינה...
שוטף אותו בסיפוריך ומדגים עם ידיך בוולגריות המתקבלת. והוא המום לשמוע את כל אלה. נשמע קצת קנאה בקולו שמוסיף ״שיוא איך לא הייתי איתך, פספסתי את פיונה, וחדררר האוצרווותתת שיוא... איך לא לקחת כלום?!״
וכמו הארה עינייך נפקחות כי אתה נזכר בספר ההוא שלקחת, נד מביט בהם בחשדנות ומיד מזהה ״הנהורים מהה... פנאטיים עלובים, מעניין מה הקשר שלהם לספינה ההיא. היא ישנה במיוחד, אולי בת 60 ממצאים שמצאתי״ הוא מוסיף ומעלעל בספר ותוך דקות ספורות גם קובע שלא ניתן לקרוא ממנו כלום במצבו וצריך לפגוש היסטוריון או מומחה בתחום השכתוב, מישהו שיעזור עם זה.
ומחזיר לך אותו בעדינות בהוראה ״שמור עליו היטב, עטוף אותו במשהו והגן עליו עד שנבין מה נמצא בו״ ומבט מרוכז.
מזג האוויר בנתיים מעולה להליכה, ״טוב אז...?״ בוהה בך נד, מושך בידו ומתמתח משעמום וחוסר מעש.
[/COLOR][/FONT][/quote][/quote]


"אני חושב שכדאי שנמשיך מפה" אומר לו בחיוך ולאחר כמה שניות של מחשבה, אארגן את חפצי, אכסה את הספר בחולצה אחרת שלי, ואכניס אותו לתיק יחד עם המאובן שקיבלתי מנד. "יאללה הגיע הזמן לצאת מפה" אוסיף בחיוך.
לפני שנצא מהמקום, אבדוק אם יש מחשב בסביבה, במידה וכן אאחליף את נינג'אקס בפיבאס.
מיד לאחר מכן שנצא משם אפנה לנד ואתחיל מעט להכירו. "אז ספר לי קצת עליך.. מאיפה אתה? מה הביא אותך לפה?" אתחיל לשאול אותו.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
בשנייה שג'ניפר יוצאת מהחדר, אתה קופץ במהירות מהמיטה, מתארגן במהירות ומכין לשניכם כוס קפה טובה להתחיל איתה את הבוקר. 'לכל הרוחות איך אני אעלה את זה מולה?' תחשוב לעצמך במעט תסכול.
"נו אז איך ישנת?" אתה שואל ברגע שהיא יוצאת מהשירותים רעננה "מעולה! לא ישנתי ככה כבר המון זמן" עונה ולוגמת מהכוס קפה שלה, מחמיצה מעט פנים כשהקפה מעט חם, ומוסיפה לעצמה עוד מעט חלב שיקרר את הקפה.
"אז מי זה היה בטלפון שרצת ככה לענות?" אתה מתחקר אותה ונראה שהיא מעט מהססת "אן. היא התקשרה לשאול לשלומי" עונה לך במעט ריחוק לא אופייני לה "היא התנצלה שהייתה צריכה לברוח ככה כל כך מהר אבל היא מוסרת לך דרישת שלום ואת תודתה על זה שהצלת אותי" מוסיפה.
אתה מרים גבה בחשד מעט, אבל כל עוד אין לך תוכנית פעולה או הוכחה כלשהי, אתה מחליט לוותר על זה, לבינתיים.
רבע שעה לאחר מכן, שניכם כבר מחוץ למתחם הלילה בדרכם לעבר העיר הבאה.
לאחר חצי שעה של הליכה מתוחה מצד שניכם, אתם מגיעים לאזור עשבי שוב. "היי אשטון תראה" אומרת לך ג'ניפר ומצביעה על שלט לצד הדרך. השלט הוא כמו מפה קטנה ואתה רואה שהדרך לעיר היא ישר, אבל משהו אחר קורץ לך בעין. אם תפנו שמאלה תגיעו היישר למטע התפוחים באמצע הפרדס. יחד עם ההכונות ישנה אזהרה 'הכניסה אסורה! על אחריות הבן אדם מה שיקרה לו' ומתחת לזה בכתב יד שנראה שמישהו הוסיף ציור של גולגולת.[/FONT][/COLOR]

[quote=ritsuka kun;1511684][/quote]
"אני חושב שכדאי שנמשיך מפה" אומר לו בחיוך ולאחר כמה שניות של מחשבה, אארגן את חפצי, אכסה את הספר בחולצה אחרת שלי, ואכניס אותו לתיק יחד עם המאובן שקיבלתי מנד. "יאללה הגיע הזמן לצאת מפה" אוסיף בחיוך.
לפני שנצא מהמקום, אבדוק אם יש מחשב בסביבה, במידה וכן אאחליף את נינג'אקס בפיבאס.
מיד לאחר מכן שנצא משם אפנה לנד ואתחיל מעט להכירו. "אז ספר לי קצת עליך.. מאיפה אתה? מה הביא אותך לפה?" אתחיל לשאול אותו.



[color=#000000][font=times new roman][b]אשטון-[/b]
בשנייה שג'ניפר יוצאת מהחדר, אתה קופץ במהירות מהמיטה, מתארגן במהירות ומכין לשניכם כוס קפה טובה להתחיל איתה את הבוקר. 'לכל הרוחות איך אני אעלה את זה מולה?' תחשוב לעצמך במעט תסכול.
"נו אז איך ישנת?" אתה שואל ברגע שהיא יוצאת מהשירותים רעננה "מעולה! לא ישנתי ככה כבר המון זמן" עונה ולוגמת מהכוס קפה שלה, מחמיצה מעט פנים כשהקפה מעט חם, ומוסיפה לעצמה עוד מעט חלב שיקרר את הקפה.
"אז מי זה היה בטלפון שרצת ככה לענות?" אתה מתחקר אותה ונראה שהיא מעט מהססת "אן. היא התקשרה לשאול לשלומי" עונה לך במעט ריחוק לא אופייני לה "היא התנצלה שהייתה צריכה לברוח ככה כל כך מהר אבל היא מוסרת לך דרישת שלום ואת תודתה על זה שהצלת אותי" מוסיפה.
אתה מרים גבה בחשד מעט, אבל כל עוד אין לך תוכנית פעולה או הוכחה כלשהי, אתה מחליט לוותר על זה, לבינתיים.
רבע שעה לאחר מכן, שניכם כבר מחוץ למתחם הלילה בדרכם לעבר העיר הבאה.
לאחר חצי שעה של הליכה מתוחה מצד שניכם, אתם מגיעים לאזור עשבי שוב. "היי אשטון תראה" אומרת לך ג'ניפר ומצביעה על שלט לצד הדרך. השלט הוא כמו מפה קטנה ואתה רואה שהדרך לעיר היא ישר, אבל משהו אחר קורץ לך בעין. אם תפנו שמאלה תגיעו היישר למטע התפוחים באמצע הפרדס. יחד עם ההכונות ישנה אזהרה 'הכניסה אסורה! על אחריות הבן אדם מה שיקרה לו' ומתחת לזה בכתב יד שנראה שמישהו הוסיף ציור של גולגולת.[/font][/color][/quote]
אביט בשלט היטב ואסרוק את המפה תוך שאני מסתקרן מאוד לפנות שמאלה ולגלות מה נמצא שם.
אך לאחר התלבטות קלה אתאנח ואחליט ׳מוטב ואתקדם ישר אל העיר׳.
ואודיע גם לג׳ניפר בחוסר חשק ומרמור עדין ביותר ״הה... נמשיך לעיר לא? בזבזנו כאן מספיק זמן אני חושב״ אגיד בפנים ריקות.
׳ממש לא מתכוון להיכנס יותר למקומות מסוכנים ולסמוך עלייך שיהיה מי שיכפה עליי׳ אחשוד ואזרוק מבט חטוף לעברה, עם אישוני בלבד, מבלי להניד ראש.

[font=times new roman][color=#9999cc][b]רובי:[/b]
אתה מחליט שמוטב שתמשיכו הלאה, אתה מארגן מחדש עצמך ואת התיק, כולל החפצים החדשים שקיבלת. ואתם יוצא לדרכם.
אתה נושם לרווחה את כל הטבע סביב אל תוכך ובלב שלם קורא ״קדימה, הגיע הזמן שנעוף מכאן״ ונד מהנהן וצוחק.
אתם ממשיכים בדרך ועם הזמן כל האיזור הקצת יותר מיוער של האגם מתאדה ומתחלף בשבילי דרך מסודרים ושוב נופי שדות מרעה ומטעי תפוחים פזורים סביב. המון מעופפים חגים סביב מכאן לשם, יש מזון בשפע אז כמובן שישרצו פה.
בעוד נד מתהלך עם אוזניות ומסתכל על עננים, אתה פונה אליו ומנסה קצת להכיר אותו.
הוא מסיר אוזניה אחת ואת חוזר שוב על שאלותיך.
והוא משיב בכלליות שכזאת ״אעעע.. טוב תראה באתי ממחוז רחוק במיוחד. ממשפחה רגילה שכזאת...״ הוא אומר.
״אבא שלי עובד מממ... בבנק, ואימי מוכרנית, כן. חיים רגילים שכאלה, נסיתי שם את מזלי כמאמן ולא הצלחתי בכלל. כישלון של ממש״ הוא טוען ומתבדח
״אז חשבתי לנסות אותו כאן, והינה הגעתי, מחוז מעניין ויפייפה, ויש כאן גם המון אקשן עם כל הארגוני הטרור האלה בתוך המדינה. לא משעמם כאן, לטוב ולרע״ מסביר. מבלי לתת אף תשובה אמיתית לאף שאלה... שיח כללי בלבד!
בנוסף אתה מסיק שהוא גם מכיר כבר את הכתות המסוכנות שיש כאן.[/color][/font]

[quote=nivx10;1511686]
[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
אתה מחליט שמוטב שתמשיכו הלאה, אתה מארגן מחדש עצמך ואת התיק, כולל החפצים החדשים שקיבלת. ואתם יוצא לדרכם.
אתה נושם לרווחה את כל הטבע סביב אל תוכך ובלב שלם קורא ״קדימה, הגיע הזמן שנעוף מכאן״ ונד מהנהן וצוחק.
אתם ממשיכים בדרך ועם הזמן כל האיזור הקצת יותר מיוער של האגם מתאדה ומתחלף בשבילי דרך מסודרים ושוב נופי שדות מרעה ומטעי תפוחים פזורים סביב. המון מעופפים חגים סביב מכאן לשם, יש מזון בשפע אז כמובן שישרצו פה.
בעוד נד מתהלך עם אוזניות ומסתכל על עננים, אתה פונה אליו ומנסה קצת להכיר אותו.
הוא מסיר אוזניה אחת ואת חוזר שוב על שאלותיך.
והוא משיב בכלליות שכזאת ״אעעע.. טוב תראה באתי ממחוז רחוק במיוחד. ממשפחה רגילה שכזאת...״ הוא אומר.
״אבא שלי עובד מממ... בבנק, ואימי מוכרנית, כן. חיים רגילים שכאלה, נסיתי שם את מזלי כמאמן ולא הצלחתי בכלל. כישלון של ממש״ הוא טוען ומתבדח
״אז חשבתי לנסות אותו כאן, והינה הגעתי, מחוז מעניין ויפייפה, ויש כאן גם המון אקשן עם כל הארגוני הטרור האלה בתוך המדינה. לא משעמם כאן, לטוב ולרע״ מסביר. מבלי לתת אף תשובה אמיתית לאף שאלה... שיח כללי בלבד!
בנוסף אתה מסיק שהוא גם מכיר כבר את הכתות המסוכנות שיש כאן.[/COLOR][/FONT][/quote]


"אתה לא אוהב להרחיב אה?" אשאל בחצי צחוק, בתקווה שלא ישים לב לציניות בשאלתי. 'אני לא אדחוף יותר מידי' אחשוב לעצמי ואניח לנושא ואמשיך בדרכינו.


[B]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman]אשטון-[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#000000][FONT=times new roman]
אתה מתבונן בשלט המופיע מולך ומציץ על ג'ניפר, אשר נראית רגועה ורק מהנהנת לאישור. ההליכה המתוחה יחד עם ג'ניפר נמשכת כמו מה שנראה נצח.
אתם הולכים בפרדס ואתה קוטף לעצמך תפוח מאחד העצים ונוגס בו בזמן ההליכה השקטה שלכם. אתה מבחין שג'ניפר נראית מתוחה יותר ויותר ומסוגרת בעצמה, הוכחה לזה שבקושי דיברת איתה כל ההליכה.
אחרי הליכה של חצי שעה, אתה מבחין שהגעתם לאיזור כפרי יחסית ואתה מבחין מרחוק בחווה גדולה.
"אהממ בא לך לבדוק את זה?" שואלת במעט היסוס ג'ניפר. אין לך שום ספק שהיא הבינה שמשהו אינו כשורה.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511687]"אתה לא אוהב להרחיב אה?" אשאל בחצי צחוק, בתקווה שלא ישים לב לציניות בשאלתי. 'אני לא אדחוף יותר מידי' אחשוב לעצמי ואניח לנושא ואמשיך בדרכינו.


[B]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman]אשטון-[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#000000][FONT=times new roman]
אתה מתבונן בשלט המופיע מולך ומציץ על ג'ניפר, אשר נראית רגועה ורק מהנהנת לאישור. ההליכה המתוחה יחד עם ג'ניפר נמשכת כמו מה שנראה נצח.
אתם הולכים בפרדס ואתה קוטף לעצמך תפוח מאחד העצים ונוגס בו בזמן ההליכה השקטה שלכם. אתה מבחין שג'ניפר נראית מתוחה יותר ויותר ומסוגרת בעצמה, הוכחה לזה שבקושי דיברת איתה כל ההליכה.
אחרי הליכה של חצי שעה, אתה מבחין שהגעתם לאיזור כפרי יחסית ואתה מבחין מרחוק בחווה גדולה.
"אהממ בא לך לבדוק את זה?" שואלת במעט היסוס ג'ניפר. אין לך שום ספק שהיא הבינה שמשהו אינו כשורה.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
כשאקשיב לג'ניפר מציעה אחשוב 'אם את רוצה... בכבוד, הפעם היא תוביל' ואשיב בטון מעט מתנשא ואקווה שלא תשים לב לעוקצנות הקטנטנה בקולי אלא רק לחוסר הסבלנות "מממ... באלך לבדוק?! נו שיהיה... אחרייך!" ואסיט מבטי לצד כאילו מתבונן בציפורניי וכפות ידי.
ואסחב אחריה ואראה לאן תוביל אותנו.

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
"חחחח... כן.." אומר ומתנשף במבוכה שמתווספסת להם לאחר מכן כמה שניות ארוכות של שקט "טוב, כשאין מה לספר אין מה לספר... לא?" אומר ומיד מוסיף " ואתם ממשיכים בדרככם, בדרך אתה מבחינים בשלט ארוך ורחב, עליו כתוב בבירור ~קיר הט יפוס - 3 ק"מ~
ובהמשך אתה מבחין על גבעה ירוקה עליה ישנו עץ אחד רחב ענפים שמציל מעט בקצה שלה בכמה פוקימונים נהנים מעשב ירוק ומשובח:
[IMG]http://www.interload.co.il/upload/801343.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4835806.png[/IMG][/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511693]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
"חחחח... כן.." אומר ומתנשף במבוכה שמתווספסת להם לאחר מכן כמה שניות ארוכות של שקט "טוב, כשאין מה לספר אין מה לספר... לא?" אומר ומיד מוסיף " ואתם ממשיכים בדרככם, בדרך אתה מבחינים בשלט ארוך ורחב, עליו כתוב בבירור ~קיר הט יפוס - 3 ק"מ~
ובהמשך אתה מבחין על גבעה ירוקה עליה ישנו עץ אחד רחב ענפים שמציל מעט בקצה שלה בכמה פוקימונים נהנים מעשב ירוק ומשובח:
[IMG]http://www.interload.co.il/upload/801343.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4835806.png[/IMG][/FONT][/COLOR][/QUOTE]


'וואו איזה יופי' אחשוב לעצמי ואסתכל על העדר בהתלהבות. "מה דעתך על הקיר טיפוס?" אשאל את נד בסקרנות לראות מה דעתו "אולי רק נראה מה יש שם?" אשאל אחרי תשובתו.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ניפר סורקת את פניך האטומות "בכיף אחרייך לאן שתבחרי" אתה אומר לה ומחייך חיוך קטן וקל ואז מסיט את מבטך לציפורנייך ומתחיל להוציא מתחתן לכלוך קטן. ג'ניפר מגלגלת אליך את עינייה, מסתובבת עם גבה לכיוון החווה ומתחילה ללכת במהירות כשכתפייה מתוכחות ומורמות בזעף. אתה הולך אחריה, במעט סיפוק, במעט תחושה לא נעימה שזה הולך להיות ריב גדול בינכם, אבל הולך אחריה בדממה.
ככל שאתם מתקדמים יותר ויותר תהום רגשי נפער יותר ויותר בינכם. לבסוף אחרי הליכה של כמעט שעה שקטה וכשג'ניפר הולכת כמעט חמישה מטרים לפניך, אתה מבחין ביצור קטן רץ בין השיחים הנמוכים לצד הדרך.
אתה נעמד ומתבונן בכתום הכתום רץ במהירות מדהימה ונראה שהוא רודף אחרי גוש חום פרוותי הרץ לפניו. לפתע שני הגושים חולפים מולך ואתה מגלה שאלו סנטרט [IMG]https://img.pokemondb.net/sprites/black-white/normal/sentret.png[/IMG] אשר בורח במהירות מגראווליט [IMG]https://img.pokemondb.net/sprites/black-white/normal/growlithe.png[/IMG] במהירות.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511694]\
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ניפר סורקת את פניך האטומות "בכיף אחרייך לאן שתבחרי" אתה אומר לה ומחייך חיוך קטן וקל ואז מסיט את מבטך לציפורנייך ומתחיל להוציא מתחתן לכלוך קטן. ג'ניפר מגלגלת אליך את עינייה, מסתובבת עם גבה לכיוון החווה ומתחילה ללכת במהירות כשכתפייה מתוכחות ומורמות בזעף. אתה הולך אחריה, במעט סיפוק, במעט תחושה לא נעימה שזה הולך להיות ריב גדול בינכם, אבל הולך אחריה בדממה.
ככל שאתם מתקדמים יותר ויותר תהום רגשי נפער יותר ויותר בינכם. לבסוף אחרי הליכה של כמעט שעה שקטה וכשג'ניפר הולכת כמעט חמישה מטרים לפניך, אתה מבחין ביצור קטן רץ בין השיחים הנמוכים לצד הדרך.
אתה נעמד ומתבונן בכתם הכתום רץ במהירות מדהימה ונראה שהוא רודף אחרי גוש חום פרוותי הרץ לפניו. לפתע שני הגושים חולפים מולך ואתה מגלה שאלו סנטרט [IMG]https://img.pokemondb.net/sprites/black-white/normal/sentret.png[/IMG] אשר בורח במהירות מגראווליט [IMG]https://img.pokemondb.net/sprites/black-white/normal/growlithe.png[/IMG]רעב.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
כשאבחין במתרחש אבצע במוחי אחד + אחד זריז ואבין 'היי, הגרולייט הזה מנסה לצוד את סנטרנט המסכן' ובהחלטיות אתנתק מג'ניפר לטובת רדיפה אחר הצמד הזה. אוציא מיד את סוואבלו ואוביל אותה אל עוד אימון במטרה להצליח ולהציל את המכרסם הפלומטי.
"סוואבלו, טוסי במלוא המהירות אתרי מלמעה את גרולייט ונווטי באקרובטיות היישר אליו והכי עם כנף ברזל" אדריך אותה תחילה. ואז, אבריק רעיון מראשי ליצור יחד אתה מהלך יצירתי "הפיכי מכנפייך מתקפת ערפל, התרכזי ורכזי אותה רק סביב גרולייט תוך שאת חגה סביבו בטווח קצר ומסבכת אותו בערפל סמיך ומרוכז במקום אחד!"

