ממ"ת - מיני משחק תפקידים שבועי

[QUOTE=asuna;1412779]הסתובבתי, הנער הפתיע אותי ולמרות שהתאפקתי דמעות ירדו מעיניי הייתי עם גבי אל הנער אז קיוויתי שהוא לא יראה, חשיפת הצלקת, הפיגיון הכל הזכיר לי זוועות שלא רציתי לסכור.
''אני באה ממלכת גולד, קוראים לי לולו (LULU) אומצתי שהייתי בת חמש על ידי מרים וג'יימס'' חשבתי במוחי, זה תמיד הרגיע אותי.
התחלתי ללכת מפני שידעתי שבקרוב אפרוץ בבכי רם אך הלכתי לאט בכדי לא לגרום לחשדות מצד הנער.[/QUOTE]

ראיתי את הנערה יוצאת מהתא שלי, אך לא לפני שראיתי נצנוץ קטן של דמעות בעיניה. אחרי שהיא הלכה סגרתי את דלת התא והתיישבתי על ה"מיטה" שלי, וחיכיתי לארוחה, או ליום המחרת, שם אראה את אבא שלי, אחרי כל כך הרבה זמן...
נרדמתי, ובחלומות שלי כל הזמן ראיתי את אבא שלי, איש גבוה ומוצק, לובש בגדים מוזהבים, אך חסר פנים. ראיתי אותו דוחה אותי, כמו שפחדתי כל הזמן...
התעוררתי לקול השומר שאמר: "קום כבר, אסיר! המושל מגיע, אתה חייב לכבד אותו!" קמתי מהר מהמיטה ויצאתי בעקבותיו. הוא הוביל אותי למה שנראה כמו חצר הסוהר, ובכניסה הייתה תהלוכה.

~~~~~~
מישהו גולדיאני רוצה להיות בתהלוכה ולהמשיך את התגובה שלי?

אניייייי. המשכתי לעקוב אחרי הנער שלפתע אזכר שאני מאחרת לתהלוכה! אני אסתובב וארוץ במהירות אל חצר המלכות שם עמדו בשורה כל האסירים כלל הנער המושל הגיע, בדיוק בזמן אני אלך אל מקומי בטור אוחזת בכינור׳ כירה לבת המושל אינו יודע על קיומי כנערה הצבאית היחידה הוא חושב שמקום הבנות במטבח ולכן הסכמתי לעשות את עצמי ככל כל נערה שמנגנת בכינור במצעד. המושל יצא מהכרכרה שלו, הסוסים רטנו מעט שמתי לב שפניו של הנער מתחילות להיות מתוחות, התחלתי לנגן

[QUOTE=asuna;1412830]אניייייי. המשכתי לעקוב אחרי הנער שלפתע אזכר שאני מאחרת לתהלוכה! אני אסתובב וארוץ במהירות אל חצר המלכות שם עמדו בשורה כל האסירים כלל הנער המושל הגיע, בדיוק בזמן אני אלך אל מקומי בטור אוחזת בכינור׳ כירה לבת המושל אינו יודע על קיומי כנערה הצבאית היחידה הוא חושב שמקום הבנות במטבח ולכן הסכמתי לעשות את עצמי ככל כל נערה שמנגנת בכינור במצעד. המושל יצא מהכרכרה שלו, הסוסים רטנו מעט שמתי לב שפניו של הנער מתחילות להיות מתוחות, התחלתי לנגן[/QUOTE]

ראיתי את הנערה רצה למקום שלה ומתחילה לנגן בכינור. חשבתי על כמה יפה היא מנגנת, ואז נזכרתי במה שאני צריך לעשות, ונכנסתי קצת ללחץ. הסוהר הראשי העביר את כל האסירים אחד אחד לפני המושל והציג אותם. הוא הצעיד אותי קדימה. זה היה נדמה כאילו הזמן מאט... יצאתי מהשורה... הלכתי צעד, ועוד צעד, ועוד צעד... והגעתי אל המושל, כמו מתוך חלום. שמעתי במעומעם את הסוהר אומר: "זה חייל סילבריאני, היום אנחנו חוקרים אותו" לפני שהסוהר הצעיד אותי אחורה, הפשלתי את השרוול שלי, שבו צרוב הסמל המוזהב.

~~~~
אני נותן לך להחליט מה קורה פה :) אני סומך עלייך!

