יאוו מגניב!!
מעניין מי היה האיש הזה??? זה מיכאל??
Printable View
יאוו מגניב!!
מעניין מי היה האיש הזה??? זה מיכאל??
במכשיר קשר היה כתוב שזה ארמגדון
ארמגדון ענה על המכשיר קשר...
אבל נחכה ונראה מי הקול שמאחוריו
אני מדבר על האיש עם הצלקת...מי הוא...
אני מעדיף שלא לענות אני בעצמי.
אבל אוהב מקודם ענה לך
[b]שימו לב הפרק הבא הוא לקט של קטעים מפרקים שונים מהספר כולו ,הפרק מסביר המון על המשך המסע ,קריאה מהנה[/b]
[u][i][b]פרק 16:היומן של מיכאל!חלק ב'![/b][/i][/u]
שון שלף את מכשיר הקשר מכיסו של האיש
האיש היה בלחץ מטורף כאשר שון מחזיק את חולצתו ומקמט לו אותה הוא שולף את מכשיר הקשר וממנה נשמע קול :"כן ארמגדון אני יכול לעזור?"
שון הבין את זהותו של האיש והוא לא חיכה ואמר "ארמגדון אה?"
בקול מוזר ומתנשף קלות אחרי הריצה שעשה
"שחרר אותי שון" אמר ארמגדון כאשר הוא קצת נחנק מאחיזתו של שון
שון חיכה קצת וחשב לעצמו בראש איך האיש הזה מכיר אותו בכלל ,שון ישר הבין שהוא צדק ולאיש הזה יש קשר לנסיעה שלו בזמן.
"מאיפה אתה יודע את שמי?" שאל שון כאשר הוא לא יכול להתאפק יותר
ארמגדון הסתכל עליו ונעמד שוב ,מסדר את חולצתו ומעילו כך שהוא יראה סמכותי יותר
"אני יודע הרבה יותר ממה שאתה חושב" אומר ארמגדון לשון ושניהם עומדים בסמטה מחכים לקבל תשובות אחד של השני.
[b]"מה אתה יודע עליי?" חוזר ואומר שון לארמגדון והפעם בלי ידיים[/b]
"אני צריך את עזרתך " אומר ארמגדון
"עזרתי במה ?" שואל שון בחקירה מסוימת כאשר מביט בעיניו של ארמגדון ומשהו אומר לו. שהוא לא משקר.
"יש לך כוחות מיוחדים" אומר ארמגדון לשון
"כוח?!" חוזר על המילה הזאת שון
"האם היה לך קר בזמן האחרון ?" שואל ארמגדון כאשר הוא מנסה לרמוז לו על הכוח שלו
"קר?!" חושב לעצמו שון ולא מבין על מה ארמגדון מדבר
ארמגדון לוקח את ידו של שון ומרים אותו למעלה בצורה של מישהו שמנצח בתחרות
ארמגדון אומר לשון "קר לך?"
ופתאום מהיד של שון יוצא מטר של קוביות קרח ענקיות ושלג .
"מה זה?!" מופתע מהיכולות שלו שון ומופתע מאוד מהכוחות שלו הוא מנסה שוב את התרגיל והפעם הוא מכוון את היד על האדמה
והפעם מופיע מהרצפה גוש קרחון בגודל מכונית.
הפה של שון לא היה יכול להיסגר באותו רגע.
ארמגדון מספר לשון את הסיפור שהוא סיפר לכל השישה חברים בצוות הזמן
שון כמובן יודע מה החשיבות של זה. ושון מסכים אחרי כמה דקות של חשיבה.
ארמגדון מצידו ,לא מספר הכול לשון.
"שון .. אתה הוא בעצם ילד מספר 7"
"ילד מספר 7?" שואל בקול רם את ארמגדון שון כאשר הוא לא מבין במה מדובר.
"אכן ,אחד מ7 נערים שאמורים להציל את העולם מהדבר הגדול שנקרא אסון הזמן.
