בעקבות האלים

[QUOTE=NivX10;1511988]

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
עמוד השדרה שלך רוטט פשוט, אתה לחלוטין מבועט. באמת מתחיל לפחד, ונמאס עלייך לפחד ופורץ ממך "מה נסגר עם העיר הזאת?!" ונד מצחקק ומגרד בראשו. "בוא פשוט נסיים עם זה בסדר?" אתה שואל, כאילו את עצמך ושניכם נכנסים פנימה.
לא ליפני כמובן שאתה מודה ליאמסק שמצדיע במבט מלא חיבה וממשיך לו בדרכו בקפצוצים. עם פתיחת הדלתות הכבדות, נגלה אליכם מבוא קצר אך מפואר, מבפנים הכל נקי ומצוחצח, ללא ספק קריפי ומפחיד אך מבריק פשוט!
הכל עשוי שיש ומידי פעם תמונות וציורים מעוטרים מסגרות זהב מסוגננות של זוג אוהבים בצבעים קהים ומדאכים. ונרות מאירים את הירידה במדרגות הבנויות כספירלה. ואפשר ממש לשמוע את נקישות רגליכם בחלל...
וקצת ליפני שזה מתחיל להרגיז אותך אתם מגיעים לקומה למטה, מזדרונות מרובעים מכל עבר המוחזקים בידי עמודי שיש רומיים ובינהם קני-נרות גדולים. במרכז ישנה זירה גדולה ובקצה השני, במרחק ישנו חדר קטן, סגור. בעוד אתה משתהים מול כל הציריום ואיטורי הזהב והשיש. השנדליר המפואר מלא בנרות השאווה וכמובן כל נרות הנשמה והקיר המסודרים סביב. קשה שלא להתפאל מכל זה.
ולפתע חריקת הדלת שראית קודם, היא נפתחת וממנה יוצא בחור[IMG]http://www.interload.co.il/upload/7542854.png[/IMG], ידיו מוכנסות בכיסים ומבטו מורקן מעט מטה. הוא צוקד בהליכה איטית ונקישות נעליו המחוייתות נשמעות בכל החלל!
גוון קול נמוך אך נעים נשמע "מי אתם?" שואל האדם ואז מרים את ראשו אליכם, מבטו רגוע, אולי גם מעט ריק ושקט. הוא נשען בידו על אחד העמודים ומרים את ראשו אליכם תחת היד הנשעת ושואל במפתיע "נד שמך לא? מה אתה עושה פה שוב? ומי זה שאיתך?" והוא מפנה אליך מבט קריר וסגור בעיניים תשושות.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"אהממ היי" אומר במעט חשש אבל ארגיש תחושת הקלה ענקית שאין במקום יותר תחושה של בית קברות "שמי רובי, באתי לאתגר את המנהיג מכון. האם זה אתה?" אשאל בקול בטוח ואין ספק שארגיש לאט לאט הרבה יותר טוב עם עצמי ככל שהחוץ נשאר רחוק ממני.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ניפר מהנהנת בחיוך "כן שותף בוא נעשה את זה" אומרת בנחישות ומחבקת אותך בחזרה. שניכם מהנהנים להסכמה, מתקפלים במהירות ויוצאים מהעיר במהירות, לא לפני שג'ניפר עוצרת שוב לכמה דקות נפרדת ממתילדה בחיבוק חם.
"קדימה בוא נזוז" אומרת בחיוך ומנידה את ראשה לעבר פאתי העיר, הדרך המובילה החוצה.
עשר דקות מאוחר יותר, אתם הולכים אחד לצד השנייה בשביל ארוך ומעט מיוער ואתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים המסתובבים במקום [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/164.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/304.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/446.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/070.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/039.png[/IMG][/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1511990]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ניפר מהנהנת בחיוך "כן שותף בוא נעשה את זה" אומרת בנחישות ומחבקת אותך בחזרה. שניכם מהנהנים להסכמה, מתקפלים במהירות ויוצאים מהעיר במהירות, לא לפני שג'ניפר עוצרת שוב לכמה דקות נפרדת ממתילדה בחיבוק חם.
"קדימה בוא נזוז" אומרת בחיוך ומנידה את ראשה לעבר פאתי העיר, הדרך המובילה החוצה.
עשר דקות מאוחר יותר, אתם הולכים אחד לצד השנייה בשביל ארוך ומעט מיוער ואתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים המסתובבים במקום [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/164.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/304.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/446.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/070.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/039.png[/IMG][/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אשתהה מעט למראה הטבע ושלל הפוקימונים החביבים, אך אמשיך בדרכי לעיר הבאה, אמנע מלהתעמת איתם בדרך כזו או אחרת. אחייך אל ג'ניפר וארגיש רגוע ושמח שאני והיא צוות ושוב חברים טובים.
לאחר שתיקה קצרה אשאל "תגידי ג'ני, אז... איך הייתה אחותי? איזה סוג של מאמנת? היא הייתה?" ואצפה להקשיב.

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:
[/B]אתה מרגיש תחושה קלילה יותר כשנגלה לפניך אדם, בשר ודם כמוך. ולא איזה מפלץ או ערפד או כל דבר מפחיד אחר כמו שמציירת העיר הזו. ולאחר שפנה אלייך הינך מציג עצמך בחשש "אממ היי, שמי רובי" ואתה מיד מוסיף "באתי לכאן לאתגר את מנהיג המכון, שהוא אתה אני... מניח, לא?" הבחור ממשיך להביט בכם במבטו המיואש ואומר "כן, זה אני, ליוציוס כדרך אגב. וזה המכון".
מקשיב היטב לדבריו בריכוז עם תשלובת של מבט מלא חוסר-שביעות רצון, בעודו אומר "אשמח להילחם איתך. אין כאן יותר מידי, קרב 3-3. תנצח? תזכה בתג, תפסיד? לא תזכה" ואז מיד מוסיף ומבטו הופך קר ומפחיד במיוחד וורידי עיניו אף מעט מתכווצים שהוא אומר "רק אני בהחלט מזהיר אתכם! כבדו-כראוי-את המקום-בוא-אתם-דורכים-עכשיו! אחרת זה לא יגמר יפה!" ולאחר עוד שניה או 2 של בהייה חודרת ומקפיאה מפחד הוא חוזר למבטו הרגיל, מתנשם בכבדות תוך כדי שהוא שולף באדישות פוקדור אחד מכיסו. משליך אותו לפניכם אל מעבר לשני עמודי השיש למרכז המואר, וממנו בוקע ומתגשם לפניך באנט[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9315143.png[/IMG]!
מה גם שמפנה את צומת ליבך על השטח המסומן אליו לוציוס צועד וגם נעמד בראשו האחד. אתה מבין שזאת הזירה שלכם. 'זירה פשוטה, אמנם עשויה שיש. אך פשוטה. אוקיי, רק להשתדל לשמור על המקום' אתה חושב ומרגיע את עצמך וסורק שוב פעם את החלל[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1511991]

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:
[/B]אתה מרגיש תחושה קלילה יותר כשנגלה לפניך אדם, בשר ודם כמוך. ולא איזה מפלץ או ערפד או כל דבר מפחיד אחר כמו שמציירת העיר הזו. ולאחר שפנה אלייך הינך מציג עצמך בחשש "אממ היי, שמי רובי" ואתה מיד מוסיף "באתי לכאן לאתגר את מנהיג המכון, שהוא אתה אני... מניח, לא?" הבחור ממשיך להביט בכם במבטו המיואש ואומר "כן, זה אני, ליוציוס כדרך אגב. וזה המכון".
מקשיב היטב לדבריו בריכוז עם תשלובת של מבט מלא חוסר-שביעות רצון, בעודו אומר "אשמח להילחם איתך. אין כאן יותר מידי, קרב 3-3. תנצח? תזכה בתג, תפסיד? לא תזכה" ואז מיד מוסיף ומבטו הופך קר ומפחיד במיוחד וורידי עיניו אף מעט מתכווצים שהוא אומר "רק אני בהחלט מזהיר אתכם! כבדו-כראוי-את המקום-בוא-אתם-דורכים-עכשיו! אחרת זה לא יגמר יפה!" ולאחר עוד שניה או 2 של בהייה חודרת ומקפיאה מפחד הוא חוזר למבטו הרגיל, מתנשם בכבדות תוך כדי שהוא שולף באדישות פוקדור אחד מכיסו. משליך אותו לפניכם אל מעבר לשני עמודי השיש למרכז המואר, וממנו בוקע ומתגשם לפניך באנט[IMG]http://www.interload.co.il/upload/9315143.png[/IMG]!
מה גם שמפנה את צומת ליבך על השטח המסומן אליו לוציוס צועד וגם נעמד בראשו האחד. אתה מבין שזאת הזירה שלכם. 'זירה פשוטה, אמנם עשויה שיש. אך פשוטה. אוקיי, רק להשתדל לשמור על המקום' אתה חושב ומרגיע את עצמך וסורק שוב פעם את החלל[/COLOR][/FONT][/QUOTE]

אבלע את הרוק בפי ואהנהן ברצינות ואבהה מספר דקות באולם המפואר אך פשוט ואשחרר את גרנבול מהכדור שלה. "גרנבול בואי נתחיל השתמשי בפרצוף מפחיד שתקי אותו למספר רגעים ואז השתמשי בנשיכה כשהוא מרותק למקום!" אתחיל ואורה לפוקימונית שלי.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ני שותקת כמה רגעים ומחייכת "רבק.. אליסה" אומרת ומתקנת את עצמה במהירות "הייתה מיוחדת בטרוף. היא הייתה יצירתית ומוכשרת אני ואן היינו יכולות שעות לשבת ולראות אותה מתאמנת עם הפוקימונים שלה. היא הייתה מסונכרנת בטרוף עם הפוקימונים שלה" אומרת בזמן שהיא נזכרת בעבר ומחייכת "היא הייתה יוצאת דופן. מאוד מזכירה אותך, אבל בדרך אחרת. היא הייתה טיפה יותר אינטנסיבית עם הפוקימונים שלה ויותר נוקשה, אבל זה תמיד היה ממקום של דאגה כלפיהם" ממשיכה ומשהו בדבריה גורם לך לחייך בסיפוק. בזמן ההליכה אתה מבחין שוב בכמה פוקימונים המסתובבים בדרך [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/190.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/441.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/114.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/402-f.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/262.png[/IMG].
באופק אתה מבחין בעצים מתים וערפל סמיך מסתחרר ממול.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512001]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ני שותקת כמה רגעים ומחייכת "רבק.. אליסה" אומרת ומתקנת את עצמה במהירות "הייתה מיוחדת בטרוף. היא הייתה יצירתית ומוכשרת אני ואן היינו יכולות שעות לשבת ולראות אותה מתאמנת עם הפוקימונים שלה. היא הייתה מסונכרנת בטרוף עם הפוקימונים שלה" אומרת בזמן שהיא נזכרת בעבר ומחייכת "היא הייתה יוצאת דופן. מאוד מזכירה אותך, אבל בדרך אחרת. היא הייתה טיפה יותר אינטנסיבית עם הפוקימונים שלה ויותר נוקשה, אבל זה תמיד היה ממקום של דאגה כלפיהם" ממשיכה ומשהו בדבריה גורם לך לחייך בסיפוק. בזמן ההליכה אתה מבחין שוב בכמה פוקימונים המסתובבים בדרך [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/190.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/441.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/Shiny/BW/114.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/402-f.png[/IMG], [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/262.png[/IMG].
באופק אתה מבחין בעצים מתים וערפל סמיך מסתחרר ממול.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
[SIZE=2][FONT=arial]אתבונן על האופק ואכווץ מעט את עיניי על-מנת להתמקד בו יותר ואפנה אל ג'ניפר "תראי, איזה מזג אוויר מוזר יש בהמשך... למה זה ככה לדעתך?" אשאל בהתעניינות. ושוב גם כאן, לא אפריע לפוקימונים יתר על המידה. אך אבקש מג'ניפר לעצור כאן בכדי להתאמן לקראת המכון הבא, במידה ותסכים אוציא את כולם החוצה ואדבר אליהם "היי חבר'ה, טוב לראות את כולכם! עליי לעדכן אתכם בכך שאריאדוס עזב את הצוות, הוא המשיך יחד עם מאמן נחמד שעתיד לתרום ולהסב לו אושר גדול יותר. ובנוסף הכירו את סייטר, חברינו החדש! ברוכה הבאה אגב, סייטר" אומר לו בחיוך וכך גם אעדכן אותם ואצפה כמה דקות בדינאמיקה שמתפתחת.
לאחר זמן מה אחדול אותם בבירור, אנסה לאמץ מעט מהאופי הקשוח וההדוק יותר שהיה באחותי מדבריה של ג'ניפר ואדבר ברצינות "חבר'ה הקשיבו, המכון הבא עתיד להיות קשה במיוחד. הרמה עולה, ובנוסף נתקלנו ולא פעם בכת הצללים המטורפים האלה שהעמידו אותנו בסכנות. עלינו בהחלט להתחזק!"
ואז אחלק להם הוראות אך בדרכי, אתכופף לגובה עיניהם ואקרב אלי ראשית את גרובייל, "חבר, אני מבקש ממך לחזק את מתקפת החבטה שלך (Pound-->Slam) ואת מתקפת השאיבה שלך (Mega D-->Giga D) אתה כבר יודע להשתמש בהתקפות הללו. ולכן התאמץ ואני בטוח שתצליח!" אלטף את ראשו ואשלח אותו להתחיל.
מסוואבלו אבקש "איתך נעבוד על יכולת הריקוד!" ואקרוץ אליה תוך שאטפח קלות על ראשה בחמימות, ואנסה להוריד דרך הפוקדע סרטונים המראים את 'ריקוד נוצות' ו-'ריקוד הדרקון' ואציג לה אותם.
"סלופוק, אליי חבר!" אקרא לו ואסביר לו בקפידה "ננסה ללמוד 'חליטה' (Sclad) כל שאבקש ממך? זה שתנסה להעצים את עצמת אקדח המים שלך, כמות וזרם. וחשוב מכל? נסה לחמם ולהרתיק את הכל ליפני שאתה תוקף! אני רוצה לראות אדים על הסלע הגדול ההוא חבר" אסיים ואצביע לו על סלע גדול אקראי.
ובכל הנוגע לסייטר אתחיל איתו באימוני תקיפה בסיסיים תחת ג'ניפר, ואצפה ביכולותיו והתקדמותו.[/FONT][/SIZE]
[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]
רובי:[/B]
קול בליעה דאגני נשמע מגרונך, לוציוס הזה בהחלט מכניס בך חששות. ואתה בהחלט מתפאל מכל ההשקעה והעיצוב של המוזוליאום הזה, הן מבחוץ ובטח ובטח שמבפנים. פשוט מדהים ביופי ויוקרתי ללא כל ספק.
אך אתה חוזר להתרכז בקרב לאחר מבט חטוף ביריב שלך ובחגורת הפוקדורים שלך, הנוצצים ממאור אש הנרות המרצדים סביב. אתה בוחר להתחיל בגראנבול ופוקד עליה להשתמש מיד במבט מפחיד, עיניה מאדימות ומביטות בבנאט במבט חד ומרושע והוא נרתע מעט כאשר אתזה אתם מנצלים ואתה פוקד עליה לעות עליו בנשיכה, והפוקימונית שלך מסתערת ככלב-ציד על טרפה ונושכת חזק מאוד את באנט בידו המנית וגם קצת אל תוך שאר פלג גופו העליון.
הוא נענק מכאב אך לפתע על פניו מופיע חיוך זדוני ומחריד, תחילה הוא משתמש באש רפאים ומעגל של גחלות להבה, בצבעים כחול-וורוד-שחור מתגשם סביב השניים הצמודים בנשיכה [/COLOR][COLOR=#33ff00][I][B]([/B][/I][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Roxie_Koffing_Will-O-Wisp.png"][COLOR=#33ff00][I][B]Will-O-Wisp[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#33ff00][I][B])[/B][/I][/COLOR][COLOR=#9999cc].
והם נורים לעבר גראנבול בהנף יד ומעלים אותה באש רפעים אשר נספגת בה והיא מתחילה לבעור ולהשתגע מכאבי כוויה!
באנט אוחז את ידו הפצועה בידו האחרת ומביט בעין בכם במבט כאוב כשהוא שולח אל הכלבה המתפתלת מכאבים כדור-צל [/COLOR][COLOR=#33ff00][I][B]([/B][/I][/COLOR][I][B][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Trip_Lampent_Shadow_Ball.png"][COLOR=#33ff00]Shadow Ball[/COLOR][/URL][/B][/I][COLOR=#33ff00][I][B])[/B][/I][/COLOR][COLOR=#9999cc] גדול ומרושע!
וכל זה נעשה מפקודות פשוטות של לוציוס שמדבר קצרות אל הפוקימון שלו, ולעיתים? גם אינו מדבר כלל[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512002][FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]
רובי:[/B]
קול בליעה דאגני נשמע מגרונך, לוציוס הזה בהחלט מכניס בך חששות. ואתה בהחלט מתפאל מכל ההשקעה והעיצוב של המוזוליאום הזה, הן מבחוץ ובטח ובטח שמבפנים. פשוט מדהים ביופי ויוקרתי ללא כל ספק.
אך אתה חוזר להתרכז בקרב לאחר מבט חטוף ביריב שלך ובחגורת הפוקדורים שלך, הנוצצים ממאור אש הנרות המרצדים סביב. אתה בוחר להתחיל בגראנבול ופוקד עליה להשתמש מיד במבט מפחיד, עיניה מאדימות ומביטות בבנאט במבט חד ומרושע והוא נרתע מעט כאשר אתזה אתם מנצלים ואתה פוקד עליה לעות עליו בנשיכה, והפוקימונית שלך מסתערת ככלב-ציד על טרפה ונושכת חזק מאוד את באנט בידו המנית וגם קצת אל תוך שאר פלג גופו העליון.
הוא נענק מכאב אך לפתע על פניו מופיע חיוך זדוני ומחריד, תחילה הוא משתמש באש רפאים ומעגל של גחלות להבה, בצבעים כחול-וורוד-שחור מתגשם סביב השניים הצמודים בנשיכה [/COLOR][COLOR=#33ff00][I][B]([/B][/I][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Roxie_Koffing_Will-O-Wisp.png"][COLOR=#33ff00][I][B]Will-O-Wisp[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#33ff00][I][B])[/B][/I][/COLOR][COLOR=#9999cc].
והם נורים לעבר גראנבול בהנף יד ומעלים אותה באש רפעים אשר נספגת בה והיא מתחילה לבעור ולהשתגע מכאבי כוויה!
באנט אוחז את ידו הפצועה בידו האחרת ומביט בעין בכם במבט כאוב כשהוא שולח אל הכלבה המתפתלת מכאבים כדור-צל [/COLOR][COLOR=#33ff00][I][B]([/B][/I][/COLOR][I][B][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Trip_Lampent_Shadow_Ball.png"][COLOR=#33ff00]Shadow Ball[/COLOR][/URL][/B][/I][COLOR=#33ff00][I][B])[/B][/I][/COLOR][COLOR=#9999cc] גדול ומרושע!
וכל זה נעשה מפקודות פשוטות של לוציוס שמדבר קצרות אל הפוקימון שלו, ולעיתים? גם אינו מדבר כלל[/COLOR][/FONT][/QUOTE]

"גרנבול עמדי חסונה מול הכדור צל שלו והשתמשי באגרוף אש להעיף אליו בחזרה!" אומר לה במהירות "מיד אחר כך עברי עברי שוב עם אגרוף אש לעבר בנאט. שניים יכולים לשחק באש!" אורה לה בטון רגוע אך מחושב.
'אני שונא פוקימוני רוח' אחשוב לעצמי ואחשוק שיניים 'הם אינם צפויים ויכולים להיות חלקלקים כמו נחש- הדרך הטובה ביותר לנצח אותם היא בכוח ישיר בלי משחקים'



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"מה הערפל?" שואלת במבט תמוהה ג'ניפר ואתה מהנהן להסכמה והיא רק מקמטת את פניה ומושכת בכתפיה "אף אחד לא יודע בדיוק למה תמיד יש ערפל בעיר הזאת. לדעתי זה מכל הפוקימוני רוח שיש בה, הם יוצרים אותו" אומרת בניחוש יותר מאשר מידע.
אתה מבטל את הנושא בהנהון להסכמה ומבקש ממנה לעצור במטרה להתאמן.
"אתה יודע משהו, זה רעיון מעולה. גם סוויפר זקוקה לאימון. יותר מדי זמן לא יצא לי לעבוד איתה על כמה טכניקות שארבוק שלי יודע" אומרת ומשחררת את סוויפר הענקית שלה, ואתה מתבונן בה, נזכר כיצד היא תקפה אותך בכמעט אכזריות בזמן שהסתובבת ביער איליין, זה נראה לך כל כך מזמן שזה נראה לך הזוי.
לבסוף אתה משחרר את ארבעת פוקימוניף ומעדכן אותם על עזיבתו של ארידוס, ונראה שגרובייל שלך מתעצב במיוחד מהנושא. אחרי הכל שניהם היו חברים כבר תקופה ארוכה ועברו איתך רבות ואילו סלופוק וסוואבלו לא נראים נרגשים מידי, אבל כן אתה רואה שהם מעט מבואסים.
"חברים אל תדאגו הוא הלך עם מאמן מעולה והוא הולך להיות פוקימון של מנהיג מכון רציני! ואתם יודעים אולי מתישהו בעתיד נבקר אותו בביתו החדש!" אתה מוסיף על מנת לעודד אותם, ואין ספק שהשלושה נראים נרגשים. לבסוף אתה מציד להם א סייטר, המסתכל עליהם במבט מעט חושש, איך הוא מנופף באחת מידיו דמוית החרב הענקית במין חשש, אך מתקבל בברכה, כיאה לפוקימונים שלך.
אתה מפריד ביניהם ומתחיל להורות לכל אחד מהם מה אתה רוצה שילמדו לעשות- לאחר שהכל מובן להם כל אחד מהחבורה שלך נעמד במקום אחר והסשן מתחיל.
גרובייל נראה שהכי קל לו, והוא מתחיל עם שדרוג מתקפת החבטה שלו. במקום כמו שעד עכשיו השתמש בכפות ידו על מנת לחבוט ביריד, הוא מתחיל להתאמן על סלע קטן, ובמקום לנסות עם היד, הוא מנסה להטיח את זנבו בעצמה באבן.
אתה מהנהן להסכמה ועובר לתצפת על סוואבלו, אשר מתחילה לנסות להשתמש במתקפת הריקוד נוצות, אבל אינה מצליחה לנוצותיה לעוף בדיוק כמו בסרטון אשר הראתה לה בסרטון, אבל לפי הנחישות שלה, אתה מבין שהיא בדרך הנכונה.
סלופוק לעומתם, מתבונן באופק ואפילו לא מנסה לעשות כלום "נו סלופוק אתה מסוגל" אתה מעודד אותו במעט זעם והוא רק מסתכל עליך במבטו החלול "סלו..סלופוק" אומר בישנוניות ויורה אקדח מים לעבר אחד מהעצים. הזרם אומנם נראה חזק, אבל ממש לא מתקדם לאן שאתה רוצה.
סייטר לעומת זאת, נראה שהוא רוצה להוכיח את עצמו בפנים כולם, הוא קופץ באוויר כאשר זרועותיו דמויות החרמשים, משספים במהירות וביעילות עשרות ענפים לרסיסים. אומנם חשבת שסייטר נראה לך צעיר למדי כאשר לכדת אותו, אבל משהו בתנועותיו גורמות לך להבין שהוא יותר מנוסה ממה שהוא נראה, והוא עשה נזק רציני מבלי להשתמש אפילו במתקפה אחת בלבד.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512009]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"מה הערפל?" שואלת במבט תמוהה ג'ניפר ואתה מהנהן להסכמה והיא רק מקמטת את פניה ומושכת בכתפיה "אף אחד לא יודע בדיוק למה תמיד יש ערפל בעיר הזאת. לדעתי זה מכל הפוקימוני רוח שיש בה, הם יוצרים אותו" אומרת בניחוש יותר מאשר מידע.
אתה מבטל את הנושא בהנהון להסכמה ומבקש ממנה לעצור במטרה להתאמן.
"אתה יודע משהו, זה רעיון מעולה. גם סוויפר זקוקה לאימון. יותר מדי זמן לא יצא לי לעבוד איתה על כמה טכניקות שארבוק שלי יודע" אומרת ומשחררת את סוויפר הענקית שלה, ואתה מתבונן בה, נזכר כיצד היא תקפה אותך בכמעט אכזריות בזמן שהסתובבת ביער איליין, זה נראה לך כל כך מזמן שזה נראה לך הזוי.
לבסוף אתה משחרר את ארבעת פוקימוניף ומעדכן אותם על עזיבתו של ארידוס, ונראה שגרובייל שלך מתעצב במיוחד מהנושא. אחרי הכל שניהם היו חברים כבר תקופה ארוכה ועברו איתך רבות ואילו סלופוק וסוואבלו לא נראים נרגשים מידי, אבל כן אתה רואה שהם מעט מבואסים.
"חברים אל תדאגו הוא הלך עם מאמן מעולה והוא הולך להיות פוקימון של מנהיג מכון רציני! ואתם יודעים אולי מתישהו בעתיד נבקר אותו בביתו החדש!" אתה מוסיף על מנת לעודד אותם, ואין ספק שהשלושה נראים נרגשים. לבסוף אתה מציד להם א סייטר, המסתכל עליהם במבט מעט חושש, איך הוא מנופף באחת מידיו דמוית החרב הענקית במין חשש, אך מתקבל בברכה, כיאה לפוקימונים שלך.
אתה מפריד ביניהם ומתחיל להורות לכל אחד מהם מה אתה רוצה שילמדו לעשות- לאחר שהכל מובן להם כל אחד מהחבורה שלך נעמד במקום אחר והסשן מתחיל.
גרובייל נראה שהכי קל לו, והוא מתחיל עם שדרוג מתקפת החבטה שלו. במקום כמו שעד עכשיו השתמש בכפות ידו על מנת לחבוט ביריד, הוא מתחיל להתאמן על סלע קטן, ובמקום לנסות עם היד, הוא מנסה להטיח את זנבו בעצמה באבן.
אתה מהנהן להסכמה ועובר לתצפת על סוואבלו, אשר מתחילה לנסות להשתמש במתקפת הריקוד נוצות, אבל אינה מצליחה לנוצותיה לעוף בדיוק כמו בסרטון אשר הראתה לה בסרטון, אבל לפי הנחישות שלה, אתה מבין שהיא בדרך הנכונה.
סלופוק לעומתם, מתבונן באופק ואפילו לא מנסה לעשות כלום "נו סלופוק אתה מסוגל" אתה מעודד אותו במעט זעם והוא רק מסתכל עליך במבטו החלול "סלו..סלופוק" אומר בישנוניות ויורה אקדח מים לעבר אחד מהעצים. הזרם אומנם נראה חזק, אבל ממש לא מתקדם לאן שאתה רוצה.
סייטר לעומת זאת, נראה שהוא רוצה להוכיח את עצמו בפנים כולם, הוא קופץ באוויר כאשר זרועותיו דמויות החרמשים, משספים במהירות וביעילות עשרות ענפים לרסיסים. אומנם חשבת שסייטר נראה לך צעיר למדי כאשר לכדת אותו, אבל משהו בתנועותיו גורמות לך להבין שהוא יותר מנוסה ממה שהוא נראה, והוא עשה נזק רציני מבלי להשתמש אפילו במתקפה אחת בלבד.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אביט בכל הצוות מתאמן ואתמלא בגאווה, לאחר כמה נסיונות שלהם והתבוננות מבוקרת על הצורה בה הם עובדים. אזרוק אל גרובייל חיזוקים חיובים, וברגע שיסיים עם החבטה, אקפיד לעבור איתו על שאיבת ג'יגה.
אלך אל סוואבלו, אגבה אותה וארים לה על כל מאמצים במחמאות וחיוכים, אך אוסיף לחזור להיות רציני להראות לה שוב את הסרטון בהילוך איטי יותר ולעבוד איתה על נקודות חשובות, ומיד בתום כך אתן לה לנסות שוב.
על סייטר אביט מרוצה ואומר לו ברצינות "הקשב היטב חבר, אני רוצה שתתקוף את העץ בכל אחת ממתקפותיך בזו אחר זו. ולאחר מכן כשאתה מחומם היטב השתמש בחבטות שווא, רכז את האנרגיה שלהן ליפני שאתה תוקף והצלב אותם בצורת 'X' ואז כשאתה מרגיש מצבור אנרגיה גדול וחזק שגר אותו בבת אחת!
ואז אמקד את כל כולי בלסביר לסלופוק איך למקד את האנרגיה בבטן ובראש, לחשוב על דברים חמים ורותחים, מעצבנים, מרגיזים ולנסות להוציא זרם רותח ועצבני!


