-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 12:21 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
"כבר אמרתי! בדקנו עליך כמה מהמוצרים שלנו!", "תעזבי אותי כבר!" נסה המדען להשתחרר אך להפתעתך הרגשת יותר חזקה והחושים שלך התחזקו מהרגיל. נבהלת לרגע.
"מה לעזא..." נדהם המדען למראה עיניו. מן היד שלך יצאו להבים ארוכים וחדים. הכאב עבר אך לא הבנת מה בדיוק קרה עם היד שלך. [/b][/quote]
יצא נחמד ה:"זל" XD
כאילו הוא הולך למות XD
נראה לי היום אני אעלה את העמוד הזה מתוך הקומיקס כדי שתבין על מה אני מדברת...
-----------
אני מעוזבת את המדען ומסתכלת על היד שלי, "זל?"
מרימה כזה את הראש [כמו שיש בקומיקס P: ] וכזה:
"זה כמו," אני אומרת "בקומיקס..."
"מה הכנסתם לי?!" אני צועקת על המדען ומאיימת עליו עם הלהבים
D:
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
"כרצונך" השיב האיש באדישות ומספר חיילים תפסו אותך והובילו אתוך לצינוק השבויים שבבסיס. "זה יהיה הבית החדש שלך" אמר החייל וסגר את דלת הצינוק.
--
"אתה! החוקר בא לחקור אותך!" נגשו מספר חיילים ולקחו אותך בכח אל חדר החקירה בו ישב החוקר. "שלום לך דזמונד, אני החוקר ואני פה בשביל לעזור לך".
"ידוע לי שאתה לא אשם...הגעת לפה בטעות,
השאלה איך ומדוע?" פתח החוקר בחקירה ונשען אחורנית.
[b]טורי מקליין[/b]
"תרגעי בבקשה! זאת בטח תופעת לוואי קטנה!" נסה המדען להרגיע אותך וזיעה זלגה מפניו המבוהלות. "הכנסנו לגופך מעט ויטמינים וLion X בכמויות מעטות" אמר המדען והתחיל לברוח עם שאר המדענים שהיו באותו הזמן ובאותו המקום. הכאבים החדים חזרו וכל גופך רעד. פתאום הצלחת להריח דברים שלא יכלת להריח לפני, היית מהירה וחזקה יותר, שיערך התערך מעט ואת עמדת באמצע המעבדה ולא הפסקת לבהוט בטפרים שנשלפו לך מן היד. "היה נעים להכיר" אמר המדען המנוול והחל לסגור את הדלת.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 05:15 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
"כרצונך" השיב האיש באדישות ומספר חיילים תפסו אותך והובילו אתוך לצינוק השבויים שבבסיס. "זה יהיה הבית החדש שלך" אמר החייל וסגר את דלת הצינוק.
--
"אתה! החוקר בא לחקור אותך!" נגשו מספר חיילים ולקחו אותך בכח אל חדר החקירה בו ישב החוקר. "שלום לך דזמונד, אני החוקר ואני פה בשביל לעזור לך".
"ידוע לי שאתה לא אשם...הגעת לפה בטעות,
השאלה איך ומדוע?" פתח החוקר בחקירה ונשען אחורנית.
[b]טורי מקליין[/b]
"תרגעי בבקשה! זאת בטח תופעת לוואי קטנה!" נסה המדען להרגיע אותך וזיעה זלגה מפניו המבוהלות. "הכנסנו לגופך מעט ויטמינים וLion X בכמויות מעטות" אמר המדען והתחיל לברוח עם שאר המדענים שהיו באותו הזמן ובאותו המקום. הכאבים החדים חזרו וכל גופך רעד. פתאום הצלחת להריח דברים שלא יכלת להריח לפני, היית מהירה וחזקה יותר, שיערך התערך מעט ואת עמדת באמצע המעבדה ולא הפסקת לבהוט בטפרים שנשלפו לך מן היד. "היה נעים להכיר" אמר המדען המנוול והחל לסגור את הדלת. [/b][/quote]
"דרך החדר שלי" אני אומר לו באדישות
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
"איך בדיוק? קרה משהו מיוחד שהביא אותך לכאן?" שאל אותך החוקר בעודו לוקח לגימה מן הקפה החם שלו. לפני שהספקת להגיד את דבריך נשמעה אזעקה בבסיס ומספר חיילים נאלצו להחזיר אותך לצינוק.
