פוקימון - מחוז ג'ונין

[QUOTE=Balenciaga;1295273][U]ttrrtte[/U]
בארקינדל נראה מאורש, וזנבו האדום והפרוותי התנדנד מצד לצד.
הפרופסור ניגש אלייך וחיוך נמתח על פרצופו מצר הקמטים. "לא אני הצלתי אותך. את הצלת את עצמך. אין ספק שעשית כאן עבודה מעולה... אם תמשיכי כך, אולי עוד נזכה לראות אותך בליגת הפוקימונים ביום מן הימים." הוא קרץ לך. הפרופסור חיטט במעילו, ושלף ממנו מכשיר אדום ומוזר. הוא הוציא עוד חמישה פוקדורים מכיסו, והגיש לך אותם. "זה שלך. חמישה פוקדורים ופוקיע. אני בטוח שתעשי שימוש נבון בהם."

''תודה רבה לך פרופסור'' אודה לפרופסור, אני ירים את בארקינדל לידיי ואחבק אותו באושר כאשר דמעות אושר בעייני ואומר ''עשינו את זה! ראית בארקינדל אנחנו צוות מעולה!'', ''אני חושבת..ש.אקרא לך פוקס מה אתה אומר?'' אשאל את בארקינדל בחיוך מאושר, לאחר מכן אפרד מן הפרופסור ואצא אל הדרך הקרובה ביותר כאשר פוקס הולך לצידי\נמצא בידיי איך שהוא יעדיף רק לא בפוקדורP:

[quote=Balenciaga;1295181][U]NivX10[/U]
"אני שמח שביקשת!" אומר לך הפרופסור. הוא מחטט באחת משידות העץ הקטנות, ושולף מפה מאובקת מתכת לכמה ספרים ישנים. "זו מפה מעט ישנה, אבל מדוייקת. תשתמש בה היטב." הוא אומר לך, ואתה לוקח אותה ומכניס אותה אל התיק. "הדרך הקצרה ביותר לשם היא דרך השדות החקלאיים. יש שם גם הרבה פוקימונים שאפשר לתפוס, ואפילו שאני אגמים קטנים." הוא מסביר לך. "אני חושב שייקח לך משהו כמו שלושה ימים להגיע לכפר רוג'ין."
אתה מודה לפרופסור, ויוצא מהבית. אתה תוהה מה לעשות עכשיו. אתה מסתכל מימינך, ורואה את היער המקיף את הכפר רומורה. אתה מסתכל משמאלך, ורואה באופק הרחוק את תחילת השדות החקלאיים עלהם דיבר הפרופסור.[/quote]
תגיד אתה יכול לפרט לי מה יש לי בחפצים? אחריי הכל אמרת שזה מסע של 3 ימים. ואני צריך ציוד גם ללילה... פוקידע וכו'...
~~~~~~~~~
"הינה מה שהפרופסור דיבר אליו..." אומר ואתחיל לצעוד לשם.
בחיוך רב אני צועד בקלילות ומזמזם לי שיר מתכנית טלוויזיה מוכרת 'זה עולם חדש לגמריי, זה עולם חדש פיראי...'
אך לרגע אעצור. אביט שוב בפוקדור של וואטובר ואמלמל "טוב... אם לא עכשיו איי מתי?"
אוציא אותו החוצה ואתבונן בוא. אבחן אותו תחילה עם עיניי ואראה מה הוא חושב עליי

[quote=Balenciaga;1295273]
[U]Kayoger[/U]
פוקימון התנין ציית לך מיד, ותפס את הארוק בשני לסתותיו בעוצמה, וזרק אותו באוויר. הארוק נחת על המדרגות בחבטה עצומה, והתגלגל למטה מעט כשהוא מאבד את שיווי המשקל. הוא לא הספיק לקום על רגליו, ונאודיל זינק אליו בדחיפה אדירה שריסקה אותו חזרה לרצפה.
הארוק קם על רגליו, זועם במיוחד. הוא רץ אל נאודיל, תפס אותו בשני ידיו הגדולות, ולא נתן לו להשתחרר.