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
המראה המלבב מאוד נעים לך בעין ואתה מסב גם את צומת ליבו של נד, מצביע ופולט "וואו... תראה כמה יופי" והוא מהנהן ואומר "כן, הטבע במחוז הזה. וכאן במיוחד... פשוט עוצר נשימה" ושניכם מחייכים זה לזה.
אתה מתייעץ בהחלטת 'לאן הולכים' עם נד והוא נשמע אנרגטי במיוחד מהאטרקציה "קיר טיפוס?!? ברור שהולכים, מת על אקסטרים!" והוא בוער מהתלהבות, קומץ בכוח אגרוף רועד.
ואתם אכן ממשיכים משם לקיר הטיפוס, ככל שאתה מתקרבים והמצוק הפצפון שבאופק מתקרב ונעשה גדול יותר? כך נד ממהר ומזרז אותך יותר בהליכה. ולכן תוך לא הרבה זמן אתם מגיעים. עומדים על גבעה של דשא שגבוהה כרבע מגובה המצוק שנמצא במין עמק בין כמה גבהות דשה ירוקות, כשהאיזור בוא הוא נמצא, למטה, קירח מעשב ומגודר ביתדות וחבלים. סביב בגבעות הרבה אוהלי קמפינג, הקיר רחב מאוד משוסע לשני גבהים כאשר אחד למתחילים/משפחות וילדים והשני גבוה מאוד, כלכך גבוה שלדעת נד מתנשא הוא לאורך בניין בן 9 קומות!
סביב המקום הומה אדם ומקושת בכמה דוכני משחקים כמו קליטה למטרה, חץ וקשת, שבירת צלחות חרסינה בכדור וכו'...
וכמובן, איך אפשר בלי, דוכני מזון מהיר/מזכרות/וציוד בסיסי.
[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1511699]

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
המראה המלבב מאוד נעים לך בעין ואתה מסב גם את צומת ליבו של נד, מצביע ופולט "וואו... תראה כמה יופי" והוא מהנהן ואומר "כן, הטבע במחוז הזה. וכאן במיוחד... פשוט עוצר נשימה" ושניכם מחייכים זה לזה.
אתה מתייעץ בהחלטת 'לאן הולכים' עם נד והוא נשמע אנרגטי במיוחד מהאטרקציה "קיר טיפוס?!? ברור שהולכים, מת על אקסטרים!" והוא בוער מהתלהבות, קומץ בכוח אגרוף רועד.
ואתם אכן ממשיכים משם לקיר הטיפוס, ככל שאתה מתקרבים והמצוק הפצפון שבאופק מתקרב ונעשה גדול יותר? כך נד ממהר ומזרז אותך יותר בהליכה. ולכן תוך לא הרבה זמן אתם מגיעים. עומדים על גבעה של דשא שגבוהה כרבע מגובה המצוק שנמצא במין עמק בין כמה גבהות דשה ירוקות, כשהאיזור בוא הוא נמצא, למטה, קירח מעשב ומגודר ביתדות וחבלים. סביב בגבעות הרבה אוהלי קמפינג, הקיר רחב מאוד משוסע לשני גבהים כאשר אחד למתחילים/משפחות וילדים והשני גבוה מאוד, כלכך גבוה שלדעת נד מתנשא הוא לאורך בניין בן 9 קומות!
סביב המקום הומה אדם ומקושת בכמה דוכני משחקים כמו קליטה למטרה, חץ וקשת, שבירת צלחות חרסינה בכדור וכו'...
וכמובן, איך אפשר בלי, דוכני מזון מהיר/מזכרות/וציוד בסיסי.
[/COLOR][/FONT][/QUOTE]


"וואו איזה מגניב! בוא נלך לראות מקרוב את הקיר!" אומר בהתלהבות לנד וארוץ לעבר הקיר "מעניין מה כל כך מיוחד פה?" אשאל אותו, אולי הוא יודע. "בוא ננסה לטפס" אוסיף לאחר שיענה.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מסתכל לעבר ג'ניפר הממשיכה להתרחק יותר ויותר, שוקל את זה פעם נוספת ואז משחרר את סוואבלו, ופותח במרדף בעקבות הפוקימונים המתרחקים
"קדימה השתמשי בכנף ברזל כשאת מעל גראווליט" אתה אומר לה ברצינות "סוואב!" היא קוראת ומהנהנת בראשה הקטן ופותחת בתעופה מהירה לשמיים, פורסת את כנפיה דמויות הענף, אשר מתחילות לזהור באור מתכתי וכסוף, ואז צוללת לעבר הקרקע ופוגעת בגראווליט ישירות בגבו. גראווליט המופתע מסתכל עליכם במבט המום, וזה נותן לסנטנרט את ההזדמנות, והוא קופץ על אחד מהעצים ונעלם בצמרת.
גראווליט חושק את שיניו ומסתכל עליכם בזעם בזמן שסוואבלו מכסה אותו עם ערפל סמיך, המונעת ממנו לראות אתכם.
"יש כל הכבוד סוואבלו!" אתה מפרגן לה, כשלפתע להבות אש זוהרות מתוך הערפל, וכדור אש מסתחרר במהירות לעברה של סוואבלו, ורק במילימטרים היא מצליחה להתחמק מהגלגול אש של גראווליט.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511700]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מסתכל לעבר ג'ניפר הממשיכה להתרחק יותר ויותר, שוקל את זה פעם נוספת ואז משחרר את סוואבלו, ופותח במרדף בעקבות הפוקימונים המתרחקים
"קדימה השתמשי בכנף ברזל כשאת מעל גראווליט" אתה אומר לה ברצינות "סוואב!" היא קוראת ומהנהנת בראשה הקטן ופותחת בתעופה מהירה לשמיים, פורסת את כנפיה דמויות הענף, אשר מתחילות לזהור באור מתכתי וכסוף, ואז צוללת לעבר הקרקע ופוגעת בגראווליט ישירות בגבו. גראווליט המופתע מסתכל עליכם במבט המום, וזה נותן לסנטנרט את ההזדמנות, והוא קופץ על אחד מהעצים ונעלם בצמרת.
גראווליט שוחק את שיניו ומסתכל עליכם בזעם בזמן שסוואבלו מכסה אותו עם ערפל סמיך, המונעת ממנו לראות אתכם.
"יש כל הכבוד סוואבלו!" אתה מפרגן לה, כשלפתע להבות אש זוהרות מתוך הערפל, וכדור אש מסתחרר במהירות לעברה של סוואבלו, ורק במילימטרים היא מצליחה להתחמק מהגלגול אש של גראווליט.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
בפה פעור אבהה מרותק ואדבר אל עצמי "שיוא פ** זה היה קרוב, הוא חזק..." ולאחר מכן אנער את ראשי מצד-לצד בזריזות ואתעשט, 'זה הזמן להילחם' אחשוב ומיד אפעיל את הציפור שלי "סוואבלו ראשית השתמשי באבטחה, כך נמנע מאפקט ה-כוויה של מתקפות מסוג אש. לאחר מכן השתמשי בקול פורקן חזק".
אביט בפרצוף רציני, מלא תקווה שהרעש הצווחני והמהדהד ישגע אותו קצר ואני אפנה את צומת ליבי לתדרך את סוואבלו "סוואבלו, מריטה זוכרת? מה שנסינו על הראקרוס. בואי וננסה זאת שוב! השתמשי בניקור והתרכזי, החזיקי אנרגיה רבה ככל שתוכלי במקור והגדילי את ההילה שלו וחזקי אותה, יותר משל מתקפת הניקור. את מוסגלת חמודה אני יודע!" אנסה לתמוך בה ואסמך לה עם האגודל שהכל בשליטה ואני יחד איתה.

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
״איזה מגניב! בוא נלך לראות מקרוב את הקיר!״ אתה מתלהב גם כן ואתה מתחיל לרוץ במורד הגבעה, וגם נד איתך, מה שמתברר כדבר מאוד לא חכם. כשאתם מנווטים בין שלל אוהלים, אנשים ופוקימונים, וחבלים ויתדות, ועוד במורד גבעה, בשיפוע בו קשה "לשלוט על הבלמים" שלכם. ונד ומיד אחריו גם אתה מאבדים שיווי משקל ומתגלגים מטה כמו צמיג מכונית, ונחבטים כהוגן למשמע שלל צעקות ״היי! טמבל״, ״היזהרו טיפשים!״, ״וואו... ררר! נו מה?!״, ״זה לא משחק משוגעים, זה מסוכן!״ ושלל ברכות אחרות.
אתם מתקפלים מכאבים כמו חתול הלוקק את פצעיו, אך אין זה עוצר אתכם מלצחוק זה על זה עם העצירה למטה. ולאחר כמה דקות של התפתלות ושפשוף הפצעים והחבלות היבשות. אתם מתרוממים בקשישות וצועדים אל תוך מתחם הקיר המרשים.
אתם מנסים את מזלכם בשלל משחקים והימורים, נהנים ומכייפים כהוגן ונד אפילו זוכה בבובת קלפרי גדולה [IMG]http://www.interload.co.il/upload/3254714.png[/IMG] אותה הוא נותן בחיוך לילדה בכיינית עם קוקיות[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4569216.png[/IMG].
לאחר כיף צרוף יחד עם שתופך החדש למסע, נכון לעכשיו. הוא מושך אותך בידו אל מבין הדוכנים אל הקיר הגדול, הוא אדם וישנה גם טריבונת 3 מדרגות בחצי מעגל אשר אנשים שהפחד גדול אצלם מהתעוזה יושבים ומביטים במטפסים. ככל שאתם מסתובבים סביב אתם מבינים שמתוכללת ברגעים אלו ממש גם תחרות טיפוס, ו-10 המטפסים הראשונים שיעמדו על הפסגה ויניפו ידים לניצחון יתמודדו זה מול זה בקרב קשה במיוחד, עם הפרעות צפויות כמובן משלל המעופפים שהפסגה היא טריטוריית המחיה שלהם והם לא יהססו להפריע ולהתקיף כשהם ירגישו מאויימים מהקרבות.
אתה גם מבחין שאכן מרחוק, ולא בדיוק בברור, קצה הקיר מפסיק להיות חלק בעל בליטות סיליקון צבעוניות כמו קיר טיפוס רגיל, אלא הופך לאחר שלושת-רבעי גובה למצוק אמיתי של ממש, טבעי ובוא יש (כנראה) כינים של פוקימוני מעופף עליהם מדברים הסובבים אתכם.
נד נשמע נלהב ומשלהב ידיו ומתחיל להתמתח בטירוף תוך שהוא ממלמל [COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]״[/FONT][/COLOR]יוא יוא יוא יוא... איך אני אוהב אקסטרים רובייייי, חייבים לנסות! אתה איתי?! מי יודע גם אילו פוקימוני מעופף אימתניים חיים בגובה הזה! אה?[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]״ והוא מביט בך בציפייה עצומה לשמוע מה אתה אומר.
בעוד אתה מסיט מבטך ממנו על הקיר הלוך ושוב ובולע רוק.
[/FONT][/COLOR][/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511701]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
״איזה מגניב! בוא נלך לראות מקרוב את הקיר!״ אתה מתלהב גם כן ואתה מתחיל לרוץ במורד הגבעה, וגם נד איתך, מה שמתברר כדבר מאוד לא חכם. כשאתם מנווטים בין שלל אוהלים, אנשים ופוקימונים, וחבלים ויתדות, ועוד במורד גבעה, בשיפוע בו קשה "לשלוט על הבלמים" שלכם. ונד ומיד אחריו גם אתה מאבדים שיווי משקל ומתגלגים מטה כמו צמיג מכונית, ונחבטים כהוגן למשמע שלל צעקות ״היי! טמבל״, ״היזהרו טיפשים!״, ״וואו... ררר! נו מה?!״, ״זה לא משחק משוגעים, זה מסוכן!״ ושלל ברכות אחרות.
אתם מתקפלים מכאבים כמו חתול הלוקק את פצעיו, אך אין זה עוצר אתכם מלצחוק זה על זה עם העצירה למטה. ולאחר כמה דקות של התפתלות ושפשוף הפצעים והחבלות היבשות. אתם מתרוממים בקשישות וצועדים אל תוך מתחם הקיר המרשים.
אתם מנסים את מזלכם בשלל משחקים והימורים, נהנים ומכייפים כהוגן ונד אפילו זוכה בבובת קלפרי גדולה [IMG]http://www.interload.co.il/upload/3254714.png[/IMG] אותה הוא נותן בחיוך לילדה בכיינית עם קוקיות[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4569216.png[/IMG].
לאחר כיף צרוף יחד עם שתופך החדש למסע, נכון לעכשיו. הוא מושך אותך בידו אל מבין הדוכנים אל הקיר הגדול, הוא אדם וישנה גם טריבונת 3 מדרגות בחצי מעגל אשר אנשים שהפחד גדול אצלם מהתעוזה יושבים ומביטים במטפסים. ככל שאתם מסתובבים סביב אתם מבינים שמתוכללת ברגעים אלו ממש גם תחרות טיפוס, ו-10 המטפסים הראשונים שיעמדו על הפסגה ויניפו ידים לניצחון יתמודדו זה מול זה בקרב קשה במיוחד, עם הפרעות צפויות כמובן משלל המעופפים שהפסגה היא טריטוריית המחיה שלהם והם לא יהססו להפריע ולהתקיף כשהם ירגישו מאויימים מהקרבות.
אתה גם מבחין שאכן מרחוק, ולא בדיוק בברור, קצה הקיר מפסיק להיות חלק בעל בליטות סיליקון צבעוניות כמו קיר טיפוס רגיל, אלא הופך לאחר שלושת-רבעי גובה למצוק אמיתי של ממש, טבעי ובוא יש (כנראה) כינים של פוקימוני מעופף עליהם מדברים הסובבים אתכם.
נד נשמע נלהב ומשלהב ידיו ומתחיל להתמתח בטירוף תוך שהוא ממלמל [COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]״[/FONT][/COLOR]יוא יוא יוא יוא... איך אני אוהב אקסטרים רובייייי, חייבים לנסות! אתה איתי?! מי יודע גם אילו פוקימוני מעופף אימתניים חיים בגובה הזה! אה?[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]״ והוא מביט בך בציפייה עצומה לשמוע מה אתה אומר.
בעוד אתה מסיט מבטך ממנו על הקיר הלוך ושוב ובולע רוק.
[/FONT][/COLOR][/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"אההההההההההה" אומר בפניקה מוחלטת ואבלע את הרוק בגרוני "זה נראה לי אקסטרים מידי עבורי" אתחיל לומר בהיסוס 'איך אני אגיד לו שאני מפחד מגבהים?' אחשוב לעצמי, "יאללה" אגיד לו במקום, מאוחר מידי להבין שכנראה עשיתי טעות לעצמי "זה יהיה כיף!" אוסיף בהתלהבות ואקלל את עצמי בלב 'אידיוט אידיוט אידיוט!!!!' אחשוב לעצמי בפאניקה אבל אחייך לו בהתלהבות "בוא!" אוסיף ואלך איתו לעבר הקיר טיפוס.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"סוואבלו השתמשי במהירות באבטחה ככה נימנע מכוויות מיותרות" אתה אומר לה והיא מהנהנת בראשה, פורסת את כנפייה וממריאה על אל לשמיים, בזמן שהיא מתחילה לזהור באור לבן ובוהק ונראה שעורה מתעטף בשכבת מגן שקופה.
"עכשיו קול פורקן" אתה מורה לה.
סוואבלו פותחת את מקורה הקטן ומתחילה לצרוח וגלי קול ורודים נוצרים ממנה ורעש מחריש אוזניים נשמעים לכל עבר, המחרישים את גראולייט ונראה שהוא מבולבל מעט מהמתקפה, אשר מקבעת אותו במקומו.
"עכשיו בואי ננסה את זה שוב ההשתמשי במריטה" אתה מורה לסוואבלו ומזכיר לה את המהלך אשר ניסיתם על הרקרוס בחורשה, והיא מהנהנת להסכמה "סוואב סוואב!" ויוצאת לקרב. מקורה זוהר באור לבן ובהיר ומתארך בכמה סנטימטרים בזמן שהיא טסה לעבר גראווליט אשר עדיין נראה סובל מהמתקפה, ככל שהיא מתקרבת יותר ויותר מקורה בוהק ומתארך יותר ויותר. שניות לפני המגיעה, גראווליט פותח את עינו, וניצוץ חולף בעינו, כשלפתע להבה עוטפת אותו, והוא מתגלגל במהירות לעברה, פוגע בה חזיתית ומעיף אתה לרגליך!
"גראוו גראוולייט!" נובח עליכם בזעם והוא מתכונן לגלגול נוסף[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511705]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"סוואבלו השתמשי במהירות באבטחה ככה נימנע מכוויות מיותרות" אתה אומר לה והיא מהנהנת בראשה, פורסת את כנפייה וממריאה על אל לשמיים, בזמן שהיא מתחילה לזהור באור לבן ובוהק ונראה שעורה מתעטף בשכבת מגן שקופה.
"עכשיו קול פורקן" אתה מורה לה.
סוואבלו פותחת את מקורה הקטן ומתחילה לצרוח וגלי קול ורודים נוצרים ממנה ורעש מחריש אוזניים נשמעים לכל עבר, המחרישים את גראולייט ונראה שהוא מבולבל מעט מהמתקפה, אשר מקבעת אותו במקומו.
"עכשיו בואי ננסה את זה שוב ההשתמשי במריטה" אתה מורה לסוואבלו ומזכיר לה את המהלך אשר ניסיתם על הרקרוס בחורשה, והיא מהנהנת להסכמה "סוואב סוואב!" ויוצאת לקרב. מקורה זוהר באור לבן ובהיר ומתארך בכמה סנטימטרים בזמן שהיא טסה לעבר גראווליט אשר עדיין נראה סובל מהמתקפה, ככל שהיא מתקרבת יותר ויותר מקורה בוהק ומתארך יותר ויותר. שניות לפני המגיעה, גראווליט פותח את עינו, וניצוץ חולף בעינו, כשלפתע להבה עוטפת אותו, והוא מתגלגל במהירות לעברה, פוגע בה חזיתית ומעיף אתה לרגליך!
"גראוו גראוולייט!" נובח עליכם בזעם והוא מתכונן לגלגול נוסף[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
״ברנש קשוח הכלבלב הזה...״ אמלמל לעצמי בשקט כשאני מביט בו בריכוז כשהוא יוצא אל סוואבלו שוב. ואז אבשל לי תכנית בחיוך ערמומי. ואפקוד על סוואבלו ״הישארי בגובה הזה ועופי לאחור, בקוו ישר, ומשכי אותו אחריך, נווטי לעבר עץ/סלע/בור גדולים בסביבה״ ובעיתוי מדוייק, כשהוא קרוב מספיק למלכודת אפקוד עליה ״מהר סוואבלו, השתמשי בערפל ושברי מתוכו מהר הצידה והתחמקי מגלגל הלהבה!״
כשהוא יכנס בעץ/בור/סלע אבקש ממנה להסתחרר באוויר ולצלול במהירות ובכוח עם מריטה. ״בבקשה בבקשה שהיא תצליח כבר הפעם, ותנצח״
[COLOR=#660000][B][SIZE=1](מיפני שזה בסה"כ גרולייט באמצע שום מקום שמעכב אותי מלהמשיך בעלילה למרות שהוא לא אמור להיות חזק ועמיד כלכך)[/SIZE][/B][/COLOR]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]