[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
הינך מקשיח מעט את עצמך ופוקד על גראנבול מיד מבלי לפנות לכאבה, אך היא מעצמה מבינה זאת כי מתוך דאגה ונעמדת על רגליה כשגופה שורף ומעלה מעט עשן שרוף. היא צועדת קדימה ומתמתחת לעמידת מוצא כאשר ימין באגרוף קמוץ טוענת אגרוף אש ושמאל מושטת קדימה אם יד פתוחה לרווחה ליציבה ודיוק. ממש כמו לוחם קונג-פו!
ובגעירה רמה היא משחררת כנגד כדור הצל העצמתי אגרוף אש נגדי ונוצר מן השתיים פיצוץ כביר, שמעיף אותה לאחור אך היא מתגלגלת על גבה במתוכנן ובולמת את עצמה עם יד נעוצה בקרקע.
"גראנבול לא לוותר אלופה, עבדי עכשיו שוב אגרוף אש לעבר באנט!" הפעם היא יוצרת שתי אגרופי אש ומתחילה לתקוף אותו. "באנט התחמק לאחור!" קורא לוציוס ופוקימון הרוח החמקמק שלו מתמרן בזריזות מבין האגרוף הבוערים אך לא מצליח להתרחק מגראנבול הנחושה. שמכה שוב ושוב ללא פגיעה.
קדימה, לשמאל, לימין, שוב ימין, למעלה ושוב לשמאל... מנסה בכל המרץ עם "רעל בעינייה" עד שלבסוף. מכל ההתחמקויות בנאט הוא זה שנשבר ראשון והוא מקבל אגרוף אש ישר לסנטר, מלמטה ועף גבוה אלעל בפרצוף דואב.
"באנט התעשט מיד, השתמש בזוהר מסנוור" ([/FONT][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Sawyer_Slurpuff_Dazzling_Gleam.png"][COLOR=#33ff33][FONT=times new roman][I][B]Dazzling Glame[/B][/I][/FONT][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]) אומר לוציוס בקולו הנמוך המונוטוני, כשבנאט מתחיל לזהור באור לבן וחזק, עוד ועוד, ממש קורן עד שנוצרים סביבו מלא נצנוצים וקרני-אור בשלל צבעי הקשת. הוא ממש נראה לרגע כמו שמש קטנה וצבעונית המסנוורת היטב אותך ובטח שגם את גראנבול שמתקשה להסתכל...
ואז מלמעלה נשלחים שלל הקרניים הצבעוניים אל האדמה וחלק נכבד מהם פוגע בסנאובול! זאת הייתה מתקפה פיה חזקה אך נראה כי שרדה זאת. ובנתיים בנאט חודל מלרחף כמו רוח ועומד על רצפת השיש וצוחק צחקוק מרושע למדי. כשברקים שחורים משונים מתחילים להתגשם סביב שני ידיו, נד מביט מרותק מהצד.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512010]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
הינך מקשיח מעט את עצמך ופוקד על גראנבול מיד מבלי לפנות לכאבה, אך היא מעצמה מבינה זאת כי מתוך דאגה ונעמדת על רגליה כשגופה שורף ומעלה מעט עשן שרוף. היא צועדת קדימה ומתמתחת לעמידת מוצא כאשר ימין באגרוף קמוץ טוענת אגרוף אש ושמאל מושטת קדימה אם יד פתוחה לרווחה ליציבה ודיוק. ממש כמו לוחם קונג-פו!
ובגעירה רמה היא משחררת כנגד כדור הצל העצמתי אגרוף אש נגדי ונוצר מן השתיים פיצוץ כביר, שמעיף אותה לאחור אך היא מתגלגלת על גבה במתוכנן ובולמת את עצמה עם יד נעוצה בקרקע.
"גראנבול לא לוותר אלופה, עבדי עכשיו שוב אגרוף אש לעבר באנט!" הפעם היא יוצרת שתי אגרופי אש ומתחילה לתקוף אותו. "באנט התחמק לאחור!" קורא לוציוס ופוקימון הרוח החמקמק שלו מתמרן בזריזות מבין האגרוף הבוערים אך לא מצליח להתרחק מגראנבול הנחושה. שמכה שוב ושוב ללא פגיעה.
קדימה, לשמאל, לימין, שוב ימין, למעלה ושוב לשמאל... מנסה בכל המרץ עם "רעל בעינייה" עד שלבסוף. מכל ההתחמקויות בנאט הוא זה שנשבר ראשון והוא מקבל אגרוף אש ישר לסנטר, מלמטה ועף גבוה אלעל בפרצוף דואב.
"באנט התעשט מיד, השתמש בזוהר מסנוור" ([/FONT][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Sawyer_Slurpuff_Dazzling_Gleam.png"][COLOR=#33ff33][FONT=times new roman][I][B]Dazzling Glame[/B][/I][/FONT][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]) אומר לוציוס בקולו הנמוך המונוטוני, כשבנאט מתחיל לזהור באור לבן וחזק, עוד ועוד, ממש קורן עד שנוצרים סביבו מלא נצנוצים וקרני-אור בשלל צבעי הקשת. הוא ממש נראה לרגע כמו שמש קטנה וצבעונית המסנוורת היטב אותך ובטח שגם את גראנבול שמתקשה להסתכל...
ואז מלמעלה נשלחים שלל הקרניים הצבעוניים אל האדמה וחלק נכבד מהם פוגע בסנאובול! זאת הייתה מתקפה פיה חזקה אך נראה כי שרדה זאת. ובנתיים בנאט חודל מלרחף כמו רוח ועומד על רצפת השיש וצוחק צחקוק מרושע למדי. כשברקים שחורים משונים מתחילים להתגשם סביב שני ידיו, נד מביט מרותק מהצד.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"גרנבול לא לוותר! השמשי במהירות במבט מפחיד על מנת לבלבל את בנאט והסיחי את דעתו בעזרת צוות כפול וכשהוא לא שם לב תקפי ישירות בנשיכה חזקה! תנסי בזמן שאת נושכת אותו לחזק את המתקפה בעזרת זעם" אקרא לעברה במהירות 'אני מקווה שבעזרת הזעם שלה היא תהפוך את הנשיכה ללעיסה' אחשוב לעצמי ואסתכל על מהלך הקרב.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מתבונן בריכוז ובדעה צלולה על הצוות שלך מתאמנים, עובר לידם מתקן ומסביר להם היכן ואיך עליהם להשתפר ומה לעשות. לאחר כחצי שעה של אימונים, אתה מחליט לעצור אותם כאשר אתה מבחין שהם כבר עייפים ורובם אכן הצליחו להשתפר המון. גרובייל שיפר לחלוטין את מתקפת ההטחה ואת שאיבת הג'יגה. סוואבלו הצליחה להתמחות לגמרי בריקוד הדרקון אבל ריקוד הנוצות לוקה בחסר. סלופוק לא הצליח כלל להפוך את האקדח מים שלו למתקפת החליטה אשר ניסית, אך במקום זאת הצליח ליצור פעימת מים שאתה עדיין לא סגור על זה שאתה בכלל הצלחת ללמד אותו, או שפשוט הוא כבר ידע זאת לבד.
ואיילו סייטר לא הצליח כלל ללמוד את המתקפה אשר ניסית ללמד אותו.
ג'ניפר חוזרת אליך עייפה אף היא והיא מתנשמת בכבדות ולצידה הסוויפר הענקית שלה, מזחלת לאיטה עייפה גם.
"נו איך הלך?" שואלת ברצינות ומתחילה להתמתח.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512013]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מתבונן בריכוז ובדעה צלולה על הצוות שלך מתאמנים, עובר לידם מתקן ומסביר להם היכן ואיך עליהם להשתפר ומה לעשות. לאחר כחצי שעה של אימונים, אתה מחליט לעצור אותם כאשר אתה מבחין שהם כבר עייפים ורובם אכן הצליחו להשתפר המון. גרובייל שיפר לחלוטין את מתקפת ההטחה ואת שאיבת הג'יגה. סוואבלו הצליחה להתמחות לגמרי בריקוד הדרקון אבל ריקוד הנוצות לוקה בחסר. סלופוק לא הצליח כלל להפוך את האקדח מים שלו למתקפת החליטה אשר ניסית, אך במקום זאת הצליח ליצור פעימת מים שאתה עדיין לא סגור על זה שאתה בכלל הצלחת ללמד אותו, או שפשוט הוא כבר ידע זאת לבד.
ואיילו סייטר לא הצליח כלל ללמוד את המתקפה אשר ניסית ללמד אותו.
ג'ניפר חוזרת אליך עייפה אף היא והיא מתנשמת בכבדות ולצידה הסוויפר הענקית שלה, מזחלת לאיטה עייפה גם.
"נו איך הלך?" שואלת ברצינות ומתחילה להתמתח.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אגרד בראשי ואומר "נהדר" כשאמלמל "חלקית" מיד לאחר מכן ואביט הצידה במבוכה, "איך לך?" אשאל. ואז אם תתעניין לעומק אחלוק איתה את המידע בנוגע לסייטר וסלופוק ואראה אולי אם לה יש רעיון כיצד ללמד אותם משהו מאלה להבא...
לאחר מכן אכריז בפני החבורה "אוקיי, מצויין כולם, עבודה טובה באמת. עכשיו מנוחה קצרה ואז נעבוד שוב, פעם אחת אחרונה!" ואקרוץ להם כשאני מנסה לשדר אש ורעב להצליח ולשפר אותם.
בזמן המנוחה אנסה להשקיע את הזמן בלהתיידד חזרה עם ג'ניפר ולפצות על "נפילה ביחסים" שיצרנו שנינו... כמו כן אוודה עם מבטי שסייטר מתחבר ומשתלב בחבורה!

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
בקריאות עידוד עזות אתה מנסה לשמור על רוחה הלוחמנית של גראנבול שנאבקת בבנאט כבר מספר דקות ארוכות בקרב קשה. בעוד השד המפחיד מגשים בידים אנרגיה המתגבשת עת-עת לשני כדורי צל עצמתיים, אתה פוקד על הפוקימונית שלך להגיב ליפני בפרצוף מפחיד.
בעזרת ידיה מותחת את פניה ומנפחת אותם בצורה מלחיצה ומעוותת, שעובדת היטב בשילוב התאורה המעומעמת בחלל. הדבר משפיע היטב על היריב שנרתע ונותר עם כדורי הצל ביד קפוא במקומו כשבפניו מבט מהוסס!
והינה זו הזדמנות נהדרת עבורכם, גראנבול לוקחת אותה בשתי ידיים מזנקת על באנט ונושכת אותו עם פיה העצום חצי בידו וחצי בפלג גופו העליון, הוא נראה סובל ואף מאבד שליטה על כדור צל אחד שנורה הישר לתקרה ומרעיד את המקום כהוגן בצליל מהדהד.
הוא מנסה כמו פוקימון רוח אמיתי להמתח או להתפתל בין לסתותיה המכאיבות ללא הצלחה, ומחליט את הכדור הנותר לפוצץ עליה מטווח אפס הישר על המצח, והשניים נפגעים מפצוץ המותיר המון עשן וברקים שחורים הניתזים לכל עבר!
גראנבול האמיצה לא שחררה היא מכאיבה ולועסת בכוח את ידו שנותרה בפיה למרות ניסיון ההתחמקות המרשים של באנט ולא משחררת, בעוד הוא? מכין עוד כדור אחדץ נראה כלוציוס חסר רחמים ורוצה לגמור את הקרב בניצחון...
[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512354]
[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
בקריאות עידוד עזות אתה מנסה לשמור על רוחה הלוחמנית של גראנבול שנאבקת בבנאט כבר מספר דקות ארוכות בקרב קשה. בעוד השד המפחיד מגשים בידים אנרגיה המתגבשת עת-עת לשני כדורי צל עצמתיים, אתה פוקד על הפוקימונית שלך להגיב ליפני בפרצוף מפחיד.
בעזרת ידיה מותחת את פניה ומנפחת אותם בצורה מלחיצה ומעוותת, שעובדת היטב בשילוב התאורה המעומעמת בחלל. הדבר משפיע היטב על היריב שנרתע ונותר עם כדורי הצל ביד קפוא במקומו כשבפניו מבט מהוסס!
והינה זו הזדמנות נהדרת עבורכם, גראנבול לוקחת אותה בשתי ידיים מזנקת על באנט ונושכת אותו עם פיה העצום חצי בידו וחצי בפלג גופו העליון, הוא נראה סובל ואף מאבד שליטה על כדור צל אחד שנורה הישר לתקרה ומרעיד את המקום כהוגן בצליל מהדהד.
הוא מנסה כמו פוקימון רוח אמיתי להמתח או להתפתל בין לסתותיה המכאיבות ללא הצלחה, ומחליט את הכדור הנותר לפוצץ עליה מטווח אפס הישר על המצח, והשניים נפגעים מפצוץ המותיר המון עשן וברקים שחורים הניתזים לכל עבר!
גראנבול האמיצה לא שחררה היא מכאיבה ולועסת בכוח את ידו שנותרה בפיה למרות ניסיון ההתחמקות המרשים של באנט ולא משחררת, בעוד הוא? מכין עוד כדור אחדץ נראה כלוציוס חסר רחמים ורוצה לגמור את הקרב בניצחון...
[/COLOR][/FONT][/QUOTE]

"גראנבול הזהרי!" אקרא במהירות בזמן שבמוחי מתגבת לה תוכנית "נערי את באנט כשהוא בין שינייך במהירות ואז העיפי אותו באוויר!" אורה לה בנחישות, 'רק הניעור אמור למנוע ממנו לשחרר את כדור הצל' אחשוב לעצמי, אבל ליתר ביטחון "אני רוצה שתאספי את כל הכוח שלך ואת כל הזעם שצברת אצלך ושאגי הכי חזק שאת יכולה! פשוט הוציאי הכל בשאגה שעוד לא שמעו במחוז הזה! ואז ברגע הנכון השתמשי באגרוף אש חזיתי היישר לפרצופו!" אומר לה ברוגע, מנסה לשמור על מצב הרוח שלה.
'אנרגיות שליליות רק יחלישו אותנו בקרב הזה הצעד הכי טוב זה לשחרר את הכל ולהכניס מחשבות חיוביות לקרב' אחשוב לעצמי בזמן שאצפה במהלך הקרב.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מביט בג'ניפר בחיוך צנוע ומעדכן אותה בפרטים על התקדמות הצוות שלך, היא מחייכת ומהנהנת כהבנה. לאחר כמה דקות של שיחה מעמיקה על הנושא, אתה פונה אליה בעזרה לראות אולי תוכל היא לעזור לך.
"יש לך אולי כמה רעיונות מנסיונך איך ללמד אותם את המתקפות האלה?" אתה שואל, במעט חשש- אחרי הכל, אתם עדיין לא השלמתם לחלוטין וכל החוויה בעיר איגטוטין, עדיין לא לגמרי איחתה את הפצעים , אשר אין ספק גרמו לחברות שלכם.
ג'ניפר מתרכזת בכמה דקות ונראה שכמה רעיונות אולי בראשה. לבסוף היא מחייכת בהתלהבות ומרימה את אצבעה באוויר.
"אאני חושבת שאני יודעת איך תוכל בקלות ללמד את סלופוק את מתקפת החליטה!" קוראת בשמחה ושולפת במהירות מתיקה דיסק אדום-כתום כאש יוקדת וזורקת לך את הדיסק "זאת מתקפת להביור, זכיתי בה באחד מהדוכנים בעיר! סוויפר למזלי יודעת לבד כבר להביור, אז אין לי כרגע עוד צורך בזה" אומרת בחיוך. אתה עדיין לא לגמרי מבין לאיזה כיוון היא הולכת עם זה ומסתכל עליה במבט תמוהה ומסוקרן.
"אולי יהיה לסלופוק יותר קל לשלוט בטמפרטורה של המים אם הוא ידע מתקפת אש! אתה יודע שסלופוק הוא אחד מפוקימוני המים היחידים שיכול ללמוד להביור? אין הרבה כאלה, אבל אני חושבת שזה יוכל לעזור לך בנושא של סלופוק" מסבירה ברצינות ג'ניפר.
"ובנוגע לסייטר מכיוון שמספרי X אמורות להיות כמו מן שדרוג של מתקפה אחרת, אולי כדאי לך ללמד אותו קודם את המתקפה הבסיסית שזה חיוך זעם( Fury Cutter) ככה תבוא לו המתקפה ביותר קלות!" מוסיפה בחיוך בזמן שאתה מקשיב לה ברצינות. אתה מחייך ומודה לה מקרב לב, אבל לבינתיים לאחר שאתה מציץ לעבר הפוקימונים שלך ואין ספק שגם היא וסוויפר מותשות, אתה מחליט לעשות הפסקה קטנה, ואתה מורה להם קצת לנוח, בזמן שאתה מארגן במהירות ארוחת כמעט מלכים, בעזרת הקצת מוצרים אשר יש לך בתיק.
בזמן שהפוקימונים משחקים להם בנעימים, נראה שהכל עובר בצורה קלילה, סייטר מתחבר נהדר לפוקימונים שלך, אבל נראה שהוא נהנה במיוחד דווקא מחברתה של סוויפר בהרבה.
"מה תגיד על זה?" שואלת בחיוך ג'ניפר בזמן ששניכם מסתכלים על הפוקימונים שלכם מתרוצצים מסביב, נהנים מאחר צהריים חמים.
"תקשיב, אני יודעת שבאיזה מקום אתה עדיין קצת כועס עליי, אבל בוא נניח את זה מאחרוינו. מה שהיה בעבר צריך להישאר בעבר" אומרת ומניחה את ידה הבהירה על כתפך ומסתכלת ישירות בעינייך.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512355][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מביט בג'ניפר בחיוך צנוע ומעדכן אותה בפרטים על התקדמות הצוות שלך, היא מחייכת ומהנהנת כהבנה. לאחר כמה דקות של שיחה מעמיקה על הנושא, אתה פונה אליה בעזרה לראות אולי תוכל היא לעזור לך.
"יש לך אולי כמה רעיונות מנסיונך איך ללמד אותם את המתקפות האלה?" אתה שואל, במעט חשש- אחרי הכל, אתם עדיין לא השלמתם לחלוטין וכל החוויה בעיר איגטוטין, עדיין לא לגמרי איחתה את הפצעים , אשר אין ספק גרמו לחברות שלכם.
ג'ניפר מתרכזת בכמה דקות ונראה שכמה רעיונות אולי בראשה. לבסוף היא מחייכת בהתלהבות ומרימה את אצבעה באוויר.
"אאני חושבת שאני יודעת איך תוכל בקלות ללמד את סלופוק את מתקפת החליטה!" קוראת בשמחה ושולפת במהירות מתיקה דיסק אדום-כתום כאש יוקדת וזורקת לך את הדיסק "זאת מתקפת להביור, זכיתי בה באחד מהדוכנים בעיר! סוויפר למזלי יודעת לבד כבר להביור, אז אין לי כרגע עוד צורך בזה" אומרת בחיוך. אתה עדיין לא לגמרי מבין לאיזה כיוון היא הולכת עם זה ומסתכל עליה במבט תמוהה ומסוקרן.
"אולי יהיה לסלופוק יותר קל לשלוט בטמפרטורה של המים אם הוא ידע מתקפת אש! אתה יודע שסלופוק הוא אחד מפוקימוני המים היחידים שיכול ללמוד להביור? אין הרבה כאלה, אבל אני חושבת שזה יוכל לעזור לך בנושא של סלופוק" מסבירה ברצינות ג'ניפר.
"ובנוגע לסייטר מכיוון שמספרי X אמורות להיות כמו מן שדרוג של מתקפה אחרת, אולי כדאי לך ללמד אותו קודם את המתקפה הבסיסית שזה חיוך זעם( Fury Cutter) ככה תבוא לו המתקפה ביותר קלות!" מוסיפה בחיוך בזמן שאתה מקשיב לה ברצינות. אתה מחייך ומודה לה מקרב לב, אבל לבינתיים לאחר שאתה מציץ לעבר הפוקימונים שלך ואין ספק שגם היא וסוויפר מותשות, אתה מחליט לעשות הפסקה קטנה, ואתה מורה להם קצת לנוח, בזמן שאתה מארגן במהירות ארוחת כמעט מלכים, בעזרת הקצת מוצרים אשר יש לך בתיק.
בזמן שהפוקימונים משחקים להם בנעימים, נראה שהכל עובר בצורה קלילה, סייטר מתחבר נהדר לפוקימונים שלך, אבל נראה שהוא נהנה במיוחד דווקא מחברתה של סוויפר בהרבה.
"מה תגיד על זה?" שואלת בחיוך ג'ניפר בזמן ששניכם מסתכלים על הפוקימונים שלכם מתרוצצים מסביב, נהנים מאחר צהריים חמים.
"תקשיב, אני יודעת שבאיזה מקום אתה עדיין קצת כועס עליי, אבל בוא נניח את זה מאחרוינו. מה שהיה בעבר צריך להישאר בעבר" אומרת ומניחה את ידה הבהירה על כתפך ומסתכלת ישירות בעינייך.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
"על זה? שהוא יודע היטב לבחור את חבריו" אשיב לשאלתך בהלצה מתחכמת ואקרוץ לה.
ולאחר שאשמע לכל רעיונותיה, וגם לתגובתה בנושא הריב ההוא ואחייך אליה בחמלה. "אין את משהו..." אשיב באושר ואניח ידי על כתפה, קרוב לצוואר וללחי.
"מבחינתי, יוצאים לדרך חדשה. זהו דף חלק והכל קשורה! את מאוד חשובה לי ואני רוצה שנמשיך ונעבור את הדרך הזו יחד" אוסיף ברצינות אך עדיין בפרצוף ידידותי.
לאחר מכן אקום, אכנס את פוקימוני בקריאה תוך שאני מתנקה ומושיט יד להרים גם את ג'ניפר.
"טוב חבר'ה נחלק זאת עכשיו ככה, נתחיל איתך גרובייל, עלייך ללמוד לשלוט במתקפות שזה אתה שיפרת שהם שאיבת הג'יגה וההטחה (slam). אם תרצה, תוכל להתאמן עם ג'ניפר וסוויפר. נסה לשלב את המתקפות הללו כמה שיותר באימון". אדריך אותו ואוסיף אליהם "סוואבלו, את תעבדי על שליטה בריקוד הדרקון, וכמו כן שתרגישי שאת טובה בזה? חיזרי ללמוד את ריקוד הנוצות חמודה"
"סלופוק?" אפנה אליו ואניח את דיסק על מצחו, לאחר כמה דקות אצביע על סלע גדול ואפקוד עליו לתקוף אותו בלהביור.
בכל הנוגע לסייטר אחליט שזה עוד מוקדם להטיל עליו משימת לימוד מתקפה בשלב כזה, ואמשיך לעבוד איתו באופן אישי על כל אחת מהמתקפות שהוא יודע בזמן שהשאר מתאמנים בהשגחתי מרחוק, "אכניס אותך לכושר קרב, אתה תיהיה אלוף" אחייך עליו ואלטף אותו בעורפו מעט.
[B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
"גראנבול הזהרי!" אתה צועק אליה בבהלה בזמן שבאנט מגבש את מהלכו, הקרב מגיעה לנקודת רתיחה בשלב זה. אתה מדריך את הפוקימונית שלך כיצד לפעול והיא מקשיבה היטב ומתחילה לנער את באנט, מטלטלת אותו בעצמה כשהוא נאנק מכאבים.
לפתע ניביה של גרנבול זורחים חזק עוד יותר זרמים סגולים בהירים מתעופפים סביבם כמו ניצוצות כשהיא חורשת את ידו בפיה. נראה שהיא חיזקה את מתקפה הנשיכה שלה וזה אתה זו "לעיסה" חזקה ומאסיבית יותר, שמשפיעה היטב על פוקימון הרוח.
באנט לבסוף מצליח להשתחרר, אתה מדבר אל גראנבול שמקשיבה היטב להסבר, היא עושה חייל ופוערת את פיה הגדול ממנו נובעת שאגה רמה ומרעידה שמזיזה סביבכם הכל ואפילו דוחפת לאחור מעט את באנט המאויים!
כמו שד שיצא ממנה, כל הכעס, הקושי ושאר האמוציות שאגרה בתוכה פרצו בבת-אחת והיא יורד על ארבע בחזה ורצה במהירות אל באנט. מזנקת עליו עם 'אגרוף אש' רותח מוכן בידה ומכה חזיתית בבאנט המופתע, כשלפתע היא מקבלת מכת אש בעצמה! ואתה מיד נזכר בהשפעת 'הכוויה' שספגה מאש הרפאים של באנט קודם לכן... (3-2 המשכים אחורה!)
"יריבה מפתיעה מאוד, אני מודה" אומר לוציוס, מדבר איתך לראשונה בקרב ומעלה לך חיוך קטן.
ושוב שותק ומסמן לבנאט לתקוף, כשהשד הקטן מתחיל לרחף, עולה מעלה וממרום מביט במבט מחריד בגראנבול, הכל סביב מתחיל להחשיך כשהוא מוקף שני הילות דקות אחת כחולה והשניה שחורה, ועיניו גם כן זורחות באודם מצמרר כמו דם.
ההילות מתחילות להיפרד מגופו ומתעתעות בגראנבול בך ובגראנבול שמרותקים למה שקורה כשבאנט יורה מעיניו קרן אפלה, בעלת הילה אדומה דקה גם כן, שנעה מהר בזיגזוגים אל עבר גראנבול ([/FONT][/COLOR][COLOR=#00ff00][FONT=times new roman][I][B]Night shade[/B][/I][/FONT][/COLOR][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman])[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512359][B]
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
"גראנבול הזהרי!" אתה צועק אליה בבהלה בזמן שבאנט מגבש את מהלכו, הקרב מגיעה לנקודת רתיחה בשלב זה. אתה מדריך את הפוקימונית שלך כיצד לפעול והיא מקשיבה היטב ומתחילה לנער את באנט, מטלטלת אותו בעצמה כשהוא נאנק מכאבים.
לפתע ניביה של גרנבול זורחים חזק עוד יותר זרמים סגולים בהירים מתעופפים סביבם כמו ניצוצות כשהיא חורשת את ידו בפיה. נראה שהיא חיזקה את מתקפה הנשיכה שלה וזה אתה זו "לעיסה" חזקה ומאסיבית יותר, שמשפיעה היטב על פוקימון הרוח.
באנט לבסוף מצליח להשתחרר, אתה מדבר אל גראנבול שמקשיבה היטב להסבר, היא עושה חייל ופוערת את פיה הגדול ממנו נובעת שאגה רמה ומרעידה שמזיזה סביבכם הכל ואפילו דוחפת לאחור מעט את באנט המאויים!
כמו שד שיצא ממנה, כל הכעס, הקושי ושאר האמוציות שאגרה בתוכה פרצו בבת-אחת והיא יורד על ארבע בחזה ורצה במהירות אל באנט. מזנקת עליו עם 'אגרוף אש' רותח מוכן בידה ומכה חזיתית בבאנט המופתע, כשלפתע היא מקבלת מכת אש בעצמה! ואתה מיד נזכר בהשפעת 'הכוויה' שספגה מאש הרפאים של באנט קודם לכן... (3-2 המשכים אחורה!)
"יריבה מפתיעה מאוד, אני מודה" אומר לוציוס, מדבר איתך לראשונה בקרב ומעלה לך חיוך קטן.
ושוב שותק ומסמן לבנאט לתקוף, כשהשד הקטן מתחיל לרחף, עולה מעלה וממרום מביט במבט מחריד בגראנבול, הכל סביב מתחיל להחשיך כשהוא מוקף שני הילות דקות אחת כחולה והשניה שחורה, ועיניו גם כן זורחות באודם מצמרר כמו דם.
ההילות מתחילות להיפרד מגופו ומתעתעות בגראנבול בך ובגראנבול שמרותקים למה שקורה כשבאנט יורה מעיניו קרן אפלה, בעלת הילה אדומה דקה גם כן, שנעה מהר בזיגזוגים אל עבר גראנבול ([/FONT][/COLOR][COLOR=#00ff00][FONT=times new roman][I][B]Night shade[/B][/I][/FONT][/COLOR][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman])[/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"גראנבול מהר התחמקי מהקרן הזאת!" אורה לה במהירות "השתמשי באגרוף האש על האדמה בשביל לדחוף את עצמך למעלה לאוויר על מנת להתחמק!" אמשיך להסביר לה כיצד להתחמק בייתר קלות.
לאחר מכן אסתכל ברצינות על לוציוס ואתהה לעצמי כמה רגעים , אבל אנער את ראשי ואתרכז בקרב שוב.
"גרנבול עכשיו פרצוף מפחיד פעם נוספת ובזמן שהוא מופתע השתמשי באגרוף אש חזיתית לפרצופו!" אסביר לה ברצינות ואשמור על ארשת פנים נטירלית.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"אין את משהו" אתה אומר לה ומניח את ידך על שקע צווארה, מלטף את לחיה עם אגודלך, ושניכם פתאום מסמיקים בנבוכות ובמהירות אתה מוריד את ידך ממנה ומחייך נבוכות ומסתכל לעבר הפוקימונים שלך פעם נוספת.
"קדימה חברים ההפסקה נגמרה אנחנו חוזרים לאימון!" אתה קורא בחיוך והחבורה מתאגדת סביבך ובמהירות אתה מחלק להם משימות לכל אחד את האתגר האישי שלו.
גרובייל הולך יחד עם ג'ניפר וסוויפר והם מתחילים להתאמן במהירות, סוויפר וגרובייל מתנגחים אחד בשנייה והם מתרכזים בין עצמם על הקרב שלהם.
ג'ניפר מכריזה מתקפות לסוויפר- אשר מבצעת אותן במהירות וביעילות ובדיוק כמעט אכזרי ואילו גרובייל, מגיב בהתאם, מתחמק מכמה מתקפות, או מטיח את זנבו על ראשה השחור והחלקלק או סופג ממנה בחזרה אנרגיה אשר מחזירה אותו לכושר שיא.
בינתיים סוואבלו מרחפת סביבך ומדגימה לך פעם נוספת את ריקוד הדרקון אשר למדה ביעילות ותנועותיה מהירות יותר, אבל עם זאת נראות מסובכות ומפותלות אך עם זאת אלגנטיות וכנפיה דמויות העננים מרחפות סביבה והיא מתחילה לזהור בהילה של אור כחול בהיר בהיר אך שבקושי רואים אותו- וככל שהיא ממשיכה, האור רק מתחזק לאט לאט. אתה מחייך כשאתה מבין שהיא למדה לגמרי את ריקוד הדרקון. "עכשיו נסי שוב את ריקוד הנוצות" אתה מורה לה בחיוך והיא חוזרת בניסיון חוזר על הריקוד. אתה מסובב אליה את גבך ומשתופף לעברו של סלופוק ונוגע עם הדיסק של הלהביור בראשו, ובשניות הדיסק מתמוסס על ראשו ונראה שהוא נספג פנימה. "עכשיו בוא תראה לי את מתקפת הלהביור שלך" אתה אומר לו בחיוך ומצביע על סלע לא רחוק מכם. סלופוק פותח את פיו וסילון של אש לוהטת נשלח במהירות לעבר הסלע והלהביור משאיר סימני שריפה כבדים על האבן הלבנה לשעבר- אתה מחייך בסיפוק ועובר לסייטר ומסתכל עליו בעונג 'כל חיי רציתי סייטר' אתה חושב לעצמך בחיוך ונזכר איך בעבר היית נוסע על משפחתך לספארי במחוז קנטו, צופה בלהקות הסייטרים אשר היו חיים שם 'אלו היו זמנים טובים' אתה מהרהר בחיוך ואז פונה אליו שוב "בוא תראה לי כל מה שיש לך" אתה אומר לו ומתחיל לחלק לו פקודות על המתקפות שהוא יודע, אתה עוצר,מייעץ ומשפר אותם אחת אחת, מורה לו כיצד לעשות מתקפות כאלה ואחרות.
וכך האימונים שלכם נמשכים כמעט עוד שלוש שעות עד שלבסוף אתה בעצמך מתעייף.
אתה בודק את הפוקימונים שלך וגרובייל שולט לחלוטין במתקפות החדשות שלו, סוואבלו למדה את ריקוד הנוצות בשלמות, סלופוק.. ובכן זה סלופוק. הוא נרדם למשך שעתיים מזמן האימונים, אבל קלטת כבר שהוא הבין אתה קטע של הלהביור. ואילו סייטר עשה התקדמות מדהימה ואין ספק בכלל שהתחזק פלאים בעזרתך.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512360]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"אין את משהו" אתה אומר לה ומניח את ידך על שקע צווארה, מלטף את לחיה עם אגודלך, ושניכם פתאום מסמיקים בנבוכות ובמהירות אתה מוריד את ידך ממנה ומחייך נבוכות ומסתכל לעבר הפוקימונים שלך פעם נוספת.
"קדימה חברים ההפסקה נגמרה אנחנו חוזרים לאימון!" אתה קורא בחיוך והחבורה מתאגדת סביבך ובמהירות אתה מחלק להם משימות לכל אחד את האתגר האישי שלו.
גרובייל הולך יחד עם ג'ניפר וסוויפר והם מתחילים להתאמן במהירות, סוויפר וגרובייל מתנגחים אחד בשנייה והם מתרכזים בין עצמם על הקרב שלהם.
ג'ניפר מכריזה מתקפות לסוויפר- אשר מבצעת אותן במהירות וביעילות ובדיוק כמעט אכזרי ואילו גרובייל, מגיב בהתאם, מתחמק מכמה מתקפות, או מטיח את זנבו על ראשה השחור והחלקלק או סופג ממנה בחזרה אנרגיה אשר מחזירה אותו לכושר שיא.
בינתיים סוואבלו מרחפת סביבך ומדגימה לך פעם נוספת את ריקוד הדרקון אשר למדה ביעילות ותנועותיה מהירות יותר, אבל עם זאת נראות מסובכות ומפותלות אך עם זאת אלגנטיות וכנפיה דמויות העננים מרחפות סביבה והיא מתחילה לזהור בהילה של אור כחול בהיר בהיר אך שבקושי רואים אותו- וככל שהיא ממשיכה, האור רק מתחזק לאט לאט. אתה מחייך כשאתה מבין שהיא למדה לגמרי את ריקוד הדרקון. "עכשיו נסי שוב את ריקוד הנוצות" אתה מורה לה בחיוך והיא חוזרת בניסיון חוזר על הריקוד. אתה מסובב אליה את גבך ומשתופף לעברו של סלופוק ונוגע עם הדיסק של הלהביור בראשו, ובשניות הדיסק מתמוסס על ראשו ונראה שהוא נספג פנימה. "עכשיו בוא תראה לי את מתקפת הלהביור שלך" אתה אומר לו בחיוך ומצביע על סלע לא רחוק מכם. סלופוק פותח את פיו וסילון של אש לוהטת נשלח במהירות לעבר הסלע והלהביור משאיר סימני שריפה כבדים על האבן הלבנה לשעבר- אתה מחייך בסיפוק ועובר לסייטר ומסתכל עליו בעונג 'כל חיי רציתי סייטר' אתה חושב לעצמך בחיוך ונזכר איך בעבר היית נוסע על משפחתך לספארי במחוז קנטו, צופה בלהקות הסייטרים אשר היו חיים שם 'אלו היו זמנים טובים' אתה מהרהר בחיוך ואז פונה אליו שוב "בוא תראה לי כל מה שיש לך" אתה אומר לו ומתחיל לחלק לו פקודות על המתקפות שהוא יודע, אתה עוצר,מייעץ ומשפר אותם אחת אחת, מורה לו כיצד לעשות מתקפות כאלה ואחרות.
וכך האימונים שלכם נמשכים כמעט עוד שלוש שעות עד שלבסוף אתה בעצמך מתעייף.
אתה בודק את הפוקימונים שלך וגרובייל שולט לחלוטין במתקפות החדשות שלו, סוואבלו למדה את ריקוד הנוצות בשלמות, סלופוק.. ובכן זה סלופוק. הוא נרדם למשך שעתיים מזמן האימונים, אבל קלטת כבר שהוא הבין אתה קטע של הלהביור. ואילו סייטר עשה התקדמות מדהימה ואין ספק בכלל שהתחזק פלאים בעזרתך.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
חיוך עצום יעלה על פני, בתוספת מבט של מאמן הגאה ומרוצה מהפוקימונים שלו. ולא אאחר להוכיר להם ״חברים, עשיתם אותי גאה. כל אחד ואחת מכם עבד/ה קשה. התאמנתם היטב, ועכשיו חזרו לנוח״ ואחזיר את כולם.
׳רכשנו כוחות חדשים, ונהיה מוכנים לאתגרים הקרבים לנו. מה שלא יהיו...׳ אחשוב והבזק תהיה נוסף בנוגע לאליס אחותי יעלה.
אך אתייחס מיד לג׳ני ואשאל בחיוך זחוח ״נו איך גרובייל? אדיר לא? חחח״ ואסיים בחיוך נבוך.
קדימה בואי ונתקדם, הערפל ההוא לא נראה מאיים. ואת בוודאי כבר מכירה את האיזור מבעבר...״ אתפוס את ידה ואנדנד אותה מעט, אחייך ואניח לה. ״מה את יכולה לספר לי על העיר הקרובה? מה בכלל יש לעשות שם?״ אשאל