שון ההמום עדיין לא מאמין שזה קורה לו
הוא עומד להיכנס למסע מטורף של מי יודע כמה זמן .. עם ילדים שהוא לא מכיר
בלי חשש מיותר הוא אומר ישר לארמגדון את מה שעולה לראשו
"מגניב" וכך הסיפור של שון הסתיים
הוא וארמגדון מגיעים למערה של ארמגדון ושם הם מחכים... לראות איפה ההתקדמות.
[b]שון ? שון? " שואל אביו של שון כאשר הוא מחפש אותו[/b]
'לאן הוא נעלם' ? שואל את עצמו כאשר הוא מחפש את בנו שנעלם מחדרו
"מה אבא?" שון צץ משום מקום ועונה לאביו
"איפה היית?" שאל האבא המודאג והוא מבין שהכול בסדר
"בשירותים" מוציא תירוץ שון ומחבק את אביו כאילו לא התראו שנה שלמה
"העיקר שהכול בסדר" אומר אביו וחוזר לצפות בטלוויזיה בסלון .שון נכנס לחדרו ושוב פותח את אותו יומן של מיכאל ומבחין בו ,הפעם הוא סוגר אותו ויוצא מהחדר ,החדר נשאר כרגיל ,באותו זמן.
שון קיבל הצעה לא פשוטה ועוד באותו ערב יצטרך לפגוש את ארמגדון במערה
הוא נכנס לחדרו וכותב מכתב לאביו כאשר יעזוב אביו יצטרך לדעת לפחות איפה בנו שלא ידאג ,אבל את שון הורגת המחשבה שאולי הוא לא יחזור.
שון פותח את היומן ושם הוא שם את המכתב ,אבל שון מבחין במשהו משונה
נוסף ציור מוזר ביומן
הוא נוגע בציור ומלטף אותו טיפה ,הציור הוא של ילד ,בלונדיני מעט והוא נראה בן גילו של שון
"מי זה לעזאזל?" שואל את עצמו בקול רם
שון סוגר את הספר ,וכשהוא יוצא מהחדר הוא מגיע למקום אחר לגמרי
"תחי ספרטה!!!!"
[u][b]ישראל ,המערה של ארמגדון ,אחרי הנסיעה של החבורה לימי הביניים[/b][/u]
"זהו זה " אמר ארמגדון
"עכשיו הקמע השלישי יהיה אצל הילדים ,צריך לזכור שיש גם לסילאטון קמע ,קמע חצי סוס" אומר ארמגדון.
"צודק" אומר פיס.
[b]"רק דבר אחד לא הבנתי" אומר פיס[/b]
"מה לא הבנת ידידי?" שואל ארמגדון כאשר מחכה לשאלה של פיס
"איך שון יצטרף לחבורה?" שואל
אנדרסון נושם ואומר
"דרך היומן של מיכאל " אומר ישר ולעניין
"מה היומן הזה עושה?" שואל פיס שוב
"ליומן הזה יש כוח מיסטי בהיסטוריה ,כל מי שפותח את היומן הזה מגיע לזמן אקראי שקבע לו הגורל באותו רגע ,לפעמים זה לתיקון סיבוכים בהיסטוריה " אומר אנדרסון
"ומה התפקיד של שון כאן?" שואל פיס שוב
כאשר ארמגדון אומר לו
"שון לא סתם פה.. יש לו פה אחות.. הלא היא מרי" אומר
[b]"תחי ספרטה!!"[/b]
שמע שון צעקות מאותה בקתה שממנה יצאה וראה צבע שלם לבוש אפודים וחליפות ברזל ענקיות
"מה קורה כאן?!" אומר לעצמו שון
שון רואה שהוא בעצם הגיע לזמן אחר הוא הבין את זה רק אחרי כמה דקות שבהם ניסה לקלוט עד כמה זה הגיוני בכלל .
"היי ילד!" מישהו אומר לו ולוקח אותו איתו כשהוא אוחז בידו של שון בחוזקה
"עזוב אותי !" אומר שון ולא מצליח להתנגד
ליאונידס בא ורואה את שון "מי אתה?" שואל לעצמו
אפילו שון לא יכול לענות על השאלה הזאת ...