או שאתה סתם עצלן בשביל לכתוב עוד^^
_________________
מזווית עיני ראיתי ניצוץ של עצב בעיניי המושל אך הוא נעלם מיד והמודל אמר '''מי זה המתחזה הזה?!'' הוא צעק בהלם ''אתה מתחזה שמנסה להוכיח את עצמו כבני!?'' הוא צעק ''אני באמת הבן שלך '' השיב הנער בלחש המושל הניח את ידו על הסימן הצרוב בעורו של הנער, שהסיר את היד הסמל נעלם כלא היה.
''ה..'' התחלתי לומר אך מיד הפסקתי העונש על בנות שמקללות קללות כמו אדיוט הוא הלקאות אני ממש לא רוצה לדעת מה העונש עעל מה שרציתי לומר כעט.
המפקד סימן לי לקפוץ לשם, הייתי החיילת המיומנת ביותר מכל החיילים אבל גם אני וגם המפקד ידענו- המושל לא מאמין בבנות שרוצות להיות בצבא ברוב ביקוריו ניגנתי כאילו איני חלק מהיחידה.
זרקתי את הכינור ארצה ושלפתי את הפיגיונות משמלתי, נעמדתי מול המושל בחשש ממה שהמושל יגיד ''תזוז עוד צעד אחד אסיר ותשלם את המחיר'' סיננתי

נכנסתי לצינוק והנער לא היה שם , "טוב , אני אקח ממנו תשובות אחר כך." אמרתי ברצינות וחזרתי לחדרי , ראיתי פתק , "פגוש אותי בגולדמין עכשיו , אני אהיה עם בגדים שחורים." היה רשום בפתק .
הלכתי לגולדמין , בכניסה לעיירה ראיתי את האיש , "אז הגעת." הוא אמר לי , "לך לתערוכה של בית הכלא ושם תראה את הנער שאתה מחפש אותו." הוא אמר לי , הלכתי לתערוכה , ובאמת ראיתי שם את הנער .
לאחר כמה שניות ראיתי את המושל , המפקד והנערה , הם נעמדו מול הנער .
הייתי במעגל החיילים ואז המפקד קרא לי .
בלית ברירה עליתי , עמדתי ליד הנערה .
ראיתי את ההזדמנות ולקחתי סרט שיער שהיה לידי , קשרתי את הסרט לשיער ככה שיראו את הסמל , הנער נראה המום , וככה גם המפקד והנערה .

*קראתי את ההודעה הפרטית אבל בקודם היית בחקירה אז מוזר שאת פתאום עוקבת אחרי טוב נו*

המשכתי ללכת ברחוב כדי לשמוע פה ושם שמועות על כל פעם שהזכירו את הכתרים ניסיתי לדלות מידע כמו כל מרגל אחר... אבל ב13:00 כשהגעתי לתהלוכה הבחנתי בנערה הזאת שפגשתי בדרכי לגולדמין. לחלקיק שנייה ראיתי שהיא מסתכלת עליי כאילו אני איזה שד.. נכון יש לי שיער אדום אבל עדיין..
מאוד מוזר.. אולי היא מהצבא של גולד.. אבל אני ממילא לא אמור להיות מוכר או משהו כל מה שמבדיל ביני לבין כל תושב גולד רגיל זה השיער האדום שלי וידוע שרוב יושבי סילבר הם בעלי שיער שחור או אפור.. אז אין שום דבר שמפליל אותי חוץ מהמסמכים, כל עוד פקח לא יתפוס אותי ויוכל לזהות שזה מסמך מזויף אני אהיה בסדר..