[B]רובי:[/B]
״אהההה״ אתה פואה ומגרד את עורפך בחשש תוך בליעת רוק גדולה נוספת, אינך רוצה לאכזב אותו ואתה מגמגם ומשנה דעתך מרגע לרגע ״זה נראה מגניב וכיפיי... למרות שזה אקסטרימי מידי עבורי... ואולי כדי... למרות שאני בטוח לא בשביל זה...״
לאחר התלבטות בה נד תולה בך תקוות אתה מחליט שכן, הולכים עלזה, משהו במבטו גרם לך איכשהו, שוב להשתכנע אתה צוחק בחיוך שמנסה להסתיר את העובדה "שרועדות לך הביצים" ומרר בתוך ראשך 'אידיוט, טיפש, אידיוט!!! מה נראלך שאתה עושה רובי?!? מה!?' ראשך פשוט זועק.
ועם כל המלחמות הפנימיות אתם מתקדמים על הפודיום, נד מוביל בגאון ומשתוקק כבר לתפס ואילו אתה רק מקלל ומתפלל בלחש. ״התחרות התחילה ממש ליפני כמה דקות, אבל בעקבות האומץ המופתי של שניכם, אתן לכם להשתתף. בואו תראו לכולם שאתם מטפסים אמיצים וחזקים שיכולים למרות הכל להגיע!״ אומר אחד המרדיכים בחיוך רחב כשהוא קושר אתכם ומבטח אתכם ליפני כן. וברגע שהוא מזניק, בעוד אתה כמעט וחוטף התקף-לב מיריית הדמה. נד כבר טס וקורא אלייך ״נתראה למעלה אלוף!״ והוא בהחלט תולה בך את אמונו.
אתה מביט בו מטפס באתלטיות וכושר אילעיים, הספורטיביות שבו גורמת לזה להיראות פשוט, אתה מתחיל וזה באמת מרגיש קל. שהופך תוך כמה דקות עם הרוח והמאמץ הפיזי לקשה עד מאוד.
אתה מביט מעלה כל הזמן ונד עקף כבר ארבעה והתקדם יפה, גם אתה עקפת אחת. ונשארו לך רק עוד 3 כדי להיכנס לעשירייה הראשונה!
זה נמשך ונמשך, אתה ממשיך להתקדם, רק עוד אחד ונכנסת לעשר. נד כבר במקום ה-3 מתוך עשרה ואתה פשוט בשוק ממנו ומיכולות הפיזיות והספורטיביות שלו. ואתה מזהה כמה מתחרים בולטים נוספים:[IMG]http://www.interload.co.il/upload/8925510.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9222112.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4072437.png[/IMG]
לאחר כמה זמן אתה מתעייף ונעצר להתנשם בדרך, בערך מרחק של קומה וחצי מהישורת האחרונה, המצוק הטבעי. בריזת רוח קרירה מצננת אותך במיוחד היכן שאתה תלוי, אתה מוודא אחיזה ונוחות הייטב ואז רוקן קצת לאחור ומנגב זיעה מהפנים עם היד. מחייך ונראה מרוצה מעצמך מאוד.
בעוד אתה מתקדם אתה רואה רחפן עם מגפון וצג אלקטרוני, שלושה כאלו, מסתובבים סביבכם כמו מסוק זעיר ומהמגפון בוקע קולו של מדריך הטיפוס הראשי, בנימה מתכתית שכזאת ״זהו חברים, זו ישורת המצוק, הגיעה השעה, כל מי שיש לו פוקימון שיכול לעזור לו לתפס ולהתקדם אל מעל כולם? בברכה! רק זכרו שגבר אמיתי? מתחיל ומסיים את המסלול בעצמו!״ מכריז במס' מוקדי גובה.
אתה מביט למטה, בשגיאה מטופשת לחלוטין, משהו שלא עשית כל הטיפוס, מקבל מעט סחרחורת וחרדה כשאתה מבין שאתה פאקינג בגובה קומה שישית!!![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511709][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
[B]רובי:[/B]
״אהההה״ אתה פואה ומגרד את עורפך בחשש תוך בליעת רוק גדולה נוספת, אינך רוצה לאכזב אותו ואתה מגמגם ומשנה דעתך מרגע לרגע ״זה נראה מגניב וכיפיי... למרות שזה אקסטרימי מידי עבורי... ואולי כדי... למרות שאני בטוח לא בשביל זה...״
לאחר התלבטות בה נד תולה בך תקוות אתה מחליט שכן, הולכים עלזה, משהו במבטו גרם לך איכשהו, שוב להשתכנע אתה צוחק בחיוך שמנסה להסתיר את העובדה "שרועדות לך הביצים" ומרר בתוך ראשך 'אידיוט, טיפש, אידיוט!!! מה נראלך שאתה עושה רובי?!? מה!?' ראשך פשוט זועק.
ועם כל המלחמות הפנימיות אתם מתקדמים על הפודיום, נד מוביל בגאון ומשתוקק כבר לתפס ואילו אתה רק מקלל ומתפלל בלחש. ״התחרות התחילה ממש ליפני כמה דקות, אבל בעקבות האומץ המופתי של שניכם, אתן לכם להשתתף. בואו תראו לכולם שאתם מטפסים אמיצים וחזקים שיכולים למרות הכל להגיע!״ אומר אחד המרדיכים בחיוך רחב כשהוא קושר אתכם ומבטח אתכם ליפני כן. וברגע שהוא מזניק, בעוד אתה כמעט וחוטף התקף-לב מיריית הדמה. נד כבר טס וקורא אלייך ״נתראה למעלה אלוף!״ והוא בהחלט תולה בך את אמונו.
אתה מביט בו מטפס באתלטיות וכושר אילעיים, הספורטיביות שבו גורמת לזה להיראות פשוט, אתה מתחיל וזה באמת מרגיש קל. שהופך תוך כמה דקות עם הרוח והמאמץ הפיזי לקשה עד מאוד.
אתה מביט מעלה כל הזמן ונד עקף כבר ארבעה והתקדם יפה, גם אתה עקפת אחת. ונשארו לך רק עוד 3 כדי להיכנס לעשירייה הראשונה!
זה נמשך ונמשך, אתה ממשיך להתקדם, רק עוד אחד ונכנסת לעשר. נד כבר במקום ה-3 מתוך עשרה ואתה פשוט בשוק ממנו ומיכולות הפיזיות והספורטיביות שלו. ואתה מזהה כמה מתחרים בולטים נוספים:[IMG]http://www.interload.co.il/upload/8925510.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9222112.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/4072437.png[/IMG]
לאחר כמה זמן אתה מתעייף ונעצר להתנשם בדרך, בערך מרחק של קומה וחצי מהישורת האחרונה, המצוק הטבעי. בריזת רוח קרירה מצננת אותך במיוחד היכן שאתה תלוי, אתה מוודא אחיזה ונוחות הייטב ואז רוקן קצת לאחור ומנגב זיעה מהפנים עם היד. מחייך ונראה מרוצה מעצמך מאוד.
בעוד אתה מתקדם אתה רואה רחפן עם מגפון וצג אלקטרוני, שלושה כאלו, מסתובבים סביבכם כמו מסוק זעיר ומהמגפון בוקע קולו של מדריך הטיפוס הראשי, בנימה מתכתית שכזאת ״זהו חברים, זו ישורת המצוק, הגיעה השעה, כל מי שיש לו פוקימון שיכול לעזור לו לתפס ולהתקדם אל מעל כולם? בברכה! רק זכרו שגבר אמיתי? מתחיל ומסיים את המסלול בעצמו!״ מכריז במס' מוקדי גובה.
אתה מביט למטה, בשגיאה מטופשת לחלוטין, משהו שלא עשית כל הטיפוס, מקבל מעט סחרחורת וחרדה כשאתה מבין שאתה פאקינג בגובה קומה שישית!!![/FONT][/COLOR][/QUOTE]


'חרא על הפרצוף שלו!! איך הוא שכנע אותי לעשות את זה?!' אלחץ לעצמי ואנסה להסדיר את נשימתי "קדימה רובי עוד קצת ואתה מסיים את זה" אמלמל לעצמי, אתנשם לרווחה ביאוש, ואמשיך לטפס למעלה בתקווה לסיים את זה כמה שיותר מהר.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
סוואבלו נוסקת כנפיים ויוצאת בתעופה מהירה, יחסית בגובה האדמה, בזמן שכדור הלהבה דולק אחריה, חורך את הדשא הנמוך בעקבותיה.
סוואבלו טסה במהירות בין מכשולים וגראווליט מתגלגל אחריה, עטוף באש יוקדת ועוצמתית. סוואבלו מאתרת גזע רחב מספיק ושניות לפני שהיא פוגעת בעץ, היא משחררת מסך כבד של ערפל, אשר מכסה את השדה. לאחר כמה שניות אתה שומע נגיחה חזקה ומבין בראשך שגראולייט התרסק על העץ. לפתע מתוך הערפל אתה מבחין בסוואבלו יוצאת במהירות, מקורה בוהק באור לבן ובהיר והיא צוללת לתוך הערפל ומיד לאחר מכן, אתה שומע נביחה חלשה של גראולליט, אשר אתה מבין נפגע מהמתקפה החדשה של סוואבלו.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511710]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
סוואבלו נוסקת כנפיים ויוצאת בתעופה מהירה, יחסית בגובה האדמה, בזמן שכדור הלהבה דולק אחריה, חורך את הדשא הנמוך בעקבותיה.
סוואבלו טסה במהירות בין מכשולים וגראווליט מתגלגל אחריה, עטוף באש יוקדת ועוצמתית. סוואבלו מאתרת גזע רחב מספיק ושניות לפני שהיא פוגעת בעץ, היא משחררת מסך כבד של ערפל, אשר מכסה את השדה. לאחר כמה שניות אתה שומע נגיחה חזקה ומבין בראשך שגראולייט התרסק על העץ. לפתע מתוך הערפל אתה מבחין בסוואבלו יוצאת במהירות, מקורה בוהק באור לבן ובהיר והיא צוללת לתוך הערפל ומיד לאחר מכן, אתה שומע נביחה חלשה של גראולייט, והבנת שהתעלף מהמתקפה החדשה של סוואבלו.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
יש, אז היא למדה אותה? מעולה, תשנה לי P:
~~~~~
אריע לסוואבלו נרגש במחיאות כפיים "איזו אלופה, איזה קרב, פשוט כל הכבוד סוואבלו!" אגיד לך מסופק ומלא בעצמי מהיכולת שהציגה.
אמשיך ואשבח בנוסף על המתקפה שלמדה "יפה, שיפרת את הניקור ומעתה זאת מריטה. וזה חזק הרבה יותר! את חזקה הרבה יותר!" ארים לה בחיוך רחב.
לאחר מכן אחזיר אותה לנוח בפוקדור, ותוך שאני מוציא כמה פרורים מהמזון לפוקימונים שלי, אזכר בכך שהשארתי את ג'ניפר להתקדם ואמהר להספיק אותה, תוך שאני זורק ליד גרולייט את המזון ומשאיר אותו שם להתאושש...
אנסה להדביק אותה באמצעות ריצה מהירה וחדורת מטרה אל המקום אליו ראיתי שהתקדמה, אך לא העז לצעוק או לקרוא לה, מתוך חשד סביר...


[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
אתה צורך את חיה בצעקה מהדהדת ומפוחדת (Gyyyaaaa) וממרמר בקללות בתוך ראשך בפנים מבוהלות וחורקות שיניים 'חרא, חרא, חרא על הפרצוף שלו! איך לעזזל שכנעת אותי לעשות את זה נד?!' אתה בהחלט לא מבין את האבסורד.
בעוד אתה רועד ברוח החזקה, נצמד חזק לסלע מתוך פחד ועוצם עיניים אתה מנסה להסדיר נשימה ולהרגיע את עצמך "קדימה רובי, הכל טוב, אתה קשור ובטוח היטב, לא יקרה לך כלום... יש פרס בסוף... רק עוד קצת ואתה מסיים את זה" אתה ממשיך וממלמל זאת כמו מנטרה, עד שהמילים משטלתות על המחשבה, אתה נושם עמוק ביאוש ומחליט להתקדם למלעלה. מרבית המתמודדים שולפים פוקימונים שיעזרו להם ותופסים תאוצה...
אתה ושאר המתמודדים מחוסרי העזרה נדחקים אחורה במיקום והינה אתה מבין שזהו אתה כמעט לגמריי מחוץ לתחרות, כשנד ועוד 7 כבר למעלה, ה-9 ממש בקצה והאחרון נושם בעורפו.
אתה מנסה להדביק מתוך תחרותיות את הפער העצום, ממשיך לעלות כמו מטורף ולמרות הכל זה מסתיים בתבוסה. ואתה נותר תקוע גבוה גבוה, בין שמיים וארץ, בגובה של בניין בקומה 10 אתה מוצא נישה, קן נטוש חקוק בצוק ומתיישב בתוכו בפנים זועפות ומלאות בבוז "אעעאע... למה בכלל ניסית, תראה אותך עכשיו, תלוי פה באוויר כמו דביל". ואתה ממשיך ומביט אל-על וזאת נקודת תצפית טובה בהחלט כאשר המגבי של נד נלחם שם עם פוקימון מעופף שאתה מזהה כהאולוצ'ה[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9998679.png[/IMG]. והוא עורך נגדו קרב! ונראה גם כי תופס אותו!
משם מתחיל טורניר, שני המקומות האחרונים זוכים בשי מפנק וצונחים למטה בבטחה. ומתכולל טורניר 8 זריז אתה מביט בריכוז רב מביס יריבים בזה אחר זה... כשבסיבוב האחרון הוא מרים את היד בחיוך גדול ומחליט לפרוש במפתיע...
ואתה מבין שזה נגמר, וגם הוא וכל השאר קופצים בזה אחר זה, פותחים מצנח שמותמע לכם בציוד הבטיחות שליכם וצונחים.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511722]

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
אתה צורך את חיה בצעקה מהדהדת ומפוחדת (Gyyyaaaa) וממרמר בקללות בתוך ראשך בפנים מבוהלות וחורקות שיניים 'חרא, חרא, חרא על הפרצוף שלו! איך לעזזל שכנעת אותי לעשות את זה נד?!' אתה בהחלט לא מבין את האבסורד.
בעוד אתה רועד ברוח החזקה, נצמד חזק לסלע מתוך פחד ועוצם עיניים אתה מנסה להסדיר נשימה ולהרגיע את עצמך "קדימה רובי, הכל טוב, אתה קשור ובטוח היטב, לא יקרה לך כלום... יש פרס בסוף... רק עוד קצת ואתה מסיים את זה" אתה ממשיך וממלמל זאת כמו מנטרה, עד שהמילים משטלתות על המחשבה, אתה נושם עמוק ביאוש ומחליט להתקדם למלעלה. מרבית המתמודדים שולפים פוקימונים שיעזרו להם ותופסים תאוצה...
אתה ושאר המתמודדים מחוסרי העזרה נדחקים אחורה במיקום והינה אתה מבין שזהו אתה כמעט לגמריי מחוץ לתחרות, כשנד ועוד 7 כבר למעלה, ה-9 ממש בקצה והאחרון נושם בעורפו.
אתה מנסה להדביק מתוך תחרותיות את הפער העצום, ממשיך לעלות כמו מטורף ולמרות הכל זה מסתיים בתבוסה. ואתה נותר תקוע גבוה גבוה, בין שמיים וארץ, בגובה של בניין בקומה 10 אתה מוצא נישה, קן נטוש חקוק בצוק ומתיישב בתוכו בפנים זועפות ומלאות בבוז "אעעאע... למה בכלל ניסית, תראה אותך עכשיו, תלוי פה באוויר כמו דביל". ואתה ממשיך ומביט אל-על וזאת נקודת תצפית טובה בהחלט כאשר המגבי של נד נלחם שם עם פוקימון מעופף שאתה מזהה כהאולוצ'ה[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9998679.png[/IMG]. והוא עורך נגדו קרב! ונראה גם כי תופס אותו!
משם מתחיל טורניר, שני המקומות האחרונים זוכים בשי מפנק וצונחים למטה בבטחה. ומתכולל טורניר 8 זריז אתה מביט בריכוז רב מביס יריבים בזה אחר זה... כשבסיבוב האחרון הוא מרים את היד בחיוך גדול ומחליט לפרוש במפתיע...
ואתה מבין שזה נגמר, וגם הוא וכל השאר קופצים בזה אחר זה, פותחים מצנח שמותמע לכם בציוד הבטיחות שליכם וצונחים.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

לאחר שאוודה שגם לי יש מצנח אצלי, אקפוץ גם אני למטה, במפחד מוחלט, אבל אקפוץ גם.
לאחר שאגיע למטה ואחזיר את הציוד, אפנה לנד "למה פרשת בסוף?" אשאל בהלם ואוביל אותנו רחוק מהקיר טיפוס הזה, בחזרה לשביל המוביל מחוץ לפרדס.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה וסוואבלו מתחבקים בחיבה, אתה מוציא מתיקך קצת אוכל ונותן לה לאכול אותו היישר מידך. "היית מצויינת והתחזקת מאוד! אני גאה בך כל כך" אתה אומר לה בחיבה ומחזיר אותה לכדור שלה שתנוח. את שאר האוכל שסוואבלו לא אכלה, אתה משאיר לצידו של גראוייט, מלטף את ראשו ופורע את רעמתו.
'שיט ג'ניפר' אתה חושב לעצמך, מסתובב במקום ומתחיל לרוץ לעבר המקום בו נפרדתם, אך כשאתה מגיע לשם- אין שום זכר אליה. אתה ממשיך לרוץ בשביל הארוף המטפס מחוץ לפרדס ועד מהרה אתה מוצא את עצמך בעיר סואנת, מלאת דוכנים ומאות אנשים עומדים בין הדוכנים צועקים באושר- הכל כמו קרנבל ענקי.
אתה מסתכל סביב ומבין לבד שהגעת לבדך לעיר איגטוטין. עיר התחרויות של המחוז!
אתה נזכר בידיעות על התחרויות האדירות המתקיימות בעיר כמו דיג, ציד חרקים ואפילו מסלול מכשולים לפוקימונים!
אתה מסתכל בהתלהבות סביב, וכמעט לגמרי שכחת שג'ניפר נעלמה.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511724]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה וסוואבלו מתחבקים בחיבה, אתה מוציא מתיקך קצת אוכל ונותן לה לאכול אותו היישר מידך. "היית מצויינת והתחזקת מאוד! אני גאה בך כל כך" אתה אומר לה בחיבה ומחזיר אותה לכדור שלה שתנוח. את שאר האוכל שסוואבלו לא אכלה, אתה משאיר לצידו של גראוייט, מלטף את ראשו ופורע את רעמתו.
'שיט ג'ניפר' אתה חושב לעצמך, מסתובב במקום ומתחיל לרוץ לעבר המקום בו נפרדתם, אך כשאתה מגיע לשם- אין שום זכר אליה. אתה ממשיך לרוץ בשביל הארוף המטפס מחוץ לפרדס ועד מהרה אתה מוצא את עצמך בעיר סואנת, מלאת דוכנים ומאות אנשים עומדים בין הדוכנים צועקים באושר- הכל כמו קרנבל ענקי.
אתה מסתכל סביב ומבין לבד שהגעת לבדך לעיר איגטוטין. עיר התחרויות של המחוז!
אתה נזכר בידיעות על התחרויות האדירות המתקיימות בעיר כמו דיג, ציד חרקים ואפילו מסלול מכשולים לפוקימונים!
אתה מסתכל בהתלהבות סביב, וכמעט לגמרי שכחת שג'ניפר נעלמה.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
כ** אמא שלה מה עכשיו היא הפכה לבאטמן? איפה היא נעלמת כל שניה?!
~~~~~
"וואו! איגטוטין, איזו עיר יפה..." אתפעל ממנה ואמשיך להתבונן סביב במראות, במבנים ובאנשים. אמשיך לבחון את המקום ולתרשם.
אך לא אתנער מלמצוא את השותפה שלי 'כועס עליה או לא... אני זקוק לה קרוב אליי' ואמשיך לחפש אותה תוך שאני מסתובב ונהנה מהעיר וממה שיש לה להציע.
[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
אתה בולע רוק, בפעם המי יודע כמה מאז שהחלטת לאתגר את הנפש העדינה והעצלנית שלך בהרפתקאת האקסטרים הפסיכית הזאתי. מוודא היטב באמצעות מישוש ומבטים חולפים לעבר הגב שגם לך יש מצנח, אתה עף מוודא אחיזה בחבל הפתיחה שלו ולא מתכנן "להינות בצ'יל" מהצלילה אל מותך, "על החיים ועל המו... - אמאאאא!!!" אתה קופץ בצרחה ותוך שתי שניות וחצי פותח את המצנח ומקלל כל הדרך למטה, את נד, את עצמך, את העולם כולו.
לאחר שהוצאת היטב-היטב את 'כל שהיה על ליבך' אתה פונה אל נד בחיוך מיוזע והוא שמח מאוד לראות אותך, אתה מברך אותו על לכידת ההאולוצ'ה ומנהל המקום ואחרים פונים אליו בלחיצות ידים וטפיחות על המקום השני. והוא מקבל מיכלית שקופה ובה ביצה[IMG]http://www.interload.co.il/upload/3479324.png[/IMG] מיוחדת.
אתה מרגיש מעט לא קשור בין כולם כשנד לפתע מפנה את כולם מיכם, מודה בנימוס ובזריזות יתרה על הפרס, ומושך אותך בידו מכולם ואתם מתקדמים בניפוף לשלום, ואתה? מרוצה!
אתם ממשיכים להתקדם והדרך הופכת מעט מיוערת יותר ואתה מבין כי אתם אט אט יוצאים מאיזור הפרדס. לא עובר הרבה זמן, והינה אתם מגיעים לפאטי העיר האיגטוטין. אתה מביט ורואה כמה פוקימונים פוקימונים:
[IMG]http://www.interload.co.il/upload/1170159.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9846499.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9961802.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/1452880.png[/IMG].
[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511725]
[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
אתה בולע רוק, בפעם המי יודע כמה מאז שהחלטת לאתגר את הנפש העדינה והעצלנית שלך בהרפתקאת האקסטרים הפסיכית הזאתי. מוודא היטב באמצעות מישוש ומבטים חולפים לעבר הגב שגם לך יש מצנח, אתה עף מוודא אחיזה בחבל הפתיחה שלו ולא מתכנן "להינות בצ'יל" מהצלילה אל מותך, "על החיים ועל המו... - אמאאאא!!!" אתה קופץ בצרחה ותוך שתי שניות וחצי פותח את המצנח ומקלל כל הדרך למטה, את נד, את עצמך, את העולם כולו.
לאחר שהוצאת היטב-היטב את 'כל שהיה על ליבך' אתה פונה אל נד בחיוך מיוזע והוא שמח מאוד לראות אותך, אתה מברך אותו על לכידת ההאולוצ'ה ומנהל המקום ואחרים פונים אליו בלחיצות ידים וטפיחות על המקום השני. והוא מקבל מיכלית שקופה ובה ביצה[IMG]http://www.interload.co.il/upload/3479324.png[/IMG] מיוחדת.
אתה מרגיש מעט לא קשור בין כולם כשנד לפתע מפנה את כולם מיכם, מודה בנימוס ובזריזות יתרה על הפרס, ומושך אותך בידו מכולם ואתם מתקדמים בניפוף לשלום, ואתה? מרוצה!
אתם ממשיכים להתקדם והדרך הופכת מעט מיוערת יותר ואתה מבין כי אתם אט אט יוצאים מאיזור הפרדס. לא עובר הרבה זמן, והינה אתם מגיעים לפאטי העיר האיגטוטין. אתה מביט ורואה כמה פוקימונים פוקימונים:
[IMG]http://www.interload.co.il/upload/1170159.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9846499.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9961802.png[/IMG],[IMG]http://www.interload.co.il/upload/1452880.png[/IMG].
[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