"נראה כאילו הארוק מתכוון להשתמש בהטלה ססמית." הסביר הפרופסור. "כדאי לך למהר ולהגיב."[/quote]
'מה אני עומד לעשות עכשיו?!' אחשוב לעצמי בלחץ ואתחיל לחשוב מהר על אסטרטגייה עד שיעלה במוחי רעיון מבריק "נאודיל תשתמש בספיגה כדי לספוג מהאורק את הכוח שלו שלא יוכל להשתמש בהטלה ססמית ואז תשתמש בנשיכה ותתלתל את האורק באוויר עד שהוא יתעלף!" אגיד לנאודיל בלחץ בתקווה שיספיק לעשות את מה שביקשתי ממנו לפני שההטלה הססמית של האורק תצא לפועל.

[U]ttrrtte[/U]
"אם ככה, אני מאחל לך ולפוקס המון בהצלחה. אני בטוח שתצליחו." אומר הפאופסר בחיוך. להתראות בינתים, אני מבטיח ליצור איתך קשר בימים הקרובים." הוא אומר, ונכנס אל הבית בנפנוף לשלום.
את מתחילה ללכת בשביל הנמשך לכיוון היציאה מהכפר. השעה היא שעת צהריים מוקדמת, והשמש החזקה טופחת על ראשך. אט אט את יוצאת מהכפר, נפרדת לשלום מהזכרונות וממקום הולדתך. פוקס הלך לצידך, נצמד בחשש אל רגלייך. גם הוא לא יצא מעולם מהכפר רומורה, הבנת.
לפתע, ראית מרחוק בין ענפיו של אחד העצים שלושה פוקימונים זהים לחלוטין זה לזה. הפוקימונים היו גוזלים שחורים היושבים כל אחד בניפרד בקן משלו.
[IMG]http://www.up2me.co.il/images/8812292.png[/IMG]

[U]NivX10[/U]
וואטובר מביט בך בעיניו הגדולות, וגלגל המים האדום-צהוב סביב גופו השמנמן. הוא נראה תמים למראה, אך ידעת היטב שמאחורי כל פוקימון תמים מסתתר כוח אדיר.
הוא חייך אליך, ונראה היה כי הוא מרוצה מהנוכחות שלך.
לפתע ראית הבזק בעשב הגבוה משמאלך. הדבר האדום שאותו לא זיהית זז במהירות, ונכנס עמוק יותר ויותר אל תוך הדשא.
-----
בעיקרון, יש לך כל מה שאתה צריך. משק שינה, אוכל, אפילו אוהל אם בא לך, זה פחות עקרוני. אתה אפילו יכול להמציא מצידי שאתה מוציא את קופסאות הטונה מהתיק שלך ומתחיל לאכול.
הדברים הבסיסיים שיש להם שימוש זה באמת הפוקידע, הפוקדורים, והחפצים שקשורים לפוקימונים. אתה לא תצטרך לדאוג לעצמך לאוכל (;

[QUOTE=Balenciaga;1295300][U]ttrrtte[/U]
"אם ככה, אני מאחל לך ולפוקס המון בהצלחה. אני בטוח שתצליחו." אומר הפאופסר בחיוך. להתראות בינתים, אני מבטיח ליצור איתך קשר בימים הקרובים." הוא אומר, ונכנס אל הבית בנפנוף לשלום.
את מתחילה ללכת בשביל הנמשך לכיוון היציאה מהכפר. השעה היא שעת צהריים מוקדמת, והשמש החזקה טופחת על ראשך. אט אט את יוצאת מהכפר, נפרדת לשלום מהזכרונות וממקום הולדתך. פוקס הלך לצידך, נצמד בחשש אל רגלייך. גם הוא לא יצא מעולם מהכפר רומורה, הבנת.
לפתע, ראית מרחוק בין ענפיו של אחד העצים שלושה פוקימונים זהים לחלוטין זה לזה. הפוקימונים היו גוזלים שחורים היושבים כל אחד בניפרד בקן משלו.
[IMG]http://www.up2me.co.il/images/8812292.png[/IMG]


''פוקקס, אתה חושב על מה שאני חושבת?'' אלחש לפוקס בחיוך למראה הפוקימונים החמודים.
''בוא נראה מה אתם..'' אחשוב לעצמי, אני אוציא את הפוקדע שלי ואכוון אותו על הגוזל האמצעי במטרה לזהות איזה פוקימונים אלו הפוקימונים האלו

[U]ttrrtte[/U]
כשאת מכוונת את הפוקידע, הוא מתחיל לדבר בקול מתכתי -
"צ'יקקו - פוקימון הגוזל. צ'יקקו יושב תמיד בקן שלו, ואינו מסוגל עוד לעוף בשלב זה בחייו. משום שהוא לא מסוגל להגן על עצמו עדיין באופן יעיל, הם נמצאים תמיד בקבוצות של שלושה ויותר, עד אשר הם מתפתחים. צ'יקקוים ידועים בכך שהם מתפתחים מהר יותר מרוב הפוקימונים."