"התקפה! הם תוקפים אותנו שוב!" שמעת צעקות וקריאות מהצד השני. מרוב שלא היה לך יותר מה לעשות נשכבת על מיטתך וניסית להרדם אך זה היה לשווא.
פיצוצים ויריות שמעת...ליד הצינוק שבו אתה שוכן היה מחובר מיכל המכיל חומרים כימיים ואסורים לשימוש. לפתע פיצוץ עז נשמע ממש לידך ומרוב הכח של הפיצוץ המיכל התנפז וכמות רבה של החומר נשפכה עליך ועל מיטתך. החלון היה פתוח עם סורגים. היית חשוף.
לפתע חום גופך החל לעלות ולשרוף. התחלת לראות הזיות ותמונות מהעבר...אפילו את חברתך שנשארה לבד.
כשהרמת את ראשך בשביל לראות מה המצב שם למעלה...הופתעת לגלות שרגליך וידיך מכוסות ברזל, או בכלל חומר קשה הדמוי ברזל. רק הראש והגוף נשארו כפי שהיו אז...לעת אתה..
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 05:38 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
"איך בדיוק? קרה משהו מיוחד שהביא אותך לכאן?" שאל אותך החוקר בעודו לוקח לגימה מן הקפה החם שלו. לפני שהספקת להגיד את דבריך נשמעה אזעקה בבסיס ומספר חיילים נאלצו להחזיר אותך לצינוק.
"התקפה! הם תוקפים אותנו שוב!" שמעת צעקות וקריאות מהצד השני. מרוב שלא היה לך יותר מה לעשות נשכבת על מיטתך וניסית להרדם אך זה היה לשווא.
פיצוצים ויריות שמעת...ליד הצינוק שבו אתה שוכן היה מחובר מיכל המכיל חומרים כימיים ואסורים לשימוש. לפתע פיצוץ עז נשמע ממש לידך ומרוב הכח של הפיצוץ המיכל התנפז וכמות רבה של החומר נשפכה עליך ועל מיטתך. החלון היה פתוח עם סורגים. היית חשוף.
לפתע חום גופך החל לעלות ולשרוף. התחלת לראות הזיות ותמונות מהעבר...אפילו את חברתך שנשארה לבד.
כשהרמת את ראשך בשביל לראות מה המצב שם למעלה...הופתעת לגלות שרגליך וידיך מכוסות ברזל, או בכלל חומר קשה הדמוי ברזל. רק הראש והגוף נשארו כפי שהיו אז...לעת אתה.. [/b][/quote]
"תוציאו אותי מפה" אני צורח
"זה שורף" אני צורח שנית
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 05:15 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
"תרגעי בבקשה! זאת בטח תופעת לוואי קטנה!" נסה המדען להרגיע אותך וזיעה זלגה מפניו המבוהלות. "הכנסנו לגופך מעט ויטמינים וLion X בכמויות מעטות" אמר המדען והתחיל לברוח עם שאר המדענים שהיו באותו הזמן ובאותו המקום. הכאבים החדים חזרו וכל גופך רעד. פתאום הצלחת להריח דברים שלא יכלת להריח לפני, היית מהירה וחזקה יותר, שיערך התערך מעט ואת עמדת באמצע המעבדה ולא הפסקת לבהוט בטפרים שנשלפו לך מן היד. "היה נעים להכיר" אמר המדען המנוול והחל לסגור את הדלת. [/b][/quote]
עשיתי לי כמו וובלרין בול ^^
עכשיו אני קצת אעדכן אותך רק כדי שתדע , וזה חשוב-
בהתחלה ג'יימס האולט [לוגאן]{וולברין} יכל רק להבריא, והיו לו חצי חושים מחודדים.
אז מישהו ניצל את זה- וציפה את השלד שלו באדמנטיום [החומר הכי חזק מספר 2.][החומר הכי חזק מספר 1- ויברניום.] [ אדמנטיום וויברניום- לא מצליחים לפגוע/לשרוט אחד את השני]
ואז האדמנטיום נתן לו את יכולת השליפה, ולאט לאט חושיו של ג'יימס התחדדו- ועכשיוהא גם יכול להזהות שקרנים דרך ריח הזעה, ועוד דברים דרך רחות מוזרים ><"
באחד הפרקים- מגנטו עזר לג'יימס להוריד את האדמנטיום מגופו, מה שהוריד גם את יכולת ההבראה, ואז גילו שזה עצמות נשלפות- שמכוסות באדמנטיום.