החלטתי לפנות לנערה המסתורית "היי" אמרתי........עכשיו תור טל להמשיך זאת :p

אתה בטוח שראית את התגובות הקודמותxd מה שאתה אומר זה שהופעת בתהלוכה של גולד ואמרת לי היי כאילו אני לא עומדת להרוג את האסיר שמוליd= נו טוב נזרום!
_____________________________________
''מה..לע..'' התחלתי לומר שלפתע הנער שפגשתי קודם הגיע 'סליברי..' סיננתי בראשי ''היי'' הוא אמר כאילו כלום לא קורה.
המושל היה המום ''הוד מעלתך זוז הצידה בבקשה!'' צעקתי הוא זז עדיין מופתע מבטו החל להתחלףף למין הבעת גועל וזעם על כך שיש בת בצבא שלו כיוונתי את פיגיונותיי אל הנער ''אל תזוז סילברי!'' צעקתי, זכרתי מאיפה ראיתי את הנער הוא ביקש ממני הכוונה ואני ממנו, הוא היה סילברי זה בטוח.
הקהל השתנק, הנגינה פסקה ומעגל שלם של חיילים הקיף אל הנער אדמוני השיער.
כמה וכמה חיילים לקחו את המושל בחזרה לכרכרה שלו.
''מה..?'' התחיל הסילברי לומר אך מיד תפסתי את ידו והצמדתי את החוד אליה ''הסכין הזאת מורעלת דקירה קטנה ואתה מת'' אמרתי בקול, אחיזתי התהדקה על ידו

רגע , אני הסילברי ?
או שלא קראתם בכלל את התגובה שלי ?

[QUOTE=asuna;1412839]אתה בטוח שראית את התגובות הקודמותxd מה שאתה אומר זה שהופעת בתהלוכה של גולד ואמרת לי היי כאילו אני לא עומדת להרוג את האסיר שמוליd= נו טוב נזרום!
_____________________________________
''מה..לע..'' התחלתי לומר שלפתע הנער שפגשתי קודם הגיע 'סליברי..' סיננתי בראשי ''היי'' הוא אמר כאילו כלום לא קורה.
המושל היה המום ''הוד מעלתך זוז הצידה בבקשה!'' צעקתי הוא זז עדיין מופתע מבטו החל להתחלףף למין הבעת גועל וזעם על כך שיש בת בצבא שלו כיוונתי את פיגיונותיי אל הנער ''אל תזוז סילברי!'' צעקתי, זכרתי מאיפה ראיתי את הנער הוא ביקש ממני הכוונה ואני ממנו, הוא היה סילברי זה בטוח.
הקהל השתנק, הנגינה פסקה ומעגל שלם של חיילים הקיף אל הנער אדמוני השיער.
כמה וכמה חיילים לקחו את המושל בחזרה לכרכרה שלו.
''מה..?'' התחיל הסילברי לומר אך מיד תפסתי את ידו והצמדתי את החוד אליה ''הסכין הזאת מורעלת דקירה קטנה ואתה מת'' אמרתי בקול, אחיזתי התהדקה על ידו[/QUOTE]

*אה חשבתי שאת מביטה בהוצאה להורג.. האמת היא שזה בעיקרון קורה קודם לכן אבל נזרום XD ועוד משהו את פאקינג לא יודעת שאני סילברי למה כולם כזה כאילו כתוב לי על הראש תיהיו בדמויות שלכם זה לא כאילו אני חושד שכולם בצבא של גולד תהיו מציאותים אנשים לא יודעים כלום אחד על השני.. וקשה לעקוב כנראה פיספסתי תגובה..*
טוב אז בטעות בלי לשים לב לכל ההתקהלות היא הייתה באמצע מוזר.. כנראה אני ממש לא מבין את המנהגים של אנשי ממלכת גולד.

" רגע רגע רגע למה לעזאזל את כל כך משוכנעת שאני מסילבר בכלל? אני לא בוגד בממלכה שלי!" (טוב טכנית זה נכון :) )

''עם אתה לא סילברי, ואתה לא חייל גולדיאני למה יש עלייך נשק?'' שאלתי והרמתי גבה.
''על איזה נשק את מדברת?'' הוא שאל בתמימות, הרמתי את גב חולצתו ושלפתע משם חרב ארוכה וחדה ''אז איך זה הגיע לשם מר אני לא סליבריאני?'' שאלתי והמתי גבה שוב ''חוצמזה עקבתי אחרייך קודם כי נראתה לי חשוד''.
''רגע!'' צעק המושל מתוך הרכב ''למה יש לי אישה בצבא?! הוצאה להורג הוצאה להורג!'' הוא צעק ועיניי נפערו