פוקס מרחרח את האוויר, ונראה מסוקרן מאוד לגבי הפוקימונים שמולך.

[U]Kayoger[/U]
כדורי אור ירקרקים מתחיל לצאת מגופו של הארוק, ונספגים בגופו של נאודיל. הכדורים יוצאים עוד ועוד, וכלל שחולף הזמן, כך הארוק מתעייף והאחיזה שלו מנאודיל נרפית. הוא שומט את פוקימון התנין, ונוחת על הריצפה, מעולף לגמרי.
"הספיגה של נאודיל הייתה חזקה מאוד משום שהיא נעשתה מטווח קצר במיוחד." הסביר הפרופסור. "עשית עבודה מצויינת." הפרופסור שולף חמישה פוקדורים מכיסו, וכן מכשיר אדום ומוזר אותו אתה מזהה כפוקידע. "זה הפוקידע והפוקדורים שלך. אתה רשאי לצאת למסע עכשיו. אני מאחל לך המון בהצלחה, אם תמשיך באותה דרך בה התחלת היום, אני משוכנע שאני עוד אשמע עליך בעתיד."

[quote=Balenciaga;1295310]
[U]Kayoger[/U]
כדורי אור ירקרקים מתחיל לצאת מגופו של הארוק, ונספגים בגופו של נאודיל. הכדורים יוצאים עוד ועוד, וכלל שחולף הזמן, כך הארוק מתעייף והאחיזה שלו מנאודיל נרפית. הוא שומט את פוקימון התנין, ונוחת על הריצפה, מעולף לגמרי.
"הספיגה של נאודיל הייתה חזקה מאוד משום שהיא נעשתה מטווח קצר במיוחד." הסביר הפרופסור. "עשית עבודה מצויינת." הפרופסור שולף חמישה פוקדורים מכיסו, וכן מכשיר אדום ומוזר אותו אתה מזהה כפוקידע. "זה הפוקידע והפוקדורים שלך. אתה רשאי לצאת למסע עכשיו. אני מאחל לך המון בהצלחה, אם תמשיך באותה דרך בה התחלת היום, אני משוכנע שאני עוד אשמע עליך בעתיד."[/quote]

"תודה רבה לך על הכל פרופסור!" אפנה לפרופסור "אני אשמור על קשר איתך ואתקשר ברגע שאגיע לכפר רוג'ין!" אמשיך בדבריי ואצא בריצה יחד עם נאודיל לצידי ואבקש ממנו בקשה פשוטה "נאודיל אני רוצה שתלך איתי מחוץ לפוכדור,זו הדרך הכי כיפית לטייל!" אגיד לו ואתחיל להתסכל לצדדים במטרה למצוא פוקימון להלחם מולו ואולי אפילו גם ללכוד!

[U]Kayoger[/U]
נאודיל נראה מרוצה לא להיכנס אל תוך הפוקדור, אבל שמר על טון קריר כלפיך. ידעת שיקח לך זמן לשבור את הקרח בינך לבינו. התחלת ללכת לכיוון היציאה מהכפר. השדות הפתוחים קרצו לך, והשמש החמימה טפחה על גבך בעדינות. התחלת ללכת על המישור החלק, על שביל אפר הנמשך בין שני שדות חקלאיים, כשלפתע, ראית ממולך פוקימון קטן העומד על השביל. הפוקימון היה בצבע חום, והשתלב היטב בצבע האדמה. הוא היה כמו חרק קטן, ועיניו הירוקות הביטו בך בתמיהה.
[IMG]http://www.up2me.co.il/images/95441251.png[/IMG]

[quote=Balenciaga;1295359][U]Kayoger[/U]
נאודיל נראה מרוצה לא להיכנס אל תוך הפוקדור, אבל שמר על טון קריר כלפיך. ידעת שיקח לך זמן לשבור את הקרח בינך לבינו. התחלת ללכת לכיוון היציאה מהכפר. השדות הפתוחים קרצו לך, והשמש החמימה טפחה על גבך בעדינות. התחלת ללכת על המישור החלק, על שביל אפר הנמשך בין שני שדות חקלאיים, כשלפתע, ראית ממולך פוקימון קטן העומד על השביל. הפוקימון היה בצבע חום, והשתלב היטב בצבע האדמה. הוא היה כמו חרק קטן, ועיניו הירוקות הביטו בך בתמיהה.