בעוד פרק- איזה רשע אחד החזיר את האדמנטיום לגופו של ג'יימס- ובכך גרם להבראה לחזור לעצמה ><"
--------------------------
אני אסתכל על המעבדה- אם יש איזה דפים או מחשב או דבירם שונים בסביבה
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
אף אחד לא בא לעזור. שכחו אותך.
לפתע הרגשת חזק יותר מתמיד, השרירים שלך נבלטו יותר וכל גופך התכסה בברזל קשיח וכבד. בכל צעד שעשית, האדמה רעדה. קולך הפך לקול כבד יותר. היית כבד והרסני.
מרוב כל המתכת שמכוסה עליך נבהלת וכאשר ניסית לפתוח את דלת הצינוק הרסת את כל הקיר. 'איזה כח מדהים' חשבת לעצמיך בעודך הורס כל דבר שמתנגש בך. בין אם זה חיילים, קירות או טנקים ומשאיות.
יצאת אל השטח הפתוח. מאחוריך מתבצע קרב של הפגזות בין שני צדדים, ומולך מדבר גדול שנראה שאין לו סוף. לאן תחליט ללכת? *תחשוב טוב לפני שאתה בוחר, לא יהיו שינויים יותר. מה שתבחר יבנה לך את העלילה של כל המשחק עד לסופו*
[b]טורי מקליין[/b]
את רואה מלא ניירות זרוקים על הרצפה, מחשבים דלוקים שמראים תהליך השינוי שלך באחוזים ומיכלים של 'Lion X'. ראשך החל לכאוב מעט.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 05:53 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
את רואה מלא ניירות זרוקים על הרצפה, מחשבים דלוקים שמראים תהליך השינוי שלך באחוזים ומיכלים של 'Lion X'. ראשך החל לכאוב מעט. [/b][/quote]
אני אגש לניירות ואחפש משהו מעניין,
אני גם אחפש במחשבים.
אני אנסה לחפש מה זה:
Lion X
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 05:53 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
אף אחד לא בא לעזור. שכחו אותך.
לפתע הרגשת חזק יותר מתמיד, השרירים שלך נבלטו יותר וכל גופך התכסה בברזל קשיח וכבד. בכל צעד שעשית, האדמה רעדה. קולך הפך לקול כבד יותר. היית כבד והרסני.
מרוב כל המתכת שמכוסה עליך נבהלת וכאשר ניסית לפתוח את דלת הצינוק הרסת את כל הקיר. 'איזה כח מדהים' חשבת לעצמיך בעודך הורס כל דבר שמתנגש בך. בין אם זה חיילים, קירות או טנקים ומשאיות.
יצאת אל השטח הפתוח. מאחוריך מתבצע קרב של הפגזות בין שני צדדים, ומולך מדבר גדול שנראה שאין לו סוף. לאן תחליט ללכת? *תחשוב טוב לפני שאתה בוחר, לא יהיו שינויים יותר. מה שתבחר יבנה לך את העלילה של כל המשחק עד לסופו*
[/b][/quote]
תגיד יהיה מפגשים עם שחקנים אחרים?
-------------------------
'הם חטפו אותי והשאירו אותי בכלא' אני אומר לעצמי
"הגיע הזמן לנקמה" אני צורח ומתחיל לרוץ לעבר החיילים שכלאו אותי ומתחיל לחסל אותם
-
[b]טורי מקליין[/b]
את רואה בניירות שרטוטים ופורמולות משונות ולא מובנות. משוואות ואותיות שאין לך מושג מה כל דבר אומר. כמו-כן, בנייר האחר שאת מרימה מן הרצפה מצוייר שלד של אדם מבוגר ולידו מצוייר אותו שלד אחרי תופעת השינוי. השלד שעבר שינוי נראה יותר גדול וקשיח, הגולגולת גדולה מעט וצבע השלד נראה אדמדם מעט.
'לעזאזל עם הLion X' את חושבת לך בעודך מרפרפת בדפים שמסבירים עליו. את רואה דיאגרמות שמראות כמה הוא טוב ובכמה אחוזים הוא משפר כל איבר ושריר בגוף. כמו-כן, הוא חומר מסוכן ומצאו בו תופעות של התכשחות...כמו בטון שמתקשה במגע של ערבוב מים וחול. 'אז השלד שבתמונה הוא אני?' את חושבת לעצמך ומצליחה להחזיר את הטפרים שיצאו לפני.