מצטער, אין לי זמן. המון המון המון מבחנים אני אעשה טוויסט בעלילה!!!!ת
~~~~~~~~~~~
אני לוקח את סכין שלי ומתאבד. לפני כן (חהחה אני מסבך את העלילה בלי זה!) אני רץ למושל, מנשק את לולו, ומנסה להתנקש במושל, ואז מתאבד

"השתגעת ?" שאלתי בקול רם , כולם הסתכלו עליי ,"איך אתה מסוגל לדבר עלי ככה?" המושל שאל בכעס , "אני מסוגל לדבר ככה כי זה לא פייר להרוג מישהו רק מכיוון שיש לך אישה בצבא." אמרתי בכעס , "תפסו אותו." המושל צעק בכעס , כולם ניסו לתפוס אותי ואני התחמקתי מכולם , רצתי לכיוון היציאה מגולד עם חרב שלופה , לקחתי חתיכת בד וקשרתי בה את שיערי כך שיראו את הסמל , והמשכתי לרוץ .

שם:יונתן
שם הדמות:הארי גראונד
מראה/תמונה: הארי די נמוך,אך מהיר וחמקמק,עיניו חומות אבל בהירות,הוא לובש בגדים אופינים לתקופה.
אופי:חכם,פרנואיד,חרוץ וקצת אגואיסט
עבר/רקע:י"ב
הערות/הארות/בקשות:כלום
________________________________
אחרי הרבה מאוד זמן הגעתי ליום הראשון בצבא
אני בכלל לא רוצה להיות בצבא חשבתי לעצמי אבל מה הם יעשו בלעדי
שראיתי שהצד האגואיסטי שלי התעורר כבר לא היה זמן לחשוב על הטיפשות שלי
,כי באותו רגע המפקד גילה שאני לא באמת ישן והעיר אותי במריבות וצעקות "פה זה לא הבית שלך פה זה הצבא אז קום כבר!" המפקד צעק
ישר קמתי מהמיטה,הרי אני לא מעונין בריבים ביום הראשון שלי בצבא,
בשניה הראשונה שלי בצבא הבנתי שאני שקט מדי,הרי כולם פה ילחו להילחם ואני יותר טוב בתור מרגל,למרות שזאת בהחלט הדרגה הנחותה ביותר בצבא סילבר.
הדרגה כלכך נחותה משום שאין הרבה אנשים שם,
יש כאלה שלא יודעים שיש בכלל מרגלים,יש כאלה שכן
בכל מקרה,בשביל להיות מרגל צריך להתחצף ועוד לפני שעמדתי לעשות את זה,זה כבר קרה
"זאת היתה פקודה!"
אמר המפקד בקול גבוה,אך זאת לא היתה צעקה
שמתי לב שכולם כבר ערוכים בשורה
,אך זה לא ממש הפריע לי העיקר שקיבלתי את מבוקשי עוד לפני שביזבזתי זמן
"אתה יודע לאן מגיע מישהו שעבר על הפקודות?"
שאל המפקדה
"כן.. להיות סוכן" השבתי בחולמנות וכבר התחלתי ללכת לעבר ממלכת גולד,מוכן לכל מה שיגיע.

''מה לעזאזל?!'' חשבתי בהפתעה ונגעתי בשפתיי במהירות תחתיי שכב החייל עם חרב נעוצה בחזהו, גוסס מת.
''מה זה אמור היה להביע?!'' צעק המושל
'השתגעת ?" שאל חייל אחר בקול רם , כולם הסתכלו עליו ,"איך אתה מסוגל לדבר עלי ככה?" המושל שאל בכעס , "אני מסוגל לדבר ככה כי זה לא פייר להרוג מישהו רק מכיוון שיש לך אישה בצבא." הוא השיב בכעס , "תפסו אותו." המושל צעק בכעס , כולם ניסו לתפוס אותו אך הוא התחמק מכולם , ורץי לכיוון היציאה מגולד עם חרב שלופה , הוא לקח חתיכת בד וקשר בה את שערו כך שיראו את הסמל שבמצחו ורץ משם .
''תפסו את הנערה!'' צעק המושל אך כבר היה מאוחר מידי רצתי בכל כוחי אל עבר השער לגולד אויי יופי עכשיו אני מבוקשת בממלכה של עצמי

בשניה שהגעתי שמעתי ויכוח של אנשים מהמלכה האוינת
ולפני שהבנתי מה קורה התנגשה בי נערה
שנינו נפלנו על הרצפה והנערה צעקה
"אני ראיתי שנכנסת מהשער פה,את סילבראי,אני יודעת את זה"
אמרה הנערה.
"ואני ראיתי שאת מבוקשת עכשיו,אז אם לא תסתמי את הפה שלך,לפני שתצלחי לזוז יקבע גזר דינך"
אמרתי,התחלתי לרוץ לעומק הממלכה
(מצטער שזה קצר)