[IMG]http://www.up2me.co.il/images/95441251.png[/IMG][/quote]
'אוממ נראה כמו פוקימון מגניב' אחשוב לעצמי ואשלוף את הפוקידע בסקרנות בעודי מחכה לפירוט על הפוקמון מפי הפוקידע ובנתיים אפנה לנאודיל "אני יודע שכרגע מצב היחסים שלנו לא הכי טוב,אבל אם תמשיך לטייל איתי מחוץ לפוכדור אנחנו נהפוך לחברים הכי טובים!" אגיד לו בחביבות ועם חיוך קטן ובטוח ואמשיך להגיד לו "תתכונן לקרב נגד הפוקימון הזה,הוא מרתק אותי מאוד!"

[U]Kayoger[/U]
נאודיל מביט בך בספק. נראה שהוא לא מתרשם מההדברים שאמרת לו, אך אתה לא מתייאש. אתה יודע שבסופו של דבר מצב רוחו של נאודיל ישתפר.
בינתיים, הפוקיד שלך מתחיל לדבר בקול מתכתי - " מטרימיט - פוקימון נמלת האדמה. מטרימיט נוהג לשהות מתחת לאדמה במשך רוב שעות היממה ויוצא החוצה על מנת לחפש מזון. הוא נוהג לתקוף באמצעות הצבתות החזקות סביב פיו. מטרימיט הוא פוקימון מסוג חרק ואדמה."
נאודיל נכנס לתנוחה קרבית, ומתכונן לתקיפה. גם מטרימיט, ששם לב כי ניצבת מולו סכנה, נכנס לתנוחה קרבית.

[quote=Balenciaga;1295382][U]Kayoger[/U]
נאודיל מביט בך בספק. נראה שהוא לא מתרשם מההדברים שאמרת לו, אך אתה לא מתייאש. אתה יודע שבסופו של דבר מצב רוחו של נאודיל ישתפר.
בינתיים, הפוקיד שלך מתחיל לדבר בקול מתכתי - " מטרימיט - פוקימון נמלת האדמה. מטרימיט נוהג לשהות מתחת לאדמה במשך רוב שעות היממה ויוצא החוצה על מנת לחפש מזון. הוא נוהג לתקוף באמצעות הצבתות החזקות סביב פיו. מטרימיט הוא פוקימון מסוג חרק ואדמה."
נאודיל נכנס לתנוחה קרבית, ומתכונן לתקיפה. גם מטרימיט, ששם לב כי ניצבת מולו סכנה, נכנס לתנוחה קרבית.[/quote]
'אוקיי מפוקימון בעל שני סוגים יכול לעזור לי מאוד' אחשוב לעצמי בזמן שאתסכל אל העתיד ואגיד מיד לאחר מכן לנאודיל "עכשיו נאודיל מדהים שלי תשתמש בחיפה ומיד לאחר מכן תשתמש במתקפת נשיכה על מטרימיט ותטיח אותו באדמה כך שיגרם לו נזק רב!" אעביר את מסריי לנאודיל בנחישות רבה כאשר אש הקרב בוערת בעיניי!

[U]Kayoger[/U]
אתה פוקד על נאודיל בנחישות, והוא מתחיל לרוץ לכיוונו של מטרימיט. מטרימיט עומד במקומו, וסופג את מתקפת הדחיפה של נאודיל. פוקימון החרק מואח לאחור, מתגלגל על הרצפה מספר מטרים, ונעצר. הוא קם על שני רגליו סמהירות
נאודיל יוצא לסיבוב שני, ופיו נפער לרווחה במטרה לנשוך את מטרימיט. אך מטרימיט לא מוותר הפעם, ושולח מתקפת חול שפוגעת בעיניו של נאודיל. נאודיל עוצר במקומו, מנער את עיניו הכואבות. מטרימיט מנצל את ההזדמנות, ותוקף את הפוקימון שלך באמצעות הצבתות שעל פיו. הוא נושך אותו בעוצמה, לא מרפה לרגע.