הכעס שלך פסק ונרגעת מעט. על שני הידיים שלך ראית צלקות משונות ליד האצבעות.
[b]דזמונד תומפסון[/b]
אם הם יבחרו בדרך שבה אתה בוחר...נראה לי שאפשר לסדר.
---
אתה מתנגש בחיילים והורג אותם אחד אחד בשורה. לא משנה כמה רימונים וטילים ירו לעברך...המתכת כסתה את גופך והגנה עליך בכל מחיר. מהפיצוץ היית נופל או עף אחורנית...אך לא נפגע.
'איזה עצבים' חשבת לעצמך והרמת עם שני הידיים שלך טנק שהיה מולך והוא מחץ את כל החיילים שעמדו ליד, כולל גרם לפיצוץ של כלי רכב רבים.
"הפעם הבסתם אותנו...עוד ננקום!" צעק האיש נמוך הקומה וכל הבסיס נעטף בשדה כח חשמלי שלא ניתן להשמדה. הצד השני נסוג אחורה והמנהיג התקרב אליך.
"תודה, אפשר לדעת את שמך?"
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 06:08 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
את רואה בניירות שרטוטים ופורמולות משונות ולא מובנות. משוואות ואותיות שאין לך מושג מה כל דבר אומר. כמו-כן, בנייר האחר שאת מרימה מן הרצפה מצוייר שלד של אדם מבוגר ולידו מצוייר אותו שלד אחרי תופעת השינוי. השלד שעבר שינוי נראה יותר גדול וקשיח, הגולגולת גדולה מעט וצבע השלד נראה אדמדם מעט.
'לעזאזל עם הLion X' את חושבת לך בעודך מרפרפת בדפים שמסבירים עליו. את רואה דיאגרמות שמראות כמה הוא טוב ובכמה אחוזים הוא משפר כל איבר ושריר בגוף. כמו-כן, הוא חומר מסוכן ומצאו בו תופעות של התכשחות...כמו בטון שמתקשה במגע של ערבוב מים וחול. 'אז השלד שבתמונה הוא אני?' את חושבת לעצמך ומצליחה להחזיר את הטפרים שיצאו לפני.
הכעס שלך פסק ונרגעת מעט. על שני הידיים שלך ראית צלקות משונות ליד האצבעות. [/b][/quote]
'מה זה?' אני חושבת לעצמי ונוגעת בצלקות לראות אם זה כואב.
אנ ימחפשת בדפים יותר מידע על החומר המוזר הזה, ומחפשת גם במחשבים.
-
[b]דזמונד תומפסון[/b]
אם הם יבחרו בדרך שבה אתה בוחר...נראה לי שאפשר לסדר.
---
אתה מתנגש בחיילים והורג אותם אחד אחד בשורה. לא משנה כמה רימונים וטילים ירו לעברך...המתכת כסתה את גופך והגנה עליך בכל מחיר. מהפיצוץ היית נופל או עף אחורנית...אך לא נפגע.
'איזה עצבים' חשבת לעצמך והרמת עם שני הידיים שלך טנק שהיה מולך והוא מחץ את כל החיילים שעמדו ליד, כולל גרם לפיצוץ של כלי רכב רבים.
"הפעם הבסתם אותנו...עוד ננקום!" צעק האיש נמוך הקומה וכל הבסיס נעטף בשדה כח חשמלי שלא ניתן להשמדה. הצד השני נסוג אחורה והמנהיג התקרב אליך.
"תודה, אפשר לדעת את שמך?" [/QUOTE]
אני לא רוצה להיות מנופח מדי,לא כמו האלק,כאילו הברזל הוא העור
---------------
"דזמונד" אני אומר ועושה קליקים בידיים
-
[b]טורי מקליין[/b]
כשנגעת בצלקות...הרגשת שקיעות מוזרות. כמו חור קטן באדמה. כבר לא כאב...רק הראש היה מעט מסוחרר והראייה שלך הייתה מעט מטושטשת. התאמצת הרבה.
נכנסת לאחד המחשבים וראית את החומר מתצלום של מיקרוסקופ. בתוך החומר נעו יצורים וכדוריות משונות והתחברו אחד עם השני ומהם יצאו עוד ועוד. כל פעם התחברו עוד ועוד עד שבנו גשר.