[b]"מרקורי ... קר פה כל כך" [/b]
נשמעה קולה של ג'ואן כאשר היא מתכופפת כשכולה מכסה את גופה בשכבות של מעילים ,כפפות ועוד בגדים חמים "יהיה בסדר ג'ואן ,צוות החיפוש יבוא להציל אותנו בקרוב " אומר מרקורי לג'ואן כאשר הוא מחבק אותה ומנסה לחמם אותה קצת בעזרת חיבוק.
"איפה הוא יכול להיות?!" זועמת ג'ואן ובועטת בגוש קרח שנמצא על האדמה
"יהיה בסדר ,נמצא אותו "
ג'ואן ומרקורי הם זוג צעיר שנישא לא מזמן ,הם יצאו למסע בלתי נשכח ,להקיף את העולם בשנה שלמה ולחקור את החור באוזון ,זוג מדענים כזה אי אפשר למצוא ,הם משלימים זה את זה .. המסע הבא שלהם היה אמור להיות לאיסלנד ,אשר הם משעירים שיש באיסלנד מקום מיוחד שבו קוראים דברים מוזרים
אבל במסע הם הגיעו במסוק שקרתה בו תאונה .. המסוק התרסק ,הטייס מת והם נותרו שניהם כאשר הם מחפשים את השותף הנוסף שלהם למסע .הבן שלהם.
שון הוא ילד קטן ,אפילו עוד לא בן שנה שנולד למרקורי ולג'ואן ,והצטרף למסע הגדול הזה ,בהתרסקות המסוק הם לא מצאו את שון וחיפשו אותה הרבה זמן
עד שמרקורי יתייאש והחליט לשבת לנוח לחכות לצוות ההצלה
ג'ואן לא וויתרה אבל גם זה קרה בסוף.דבר אחד ישאיר אצל שון חותם ,הוא עונה צמיד מיוחד בצבע כחול שרשום עליו "שון" .
"קדימה אנחנו צריכים ללכת" אומר מרקורי כאשר הוא מנסה להכריח את ג'ואן לעלות על המסוק של צוות ההצלה הנורבגי שהגיע לחלץ אותם "אבל מה עם שון?!" בוכה ג'ואן ומבינה כנראה שאת בנה היא לא תראה יותר.
[b]קול של תינוק בוכה נשמע באופק [/b]
הוא ממשיך לבכות והקור שחודר לעצמות שלו מאוד מפריע לו
סופה לבנה מופיעה ועוטפת את גופו ,שון מקבל גל קור ולפתע מתעטף בקרחון ענקי!
שון מקבל כוח מהכוח המיוחד של איסלנד ,הוא מקבל כוח של גוש קרח ,להפוך וליצור קרח בעזרת המחשבה ,מה ששון לא יודע שהכוח הזה יישרת אותו לכל חייו.
כעבור 3 שעות
"מה זה? תינוק בוכה?" התפלא סנטינו וישר קרא לאחיו
"פול! קדימה בוא ותראה את זה!" אומר סנטינו ופול בא בריצה
"זה תינוק!" מתפלא פול כאשר הוא אוחז בשון בידיו ורואה את הצמיד שעל ידו
"שון...." אומר
"מה נעשה איתו?" שואל סנטינו בקול חוקר ."אני אקח אותו ואטפל בו " החליט פול .
מהיום פול הוא האבא של שון ,אבל שון לא יודע מזה כלום ,אפילו על הכוח שלו הוא לא ידע עד לא מזמן.
אבל מה קרה להורים שלו?
[b]"זה לא בסדר מרקורי! " אומר ג'ואן בזעפה כאשר היא כועסת על בעלה[/b]
"מה שהיה היה .. הוא כנראה מת!" מסביר מרקורי לג'ואן
כאשר הם יוצאים מחדר השינה המפואר שלהם בארמון באנגליה
"מי יודע אולי הוא היה חי!" מנסה להתמקח ג'ואן.