"וואו נד איזה כיף לך" אומר לו בחיוך ואבחן את הביצה מקרוב "מעניין מה יבקע לך ממנה" אוסיף לו בחיוך, אתעלם מהפוקימונים ואמשיך יחד עם נד.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה ממשיך להתהלך בעיר, מציץ בין הדוכנים הפרוסים בכל העיר. בדיוק שאתה עובר את הדוכן המציע סיור בספינה ותחרות דיג באגם הקרוב, אתה רואה את שיערה האדום של ג'ניפר ליד דוכן הרשמה לתחרות לכידת החרקים "ג'ניפר!" אתה קורא לה בין הקהל, אבל הבחורה אשר מסתובבת אליך- היא לא ג'ניפר.
"סליחה?" שואלת אותך במבט סקרן, ואתה מתנצל על ההפרעה וסורק סביב. אין שום זכר אליה 'לאן היא נעלמה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך בזעף וממשיך ללכת בין הדוכנים.
לבסוף אתה מבחין במרכז הפוקימונים של העיר ואילו צמוד אליו, אתה רואה כניסה למכון. החלק המוזר הוא שהמבנה לא נראה גדול יותר מהמרכז 'איך בדיוק עושים ש קרבות?' אתה חושב לעצמך כשאתה מציץ בבניין הקטן.
"אשטון?" אתה שומע מאחורייך, וכאשר אה מסתובב ג'ניפר עומדת מולך במבט מודאג "אם אתה רוצה שניפרד פה, הכל טוב אתה לא צריך לנטוש אותי באמצע הפרדס ולהיעלם" אומרת בקול חמוץ ופגוע.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511726]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה ממשיך להתהלך בעיר, מציץ בין הדוכנים הפרוסים בכל העיר. בדיוק שאתה עובר את הדוכן המציע סיור בספינה ותחרות דיג באגם הקרוב, אתה רואה את שיערה האדום של ג'ניפר ליד דוכן הרשמה לתחרות לכידת החרקים "ג'ניפר!" אתה קורא לה בין הקהל, אבל הבחורה אשר מסתובבת אליך- היא לא ג'ניפר.
"סליחה?" שואלת אותך במבט סקרן, ואתה מתנצל על ההפרעה וסורק סביב. אין שום זכר אליה 'לאן היא נעלמה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך בזעף וממשיך ללכת בין הדוכנים.
לבסוף אתה מבחין במרכז הפוקימונים של העיר ואילו צמוד אליו, אתה רואה כניסה למכון. החלק המוזר הוא שהמבנה לא נראה גדול יותר מהמרכז 'איך בדיוק עושים ש קרבות?' אתה חושב לעצמך כשאתה מציץ בבניין הקטן.
"אשטון?" אתה שומע מאחורייך, וכאשר אה מסתובב ג'ניפר עומדת מולך במבט מודאג "אם אתה רוצה שניפרד פה, הכל טוב אתה לא צריך לנטוש אותי באמצע הפרדס ולהיעלם" אומרת בקול חמוץ ופגוע.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
ליפני שאתפרץ ואספר לה כל מה שנודע לי, אנשום עמוק ואחשוב לרגע 'זה לא הזמן... וכשזה יהיה תגיד, תרגע אשטון' ואז אנשוף החוצה בבת אחת ואגיד במבט מעט מדוכא "סתם כואב הראש, עבר עליי לילה מועט בשינה וסתם מצב-רוח דיי מחורבן... סליחה שזה יצא עלייך".
ואוסיף "האמת שחיפשתי אותך בכדי להתנצל, זה מה שאני עושה פה כרגע, אני לא מוכן ולא רוצה שנתפצל" ואביט אליה בחיוך מעט מסכן.
לאחר מכן ניכנס למרכז הפוקימונים, נראה מה מתרחש במרכז של העיר הזאת וכמובן נרפא את כל החבורה שלי כמו שצריך סוף-סוף

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:
[/B]אתה מברך את חברך על הביצה שזכה בה. ותוהה לעצמך בסקרנות מה יש בה, נד בוהה מידי פעם במיכל שמחזיק ונראה שם הוא. "תודה רבה, זה היה דיי קשה" מוסיף וזה מוביל אותך להיזכר ולשאול "תגיד... למה פרשת?!" אתה שואל בסקרנות ומוסיף "הריי הבסת את כולם בלי יוצא מן הכלל, אפילו אקצין ואומר שזה היה נראה גם במיומנות וללא מאמץ גדול אז..." והוא מביט בך וצוחק צחקוק קל ועונה "מממ... תראה אני מניח ש... הרגשתי שאפסיד, ושהאולוצ'ה צריך לנוח(?)" מסיים בתון שנשמע כאילו הוא בעצמו עונה בשאלה.
אתה מרים גבה לנוסך התשובה והוא מגרד בעורפו במבוכה ואתה מחליט שוב להניח לזה, ולא להלחיץ אותו.
הוא נראה מעט נהלב מהפוקימונים אך לא עושה מהומה, רק מפטפט בהתרגשות "היי, באטרפרי. היה לי כזה במחוז הקודם, הוא היה משהו!" ואתם ממשיכים. עובר הזמן והינה השטח המיוער גם הוא מתמוגג ומתחלף ברעש ומראה עירוני.
אתם עוברים את הפסל הפירחוני "ברוכים הבאים איגטוטין" הצבעוני והינה הגעתם לעיר. יפה ונראת שלווה, אך הומת אנשים מחייכים. שבילים מסומסנים וצבעוניים להולכי רגל ואופניים ורכבים בצבעים שונים. מדשאות קטנות ומגודרות בגדרות עגולים קטנטים לצמחיית הרחוב. נראה כי יש כאן אוניברסיטה גדולה ואתה יכול לראות מבעד לשעיר את הסטודנטים שוכבים על כרי דשא ומתבטלים בין הפסקות או לומדים בקבוצות.
הכל מקושט וצבעוני ורעשי צחוק ודיבורים של המון אנשים. ישנם שלטים ופרסומות רבים בכל מיני גדלים המכוון או מפרסמים תחרויות כמו: לכידת חרקים, תחרות דייג, תחרות הקרב המותנה.
ומרחוק אתה רואה מבנה גדול שחציו לבן-אדום וחציו לבן-כחול וזהו מרכז פוקימונים שנראה מחובר חנות הציוד, והמכון הקטן במקביל אליהם.
"פשוט נ-ה-ד-ר, לא חסר מה לעשות בעיירה הזו אה רובי?" מחייך אליך נד ושם יד על כתפך כשאתם בוחנים את המקום מהכניסה...
[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511727]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:
[/B]אתה מברך את חברך על הביצה שזכה בה. ותוהה לעצמך בסקרנות מה יש בה, נד בוהה מידי פעם במיכל שמחזיק ונראה שם הוא. "תודה רבה, זה היה דיי קשה" מוסיף וזה מוביל אותך להיזכר ולשאול "תגיד... למה פרשת?!" אתה שואל בסקרנות ומוסיף "הריי הבסת את כולם בלי יוצא מן הכלל, אפילו אקצין ואומר שזה היה נראה גם במיומנות וללא מאמץ גדול אז..." והוא מביט בך וצוחק צחקוק קל ועונה "מממ... תראה אני מניח ש... הרגשתי שאפסיד, ושהאולוצ'ה צריך לנוח(?)" מסיים בתון שנשמע כאילו הוא בעצמו עונה בשאלה.
אתה מרים גבה לנוסך התשובה והוא מגרד בעורפו במבוכה ואתה מחליט שוב להניח לזה, ולא להלחיץ אותו.
הוא נראה מעט נהלב מהפוקימונים אך לא עושה מהומה, רק מפטפט בהתרגשות "היי, באטרפרי. היה לי כזה במחוז הקודם, הוא היה משהו!" ואתם ממשיכים. עובר הזמן והינה השטח המיוער גם הוא מתמוגג ומתחלף ברעש ומראה עירוני.
אתם עוברים את הפסל הפירחוני "ברוכים הבאים איגטוטין" הצבעוני והינה הגעתם לעיר. יפה ונראת שלווה, אך הומת אנשים מחייכים. שבילים מסומסנים וצבעוניים להולכי רגל ואופניים ורכבים בצבעים שונים. מדשאות קטנות ומגודרות בגדרות עגולים קטנטים לצמחיית הרחוב. נראה כי יש כאן אוניברסיטה גדולה ואתה יכול לראות מבעד לשעיר את הסטודנטים שוכבים על כרי דשא ומתבטלים בין הפסקות או לומדים בקבוצות.
הכל מקושט וצבעוני ורעשי צחוק ודיבורים של המון אנשים. ישנם שלטים ופרסומות רבים בכל מיני גדלים המכוון או מפרסמים תחרויות כמו: לכידת חרקים, תחרות דייג, תחרות הקרב המותנה.
ומרחוק אתה רואה מבנה גדול שחציו לבן-אדום וחציו לבן-כחול וזהו מרכז פוקימונים שנראה מחובר חנות הציוד, והמכון הקטן במקביל אליהם.
"פשוט נ-ה-ד-ר, לא חסר מה לעשות בעיירה הזו אה רובי?" מחייך אליך נד ושם יד על כתפך כשאתם בוחנים את המקום מהכניסה...
[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

"כן אין ספק!" אומר לו בהתלהבות ואסרוק בעיניי את העיר המיוחדת הזאת "האמת אבל שאני רוצה לבדוק את התחרות חרקים! שמעתי שהיא משהו מיוחד" אומר לו בחיוך ואסתכל לו בעיניים "רוצה אולי שנעשה סיבוב ונעשה כמה שיותר אטרקציות קצת?" אשאל אותו בסקרנות.
'אני רוצה לבדוק גם את המכון הזה' אחשוב לעצמי 'שמעתי שהוא מטורף'.
אמשיך להסתובב עם נד בדוכנים במידה והוא רוצה להתפצל- אלך קודם לבדוק את תחרות החרקים.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"אני מצטער לא ישנתי כל כך טוב בלילה והייתי צריך לנקות את הראש" אתה אומר לאחר שאתה שוקל אם לומר לה את האמת, ומחליט נכון לעכשיו להניח לזה. 'כשהעיתוי יהיה נכון אני אעלה את זה מולה' אתה חושב לעצמך.
ג'ניפר, אשר נראית שאבן ירדה לה מהלב "וואו כל כך דאגתי לך!" אומרת לבסוף ומחבקת אותך בחוזקה, מצמידה אותך לגופה.
אתה מזיז אותה ממך בעדינות ומחייך אליה בעדינות, מנסה להעלות ארשת פנים שמחה. "אני ואת ביחד במסע הזה ואני לא מוכן שנתפצל. עברנו כל כך הרבה ביחד" אתה אומר לה והיא רק מעלה חיוך מלא תודה.
לאחר כמה רגעים, אתם נכנסים יחד למרכז ואחות ג'וי חייכנית מברכת אתכם לשלום- ולאחר כמה רגעים, אתה מקבל את הפוקימונים שלך בחזרה בריאים ושלמים.
"אממ" אומרת לבסוף ג'ניפר כאשר אתם יוצאים מהמרכז ומסתכלת על המכון "יהיה אכפת לך להסתובב קצת לבד? אני צריכה לדבר עם מתלידה. היא המנהלת מכון כאן בעיר" אומרת בחיוך ומצביעה בעזרת אצבעה על המבנה המתפורר.
"חוץ מזה הייתי מציעה לך לקפוץ להשתתף בתחרות דיג! ואם אתה רוצה יש גם את המבוך בצד השני של העיר" אומרת לך בהתרגשות.
"אני זוכרת שהגעתי לכאן לראשונה כשעשיתי את המסע הזה בפעם הראשונה, ביליתי כמעט שלושה ימים בתחרות לכידת חרקים בשביל שאני אמצע בידריל" אומרת ונראית שהיא גולשת לנוסטלגיה שלה.
"אבל אם אתה רוצה לבוא איתי לבקר אתה מוזמן" אומרת לבסוף לאחר שתיקה ארוכה.
[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511728][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"אני מצטער לא ישנתי כל כך טוב בלילה והייתי צריך לנקות את הראש" אתה אומר לאחר שאתה שוקל אם לומר לה את האמת, ומחליט נכון לעכשיו להניח לזה. 'כשהעיתוי יהיה נכון אני אעלה את זה מולה' אתה חושב לעצמך.
ג'ניפר, אשר נראית שאבן ירדה לה מהלב "וואו כל כך דאגתי לך!" אומרת לבסוף ומחבקת אותך בחוזקה, מצמידה אותך לגופה.
אתה מזיז אותה ממך בעדינות ומחייך אליה בעדינות, מנסה להעלות ארשת פנים שמחה. "אני ואת ביחד במסע הזה ואני לא מוכן שנתפצל. עברנו כל כך הרבה ביחד" אתה אומר לה והיא רק מעלה חיוך מלא תודה.
לאחר כמה רגעים, אתם נכנסים יחד למרכז ואחות ג'וי חייכנית מברכת אתכם לשלום- ולאחר כמה רגעים, אתה מקבל את הפוקימונים שלך בחזרה בריאים ושלמים.
"אממ" אומרת לבסוף ג'ניפר כאשר אתם יוצאים מהמרכז ומסתכלת על המכון "יהיה אכפת לך להסתובב קצת לבד? אני צריכה לדבר עם מתלידה. היא המנהלת מכון כאן בעיר" אומרת בחיוך ומצביעה בעזרת אצבעה על המבנה המתפורר.
"חוץ מזה הייתי מציעה לך לקפוץ להשתתף בתחרות דיג! ואם אתה רוצה יש גם את המבוך בצד השני של העיר" אומרת לך בהתרגשות.
"אני זוכרת שהגעתי לכאן לראשונה כשעשיתי את המסע הזה בפעם הראשונה, ביליתי כמעט שלושה ימים בתחרות לכידת חרקים בשביל שאני אמצע בידריל" אומרת ונראית שהיא גולשת לנוסטלגיה שלה.
"אבל אם אתה רוצה לבוא איתי לבקר אתה מוזמן" אומרת לבסוף לאחר שתיקה ארוכה.
[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
"מממ... אני חושב שאוותר, לא בקטע רע, אני פשוט משתוקק להתחרות בתחרות לכידת החרקים!" אענה לך בחיוך חמים ומנומס ואקווה כי תבין. ואז אוסיף "כשתסיימי תבואי לראות אותי, מבטיחה?" אקרוץ אליה בחיבה.
ולאחר מכן אמשיך לשם במלוא המרץ אשאל מידי פעם אנשים בכדי שיכוונו אותי!

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
"כן אין ספק!" אתה משיב לו מרוצה ואתם שניכם מאוד סקרנים כבר לחקור את העיר המיוחדת הזו, אתה פונה באסרטיביות אל נד "האמת? שמעתי על תחרות לכידת החרקים המגניבה שכאן, שמעתי עליה הרבה" ונד משיב שגם הוא שמע "היא בחלט מעניינת, הבנתי שהיא בצד המערבי של העיר הזו, הם ממש הקימו איזור מיוחד, מלאכותי בשביל זה. וממ... זהו זה מה שאני יודע לפחות" מסביר לך. 'איזור מלאכותי מיוחד' אתה מהרהר בעניין וזה מסקרן אותך עד מאוד.
אתם ממשיכים מעט וכשאתה חולף על-פני המכון, כמו כל מאמן, בוער בך הרצון לאתגר אותו, אך לעת עתה אתה מניח לזה.
כל האטרקציות בעיר מעניינות אותך מאוד ואת מציע לנד בנחמדות "לעשות כמו סיבוב תחנות כזה? כלומר לנצל את כל מה שיש פה?" הוא מהנהן ואומר "בוודאי חבר, אבוא איתך. אך אני לא אשתתף ברוב. כמו שאמרתי לך קודם, ישלי 3 תגים. עברתי כאן כבר קודם ונסיתי כמה תחרויות, פרט לקרב המותנה ומצא את המטמון. שמאוד מעניינות אותי, אבל אני איתך!" ומיד מוסיף בצחקוק "חחח אבוא לתמוך".
בדרך בין כל הדוכנים, החנויות, והתחרויות הקטנטנות והמזדמנות שמקום מציע בנוסף אתה מבחין בחלוף על העין בליצן[IMG]http://www.interload.co.il/upload/7303983.png[/IMG].
ומשום מה הוא לוכד את צומת ליבך המלאה והוא נראה מוכר לך בטירוף![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511732]