על המחשב השני היה תצלום של שלד שעבר שינוי ועליו העצמות היו בנויות בצורה אחרת משלד אנושי רגיל. האצבעות היו במקום אך היו מחוברות לרצועת עצמות משונות שהזכירו את הטפרים שיצאו לך מקודם.
הכל היה מוזר עד שבעיניים שלך ראית שחור. התעלפת.
...
את פקחת את עינייך והרגשת כאב חד בעיניים מרוב השמש שהייתה למעלה. היה זה בוקר.
מצאת את עצמך שוכבת ביער ובגדיך מלוכלכים וקרועים מעט.
[b]דזמונד תומפסון[/b]
בסדר. אתה רוצה שהמתכת לעולם לא תרד? או שאתה רוצה שהיא תכסה אותך רק ברגעי קרב?
--
"נעים מאוד, שמי 'פרופסור טנר', אני מתמחה בכל הקשור לחומרים כימיים ומסוכנים. כל הצבא שלי הוא אנשים חולים אשר עוצרים את הרוע" אומר הפרופסור ומביט בך.
"יש לך פוטנציאל טוב ושימושי,
האם תצטרף אל הכוחות שלי?" פנה אליך הפרופסור וטפח על כתפך המתכתית והקרה.
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 06:24 PM
[b] [b]דזמונד תומפסון[/b]
בסדר. אתה רוצה שהמתכת לעולם לא תרד? או שאתה רוצה שהיא תכסה אותך רק ברגעי קרב?
--
"נעים מאוד, שמי 'פרופסור טנר', אני מתמחה בכל הקשור לחומרים כימיים ומסוכנים. כל הצבא שלי הוא אנשים חולים אשר עוצרים את הרוע" אומר הפרופסור ומביט בך.
"יש לך פוטנציאל טוב ושימושי,
האם תצטרף אל הכוחות שלי?" פנה אליך הפרופסור וטפח על כתפך המתכתית והקרה. [/b][/quote]
"מה יצא לי מזה?"אני שואל אותו
-
[quote][i]Originally posted by Xkid[/i]@Sep 30 2008, 06:24 PM
[b] [b]טורי מקליין[/b]
כשנגעת בצלקות...הרגשת שקיעות מוזרות. כמו חור קטן באדמה. כבר לא כאב...רק הראש היה מעט מסוחרר והראייה שלך הייתה מעט מטושטשת. התאמצת הרבה.
נכנסת לאחד המחשבים וראית את החומר מתצלום של מיקרוסקופ. בתוך החומר נעו יצורים וכדוריות משונות והתחברו אחד עם השני ומהם יצאו עוד ועוד. כל פעם התחברו עוד ועוד עד שבנו גשר.
על המחשב השני היה תצלום של שלד שעבר שינוי ועליו העצמות היו בנויות בצורה אחרת משלד אנושי רגיל. האצבעות היו במקום אך היו מחוברות לרצועת עצמות משונות שהזכירו את הטפרים שיצאו לך מקודם.
הכל היה מוזר עד שבעיניים שלך ראית שחור. התעלפת.
...
את פקחת את עינייך והרגשת כאב חד בעיניים מרוב השמש שהייתה למעלה. היה זה בוקר.
מצאת את עצמך שוכבת ביער ובגדיך מלוכלכים וקרועים מעט.
[b]דזמונד תומפסון[/b]
בסדר. אתה רוצה שהמתכת לעולם לא תרד? או שאתה רוצה שהיא תכסה אותך רק ברגעי קרב?
--
"נעים מאוד, שמי 'פרופסור טנר', אני מתמחה בכל הקשור לחומרים כימיים ומסוכנים. כל הצבא שלי הוא אנשים חולים אשר עוצרים את הרוע" אומר הפרופסור ומביט בך.
"יש לך פוטנציאל טוב ושימושי,
האם תצטרף אל הכוחות שלי?" פנה אליך הפרופסור וטפח על כתפך המתכתית והקרה. [/b][/quote]
"יופי טופי." אני אומרת לעצמי ומנערת את הבגדים מהלכלוך. "זרקו אותי בחוץ."
אני שולפת את הטפרים ומסתכלת עליהם בגאווה. "לפחות החלום שלי התגשם."
אני נגשת לאיזה עץ.
"בואו נראה עד כמה החומר הזה חזק..."
אני מניפה את הטפרים לעבר העץ ו...