‏[B]
‏[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
״גראנבול התחמקי מהר!״ אתה קורא לעברה, מנסה בקור-רוח אך ללא ספק באנט ולוציוס מקשים על כך.
מדריך אותה בו בזמן כיצד לעשות זאת כמה שיותר מהר בעוד הקרן דוהרת ישירות אליה, והיא בהנהון חטוף מציתת ומכה באדמה בעצמה שמרימה אותה מעלה באויר, משוגרת אל בנאט.
שמופתע מאוד וליפני שמספיק להתעשט ולהקשיב ללוציוס, שכבר פקד פקודה ולא התרגש.
אך לשווא כי אתה וגראנבול מפתיעים את יריבה עם פרצוף מפחיד ומאיים שהיא משלבת בו רעשי גרון חנוקים ונהמות רועמות, ולבאנט שקפא מלחץ לא נותר אלא לקבל ׳זבאנג׳ גדול מהכפה הלוהטת של גראנבול ישר לפרצוף!
היא מוציאה את כל האגרסיות במהלומה, כשהם צוללים למטה ולא מרפא. ״השתמש בקללה״ נאנח לוציוס במפתיע ובידו הימנית של פוקימון הרוח זורחת אות׳ חותם גדול ומשונה, בכתב עתיק שכזה, מדביק לפוקימונית שלך לאוזנה והדבר נספג בה ונעלם.
באנט נראה סובל עוד יותר עתה, ומבטו כואב ומעורפל בו זמנית. אך שניות להתרסקות מורח חיוך ממזרי גדול על פניו ו...בום!
השניים נוחתים, באנט מעולף, מחוץ בין הקרקע לכפתה הגדולה של גראנבול! כרועת ברך מעליו כמו אביר שניצח וקטל דרקון.
מאובקת וחבולה, אך בהחלט מנצחת.
[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512363]
‏[B]
‏[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/COLOR][/B][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]
״גראנבול התחמקי מהר!״ אתה קורא לעברה, מנסה בקור-רוח אך ללא ספק באנט ולוציוס מקשים על כך.
מדריך אותה בו בזמן כיצד לעשות זאת כמה שיותר מהר בעוד הקרן דוהרת ישירות אליה, והיא בהנהון חטוף מציתת ומכה באדמה בעצמה שמרימה אותה מעלה באויר, משוגרת אל בנאט.
שמופתע מאוד וליפני שמספיק להתעשט ולהקשיב ללוציוס, שכבר פקד פקודה ולא התרגש.
אך לשווא כי אתה וגראנבול מפתיעים את יריבה עם פרצוף מפחיד ומאיים שהיא משלבת בו רעשי גרון חנוקים ונהמות רועמות, ולבאנט שקפא מלחץ לא נותר אלא לקבל ׳זבאנג׳ גדול מהכפה הלוהטת של גראנבול ישר לפרצוף!
היא מוציאה את כל האגרסיות במהלומה, כשהם צוללים למטה ולא מרפא. ״השתמש בקללה״ נאנח לוציוס במפתיע ובידו הימנית של פוקימון הרוח זורחת אות׳ חותם גדול ומשונה, בכתב עתיק שכזה, מדביק לפוקימונית שלך לאוזנה והדבר נספג בה ונעלם.
באנט נראה סובל עוד יותר עתה, ומבטו כואב ומעורפל בו זמנית. אך שניות להתרסקות מורח חיוך ממזרי גדול על פניו ו...בום!
השניים נוחתים, באנט מעולף, מחוץ בין הקרקע לכפתה הגדולה של גראנבול! כרועת ברך מעליו כמו אביר שניצח וקטל דרקון.
מאובקת וחבולה, אך בהחלט מנצחת.
[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

"גראנבול! את אלופה!" אקרא באושר ואלהיב אותה יותר "אני יודע שאת מותשת מהקרב, בואי תעשי את המיטב שאת יכולה גם לקרב הבא ואז תוכלי לנוח בכדור בסדר?" אומר לה בחיבה ואתכונן להמשך הקרב..

[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"גרובייל נהדר! הוא היה קרב רציני לסוויפר שלי שאין ספק למדה דבר או שניים מהקרב הזה" אומרת ג'ניפר בחיוך. אתה מסתכל עליה במבט מעט מבולבל ןסקרן והיא רק מצחקקת קלות. "ובכן במהלך הקרב לימדתי את סוויפר גם את מתקפת השאיבת ג'יגה והיא למדה בעצמה צוות כפול" אומרת בהתלהבות בזמן שאתם מחזירים את הפוקימונים שלכם לכדורים. אתה אוחז בידה ואתם ממשיכים לעבר העיר המעורפלת.
"צגידי, מה הקטע של העיר הזאת? יש פה בכלל משהו לעשות?" אתה שואל בסקרנות ונראה שצל חולף על פניה.
"ובכן תאמת העיר לא הכי ידידותית למאמני פוקימונים. וחוץ מהמכון אין בעיר כמעט כלום, לפחות ממה שאני יודעת. התושבים די מסוגרים בעצמם. עד לפני שנתיים היו פה הרבי כנופיות פשע אשר השתמשו לטובתם בערפל על מנת להפתיע את התושבים ואת המאמנים החולפים. אבל..." אומרת בולעת את רוקה "מאז הרצח של בלה המשטרה התחילה לתפוס פיקוד וגירשו את הכנופיות מהעיר" ממשיכה בזמן שאתם צועדים הישר בתוך רחובות העיר האפלולית והחשוכה. אתה מסתכל סביב והוויב של העיר מעבירה בך צמרמורת. העצים הנבולים והבתים האפורים והשחורים. המקום נראה כמעט נטוש, חוץ מכמה אנשים בודדים ההולכים בחיפזון בעיר נכנסים ויוצאים מסמטאות. המבטים העוינים עוד יותר גורמים לך לרצות להתחפף מהעיר כמה שיותר מהר.
"ובכן המכון בהמשך הוא ממש בתוך הבית קברות" משתפת אותך ג'ניפר. "המרכז אמור להיות ברחוב הבא" מציעה. [/FONT][/COLOR]

‏[QUOTE=Ritsuka kun;1512364][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"גרובייל נהדר! הוא היה קרב רציני לסוויפר שלי שאין ספק למדה דבר או שניים מהקרב הזה" אומרת ג'ניפר בחיוך. אתה מסתכל עליה במבט מעט מבולבל ןסקרן והיא רק מצחקקת קלות. "ובכן במהלך הקרב לימדתי את סוויפר גם את מתקפת השאיבת ג'יגה והיא למדה בעצמה צוות כפול" אומרת בהתלהבות בזמן שאתם מחזירים את הפוקימונים שלכם לכדורים. אתה אוחז בידה ואתם ממשיכים לעבר העיר המעורפלת.
"צגידי, מה הקטע של העיר הזאת? יש פה בכלל משהו לעשות?" אתה שואל בסקרנות ונראה שצל חולף על פניה.
"ובכן תאמת העיר לא הכי ידידותית למאמני פוקימונים. וחוץ מהמכון אין בעיר כמעט כלום, לפחות ממה שאני יודעת. התושבים די מסוגרים בעצמם. עד לפני שנתיים היו פה הרבי כנופיות פשע אשר השתמשו לטובתם בערפל על מנת להפתיע את התושבים ואת המאמנים החולפים. אבל..." אומרת בולעת את רוקה "מאז הרצח של בלה המשטרה התחילה לתפוס פיקוד וגירשו את הכנופיות מהעיר" ממשיכה בזמן שאתם צועדים הישר בתוך רחובות העיר האפלולית והחשוכה. אתה מסתכל סביב והוויב של העיר מעבירה בך צמרמורת. העצים הנבולים והבתים האפורים והשחורים. המקום נראה כמעט נטוש, חוץ מכמה אנשים בודדים ההולכים בחיפזון בעיר נכנסים ויוצאים מסמטאות. המבטים העוינים עוד יותר גורמים לך לרצות להתחפף מהעיר כמה שיותר מהר.
"ובכן המכון בהמשך הוא ממש בתוך הבית קברות" משתפת אותך ג'ניפר. "המרכז אמור להיות ברחוב הבא" מציעה. [/FONT][/COLOR][/QUOTE]
״אוי ואבוי, אלייזה המסכנה...״ אשיב מיד ולרגע אעצור ואוסיף במבוכה, מיפני שבעצם בכלל איני יודע ״אלייזה? מי זאת בעצם?״
לאחר שתספר לי אהנהן בהבנה ואחליט שאם כך לא נתעכב, זהו רק תחילתו של היום (חזרתי אחורה לבדוק חח) ׳ארפה את הפוקימונים ואמהר לאתגר המכון בנחישות!׳ אחליט בליבי.

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman] [B]רובי:[/B]
״אין עלייך גראנבול! את אלופה!״ אתה קורה אליה נלהב בצהלה ואושר גדולים שקצת צורמים לבחור אפרורי ושקט כמו לוציוס.
אך לך זה לא ממש אכפת, והכלבה החזקה שלך נלהבת מהרעפת המחמאות. ״מממ... הקרב הזה נגמר בתיקו, אל תתרגש״ מצהיר לוציוס בטון נינוח ומבלבל אותך, הריי למולך שופט המניף אלייך את דגל הניצחון.
בלחיצה אדישה על פוקדור שבחגורתו, יריבך מחזיר את בנאט, ובלחיצה נוספת על אחד אחר מתגשמת מולך יריבה חדש.
דמותה משונה, עפופה בערפל דקיק מתפזר סביב היריב/ה יחד עם שלל נצנוצים אפורים-תכולים וגניחה רועדת, מאיימת נשמעת. ברק עיניים צהובות נחשף והינה זו פרוסלאס[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up419.siz.co.il/up3/mmjlynmj2tlu.png[/IMG][/URL]עומדת נגדכם!
העלמה הקפואה שלמולכה מדדה לה מצד לצד בריחוף, מבטה קר ומנוקר, אולי אפילו ריק...
היא מקווצת ידיה לסימן תפילה כשהן זורחות בזוהר תכלת קפוא ומנצנץ, ובהנף חינני פורסת מהן אחת לכל צד כמו ווילון. קשת אנרגיה באותו הצבע מופיעה מעליה, מחוברת בין אותן כפות ידים.
ממנה טסים בהמון ׳רסיסי קרח׳ ([/FONT][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:May_Glaceon_Ice_Shard.png"][COLOR=#00ff00][FONT=times new roman][B][I]Ice Shards[/I][/B][/FONT][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]) קטנים וחדים היישר אל גראנבול![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512369]‏

[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman] [B]רובי:[/B]
״אין עלייך גראנבול! את אלופה!״ אתה קורה אליה נלהב בצהלה ואושר גדולים שקצת צורמים לבחור אפרורי ושקט כמו לוציוס.
אך לך זה לא ממש אכפת, והכלבה החזקה שלך נלהבת מהרעפת המחמאות. ״מממ... הקרב הזה נגמר בתיקו, אל תתרגש״ מצהיר לוציוס בטון נינוח ומבלבל אותך, הריי למולך שופט המניף אלייך את דגל הניצחון.
בלחיצה אדישה על פוקדור שבחגורתו, יריבך מחזיר את בנאט, ובלחיצה נוספת על אחד אחר מתגשמת מולך יריבה חדש.
דמותה משונה, עפופה בערפל דקיק מתפזר סביב היריב/ה יחד עם שלל נצנוצים אפורים-תכולים וגניחה רועדת, מאיימת נשמעת. ברק עיניים צהובות נחשף והינה זו פרוסלאס[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up419.siz.co.il/up3/mmjlynmj2tlu.png[/IMG][/URL]עומדת נגדכם!
העלמה הקפואה שלמולכה מדדה לה מצד לצד בריחוף, מבטה קר ומנוקר, אולי אפילו ריק...
היא מקווצת ידיה לסימן תפילה כשהן זורחות בזוהר תכלת קפוא ומנצנץ, ובהנף חינני פורסת מהן אחת לכל צד כמו ווילון. קשת אנרגיה באותו הצבע מופיעה מעליה, מחוברת בין אותן כפות ידים.
ממנה טסים בהמון ׳רסיסי קרח׳ ([/FONT][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:May_Glaceon_Ice_Shard.png"][COLOR=#00ff00][FONT=times new roman][B][I]Ice Shards[/I][/B][/FONT][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc][FONT=times new roman]) קטנים וחדים היישר אל גראנבול![/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"גראנבול אל תהססי לרגע והשמידי את הרסיסי קרח האלו בעזרת האגרוף אש שלך!" אקרא במהירות לעברה "מיד לאחר מכן עברי למתקפת הלעיסה שרק למדת!" אמשיך להורות לה ברצינות ובנחישות.
"פעם ראשונה שאני שומע אותך מדבר" אומר ללוציוס בחיוך ואנופף בידי לשלום. "אני רובי" אוסיף בשמחה לא אופיינית במטרה אולי מעט לשבור את הקרח.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ניפר מהנהנת להסכמה לאחר שעדכנה אותך בכל הפרטים על הרצח של לואיזה- אתה מבין שהרצח צילק במיוחד את מנהיג המכון בעיר לוציוס. "כן הוא בקושי מתקשר עם הסביבה ורוב הזמן הוא נשאר במכון שלו ולא יוצא החוצה בכלל" אתה נזכר בדבריה של ג'ניפר בזמן שהיא מובילה את דרכם לעבר המרכז הפוקימונים, אשר נראה מעט נטוש ועזוב.
בתוכו, יושבת אחות ג'וי מעט חיוורת ומשועממת, פותרת סודוקו על דוכן הקבלה.
היא מעט מופתעת מהופעתכם במקום, אבל מרפאת במהירות את הפוקימונים שלכם, מבלי לדבר יותר מידי או מראה איזו שהיא עניין בלנהל שיחה כלשהי אתכם.
אתה מודה לה בחיוך מעט חמוץ וכך גם ג'ניפר ואתם יוצאים החוצה במהירות.
"ובכן המכון היישר לתוך הבית קברות. אני זוכרת בדיוק איפה הוא" אומרת ג'ניפר בחיוך ומובילה אותך צפונה עבר בית הקברות של העיר.
ככל שאתם מתקרבים לאזורר, הערפל מתחיל להיות סמיך ולח יותר ומקשה עליכם לראות את הדרך- מה שגורם לך להחליק על פרצופך פעם אחת מכיוון שלא ראית רטטה אחד הדילג לו על המדרכה הסדוקה.
לאחר כמעט עשר דקות של הליכה, אתם מגיעים לכניסה הראשית לבית הקברות. שער ברזל כבד ושחור סוגר את הכניסה לתוך השטח העצום של בית הקברות, אשר מוקף כולו בחומת אבן אפורה ומסיבית. אתם נכנסים פנימה לתוך בית הקברות העצום. קתרדלות ענקיות ניצבות איתנות מעליכם. פסלים ועצים נבולים מפוזרים סביב.
היישר מולכם אתה מבחין בתזוזה מהירה בין הערפל, מה שמקפיץ אותך טיפה לאחור בהפתעה.
אתה מסתכל לעבר ג'ניפר, אשר נראית מעט מבולבלת בגלל הערפל ונראה שהיא מנסה להיזכר במשהו.
לפתע מתוך הערפל אתה מבחין בעוד צורה עפה בערפל ושניכם מחליטים לבדוק את הנושא. וכך לפתע אתה מוצא את עצמך מול פוקימונית אפורה בעלת קצוות "שיער" ורוד מרחפת מולך עיניך ועינייה זוהרות באור צהבהב וערמומי [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/200.png[/IMG][/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512370]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
ג'ניפר מהנהנת להסכמה לאחר שעדכנה אותך בכל הפרטים על הרצח של לואיזה- אתה מבין שהרצח צילק במיוחד את מנהיג המכון בעיר לוציוס. "כן הוא בקושי מתקשר עם הסביבה ורוב הזמן הוא נשאר במכון שלו ולא יוצא החוצה בכלל" אתה נזכר בדבריה של ג'ניפר בזמן שהיא מובילה את דרכם לעבר המרכז הפוקימונים, אשר נראה מעט נטוש ועזוב.
בתוכו, יושבת אחות ג'וי מעט חיוורת ומשועממת, פותרת סודוקו על דוכן הקבלה.
היא מעט מופתעת מהופעתכם במקום, אבל מרפאת במהירות את הפוקימונים שלכם, מבלי לדבר יותר מידי או מראה איזו שהיא עניין בלנהל שיחה כלשהי אתכם.
אתה מודה לה בחיוך מעט חמוץ וכך גם ג'ניפר ואתם יוצאים החוצה במהירות.
"ובכן המכון היישר לתוך הבית קברות. אני זוכרת בדיוק איפה הוא" אומרת ג'ניפר בחיוך ומובילה אותך צפונה עבר בית הקברות של העיר.
ככל שאתם מתקרבים לאזורר, הערפל מתחיל להיות סמיך ולח יותר ומקשה עליכם לראות את הדרך- מה שגורם לך להחליק על פרצופך פעם אחת מכיוון שלא ראית רטטה אחד הדילג לו על המדרכה הסדוקה.
לאחר כמעט עשר דקות של הליכה, אתם מגיעים לכניסה הראשית לבית הקברות. שער ברזל כבד ושחור סוגר את הכניסה לתוך השטח העצום של בית הקברות, אשר מוקף כולו בחומת אבן אפורה ומסיבית. אתם נכנסים פנימה לתוך בית הקברות העצום. קתרדלות ענקיות ניצבות איתנות מעליכם. פסלים ועצים נבולים מפוזרים סביב.
היישר מולכם אתה מבחין בתזוזה מהירה בין הערפל, מה שמקפיץ אותך טיפה לאחור בהפתעה.
אתה מסתכל לעבר ג'ניפר, אשר נראית מעט מבולבלת בגלל הערפל ונראה שהיא מנסה להיזכר במשהו.
לפתע מתוך הערפל אתה מבחין בעוד צורה עפה בערפל ושניכם מחליטים לבדוק את הנושא. וכך לפתע אתה מוצא את עצמך מול פוקימונית אפורה בעלת קצוות "שיער" ורוד מרחפת מולך עיניך ועינייה זוהרות באור צהבהב וערמומי [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/200.png[/IMG][/FONT][/COLOR][/QUOTE]
"היי!" אפלוט כתוצאה מתחושת הפתעה מוחלטת למראה הפוקימונ/ית העומד/ת מולי. ואז, בכלות שניות ארוכות שאני בוהה במיסדריווס בפנים חתומות, אפיג זאת ואחייך באדיבות.
אנופף בזהירות חצי-ניפוף לשלום ואומר ואף אשאל "האם תעזרי לי למצוא במקום המסובך הזה את מכון הפוקימונים? איני רוצה להפריע לך, לשאר הפוקימונים או שמא למנוחת המתים שסביב".
אחשוב לרגע ואז אציע בכדי לזרז את העניינים עוד יותר "היי מיסדריווס יודעת מה? אם תעזרי לי, אביא לך ממתק פוקימונים טעים!" ואחייך חיוך סמוק ומזמין. "בואי ג'ניפר, נמהר לשם. היא תיקח אותנו במהרה דרך הערפל הטורדני!" אקרוץ לשותפתי ונתקדם אחריה, בהובלת ג'ניפר שזוכרת את הדרך לטענתה גם כן.