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
"כן אין ספק!" אתה משיב לו מרוצה ואתם שניכם מאוד סקרנים כבר לחקור את העיר המיוחדת הזו, אתה פונה באסרטיביות אל נד "האמת? שמעתי על תחרות לכידת החרקים המגניבה שכאן, שמעתי עליה הרבה" ונד משיב שגם הוא שמע "היא בחלט מעניינת, הבנתי שהיא בצד המערבי של העיר הזו, הם ממש הקימו איזור מיוחד, מלאכותי בשביל זה. וממ... זהו זה מה שאני יודע לפחות" מסביר לך. 'איזור מלאכותי מיוחד' אתה מהרהר בעניין וזה מסקרן אותך עד מאוד.
אתם ממשיכים מעט וכשאתה חולף על-פני המכון, כמו כל מאמן, בוער בך הרצון לאתגר אותו, אך לעת עתה אתה מניח לזה.
כל האטרקציות בעיר מעניינות אותך מאוד ואת מציע לנד בנחמדות "לעשות כמו סיבוב תחנות כזה? כלומר לנצל את כל מה שיש פה?" הוא מהנהן ואומר "בוודאי חבר, אבוא איתך. אך אני לא אשתתף ברוב. כמו שאמרתי לך קודם, ישלי 3 תגים. עברתי כאן כבר קודם ונסיתי כמה תחרויות, פרט לקרב המותנה ומצא את המטמון. שמאוד מעניינות אותי, אבל אני איתך!" ומיד מוסיף בצחקוק "חחח אבוא לתמוך".
בדרך בין כל הדוכנים, החנויות, והתחרויות הקטנטנות והמזדמנות שמקום מציע בנוסף אתה מבחין בחלוף על העין בליצן[IMG]http://www.interload.co.il/upload/7303983.png[/IMG].
ומשום מה הוא לוכד את צומת ליבך המלאה והוא נראה מוכר לך בטירוף![/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"היי אני מכיר אותך מאיפשהו?" אפנה לליצן "אתה לא אח של באגי הליצן?!" אשאל אותו ואזכר במכתב אשר קיבלתי מהליצן המופרע ואוציא במהירות את המכתב שקיבלתי מהליצן ואנופף לו מול הפרצוף.
"נד תמשיך למצא את המטמון אני אפגוש אותך אחר כך" אפנה במהירות לנד על מנת שלא סתם ייתקע גם עם הליצן.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"לאלא תפגשי עם החברה שלך, אני מת להיכנס לתחרות חרקים! תבואי לראות אותי אחר כך בסדר?" אתה אומר לג'ניפר אשר מהנהנת בחיוב.
"בהצלחה!" אומרת לך, מנופפת לשלום ופונה לעבר מבנה המכון ונכנסת דרך הדלת ונעלמת מאחוריה.
אתה פונה בחזרה עם ראשך לעבד הדוכנים, שוקל את צעדייך כמה רגעים ואז מתחיל ללכת לעברם באיטיות. אתה בוחן עוד כמה דוכנים בדרך, מסתכל על תחרות קליעה למטרה ששני ילדים מתחרים בדוכן.
אתה מחייך וממשיך בדרכך. אתה הולך לכיוון האזור המרכזי של הדוכנים, הקולות והרעשים של הזכיות, ההמולה עוטפים את אוזניך ומכניסים אותך למוד של ניצחון.
לבסוף אתה מבחין בדוכן אשר בו אפשר להירשם לתחרות "קדימה קדימה אל תתביישו מקומות אחרונים להיום! מהרו להירשם!!!" קורא עובד בדוכן. אתה ניגש במהירות לדוכן, מפלס את דרכך מבין ההמון הכבד ההולך. לבסוף אתה מגיע לדוכן.
"אהה יופי מהאחרון להיום!" אומר הבחור, בחור ממושקף וג'ינג'י בדיוק כשבחור נוסף ניגש למקום. בחור בערך בן גילך, גבוה בעל שיער שחור פרוע [IMG]http://www.interload.co.il/upload/7421414.png[/IMG] "מה אין עוד מקום להיום?" שואל בחשש הבחור. "לא באסטר, שוב אין" אומר הבחור ביאוש, מגלגל את עיניו ופונה אליך- בזמן שהבחור מתבאס, מסתובב בועט בפח זבל ונעלם בקהל.
"עכשיו בחורי היקר בוא אחרי" אומר הבחור הג'ינג'י ומוביל אותך לפאתי העיר, עובד ליד האגם ואפילו אתה מבחין בדרך במבוך הענק, עד שלבסוף אתה מגיע לאזור מגודר וענקי, יער קטן וטרופי.
הבחור ניגש לקדמת הקבוצה בזמן שנערה צעירה מגישה לכל אחד מכם ארגז קטן, לוקחת לכם את החפצים, תיקים, פוקדורים, ופוקידע.
"האם כולם שומעים אותי?" שואל בקול גבוה "כל אחד מכם יקבל 30 פוקדורים, יש לכם חצי שעה ללכוד פוקימון אחד! הזוכה הוא מי שילכוד את הפוקימון הנדיר מבין כל מה שיש ביער. הפרס הראשון יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן שמש ו 3000$ בנוסף לזכייה! במקום השני יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן נצח ו 1500$ ובמקום השלישי יתקבל הפוקימון אותו לכד ו 500$!" מכריז על הפרסים בהתרגשות. לאחר נאומו הבחורה עוברת שוב, ומחלקת לכולם פוקדורים.
אתה מסתכל על המתמודדים ומבחין בכמעט עשרה מתמודדים יחד איתך, כולם נראים נחושים לנצח.
"החצי שעה שלכם מתחילה מעכשיו!!" צורח הג'ינג' ושורק במשרוקית שלו ואז מהרה הקהל כולו מתפזר.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511733]"היי אני מכיר אותך מאיפשהו?" אפנה לליצן "אתה לא אח של באגי הליצן?!" אשאל אותו ואזכר במכתב אשר קיבלתי מהליצן המופרע ואוציא במהירות את המכתב שקיבלתי מהליצן ואנופף לו מול הפרצוף.
"נד תמשיך למצא את המטמון אני אפגוש אותך אחר כך" אפנה במהירות לנד על מנת שלא סתם ייתקע גם עם הליצן.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"לאלא תפגשי עם החברה שלך, אני מת להיכנס לתחרות חרקים! תבואי לראות אותי אחר כך בסדר?" אתה אומר לג'ניפר אשר מהנהנת בחיוב.
"בהצלחה!" אומרת לך, מנופפת לשלום ופונה לעבר מבנה המכון ונכנסת דרך הדלת ונעלמת מאחוריה.
אתה פונה בחזרה עם ראשך לעבד הדוכנים, שוקל את צעדייך כמה רגעים ואז מתחיל ללכת לעברם באיטיות. אתה בוחן עוד כמה דוכנים בדרך, מסתכל על תחרות קליעה למטרה ששני ילדים מתחרים בדוכן.
אתה מחייך וממשיך בדרכך. אתה הולך לכיוון האזור המרכזי של הדוכנים, הקולות והרעשים של הזכיות, ההמולה עוטפים את אוזניך ומכניסים אותך למוד של ניצחון.
לבסוף אתה מבחין בדוכן אשר בו אפשר להירשם לתחרות "קדימה קדימה אל תתביישו מקומות אחרונים להיום! מהרו להירשם!!!" קורא עובד בדוכן. אתה ניגש במהירות לדוכן, מפלס את דרכך מבין ההמון הכבד ההולך. לבסוף אתה מגיע לדוכן.
"אהה יופי, האחרון להיום!" אומר הבחור, בחור ממושקף וג'ינג'י בדיוק כשבחור נוסף ניגש למקום, כמה שניות אחריך. נער מעט צעיר ממך, נמוך קומה ובעל שיער שחור פרוע [IMG]http://www.interload.co.il/upload/7421414.png[/IMG] "מה שוב אין עוד מקום להיום?" שואל בחשש הבחור. "לא באסטר, שוב אין" מתנצל הרושם, מגלגל את עיניו ופונה אליך- בזמן שהילדון המצוברח, מסתובב בועט בפח זבל ונעלם בקהל.
"ממ... ילדון מסכן, עכשיו בחורי היקר בוא אחרי" אומר הבחור הג'ינג'י ומוביל אותך לפאתי העיר, עובד ליד האגם ואפילו אתה מבחין בדרך במבוך הענק, עד שלבסוף אתה מגיע לאזור מגודר וענקי, יער קטן וטרופי.
הבחור ניגש לקדמת הקבוצה בזמן שנערה צעירה מגישה לכל אחד מכם ארגז קטן, לוקחת לכם את החפצים, תיקים, פוקדורים, ופוקידע.
"האם כולם שומעים אותי?" שואל בקול גבוה "כל אחד מכם יקבל 30 פוקדורים, יש לכם חצי שעה ללכוד פוקימון אחד! הזוכה הוא מי שילכוד את הפוקימון הנדיר מבין כל מה שיש ביער. הפרס הראשון יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן שמש ו 3000$ בנוסף לזכייה! במקום השני יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן נצח ו 1500$ ובמקום השלישי יתקבל הפוקימון אותו לכד ו 500$!" מכריז על הפרסים בהתרגשות. לאחר נאומו הבחורה עוברת שוב, ומחלקת לכולם פוקדורים.
אתה מסתכל על המתמודדים ומבחין בכמעט עשרה מתמודדים יחד איתך, כולם נראים נחושים לנצח.
"החצי שעה שלכם מתחילה מעכשיו!!" צורח הג'ינג' ושורק במשרוקית שלו ואז מהרה הקהל כולו מתפזר.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אביט אחורה מידי פעם, ואחוש צער עבור הילד ההוא. 'הלבוש שלו, הרשת, החזות. הוא נראה כמו חובב חרקים מושבע. זה ודאי מבאס' ואעקם שפתי, כשאשל את הרושם שמוביל אותי "תגיד מה הסיפור עם הילד ההוא? נראה שהוא היה מוכר לך" אתעניין.
כשאגיע ויסבירו לי על הכל, אתחיל להתרגש ולהתלהב, אתן את הציוד ואכין את עצמי. ומשם אצא לדרך. אסרוק את השטח היטב, אבונן היטב באיזור ובמאפיינים שלו בכדי להבין היטב היכן אני נמצא ולגלות מכך היכן 'פוקימוני החרק הכי יאהבו להסתובב באיזור שכזה... ובכן, איפה שיהיה הריבוי הגדול ביותר. בוודאי יסתררו בתוכו הנדירים ביותר שכאן'.
בנוסף אתרוצץ סביב ואהנה מהמקום המרתק 'ג'ניפר, איך החמצת אתזה חחחח...' אהרהר לעצמי ובבת אחת אתנער מכך ואזכר שאני עוד כעוס עליה.