מרקורי בא ומחבק את ג'ואן ומנשק אותה הם עולים לחדר השינה ומאז הסיפור החדש מתחיל...
כעבור 15 שנים
"בוקר טוב!" אומר מרקורי כאשר יוצא מחדרו ומנשק את ג'ואן במצח
"בוקר טוב " עונה לו כאשר מחייכת חיוך רחב ושותה את כוס התה שלה.
ואז היא יוצאת מהחדר .. לבושה בשמלה מגונדרת כאשר היא מתכוננת ליום נוסף בבית ספר
"בוקר טוב" עונה בפעם השלישית בבוקר.
"בוקר טוב מריאנט!" עונה לה אבא וכד לה כידה קלה כדי להצחיק אותה
"אבא.. מה אמרתי לך! תקראו לי מרי!" כועסת מרי על מרקורי אביה.
"בסדר... מרי..."
[b]"מי אתה?"[/b] שואל ליאונידס את שון במבט חוקר
"אני שון ... " עונה שון בטיפשות רבה כאשר מחפש שיטה להתחמק מכך שידעו שהוא מהעתיד.
"שון... אנחנו צריכים עזרה במלחמה נגד פרס.. תוכל לעזור לנו?" שואל אחד החיילים שהוא שר הצבא את שון ושון לא יודע מה להגיד... שון רואה מישהי מוכרת
הוא רואה את מרי המחייכת כאשר החבורה מתבוננת בדון אשר לובשת את השריון
היא נמצאת עם חבריה .. שון הגיעה לזמן לפני שטוני מת...
הוא הבחין בה וראה בה משהו מוכר.. היא דומה מאוד לאימא שלה שהיא גם אימא שלו .. אבל הוא לא ידע מאיפה הוא מכיר אותה...
"כן" ענה שון לליאונידס בחיוב כאשר הוא מסכים להילחם
הוא חייב לדעת מי זאת.
"הלבישו אותו בשריון!" אומר ליאונידס ושמים על שון שריון ברזל עמיד וחזק
"תחי ספרטה!" נשמעה שוב צעקה מכל הצבא הספרטני שעומד לצאת למלחמה כואבת ואכזרית.
שון הרגיש את ידו הקרה ,הוא לחץ אותה פעם ופעמיים כדי לראות אם הוא בסדר
הוא הרגיש שקורה לו משהו
הוא הלך הצידה ,מאחורי אותה בקתה שממנו הוא בא ומאיפה שהחבורה הגיעה
והוא הפנה את ידו כלפי הרצפה
מהרצפה יצא גוש קרח גדול מאוד וקר ,כמובן שהוא היה גם חודרני.
"וואו" התפלא מעט שון כאשר את כוחו כבר ראה בעבר
הוא חייך ואז שם את הקסדה וחזר אל הכיכר..
ישראל ,המערה של ארמגדון ,אחרי הנסיעה של החבורה לימי הביניים
[b]"אז יש פה שני זוגות אחים אני מבין" אומר פיס[/b]
"כן" אומר ארמגדון
"ויש פה גם אבא אחד" אומר אנדרסון כאשר מתסכל על ארמגדון
"רגע.. אז ליומן הזה יש כוחות?" מתערב פיס באמצע
"כן כוחות מיוחדים ,כשאתה פותח אותו אתה נוסע בזמן ,וכאשר את חוזר אליו אתה סוגר אותו ואתה חוזר בדיוק לאותו מישור זמן " אומר אנדרסון.
"מגניב" אומר פיס.
[u][b]1402 ,ימי הביניים ,העיר טופיקה[/b][/u][i][b]
"עצור!!" עוצר ניק את ווילאם לפני ששון היה נוגע בקמע
"חשבת שהצלחת להיפטר ממני?" [/b][/i]
[b]בפרק הבא:
פרק 17:
הארמדיל [/b]
וואאהה איזה פרק מדהים!!!
מחכה לפרק הבא =]
תודה רבה אלכס.