[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
"גראנבול אל תהססי, השמידי את רסיסי הקרח הללו עם אגרוף אש!" אתה מכריז בטון נחרץ. כלבתך מהנהנת בתוספת נהמות הבנה, מבעירה את שני ידיה ההפוכות רותחות ולוהטות באש, ובחריצות מכה לפנים כנגד מטר הקרח, שוברת וממוססת אותו טרם הפגיעות.
לאחר התנגדות עיקשת נשרטת קלות מכמה רסיסים שחדרו בין אגרוף לאגרוף, מתנשפת עמוקות היא דוהרת על ארבע כשפיה זורח בהילה לבנה עטופה מטעפת דקיקה בגוון סגול כהה.
"פעם ראשונה שאני שומע אותך מדבר חחח..." אתה משיב ללוציוס ומנסה להיות נחמד, "אני רובי" אתה אומר קול חביב אך מבטך נשאר נחוש ולהוט לנצח.
בעוד לוציוס? מקשיב לך בחצי-אוזן, ורק מהנהן הינהון בודד וממשיך בשתיקה. גם הוא נראה נחוש לנצח.
בעוד כלבתך עטה למטרה אתה מצליח, ואולי בקושי לשמוע "שלום וביי..." מיריבך, בתוספת "אוי וויי" המגיע מנד שנשען על קיר בצד מחוץ לזירה.
מבט מצער נגלה מתחת לכובעו. כשלפתע גראנבול עולה באש, כתוצאה מהשפעת הקוויה על גופה והיא נכוות קשה ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Ursaring_Burn_status.png"][COLOR=#00ff00][I][B]Burn[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc]) ואם זה לא מספיק? לפתע על מצחה מופיע האות המוזר ועתיק שהותיר באנט על אוזנה, הפעם במרכז מצחה של הפוקימונית שלך!
ערפל שחור עופף אותו והיא סובלת מכאב רב ותחושה נוראית ([/COLOR][I][B][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Masked_Man_Gastly_Curse.png"][COLOR=#00ff00]Curse[/COLOR][/URL][/B][/I][COLOR=#9999cc]), כל אלו בשילוב העייפות מפילים לקרקע את גראנבול שמתרסקת ונגררת קדימה מדהירתה קודם. עד אל מתחת לפרוסלאס שמרחפת ס"מ או 2 מעל.
"גראנבול אינה יכולה עוד להילחם! המנצחת בקרב היא פרוסלאס!" קורא השופט, אתה המום לחלוטין.
"מהלך מוחכם לוציוס" קורא נד והינה יריבך מחייך לו. "הוא ובנאט פגעו בך בשתי מתקפות שונות המשפיעות גם לאחר ההתקפה עצמה! בגלל באנט סבל ככה עוד ליפני שגראנבול הביסה אותו, וגם אש הרפאים שלו שוב עשתה את העבודה!" מסביר נד.[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512371]
[FONT=times new roman][COLOR=#9999cc][B]רובי:[/B]
"גראנבול אל תהססי, השמידי את רסיסי הקרח הללו עם אגרוף אש!" אתה מכריז בטון נחרץ. כלבתך מהנהנת בתוספת נהמות הבנה, מבעירה את שני ידיה ההפוכות רותחות ולוהטות באש, ובחריצות מכה לפנים כנגד מטר הקרח, שוברת וממוססת אותו טרם הפגיעות.
לאחר התנגדות עיקשת נשרטת קלות מכמה רסיסים שחדרו בין אגרוף לאגרוף, מתנשפת עמוקות היא דוהרת על ארבע כשפיה זורח בהילה לבנה עטופה מטעפת דקיקה בגוון סגול כהה.
"פעם ראשונה שאני שומע אותך מדבר חחח..." אתה משיב ללוציוס ומנסה להיות נחמד, "אני רובי" אתה אומר קול חביב אך מבטך נשאר נחוש ולהוט לנצח.
בעוד לוציוס? מקשיב לך בחצי-אוזן, ורק מהנהן הינהון בודד וממשיך בשתיקה. גם הוא נראה נחוש לנצח.
בעוד כלבתך עטה למטרה אתה מצליח, ואולי בקושי לשמוע "שלום וביי..." מיריבך, בתוספת "אוי וויי" המגיע מנד שנשען על קיר בצד מחוץ לזירה.
מבט מצער נגלה מתחת לכובעו. כשלפתע גראנבול עולה באש, כתוצאה מהשפעת הקוויה על גופה והיא נכוות קשה ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Ursaring_Burn_status.png"][COLOR=#00ff00][I][B]Burn[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#9999cc]) ואם זה לא מספיק? לפתע על מצחה מופיע האות המוזר ועתיק שהותיר באנט על אוזנה, הפעם במרכז מצחה של הפוקימונית שלך!
ערפל שחור עופף אותו והיא סובלת מכאב רב ותחושה נוראית ([/COLOR][I][B][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Masked_Man_Gastly_Curse.png"][COLOR=#00ff00]Curse[/COLOR][/URL][/B][/I][COLOR=#9999cc]), כל אלו בשילוב העייפות מפילים לקרקע את גראנבול שמתרסקת ונגררת קדימה מדהירתה קודם. עד אל מתחת לפרוסלאס שמרחפת ס"מ או 2 מעל.
"גראנבול אינה יכולה עוד להילחם! המנצחת בקרב היא פרוסלאס!" קורא השופט, אתה המום לחלוטין.
"מהלך מוחכם לוציוס" קורא נד והינה יריבך מחייך לו. "הוא ובנאט פגעו בך בשתי מתקפות שונות המשפיעות גם לאחר ההתקפה עצמה! בגלל באנט סבל ככה עוד ליפני שגראנבול הביסה אותו, וגם אש הרפאים שלו שוב עשתה את העבודה!" מסביר נד.[/COLOR][/FONT][/QUOTE]


אקשיב לנד בזמן שהוא מדבר, אתנשם ואחייך קלות "גראנבול עשית עבודה נהדרת" אומר ואחזיר אותה לכדור שלה "תנוחי עכשיו" אלחש לכדור שלה ואחזיר אותו למקומו.
"ובכן אני חושב שאני יודע מה יעזור לנו עכשיו" אומר בחיוך "צא פלראיון!" אקרא ואוציא את התוספת החדשה שלי לצוות להופעתו הראשונה במכון פוקימונים.
"פלריאון אני יודע שעוד לא יצא לנו לעבוד המון ביחד אבל בוא נעשה את זה הכי טוב שנוכל!" אומר לו בשמחה ואחייך אליו חיוך גדול "התחל בעיני בובה!" אורה לו בנחישות "מיד לאחר מכן השתמש בהסתערות להבה" אמשיך. 'העיני בובה יורידו את המגננות של פרוסלאס ואילו ההסתערות הלהבה תגביר את המהירות של פלריאון' אחשוב לעצמי בסיפוק.



[FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"היי מיסדרוויס!" אתה אומר לפוקימונית המרחפת מולך בעצלתיים ומסתכלת עליך במבט שובב "תוכי אולי לעזור לנו פה למצוא את המכון? אנחנו לא רוצים להפריע למנוחתכם" אתה אומר בחיוך מפויס. הפוקימונית מסתכלת בך באותו מבט והיא קוראת בקול "מיס! מיס!" ומצחקקת ואז מתפוגגת בערפל- נעלמת לחלוטין.
"מה? לאן היא נעלמה?" שואלת ג'ניפר, בדיוק כשמיסדרוויס מתגשמת שוב מעל ראשה, מושכת בקצוות שיער פרועה ונעלמת שוב בערפל הסמיך.
אתה מחניק צחקוק למראה ג'ניפר המבוהלת, אבל באותו הרגע היא מפילה את הכובע מראשך.
לאחר כמה רגעי משחק כזה, שלושתכם מתפקעים מצחוק- נראה שהיא בסך הכל רצתה לשחק קצת. "בבקשה מיסדרוויס תוכלי לקחת אותנו לשם?" שואלת ג'ניפר באדיבות ומבט מעט מתחנן. הפוקימונית האפורה מהנהנת לרגע ומתחילה במעוף מהיר דרך הערפל, ג'ניפר ואתה דולקים אחריה, פונים ימינה, כמה פעמים שמאלה ואז עוד כמה פניותת. היא מובילה אתכם מתחת לגזע עץ נבול, אשר נפל. אתם עוברים קתדרלות ענקיות ומבנים אפורים הקמלים ונופלים.
לבסוף היא מובילה אתכם ישירות לתוך מוזוליאום ענק שפסל ענקי של מלאך גותי ענק עומד איתן בכניסה. כנפיו של המלאך מתפרסות לכל עבר וקצותיהן נעלמות בערפל.
"אין ספק שזה המקום" אומרת ג'ניפר ונראית עליה תחושת סיפוק עצומה, כאילו היא בעצמה הובילה אתכם מבין למבוך הענקי הזה.
אתם מודים למיסדרוויס, אבל היא בינתיים התפוגגה בערפל, משאירה אחריה רק סימנים של עיניה הצהובות- אשר נעלמים ישר לאחר מכן.
אתה פותח את הדלת עץ הכבדה ושניכם נכנסים פנימה. אתה מסתכל סביבך ואולם ענקי נפרס עד קצה האופק. המבנה מרשים ויוקרתי, ואתה מרגיש תחושת משיכה לאא מובנת להיכנס יותר ויותר פנימה- אבל ידה של ג'ניפר אוחזת בידך והיא מושכת אותךלדלת צדדית אשר אפילו לא שמת לב אליה. היא מובילה אתכם במדרגות אבן לוליניות היורדות למטה- ירידה של כמעט רבע שעה, עד שלבסוף אתם מגיעים לקומת המרתף.
בחור גלמודי יושב שם, עיניו עצומות ושערו הבלונדיני נופל על עורפו.
"לוציוס!" קוראת ג'ניפר ורצה לבחור בשמחה. הבחור פותח את עיניו ומסתכל עליה בקור מפחיד. שותק. "זאת ג'ניפר זוכר?" שואלת בחשש ג'ניפר בזמן שהיא נעמדת בהתפעה- נראית דרוכה ומתוחה במיוחד "אני מצטערת שלא באתי לבקר אותך לאחר שאלייזה נפטרה" מגמגמת בשקט, ונראה שמבטו רק מתחדד בזעף ושתיקתו זועפת עוד יותר. "בכל מקרה חברי פה בא לאתגר אותך" אומרת ומתחילה לשחק בקצות אצבעותיה והיא נראית נבוכה במיוחד. "היי!" אתה אומר בחיוך ומציג את עצמך. הבחור פשוט מסתכל על שניכם בריחוק מתנשם קלות "שמעת את זה אלייזה? עוד אחד בא לאתגר אותי" לוציוס מלמל לעצמו והוא מתחיל לדדות לעבר אולם הנפרס אחריו. אתה מציץ בג'ניפר, אשר נראית מהורהרת מידידה לשעבר אשר אין ספק התחרפן לחלוטין.
אתה נכנס לזירה רגילה לחלוטין, אשל היא ממוקמת בתוך מערת קבר ענקית. נטיפי אבן נופלים פה ושם וחושך בעיקר סורר במקום.
לפתע משום מקום צץ שופט ומסביר לך את חוקי הקרב "הקרב הינו 3 על 3 על אף אחד מהתמודדים אסור להחליף פוקימונים. בהצלחה" אומר והולך למקומו.
לוציוס מבלי לדבר איתך בכלל מרים פוקדור מידו ומשחרר משם פוקימון דמוי בובה מרוטה [IMG]https://img.pokemondb.net/sprites/black-white/normal/banette.png[/IMG][/FONT]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512372][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
"היי מיסדרוויס!" אתה אומר לפוקימונית המרחפת מולך בעצלתיים ומסתכלת עליך במבט שובב "תוכי אולי לעזור לנו פה למצוא את המכון? אנחנו לא רוצים להפריע למנוחתכם" אתה אומר בחיוך מפויס. הפוקימונית מסתכלת בך באותו מבט והיא קוראת בקול "מיס! מיס!" ומצחקקת ואז מתפוגגת בערפל- נעלמת לחלוטין.
"מה? לאן היא נעלמה?" שואלת ג'ניפר, בדיוק כשמיסדרוויס מתגשמת שוב מעל ראשה, מושכת בקצוות שיער פרועה ונעלמת שוב בערפל הסמיך.
אתה מחניק צחקוק למראה ג'ניפר המבוהלת, אבל באותו הרגע היא מפילה את הכובע מראשך.
לאחר כמה רגעי משחק כזה, שלושתכם מתפקעים מצחוק- נראה שהיא בסך הכל רצתה לשחק קצת. "בבקשה מיסדרוויס תוכלי לקחת אותנו לשם?" שואלת ג'ניפר באדיבות ומבט מעט מתחנן. הפוקימונית האפורה מהנהנת לרגע ומתחילה במעוף מהיר דרך הערפל, ג'ניפר ואתה דולקים אחריה, פונים ימינה, כמה פעמים שמאלה ואז עוד כמה פניותת. היא מובילה אתכם מתחת לגזע עץ נבול, אשר נפל. אתם עוברים קתדרלות ענקיות ומבנים אפורים הקמלים ונופלים.
לבסוף היא מובילה אתכם ישירות לתוך מוזוליאום ענק שפסל ענקי של מלאך גותי ענק עומד איתן בכניסה. כנפיו של המלאך מתפרסות לכל עבר וקצותיהן נעלמות בערפל.
"אין ספק שזה המקום" אומרת ג'ניפר ונראית עליה תחושת סיפוק עצומה, כאילו היא בעצמה הובילה אתכם מבין למבוך הענקי הזה.
אתם מודים למיסדרוויס, אבל היא בינתיים התפוגגה בערפל, משאירה אחריה רק סימנים של עיניה הצהובות- אשר נעלמים ישר לאחר מכן.
אתה פותח את הדלת עץ הכבדה ושניכם נכנסים פנימה. אתה מסתכל סביבך ואולם ענקי נפרס עד קצה האופק. המבנה מרשים ויוקרתי, ואתה מרגיש תחושת משיכה לאא מובנת להיכנס יותר ויותר פנימה- אבל ידה של ג'ניפר אוחזת בידך והיא מושכת אותךלדלת צדדית אשר אפילו לא שמת לב אליה. היא מובילה אתכם במדרגות אבן לוליניות היורדות למטה- ירידה של כמעט רבע שעה, עד שלבסוף אתם מגיעים לקומת המרתף.
בחור גלמודי יושב שם, עיניו עצומות ושערו הבלונדיני נופל על עורפו.
"לוציוס!" קוראת ג'ניפר ורצה לבחור בשמחה. הבחור פותח את עיניו ומסתכל עליה בקור מפחיד. שותק. "זאת ג'ניפר זוכר?" שואלת בחשש ג'ניפר בזמן שהיא נעמדת בהתפעה- נראית דרוכה ומתוחה במיוחד "אני מצטערת שלא באתי לבקר אותך לאחר שאלייזה נפטרה" מגמגמת בשקט, ונראה שמבטו רק מתחדד בזעף ושתיקתו זועפת עוד יותר. "בכל מקרה חברי פה בא לאתגר אותך" אומרת ומתחילה לשחק בקצות אצבעותיה והיא נראית נבוכה במיוחד. "היי!" אתה אומר בחיוך ומציג את עצמך. הבחור פשוט מסתכל על שניכם בריחוק מתנשם קלות "שמעת את זה אלייזה? עוד אחד בא לאתגר אותי" לוציוס מלמל לעצמו והוא מתחיל לדדות לעבר אולם הנפרס אחריו. אתה מציץ בג'ניפר, אשר נראית מהורהרת מידידה לשעבר אשר אין ספק התחרפן לחלוטין.
אתה נכנס לזירה רגילה לחלוטין, אשל היא ממוקמת בתוך מערת קבר ענקית. נטיפי אבן נופלים פה ושם וחושך בעיקר סורר במקום.
לפתע משום מקום צץ שופט ומסביר לך את חוקי הקרב "הקרב הינו 3 על 3 על אף אחד מהתמודדים אסור להחליף פוקימונים. בהצלחה" אומר והולך למקומו.
לוציוס מבלי לדבר איתך בכלל מרים פוקדור מידו ומשחרר משם פוקימון דמוי בובה מרוטה [IMG]https://img.pokemondb.net/sprites/black-white/normal/banette.png[/IMG][/FONT][/QUOTE]
אתרגש מבאנט, ומסוף-סוף קרב מכון נוסף, אהרהר בזיכרונותי באימונים שעברנו ליפני מס׳ שעות וארגיש להוט ומוכן, כך גם אשדר.
לאחר מכן אתהה לעצמי ׳האם הוא דיבר עכשיו אל... אף אחד? או אולי לאהובתו?׳ והדבר יעביר בי צמרמורת קלילה מיריבי התמהוני.
אנקה מחשבותי בכדי להתרכז היטב בקרב ואוציא החוצה את סוואבלו שלי.
״סוואבלו, צרי ערפל סביב. נצלי אותו בכדי להשתמש בנינוחות בריקוד הדרקון שלך״. אומר ואחייך לחמודה.


‏[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
אתה קשוב היטב להסבר של נד, והדבר מרגש אותך. הוא גורם לך להבין שמה שבאנט עשה זה לדאוג שגם אם יפסיד פרוסלאס תנצח בוודאות, והינה גם ללא פגע.
׳וואו לוציוס הזה... איזה מאמנים אני עובר, כל מכון קשה יותר מקודמו׳ אתה מהרהר ומרגיש גאה בעצמך.
אתה מביט בגראנבול מלא חמלה וממלמל ״עשית עבודה נהדרת חברה, עכשיו לנוח״ ומחזיר אותה חזרה לכדור.
על אף שאבד לך ההיתרון כביכול, אין חשש, אתה יודע מה תהיה הבחירה המדויקת ביותר לקרב הזה ומוציא את פלריאון בקריאה רמה.
פלריאון נוהם בקולו הגבוהה ומיד כשרואה את פרוסלאס מתכווץ בעצמו ומביט בה ברצינות בזמן שעומד בפוזיציית תקיפה. ״אני יודע שלא יצא לנו לעבוד יחד הרבה, אבל אני מאוד מאמין בך פלריאון״ אתה מנסה להרגיע אותו והוא מקשקש מעט בזנבו להראות לך ששמע והבין, לא מסיר צומת-ליבו מפרוסלאס שנהנת מכך שהיא מלחיצה את חברך הקטן, מסובבת את ראשה 360מעלות ומוסיפה חיוכים נבזיים ומשונים...
אתה פוקד עליו להתחיל עם ׳עיני-בובה׳ והוא מביט בעיניי גור, גדולות ונצצות בפרוסלאס שנראה כי מגלה חמלה רבה למראה הפרצוף המקסים שפלריאון עושה.
היא מתמוגגת ומתקשה להקשיב לפקודת ״כדור-צל״ של לוציוס.
שניכם מנצלים זאת ומפתיעים אותה מטווח קצר בהסתערות להבה. פלריאון המוקף להבות מתנגש חזתית ברוח הלבנה ודוחף אותה אחורנית בעוצמה!
והיא כפוקימון קרח סובלת כהוגן מהחום והצריבות על גופה, עכשיו היא עצבנית.
והיא משתמש בכדור צל, במפתיע אתה נלחץ לגלות שהוא מעט גדול וחזק יותר מאלו של באנט!
‏[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512373]
‏[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
אתה קשוב היטב להסבר של נד, והדבר מרגש אותך. הוא גורם לך להבין שמה שבאנט עשה זה לדאוג שגם אם יפסיד פרוסלאס תנצח בוודאות, והינה גם ללא פגע.
׳וואו לוציוס הזה... איזה מאמנים אני עובר, כל מכון קשה יותר מקודמו׳ אתה מהרהר ומרגיש גאה בעצמך.
אתה מביט בגראנבול מלא חמלה וממלמל ״עשית עבודה נהדרת חברה, עכשיו לנוח״ ומחזיר אותה חזרה לכדור.
על אף שאבד לך ההיתרון כביכול, אין חשש, אתה יודע מה תהיה הבחירה המדויקת ביותר לקרב הזה ומוציא את פלריאון בקריאה רמה.
פלריאון נוהם בקולו הגבוהה ומיד כשרואה את פרוסלאס מתכווץ בעצמו ומביט בה ברצינות בזמן שעומד בפוזיציית תקיפה. ״אני יודע שלא יצא לנו לעבוד יחד הרבה, אבל אני מאוד מאמין בך פלריאון״ אתה מנסה להרגיע אותו והוא מקשקש מעט בזנבו להראות לך ששמע והבין, לא מסיר צומת-ליבו מפרוסלאס שנהנת מכך שהיא מלחיצה את חברך הקטן, מסובבת את ראשה 360מעלות ומוסיפה חיוכים נבזיים ומשונים...
אתה פוקד עליו להתחיל עם ׳עיני-בובה׳ והוא מביט בעיניי גור, גדולות ונצצות בפרוסלאס שנראה כי מגלה חמלה רבה למראה הפרצוף המקסים שפלריאון עושה.
היא מתמוגגת ומתקשה להקשיב לפקודת ״כדור-צל״ של לוציוס.
שניכם מנצלים זאת ומפתיעים אותה מטווח קצר בהסתערות להבה. פלריאון המוקף להבות מתנגש חזתית ברוח הלבנה ודוחף אותה אחורנית בעוצמה!
והיא כפוקימון קרח סובלת כהוגן מהחום והצריבות על גופה, עכשיו היא עצבנית.
והיא משתמש בכדור צל, במפתיע אתה נלחץ לגלות שהוא מעט גדול וחזק יותר מאלו של באנט!
‏[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

"פלריאון התחמק במהירות" אורה לו ברצינות "נתר הצידה והשתמש בהסתערות הלהבה שלך על מנת להגביר את הזינוק שלך אחורנית. מיד לאחר מכן השתמש בגחלת לכל עבר על מנת להסיח את דעתה" אסביר לו בנחישות. "בזמן שהיא מנסה להתחמק מהלהבות הקטנה הפתיע אותה בעזרת הסתערות להבה שלך בפגיעה חזיתית" אמשיך בחיוך ואדמיין כיצד הגחלת שהוא ירה לאוויר יראו כמטח של גשם אש.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]לאחר הצמרמורת היורד במורד גבך, אתה מתאפס במהירות- מסרב להילחץ מהבחור המלחיץ העומד מולך. משהו בך רוצה להאמין שזאת מן אסטרטגיה מוזרה להלחיץ את יריבו לחשוב שהוא אינו יציב במיוחד- אבל יחד עם זאת, גם מיקום המכון וגם המראה השבור בעיניו- גורמות לך להאמין שזו אינה הצגה, אלא בחור שבור שאינו יודע להתמודד עם אבל. העובדה שהוא מדבר עם מי שהוא טוען לב זוגתו שנרצחה לפני כמה שנים, מעבירה בך תחושת עצב והזדהות. הרי הכל, גם אתה עברת תקופת אבל לאחר העלמות אחותך.
אתה מנער את ראשך ומסרב להתחיל לנתח את לוציוס ובמקום זה משחרר את סוואבלו לזירה.
הפוקימונית מרחפת באוויר. זקופה ורצינית, נחושה ואמיצה מול יריבה- באנט. המרחף ומצחקק לעצמו. נראה שהוא מרגיש שכל הקרב הזה סוג של בדיחה.
"קדימה סוואבלו בואי נתחיל את זה" אתה אומר לה ומחייך קלות "קדימה השתמשי בערפל- ואז בנוחות הערפל השתמשי בריקוד הדרקון שלך" אתה מורה לה ברצינות ובנחישות.
סוואבלו פורסת כנפיה דמויות הענן- ונראה שהן מתרחבות ותפזרות לעל עבר, עד שנראה כאילו הזירה עצמה נהפכת לסוואבלו.
מתוך הערפל אתה מבחין בגופה זוהר באור בהיר וסגלגל, בדיוק כפי שהתאמנת איתה על זה.
לפתע אור אפל ושחור קורע את הערפל לשתיים והוא מתפוגג במהירות. בנאט איכשהו קרע את הערפל הסמיך לשתיים ועכשיו הוא מצחקק קלות ושולח מידו כדור של צל טהור- מה שנראה כמו אש שחורה-סגולה אנרגיה שלילת ורעה והוא שולח אותה ישירות לעבר סוואבלו. אתהה מתחיל להילחץ, אבל הכדור צל פשוט עובר דרכה ומתפוגג על אחד הקירות, מה שמפתיע את כולכם.
"נכון סוואבלו מסוג נורמאל מתקפות הרוח שלהם לא יעבדו עליה!" קוראת בהתלהבות ג'ניפר- כאילו עלית על אסטרטגיה משובחת.
סוואבלו המעוצבן שולח עוד כמה כאלה, אבל סוואבלו פשוט עפה הלוך ושוב- עושה לו פרצופים אשר מעצבנים אותו. [/FONT][/COLOR]

‏[quote=ritsuka kun;1512377][color=#000000][font=times new roman][b]אשטון-
‏[/b]לאחר הצמרמורת היורד במורד גבך, אתה מתאפס במהירות- מסרב להילחץ מהבחור המלחיץ העומד מולך. משהו בך רוצה להאמין שזאת מן אסטרטגיה מוזרה להלחיץ את יריבו לחשוב שהוא אינו יציב במיוחד- אבל יחד עם זאת, גם מיקום המכון וגם המראה השבור בעיניו- גורמות לך להאמין שזו אינה הצגה, אלא בחור שבור שאינו יודע להתמודד עם אבל. העובדה שהוא מדבר עם מי שהוא טוען לב זוגתו שנרצחה לפני כמה שנים, מעבירה בך תחושת עצב והזדהות. הרי הכל, גם אתה עברת תקופת אבל לאחר העלמות אחותך.
אתה מנער את ראשך ומסרב להתחיל לנתח את לוציוס ובמקום זה משחרר את סוואבלו לזירה.
הפוקימונית מרחפת באוויר. זקופה ורצינית, נחושה ואמיצה מול יריבה- באנט. המרחף ומצחקק לעצמו. נראה שהוא מרגיש שכל הקרב הזה סוג של בדיחה.
"קדימה סוואבלו בואי נתחיל את זה" אתה אומר לה ומחייך קלות "קדימה השתמשי בערפל- ואז בנוחות הערפל השתמשי בריקוד הדרקון שלך" אתה מורה לה ברצינות ובנחישות.
סוואבלו פורסת כנפיה דמויות הענן- ונראה שהן מתרחבות ותפזרות לעל עבר, עד שנראה כאילו הזירה עצמה נהפכת לסוואבלו.
מתוך הערפל אתה מבחין בגופה זוהר באור בהיר וסגלגל, בדיוק כפי שהתאמנת איתה על זה.
לפתע אור אפל ושחור קורע את הערפל לשתיים והוא מתפוגג במהירות. בנאט איכשהו קרע את הערפל הסמיך לשתיים ועכשיו הוא מצחקק קלות ושולח מידו כדור של צל טהור- מה שנראה כמו אש שחורה-סגולה אנרגיה שלילת ורעה והוא שולח אותה ישירות לעבר סוואבלו. אתהה מתחיל להילחץ, אבל הכדור צל פשוט עובר דרכה ומתפוגג על אחד הקירות, מה שמפתיע את כולכם.
"נכון סוואבלו מסוג נורמאל מתקפות הרוח שלהם לא יעבדו עליה!" קוראת בהתלהבות ג'ניפר- כאילו עלית על אסטרטגיה משובחת.
סוואבלו המעוצבן שולח עוד כמה כאלה, אבל סוואבלו פשוט עפה הלוך ושוב- עושה לו פרצופים אשר מעצבנים אותו. [/font][/color][/quote]
נלהב, אחייך אל ג׳ניפר בביטחון ואשדר שאני יודע מה אני עושה. ׳זה הלך לפי התכנית!׳ אחשוב.
אביט ביריבי מבט חודר ונחוש, אקח רגע לקבל החלטה ׳אוקיי, הכל עבד, ריקוד הדרקון צלח ועכשיו סוואבלו חזקה יותר... זה הזמן לתקוף אני מניח!׳
ומיד אשלח אליה פקודה ברורה ״סוואבלו שלי, עכשיו אנחנו נראה לו למה את מסוגלת, השתמשי בקול פורקן ואז בהיפוך טוסי אליו והדהימי אותו עם הדהמה כמובן!״

‏[color=#9999cc][font=times new roman][b]רובי:[/b]
ללא חת, אתה מכריז בפני פוקימונך ״פלריאון נתר והתחמק במהירות״ ובתסופסת פקודה חדה נוספת אתה מבקש אותו להשתמש בהסתערות הלהבה כדי לנתר הצידה למרחק גדול יותר.
וכך פלריאון מצייתת ומשמח אותך בהצלחתו, פלריאון יורה מטרים פזורים של כדוריות גחלת רותחות ומאלץ את פרוסלאס להתגונן באמצעות התחמקויות אלגנטיות הנראות כמו תנועות ריקוד יפני-מסורתי, ואף משתמשת מידי פעם ברסיסי הקרח שלה כדי להגיב למהלומות האש.
פלריאון, זה במהירות גבוהה יותר וגולש מצד לצד, ממשיך לירות ללא הפסקה.
והינה הוא עומד לפני היריבה ההמומה ויוצא אליה מטווח קרוב עם הסתערות להבה!
אתה כבר מעלה חיוך מרוצה כפרוסלאס מתמוגגת כשאליה לעיניי שניכם ומופיעה היישר מאחורי הארי האדמוני שלך.
היא לופטת אותו בין ידיה הקפואות ומבטה החודר והמקפחא לרגע מבהיל אותו. והינה פרוסלס... מנשקת את פלריאון!
השנין מוקפים הילה ורודה דקיקה והיא מצמידה אליה בכוח ובתעווה את הפוקימון שלך ונראה כי היא מכאיבה לו ואף מתישה, כשהיא יונקת ממנו אנרגיה באופן מבחיל. ואז משליחה את פלריאון לקרקע ומנגבת מפיה רוק ורוד זרחני, ועיניה הגדולות פשוט מעוררות בך אימה. וכמובן שבפלריאון האנוס!
‏[/font][/color][/quote]