[quote=Balenciaga;1295465][U]Kayoger[/U]
אתה פוקד על נאודיל בנחישות, והוא מתחיל לרוץ לכיוונו של מטרימיט. מטרימיט עומד במקומו, וסופג את מתקפת הדחיפה של נאודיל. פוקימון החרק מואח לאחור, מתגלגל על הרצפה מספר מטרים, ונעצר. הוא קם על שני רגליו סמהירות
נאודיל יוצא לסיבוב שני, ופיו נפער לרווחה במטרה לנשוך את מטרימיט. אך מטרימיט לא מוותר הפעם, ושולח מתקפת חול שפוגעת בעיניו של נאודיל. נאודיל עוצר במקומו, מנער את עיניו הכואבות. מטרימיט מנצל את ההזדמנות, ותוקף את הפוקימון שלך באמצעות הצבתות שעל פיו. הוא נושך אותו בעוצמה, לא מרפה לרגע.[/quote]

'אני לא מאמין איזה פוקימון מלוכלך זה!' אחשוב לעצמי בעצבים "נאודיל אני מבקש ממך להירגע,אתה לא צריך לראות את הפוקימון בשביל להלחם בו!" אתחיל לנאום בפניי נאודיל "אתה יכול להשתמש בשמיעה שלך ולשמוע את צעדיו של מטרימיט" אגיד לנאודיל "בנתיים תשתחרר מהנשיכה של מטרימיט בכך שתשתמש בדחיפה לתוך האדמה עליה אתה עומד!" אמשיך בדיבוריי בלחץ

[QUOTE=Balenciaga;1295310][U]ttrrtte[/U]
כשאת מכוונת את הפוקידע, הוא מתחיל לדבר בקול מתכתי -
"צ'יקקו - פוקימון הגוזל. צ'יקקו יושב תמיד בקן שלו, ואינו מסוגל עוד לעוף בשלב זה בחייו. משום שהוא לא מסוגל להגן על עצמו עדיין באופן יעיל, הם נמצאים תמיד בקבוצות של שלושה ויותר, עד אשר הם מתפתחים. צ'יקקוים ידועים בכך שהם מתפתחים מהר יותר מרוב הפוקימונים."
פוקס מרחרח את האוויר, ונראה מסוקרן מאוד לגבי הפוקימונים שמולך.

פוקס'' אלחש לו, ''תשתמש בגחלת על הצ'קקו האמצעי בכדי להפיל אותו מן העץ, לאחר מכן תשתמש במהירות במסך עשן ואז ברחרוח בלשי בכדי שתוכל לזהות את מיקומו של צ'קוק, ברגע שתזהה אותו תשתמש בגחלת ואז נשיכה'' הורה לפוקס והוסיף ''אני מאמינה בך פוקס!''

[U]Kayoger[/U]
נאודיל מצליח להשתחרר מהנשיכה של מטרימיט באמצעות ההדף של מתקפת הדחיפה, ופוקימון החרק מועד מספר צעדים לאחור. לפתע, מטרימיט מתחיל לחפור במהירות בור באדמה, ותוך מספר שניות הוא נעלם לחלוטין מפני השטח.
לא היה לך ספק, מטרימיט משתמש במתקפת "חפירה", ועוד מספר שניות הוא יצוץ שוב מעל פני האדמה.
ראייתו של נאודיל חוזרת אט-אט לשגרה. אתה רואה שהעיניים שלו עדיין שורפות ומטושטשות, אבל הוא מצליח לפקוח אותן.

[U]ttrrtte[/U]
פוקס פוער את פיו לרווחה, וכדורי אש קטנטנים יוצאים מפיו ופוגעים בצ'יקקו האמצעי. הצ'יקקו האמצעי עף לאחור, ונופל על הרצפה בחבטה חזקה.
רך לפני שהפוקימון שלך מספיק להמשיך את שרשרת הפעולות שלו, דבר מוזר קורה. שני הצ'יקקוים האחרים קופצים מיד על הרצפה, נוחתים על שני הרגליים הקטנות שלהם במיומנות מפתיעה, ומתחילים לרוץ לכיוונו של פוקס במטרה להתקיף.
נזכרת במה שאמר לך הפוקידע - צ'יקקוים נמצאים בקבוצות על מנת להגן על עצמם. זה לא יהיה קל כמו שחשבת, הבנת.