[u][i][b]פרק 17:הארמדיל[/b][/i][/u]
[u][b]1402 ,מחסן בעיר טופיקה צמוד לחנות 'צומת היסודות'.[/b][/u]
"הצילו.." נשמעת צעקה כאשר הפה של ניק כאשר הוא נמצא על הרצפה קשור בידיו ברגליו ובפיו ולא יכול לדבר... הוא נמצא שם כבר שעות .. אבל אף אחד לא יודע שהוא שם ,והוא יודע שחבריו בסכנה.
'אני חייב לעשות משהו ,אני חייב!' חושב לעצמו ניק בראשו
לפתע נשמע קול מוזר כזה ,כמו קול של הבזק מהיר ,או מישהו רץ ,לפתע מול ניק שנמצא על הרצפה מופיע נער בלונדיני וגבוה ,השיער הבוהק שלו מסתיר את מצחו ואת אחת מעיניו ,הוא לובש ג'ינס ,וחולצה לבנה ומעליה חולצה מוזרה וישנה של שנות ה90 פחות או יותר ,הילד הזה מדבר ושואל את ניק "אני לא יודע אם אני צריך לעזור לך... אבל אם אתה ניק ,תעשה כן עם הראש" אומר הילד כאשר הוא מנסה לברר מי הבן אדם ששוכב על הרצפה
ניק כמובן בשוק מוחלט אבל ישר מהנהן בראשו לחיוב והוא מבין שבאו להציל אותו ,"יופי ככה חשבתי" אמר הילד והוא מתחיל לשחרר אותו ומתחיל בפה
"מי אתה?" שואל ניק את הילד .
"חברים שלי קוראים לי מיכה .. אבל קוראים לי מיכאל נעים מאוד" אומר מיכאל בקול רגוע .
"מיכאל? מאיפה אתה מוכר לי?" שואל ניק אך לא מבין בדיוק את משמעות הדבר
מיכאל מחכה קצת והוא אומר לניק "כבוד גדול הוא לי לפגוש בן אדם כמוך!" אומר מיכאל בהתלהבות אחרי שסיים לשחרר את ניק.
"בן אדם כמוני? מאיפה אתה מכיר אותי ?" שואל ניק את מיכאל
"זה סיפור ארוך מאוד אני מעדיף לחסוך את זה...עכשיו לך ותציל את החברים שלך מהמלכודת של ווילאם וסילאטון " אומר מיכאל ומחייך ואז נעלם מהמקום
"מה זה ?" שואל ניק ולא מבין איפה הוא מיכאל שלפתע נעלם.
"טוב. יש לי חברים להציל" אומר ויוצא משם.
שון מצמיד את ידו אל הקמע ממש קרוב והדוכס מתחיל לחייך ,שון קולט את החיוך אך לא חוזר במעשיו וממשיך להתקרב אל הקמע בהיסוס קליל
כשפתאום נשמעת צעקה מרחוק "עצור!"
לפתע ניק יוצא משם ומחייך "חשבת שתוכל להיפטר ממני?" שואל ברצינות את ווילאם שנראה בשוק מוחלט לא יכול לדבר והוא אומר בקושי
"איך השתחררת?!"
"בוא נגיד שיש לי סיפור לספר אחרי זה לחבריי!" אומר ניק קופץ ובועט ישירות לפניו של ווילאם
"מה קורה כאן?" שואל שון כאשר לא יודע מה לעשות
"הקמע הזה.. אם אחד מאיתנו נוגע בו אפילו קצת. אנחנו ניהפך לכוח רשע אכזרי ולחיילים בצבע של סילאטון! " אומר ניק בנחישות
"ואני עמדתי לגעת בזה?!" שואל שון ויושב בשקט ומחכה .