[quote=nivx10;1512382]‏

‏[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
ללא חת, אתה מכריז בפני פוקימונך ״פלריאון נתר והתחמק במהירות״ ובתסופסת פקודה חדה נוספת אתה מבקש אותו להשתמש בהסתערות הלהבה כדי לנתר הצידה למרחק גדול יותר.
וכך פלריאון מצייתת ומשמח אותך בהצלחתו, פלריאון יורה מטרים פזורים של כדוריות גחלת רותחות ומאלץ את פרוסלאס להתגונן באמצעות התחמקויות אלגנטיות הנראות כמו תנועות ריקוד יפני-מסורתי, ואף משתמשת מידי פעם ברסיסי הקרח שלה כדי להגיב למהלומות האש.
פלריאון, זה במהירות גבוהה יותר וגולש מצד לצד, ממשיך לירות ללא הפסקה.
והינה הוא עומד לפני היריבה ההמומה ויוצא אליה מטווח קרוב עם הסתערות להבה!
אתה כבר מעלה חיוך מרוצה כפרוסלאס מתמוגגת כשאליה לעיניי שניכם ומופיעה היישר מאחורי הארי האדמוני שלך.
היא לופטת אותו בין ידיה הקפואות ומבטה החודר והמקפחא לרגע מבהיל אותו. והינה פרוסלס... מנשקת את פלריאון!
השנין מוקפים הילה ורודה דקיקה והיא מצמידה אליה בכוח ובתעווה את הפוקימון שלך ונראה כי היא מכאיבה לו ואף מתישה, כשהיא יונקת ממנו אנרגיה באופן מבחיל. ואז משליחה את פלריאון לקרקע ומנגבת מפיה רוק ורוד זרחני, ועיניה הגדולות פשוט מעוררות בך אימה. וכמובן שבפלריאון האנוס!
‏[/FONT][/COLOR][/quote][/quote]


אנסה לי את הכלב??? :ם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"פלריאון תתאפס על הגועל הזה" אומר לו במעט בהלה במטרה לאפס אותו "עכשיו שלח גחלת לעברה במהירות. התנקם בה על הנשיקה הדוחה שלה" אמשיך ואנסה להלהיב אותו לחזור לקרב במהירות.
לאחר מכן אתרכז בעצמי כמה רגעים, אשתוק ואתן לראשי להתנתק כמה רגעים, אתנשם עמוקות ואנסה לחשוב על דרך לנצח אותה.
ואז בשבריר שנייה תעלה במוחי מחשבה ורעיון.
"פלראיון אני יודע מה לעשות. אני רוצה שתשמש בהסתערות הלהבה שלך, אבל לא על פרוסלאס. אלא לתוך האדמה. תנסה להתחפר פנימה ותפתיע אותה מתוך האדמה יחד עם ההסתערות הלהבה שלך" אורה לו ואסתכל בריכוז על מהלך הקרב, לראות אם התוכנית שלי תעבוד.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מחייך בזחיחות ומרים את אפך גבוה בהתלהבות. 'גאון הדור' אתה מבסוט על עצמך"קדימה סוואבלו השתמשי בקול פורקן ואז הדהימי אותו בעזרת מתקפת ההדהמה" אתה מורה לה בנחישות.
באנט ממשיך לשלוח כדורי צל לכל עבר. סוואבלו מרחפת בניהם, כשלתע ג'ניפר צועקת "לא!!". אתה מסתכל מופתע, בכדור צל, אשר מתנפץ ומתמוסס על סוואבלו- משאיר עליה כוויות.
"מ.. מה?" אתה פולט "הוא הכניס לכמה כדורי צל אש רפאים. ככה הוא הסתיר את הלהבות בתוך הצל" אומרת ג'ניפר, נראית מופתעת.
"סוואבלו אני יודע ששורף לך, אך אל תוותרי" אתה אומר לה. הפוקימונית הקטנה, מנערת את ראשה וממשיכה במעופה, פותחת את מקורה הקטן וצווחת את החיים, וגלי קול ורודים נוצרים מפיה ומתפוצצים על באנט- אשר נפצע קשה, ומועף אחורנית.
מיד לאחר מכן, סוואבלו צצה משום מקום, מפתיעה אותו במתקפת ההדהמה שלה- אשר יוצרת צל ענק ושחור סביבה, המחטיף לבאנט פעם נוספת.
לפתע, גופו של באנט מתחיל לזהור באור שחור ואפל, ונראה שהוא פגע בעצמו.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512382]‏[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-[/B]
אתה מחייך בזחיחות ומרים את אפך גבוה בהתלהבות. 'גאון הדור' אתה מבסוט על עצמך"קדימה סוואבלו השתמשי בקול פורקן ואז הדהימי אותו בעזרת מתקפת ההדהמה" אתה מורה לה בנחישות.
באנט ממשיך לשלוח כדורי צל לכל עבר. סוואבלו מרחפת בניהם, כשלתע ג'ניפר צועקת "לא!!". אתה מסתכל מופתע, בכדור צל, אשר מתנפץ ומתמוסס על סוואבלו- משאיר עליה כוויות.
"מ.. מה?" אתה פולט "הוא הכניס לכמה כדורי צל אש רפאים. ככה הוא הסתיר את הלהבות בתוך הצל" אומרת ג'ניפר, נראית מופתעת.
"סוואבלו אני יודע ששורף לך, אך אל תוותרי" אתה אומר לה. הפוקימונית הקטנה, מנערת את ראשה וממשיכה במעופה, פותחת את מקורה הקטן וצווחת את החיים, וגלי קול ורודים נוצרים מפיה ומתפוצצים על באנט- אשר נפצע קשה, ומועף אחורנית.
מיד לאחר מכן, סוואבלו צצה משום מקום, מפתיעה אותו במתקפת ההדהמה שלה- אשר יוצרת צל ענק ושחור סביבה, המחטיף לבאנט פעם נוספת.
לפתע, גופו של באנט מתחיל לזהור באור שחור ואפל, ונראה שהוא פגע בעצמו.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
'הממ?!' אתהה בראשי, בהרמת גבה תמוהה מאוד על מה שבאנט עשה לעצמו הרגע. אתחיל לחשוד ולהילחץ מעט "משהו מוזר מתרחש כאן, הוא כבר עלה כלכך מהר על דרך להילחם בנו?" אמלמל לעצמי בלחישות.
ואנעץ בלוציוס מבט ממושך וגם בבאנט, אתרכז על-מנת לגלות מה השניים האלו מתכננים. לאחר מכן אפנה לסוואבלו שנותרה זקוקה להדרכתי וכך אעשה בעידוד "אל דאגה אלופה, נצא מזה... השתמשי באבטחה בכדי להסיר ממך את השפעות הכוויה!" וכך ארגיע מעט אותה ואת עצמי.
ובראש צלול אחשוב לרגע קט בו יווצר במוחי רעיון מיוחד, אחייך אליה ואומר "סוואבלו הקשיבי היטב. בואי וננסה קצת לשלב בין התקפות, אם הם יכולים גם אנחנו!" ארים לה ואכריז "השתמשי בתדהמה, הקיפי עצמך שוב בצל השחור והתנפלי במעוף ישיר על יריבך" אסביר ואעצור כאן ואחכה לטיימינג המתאים, כשהיא תיהיה קרובה אפצה "עכשיו! הוסיפי פנימה גם כנפי ברזל!"

[COLOR=#9966cc][B][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/B][FONT=times new roman]
אתה פשוט בשוק ממה שקרא בזירה עכשיו, שלא לדבר על פליראון החרד והמסכן, אתה מנסה לפקס אותו ומבקש ברצינות שיתאפס ומזכיר לו שאתם בקרב. והוא מנער את ראשו, יורק יריקות חמות על רצפת הזירה ונראה נגעל וכעוס.
אתה מתבונן בפרוסלאס היטב, נושם עמוקות ומנסה לחשוב על התנהגותה בקרב ואולי למצוא רעיון יצירתי להביס אותה, עוצם עינייך לרגעים בעוד היא שוב משתמשת ב'צוות-כפול'. 9 כפילות מרחפות סביב בגבהים ומרחקים שונים זו מזו...
נשימותיה פולטות אדים קפואים כשהיא באדישותה נאנחת, נראה שהיא נהנת. ואז מבריק במוחך רעיון! כשאתה מבקש את פלריאון לפתע להשתמש בהסתערות להבה על האדמה ולהפתיע אותה מתוך האדמה.
פלריאון אינו בטוח מה הוא אמור לעשות, הוא מעולם לא ניסה משהו דומה אך בצעקה קלה הוא שוב החל לבעות והוא מנסה להתחפר במרץ.
פרוסלאס שמרחפות מטות הצידה את ראשן בחוסר הבנה, כך גם נד ואפילו לוציוס מביטים. "מ- מה... את חושבת שהוא עושה... אלייזה?" שואל את ה-אוויר לוציוס. כאילו פלריאון הוא זה שמוזר. פה וכל הסיטואציה הופכת נורא מביכה כשהפלריאון שחפר במרץ לא בדיוק הבין את הכוונה ויושב כולו בוער בתוך גומה עמוקה המכסה אותו אופקית בלבד. הוא ניסה אך זו פעם ראשונה והוא לא ממש הבין את מהות הפקודה
פרוסלאס מאבדת סבלנות, ושולחת כדור צל נוסף לעברכם![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512384]

[COLOR=#9966cc][B][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/B][FONT=times new roman]
אתה פשוט בשוק ממה שקרא בזירה עכשיו, שלא לדבר על פליראון החרד והמסכן, אתה מנסה לפקס אותו ומבקש ברצינות שיתאפס ומזכיר לו שאתם בקרב. והוא מנער את ראשו, יורק יריקות חמות על רצפת הזירה ונראה נגעל וכעוס.
אתה מתבונן בפרוסלאס היטב, נושם עמוקות ומנסה לחשוב על התנהגותה בקרב ואולי למצוא רעיון יצירתי להביס אותה, עוצם עינייך לרגעים בעוד היא שוב משתמשת ב'צוות-כפול'. 9 כפילות מרחפות סביב בגבהים ומרחקים שונים זו מזו...
נשימותיה פולטות אדים קפואים כשהיא באדישותה נאנחת, נראה שהיא נהנת. ואז מבריק במוחך רעיון! כשאתה מבקש את פלריאון לפתע להשתמש בהסתערות להבה על האדמה ולהפתיע אותה מתוך האדמה.
פלריאון אינו בטוח מה הוא אמור לעשות, הוא מעולם לא ניסה משהו דומה אך בצעקה קלה הוא שוב החל לבעות והוא מנסה להתחפר במרץ.
פרוסלאס שמרחפות מטות הצידה את ראשן בחוסר הבנה, כך גם נד ואפילו לוציוס מביטים. "מ- מה... את חושבת שהוא עושה... אלייזה?" שואל את ה-אוויר לוציוס. כאילו פלריאון הוא זה שמוזר. פה וכל הסיטואציה הופכת נורא מביכה כשהפלריאון שחפר במרץ לא בדיוק הבין את הכוונה ויושב כולו בוער בתוך גומה עמוקה המכסה אותו אופקית בלבד. הוא ניסה אך זו פעם ראשונה והוא לא ממש הבין את מהות הפקודה
פרוסלאס מאבדת סבלנות, ושולחת כדור צל נוסף לעברכם![/FONT][/COLOR][/QUOTE]

אסתכל המום על גומחה הקטנה שהוא יצר ואנסה לצאת במהירות מההלם שפקד אותי- אבל מיד לאחר מכן רעיון יעלה בראשי "פלריאון אני רוצה שתמקד את הגחלת שלך הכי חזק שאתה יכול ותשלח אותה לאוויר! הפוך את הגומחה שעשית להר געש פולט אש" אומר לו בתקווה שיבין למה שאני מתכוון.
למרות כישלונו אמשיך שוב לנסות להסביר לו את המהלך של החפירה. "הבור לא חייב להיות גדול- אבל אתה אמור לחפור מהר יותר לתוך האדמה ולהתקדם עימו לעבר פרוסלאס. תנסה לחפור אותו גם אנכי ולא רק אופקי" אסביר לו שוב.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]"הוא כבר מצא דרך להגיב בחזרה?" אתה תוהה לעצמך ומלמל לעצמך "משהו פה קצת מוזר לי" אתה ממשיך ובוהה בלוציוס, אשר עומד שותק, בוהה לאוויר. 'הוא לא חילק לבנאט אפילו מתקפה אחת בינתיים' אתה חושב לעצמך בחשש- אבל מנער במהירות אותו "קדימה סוואבלו בואי ניפטר מהכוויות הללו בעזרת אבטחה" אתה מתחיל- וסוואבלו אכן בוהקת באור כחול בהיר- יוצרת הילה של אור בוהק סביבה- אך נראה שהיא עדיין שרופה, ומתקלחת שנייה אחרי זה.
לא נראה שהאבטחה עשתה משהו עליה.
אתה מסתכל במעט חשש, אבל במוחך עולה רעיון- "אם הם יכולים לשלב מתקפות- כך גם אנחנו! השתמשי בהדהמה, הקפי את עצמך בצל השחור הזה ותטוסי אל באנט במהירות, אבל שנייה לפני הפגיעה, הטעיני בגופך גם כנף ברזל וכך תפגעי בו חזיתית" אתה מורה לה בנחישות.
סוואבלו מהנהנת ברצינות בראשה ולהבה שחור מתחילה להיווצר סביבה, היא אוגרת את הצללים מסביב והיא טסה במהירות לאברו של באנט, אשר עומד במקום זקוף- מוכן למתקפה.
אבל לפתע, כנפיה של סוואבלו מתחילות לזהור באור כסוף ומטאלי, והן מתארכות ומתחדדות במהירות- ואילו הצללים שצברה סביב גופה, מתחילים להתערבל סביב הכנפיים החדות ויוצרות מערבולות של צל שחורה- סגולה- כסופה, ויחד עם זה תוקפת בעצמה אדירה את באנט, אשר מנסה להגן על עצמו בעזרת שתי ידיו.
עצמת המתקפה יוצרת פיצוץ אדיר בזירה ועשן כבר מכסה את הכל. לאחר כמה רגעים, העשן מתפזר, אבל לתדהמך, באנט עדיין עומד יציב מול סוואבלו- אבן אין ספק שהמתקפה פגעה בו קשות, אך לא מספיק.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512388][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]"הוא כבר מצא דרך להגיב בחזרה?" אתה תוהה לעצמך ומלמל לעצמך "משהו פה קצת מוזר לי" אתה ממשיך ובוהה בלוציוס, אשר עומד שותק, בוהה לאוויר. 'הוא לא חילק לבנאט אפילו מתקפה אחת בינתיים' אתה חושב לעצמך בחשש- אבל מנער במהירות אותו "קדימה סוואבלו בואי ניפטר מהכוויות הללו בעזרת אבטחה" אתה מתחיל- וסוואבלו אכן בוהקת באור כחול בהיר- יוצרת הילה של אור בוהק סביבה- אך נראה שהיא עדיין שרופה, ומתקלחת שנייה אחרי זה.
לא נראה שהאבטחה עשתה משהו עליה.
אתה מסתכל במעט חשש, אבל במוחך עולה רעיון- "אם הם יכולים לשלב מתקפות- כך גם אנחנו! השתמשי בהדהמה, הקפי את עצמך בצל השחור הזה ותטוסי אל באנט במהירות, אבל שנייה לפני הפגיעה, הטעיני בגופך גם כנף ברזל וכך תפגעי בו חזיתית" אתה מורה לה בנחישות.
סוואבלו מהנהנת ברצינות בראשה ולהבה שחור מתחילה להיווצר סביבה, היא אוגרת את הצללים מסביב והיא טסה במהירות לאברו של באנט, אשר עומד במקום זקוף- מוכן למתקפה.
אבל לפתע, כנפיה של סוואבלו מתחילות לזהור באור כסוף ומטאלי, והן מתארכות ומתחדדות במהירות- ואילו הצללים שצברה סביב גופה, מתחילים להתערבל סביב הכנפיים החדות ויוצרות מערבולות של צל שחורה- סגולה- כסופה, ויחד עם זה תוקפת בעצמה אדירה את באנט, אשר מנסה להגן על עצמו בעזרת שתי ידיו.
עצמת המתקפה יוצרת פיצוץ אדיר בזירה ועשן כבר מכסה את הכל. לאחר כמה רגעים, העשן מתפזר, אבל לתדהמך, באנט עדיין עומד יציב מול סוואבלו- אבן אין ספק שהמתקפה פגעה בו קשות, אך לא מספיק.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
"פףףף..." אפלוט כשאראה שבאנט עומד נגדי איתן אחרי כל זה 'ווהוהו... ברנש קשוח' אחשוב תוך ניגוב טיפת זיעה לחוצה הנוזלת לה ממצחי.
אחשוב מעט תוך שאני מביט בלוציוס ותוהה באיזה רמת אימון גבוהה הוא, שהוא עומד מולי בגבורה בקרב ונראה כי לא מניד עפעף ובקושי מתדרך את הפוקימון שלו, "מה הסוד שלך..." אמלמל בשקט, מרוכז בו.
אך אניח לזה לבנתיים ואתרכז בפוקימונית שלי "קדימה אמיצה שלי, בואי נציג להם משהו מסובך, את מסוגלת" ואחייך אליה להראות לה שהכל רגוע ואנחנו בזה יחד. אתדרך אותה תחילה לפזר שוב ערפל ובתוכו לבצע את תנועות ריקוד הדרקון ולהתחזק אף יותר!
לאחר מכן אבקש ממנה להשתמש בשירה על-מנת להרדים את באנט ואקווה מאוד שזה יצליח ויפנה לי אמצעי לתקיפה בעוד ב'מריטה'.

[COLOR=#9966ff][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
הינה הינה הוא ילמד... חחח...
~~~~
אתה משתנק ונחנק כשאתה פשוט לא מאמין שזה קורה לך, פלריאון התמים מנסה להסתתר ולהסתוות כשהוא פשוטט עולה באש בתוך גומה גדולה, אך רחוקה מאוד מפיר חפירה אמיתי.
אתה מכה את עצמך במצח ושואל את עצמך בתסכול 'למה זה קורה לי... איך כל המיוחדים עליי' ומביט השמיימה, אולי לקבל תשובה לכך. אינך מוותר ומחליט שמהקליפות? תכין ריבה!
וכך אתה עושה כשפלריאון מרכז אנרגיה בפיו וקריאה קטנה אך מתמשכת מפזר מלמטה מטחים כבדים של כדוריות גחלת רותחות, כמו מן הר-געש מאולתר... נד צוחק ומחייך וקורא בבידור "גאוני רובי, חחח אתה האיש" וזה בהחלט מרים לך.
כמה מהכפילות נעלמות אך האמיתית אינה נפגעת, בעוד אתה מנסה להורות היטב וללמד את פלריאון חפירה שוב, פרוסלאס ולוציוס מצבעים מהלך מעניין.
"אלייזה את רואה אותי? אנצח גם אותו" הוא ממלמל כסערורי ומביט מעל לכתפו אל לא חלום ומבטו נראה... מאוהב משום מה.
פרוסלאס יוצרת כדור-צל אמתני ושולחת אותו היישר אל פלריאון למטה, שמיישם את ההוראות שלך במרץ וכבר מתחיל ליצור פיר חפירה אמיתי, ולפתע הרוח היריבה מוספיה שימוש במתקפת 'רוח רעה' ([/FONT][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Fantina_Drifblim_Ominous_Wind_2.png"][COLOR=#00ff00][FONT=times new roman][I][B]Ominous Wind[/B][/I][/FONT][/COLOR][/URL][COLOR=#9966ff][FONT=times new roman]) עיניה מבריקות באור כחול חזק וקורן, היא מצליבה ידה בתנופה לאחור ומנפנפת היטב בידיה המשרוולות, דמויות הכנפים ויוצרת משבי רוח סגלגלים ומרושעים שמתדלקים את כדור הצל לפתע בהמון כוח ומהירות, הוא גדל ומגביר את המהירות אל גבו של פלריאון שעל האדמה!
אתה מזהיר אותו בצעקה רמה והוא מספיק ברפלקסים חדים ובזכות כמה שימושים קודמים בהסתעות להבה? להיות מספיק מהיר ולהתחמק כמעט בשלמות, אך נפגע טיפונת ברגלו האחורית.
פלריאון מתקדם היטב עם החפירה, אתה רואה זאת כשאתה מביט בבור החדש, מסורבל מעט אך נראה עמוק ונכון הפעם...
והינה פרוסלאס מכינה עוד מהלומה כזאת![/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512391]
[COLOR=#9966ff][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
הינה הינה הוא ילמד... חחח...
~~~~
אתה משתנק ונחנק כשאתה פשוט לא מאמין שזה קורה לך, פלריאון התמים מנסה להסתתר ולהסתוות כשהוא פשוטט עולה באש בתוך גומה גדולה, אך רחוקה מאוד מפיר חפירה אמיתי.
אתה מכה את עצמך במצח ושואל את עצמך בתסכול 'למה זה קורה לי... איך כל המיוחדים עליי' ומביט השמיימה, אולי לקבל תשובה לכך. אינך מוותר ומחליט שמהקליפות? תכין ריבה!
וכך אתה עושה כשפלריאון מרכז אנרגיה בפיו וקריאה קטנה אך מתמשכת מפזר מלמטה מטחים כבדים של כדוריות גחלת רותחות, כמו מן הר-געש מאולתר... נד צוחק ומחייך וקורא בבידור "גאוני רובי, חחח אתה האיש" וזה בהחלט מרים לך.
כמה מהכפילות נעלמות אך האמיתית אינה נפגעת, בעוד אתה מנסה להורות היטב וללמד את פלריאון חפירה שוב, פרוסלאס ולוציוס מצבעים מהלך מעניין.
"אלייזה את רואה אותי? אנצח גם אותו" הוא ממלמל כסערורי ומביט מעל לכתפו אל לא חלום ומבטו נראה... מאוהב משום מה.
פרוסלאס יוצרת כדור-צל אמתני ושולחת אותו היישר אל פלריאון למטה, שמיישם את ההוראות שלך במרץ וכבר מתחיל ליצור פיר חפירה אמיתי, ולפתע הרוח היריבה מוספיה שימוש במתקפת 'רוח רעה' ([/FONT][/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Fantina_Drifblim_Ominous_Wind_2.png"][COLOR=#00ff00][FONT=times new roman][I][B]Ominous Wind[/B][/I][/FONT][/COLOR][/URL][COLOR=#9966ff][FONT=times new roman]) עיניה מבריקות באור כחול חזק וקורן, היא מצליבה ידה בתנופה לאחור ומנפנפת היטב בידיה המשרוולות, דמויות הכנפים ויוצרת משבי רוח סגלגלים ומרושעים שמתדלקים את כדור הצל לפתע בהמון כוח ומהירות, הוא גדל ומגביר את המהירות אל גבו של פלריאון שעל האדמה!
אתה מזהיר אותו בצעקה רמה והוא מספיק ברפלקסים חדים ובזכות כמה שימושים קודמים בהסתעות להבה? להיות מספיק מהיר ולהתחמק כמעט בשלמות, אך נפגע טיפונת ברגלו האחורית.
פלריאון מתקדם היטב עם החפירה, אתה רואה זאת כשאתה מביט בבור החדש, מסורבל מעט אך נראה עמוק ונכון הפעם...
והינה פרוסלאס מכינה עוד מהלומה כזאת![/FONT][/COLOR][/QUOTE]\


"שיט שיט שיט" אמלמל לעצמי בלחץ ואנסה לחשוב על דרך לעצור אותם. "פלריאון אני רוצה שתדליק את עצמך כמו בהסתערות הלהבה- אבל אל תזוז לשום מקום, ורק תחזק את הלהבות היוקדות חזק יותר ויותר- תיצור סביבך סוג של חומת הגנה מאש חיה" אורה לו במהירות. "תחזק את הלהבות כמה שתוכל- אבל תכונן בכל זאת לפגיעה ממנה" אמשיך להסביר לו ובאותה נשימה "ברגע שיש פיצוץ- המשך עם החפירה שלך- זאת הדרך היחידה שנוכל גם להתחמק ממנה וגם לפגוע בה. קדימה פלריאון אני מאמין בך"



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]מתעלם ממה שקרה בכל מהלך הקרב, אתה מחליט לעשות דף חדש במוחך וממשיך כאילו כלום לא קרה. "מה הקטע שלך?" אתה מלמל לעצמך, אבל מוחה במהירות את הזיעה מהפנים שלך, ומחליט להתרכז לחלוטין בקרב.
"קדימה אמיצה שלי השתמשי שוב בערפל ואז ריקוד דרקון" אתה מורה לסוואבלו שלך אשר לשבריר שנייה, מתלקחת בפתאומיות- ונראה שהיא סובלת מהכוויות.
אף על פי זה, היא מנערת שוב את כנפייה במהירות, מפזרת מסך כבד של ערפל על הזירה, ובזמן שהיא מסתתרת בתוך הערפל, באנט של לוציוס, מנסה לאתר את יריבתו מתוך העשן המתערפל לכל עבר.
לפתע- מתוך הערפל, צליל נוגע ויפהפה מתחיל להישמע בקבר הענקי שאתם עומדים בו- שיר ערש- ומתוך הערפל, הצליל נשמע חזק יותר ויותר, תווי מוזיקה מופיעים בכל עבר- ובשניות אתה מבחין, שבנאט נרדם מהצליל הנוגה של סוואבלו.
"או אלייזה" לפתע אומר לוציוס "האין זה השיר לו הייתי שר לך באותם הימים?" מדבר לתקרה ופורס את ידיו אל-על ומתחיל להטיל את ראשו בעדינות, כמו מין ריקוד מוזר ומלחיץ. "כן זה השיר שלנו אהובתי" הוא ממשיך- מתעלם לחלוטין מהקרב.
אתה מציץ לעברה של ג'ניפר, אשר מכסה את פיה בידייה, ונראה שדמעה בודדת זולגת על לחייה.
'מה לכל הרוחות קורה פה?' אתה חושב לעצמך ומחזיק את ראשך בחצי תסכול 'כאלה מוזרים כולם' אתה ממשיך, מגלגל את עינייך למעלה וממשיך "סוואבלו מהר מריטה!" אתה קורה, משלי להתייחס כלל לסובבים אותך.
זה אתה וסוואבלו נגד באנט. והמאמן המטורלל שלו.
'זאת לא תוכנית ראלטי שצריך סיפור עצוב. זה קרב מכון רשמי! קדימה!' אתה חושב לעצמך בהצדקה בזמן שסוואבלו פוגעת חזיתית בבאנט הישן עמוקות.[/FONT][/COLOR]

‏[QUOTE=Ritsuka kun;1512394][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
‏[/B]מתעלם ממה שקרה בכל מהלך הקרב, אתה מחליט לעשות דף חדש במוחך וממשיך כאילו כלום לא קרה. "מה הקטע שלך?" אתה מלמל לעצמך, אבל מוחה במהירות את הזיעה מהפנים שלך, ומחליט להתרכז לחלוטין בקרב.
"קדימה אמיצה שלי השתמשי שוב בערפל ואז ריקוד דרקון" אתה מורה לסוואבלו שלך אשר לשבריר שנייה, מתלקחת בפתאומיות- ונראה שהיא סובלת מהכוויות.
אף על פי זה, היא מנערת שוב את כנפייה במהירות, מפזרת מסך כבד של ערפל על הזירה, ובזמן שהיא מסתתרת בתוך הערפל, באנט של לוציוס, מנסה לאתר את יריבתו מתוך העשן המתערפל לכל עבר.
לפתע- מתוך הערפל, צליל נוגע ויפהפה מתחיל להישמע בקבר הענקי שאתם עומדים בו- שיר ערש- ומתוך הערפל, הצליל נשמע חזק יותר ויותר, תווי מוזיקה מופיעים בכל עבר- ובשניות אתה מבחין, שבנאט נרדם מהצליל הנוגה של סוואבלו.
"או אלייזה" לפתע אומר לוציוס "האין זה השיר לו הייתי שר לך באותם הימים?" מדבר לתקרה ופורס את ידיו אל-על ומתחיל להטיל את ראשו בעדינות, כמו מין ריקוד מוזר ומלחיץ. "כן זה השיר שלנו אהובתי" הוא ממשיך- מתעלם לחלוטין מהקרב.
אתה מציץ לעברה של ג'ניפר, אשר מכסה את פיה בידייה, ונראה שדמעה בודדת זולגת על לחייה.
'מה לכל הרוחות קורה פה?' אתה חושב לעצמך ומחזיק את ראשך בחצי תסכול 'כאלה מוזרים כולם' אתה ממשיך, מגלגל את עינייך למעלה וממשיך "סוואבלו מהר מריטה!" אתה קורה, משלי להתייחס כלל לסובבים אותך.
זה אתה וסוואבלו נגד באנט. והמאמן המטורלל שלו.
'זאת לא תוכנית ראלטי שצריך סיפור עצוב. זה קרב מכון רשמי! קדימה!' אתה חושב לעצמך בהצדקה בזמן שסוואבלו פוגעת חזיתית בבאנט הישן עמוקות.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אפרוס על פני חיוך קטן, אותו אעניק גם לסוואבלו בשקט מבלי לשדר החוצה את הביטחון שחוזר אליי.
״סוואבלו, זו ההזדמנות שלנו, ריקוד דרקון אחד אחרון. חזקי פעם נוספת את כוחך ומהירותך! וצאי בכל הכוח אל באנט, השתמשי בכנף ברזל ובחבטה עילית שכזאת והניפי אותו מעלה״ אדריך מפורטות.
במידה והחלק הראשון יצליח אקווה לנצח ואפקוד ״עופי מעלה אחריו וסיימי את זה כשהוא באוויר עם קול פורקן מטווח אפסי״.
ואתבונן במתרחש, מתוח כקפיץ...