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:
[/B]טוב הבנתי. אתה רוצה קצת לבד חחח
~~~
הליצן הזה בהחלט נראה לך מוכר, אתה נעמד ומביט בו מרחוק, מגרד את סנטר ומשם את ראשו היטב, כמו מנסה לגרוף את הזיכרון מראש. נד חוזר אל לידך ושואל 'היי יש בעיה?' והוא מיד שם לב שאתה מביט בליצן ומוסיף "מה... אתה מכיר את שאגי?" בתמימות רבה.
ובום! כמו מכה (מטאפורית) על הראש זה מכה בך ואתה קורא בכל ראם "נככוווןןן באגייי!!!" ומניח אגרוף מיד שמאל על כף יד ימין, הקריאה ההיא לוכדת מרחוק את צומת ליבו של האח הליצן. ואתה נזכר בהחלט בכל מה שבאגי אמר לך לעשות. "מצטער נד, זה סיפור ארוך. אסביר לך אחר-כך אם תרצה. אל תתעכב ולך לחפש את המטמון" אתה מתנצל בפניו כשאתה ממשיך אל הלהטוטן בריצה קלה. נד צוחק בזיו פנים שקשה להבין וממשיך בדרכו כשהוא מכריז שהוא יפגוש אותך כשיסיים.
אתה ניגש אל הליצן שמיד מפנה אליך את צומת-ליבו ושואל בהלצה "הוהוהו... ילד נחמד, אתה מכיר את באגי? אחי המכובד?" ואתה נזכר בכמה מעצבנת החריזה שלהם ומביט בו ביאוש והוא משתהה מולך בסקרנות. אתה מסביר לו שניצחת את אחיו והוא הביא לך מכתב, ואתה מושיט אותו לפנים[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9451961.png[/IMG] והברק בעיניו בשילוב החיוך הרחב על פניו המאופרות מראה שהוא מבין מיד.
"אז ניצחתי את באגי, כמה מפתיע. עכשיו אני בטוח שעוד רחוק תגיע" ואתה במלמולי "נונונו... כןכןכן..." מנסה לזרוז, והוא צוחק ומוסיף "טוב אם ככה מגיע לך פרס, ידידי הלחוץ והלא מנומס" הוא אומר ומתחיל לעשות פעלולי ג'רלינג ואקרובטיקה בהקפצת כדורים ולהשתולל. אינך מבין מה קורה ואתה מביט בו בתמיהה.
כשלפתי הוא נעצר עם יד מושטת ופוקדור שהיה באוויר נוחט על כתפו מתגלגל אל היד כל הדרך עד לקצה האצבע שמצביע עליך ס"מ 1 בלבד מהפנים!
"בבקשה, ודרך צלחה!" הוא אומר ומקפיץ קלות את הפוקדור שעל האצבע באוויר ואז בפצצת עשן תכולה-ירוקה הוא נעלם וכלא היה. ואתה נותר להשתעל ולתפוס את הפוקדור שקיבלת זה עתה במתנה.
אתה מסדר נשימך וממרר על כל השוטיות המרגיזות של הליצן, ומשם, בהתרגשות רבה אתה מחליט להוציא את הפרס שלך החוצה. קרן האור האדומה שבוקעת מהפוקדור מגבשת צורה אחידה והינה מן ההילה המסנוורת מופיע לפניך איווי[IMG]http://www.interload.co.il/upload/8441038.png[/IMG]קטן וישנוני, מתבונן בך בפרצופו התמים והמתוק ועיניו הגדולות!!![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511735]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:
[/B]טוב הבנתי. אתה רוצה קצת לבד חחח
~~~
הליצן הזה בהחלט נראה לך מוכר, אתה נעמד ומביט בו מרחוק, מגרד את סנטר ומשם את ראשו היטב, כמו מנסה לגרוף את הזיכרון מראש. נד חוזר אל לידך ושואל 'היי יש בעיה?' והוא מיד שם לב שאתה מביט בליצן ומוסיף "מה... אתה מכיר את שאגי?" בתמימות רבה.
ובום! כמו מכה (מטאפורית) על הראש זה מכה בך ואתה קורא בכל ראם "נככוווןןן באגייי!!!" ומניח אגרוף מיד שמאל על כף יד ימין, הקריאה ההיא לוכדת מרחוק את צומת ליבו של האח הליצן. ואתה נזכר בהחלט בכל מה שבאגי אמר לך לעשות. "מצטער נד, זה סיפור ארוך. אסביר לך אחר-כך אם תרצה. אל תתעכב ולך לחפש את המטמון" אתה מתנצל בפניו כשאתה ממשיך אל הלהטוטן בריצה קלה. נד צוחק בזיו פנים שקשה להבין וממשיך בדרכו כשהוא מכריז שהוא יפגוש אותך כשיסיים.
אתה ניגש אל הליצן שמיד מפנה אליך את צומת-ליבו ושואל בהלצה "הוהוהו... ילד נחמד, אתה מכיר את באגי? אחי המכובד?" ואתה נזכר בכמה מעצבנת החריזה שלהם ומביט בו ביאוש והוא משתהה מולך בסקרנות. אתה מסביר לו שניצחת את אחיו והוא הביא לך מכתב, ואתה מושיט אותו לפנים[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9451961.png[/IMG] והברק בעיניו בשילוב החיוך הרחב על פניו המאופרות מראה שהוא מבין מיד.
"אז ניצחתי את באגי, כמה מפתיע. עכשיו אני בטוח שעוד רחוק תגיע" ואתה במלמולי "נונונו... כןכןכן..." מנסה לזרוז, והוא צוחק ומוסיף "טוב אם ככה מגיע לך פרס, ידידי הלחוץ והלא מנומס" הוא אומר ומתחיל לעשות פעלולי ג'רלינג ואקרובטיקה בהקפצת כדורים ולהשתולל. אינך מבין מה קורה ואתה מביט בו בתמיהה.
כשלפתי הוא נעצר עם יד מושטת ופוקדור שהיה באוויר נוחט על כתפו מתגלגל אל היד כל הדרך עד לקצה האצבע שמצביע עליך ס"מ 1 בלבד מהפנים!
"בבקשה, ודרך צלחה!" הוא אומר ומקפיץ קלות את הפוקדור שעל האצבע באוויר ואז בפצצת עשן תכולה-ירוקה הוא נעלם וכלא היה. ואתה נותר להשתעל ולתפוס את הפוקדור שקיבלת זה עתה במתנה.
אתה מסדר נשימך וממרר על כל השוטיות המרגיזות של הליצן, ומשם, בהתרגשות רבה אתה מחליט להוציא את הפרס שלך החוצה. קרן האור האדומה שבוקעת מהפוקדור מגבשת צורה אחידה והינה מן ההילה המסנוורת מופיע לפניך איווי[IMG]http://www.interload.co.il/upload/8441038.png[/IMG]קטן וישנוני, מתבונן בך בפרצופו התמים והמתוק ועיניו הגדולות!!![/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"היי איווי" אומר לו בחיוך ואלטף את ראשו הקטן "נעים מאוד אני רובי" אוסיף לו בחיוך ואראה כיצד הוא מגיב אליי. 'היה שווה הקרב עם הליצן הזה' אחשוב לעצמי. 'שיהיה' אמשיך להרהר ואתן לאיווי את האבן אש אשר קיבלתי "אם כבר אז אז כבר" אומר לעצמי בביטחון.
לאחר שאשבח את פלריאון החדש שלי, אסתכל סביב לדוכנים ולאנשים ואתנשם קלות 'טוב נד הלך למבוך' אחשוב לעצמי בהרהור.
"אני לא חושב שיש לי פה משהו שאני רוצה לעשות" אמלמל לעצמי בזמן שאני הולך ברחבי העיר.
ולמרות שרציתי להתרחק ממנו קצת, אלך ישירות אחריו למבוך 'אין סיכוי שהוא התרחק כל כך' אחשוב לעצמי ואמהר לשם אחריו.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"אהה זה רק באסטר" אומר בביטול בזמן שאתם מדברים קצת לפני התחרות. "הוא האמת קרוב המשפחה של באגסי, מנהיג מכון החרק בג'וטו. אבל הוא לא מאמן כל כך מוצלח. הוא מגיע כמעט כל שבוע מנסה ללכוד חרקים, אבל המסכן בקושי מצליח ללכוד קטרפי בתחרות הזאת" מוסיף וצוחק במעט זלזול "הבחור חסר תקנה עד שאני כמעט מרחם עליו" מסכם לבסוף.
אתה עומד דרוך ומוכן ולאחר ההסבר הארוך, הבחור שורק במשרוקית שלו ובמהירות הקבוצה שלך מתפזרת לכל עבר ואתה יחד איתה.
אתה מתרחק מהקבוצה ומתחיל להסתכל סביב, מתפעל מהטבע המעט מלאכותי אשר בנו פה בשביל התחרות.
אתה מתחיל ללכת בשקט, מנסה לאתר פוקימונים מסביב ואכן מבחין במגוון רחב של פוקימוני חרק כאלה ואחרים [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/011.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/047.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/204.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/540.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/414.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/267.png[/IMG].
אך לפני שאתה מספיק לעשות משהו אחד מהמתמודדים זורק כדור על מות'ים ולוכד אותו בשניות. הבחור מסתכל עליך, מרצין את מבטו ורץ בחזרה בין השיחים- תר בעקבות פוקימון אחר.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511736]"היי איווי" אומר לו בחיוך ואלטף את ראשו הקטן "נעים מאוד אני רובי" אוסיף לו בחיוך ואראה כיצד הוא מגיב אליי. 'היה שווה הקרב עם הליצן הזה' אחשוב לעצמי. 'שיהיה' אמשיך להרהר ואתן לאיווי את האבן אש אשר קיבלתי "אם כבר אז אז כבר" אומר לעצמי בביטחון.
לאחר שאשבח את פלריאון החדש שלי, אסתכל סביב לדוכנים ולאנשים ואתנשם קלות 'טוב נד הלך למבוך' אחשוב לעצמי בהרהור.
"אני לא חושב שיש לי פה משהו שאני רוצה לעשות" אמלמל לעצמי בזמן שאני הולך ברחבי העיר.
ולמרות שרציתי להתרחק ממנו קצת, אלך ישירות אחריו למבוך 'אין סיכוי שהוא התרחק כל כך' אחשוב לעצמי ואמהר לשם אחריו.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"אהה זה רק באסטר" אומר בביטול בזמן שאתם מדברים קצת לפני התחרות. "הוא האמת קרוב המשפחה של באגסי, מנהיג מכון החרק בג'וטו. אבל הוא לא מאמן כל כך מוצלח. הוא מגיע כמעט כל שבוע מנסה ללכוד חרקים, אבל המסכן בקושי מצליח ללכוד קטרפי בתחרות הזאת" מוסיף וצוחק במעט זלזול "הבחור חסר תקנה עד שאני כמעט מרחם עליו" מסכם לבסוף.
אתה עומד דרוך ומוכן ולאחר ההסבר הארוך, הבחור שורק במשרוקית שלו ובמהירות הקבוצה שלך מתפזרת לכל עבר ואתה יחד איתה.
אתה מתרחק מהקבוצה ומתחיל להסתכל סביב, מתפעל מהטבע המעט מלאכותי אשר בנו פה בשביל התחרות.
אתה מתחיל ללכת בשקט, מנסה לאתר פוקימונים מסביב ואכן מבחין במגוון רחב של פוקימוני חרק כאלה ואחרים [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/011.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/047.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/204.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/540.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/414.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/267.png[/IMG].
אך לפני שאתה מספיק לעשות משהו אחד מהמתמודדים זורק כדור על מות'ים ולוכד אותו בשניות. הבחור מסתכל עליך, מרצין את מבטו ורץ בחזרה בין השיחים- תר בעקבות פוקימון אחר.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
קדימה עומר, אתה קורא ספרים, אתה רואה סרטים וסדרות פנטזיה. תן פה תיאורים יצירתיים. אני חולם לסיים ולקרוא את הכל יום אחד חחחח
~~~~~~
"מה?!?" אקרא מופתע, "פפףףף איזו זריזות, זה הולך להיות קשה" אמלמל בשקט ואחליט להמשיך מהסיבה שאלו לא נדירים מספיק. אביט לשמיים באיזור הטרופי והלח הזה, ועל צמרות העצים התחובים. ובין השיחים הגבוהים והפרועים אפשפש למצוא מקום מעניין, ושקט יותר 'אולי הנדירים שכאן מנסים להסתרר הרחק מאיתנו הלוכדים' אתהה לעצמי ואנסה לשמור על שקט.
אך אלך על הפעילות בכל הכוח, גם אם זה אומר להיכנס לאיזורים אפלוליים ומלוכלכים יותר. "מממ... אם כבר אז כבר"

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
אתה מופתע לגלות את האיווי החדש שקיבלת, אתה מביט בחמודיק הקטן. מתכופף אליו ומלטף אותו בעדינות והוא מתכרבל ומתחכך בידך ואתה מתמוגג. 'שווה היה הקרב עם הליצן ההוא בסוף, תודה באגי' אתה חושב וחיוך חמדן עולה על פנייך.
לפתע אתה נזכר באבן האש ואתה מביט בעיניים בורקות באיווי כשאתה כבר מדמיין לך דימיונות ושואל אותו "היי איווי חמוד, רוצה להתפתח?" אתה שואל והוא התמים אינו מבין, רק מחייך. אך זה היה יותר ממספיק בשבילך! ואתה מצמיד אליו במהירות את אבן האש שמצאת.
"איוו?" הוא מספיק לפלוט בחוסר הבנה כשהוא זורח כולו באור לבן ואתה מתרגש ונלהב, מרוצה מאוד, ההילה הלבנה החזקה מסנוורת ולוכדת את עינייך הנדהמות כשהוא משתנה, וגם כמה עוברי אורך סביב ששמים לב.
הוא משתנה וגדל, צורת פרוותו נראה כי נפרעת, מתמלאה, גודלת. והיא האור מתמוגג ועומד מול יצור אדמוני בעל רעמת זהב יפייפה פשוט, "פללרר" הוא קורא בכול עדין ורוטט[IMG]http://www.interload.co.il/upload/7061649.png[/IMG]!
מתכסה בזנבו ומביט בך בעיניים חודרות.
אתה מלטף ומתיידד איתו מעט, ומחליט לצעוד לצידו ולהשוויץ, הולך היישר בעקבות נד. אתה ממשיך ומתקדם כשלפתע אתה מבחין במבנה כניסה רעועה מעץ ממנו אתה רואה קירות-שיח גבוהים ומעוצבים המזכירים מבוך. והמון המון אנשים סביב מנסים להידחף צועקים וכל זה במטרה להירשם.
נד לא נראה בקהל ובעוד אתה מחפש אותו ונדחף בין כולם (מחזיר את פלריאון לפוקדור כמובן), ומתעצבן כהוגן, אתה מחפש אותו. אולי כמחצית השעה כשהוא לפתע יוצא החוצה בחיוך מרוצה. נראה שהוא כבר נכנס למרות הכל. ועם הזמן שהתעכבת כאן. הוא גם סיים!
"היי הוא פוגש אותך" ואתה מיד שואל אם הוא זכה במשהו "חחחח.. ישיר, בכל מקרה לא לא זכיתי בכלום. לא נורא" עונה ומושך בכתפיו, לא נראה שכלכך אכפת לו. למרות שחיוכו אמיתי... ואינך באמת מצליח להבין את פניו, שוב.[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1511737]
[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
אתה מופתע לגלות את האיווי החדש שקיבלת, אתה מביט בחמודיק הקטן. מתכופף אליו ומלטף אותו בעדינות והוא מתכרבל ומתחכך בידך ואתה מתמוגג. 'שווה היה הקרב עם הליצן ההוא בסוף, תודה באגי' אתה חושב וחיוך חמדן עולה על פנייך.
לפתע אתה נזכר באבן האש ואתה מביט בעיניים בורקות באיווי כשאתה כבר מדמיין לך דימיונות ושואל אותו "היי איווי חמוד, רוצה להתפתח?" אתה שואל והוא התמים אינו מבין, רק מחייך. אך זה היה יותר ממספיק בשבילך! ואתה מצמיד אליו במהירות את אבן האש שמצאת.
"איוו?" הוא מספיק לפלוט בחוסר הבנה כשהוא זורח כולו באור לבן ואתה מתרגש ונלהב, מרוצה מאוד, ההילה הלבנה החזקה מסנוורת ולוכדת את עינייך הנדהמות כשהוא משתנה, וגם כמה עוברי אורך סביב ששמים לב.
הוא משתנה וגדל, צורת פרוותו נראה כי נפרעת, מתמלאה, גודלת. והיא האור מתמוגג ועומד מול יצור אדמוני בעל רעמת זהב יפייפה פשוט, "פללרר" הוא קורא בכול עדין ורוטט[IMG]http://www.interload.co.il/upload/7061649.png[/IMG]!
מתכסה בזנבו ומביט בך בעיניים חודרות.
אתה מלטף ומתיידד איתו מעט, ומחליט לצעוד לצידו ולהשוויץ, הולך היישר בעקבות נד. אתה ממשיך ומתקדם כשלפתע אתה מבחין במבנה כניסה רעועה מעץ ממנו אתה רואה קירות-שיח גבוהים ומעוצבים המזכירים מבוך. והמון המון אנשים סביב מנסים להידחף צועקים וכל זה במטרה להירשם.
נד לא נראה בקהל ובעוד אתה מחפש אותו ונדחף בין כולם (מחזיר את פלריאון לפוקדור כמובן), ומתעצבן כהוגן, אתה מחפש אותו. אולי כמחצית השעה כשהוא לפתע יוצא החוצה בחיוך מרוצה. נראה שהוא כבר נכנס למרות הכל. ועם הזמן שהתעכבת כאן. הוא גם סיים!
"היי הוא פוגש אותך" ואתה מיד שואל אם הוא זכה במשהו "חחחח.. ישיר, בכל מקרה לא לא זכיתי בכלום. לא נורא" עונה ומושך בכתפיו, לא נראה שכלכך אכפת לו. למרות שחיוכו אמיתי... ואינך באמת מצליח להבין את פניו, שוב.[/COLOR][/FONT][/QUOTE]


'איזה בחור משונה' אחשוב לעצמי "טוב אז.." אתחיל לומר "אממ נראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה. מה דעתך?" אשאל אותו בחיוך עצבני ומבלי לחכות יותר מידי לשם אתחיל לצעוד לבניין של התחרות 'מה יש לו?' אחשוב לעצמי מהורהר 'הוא מסתיר משהו' אוסיף לחשוב.
לאחר שאגיע למקום של התחרות אבקש להירשם יחד עם נידורן לתחרות.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"פפפ כוסעמק" אתה מלמל לעצמך ומביט סביב ביער הטרופי הטחוב שאתה הולך בו. למרות הצללים שהיער מכסה, אתה מרגיש את הלחות העומדת והאוויר המצחין מהטחב הצומח על העצים. 'כן אין ספק שזה אזור מעולה למצוא פוקימוני חרק' אתה חושב לעצמך ומתחיל לצעוד בין השיחים. 'הפוקימונים הטובים בטוח יהיו במקומות שלא הרבה יגיעו אליו' אתה חושב לעצמך וממשיך ללכת חותר למצוא מקום מספיק מבודד ופראי ומקווה שתמצא משהו טוב.
אתה מבין בשעונך ומגלה שעברו רק 3 דקות.
אתה עובר לצד עץ ערבה ענקי ומבחין באישה לוכדת מה שנראה כמו לדיאן בצבע כתום [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/166.png[/IMG]
"שיט הבחור אמר שפוקימון זוהר מקפיץ את הניקוד" אתה מלמל לעצמך וממשיך בדרכך מחפש כל דבר אשר נראה לך מיוחד מספיק ללכידה.
לאחר כמה שניות של הליכה, אתה מבחין באיזור מעט ביצתי. אתה סורק את הביצה הקטנה ומבחין בחורשה קטנה אשר עומדת באמצע הביצה.
אתה מרים שרוולים ומחליט עם עצמך ללכת על זה- אתה נכנס לתוך הביצה ותחושת הקור והמגע עם הבוץ הדוחה מעבירות בך צמרמורת בגבך.
אתה ממשך ללכת ולאחר כמה רגעים, אתה חוצה את הביצה ולבסוף עומד על אדמה יבשה.
אתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים נוספים אשר מסתובבים באיזור. כמו [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/284.png[/IMG] ו[IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/469.png[/IMG] אשר עפים מעל הביצה, חוצים אותה במהירות. ואילו על העצי אורן הגדולים אתה רואה [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/544.png[/IMG] [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/413.png[/IMG]- נחים העל הענפים הגבוהים, סופגים את השמש החמה ונראה שלהם לא מפריע האוויר המחניק.
משם אתה ממשיך לצעוד ושומע רישרוש בין העצים, ומבחין בפוקימון ירוק רץ במהירות אדירה בין העצים 'האם זה..?' אתה חשוב לעצמך בתקווה ומבחין שהפוקימון המסתורי שרץ בין העצים הוא לא אחר מאשר [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/542.png[/IMG].[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511738]'איזה בחור משונה' אחשוב לעצמי "טוב אז.." אתחיל לומר "אממ נראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה. מה דעתך?" אשאל אותו בחיוך עצבני ומבלי לחכות יותר מידי לשם אתחיל לצעוד לבניין של התחרות 'מה יש לו?' אחשוב לעצמי מהורהר 'הוא מסתיר משהו' אוסיף לחשוב.
לאחר שאגיע למקום של התחרות אבקש להירשם יחד עם נידורן לתחרות.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"פפפ כוסעמק" אתה מלמל לעצמך ומביט סביב ביער הטרופי הטחוב שאתה הולך בו. למרות הצללים שהיער מכסה, אתה מרגיש את הלחות העומדת והאוויר המצחין מהטחב הצומח על העצים. 'כן אין ספק שזה אזור מעולה למצוא פוקימוני חרק' אתה חושב לעצמך ומתחיל לצעוד בין השיחים. 'הפוקימונים הטובים בטוח יהיו במקומות שלא הרבה יגיעו אליו' אתה חושב לעצמך וממשיך ללכת חותר למצוא מקום מספיק מבודד ופראי ומקווה שתמצא משהו טוב.
אתה מבין בשעונך ומגלה שעברו רק 3 דקות.
אתה עובר לצד עץ ערבה ענקי ומבחין באישה לוכדת מה שנראה כמו לדיאן בצבע כתום [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/166.png[/IMG]
"שיט הבחור אמר שפוקימון זוהר מקפיץ את הניקוד" אתה מלמל לעצמך וממשיך בדרכך מחפש כל דבר אשר נראה לך מיוחד מספיק ללכידה.
לאחר כמה שניות של הליכה, אתה מבחין באיזור מעט ביצתי. אתה סורק את הביצה הקטנה ומבחין בחורשה קטנה אשר עומדת באמצע הביצה.
אתה מרים שרוולים ומחליט עם עצמך ללכת על זה- אתה נכנס לתוך הביצה ותחושת הקור והמגע עם הבוץ הדוחה מעבירות בך צמרמורת בגבך.
אתה ממשך ללכת ולאחר כמה רגעים, אתה חוצה את הביצה ולבסוף עומד על אדמה יבשה.
אתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים נוספים אשר מסתובבים באיזור. כמו [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/284.png[/IMG] ו[IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/469.png[/IMG] אשר עפים מעל הביצה, חוצים אותה במהירות. ואילו על העצי אורן הגדולים אתה רואה [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/544.png[/IMG] [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/413.png[/IMG]- נחים העל הענפים הגבוהים, סופגים את השמש החמה ונראה שלהם לא מפריע האוויר המחניק.
משם אתה ממשיך לצעוד ושומע רישרוש בין העצים, ומבחין בפוקימון ירוק רץ במהירות אדירה בין העצים 'האם זה..?' אתה חשוב לעצמך בתקווה ומבחין שהפוקימון המסתורי שרץ בין העצים הוא לא אחר מאשר [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/542.png[/IMG].[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
'וואוו אילו פוקימוני חרק...' אתפלא לעצמי ואתבונן על כולם ובמקום המדהים הזה. אתבונן על ליבאני מתוך מחשבה 'התפתחות אחרונה לפוקימון חרק, ועוד שלישית עשויה להיות ניקוד מעולה...'
אבל רק מתוך סקרנות אחליט להניח גם לה כמו לאחרים, לפחות לבנתיים, ואנסה למצוא פוקימון חרק אפילו נדיר יותר. "במידה והזמן יתחיל להיגמר וארגיש עובד עצות אחזור לאיזור הזה" אמלמל.
ואחשוב לפתע על הילד ההוא, שראיתי אז, 'זה איזור ענקי, אני מקווה שהוא יתגנב לכאן. אולי אתפוס עבורו פוקימון במתנה' ואעלה חיוך על פני בעוד אני מתקדם וממשיך בתחרות.

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
כל ההוויה של הנד הזה מוזרה לך, וגורמת לך להרים גבה על התנהגותו והוא ממשיך לחייך. אתה נעשה מעט עצבני ולא מתבייש להראות זאת, אבל אינך מתעמת איתו ומכריז מיד "שמע, שיניתי את דעתי מעט ונראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה" והוא נשמע נלהב ואומר "היי מגניב ביותר, זו תחרות שפספסתי פה מהפעם שעברה אך מאוד רציתי לנסות. אבוא איתך!"
אחרי הליכה דיי קצרה אתם מגיעים אל המקום, הטור הוא כמו שני עמודות מסודרות ולא ארוכות מידי, ושניכם מתייצבים בתוכו מיד. מקשקשים בינכם... הוא מספר לך על איך היה ב-'מצא את המטמון' ואתה צוחק ומספר לו מעט על המסע שלך בתחילת הדרך.
לאחר המתנה של כ-15 עד 20 דקות אתם מגיעים לתחילת התור, ממלאים פרטים ואתה מבחין באחד מהם שעלייך לבחור שני פוקימונים. אתה מהרהר מעט ומחליט שזו הזדמנות מעולה לאמן עוד את נידורן, ולאחר התלבטות אתה אומר לעצמך 'מממ... בוא ננצל את המעמד להתחיל ולעבוד עם הפלריאון החדש שלי' ורושם גם אותו כגיבוי!
גם נד רשם לעצמו 2, את קרוקורוק ואת מגבי שלו.
הקרבות מתחילים השחקנים מתחרים זה בזה, בזה אחר זה, והינה מתוך ההתלהבות והאש שבך כשאתה צופה בקרבות, בתוך כמה שניות מגיע הקרב שלך. אתה נעמד והינה נעמד מולך היריב[IMG]http://www.interload.co.il/upload/2001021.png[/IMG].
הוא נראה שחצן ואכן כך, מביט בך בבוז וקורא "היי אפס, שמי מייקל. אתה מביט על מאסטר פוקימון לעתיד! בוא נסיים איתך מהר ונתקדם גבר, הבנת יוא?" הוא מפטפט ומשתחצן כאילו השמש זורחת לו מ...
ונד מהצד נראה מביט בו ומגלגל עיניים
[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511744]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
כל ההוויה של הנד הזה מוזרה לך, וגורמת לך להרים גבה על התנהגותו והוא ממשיך לחייך. אתה נעשה מעט עצבני ולא מתבייש להראות זאת, אבל אינך מתעמת איתו ומכריז מיד "שמע, שיניתי את דעתי מעט ונראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה" והוא נשמע נלהב ואומר "היי מגניב ביותר, זו תחרות שפספסתי פה מהפעם שעברה אך מאוד רציתי לנסות. אבוא איתך!"
אחרי הליכה דיי קצרה אתם מגיעים אל המקום, הטור הוא כמו שני עמודות מסודרות ולא ארוכות מידי, ושניכם מתייצבים בתוכו מיד. מקשקשים בינכם... הוא מספר לך על איך היה ב-'מצא את המטמון' ואתה צוחק ומספר לו מעט על המסע שלך בתחילת הדרך.
לאחר המתנה של כ-15 עד 20 דקות אתם מגיעים לתחילת התור, ממלאים פרטים ואתה מבחין באחד מהם שעלייך לבחור שני פוקימונים. אתה מהרהר מעט ומחליט שזו הזדמנות מעולה לאמן עוד את נידורן, ולאחר התלבטות אתה אומר לעצמך 'מממ... בוא ננצל את המעמד להתחיל ולעבוד עם הפלריאון החדש שלי' ורושם גם אותו כגיבוי!
גם נד רשם לעצמו 2, את קרוקורוק ואת מגבי שלו.
הקרבות מתחילים השחקנים מתחרים זה בזה, בזה אחר זה, והינה מתוך ההתלהבות והאש שבך כשאתה צופה בקרבות, בתוך כמה שניות מגיע הקרב שלך. אתה נעמד והינה נעמד מולך היריב[IMG]http://www.interload.co.il/upload/2001021.png[/IMG].
הוא נראה שחצן ואכן כך, מביט בך בבוז וקורא "היי אפס, שמי מייקל. אתה מביט על מאסטר פוקימון לעתיד! בוא נסיים איתך מהר ונתקדם גבר, הבנת יוא?" הוא מפטפט ומשתחצן כאילו השמש זורחת לו מ...
ונד מהצד נראה מביט בו ומגלגל עיניים
[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

אגלגל בעצמי עיניים "טוב אחי" אזרוק לעברו בעייפות 'למה אנשים כאלה עדיין קיימים?' אחשוב לעצמי, אבל אכין את עצמי לקרב ואשחרר את נידורן "אפשר להתחיל" אומר למייקל ואחייך בצביעות ואחכה לראות מה יהיו חוקים לקרב הזה.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
'האממ מעניין' אתה חושב לעצמך כשאתה סורק את לביאני. 'התפתחות שלישית נותנת אקסטרה ניקוד.. אבל עדיין הוא לא מספיק מיוחד' אתה ממשיך להרהר עוד מספר רגעים- אתה בודק בשעון ומגלה שנותרה לך עוד כמעט רבע שעה- ועדיין לא מצאת משהו מעניין ללכוד.
אתה מתרחק מהביצה- חוצה אותה במהירות וממשיך לחפש משהו מעניין בשבילך למצוא.
'אם הילד הזה יתגנב לכאן- אולי אצליח ללכוד לו משהו' אתה חושב לעצמך, אבל נזכר שהכדורים שקיבלת זמניים בלבד, זה לא יעזור לו בכלל כי מהרגע שאתה יוצא מהתחרות, הם לא פעילים יותר והפוקימון שתלכוד לו ישתחרר לבד.
אתה ממשיך ללכת וחוצה שוב פעם את העץ ערבה שעברת מקודם- ענפיו הנופלים נעים עם תזוזות הרוח העדינות, והשמש מבצבצת מבעד לצמרת היחודית שלו.
אתה פותח את הענפים ומציץ עם ראשך לראות מה יש אולי בגזע העץ ולבך נעצר לרגע- לפניך עומדת חרק ענקית הנראית כאילו לובשת שריון ירוק וכהה ואילו גופה, בחלקים מתחת לשריון אדומים- כתומים [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/123-f.png[/IMG]. היא משייפת את זרועתיה דמויות המגל- אחת בשנייה ונראה שהיא משחזת אותם לקראת קרב עם פוקימון אחר שנראה כאילו הוא קסדה רומית מימי קדם ואילו זרועותיו נראים כמו שני קידונים מחודדים [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/589.png[/IMG].[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511745]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
'האממ מעניין' אתה חושב לעצמך כשאתה סורק את לביאני. 'התפתחות שלישית נותנת אקסטרה ניקוד.. אבל עדיין הוא לא מספיק מיוחד' אתה ממשיך להרהר עוד מספר רגעים- אתה בודק בשעון ומגלה שנותרה לך עוד כמעט רבע שעה- ועדיין לא מצאת משהו מעניין ללכוד.
אתה מתרחק מהביצה- חוצה אותה במהירות וממשיך לחפש משהו מעניין בשבילך למצוא.
'אם הילד הזה יתגנב לכאן- אולי אצליח ללכוד לו משהו' אתה חושב לעצמך, אבל נזכר שהכדורים שקיבלת זמניים בלבד, זה לא יעזור לו בכלל כי מהרגע שאתה יוצא מהתחרות, הם לא פעילים יותר והפוקימון שתלכוד לו ישתחרר לבד.
אתה ממשיך ללכת וחוצה שוב פעם את העץ ערבה שעברת מקודם- ענפיו הנופלים נעים עם תזוזות הרוח העדינות, והשמש מבצבצת מבעד לצמרת היחודית שלו.
אתה פותח את הענפים ומציץ עם ראשך לראות מה יש אולי בגזע העץ ולבך נעצר לרגע- לפניך עומדת חרק ענקית הנראית כאילו לובשת שריון ירוק וכהה ואילו גופה, בחלקים מתחת לשריון אדומים- כתומים [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/123-f.png[/IMG]. היא משייפת את זרועתיה דמויות המגל- אחת בשנייה ונראה שהיא משחזת אותם לקראת קרב עם פוקימון אחר שנראה כאילו הוא קסדה רומית מימי קדם ואילו זרועותיו נראים כמו שני קידונים מחודדים [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/589.png[/IMG].[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
"וואו..." אתבונן מרותק בשני הפוקימונים הללו, כמעט ואפרוץ פנימה למרכז העניינים אך אזכר שאני ערום מפוקימונים או מכל אפשרות להילחם בהם. אז אחכה בשקט במחבוא לראות אותם נלחמים זה בזו, ואחכה לרגע בוא הקרב הסתיים ושניהם יהיו מותשים או מעולפים. ואז אזרוק פוקדור.
"וואו... נדמה שהסייטרית הזו זוהרת!" אחשוב לעצמי כשאני מתביית עליה עם עיניי ומחכה בקוצר רוח!
[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
"מממ... בסדר" אתה ממלמל לעצמך ומגלגל עיניים גם כן, נד שם לב לזה וקורץ לך כאשר מבטיכם נפגשים. "הקשיבו היטב מתמודדים, זהו גלגל ההתניה, הוא מסתובב במשיכת הידית ויספק תנאי לקרב אותו תיהיו או חייבים לקיים או לא תוכלו להפר. מובן?" מתחיל להסביר ברצינות השופט.
"הגלגל יסתובב אחרי ששני המתמודדים יוציאו תפוקימון מבין ה-2 שהם בחרו לאותו הקרב, אז ורק אז, אני היחיד שמושך את הידית ומסובב את הגלגל. זהו עניין של אינטואיציה ומזל, שיהיה בהצלחה!"
אתה מוציא החוצה את נידורן שלך, "נידווווו" הוא קורא באומץ בקולו הדק ונראה להוט ומוכן לקרב. הבחור מנגד מחייך ומצקצק שוב ושוב ואז מוציא החוצה את סטרביה[IMG]http://www.interload.co.il/upload/2424411.png[/IMG]שלו.
היא מנופפת בכנפיה באוויר וגם היא קוראת קריאת קרב משלה, השופט מושך בידית לכיוון מטה וגלגל המזל מסתובב, כשבראשו חץ אדום וגדול ומעוטר בנורות זוהורות שמצביע על התנאי שעתיד להיבחר בעוד כמה שניות. שניכם מחכים במתח רב כשלאחר מספר רב של סיבובים הוא נעצר.
"לאאאא, נעעעע... נו, לאאא מאממייייןןןן!!!" קורא בזעם היריב שחום העור, רוקע בקרקע עם רגליו בכעס ומאגרף את ראשו כשממלמל "למה, למה למה למה..." ולך לא נותר אלא לחייך חיוך גדול כשהתנאי הוא [I][B]~אסור לעוף~[/B][/I]
"רררר... שיהיה, למי אכפת אני אנצח. סטריביה צאי עם התקלה, וזכרי לא לעוף!" צורח יריבך ונראה כלכך ממורמר כאשר סטריביה מנסה לרוץ על הקרקע, לכיוון נידורן, מלאה בחוסר מוטיבציה.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1511746]
[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
"מממ... בסדר" אתה ממלמל לעצמך ומגלגל עיניים גם כן, נד שם לב לזה וקורץ לך כאשר מבטיכם נפגשים. "הקשיבו היטב מתמודדים, זהו גלגל ההתניה, הוא מסתובב במשיכת הידית ויספק תנאי לקרב אותו תיהיו או חייבים לקיים או לא תוכלו להפר. מובן?" מתחיל להסביר ברצינות השופט.
"הגלגל יסתובב אחרי ששני המתמודדים יוציאו תפוקימון מבין ה-2 שהם בחרו לאותו הקרב, אז ורק אז, אני היחיד שמושך את הידית ומסובב את הגלגל. זהו עניין של אינטואיציה ומזל, שיהיה בהצלחה!"
אתה מוציא החוצה את נידורן שלך, "נידווווו" הוא קורא באומץ בקולו הדק ונראה להוט ומוכן לקרב. הבחור מנגד מחייך ומצקצק שוב ושוב ואז מוציא החוצה את סטרביה[IMG]http://www.interload.co.il/upload/2424411.png[/IMG]שלו.
היא מנופפת בכנפיה באוויר וגם היא קוראת קריאת קרב משלה, השופט מושך בידית לכיוון מטה וגלגל המזל מסתובב, כשבראשו חץ אדום וגדול ומעוטר בנורות זוהורות שמצביע על התנאי שעתיד להיבחר בעוד כמה שניות. שניכם מחכים במתח רב כשלאחר מספר רב של סיבובים הוא נעצר.
"לאאאא, נעעעע... נו, לאאא מאממייייןןןן!!!" קורא בזעם היריב שחום העור, רוקע בקרקע עם רגליו בכעס ומאגרף את ראשו כשממלמל "למה, למה למה למה..." ולך לא נותר אלא לחייך חיוך גדול כשהתנאי הוא [I][B]~אסור לעוף~[/B][/I]
"רררר... שיהיה, למי אכפת אני אנצח. סטריביה צאי עם התקלה, וזכרי לא לעוף!" צורח יריבך ונראה כלכך ממורמר כאשר סטריביה מנסה לרוץ על הקרקע, לכיוון נידורן, מלאה בחוסר מוטיבציה.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]



"טוב נידורן זה יהיה קל השתמש בצוות כפול על מנת להסיח את דעתה ואז הסתער עליה בעזרת נעיצת רעל ישירות עליה" אסביר לו "הקרב הזה יהיה קלי קלות החוזק של סטריביה פשוט נעלם עכשיו כשהיא לא יכולה לעוף" אוסיף ואסתכל על מייקל בבוז ואחייך בתחושת ניצחון.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה עומד תקוע במקום כשענפי עץ הערבה משתכשכים בגבך, מעבירים בך דגדוגים עדינים. אתה מביט בשניהם, אבל נראה שהקרב לוקח יותר זמן ממה שציפית, וכשאתה מסתכל בשעון נשארו לך חמש דקות בלבד למצוא משהו טוב.
'שיט שיט שיט' אתה חושב לעצמך בתכסכול, בידיוק כאשר סייטר משספת בחוזקה את יריבה המשוריין- והוא נופל על האדמה מעולף.
סייטר שאף היא נראית תשושה מהקרב מולו, מתנשמת עמוקות- גבה עולה ויורד מספר פעמים.
'זאת ההזדמנות' אתה חשוב לעצמך נחוש ובטוח וזורק פוקדור על סייטר. הכדור נפתח וקרן של אור בוהק מתלפף סביבה והיא נשאבת פנימה. הכדור נופל על האדמה מתחיל להתגלגל מספר רגעים, כשלפתע הוא נפתח וסייטר בורחת מהכדור.
"מ..מה?! לא!" אתה קורא בהלם בזמן שסייטר המיוחדת פורסת את כנפיה הקטנות וטסה למרומי העץ- בורחת לך במהירות.
אתה מסתכל בשעון- רק עוד שלוש דקות נוספות.
אתה מוציא את ראשך מבין ענפי העץ ומסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים אשר מסתובבים באזור, ללא חשש, או ידע שהם פרס בתחרות
[IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/127.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/168.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/402-f.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/451.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/544.png[/IMG][/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511747]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה עומד תקוע במקום כשענפי עץ הערבה משתכשכים בגבך, מעבירים בך דגדוגים עדינים. אתה מביט בשניהם, אבל נראה שהקרב לוקח יותר זמן ממה שציפית, וכשאתה מסתכל בשעון נשארו לך חמש דקות בלבד למצוא משהו טוב.
'שיט שיט שיט' אתה חושב לעצמך בתכסכול, בידיוק כאשר סייטר משספת בחוזקה את יריבה המשוריין- והוא נופל על האדמה מעולף.
סייטר שאף היא נראית תשושה מהקרב מולו, מתנשמת עמוקות- גבה עולה ויורד מספר פעמים.
'זאת ההזדמנות' אתה חשוב לעצמך נחוש ובטוח וזורק פוקדור על סייטר. הכדור נפתח וקרן של אור בוהק מתלפף סביבה והיא נשאבת פנימה. הכדור נופל על האדמה מתחיל להתגלגל מספר רגעים, כשלפתע הוא נפתח וסייטר בורחת מהכדור.
"מ..מה?! לא!" אתה קורא בהלם בזמן שסייטר המיוחדת פורסת את כנפיה הקטנות וטסה למרומי העץ- בורחת לך במהירות.
אתה מסתכל בשעון- רק עוד שלוש דקות נוספות.
אתה מוציא את ראשך מבין ענפי העץ ומסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים אשר מסתובבים באזור, ללא חשש, או ידע שהם פרס בתחרות
[IMG]https://serebii.net/pokedex-bw/evo/127.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/168.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/402-f.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/451.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/544.png[/IMG][/FONT][/COLOR][/QUOTE]
"אעעעע... לעזזל" אומר במרמור. 'כמה חבל, אלו כבר לא יספיקו בשביל לנצח את האחרים. נצטרך להירשם לתחרות שלאחר מכן. אחשוב... ואתקדם ליציאה. מוכן ומזומן להירשם כבר לעוד אחת. אקווה שלפחות הפעם הנער ההוא השתתף בה.

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
""טוב נידורן זה יהיה קל" אתה קובע בפניו בחיוך מרוצה, מלא כבר תחושת ניצחון בעוד הקרב רק התחיל. אתה פוקד על נידורן להשתמש בצוות כפול ולבלבל אותה. "מותר לדהות?" צועק היריב שלך לשופט, ואילו הוא מהנהן 'כן' בראשו. ואז הוא פוקד על הציפור שלו לנתר בקפיצה ולפרוס כנפיים על מנת למשוך את הזינוק, ללא ניפוף כמו מצנח בלבד. וקח היא [U][B]מתחמקת[/B][/U] ויוצאת ממעגל הצוות כפול.
אתה מופתע, סטרביה מסתובבת ונחפזת להנחיל לנידורן את מתקפת הדחיפה, אך נידורן פשוט [U][B]מתחמק[/B][/U], ללא צוות כפול.
החיוך חוזר לך לפנים כי מיד לאחר מכן מגיע הפקודה השניה שלך שאותה נידורן משלים במלואה, ומנחיל לה מכה ישירה וחזקה בגבה של נעיצת רעל. והוא משגר אותה בעצמה קדימה, והציפור "מתעופפת" באל-כורחה אל מחוץ לגבולות הזירה ונפסלת.
"אאררראעאע... נו באמת, לא מגניב הקרב הזה היה לטובתך" צורח עלייך הבחור המתוסכל שמרגיש היטב את תחושת ההפסד. אתה רק חורץ לו לשון כשנד מוסיף לזרוק מהקהל "אף אחד לא אשם לך, זה בסה"כ עניין של מזל" וצוחק. והא מחזיר את סטריביה כשהוא מלא בכעס וצועד החוצה במהירות ובצעדים רועמים הרחק מעבר לקהל ואל מחוץ למתחם.
עוד שני קרבות חולפים, והינה מגיע הקרב של נד. כאשר הקרוקורוק[IMG]http://www.interload.co.il/upload/3397569.png[/IMG]שלו נלחם בזנגוס חזק[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9361775.png[/IMG]בעל צבעים מרהיבים!
ההתניה פועלת נגדו כאשר יש איסור להשתמש בהתקפות מסוג 'אדמה'. אך למרות הכל בקרב לא ארוך, ועם כמה פעילות מרהיבות מצד השניים. אתה מבחין בעבודת הצוות המרשימה ויכולת האימון והפיקוד של נד שוב מנצחות את הקרב. כאשר זנגוס נוכל תבוסה סופית, קרוקורק משתמש בסופת-חול ומקשה אל זנגוס לראות ולזוז, כך מפתיע אותו עם לעיסה חזקה וזורק אותו לאוויר. כאשר זנגוס המסכן צולל חזרה מטה הוא פוגש התקפה נוספת של 'אגרוף מתחזק' ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Korrina_Mega_Lucario_Power-Up_Punch.png"][COLOR=#66cc66][I][B]Power-Up Punch[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc]) שנד השתמש בו קודם לכן. ומעלפים אותו!
העולים לשלב הבא מוצגים לאחר הקרב, וסבבי הקרבות מתחילים שוב.
והפעם אתה נגד יריבה אחרת[IMG]http://www.interload.co.il/upload/2944522.png[/IMG] שמוציאה החוצה בחצי זריקה חצי ריקוד חינני שכזה את[IMG]http://www.interload.co.il/upload/1176630.png[/IMG]![/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1511748]
[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
""טוב נידורן זה יהיה קל" אתה קובע בפניו בחיוך מרוצה, מלא כבר תחושת ניצחון בעוד הקרב רק התחיל. אתה פוקד על נידורן להשתמש בצוות כפול ולבלבל אותה. "מותר לדהות?" צועק היריב שלך לשופט, ואילו הוא מהנהן 'כן' בראשו. ואז הוא פוקד על הציפור שלו לנתר בקפיצה ולפרוס כנפיים על מנת למשוך את הזינוק, ללא ניפוף כמו מצנח בלבד. וקח היא [U][B]מתחמקת[/B][/U] ויוצאת ממעגל הצוות כפול.
אתה מופתע, סטרביה מסתובבת ונחפזת להנחיל לנידורן את מתקפת הדחיפה, אך נידורן פשוט [U][B]מתחמק[/B][/U], ללא צוות כפול.
החיוך חוזר לך לפנים כי מיד לאחר מכן מגיע הפקודה השניה שלך שאותה נידורן משלים במלואה, ומנחיל לה מכה ישירה וחזקה בגבה של נעיצת רעל. והוא משגר אותה בעצמה קדימה, והציפור "מתעופפת" באל-כורחה אל מחוץ לגבולות הזירה ונפסלת.
"אאררראעאע... נו באמת, לא מגניב הקרב הזה היה לטובתך" צורח עלייך הבחור המתוסכל שמרגיש היטב את תחושת ההפסד. אתה רק חורץ לו לשון כשנד מוסיף לזרוק מהקהל "אף אחד לא אשם לך, זה בסה"כ עניין של מזל" וצוחק. והא מחזיר את סטריביה כשהוא מלא בכעס וצועד החוצה במהירות ובצעדים רועמים הרחק מעבר לקהל ואל מחוץ למתחם.
עוד שני קרבות חולפים, והינה מגיע הקרב של נד. כאשר הקרוקורוק[IMG]http://www.interload.co.il/upload/3397569.png[/IMG]שלו נלחם בזנגוס חזק[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9361775.png[/IMG]בעל צבעים מרהיבים!
ההתניה פועלת נגדו כאשר יש איסור להשתמש בהתקפות מסוג 'אדמה'. אך למרות הכל בקרב לא ארוך, ועם כמה פעילות מרהיבות מצד השניים. אתה מבחין בעבודת הצוות המרשימה ויכולת האימון והפיקוד של נד שוב מנצחות את הקרב. כאשר זנגוס נוכל תבוסה סופית, קרוקורק משתמש בסופת-חול ומקשה אל זנגוס לראות ולזוז, כך מפתיע אותו עם לעיסה חזקה וזורק אותו לאוויר. כאשר זנגוס המסכן צולל חזרה מטה הוא פוגש התקפה נוספת של 'אגרוף מתחזק' ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Korrina_Mega_Lucario_Power-Up_Punch.png"][COLOR=#66cc66][I][B]Power-Up Punch[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc]) שנד השתמש בו קודם לכן. ומעלפים אותו!
העולים לשלב הבא מוצגים לאחר הקרב, וסבבי הקרבות מתחילים שוב.
והפעם אתה נגד יריבה אחרת[IMG]http://www.interload.co.il/upload/2944522.png[/IMG] שמוציאה החוצה בחצי זריקה חצי ריקוד חינני שכזה את[IMG]http://www.interload.co.il/upload/8425262.png[/IMG]![/COLOR][/FONT][/QUOTE]

מסכנה בטח לוקח לה שעתיים להסתרק
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נד כל הכבוד" אשבח אותו בחום ואטפח על גבו "הקורקרוק שלך עשה עבודה נהדרת. אין ספק שאתם צוות מעולה" אוסיף לו בחיוך. מיד לאחר מכן אתפנה לקרב שלי ואסתכל לראות מה עולה בהגרלה- ואשחרר את נידורן פעם נוספת.
"קדימה חבר בוא נעשה את זה" אעודד אותו, וארגיש עוד יותר בטוח בעצמי לאחר הניצחון הקודם.
"היי" אומר ליריבה בנימוס "בהצלחה לכן" אוסיף בחיוך כנה.
"נידורן התחל בסופר-סוניק. גרום לפרסקט להסתחרר בעזרת הקול הגבוה וכאשר הוא לא מבחין, תקוף אותו בעזרת מתקפת ניקור ישירה!" אורה לו בביטחון.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מסתכל על הפוקימונים מולך, מיואש ומתסוכל, מרים את ראשך למעלה ומתנשף. אתה מתחיל ללכת בחזרה לכיוון היציאה ופוגש את הנערה אשר אוספת בחזרה את הכדורים. אתה מחזיר לה את כל ה 30 והיא מסתכלת עליך מופתעת. "אני פה כבר שנתיים ובחיים לא ראיתי מישהו שלא לכד אפילו לא אחד" אומרת בפליאה, אתה מסתכל עליה, מעט המום אבל מתנשף שוב.
טקס חלוקת הפרסים עוברת ביעף מהיר, כאשר נערה צעירה עומדת ומקבלת את הפרס על המקום הראשון לאחר שהצליחה ללכוד וויספקווין זוהרת.
במקום השני עומד איש עב בשר ומקריח מעט, אשר זוכה בפרס השני על לכידת הסייטר הזוהרת, אשר ברחה לך.
והפרס שלישי בחור בן גילך אשר לכד הרקרוס.
הטקס נגמר, ואתה יוצא מעט מדוכדך מאזור התחרות, אבל נחוש להירשם פעם נוספת. אתה מסתכל סביב ורץ בחזרה לעמדת ההרשמה- שם את פוגש את הבחור אשר פספס את המקום האחרון, עומד ליד הדוכן מבואס.
"היי" אתה אומר לו, משהו בבחור הזה גרם לך לחבב אותו ישר- משהו בעמידה המרושלת, או בתחושת הכישלון שהבחור משדר, גורם לך לרצות לעזור לו.
"היי" הוא עונה לך, מדוכדך למראה "התחרות נגמרה להיום, הם יחזרו רק מחר" אומר לך לאחר כמה דקות של שתיקה מביכה.. אתם לשנייה בוחנים אחד את השני "אני מבין שגם אתה לא זכית בשום דבר הא?" שואל בסקרנות "פעם אחת הייתי כל כך קרוב! מקום רביעי- " מתחיל לשתף אותך אבל משתתק ומנער את ראשו "לא נראה לי שאתה רוצה לשמוע אותי ממשיך לבכות על זה. אני באסטר" אומר לבסוף, מנגב את ידו במכנס ומושיט אותה לשלום.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511749]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מסתכל על הפוקימונים מולך, מיואש ומתסוכל, מרים את ראשך למעלה ומתנשף. אתה מתחיל ללכת בחזרה לכיוון היציאה ופוגש את הנערה אשר אוספת בחזרה את הכדורים. אתה מחזיר לה את כל ה 30 והיא מסתכלת עליך מופתעת. "אני פה כבר שנתיים ובחיים לא ראיתי מישהו שלא לכד אפילו לא אחד" אומרת בפליאה, אתה מסתכל עליה, מעט המום אבל מתנשף שוב.
טקס חלוקת הפרסים עוברת ביעף מהיר, כאשר נערה צעירה עומדת ומקבלת את הפרס על המקום הראשון לאחר שהצליחה ללכוד וויספקווין זוהרת.
במקום השני עומד איש עב בשר ומקריח מעט, אשר זוכה בפרס השני על לכידת הסייטר הזוהרת, אשר ברחה לך.
והפרס שלישי בחור בן גילך אשר לכד הרקרוס.
הטקס נגמר, ואתה יוצא מעט מדוכדך מאזור התחרות, אבל נחוש להירשם פעם נוספת. אתה מסתכל סביב ורץ בחזרה לעמדת ההרשמה- שם את פוגש את הבחור אשר פספס את המקום האחרון, עומד ליד הדוכן מבואס.
"היי" אתה אומר לו, משהו בבחור הזה גרם לך לחבב אותו ישר- משהו בעמידה המרושלת, או בתחושת הכישלון שהבחור משדר, גורם לך לרצות לעזור לו.
"היי" הוא עונה לך, מדוכדך למראה "התחרות נגמרה להיום, הם יחזרו רק מחר" אומר לך לאחר כמה דקות של שתיקה מביכה.. אתם לשנייה בוחנים אחד את השני "אני מבין שגם אתה לא זכית בשום דבר הא?" שואל בסקרנות "פעם אחת הייתי כל כך קרוב! מקום רביעי- " מתחיל לשתף אותך אבל משתתק ומנער את ראשו "לא נראה לי שאתה רוצה לשמוע אותי ממשיך לבכות על זה. אני באסטר" אומר לבסוף, מנגב את ידו במכנס ומושיט אותה לשלום.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
חחחח הלכת בסוף על הבאסטר?
~~~~
אצחק מעט ואחייך חיוך רחב וחביב, "בכיין? נשמע מעולה מקום רביעי. היי אני אשטון. והגעתי במקום האחרון, לא הצלחתי ללכוד דבר" ואותיר את חיוכי המתנצל, ואקווה שזה יעודד אותו.
בנוסף אוסיף "מחר תרשם יחד איתי באסטר, ואני בטוח שמחר שנינו נזכה במשהו. נתעלה על כולם!" אנסה קצת להחדיר בו אש ומוטיבציה...
לאחר מכן אלך איתו לטייל ואתשאל אותו קצת, בנימוס כמובן "נו... אז בן כמה אתה? ועד כמה אתה אוהב פוקימוני חרק? כלומר איך זה התחיל?"
וכך אנסה לחבר בינינו מעט.
[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][FONT=times new roman][COLOR=#9999cc]
פףףף כןןןן אל תשאל...
~~~
לאחר שאתה משבח אותו על הקרב המצויין שלו, ועל היכולות שלו ושל הפוקימון שלו כצוות. והינה הסיבוב שני שלך מגיע, הוא מחלק לך כיף עם כניסתך לבמה ולוחש "תגיע לגמר! לא פחות אה?" וקורץ לך.
כשאתה ויריבתך נפגשים אתה מאחל לה בהצלחה והיא אומרת בקול קצת פרכי ומתלהב, אך בנחמדות "שיואא תודה רבה נסיך, אני מינדי אגב. שיהיה ים בהצלחה גם לךךךך!" ומנופפת לך משום מה ואתה רק מתבונן במבט:sorry: ומודה לה.
אתה ממשיך עם נידורן ומוציא אותו החוצה, הוא רוקע ומושך ברגלו החזקה על הקרקע מס' פעמים, ונראה מוכן ומזומן. השופט מושך את הידית וההתניה שקיבלתם אומרת ~אין להשתמש במתקפות מסוג תקיפה מיוחדת~
אתה מהנהן ומבין מיד 'אם כך, אאלץ להיפרד מעוקץ רעל ומבלבול לקרב הזה'. אתה פותח וקורא לנידורן להשתמש בסופר-סוניק והוא מיד צווח את הצווחה המוכרת והחזקה הזאת שמשגעת את כל הסובבים, ובמיוחד את פרסקט. היא בוא בזמן למזלה כאילו מקווצת את כל השרירים בפטריה שעל גבה ומרפה אותם בבת אחת ומהם משתחרר גל אבקנים סמיך בצבעים זהוב-ירוק אשר עופפים את נידורן, ונדבקים לגופו.
אתה פוקד עליו לתקוף בניקור, מתקפה מעולה כנגד פוקימון כמו פרסקט כשאז מינדי מחייכת למראה המפתיע שנידורן לא מסוגל לזוז ממקומו, "וזהו חמודיק חתיכי, נקרא נבג-הלם" ואתה מיד מבין שנידורן משותק חלקית, ויהיה לו קשה יותר לבצע פקודות מעכשיו.
"פרסקט תיקפי בעוקץ אכזרי! אל תהיי עדינה!" קוראת בביטחון רב מינדי, ופוקימונים שלה מרימה את אחת מצוותותיה החדות אשר מתחילה לזהור באור סגלגל בעל הילה חשמלית שכזאת ([/COLOR][I][B][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/Fell_Stinger_(move)"][COLOR=#66cc66]fell stinger[/COLOR][/URL][/B][/I][COLOR=#9999cc]). ובקושי רב אך בהתמדה היא מתקדמת לעבר נידורן עם ידה מושטת קדימה, ללא רחם!
[/COLOR][/FONT][B][I][COLOR=#660000][SIZE=1]**עכשיו זה זמן טוב לאתה יודע מה... למשל חח...**[/SIZE][/COLOR][/I][/B][FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1511750]
[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][FONT=times new roman][COLOR=#9999cc]
פףףף כןןןן אל תשאל...
~~~
לאחר שאתה משבח אותו על הקרב המצויין שלו, ועל היכולות שלו ושל הפוקימון שלו כצוות. והינה הסיבוב שני שלך מגיע, הוא מחלק לך כיף עם כניסתך לבמה ולוחש "תגיע לגמר! לא פחות אה?" וקורץ לך.
כשאתה ויריבתך נפגשים אתה מאחל לה בהצלחה והיא אומרת בקול קצת פרכי ומתלהב, אך בנחמדות "שיואא תודה רבה נסיך, אני מינדי אגב. שיהיה ים בהצלחה גם לךךךך!" ומנופפת לך משום מה ואתה רק מתבונן במבט:sorry: ומודה לה.
אתה ממשיך עם נידורן ומוציא אותו החוצה, הוא רוקע ומושך ברגלו החזקה על הקרקע מס' פעמים, ונראה מוכן ומזומן. השופט מושך את הידית וההתניה שקיבלתם אומרת ~אין להשתמש במתקפות מסוג תקיפה מיוחדת~
אתה מהנהן ומבין מיד 'אם כך, אאלץ להיפרד מעוקץ רעל ומבלבול לקרב הזה'. אתה פותח וקורא לנידורן להשתמש בסופר-סוניק והוא מיד צווח את הצווחה המוכרת והחזקה הזאת שמשגעת את כל הסובבים, ובמיוחד את פרסקט. היא בוא בזמן למזלה כאילו מקווצת את כל השרירים בפטריה שעל גבה ומרפה אותם בבת אחת ומהם משתחרר גל אבקנים סמיך בצבעים זהוב-ירוק אשר עופפים את נידורן, ונדבקים לגופו.
אתה פוקד עליו לתקוף בניקור, מתקפה מעולה כנגד פוקימון כמו פרסקט כשאז מינדי מחייכת למראה המפתיע שנידורן לא מסוגל לזוז ממקומו, "וזהו חמודיק חתיכי, נקרא נבג-הלם" ואתה מיד מבין שנידורן משותק חלקית, ויהיה לו קשה יותר לבצע פקודות מעכשיו.
"פרסקט תיקפי בעוקץ אכזרי! אל תהיי עדינה!" קוראת בביטחון רב מינדי, ופוקימונים שלה מרימה את אחת מצוותותיה החדות אשר מתחילה לזהור באור סגלגל בעל הילה חשמלית שכזאת ([/COLOR][I][B][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/Fell_Stinger_(move)"][COLOR=#66cc66]fell stinger[/COLOR][/URL][/B][/I][COLOR=#9999cc]). ובקושי רב אך בהתמדה היא מתקדמת לעבר נידורן עם ידה מושטת קדימה, ללא רחם!
[/COLOR][/FONT][B][I][COLOR=#660000][SIZE=1]**עכשיו זה זמן טוב לאתה יודע מה... למשל חח...**[/SIZE][/COLOR][/I][/B][/QUOTE]