מתוך הפינה בעיר יוצא לו סילאטון כאשר הוא עטוף ראשו עם גלימה
"לעזאזל איתך!" אומר לניק
"ניסית אבל לא הצלחת!" אומר ניק
"בוא נראה!" אומר סילאטון כאשר הוא לוקח את קמע הארמדיל לידיו ושואב אותו לגופו ,ובין רגע אחד... קורה משהו מוזר ,הוא נהפך למין חפרפרת ענקית עם גב קוצני וצועק "עכשיו זה הסיום!" בקול צרוד וגבוה של מפלצת אכזרית
הוא לוקח חתיכה מהאדמה ומרים אותה גבוה ..
"האלמנט שלו זה אדמה!" צועק שון
"סילאטון שולט באדמה והוא יכול ליצור גושי אדמה ענקיים עכשיו" אומר ניק
"מאיפה אתה יודע?" שואל תאי
"האיש בחנות 'צומת היסודות' אמר לי " אומר ניק
"החנות הזאת... בעוד 600 שנה היא תהיה המערה של ארמגדון" אומרת דון
"באמת?" שואל ניק
"כן.. הצלחנו לברר את זה" אומרת מרי
"טוב.. עכשיו צריכים לגרום לסילאטון להסתלק מכאן" אומר ניק
"ואני אטפל בזה!" אומר טוני ומוציא את הקמע ומרים אותו לשמיים
"קמע הברקת!" צועק וישר נהפך לצורת הגיבור שלו
"הוריקן!" מסיים את תהליך ההפיכה וצועק את שמו של הגיבור
"התגעגעתם אליי?" שואל הוריקן את החברים שמחייכים אליו במיוחד מיי הנדהמת מהיופי של חבר שלה.
"אני בא לעזרתך חבר!" אומר תאי ומרים את הקמע שלו למעלה
"קמע הנמר!" צועק תאי ונהפך לצורת הגיבור שלו
"אלקטרו!" מסיים את ההפיכה וצועק את שמו של הגיבור
"אני מחושמל!" אומר
"מכת רעם!" צועק אלקטרו ויוצא לכיוון סילאטון הארמדיל עם אגרוף רעם חזק במיוחד שמנחית אותו לאדמה
"עכשיו תורי... " אומר הוריקן ומתחיל להתעופף בשמיים
"סופת טורנדו!" אומר ומשגר טורנדו לעבר הארמדיל
"זה לא יסתיים כך!" אומר סילאטון הארמדיל כאשר הוא יוצא גושי אדמה בעזרת כוח המחשבה ואז צועק "רעידת אדמה!" וכל האדמה זזה
כולם מתנערים ומחזיקים במה שיש
"תראו!" אומר שון כאשר מביט בשמיים ורואה ענן סגול ומוזר
"זוכרים את זה?" שואלת מיי
"אוי לא" אומרת דון
"תנו לי את הידיים שלכם!" צועקת דון והחבורה מחזיקה ידיים במעגל מוזר ומשונה ביחד עם שון
אלקטרו והוריקן ממשיכים להילחם בסילאטון כאשר זה מסתיים כאשר הדוכס נותן להוריקן חנית בגב
"אח! " צועק הוריקן שנכנסה לו החנית לתוך הגב
"אתה נורמאלי? שרטת אותי!" אומר הוריקן בחוש הומור ומעיף את ווילאם עם כנפו והוא מתרסק באחת הקירות.
אלקטרו והוריקן משלבים כוחות ויורים שניהם תותחים מידיהם אבל בדיוק שסילאטון הארמדיל עומד להיפגע ,משהו קורה
הבזק של אור לבן ומוזר פוגע בחברים והם מתעלפים כנראה כי הם לא מרגישים כלום.
"מה קורה כאן?" מתעוררת דון כאשר פתאום היא מוצאת את עצמה במקום חשוך..
היא עולה במדרגות ורואה ים
"מה זה?" שואלת
ופתאום נשמעת צעקה "איי אי קפטן!"
[b]בפרק הבא:
פרק 18:בתולת הים. [/b]
חחח כל הזמן כשהם משחררים את כוחותיהם,האחרים הסובבים להם בעצם נשאבים לזמן אחר,הם שילבו ידיים וכולם נשאבו לאותו זמן חחח
מגניב D:
מחכה לפרק הבא...