‏[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
אתה בוער מלחץ, מנסה לחשוב על דרך לסייע לפוקימון שלך. חופר במוחך לשלוף רעיון כשהינה הוא מגיע.
״פלריאון אני רוצה שתשתמש בהסתערות להבה!״ אתה פוקד תחילה והוא בנהמה רמה מפיץ חום, פרוותו מתלקחת והינה בניצוץ בוהק הוא מתחיל להתעטף בלהבות.
כבר דרוך להתחמק, אך הפעם בקשתך היא לעמוד אל מול המתקפה של פרוסלאס הדוהרת אליו, ממשיכה לנפח את כדור הצל עם ׳רוח הרעה׳.
הינך מדריך ומסביר לפלריאון כיצד לבצע והוא מהנהן בצייתנות, נוהם ומגרגר בפרצוף מעט כעוס אך חדור מטרה!
האש היוקדת סביבו מתגברת ואף מתלקדת והוא משתמש בה כחומת הגנה של אש כנגד המתקפה האפלה של של פרוסלאס המרוצה עם חיוך מסמיר שיער.
פוקימונך מתקשה כנגד כדור צללים גדול והרסני כזה, ההתנגשות בין השתיים נראת כמו מאבק עיקש...
ולפתע, פלריאון תופס תעוזה יורה בנוסף מטח קצר של גחלת שיחד עם שלל הבערה סביב מנתץ את כדור הצל הגדול ויוצר הבזק כתום חזק ואחריו קול-פיצוץ אדיר מלא עצמה ועשן סמיך מתפזרים בכל המקום!
גיליתם בדבר הזדמנות רצינית ואתם ממשיכים בלמידת החפירה, אתה מלא תקוות, מדריך אותו ופשוט מצפה שיצליח כי אינך רואה את ידידך מבעד לעשן המחניק!
והינה כשהכל מתפזר לאחר דקות ארוכות, פרוסלאס נותרה לגלות כי יריבה האדמוני נעלם.
היא סורקת סביב, חולשת את הזירה היטב ולבסוף מותשת ומיואשת מחיפוש.
אתה מאושר עד הגג, לתור סביב את פלריאון ולא למצוא אותו על פני הזירה כלל וכלל!
״צא חבר קדימה״ אתה קורא לו בביטחון והוא פורץ מעלה עם הסתערות הלהבה של מוקדם, פואר פתח הישר מאחוריה, ומכה בה בעצמה גדולה, במהירות שיא!
היא נהלמת קשות ונזרקת לפנים, על פניה, ונחבטת כהוגן. קשה לה להתאושש.
היא מתנשמת בכבדות כשלוציוס קורא ״רוח קפואה״‏[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512403]‏
[COLOR=#9999cc][FONT=times new roman][B]רובי:[/B]
אתה בוער מלחץ, מנסה לחשוב על דרך לסייע לפוקימון שלך. חופר במוחך לשלוף רעיון כשהינה הוא מגיע.
״פלריאון אני רוצה שתשתמש בהסתערות להבה!״ אתה פוקד תחילה והוא בנהמה רמה מפיץ חום, פרוותו מתלקחת והינה בניצוץ בוהק הוא מתחיל להתעטף בלהבות.
כבר דרוך להתחמק, אך הפעם בקשתך היא לעמוד אל מול המתקפה של פרוסלאס הדוהרת אליו, ממשיכה לנפח את כדור הצל עם ׳רוח הרעה׳.
הינך מדריך ומסביר לפלריאון כיצד לבצע והוא מהנהן בצייתנות, נוהם ומגרגר בפרצוף מעט כעוס אך חדור מטרה!
האש היוקדת סביבו מתגברת ואף מתלקדת והוא משתמש בה כחומת הגנה של אש כנגד המתקפה האפלה של של פרוסלאס המרוצה עם חיוך מסמיר שיער.
פוקימונך מתקשה כנגד כדור צללים גדול והרסני כזה, ההתנגשות בין השתיים נראת כמו מאבק עיקש...
ולפתע, פלריאון תופס תעוזה יורה בנוסף מטח קצר של גחלת שיחד עם שלל הבערה סביב מנתץ את כדור הצל הגדול ויוצר הבזק כתום חזק ואחריו קול-פיצוץ אדיר מלא עצמה ועשן סמיך מתפזרים בכל המקום!
גיליתם בדבר הזדמנות רצינית ואתם ממשיכים בלמידת החפירה, אתה מלא תקוות, מדריך אותו ופשוט מצפה שיצליח כי אינך רואה את ידידך מבעד לעשן המחניק!
והינה כשהכל מתפזר לאחר דקות ארוכות, פרוסלאס נותרה לגלות כי יריבה האדמוני נעלם.
היא סורקת סביב, חולשת את הזירה היטב ולבסוף מותשת ומיואשת מחיפוש.
אתה מאושר עד הגג, לתור סביב את פלריאון ולא למצוא אותו על פני הזירה כלל וכלל!
״צא חבר קדימה״ אתה קורא לו בביטחון והוא פורץ מעלה עם הסתערות הלהבה של מוקדם, פואר פתח הישר מאחוריה, ומכה בה בעצמה גדולה, במהירות שיא!
היא נהלמת קשות ונזרקת לפנים, על פניה, ונחבטת כהוגן. קשה לה להתאושש.
היא מתנשמת בכבדות כשלוציוס קורא ״רוח קפואה״‏[/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"לא לוותר הפשר את הרוח הקפואה בעזרת הסתערות להבה ונגח בך הכי חזק שיש לך" אורה לו במהירות, לפחות את עודד אשר למד את מתקפת החפירה, אשר תיהיה יעילה מאוד בהמשך.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]תוכניתך עובדת אפילו מעל המצופה. סוואבלו מתחילה לזהור באור סגלגל בהיר, ומתחילה לבצע ריקוד מהיר ועתיק למראה, בו היא מניפה את כנפיה באיטיות תחילה מצד לצד, ובהמשך את שאר גופה רוטט אף הוא, ואז במהירות אדירה, שאפילו מפתיעה אותך- שאתה אפילו לא מבחין בה עפה, היא מטיחה את באנט בחוזקה על תקרת הזירה, בה הוא מתרסק בעצמה, וההלם על פניו מפתיעים גם אותך.
לא נראה שאף אחד מכם לא ציפה למהירות המסחררת אשר סוואבלו טסה. אפילו כנפייה בקושי זזות, אבל היא מצליחה פעם נוספת לפגוע בבאנט בעזרת צווחה מחרישת אוזניים- והוא נופל על האדמה מעולף.
אבל אף על זה, גם סוואבלו נראית מותשת וגם הכוויות וגם הקללה אשר הטיל באנט עליה מראים את אותותיהם.
"באנט לא יכול להילחם" מכריז השופט ממקומו. "המנצחת היא סוואבלו" ממשיך ומרים דגל ירוק לכיוונכם.
לוציוס לא מהסס לשנייה, מחזיר את באנט לכדור ומשחרר במקומו פוקימונית לבנה, המזכירה לך גיישה יפנית [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/478.png[/IMG] [/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512405][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]תוכניתך עובדת אפילו מעל המצופה. סוואבלו מתחילה לזהור באור סגלגל בהיר, ומתחילה לבצע ריקוד מהיר ועתיק למראה, בו היא מניפה את כנפיה באיטיות תחילה מצד לצד, ובהמשך את שאר גופה רוטט אף הוא, ואז במהירות אדירה, שאפילו מפתיעה אותך- שאתה אפילו לא מבחין בה עפה, היא מטיחה את באנט בחוזקה על תקרת הזירה, בה הוא מתרסק בעצמה, וההלם על פניו מפתיעים גם אותך.
לא נראה שאף אחד מכם לא ציפה למהירות המסחררת אשר סוואבלו טסה. אפילו כנפייה בקושי זזות, אבל היא מצליחה פעם נוספת לפגוע בבאנט בעזרת צווחה מחרישת אוזניים- והוא נופל על האדמה מעולף.
אבל אף על זה, גם סוואבלו נראית מותשת וגם הכוויות וגם הקללה אשר הטיל באנט עליה מראים את אותותיהם.
"באנט לא יכול להילחם" מכריז השופט ממקומו. "המנצחת היא סוואבלו" ממשיך ומרים דגל ירוק לכיוונכם.
לוציוס לא מהסס לשנייה, מחזיר את באנט לכדור ומשחרר במקומו פוקימונית לבנה, המזכירה לך גיישה יפנית [IMG]https://serebii.net/blackwhite/pokemon/478.png[/IMG] [/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אחייך לעברה חיוך גדול ואצהל בקולי-קולות ״איזו חזקה, כל הכבוד סוואבלו, היית מעולה״ ואושיט יד אחת בצורה שבה תוכל לרגע להתיישב על זרועי ובשניה אלטף ואפרע קלות את נוצותיה בליטופים עדינים שהיא אוהבת.
אלחש לה ״נו, יש בך כוח לעוד טיפה? נראה גם לה!״ ואביט יחד איתה בפרוסלאס בפנים להוטות ומוכנות.
׳זה רק עניין של זמן עד שהשפעת המהלכים של באנט תכריע...׳ אהרהר בדאגה, ועם זאת ׳בזמן שנותר היא מסוגלת להרבה, אולי גם לנצח!׳
ואז אפקוד עליה להשתמש במהירות הגדולה שצברה ולפזז מעגלית נוצות בריקוד נוצות סביבה. ״החלישי את הגנותיה...״ וברגע שאחר-כך אכריז ״תקפי שוב בתשלובת של תדהמה וכנף ברזל״


‏[COLOR=#9966cc][B][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/B][FONT=times new roman]
״לא לוותר פלריאון!״ אתה מפציר בו תחילה, ידכם על העליונה ואין בכוונתך להירתע מפרוסלאס עוד. משב רוחות קפוא מתפתל לעבר פלריאון, ממש אפשר לראות את אדי הקרח מותירים על הקרקע שביבי-קפור כתוצאה מהלחות הגבוהה שמתחת לאדמה.
אתה מתדרך את חברך שממשיך לבעור (לנסות לפחות) והקור התוקף אותו חזק ונוקשה, מסמר שיער וההתלקחות החמימה סביבו כמו דועכת.
פלריאון אינו נראה נהנה כלכך, ציפורניו נעוצות בקרקע כשהוא מנסה להתנגד למשב הקר שפוגע בגופו ואט-אט מכבה את האש שסביבו. ״לא לוותר פלרי, נסה להתחמם בכל כוחך והתנגד להתקפה שלה״ הינך מבקש אותו.
כך הוא פועל ומנסה לבעור ולהתחמם ככל יכולתו, משניה לשניה מצבו משתפר והוא חל בדהירה אל השדה הלבנה.
״איתנות פרוסלאס, הקפיאי אותו עד מוות, שירגיש כמה קר לי, כמה קפואה נשמתנו מאז המקרה ההוא... פרוסלאס, בשביל אלייזה!״ במפיתע פורק לוציוס בקולו העמוק. ועיניו מטילות אימה רבה. ואתה נותר המום מכך שהוא בכלל הוציא משפט כה ארוך.
פרוסלאס עושה חסד עם בקשת מאמנה ומגבירה את הרוח, מנופפת בפרעות ונתונת כל מה שיש לה, פוערת את פיה ומנופפת בטלפיה. ועם כל מהירותו המתפרצת של פלריאון הוא מאט. אתה תומך בו ומעודד אותו במילים חמות מלא בתקווה כי יצליח.
והינה הקטנצ׳יק מבריק בהוספת מטחי גחלת ארוכים, ומצליח להתמודד עם הקושי, עוד ועוד ועוד... עד לפגיעה!
פרוסלאס ניתזת לאחור בלהבות, מתעופפת לאחור ומתסקת חבולה וחרוכה, לא יכלה לשאת עוד בלהבותיו של הפוקימונך. ״פרוסלאס אינה יכולה להילחם, המנצח בקרב הוא פלריאון״ מכריז השופט.
לוציוס מרקין ראשו נושם עמוק ואז ״היי אהובה שלי, זה לא קרה זמן רב, אך אני מבקש את ראשותך להשתמש בפוקימון שהותרת לי לשמור לך, מושא אהבתינו״ שוב פעם לוציוס ממלמל ומפתיע אותך שהוא חודל משתיקתו. מדבר לאהבתו הנערצת.
הוא זורק פוקדור אחרון לזירה ומוסיף ״בהחלט הפתעת ילד, אבל עכשיו נסיים את זה״ תוך שצורת הפוקימון שמופיע מתגבשת ומופי[/FONT][/COLOR][COLOR=#9966cc][FONT=times new roman]ע סאבליי[/FONT][/COLOR][COLOR=#9966cc][FONT=times new roman][IMG]https://www.serebii.net/blackwhite/pokemon/302.png[/IMG][/FONT][/COLOR][COLOR=#9966cc][FONT=times new roman], הוא ולא אחר.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512406]
‏[COLOR=#9966cc][B][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/B][FONT=times new roman]
״לא לוותר פלריאון!״ אתה מפציר בו תחילה, ידכם על העליונה ואין בכוונתך להירתע מפרוסלאס עוד. משב רוחות קפוא מתפתל לעבר פלריאון, ממש אפשר לראות את אדי הקרח מותירים על הקרקע שביבי-קפור כתוצאה מהלחות הגבוהה שמתחת לאדמה.
אתה מתדרך את חברך שממשיך לבעור (לנסות לפחות) והקור התוקף אותו חזק ונוקשה, מסמר שיער וההתלקחות החמימה סביבו כמו דועכת.
פלריאון אינו נראה נהנה כלכך, ציפורניו נעוצות בקרקע כשהוא מנסה להתנגד למשב הקר שפוגע בגופו ואט-אט מכבה את האש שסביבו. ״לא לוותר פלרי, נסה להתחמם בכל כוחך והתנגד להתקפה שלה״ הינך מבקש אותו.
כך הוא פועל ומנסה לבעור ולהתחמם ככל יכולתו, משניה לשניה מצבו משתפר והוא חל בדהירה אל השדה הלבנה.
״איתנות פרוסלאס, הקפיאי אותו עד מוות, שירגיש כמה קר לי, כמה קפואה נשמתנו מאז המקרה ההוא... פרוסלאס, בשביל אלייזה!״ במפיתע פורק לוציוס בקולו העמוק. ועיניו מטילות אימה רבה. ואתה נותר המום מכך שהוא בכלל הוציא משפט כה ארוך.
פרוסלאס עושה חסד עם בקשת מאמנה ומגבירה את הרוח, מנופפת בפרעות ונתונת כל מה שיש לה, פוערת את פיה ומנופפת בטלפיה. ועם כל מהירותו המתפרצת של פלריאון הוא מאט. אתה תומך בו ומעודד אותו במילים חמות מלא בתקווה כי יצליח.
והינה הקטנצ׳יק מבריק בהוספת מטחי גחלת ארוכים, ומצליח להתמודד עם הקושי, עוד ועוד ועוד... עד לפגיעה!
פרוסלאס ניתזת לאחור בלהבות, מתעופפת לאחור ומתסקת חבולה וחרוכה, לא יכלה לשאת עוד בלהבותיו של הפוקימונך. ״פרוסלאס אינה יכולה להילחם, המנצח בקרב הוא פלריאון״ מכריז השופט.
לוציוס מרקין ראשו נושם עמוק ואז ״היי אהובה שלי, זה לא קרה זמן רב, אך אני מבקש את ראשותך להשתמש בפוקימון שהותרת לי לשמור לך, מושא אהבתינו״ שוב פעם לוציוס ממלמל ומפתיע אותך שהוא חודל משתיקתו. מדבר לאהבתו הנערצת.
הוא זורק פוקדור אחרון לזירה ומוסיף ״בהחלט הפתעת ילד, אבל עכשיו נסיים את זה״ תוך שצורת הפוקימון שמופיע מתגבשת ומופי[/FONT][/COLOR][COLOR=#9966cc][FONT=times new roman]ע סאבליי[/FONT][/COLOR][COLOR=#9966cc][FONT=times new roman][IMG]https://www.serebii.net/blackwhite/pokemon/302.png[/IMG][/FONT][/COLOR][COLOR=#9966cc][FONT=times new roman], הוא ולא אחר.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"אוקי פלריאון בוא נמשיך" אומר לו בגאווה "היית מעולה אבל בוא נעלה הילוך. התחל בעיני בובה ומשם סנוור את סאבליי בעזרת גחלת, שלח אותה לכל עבר וכשהוא אינו שם לב השתמש בחפירה והפתע אותו כשהוא אינו מוכן לכך" אורה לו ברצינות.
'זה הפוקימון של החברה המתה שלו? קצת מטריד שהוא שומר עליו ככה' אחשוב לעצמי 'אבל מצד שני. אם אחותי הייתה מורישה לי פוקימון שלה- הייתי גם אני משתמש בו והייתי מוקיר אותו יותר מהכל' אהרהר לעצמי, מנסה לא לרחם על לוציוס, אחרי הכל היו לו חיים קשים גם ככה.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]סוואבלו מתיישבת על זרועך,ורק עכשיו מקרוב, אתה מבין עד כמה היא פצועה ומותשת. אותות הכוויות גלויות לעין, וזה אפילו כואב לך לראות אותה ככה מיוסרת וסובלת.
"רק עוד קצת" אתה לוחש לה בחום ומלטף את ראשה הקטן.
בינתיים פרוסלס מרחפת לה בעצלתיים מצד לצד, מתמוגגת לתוך הערפל ומופיעה מחדש.
"רוח קפואה" אומר לפתע לוציוס "קדימה סוואבלו שילוב של הדהמה וכנף ברזל" אתה אומר לה ושולח אותה קדימה לעבר הקרב. סוואבלו נוסקת את כנפיה החבולות וטסה במהירות דרך הרוח המקפיאה של פרוסלס- כנפיה זוהרות באור כסוף ומטאלי וסביבן מצטברים צללים כבדים ושחורים ובתנועה מהירה, היא משספת את פרוסלאס בחוזקה- מעיפה אותה לאחור.
נראה שכל הריקודים אשר ביצעה חיזקו אותה יותר ממה שחשבת.
פרוסלאס נעמדת שוב ופורסת את ידייה לצדדים וסופת קרח משתוללת, גורמת אף לך להצטמרר מהקור העז- ועצמת הרוח מקפיאה במקום את סוואבלו, רק על מנת לחוסל בעזרת רסיס קרח ענקיים המתנפצים עליה בכוח רב.[/FONT][/COLOR]

‏[QUOTE=Ritsuka kun;1512415][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
‏[/B]סוואבלו מתיישבת על זרועך,ורק עכשיו מקרוב, אתה מבין עד כמה היא פצועה ומותשת. אותות הכוויות גלויות לעין, וזה אפילו כואב לך לראות אותה ככה מיוסרת וסובלת.
"רק עוד קצת" אתה לוחש לה בחום ומלטף את ראשה הקטן.
בינתיים פרוסלס מרחפת לה בעצלתיים מצד לצד, מתמוגגת לתוך הערפל ומופיעה מחדש.
"רוח קפואה" אומר לפתע לוציוס "קדימה סוואבלו שילוב של הדהמה וכנף ברזל" אתה אומר לה ושולח אותה קדימה לעבר הקרב. סוואבלו נוסקת את כנפיה החבולות וטסה במהירות דרך הרוח המקפיאה של פרוסלס- כנפיה זוהרות באור כסוף ומטאלי וסביבן מצטברים צללים כבדים ושחורים ובתנועה מהירה, היא משספת את פרוסלאס בחוזקה- מעיפה אותה לאחור.
נראה שכל הריקודים אשר ביצעה חיזקו אותה יותר ממה שחשבת.
פרוסלאס נעמדת שוב ופורסת את ידייה לצדדים וסופת קרח משתוללת, גורמת אף לך להצטמרר מהקור העז- ועצמת הרוח מקפיאה במקום את סוואבלו, רק על מנת לחוסל בעזרת רסיס קרח ענקיים המתנפצים עליה בכוח רב.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אביט בחמלה רבה כלפיה ואחשוב לעצמי ׳זה היה ידוע מראש, ההתקפות ההן פצעו אותה היטב׳ אחזיר את הגוזלית בתוספת תודה גדול וכנה.
׳לפחות היא פגעה בה ישירות עם שילוב בין מתקפות מתכת ורוח החזקות על אחת כמו פרוסלאס, זו בוודאי פגיעה עצמתית עבורה.
ואז אבחר בסלופוק לסיים אותו, מיד אפצח ב״סלופוק שלום לך ידידי, שחרר לעברה כמה עננים פיהוק׳ אקווה שאחד מהם אכן יספג לה ואכין לשם כך מלכודת!
במידה ולא אצליח עם הפיהוק אעכוב אחרי התחמקויותיה של הגייזה הקריפית הזו ובטיימינג נכון, כשהיא חסרת שיווי משקל, אפתיע אותה בה להביור!

‎‏[COLOR=#9966c][B][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/B][FONT=times new roman]
אינך מתרברב הפעם בניצחון, שומר על איפוק, ועם זאת לא שוכח להוכיר לפלריאון תודה גדולה והוא מסתפק בזה בצנעה, כל הרקע מאחורי אשיותו של לוציוס מעציבה אותך.
מביט בסאבליי ותומהה איזו מאמנת בחרה לעצמה פוקימון מלחיץ שכזה, היסטואציה גורמת לך להביט על עצמך מהצד והמצב שלך עם אחותך האבודה, כשרגשות מציפים אותך אתה מתחיל להבין לליבו...
ואף על-פי כן הינך משתדל שלא לרחם עליו עוד ולהתייחס אליו ברצינות וכאל אתגר, ושאין זוהי השעה להתרגש. ״קדימה פלריאון, בוא נעלה הילוך״ אתה מצהיר במבט רציני וחתום.
מדריך בפרוטרוט את פלריאון שמהנהן בהבנה ויוצא לבצע, הוא מנסה תחילה להשתמש ׳בעיניי-בובה׳ אך לוציוס אינו נופל בזה שוב ומבקש מיד את סאבליי להסתובב והוא מנתר בצ׳יק.
זה גורם לך להיסוס קל ובניעור הראש אתה וחברך ממשיכים בתכנית. החתול האדמוני יורה מטחי גחלת נרחבים לכל עבר, ובמקום אפלולי כמו זה הדבר מאוד מסנוור!
השד הקטן נראה מסוונר ומכסה מעט את פניו תוך שאף סופג כמה פגיעות קלות מן הגחלת, וברגע אחר פלריאון פונה פנימה אל האדמה ונעלם בהתחפרות לתוכה.
״אלייזה כווני אותי לניצחון יפה שלי, סאבליי רוחה מבקש שתשתמש בצוות כפול ותתחמק כך מיד״ פורץ לוציוס, מבטו מאוד נרגש ומוצף, אך גם חולני ומאיים.
סאבליי עושה כדבריו וכשפלריאון יוצא מהחור להפתיע את סאבליי שניכם המומים לגלות שמדובר כפיל, וסאבליי מעניש את טעותו עם מתקפת ציפורן צל חזק היישר בגבו של פוקימונך המסכן!
ידו זורחת בסגול בהיר וזועק וציפורניה ברמות. המכה מותירה שובל סגלגל קורן שהולך בעקבות הנפת היד המסוכנת.
״מהיר מאוד, מדוייק והמפחיד מכולם. זה הסאבליי שלו, תזהרי!״ אומר נד שהקרב עבורו הוא תעווה לעיניים.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=NivX10;1512417]‏

‎‏[COLOR=#9966c][B][FONT=times new roman]רובי:[/FONT][/B][FONT=times new roman]
אינך מתרברב הפעם בניצחון, שומר על איפוק, ועם זאת לא שוכח להוכיר לפלריאון תודה גדולה והוא מסתפק בזה בצנעה, כל הרקע מאחורי אשיותו של לוציוס מעציבה אותך.
מביט בסאבליי ותומהה איזו מאמנת בחרה לעצמה פוקימון מלחיץ שכזה, היסטואציה גורמת לך להביט על עצמך מהצד והמצב שלך עם אחותך האבודה, כשרגשות מציפים אותך אתה מתחיל להבין לליבו...
ואף על-פי כן הינך משתדל שלא לרחם עליו עוד ולהתייחס אליו ברצינות וכאל אתגר, ושאין זוהי השעה להתרגש. ״קדימה פלריאון, בוא נעלה הילוך״ אתה מצהיר במבט רציני וחתום.
מדריך בפרוטרוט את פלריאון שמהנהן בהבנה ויוצא לבצע, הוא מנסה תחילה להשתמש ׳בעיניי-בובה׳ אך לוציוס אינו נופל בזה שוב ומבקש מיד את סאבליי להסתובב והוא מנתר בצ׳יק.
זה גורם לך להיסוס קל ובניעור הראש אתה וחברך ממשיכים בתכנית. החתול האדמוני יורה מטחי גחלת נרחבים לכל עבר, ובמקום אפלולי כמו זה הדבר מאוד מסנוור!
השד הקטן נראה מסוונר ומכסה מעט את פניו תוך שאף סופג כמה פגיעות קלות מן הגחלת, וברגע אחר פלריאון פונה פנימה אל האדמה ונעלם בהתחפרות לתוכה.
״אלייזה כווני אותי לניצחון יפה שלי, סאבליי רוחה מבקש שתשתמש בצוות כפול ותתחמק כך מיד״ פורץ לוציוס, מבטו מאוד נרגש ומוצף, אך גם חולני ומאיים.
סאבליי עושה כדבריו וכשפלריאון יוצא מהחור להפתיע את סאבליי שניכם המומים לגלות שמדובר כפיל, וסאבליי מעניש את טעותו עם מתקפת ציפורן צל חזק היישר בגבו של פוקימונך המסכן!
ידו זורחת בסגול בהיר וזועק וציפורניה ברמות. המכה מותירה שובל סגלגל קורן שהולך בעקבות הנפת היד המסוכנת.
״מהיר מאוד, מדוייק והמפחיד מכולם. זה הסאבליי שלו, תזהרי!״ אומר נד שהקרב עבורו הוא תעווה לעיניים.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]