"נידורן מהר השתמש בהתנגדות!" אקרא במהירות לאחר שאבין את הסיטואציה 'ככה עצמת המתקפה שלה תחזור אליה כפליים ומכיון שנידורן עמיד למתקפות חרק- הנזק גם ככה לא יהיה חזק במיוחד' אחשוב לעצמי בעידוד "עכשיו עבור מהר לנעיצת רעל מטווח אפס" אורה לו במהירות לאחר שהוא התנגד למתקפה שלה.
]אציץ לראות היכן נד, וכשאאתר אותו בעיניי אחייך לו בחום ואעשה לו פרצוף מבסוט.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"גרוע? אתה? הגעת למקום רביעי! אני לא הצלחתי ללכוד כלום" אתה אומר בחצי גאווה בזמן שאתה מנפח את חזך בצחוק- מה שגורם לבאסטר להתפקע מצחוק. "טוב כנראה אתה צודק, יש מישהו שיותר גרוע ממני בלכידת פוקימונים!" הוא אומר בזמן שהוא מחניק את צחוקו.
שניכם מסתובבים במקום ומתחילים לשוטט ביחד בזמן שאתם מתחילים להכיר אחד את השני.
לאחר שיחה של שעה, שניכם מתיישבים על אחת מהמדשאות הגדלות בפארק של העיר, נושמים לרווחה את הבריזה, צופים על השמש באופק מתחילה לשקוע.
עד כה- גלית עליו שהוא בן 17, כמוך ובמקור הוא ממחוז ג'וטו הרחוק. "כן אחרי שבאגסי התחיל להיכשל בניהול המכון שלו, היה איזה פיצוץ בין האבות שלנו על ניהול המכון- לבסוף עברנו לפה להתרחק מהדרמה המשפחתית" אומר ביאוש "אני לא זוכר כל כך הרבה משם, או את באגסי אבל משהו בי תמיד רצה לחזור לשם ולהחזיר את המכון שהיה במשפחתנו שני לגדולתו" אומר באנחה יאוש "כאילו ברצינות? אתה מנהיג מכון ויש לך קקונה ומטפוד? מה נסגר איתך בן אדם" הוא משתף בכנות.
אתה צוחק קצת יחד איתו "ורגע, אז איך לא השגת שום פוקימון עד עכשיו?" אתה שואל בסקרנות, מה שגורם לו טיפה להיות נבוך. הוא משתתק ולופת את הרשת פרפרים שלו בידו ומשפיל את מבטו לדשא ובידו השנייה מתחיל לתלוש דשא מהאדמה. "האמת? אני לא מצליח ללכוד שום פוקימון שיוכל לעזור לי להיכנס בכלל לבחינות של מנהיגי מכון" מגלה לך "הפוקימונים שלי כל כך חלשים, בגלל זה הגעתי לעיר- שמעתי על התחרות לכידת חרקים פה ואני יודע שיש במקום המון פוקימוני חרק חזקים מאוד, אבל בחיים לא הצלחתי להגיע למקום שאני יוכל לשמור על הפוקימון" מסיים באסטר ונראה שהוא עוד יותר מרחם על עצמו. [/FONT][/COLOR]