אין לי מילים
פרק נהדר ויוצא מן הכלל!
פרק ענק בטח הפרק הבא זה של בתלות ים ושלוט במים.
עוד כמה קמעות נשארו.
מחכה לפרק הבא.
נותרו עוד 6 קמעות.
תודה רבה לכם
[u][i][b]פרק 18 :בתולת הים[/b][/i][/u]
הספינה מתנדנדת לה בים הסוער ,אבל דווקא היום הוא במצב טוב ,הוא לא גועש מדי או רגוע מדי ,במחסן למטה ,מופיעים להם פזורים ומעולפים הילדים.
"מה לעזאזל קורה כאן?" מתעוררת דון ראשונה ומגלה שהיא לא יציבה כאשר היא עומדת ומתנדנדת לה בספינה ,בחדר החשוך הזה ,אבל הדבר הכי מוזר ,היא לא יודעת איפה ועל מה היא נמצאת.
דון יוצאת החוצה ,היא מגלה מדרגות בחושך המוחלט ומתחילה לעלות לאט למעלה ,היא עולה ופתאום מופיעה מולה חרב ,וקול של משהו חד
"שלום לך" אומר איש מגעיל עם רטייה בעין השמאלית שלו ויש על ראשו בנדנדה מוזרה שמכסה את כל הקרקפת שלו .
"אימא'לה" אומרת דון כאשר היא הולכת צעד אחד אחורה אבל היא לא מצליחה לזוז .
"יש לנו אורחת!" צועק אותו האיש לכל אנשי הספינה ,דון יוצאת משם החוצה ומגיעה אל הסיפון ,עומדת שם מתחת התורן כאשר 20 פיראטים מקיפים אותה בחצי עיגול ,וכולם מחייכים .
מן החצי עיגול הזה יוצא הקפטן ,הוא לבוש בבדים יותר עבים מכולם ,במכנסים ארוכות ויפות יותר מכולם ,הוא לובש כובע ,מה שאין שם לאף אחד ,אבל הדבר היחיד שמסמל אותו כשונה מכולם הוא השרשרת שעל צווארו ,שרשרת בצבע זהב שמחברת בינה לבין תליון או תג מוזר כזה בצבע כחול כמו הים .
"מי את?" שואל הקפטן את דון כאשר לא יודעת מה לענות ולפתע מגיח אחד הפיראטים ואומר "קפטן ! קפטן! יש בתוך המחסן עוד שישה ילדים!" צועק .
הם מוציאים את כולם ומושיבים אותם ליד התורן
"מה קורה כאן דון?" שואלת מיי כאשר ידיה קשורות .
"הגענו לספינת שודדי ים איכשהו " אומרת דון כאשר מבטה אומר הכו לחבריה .
"איך הגעתם לכאן ?" שואל הקפטן
כולם מביטים זה בזה ולא יודעים איך לענות ,אבל דון יודעת בדיוק מה להגיד.
"הגענו לכאן בטעות ,עלינו במזח ,כמה אנשים רצו לגנוב לנו כסף ששייך לנו ,אבל לא הרשנו להם והתגנבנו לספינה שלך " אומרת דון בביטחון רב כאשר ממציאה סיפור דיי אמין.
"איך אתם מעיזים... להתגנב לספינה שלי!? " מתחיל בקול רדוד הקפטן ועובר לצעקה .
"העונש להתגנבות לבתולת הים הוא מוות !" אומר אחד הפיראטים שנראה דיי בכיר בצוות הספינה .
"סתום את הפה שלך מילאנו! " צועק הקפטן על מילאנו הפיראט שזרק את ההערה ."תראו... אני לא יודע מי אתם ומאיפה הגעתם ... אבל חיסול של 7 גופות לא בדיוק יעשה לי את היום..." אומר הקפטן.
"שמי קפטן סי " אומר ומציג את עצמו
"נעים מאוד קפטן ,תודה לך " אומרת דון .