"פלריאון קדימה הסתערות להבה. השתמש בממומנט של המהירות שצברת כדי לבלבל את סאבליי כמה שיותר וכשהוא איננו מוכן הפתע אותו בעזרת גחלת ישירות עליו" אורה לו ברצינות מעט לא אופיינית "השתדל לפגוע בו מטווח אפס ככה ההשפעה תיהיה חזקה אף יותר." אמשיך להורות לו.
"תודה נד, הבנתי שהסאבליי הזה מסוכן יותר ממה שהוא נראה" אומר לנד ואציץ לעברו בחצי עין, אבל לא אתן לעצמי להיסחף יותר בקטע איתו, ואתרכז מחדש בקרב העומד מולי. 'חייב לסיים את זה כמה שיותר מהר, כי אם לא. אני חושש שהסאבליי הזה מסתיר המון כוח מתחת למסיכה שלו' אחשוב לעצמי, ולא אשקר- במעט חשש.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]אתה מחזיר את סוואבלו לכדור שלה ומודה לה בלחש לכדור שלה. 'למרות שסוואבלו נכשלה, שילוב המתקפו של רוח ומתכת עשו נזק גדול לפרוסלס אף על פי שהיא אינה מראה את סבלה- אין ספק שהיא הוחלשה ברמות' אתה חושב לעצמך בסיפוק ושוקל את המהלך הבא שלך, ובצעד מפתיע אתה משחרר את סלופוק מהכדור שלו- המסתכל באדישות לעבר פרוסלס המרחפת נגדו.
לוציוס מסתכל במבט מסוקרן לנוכח סלופוק ולראשונה במהלך הקרב- נראה מסוקרן.
"אני אשאיר את הקרב הזה לך" הוא אומר לאוויר, אפילו לא לכיוונה של פרוסלס. נראה שהוא שוב שוקע בהזיותיו על רוחה של אלייזה אהובתו.
סלופוק מביט בחומרה לעבר פרוסלס הקרה, אשר פורשת את ידיה לצדדים, ורוח שחורה מתחילה לנשוב בעצמה לכל עבר- אבל סלופוק פשוט עומד במקום ומפהק בגסות ומשמיע קול פיהוק חזק ועננה קטנה ולבנה נשלחת מפיו לעבר פרוסלס- אשר נושמת אותה לרווחה.
למרות זאת, הרוח המבשרת רעות של פרוסלס נדבקת על סלופוק, אשר סובל מעט ממנה, והוא משתעל מעט מהרוח- נראה שהיא עשתה לו מעט נזק, בכל זאת מתקפת רוח על על חושי.
פרוסלאס, אשר נראית מעט ישנונית, מרחפת לעברו של סלופוק וקצות ידיה מתחילות לצבור אור אדמדם. ונראה שהיא רוצה להחטיף לסלופוק- אבל באופן אשר מפתיע אותה ואת לוציוס, שסלופוק פותח את פיו וסילון של אש לוהטת נשלח מפיו לעברה ומעיף אותה אחורנית על אדמת הקבר.
"ידעתי שזה יעזור לכם!" קוראת בהתלהבות ג'ניפר מהקהל ומוחאת לכם כפיים בשמחה.
אתה מחייך לעברו של סלופוק, אשר מגיב בחיוך בחזרה- ואילו פרוסלאס שוכבת על האדמה ישנה עמוקות.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512419][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]אתה מחזיר את סוואבלו לכדור שלה ומודה לה בלחש לכדור שלה. 'למרות שסוואבלו נכשלה, שילוב המתקפו של רוח ומתכת עשו נזק גדול לפרוסלס אף על פי שהיא אינה מראה את סבלה- אין ספק שהיא הוחלשה ברמות' אתה חושב לעצמך בסיפוק ושוקל את המהלך הבא שלך, ובצעד מפתיע אתה משחרר את סלופוק מהכדור שלו- המסתכל באדישות לעבר פרוסלס המרחפת נגדו.
לוציוס מסתכל במבט תומהה לנוכח סלופוק ולראשונה במהלך הקרב- נראה מסוקרן.
"אני אשאיר את הקרב הזה לך" הוא אומר לאוויר, אפילו לא לכיוונה של פרוסלס. נראה שהוא שוב שוקע בהזיותיו על רוחה של אלייזה אהובתו.
סלופוק מביט בחומרה לעבר פרוסלס הקרה, אשר פורשת את ידיה לצדדים, ורוח שחורה מתחילה לנשוב בעצמה לכל עבר- אבל סלופוק פשוט עומד במקום ומפהק בגסות ומשמיע קול פיהוק חזק ועננה קטנה ולבנה נשלחת מפיו לעבר פרוסלס- אשר נושמת אותה לרווחה.
למרות זאת, הרוח המבשרת רעות של פרוסלס נדבקת על סלופוק, אשר סובל מעט ממנה, והוא משתעל מעט מהרוח- נראה שהיא עשתה לו מעט נזק, בכל זאת מתקפת רוח על על חושי.
פרוסלאס, אשר נראית מעט ישנונית, מרחפת לעברו של סלופוק וקצות ידיה מתחילות לצבור אור אדמדם. ונראה שהיא רוצה להחטיף לסלופוק- אבל באופן אשר מפתיע אותה ואת לוציוס, שסלופוק פותח את פיו וסילון של אש לוהטת נשלח מפיו לעברה ומעיף אותה אחורנית על אדמת הקבר.
"ידעתי שזה יעזור לכם!" קוראת בהתלהבות ג'ניפר מהקהל ומוחאת לכם כפיים בשמחה.
אתה מחייך לעברו של סלופוק, אשר מגיב בחיוך בחזרה- ואילו פרוסלאס שוכבת על האדמה ישנה עמוקות.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אופתע מעט לטובה ואתלהב "שיוא סלופוק אתה גדול!" ואצחקק לי קצת, מהרהר בראשי 'ידעתי שאתה מיוחד עוד כשראיתי אותך, הפתעת את כולם, וגם אותי' ואמשיך מתבונן בפוקימון שלי.
לאחר מכן אתעשט בכדי לא לאבד את זמן השינה של הגברת שמולי ואנסה את הדבר הבא "סלופוק שלח גבוה למעלה פעימת מים, נסה לטעון אותה כמה שניות יותר שתיהיה גדולה מן הרגיל, לאחר מכן ירת אותה למעלה בזווית, שתיפול על פרוסלאס כמו מטאור!"
אחשב תוך כדי במוחי 'מים צוברים משקל כשהם נופלים מגובה רב, כמו מפל. אולי כדור הפעימה יהיה מאסיבי יותר בתוספת משקל הנחיתה' כשאני מחכך בסנטרי, מוסיף לבשל דבר מה.
לאחר מכן אוסיף "יחד עם המים שנשפכו, השתמש באקדח מים והצף ביעילות את הזירה, עד קבלת אדמה בוצית!" ואסיים בחיוך זומם 'תכף תראה מה אני מתכנן...' לוציוס נעול בין עיניי.

[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]רובי:[/B][/U]
הינך נדהם מהצורה שבה סאבליי מגיב לפלריאון שלך, על-אף כל המהירות הגבוהה שצבר, מנסה להישאר קר רוח ומורה לפלריאון שלך מה לעשות. פליראון שוב פולט כהצתה את הילת הבערה החמה סביבו וטס במהירות עצומה לשלל כיוונים בזירה, בדיוק כפי שהסברת לו, כשאשר סאבליי עומד כפוף במרכז עוקב עד כמה שיכול אחרי הארי האדמדם שלך.
המהירות פשוט עצומה, מותיר שובלי תזוזה לבנים-כתומים מאחורי ואתה וכולם פשוט מסתחררים מהמהירות הכבירה שצבר פלריאון.
אתה מודה לנד בעוד חברך מהטל ביריב בתזוזתיו, סאבליי עוקב בהדיקות ולרגע כשאתה מרגיש שזה הזמן אתה מרים צעקה רמה לאוויר "גחלת עכשיו!" ופליראון שולח מטח רותח של כדוריות אש קטנות הנורות כמו מאקדח אוטומטי!
סאבליי נפגע מכמה כדוריות בודדות בדיוק כשאז יהלומי עיניו זורחים באור כחול ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Tyson_Sceptile_Detect_dodge.png"][COLOR=#00ff00][I][B]Detect[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#6666cc]) לפתע הוא מתחמק, כמו בסרט מדע בדיוני, בין הכדורים ורץ ביעילות כשידו מתעטפת בצללים והגדלה והכל כעת מעוטר בהילה דקיקה בגוון סגול-חולני ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Zoey_Glameow_Shadow_Claw.png"][COLOR=#00ff00][I][B]Shadow Claw[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#6666cc]), מניף ידו בכוח לשסף את פלריאון שנבהל אך מצליח באמצעות מהירות העצומה להתחמק.
פלריאון שלך לפקודתך יורד לקרקע, והדבר נותן לך זמן לחשוב מה לעשות...
נד מהצד אוחז את פניו בפליאה, וגם אתה בשוק ממה שהיריב הקריפי שלך ביצע כעת, מצחקק ופניו פשוט מעוררות אימה גדולה!
[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512420]
[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]רובי:[/B][/U]
הינך נדהם מהצורה שבה סאבליי מגיב לפלריאון שלך, על-אף כל המהירות הגבוהה שצבר, מנסה להישאר קר רוח ומורה לפלריאון שלך מה לעשות. פליראון שוב פולט כהצתה את הילת הבערה החמה סביבו וטס במהירות עצומה לשלל כיוונים בזירה, בדיוק כפי שהסברת לו, כשאשר סאבליי עומד כפוף במרכז עוקב עד כמה שיכול אחרי הארי האדמדם שלך.
המהירות פשוט עצומה, מותיר שובלי תזוזה לבנים-כתומים מאחורי ואתה וכולם פשוט מסתחררים מהמהירות הכבירה שצבר פלריאון.
אתה מודה לנד בעוד חברך מהטל ביריב בתזוזתיו, סאבליי עוקב בהדיקות ולרגע כשאתה מרגיש שזה הזמן אתה מרים צעקה רמה לאוויר "גחלת עכשיו!" ופליראון שולח מטח רותח של כדוריות אש קטנות הנורות כמו מאקדח אוטומטי!
סאבליי נפגע מכמה כדוריות בודדות בדיוק כשאז יהלומי עיניו זורחים באור כחול ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Tyson_Sceptile_Detect_dodge.png"][COLOR=#00ff00][I][B]Detect[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#6666cc]) לפתע הוא מתחמק, כמו בסרט מדע בדיוני, בין הכדורים ורץ ביעילות כשידו מתעטפת בצללים והגדלה והכל כעת מעוטר בהילה דקיקה בגוון סגול-חולני ([/COLOR][URL="https://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Zoey_Glameow_Shadow_Claw.png"][COLOR=#00ff00][I][B]Shadow Claw[/B][/I][/COLOR][/URL][COLOR=#6666cc]), מניף ידו בכוח לשסף את פלריאון שנבהל אך מצליח באמצעות מהירות העצומה להתחמק.
פלריאון שלך לפקודתך יורד לקרקע, והדבר נותן לך זמן לחשוב מה לעשות...
נד מהצד אוחז את פניו בפליאה, וגם אתה בשוק ממה שהיריב הקריפי שלך ביצע כעת, מצחקק ופניו פשוט מעוררות אימה גדולה!
[/COLOR][/FONT][/QUOTE]

'לכל הרוחות עם השדון המעצבן הזה' אחשוב לעצמי בזעף.
"פלריאון נסה לבלבל אותו מאיזה חור אתה הולך לצאת ואז כאשר אתה יוצא הסתער עליו בעזרת הסתערות הלהבה שלך" אורה לו במהירות ואקווה שישמע אותי מתחת לאדמה. 'אולי לקרב ראשון עוד טרם לפני שהתאמנו ביחד היה מוקדם מדי בשבילו' אחשוב לעצמי במעט חשש 'אבל מצד שני, הוא למד בקרב אחד את מתקפת החפירה ויש לנו פה התחלה של מתקפה חדשה- אז אולי הוא לומד מהר יותר ממה שחשבתי' אשקול לעצמי בראש במהירות ואחליט באותו הרגע לנסות את מזלי פעם נוספת, למרות הסיכון.
"פלריאון אני רוצה שננה משהו חדש. אורה לו לאחר שיצא מהאדמה. אני רוצה שתנסה להקשיח את זנבך- הכי חזק שאתה יכול ואז עם הזנב תחטיף לסאבליי" אסביר לו "קדימה בוא נראה מה אתהה מסוגל!" אעודד אותו בחום.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]מאושר מהצלחתו המסחררת של סלופוק שלך, אתה פולט לא בכוונה צהלת התלהבות, אך מעט ילדותית- אך זה כלל וכלל איננו משנה לך. סלופוק הצליח במשימתו ואפילו שרף בחוזקה את פרוסלאס ואף הצליח להרדימה בכזאת קלות.
אתה במהירות ממשיך בתוכניתך ומורה לסלופוק להשתמש בפעימת מים- אך להציף את הזירה ותוך כדי לפגוע עוד יותר בפרוסלס המנמנמת על האדמה הקשה- בזמן שלוציוס בוהה בתקרת האבן, מנותק כמעט לחלוטין ממהלך הקרב.
בינתיים סלופוק פותח את פיו ובועת מים כחולה וענקית נוצרת משום מקום. הבועה עצמה הולכת ותופחת וגדלה למיימדים עצומים ובשנייה שנראה שהבועה הולכת להתפוצץ פשוט, הוא משחרר אותה לאוויר לעבר התקרה הגובהה, שאת תקרתה אתה בקושי רואה. כאשר הבועה מגיעה לגובה מפחיד של כמעט 30 מטר באוויר, סלופוק יורה בנוסף עוד אקדח מים עצבני לעבר הבועה המתחילה ליפול לעבר האדמה הקשה. ולשנייה כשהבועת מים המחוזקת פוגעת בפרוסלס, נראה שכלום לא קורה. אבל שבריר שנייה לאחר מכן- גל של הדף עצמתי מטיח אפילו אותך לאחור לעבר הספסל שעליו ג'ניפר יושבת. ידך אשר הגנו על פניך יורדות ומחזה מעט מבהיל של אגם קטן נוצר באמצע הזירה. אתה מסתכל סביב במעט חשש- אם עצמה כזו של מתקפה העיפה אותך לאחור איפה סלופוק? ואיפה לוציוס?
אתה סורק במהירות את הזירה כשלפתע סלופוק מופיע מתוך המים- ולא נראה שמשהו בכלל הזיז לו- אם הוא בכלל מודע למה שקרה סביבו כרגע.
ואילו לוציוס עומד עדיין במקומו, כאשר המים מגיעים אליו עד כמעט למתחת לברכיים.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512421][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]מאושר מהצלחתו המסחררת של סלופוק שלך, אתה פולט לא בכוונה צהלת התלהבות, אך מעט ילדותית- אך זה כלל וכלל איננו משנה לך. סלופוק הצליח במשימתו ואפילו שרף בחוזקה את פרוסלאס ואף הצליח להרדימה בכזאת קלות.
אתה במהירות ממשיך בתוכניתך ומורה לסלופוק להשתמש בפעימת מים- אך להציף את הזירה ותוך כדי לפגוע עוד יותר בפרוסלס המנמנמת על האדמה הקשה- בזמן שלוציוס בוהה בתקרת האבן, מנותק כמעט לחלוטין ממהלך הקרב.
בינתיים סלופוק פותח את פיו ובועת מים כחולה וענקית נוצרת משום מקום. הבועה עצמה הולכת ותופחת וגדלה למיימדים עצומים ובשנייה שנראה שהבועה הולכת להתפוצץ פשוט, הוא משחרר אותה לאוויר לעבר התקרה הגובהה, שאת תקרתה אתה בקושי רואה. כאשר הבועה מגיעה לגובה מפחיד של כמעט 30 מטר באוויר, סלופוק יורה בנוסף עוד אקדח מים עצבני לעבר הבועה המתחילה ליפול לעבר האדמה הקשה. ולשנייה כשהבועת מים המחוזקת פוגעת בפרוסלס, נראה שכלום לא קורה. אבל שבריר שנייה לאחר מכן- גל של הדף עצמתי מטיח אפילו אותך לאחור לעבר הספסל שעליו ג'ניפר יושבת. ידך אשר הגנו על פניך יורדות ומחזה מעט מבהיל של אגם קטן נוצר באמצע הזירה. אתה מסתכל סביב במעט חשש- אם עצמה כזו של מתקפה העיפה אותך לאחור איפה סלופוק? ואיפה לוציוס?
אתה סורק במהירות את הזירה כשלפתע סלופוק מופיע מתוך המים- ולא נראה שמשהו בכלל הזיז לו- אם הוא בכלל מודע למה שקרה סביבו כרגע.
ואילו לוציוס עומד עדיין במקומו, כאשר המים מגיעים אליו עד כמעט למתחת לברכיים.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אחסיר פעימה מורב תחושת תדהמה ושיגאון למראה מה שסלופוק יצר פה, 'התכוונתי שיהפוך את הזירה לבוצית ומחליקה בשבילו מעט... לא לדמיין מה הוא יצר'.
ולא אבחל בלשתף אותו בשמחתי "שיוא סלופוק אתה מלך, גאון, עכשיו זוהי זירת מים, מעולה!" ואביט בו מאושר, מטפס טריבונה אחת מילד ג'ניפר בשביל לא להמשיך ולהיספג במים.
"עכשיו אתר את פרוסלאס, שחה אליה במהירות, והשתמש בעל-חושי. תקיף אותה והתחל לסחרר אותה במים סביבך הלוך ושוב, כמו מעגל סביבך. הקפד מידי פעם לטלטל אותה ולהוריד אותה ולהטביע אותה לסירוגין תחת המים" אסביר לו בהדיקות ובביטחון.
לא אבחל באמצעי ואחליט שאני שומר על הפוקימונים שלי, קודם כל וליפני הכל.
[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]
רובי:[/B][/U]
התנהגותו ומיומנותו של סאבליי בקרב מתחילה להעלות לך את הסעיף, אתה זועף עליו ופרצופך מעט מאדים כשאז נד פולט "היי-יו! שמור על קור רוח, זה מה שהוא מייחל שיקרה!"
אינך ציפית למצב הנ"ל אך אתה זורם עם מה שיש ומורה לפלריאון "נסה לבלבל אותו, כך שלא ינחש מאיזה חור אתה הולך לצאת ואז כאשר אתה יוצא הסתער עליו בעזרת הסתערות הלהבה שלך!" ובעוד פלריאון מתחיל לבצע ומייצר חורים באדמה כמו במשחק מחשב קדום. אתה מהרהר עם עצמך 'אולי כלכך להתחלה, טרם לפני שהתאמנו ביחד היה מוקדם מדי בשבילו' אתה דואג לחברך.
בהמשך למחשובתיך עולה כי אתה שם לב שהוא מאוד צייתן, פייטר, מהיר למידה ומחשבה, והדבר הזה מתחיל לייצר בך שלל רעיונות...
"פלריאון אני רוצה שננה משהו חדש, שוב" אתה מפתיע את כולם, גם לוציוס נראה כי שומע בחצי אוזן אחרי שכבר דקות ארוכות יושב על כיסה ומדבר 'כבוש ומאוהב' למראה עם אהובתו שבשמיים.
המהלך מתחיל ופלריאון מנסה את מה שאמרת, הוא הפך כלכך מהיר שזה מפחיד, טס בזירה מחור לחור ופוגע בסאבליי בסיבובים מבלי שכמעט מצליח לעקוב, ורק מידי פעם חומק במזל.
"פלריאון הקשב היטב חמוד" אתה מסב את צומת ליבו ותוך שהוא ממשיך וקח שומר על עצמו, אתה מבחין כי אוזניו הפלומתיות פונות אלייך והוא מסכית היטב. אתה מתחיל "פלריאון אני רוצה שננה משהו חדש. אורה לו לאחר שיצא מהאדמה. אני רוצה שתנסה להקשיח את זנבך- הכי חזק שאתה יכול ואז עם הזנב תחטיף לסאבליי"
הוא מנסה לעשות כן רק שהפעם הוא באמת לא ממש מבין, מעולה לא ניסה בכלל משהו דומה עם נזבו, וכשאר הוא מפתיע את סאבליי ומזנק עם זנבו רוקן קדימה כפטיש. סאבליי חולף בקלות ע"פ הזנב הרח והנעים של פוקימונך וסוף כל סוף, מצליח להכות אותו 'בציפורן צל' והמהולמה הזאת פוגעת בפליראון בעצמה רבה!
כשאר הוא קורא באנחת כאב ונזרק הרחק לאחור, ממרכז הזירה עד למרגלות רגלייך.[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512422][FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]
רובי:[/B][/U]
התנהגותו ומיומנותו של סאבליי בקרב מתחילה להעלות לך את הסעיף, אתה זועף עליו ופרצופך מעט מאדים כשאז נד פולט "היי-יו! שמור על קור רוח, זה מה שהוא מייחל שיקרה!"
אינך ציפית למצב הנ"ל אך אתה זורם עם מה שיש ומורה לפלריאון "נסה לבלבל אותו, כך שלא ינחש מאיזה חור אתה הולך לצאת ואז כאשר אתה יוצא הסתער עליו בעזרת הסתערות הלהבה שלך!" ובעוד פלריאון מתחיל לבצע ומייצר חורים באדמה כמו במשחק מחשב קדום. אתה מהרהר עם עצמך 'אולי כלכך להתחלה, טרם לפני שהתאמנו ביחד היה מוקדם מדי בשבילו' אתה דואג לחברך.
בהמשך למחשובתיך עולה כי אתה שם לב שהוא מאוד צייתן, פייטר, מהיר למידה ומחשבה, והדבר הזה מתחיל לייצר בך שלל רעיונות...
"פלריאון אני רוצה שננה משהו חדש, שוב" אתה מפתיע את כולם, גם לוציוס נראה כי שומע בחצי אוזן אחרי שכבר דקות ארוכות יושב על כיסה ומדבר 'כבוש ומאוהב' למראה עם אהובתו שבשמיים.
המהלך מתחיל ופלריאון מנסה את מה שאמרת, הוא הפך כלכך מהיר שזה מפחיד, טס בזירה מחור לחור ופוגע בסאבליי בסיבובים מבלי שכמעט מצליח לעקוב, ורק מידי פעם חומק במזל.
"פלריאון הקשב היטב חמוד" אתה מסב את צומת ליבו ותוך שהוא ממשיך וקח שומר על עצמו, אתה מבחין כי אוזניו הפלומתיות פונות אלייך והוא מסכית היטב. אתה מתחיל "פלריאון אני רוצה שננה משהו חדש. אורה לו לאחר שיצא מהאדמה. אני רוצה שתנסה להקשיח את זנבך- הכי חזק שאתה יכול ואז עם הזנב תחטיף לסאבליי"
הוא מנסה לעשות כן רק שהפעם הוא באמת לא ממש מבין, מעולה לא ניסה בכלל משהו דומה עם נזבו, וכשאר הוא מפתיע את סאבליי ומזנק עם זנבו רוקן קדימה כפטיש. סאבליי חולף בקלות ע"פ הזנב הרח והנעים של פוקימונך וסוף כל סוף, מצליח להכות אותו 'בציפורן צל' והמהולמה הזאת פוגעת בפליראון בעצמה רבה!
כשאר הוא קורא באנחת כאב ונזרק הרחק לאחור, ממרכז הזירה עד למרגלות רגלייך.[/COLOR][/FONT][/QUOTE]


"אוי לא פלריאון אתה בסדר?" אשאל אותו בחשש ואתכופף אליו ואלטף את ראשו. "אני יודע שהתעייפת מהקרב הזה, אבל בוא תנסה להחזיק רק עוד קצת מעמד" אלחש לו ברוך ובחיבה ואלטף אותו שוב. לאחר שאוודה שהוא מוכן לחזור לקרב אחזור לעמוד על רגליי ואסתכל בזעף על יריביי. "בא ננסה את המהלך הזה שוב פלריאון. תחשוב על ברזל ועד כמה הוא קשה ועל הכוח שהחומר אוגר בתוכו. תקשיח את הזנב שלך הכי חזק שאתה יכול ואז הצלף בסאבליי שוב הכי חזק שאתה יכול" אורה לו ברצינות, אנסה לשמור על קור רוח עד כמה שניתן. "משם עבור להסתערות להבה פעם נוספת על מנת לפגוע בו ישירות" אמשיך "בוא נראה להם עם מי יש להם עסק!" אעודד אותו בטון מעט יותר מתלהב הפעם על מנת להחדיר לו מוטיבציה להמשיך בקרב הקשה הזה.


[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]אתה עומד המון מהאגם הקטן הנוצר מהמתקפות של סלופוק ואתה מעט מופתע מהעוצמה שהפוקימון הדבילי למראה אוגר בתוכו. משתי מתקפות, פשוטות בלבד, הוא הצליח להציף לחלוטין זירה שלמה- ולא סתם להציף, המים מגיעים לך כמעט עד מעל הברך! ואתה מתחיל לתהות לעצמך מה יקרה כאשר ילמד מתקפות חזקות יותר, או אפילו יתפתח.
אתה לשבריר שנייה נסחף במחשבותייך, אבל מתאפס בשיא המהירות "סלופוק אתה מלך! הפכת את הזירה המאובקת הזאת לזירת מים! עכשיו יש לנו יתרון עצום!" אתה מעודד אותו. סלופוק מסתכל עליך מבמבטו האדיש ומחייך בחולמניות לעברך.
"עכשיו שחה במהירות לעבר פרוסלס והשתמש בעזרת העל חושי שלך לסובב אותה במים במהירות. תבלבל לה את הראש! תטביע אותה ותעיף אותה על הקירות!" אתה מורה לו בהתלהבות- ואכן סלופוק עושה כבקשתך ושוחה במהירות לעבר הפוקימונית הישנה. לשנייה לא קורא דבר, אבל אז סלופוק זוהר באור צבעוני ומהמם- וכך גם גופה של פרוסלס ובמהירות אדירה היא מתחילה להיתסובב במהירות סביב סלופוק והוא מטיח אותה בקירות המכון ומידי פעם מטביע אותה.
לפתע, פרוסלס מתעוררת וזעם עולה על פרצופה והיא מסתכלת ישירות לעבר סלופוק. היא פורסת את ידיה לצדדים ומשב של רוח קפואה נוצרת סביבה והיא מעיפה אותה במהירות לעבר סלופוק. הרוח מקפיאה את השכבה העליונה של האגם, ומעיפה לאחור את סלופוק, אך רק מעט- ולא נראה שהוא מתרגש כל כך מהקור.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512438][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]אתה עומד המון מהאגם הקטן הנוצר מהמתקפות של סלופוק ואתה מעט מופתע מהעוצמה שהפוקימון הדבילי למראה אוגר בתוכו. משתי מתקפות, פשוטות בלבד, הוא הצליח להציף לחלוטין זירה שלמה- ולא סתם להציף, המים מגיעים לך כמעט עד מעל הברך! ואתה מתחיל לתהות לעצמך מה יקרה כאשר ילמד מתקפות חזקות יותר, או אפילו יתפתח.
אתה לשבריר שנייה נסחף במחשבותייך, אבל מתאפס בשיא המהירות "סלופוק אתה מלך! הפכת את הזירה המאובקת הזאת לזירת מים! עכשיו יש לנו יתרון עצום!" אתה מעודד אותו. סלופוק מסתכל עליך מבמבטו האדיש ומחייך בחולמניות לעברך.
"עכשיו שחה במהירות לעבר פרוסלס והשתמש בעזרת העל חושי שלך לסובב אותה במים במהירות. תבלבל לה את הראש! תטביע אותה ותעיף אותה על הקירות!" אתה מורה לו בהתלהבות- ואכן סלופוק עושה כבקשתך ושוחה במהירות לעבר הפוקימונית הישנה. לשנייה לא קורא דבר, אבל אז סלופוק זוהר באור צבעוני ומהמם- וכך גם גופה של פרוסלס ובמהירות אדירה היא מתחילה להיתסובב במהירות סביב סלופוק והוא מטיח אותה בקירות המכון ומידי פעם מטביע אותה.
לפתע, פרוסלס מתעוררת וזעם עולה על פרצופה והיא מסתכלת ישירות לעבר סלופוק. היא פורסת את ידיה לצדדים ומשב של רוח קפואה נוצרת סביבה והיא מעיפה אותה במהירות לעבר סלופוק. הרוח מקפיאה את השכבה העליונה של האגם, ומעיפה לאחור את סלופוק, אך רק מעט- ולא נראה שהוא מתרגש כל כך מהקור.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אביט במתרחש ומיד יעלה בי רעיון, גאוני, כזה שיפרוש על פניי חיוך זדוני גדול. "היי, תראי את זה..." אלחש אל ג'ני שלידי כעת ואפקוד בביטחון על סלופוק "הקשב עכשיו היטב, שחה תחת שכבת הקרח בשמיניות, גדולות. ותעתעה בפרולסאס" אתחיל.
"בכל פעם שאומר 'עכשיו'? הכה עם שבירת לבנים בקרח אך לא בעצמה חזקה מידי, רק צור גומת שברים בשכבה שמעליך והטעה אותה מהיכן תצא" ואז אסיים וב-5 נקודות במסלול שהוא שוחה בו אצעק עכשיו באקראי.
"עכשיו הגבר את קצב השחיה, והכן בלבול תוך כדי? אחוז בשברים מאחת הגומות וגרום להן לפרוץ מעלה, כמו התפרצות" אבקש בשלישית 'ברגע שיעשה אתזה, נטעה אותה' ואז כשיסב את צומת ליבה כאילו פרץ מגומה אחרת אבקש אותו במידיות "עכשיו סלופוק זנק בשבירת לבנים חזקה מצד אחר, קפוץ לאוויר כמו דג מן המים והכה בה לא מוכנה בלהביור חזק!
ואקווה שהתכנית שלי תפעל ותסיים את העבודה.