[quote=ritsuka kun;1511751]"נידורן מהר השתמש בהתנגדות!" אקרא במהירות לאחר שאבין את הסיטואציה 'ככה עצמת המתקפה שלה תחזור אליה כפליים ומכיון שנידורן עמיד למתקפות חרק- הנזק גם ככה לא יהיה חזק במיוחד' אחשוב לעצמי בעידוד "עכשיו עבור מהר לנעיצת רעל מטווח אפס" אורה לו במהירות לאחר שהוא התנגד למתקפה שלה.
]אציץ לראות היכן נד, וכשאאתר אותו בעיניי אחייך לו בחום ואעשה לו פרצוף מבסוט.



[color=#000000][font=times new roman][b]אשטון-[/b]
"גרוע? אתה? הגעת למקום רביעי! אני לא הצלחתי ללכוד כלום" אתה אומר בחצי גאווה בזמן שאתה מנפח את חזך בצחוק- מה שגורם לבאסטר להתפקע מצחוק. "טוב כנראה אתה צודק, יש מישהו שיותר גרוע ממני בלכידת פוקימונים!" הוא אומר בזמן שהוא מחניק את צחוקו.
שניכם מסתובבים במקום ומתחילים לשוטט ביחד בזמן שאתם מתחילים להכיר אחד את השני.
לאחר שיחה של שעה, שניכם מתיישבים על אחת מהמדשאות הגדלות בפארק של העיר, נושמים לרווחה את הבריזה, צופים על השמש באופק מתחילה לשקוע.
עד כה- גלית עליו שהוא בן 17, כמוך ובמקור הוא ממחוז ג'וטו הרחוק. "כן אחרי שבאגסי התחיל להיכשל בניהול המכון שלו, היה איזה פיצוץ בין האבות שלנו על ניהול המכון- לבסוף עברנו לפה להתרחק מהדרמה המשפחתית" אומר ביאוש "אני לא זוכר כל כך הרבה משם, או את באגסי אבל משהו בי תמיד רצה לחזור לשם ולהחזיר את המכון שהיה במשפחתנו שני לגדולתו" אומר באנחה יאוש "כאילו ברצינות? אתה מנהיג מכון ויש לך קקונה ומטפוד? מה נסגר איתך בן אדם" הוא משתף בכנות.
אתה צוחק קצת יחד איתו "ורגע, אז איך לא השגת שום פוקימון עד עכשיו?" אתה שואל בסקרנות, מה שגורם לו טיפה להיות נבוך. הוא משתתק ולופת את הרשת פרפרים שלו בידו ומשפיל את מבטו לדשא ובידו השנייה מתחיל לתלוש דשא מהאדמה. "האמת? אני לא מצליח ללכוד שום פוקימון שיוכל לעזור לי להיכנס בכלל לבחינות של מנהיגי מכון" מגלה לך "הפוקימונים שלי כל כך חלשים, בגלל זה הגעתי לעיר- שמעתי על התחרות לכידת חרקים פה ואני יודע שיש במקום המון פוקימוני חרק חזקים מאוד, אבל בחיים לא הצלחתי להגיע למקום שאני יוכל לשמור על הפוקימון" מסיים באסטר ונראה שהוא עוד יותר מרחם על עצמו. [/font][/color][/quote]
"מממ... מגניב, אתה נשמע ממש מבין ומתמצא בפוקימוני חרקים. ובטיפול בהם" אנסה להרים לו כשאשמע לכל דבריו.
ואז אגיד מיד ברצינות "הלו, הרם את ראשך מיד. פוקימוני חרק ניחנים ברובם ביכולת להתפתח ולהתחזק מהר יותר מסוגים אחרים" אסביר לי בחיוך רחב ואוסיף "אולי הם צריכים איזה אימון קטנטן, וגם לי יש פוקימון חרק. אולי אוכל לעזור. מה אתה אומר?"


[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][FONT=times new roman][COLOR=#9999cc]
אתה אינך נלחץ, שומר על קור-רוח. במוחך עולה רעיון מבריק ואתה פוקד על נידורן להשתמש בהתנגדות. "אה?!" מגיבה מינדי המבוהלת, היא כבר אינה בשלב בו היא יכולה לשנות דבר.
פרסקט הולמת בכוח רב וללא רחמים בנידורן שלמזלו אינו מושפע יותר מידי מהמתקפה, למרות שנחבט כהוגן. הוא מוקף בהילה צבעונית ודקה במזכירה מעט בועת-סבון קשיחה, כשלפתע סביב קרנו מתגבשת אותה אנרגיה סגולה וחשמלית כזו בדיוק כמו שהיה לפרסקט והוא מזנק קדימה ומרקין ראשו, משיב לה בדיוק באותו מטבע רק כפליים.
פרסקט נזרק לאחור ומשתמש בקצות צוותותיה כדי לעצור ולהתייצב בחזרה, ההגנה שלה ראויה, ומכוון שהנזק שנידורן ספג לא גדול כך הנזק הכולל שספגה פרסקט בערך.
״פרסקט, צמיחה!״ היא אומרת לפוקימונית שלה שמתחילה לזרוח באור ירוק זרחני במיוחד, כלל רגליה וידיה נעוצות בקרקע ונראה כי היא קולטת אנרגיה ירוקה מהטבע ומתחזקת!
בעוד אתה מדריך את נידורן אתה נשמע להכרזה רמה וכוחנית ״עכשיו יפה שלי, מספרי-אקס, פרקי אותו״ ופרסקט מצליבה ידיה ומתרכזת מעט כשהם מתעטפות בהילה לבנה וירקרקה, מסנוורת, והינה היא משגרת צלב x ענקי, מחוזק שטס כמו רקטה לעבר נידורן במהירות גבוהה![/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1511752][B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][FONT=times new roman][COLOR=#9999cc]
אתה אינך נלחץ, שומר על קור-רוח. במוחך עולה רעיון מבריק ואתה פוקד על נידורן להשתמש בהתנגדות. "אה?!" מגיבה מינדי המבוהלת, היא כבר אינה בשלב בו היא יכולה לשנות דבר.
פרסקט הולמת בכוח רב וללא רחמים בנידורן שלמזלו אינו מושפע יותר מידי מהמתקפה, למרות שנחבט כהוגן. הוא מוקף בהילה צבעונית ודקה במזכירה מעט בועת-סבון קשיחה, כשלפתע סביב קרנו מתגבשת אותה אנרגיה סגולה וחשמלית כזו בדיוק כמו שהיה לפרסקט והוא מזנק קדימה ומרקין ראשו, משיב לה בדיוק באותו מטבע רק כפליים.
פרסקט נזרק לאחור ומשתמש בקצות צוותותיה כדי לעצור ולהתייצב בחזרה, ההגנה שלה ראויה, ומכוון שהנזק שנידורן ספג לא גדול כך הנזק הכולל שספגה פרסקט בערך.
״פרסקט, צמיחה!״ היא אומרת לפוקימונית שלה שמתחילה לזרוח באור ירוק זרחני במיוחד, כלל רגליה וידיה נעוצות בקרקע ונראה כי היא קולטת אנרגיה ירוקה מהטבע ומתחזקת!
בעוד אתה מדריך את נידורן אתה נשמע להכרזה רמה וכוחנית ״עכשיו יפה שלי, מספרי-אקס, פרקי אותו״ ופרסקט מצליבה ידיה ומתרכזת מעט כשהם מתעטפות בהילה לבנה וירקרקה, מסנוורת, והינה היא משגרת צלב x ענקי, מחוזק שטס כמו רקטה לעבר נידורן במהירות גבוהה![/COLOR][/FONT][/QUOTE]


"נידורן מהר רוץ במהירות לעבר האיקס!" אקרא במהירות "כשאתה מתקרב השתמש בנעיצת על האדמה בשביל לעוף באוויר- משם עבור לסופר סוניק פעם נוספת וכאשר היא מבולבלת השתמש במתקפת הניקור שלך בעודך באוויר" אורה לו במהירות.
'עכשיו כשהיא השתמש בצמיחה ההתקפה המיוחדת שלה התחזקה, אז זה לא אמור להוות בעיה רצינית' אחשוב לעצמי בעידוד.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"היי תעודד ומהר" אתה אומר לו וטופח על שכמו "חוץ מזה, זה נשמע שאתה מבין ממש בפוקימוני חרק" אתה מוסיף לעודדו. באסטר רק מחייך בנבוכות ומהנהן בראשו להסכמה.
"כן.. אתה צודק אני מניח" אומר בשקט ומחייך בחמיצות. אתה מסתכל עליו ומחשבה עוברת במוחך ואתה נעמד במהירות במקום ומסתכל עליו במבט נחוש ובטוח "קדימה בוא נראה מה יש לך, אולי הפוקימונים שלך צריכים אימון טוב בשביל להתחזק" אתה מציע לו ומחייך, מושיט את ידך לעזור לו לקום. "מ..מה? קרב? איתי? אתה בטוח?" שואל ונראה מהוסס, אתה רק מושיט יותר קרוב את ידך, ולבסוף הוא לופת את ידך ונעמד אף הוא, אומנם במעט רישול ובחוסר חינניות ענקית.
"קדימה בוא תראה לי מה יש לך" אתה אומר לו פעם נוספת. נראה שהסיטואציה שוב מביכה אותו טיפה יותר, אבל מוציא פוקדור מכיסו וזורק אותו לאוויר. מתוכו יוצא פוקימון אשר מוכר לך מאוד. חיפושית אדומה בעלת ארבע זרועות.
אתה מזהה את החיפושית בתור הפוקימון לדיאן [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/166.png[/IMG]. "טוב אשטון הכר את לדיאן. הוא איתי כבר דיי הרבה זמן" אומר בחיוך ומלטף את ראשו של חברו בחיבה ומסתכל עליך "אוקי מה עכשיו?" שואל בהיסוס.[/FONT][/COLOR]