[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]רובי:
[/B][/U]עם ידיך על פניך אתה מגיב מבוהל "אוי לא! פלריאון!" ומיד סר ללטפו ברחמים, מביט בזעף על סאבליי המרגיז ובחזרה אל פוקימונך בדאגה. "אתה בסדר? אני יודע שזה קרב קשה, ובוודאי התעייפת אבל אני בהחלט מאמין שאנו יכולים לעשות אתזה" מחוייך אליו והוא מנסה, בקושי, אך מצליח לקום.
בשלב הזה נראה כי לוציוס ההזוי מותיר כאילו את הקרב לסאבליי בלבד, כשהוא מתחיל לרקוד! וואלס! עם שום כלום, לפחות בעינייך ומבטו מהופנט לחלוטין.
נראה שזה רק שניכם מול סאבליי, שלא מגלה כי לחוץ מכך, אלא רגיל לנושא. ומשילוב ידיים הוא שולף תלפיו שמתחילות שוב להתעטף בצל המלחיץ ההוא. פלריאון עוצם עיניו ומרתכז בעוד סאבליי עת לעברו במהירות שיא, מהיר כמעט כמו פלריאון ולא מותיר לחברך הרבה זמן להתרכז.
פלריאון בעמידת מוצא מכין את עצמו ושניה בודדה ליפני הפגיעה שוב נבהל, מפעיל את מהירותו הגדולה שצבר, ומתחמק. שוב מנסה להתרכז "קדימה לא לוותר חבר, אתה מסוגל. תחשוב ברזל, פלדה. אתה קשוח, אתה קשיח!" אתה מעודד אותו. וגם נד מתחיל מהקהל לפתע צועק ומתגבר אותך. יריבכם תוקף בשנית ושוב פלריאון חומק ומנסה למצוא שלווה ולהתרכז.
אבן נגולה מעל ליבך אך הכל ממשיך לקרות ואתה מרגיש ממש כמו ברכבת-הרים. כשלפתע בניסיון נוסף, כשציפורן כבר הצל מנשבת בקצוות פרוותו, פלריאון מסובב את זנבו הקורן במהרה, מכה בצלעותיו של השדון בעצמה רבה!
מטיס אותו היישר לנד, שמזנק הצידה במזל ומתחמק מהתרסקות. סאבלי יוצא מעננת האבק אחרי מספר שניות, מרוסק על טריבונות האבן, ששבורות וסדוקות מפגיעתו.
קם מסוחרר ואוחז בצלעותיו בכאב, אתה נפאם מפלריאון העומד כעוס עם זנב מוכסף מעוטר הילה לבנה ובוהקת. הקרב נפתח מחדש והשניים מסתערים זה על זה. נלחמים האחד משתמש בציפרוניו ואילו זה שלך בזנבו, מכים זה בזה ומגנים ומתחמקים. פלריאון משלב מידי פעם מטחי גחלת!
ואילו סאבליי 'התגנבות צללים' המתגברת את מהלומותיו מאחורי גבו של פלריאון, אף אחד מה-2 לא מצליח להתגבר על רעהו.
"נראה כי זו הישורת האחרונה" ממלמל נד.
[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512442]
[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]רובי:
[/B][/U]עם ידיך על פניך אתה מגיב מבוהל "אוי לא! פלריאון!" ומיד סר ללטפו ברחמים, מביט בזעף על סאבליי המרגיז ובחזרה אל פוקימונך בדאגה. "אתה בסדר? אני יודע שזה קרב קשה, ובוודאי התעייפת אבל אני בהחלט מאמין שאנו יכולים לעשות אתזה" מחוייך אליו והוא מנסה, בקושי, אך מצליח לקום.
בשלב הזה נראה כי לוציוס ההזוי מותיר כאילו את הקרב לסאבליי בלבד, כשהוא מתחיל לרקוד! וואלס! עם שום כלום, לפחות בעינייך ומבטו מהופנט לחלוטין.
נראה שזה רק שניכם מול סאבליי, שלא מגלה כי לחוץ מכך, אלא רגיל לנושא. ומשילוב ידיים הוא שולף תלפיו שמתחילות שוב להתעטף בצל המלחיץ ההוא. פלריאון עוצם עיניו ומרתכז בעוד סאבליי עת לעברו במהירות שיא, מהיר כמעט כמו פלריאון ולא מותיר לחברך הרבה זמן להתרכז.
פלריאון בעמידת מוצא מכין את עצמו ושניה בודדה ליפני הפגיעה שוב נבהל, מפעיל את מהירותו הגדולה שצבר, ומתחמק. שוב מנסה להתרכז "קדימה לא לוותר חבר, אתה מסוגל. תחשוב ברזל, פלדה. אתה קשוח, אתה קשיח!" אתה מעודד אותו. וגם נד מתחיל מהקהל לפתע צועק ומתגבר אותך. יריבכם תוקף בשנית ושוב פלריאון חומק ומנסה למצוא שלווה ולהתרכז.
אבן נגולה מעל ליבך אך הכל ממשיך לקרות ואתה מרגיש ממש כמו ברכבת-הרים. כשלפתע בניסיון נוסף, כשציפורן כבר הצל מנשבת בקצוות פרוותו, פלריאון מסובב את זנבו הקורן במהרה, מכה בצלעותיו של השדון בעצמה רבה!
מטיס אותו היישר לנד, שמזנק הצידה במזל ומתחמק מהתרסקות. סאבלי יוצא מעננת האבק אחרי מספר שניות, מרוסק על טריבונות האבן, ששבורות וסדוקות מפגיעתו.
קם מסוחרר ואוחז בצלעותיו בכאב, אתה נפאם מפלריאון העומד כעוס עם זנב מוכסף מעוטר הילה לבנה ובוהקת. הקרב נפתח מחדש והשניים מסתערים זה על זה. נלחמים האחד משתמש בציפרוניו ואילו זה שלך בזנבו, מכים זה בזה ומגנים ומתחמקים. פלריאון משלב מידי פעם מטחי גחלת!
ואילו סאבליי 'התגנבות צללים' המתגברת את מהלומותיו מאחורי גבו של פלריאון, אף אחד מה-2 לא מצליח להתגבר על רעהו.
"נראה כי זו הישורת האחרונה" ממלמל נד.
[/COLOR][/FONT][/QUOTE]

"פלריאון אתה אלוף!" אעודד אותו בהתלהבות "בוא נעשה לו הפתעה" אומר לו בלחש "השתמש בגחלת לכל עבר על מנת לסנוור את השדון הנורא הזה. בזמן שהוא מתגונן- עבור במהירות לחפירה- העלם מעל פני השטח" אמשיך להורות לו בקול חלש על מנת שרק הוא ישמע. "לפני שאתה יוצא- הטען את גופך בהסתערות להבה- וכשאתה מתפרץ החוצה- רכז את עצמת המתקפה בזנב הברזל שתטעין בנוסף" אמשיך לומר לו, "תתעלם לחלוטין ממה שאומר כעת בקול רם" אוסיף בלחש ואז אפנה את מבטי לעבר הסאבליי הנורא ולעבר מנהיג המכון המטורף הזה שרוקד לעצמו.
"השתמש בגחלת ואז עבור למתקפת הסתערות להבה!" אצעק בקול מעט יותר מידי רם לעבר פלריאון- במטרה ברורה לבלבל את סאבליי, אשר יתכונן למתקפת הגחלת, אבל לא ידע מאיפה פלריאון יכה בו.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]תוכניתך עבודת אפילו מעל למצופה. סלופוק נעלם מתחת לפני המים ומתחיל לשחור במים השחורים לעברה של פרוסלס- אשר סורקת בעצבנות את האגמון הקטן הנוצר משילוב המתקפות הקודמות של סלופוק.אתה מצליח איכשהו להבחין בסלופוק במים, ומידי פעם הוא מכה בעדינות של שכבת הקרח הדקיקה אשר נוצרה בגלל פרוסלאס. כל פעם שהוא מכה בקרח, היא שולחת קרן קרח בהירה ומדוייקת למקום- אך כדי לגלות שסלופוק כבר מזמן איננו שם יותר.
סלופוק ממשיך לשטות אותה עוד מספר פעמים כאלה והיא בתגובה שולחת לסירוגין קרח קרח או משחררת מטח של רוח שחורה ואפלה המבשרת צרות.
לפתע שברי קרח מתפרצים מתוך האגם- כמו הר געש אבל קפוא. פרוסלאס לא מהססת ושולחת כדור צל אימתני לעבר הקרח המתפרץ מלמטה- אך לגלות אשר נפלה בפח- רק כדי לגלות שסלופוק הטעה אותה והוא קופץ מאחוריה ובמהירות אדירה שולח לעבר סילון אימתני של אש- ושורף אותה לחלוטין.
"פרוסלאס איננה יכולה להילחם!" קורא השופט "סלופוק המנצח!" ממשיך ומרים דגל ירוק לעבר סלופוק. לוציוס, אשר עדיין מרחף בפנטזיה של עצמו, מתעורר לשנייה, מסתכל על פרוסלס במבט תוהה- כאילו לראשונה בכלל מודע לקיומה, ואז מושך בכתפיו ומחזיר אותה לכדור שלה. הוא שוקע בתוך עצמו פעם נוספת- ודמעה אחת בודדה זולגת על לחיו.
"הותרת לי שום ברירה" אומר- בפעם הראשונה ישירות אליך, ומשהו בקולו מעביר בך צמרמורת, הקול השבור המהול בעצב,זעם,כעס אך עם זאת מלא באהבה ואושר. "זה הפוקימון הכי מיוחד שלי. הוא שייך לאלייזה- חווינו ביחד את אובדנה ולכן, גם הוא מלא בתחושת נקם!" אומר נחוש ועיניו נראות מושגעות לגמרי- ואז באותה שנייה הבעתו חוזרת להבעה הרגילה והחלולה שלו. "כן אהובתי. אני יודע" מלמל בחזרה לריק "את צודקת לחלוטין. ושהאל ישמור על נפשם" ממשיך- כמעט שוכח לחלוטין את הקרב.
לפתע, הכדור נפתח לבדו וקרן שחורה נשלחת החוצה. מתור הקרן יוצא פוקימון קטן וסגול על פרצופו וגופו מנוקדות אבני חן צבעוניות[IMG]https://www.serebii.net/blackwhite/pokemon/302.png[/IMG].
סלופוק מסתכל במעט חשש מהפוקימון המרושע למראה, ועוד לפני ששניכם מתאפסים- הוא כבר יוצא למתקפה כשטלפו זוהרת באור שחור ורשע, והוא מפספס במילימטר את סלופוק- אשר מצליח במהירות לגלוש הצידה.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512445][COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]תוכניתך עבודת אפילו מעל למצופה. סלופוק נעלם מתחת לפני המים ומתחיל לשחור במים השחורים לעברה של פרוסלס- אשר סורקת בעצבנות את האגמון הקטן הנוצר משילוב המתקפות הקודמות של סלופוק.אתה מצליח איכשהו להבחין בסלופוק במים, ומידי פעם הוא מכה בעדינות של שכבת הקרח הדקיקה אשר נוצרה בגלל פרוסלאס. כל פעם שהוא מכה בקרח, היא שולחת קרן קרח בהירה ומדוייקת למקום- אך כדי לגלות שסלופוק כבר מזמן איננו שם יותר.
סלופוק ממשיך לשטות אותה עוד מספר פעמים כאלה והיא בתגובה שולחת לסירוגין קרח קרח או משחררת מטח של רוח שחורה ואפלה המבשרת צרות.
לפתע שברי קרח מתפרצים מתוך האגם- כמו הר געש אבל קפוא. פרוסלאס לא מהססת ושולחת כדור צל אימתני לעבר הקרח המתפרץ מלמטה- אך לגלות אשר נפלה בפח- רק כדי לגלות שסלופוק הטעה אותה והוא קופץ מאחוריה ובמהירות אדירה שולח לעבר סילון אימתני של אש- ושורף אותה לחלוטין.
"פרוסלאס איננה יכולה להילחם!" קורא השופט "סלופוק המנצח!" ממשיך ומרים דגל ירוק לעבר סלופוק. לוציוס, אשר עדיין מרחף בפנטזיה של עצמו, מתעורר לשנייה, מסתכל על פרוסלס במבט תוהה- כאילו לראשונה בכלל מודע לקיומה, ואז מושך בכתפיו ומחזיר אותה לכדור שלה. הוא שוקע בתוך עצמו פעם נוספת- ודמעה אחת בודדה זולגת על לחיו.
"הותרת לי שום ברירה" אומר- בפעם הראשונה ישירות אליך, ומשהו בקולו מעביר בך צמרמורת, הקול השבור המהול בעצב,זעם,כעס אך עם זאת מלא באהבה ואושר. "זה הפוקימון הכי מיוחד שלי. הוא שייך לאלייזה- חווינו ביחד את אובדנה ולכן, גם הוא מלא בתחושת נקם!" אומר נחוש ועיניו נראות מושגעות לגמרי- ואז באותה שנייה הבעתו חוזרת להבעה הרגילה והחלולה שלו. "כן אהובתי. אני יודע" מלמל בחזרה לריק "את צודקת לחלוטין. ושהאל ישמור על נפשם" ממשיך- כמעט שוכח לחלוטין את הקרב.
לפתע, הכדור נפתח לבדו וקרן שחורה נשלחת החוצה. מתור הקרן יוצא פוקימון קטן וסגול על פרצופו וגופו מנוקדות אבני חן צבעוניות[IMG]https://www.serebii.net/blackwhite/pokemon/302.png[/IMG].
סלופוק מסתכל במעט חשש מהפוקימון המרושע למראה, ועוד לפני ששניכם מתאפסים- הוא כבר יוצא למתקפה כשטלפו זוהרת באור שחור ורשע, והוא מפספס במילימטר את סלופוק- אשר מצליח במהירות לגלוש הצידה.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
ארתע מעט ממה שקרה בזה הרגע, ״איזו מהירות... לכל הרוחות, אז זה הפוקימון האחרון שלו״ אהרהר לעצמי.
אנסה להרגע ואזכור שכל עוד המצב הוא כמו שהוא עכשיו סלופוק יכול להסתדר היטב.
״סלופוק שחה לידו ופזר עננות פיהוק סביב, הקשה עליו להתרכז בלתקוף אותך״ הורה לו תחילה ואז כשהוא אינו מרוכז ומגלה סימני בעיה אבקש מחברי להשתמש ב׳בילבול׳ לנסות לשמור את גופו במקום ללא תזוזה. ״פעימת מים מטווח אפס״ אוסיף כסיום למהלך שאבשל.
אאמין בסלופוק ׳הראת לי ולכולם עד עכשיו שאת פוקימון חזק נכון ומפתיע מאוד, אתה מסוגל לנצח פעמיים!׳ אדבר אל עצמי בראשי.


‏[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]רובי:
‏[/B][/U]
״אלוף שלי״ הינך צוהל, מלהיב את פלריאון בהתלהבותך. ואז אתה מחייך אל פוקימוניך בביטחון ומגלה לו ״בוא נפתיע אותו״ והוא מהנהן בחיוב.
אתה פוקד עליו לשחר בפרעות מטחי גחלת, רחבים או דקים ככל שיהיו, ומנסה למשוך את צומת ליבו של היריב הקריפי שלכם. שמביט בתנעותיו של פלריאון בזהירות מדודה היטב.
סאבליי חושש להתקרב כי הוא עדיין אינו מבין מה שניכם מתכננים וחיש משלים ידידך את הצעד הבא ומתחפר באדמה.
אתה מתכופף מצמיד ידיך לקריאה ולוחד לפלריאון מה עליו לעשות, מתכנן איתו זאת היטב.
כשמהעבר השני סאבליי כבר מאבד סבלנות נועץ ידיו באדמה, נוהם וצוחק בשיגעון כשצללית ענקית שלו מתערערת מאחוריו ואז נצמדת לאדמה ומטיילת במהירות לעבר הפיר באדמה בו פלריאון נמצא, מהר מאוד!
אתה פוקד מיד פקודת שווא במטרה להטעות את סאבליי ״התפרצות להבה ואז גחלת ואתה מצביע לשמאל ולשם סאבליי מכוון את צילו כעט!
כשאז במפתיע, בצעקת ״עכשיו!״ שלך, פלריאון בוער מתמיד פורץ מימין, בוער מתמיד ונחוש לנצח, טס קדימה שזנבו מוכסף, עטוף מתכת שרותחת לה מחום ההתלקחות שעל גופו.
המהירות פשוט לא תאמן, השתמשת במתקפה הזאת כלכך הרבה שהבוסט שהיא נותנת הוא עצום!
משגר את עצמו קדימה בריצת שיא, עיניו של סאבליי זורחות בכחול בכדי להשתמד בהבחנה ולחזות את המכה כמה שניות קודם.
אך לא היה לו דיי זמן, בום-קולי אדיר נשמע מהחבטת הנזב המתכתי של פלריאון בפניו של סאבליי.
המכה הייתה מהירה מידי. השד נפגע וניתז כמו רקטה לקיר הזירה הצמוד ללוציוס שחודל את שיחתו וריקודו עם בת זוגתו המנוחה איי שם...
קופא במקומו ועיניו המומות ודוממות במקום, כמו במקיץ מסיוט, לא מאמין שסאבליי הפסיד בכלל!
תמרסק על קיר המוזיאולום העצום בו אתם נמצאים דבוק לקיר ומעולף.
שכן רק לאחר כמה שניות כמו נתלש ממנו וזולג לרצפה. “סאבליי אינו יכול עוד להילחם, המנצח הוא פלריאון, המנצח בקרב הוא רובי מן העיר ניו-טורטיק״ מכריז השופט לצלילי מחיאות כפיים קלות של נד מהצד שנעמד ומכבד אותך.[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=NivX10;1512446]
‏[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]רובי:[/B][/U]
״אלוף שלי״ הינך צוהל, מלהיב את פלריאון בהתלהבותך. ואז אתה מחייך אל פוקימוניך בביטחון ומגלה לו ״בוא נפתיע אותו״ והוא מהנהן בחיוב.
אתה פוקד עליו לשחר בפרעות מטחי גחלת, רחבים או דקים ככל שיהיו, ומנסה למשוך את צומת ליבו של היריב הקריפי שלכם. שמביט בתנעותיו של פלריאון בזהירות מדודה היטב.
סאבליי חושש להתקרב כי הוא עדיין אינו מבין מה שניכם מתכננים וחיש משלים ידידך את הצעד הבא ומתחפר באדמה.
אתה מתכופף מצמיד ידיך לקריאה ולוחד לפלריאון מה עליו לעשות, מתכנן איתו זאת היטב.
כשמהעבר השני סאבליי כבר מאבד סבלנות נועץ ידיו באדמה, נוהם וצוחק בשיגעון כשצללית ענקית שלו מתערערת מאחוריו ואז נצמדת לאדמה ומטיילת במהירות לעבר הפיר באדמה בו פלריאון נמצא, מהר מאוד!
אתה פוקד מיד פקודת שווא במטרה להטעות את סאבליי ״התפרצות להבה ואז גחלת ואתה מצביע לשמאל ולשם סאבליי מכוון את צילו כעט!
כשאז במפתיע, בצעקת ״עכשיו!״ שלך, פלריאון בוער מתמיד פורץ מימין, בוער מתמיד ונחוש לנצח, טס קדימה שזנבו מוכסף, עטוף מתכת שרותחת לה מחום ההתלקחות שעל גופו.
המהירות פשוט לא תאמן, השתמשת במתקפה הזאת כלכך הרבה שהבוסט שהיא נותנת הוא עצום!
משגר את עצמו קדימה בריצת שיא, עיניו של סאבליי זורחות בכחול בכדי להשתמד בהבחנה ולחזות את המכה כמה שניות קודם.
אך לא היה לו דיי זמן, בום-קולי אדיר נשמע מהחבטת הנזב המתכתי של פלריאון בפניו של סאבליי.
המכה הייתה מהירה מידי. השד נפגע וניתז כמו רקטה לקיר הזירה הצמוד ללוציוס שחודל את שיחתו וריקודו עם בת זוגתו המנוחה איי שם...
קופא במקומו ועיניו המומות ודוממות במקום, כמו במקיץ מסיוט, לא מאמין שסאבליי הפסיד בכלל!
תמרסק על קיר המוזיאולום העצום בו אתם נמצאים דבוק לקיר ומעולף.
שכן רק לאחר כמה שניות כמו נתלש ממנו וזולג לרצפה. “סאבליי אינו יכול עוד להילחם, המנצח הוא פלריאון, המנצח בקרב הוא רובי מן העיר ניו-טורטיק״ מכריז השופט לצלילי מחיאות כפיים קלות של נד מהצד שנעמד ומכבד אותך.[/COLOR][/FONT][/QUOTE]


למרות ההתלהבות של נד, ארוץ עם שתי ידיי פרוסות לעבר פלריאון ואאסוף אותו בחיבוק חזק. "אני כל כך גאה בך!!" אומר לו באושר ואלטף את ראשו הפרוותי והחמים. "הקרב הראשון שלך והצלח להביס שני יריבים חזקים" אומר לו בחום ובהתלהבות כנה ואמיתית. "ועל כל זה," אמשיך "למדת גם שתי מתקפות חדשות שיעזרו לנו בהמשך. אני כל כך שמח שהצטרפת לצוות לשלנו" אומר לו בחיוך ואמשיך לחבק אותו בחום עוד מספר רגעים, ואז אזכר שהוא בטח מותש מהקרב ואתן לו לנוח בפוקדור שלו.
לאחר מכן אנופף בהתלהבות לנד ואז אפנה ללוציוס אך במעט חשש. "זה היה קרב נהדר. תודה לך" אומר לו בחיוך מעט מפוחד ואושיט את ידי על מנת ללחוץ את ידו.



[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]אתה בשוק מהמהירות האדירה של יריבך ואתה מעט נלחץ מזה, אבל בנשימה אחת ארוכה אתה מתאפס ולוקח בחזרה את המושכות לידייך.
"סלופוק עדיין יש לנו יתרון עצום בזירה הזו. השתמש במים על מנת להסוות את עצמך ואז שלח לעברו פיהוק" אתה מורה לו במהירות- וכך קורה.
סלופוק מהנהן ואז נעלם מתחת למי האגם. סאבליי אשר סורק את הסביבה, מחליט ללכת על אופציה אחרת לגמרי ומפחידה יותר ממה שהיית יכול לדמיין לעצמך בחיים.
הוא מושיט את ידיו לתוך המים וכל כולו מתחיל לזהור באור שחור-סגול ואפל לחלוטין, ולפתע המים סביבו מתחילים להשחיר ולגעוש. הצבע השחור מתפשט לכל עבר ובפתאומיות אדירה, סלופוק מועף משום מקום מתוך המים, ומתרסק על קיר הזירה.
אתה מסתכל בהלם מוחלט על סלופוק המסכן שככה נפגע ממתקפת הנגד של יריבכם.
"סלופוק אתה בסדר?" אתה שואל בבהלה ופונה אליו בחשש. סלופוק חורק את שיניו ומהנהן להסכמה. ועד מהרה הוא חוזר לקרב. משהו בך מחליט לדחות כרגע את טקטיקת הצלילה והפתעה ועובר להתקפה חזיתית.
"סלופוק קדימה פעימת מים מטווח אפס" אתה מורה לו. סלופוק, אשר גם ככה מעוצבן מהפתעה אשר סאבליי טמן לו, גולש על פני המים, מצליח להתחמק מכמה כדורי צל אשר סאבליי שולח לעברו, ואם יורשה לומר, אף במהירות מסחררת ומפתיעה. כאשר הוא מתקרב אליו, הוא פותח את פיו ובועת מים ענקית נוצרת לפניו- והוא שולח אותה על סאבליי במהירות ובדיוק מופתי.
סאבליי, אשר מנסה להתגונן, נכשל ומועף אחורנית לתוך המים.[/FONT][/COLOR]

[QUOTE=Ritsuka kun;1512447]
[COLOR=#000000][FONT=times new roman][B]אשטון-
[/B]אתה בשוק מהמהירות האדירה של יריבך ואתה מעט נלחץ מזה, אבל בנשימה אחת ארוכה אתה מתאפס ולוקח בחזרה את המושכות לידייך.
"סלופוק עדיין יש לנו יתרון עצום בזירה הזו. השתמש במים על מנת להסוות את עצמך ואז שלח לעברו פיהוק" אתה מורה לו במהירות- וכך קורה.
סלופוק מהנהן ואז נעלם מתחת למי האגם. סאבליי אשר סורק את הסביבה, מחליט ללכת על אופציה אחרת לגמרי ומפחידה יותר ממה שהיית יכול לדמיין לעצמך בחיים.
הוא מושיט את ידיו לתוך המים וכל כולו מתחיל לזהור באור שחור-סגול ואפל לחלוטין, ולפתע המים סביבו מתחילים להשחיר ולגעוש. הצבע השחור מתפשט לכל עבר ובפתאומיות אדירה, סלופוק מועף משום מקום מתוך המים, ומתרסק על קיר הזירה.
אתה מסתכל בהלם מוחלט על סלופוק המסכן שככה נפגע ממתקפת הנגד של יריבכם.
"סלופוק אתה בסדר?" אתה שואל בבהלה ופונה אליו בחשש. סלופוק חורק את שיניו ומהנהן להסכמה. ועד מהרה הוא חוזר לקרב. משהו בך מחליט לדחות כרגע את טקטיקת הצלילה והפתעה ועובר להתקפה חזיתית.
"סלופוק קדימה פעימת מים מטווח אפס" אתה מורה לו. סלופוק, אשר גם ככה מעוצבן מהפתעה אשר סאבליי טמן לו, גולש על פני המים, מצליח להתחמק מכמה כדורי צל אשר סאבליי שולח לעברו, ואם יורשה לומר, אף במהירות מסחררת ומפתיעה. כאשר הוא מתקרב אליו, הוא פותח את פיו ובועת מים ענקית נוצרת לפניו- והוא שולח אותה על סאבליי במהירות ובדיוק מופתי.
סאבליי, אשר מנסה להתגונן, נכשל ומועף אחורנית לתוך המים.[/FONT][/COLOR][/QUOTE]
אביט סביב ואחליט לפעול מהר ״סלופוק הכנס ראשך תחת המים, צוף באיזור סאבליי והשתמש לאחר נשימה עמיקה בלהביור מתמשך״ אתדרך את ידידי.
אוסיף להסביר ״הרתח את המים סביבו וברגע שיסבול מהחום וינסה לזנק מחוץ למים ולברוח מנקודת הרתיחה, שגר אליו פעימת מים נוספת!״ ואסיים מבט רציני ולהוט לנצחון.

[FONT=times new roman][COLOR=#6666cc][U][B]רובי:[/B][/U]
אינך מפנה רגע ומתייחס לנד, ראשית אתה רץ במהרה למרכז הזירה ואוסף אלייך את פלריאון בחיבוק גדול ומרים אותו. מסובב אותו באוויר שני סיבובים וכולך מלא אש והתרגשות, זה היה קרב קשה ביותר וניצחתם בסופו של דבר!
רוקן על ברכך ושניונת ליפני שהינך מוריד אותו אתה מחזק אותו במילים "עשית אותי כל-כך גאה פלריאון" ומלטף אותו בעדינות בידיך השמאלית.
"זה הקרב המכון הראשון שלך ובכל זאת הצלחת להביס שני יריבים חזקים מאוד" ממשיך במבט כנה ושמח עד הגג תוך שאתה מניח אותו לעמוד על הרצפה.
פלריאון מיילל ופניו גם הן מאושרות אך זה מפנה לך רגע להביט בו ולראות כמו הוא חבול, שרוט ותשוש. רגליו רועדות מעול הקושי שהיה בלעמוד מולם ולעמוד במהירות העצומה בה הן עצמן תקפדו במהלך הקרב.
אתה מחליט להרים אותו לבנתיים שוב, שינוח בין ידיך וברגע שעשית זאת? החתול הקטן נופל לשינת לוחמים עמוקה.
מנופף לנד שמבין שעתה יכול להגיע אלייך מבלי להפריע לכם ברגע. "שיוא רוב, איזה קרב נתתם כאן אה?! יש לך כאן אלוף רציני בידיים. תטפל בו היטב" והוא שם עליו ידו ומלטף אותו גם כן.
הוא ממשיך לדבר איתך ולהחמיא לך על כמה ממהליכך בקרב ובנתיים שניכם פוסעים אל לוציוס, נד נעצר כמה צעדים ליפני כן ואתה מגיע אליו לבדך.
"תודה רבה על הקרב, היה קשה אך מלמד ונהדר" והוא מביט סביב במשהו על התקרה ועוקב אחריו ביעניו, שניכם עושים זאת מסקרנות ולפתע... אינך מאמין!
צללית רוח שקופה אך בולטת, דמויית אישה יפהפיה בעלת שיער ארוך וגולש עולה לה השמימה ומנופפת ללוציוס לשלום ונושקת לו באוויר!!!
הינך בטוח שלרגע הזית את הכל ומבלי רגע לכעל אומר מאמן המכון בקולו העמוק "מממ... ניצחת לבסוף מה? אלייזה נהנתה כהוגן לצפות בקרב, וצופה לך עתיד מזהיר, והיא מאחלה לך ש..." והוא לוקח הפסקה ושם ידו על כתפך "תצליח במטרותיך ו-תמצא את אחותך, היא חיה, איפשהו..." ומרקין ראשו כשידיו בכיסים מחפשות דבר מה.
בכלל לא נראה מבין שכמו מכה בך בהודעה שטורפת את הקלפים!
הוא מושיט לך את התג[FONT=tahoma][COLOR=#ff33cc][SIZE=2][URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up415.siz.co.il/up2/2rztk2ljzzym.png[/IMG][/URL][/SIZE][/COLOR][/FONT]ואתה עומד מולו פעור עיניים ממה שאמר.
[/COLOR][/FONT]