"אנחנו עוגנים בדיוק עוד מעט בספרד ,אתם יכולים לעצור שם " אומר קפטן סי.
"תודה לך אנחנו נשמח " אומרת דון .
הפיראטים חוזרים לעבודתם כאשר הילדים נשארים יושבים וקצת נחים על הספינה .
"לפחות אנחנו בסדר.." אומר תאי
"ניצלנו .. אבל מה נעשה בספרד עכשיו?" שואל שון .
"אני לא יודע.. אבל תראו!" אומר טוני ומבחין במשהו
"על הצוואר של הקפטן יש משהו שנראה לי מוכר!" אומר טוני
"זה .. זה .קמע!" אומרת דון בהתרגשות כאשר מבחינה בזה.
"מה עושים? איך ניקח את זה?" שואלת מרי.
"יש לי רעיון!" אומר ניק .
"מה הרעיון?" שואל טוני .
"צריך לברר באיזו שנה אנחנו נמצאים !" אומר ניק ומתחיל את שלבי הרעיון שלו
דון מתקרבת אל קפטן סי ושואלת אותו "קפטן.. מה התאריך בבקשה?" שואלת אותו בתמימות.
הקפטן מחייך אלייה ואומר לה "היום ה2 באוגוסט 1492 " עונה לה בחיוך רחב וחוזר לעבודתו.
דון חוזרת לחבריה ואומרת להם "אנחנו עדיין במאה ה-15 ..השנה עכשיו היא 1492 " אומרת להם.
"נו ניק .. מה הרעיון?" שואל תאי .
"ברגע שנעגון בספרד... חלק מאיתנו ירדו ,קח נגרום להם לחשוב שכולם ירדו ... לאחר מכן שתיים מאיתנו ישארו בספינה ,הקפטן צריך להוריד את התליון מתישהו ,לא? בקיצור ,השתיים האלה יקחו את התליון ויברחו ביינתים כל השאר מארגנים דרך מילוט " אומר ניק.
"יש מצב שזה יעבוד" אומר שון ומסכים עם ניק אחרי הכול.
הקפטן הולך לישון והחברים יושבים ומחכים שיגיעו לספרד ,אבל יש להם רעיון טוב יותר מזה.
הם הולכים למילאנו הפיראט וניק שואל אותו
"תגיד מילאנו.. כמה זמן זה מכאן עד ספרד?" שואל ניק בחיוך תמים
"עוד 2 דקות הגענו " אומר מילאנו .
החברים רואים את המזח והם מוכנים לרדת
הם יורדים כולם חוץ מדון וטוני שיעשו את העבודה המלוכלכת .
ביינתים בספינה אחרת במזח של ספרד הולך ניק ושואל מישהו שאלה
"סליחה אדוני ?" שואל ניק.
"כן ... במה אוכל לעזור לך ?" שואל בחזרה האיש .
"אני וחבריי צריכים להגיע לאנשהו.. האם נוכל לשוט עם ספינתך?" שואל ניק.
האיש מסתכל על ניק ואומר
"מה ילד כל כך צעיר.. מתעניין בחקר יבשות ?" אומר האיש
"כן.. זה מאוד מעניין ,אבל אני מאוד ממהר ,אז אפשר?" שואל ניק ולוחץ על האיש.
"בטח אני אצטרך במילא עזרה על הספינה שלי ,אז אני אשמח אם תצטרפו אליי " אומר האיש .
"רק יש בעיה.. אני יוצא עוד 5 דקות מהסיפון אז תמהרו " אומר האיש לניק וניק רץ לקרוא לכולם.
האיש הולך אל אנשיו ואומר "פגשתי כמה ילדים נחמדים .. הם הצטרפו אלינו למסע שלנו " אומר .
ילדה אחת רצה אל האיש ואומרת לו " דוד.. יהיה לי משעמם במסע איתך !" רוטנת מזעם איזבלה .
"אל דאגה איזבלה.. יהיה כיף ,מצטרפים אלינו כמה ילדים בגילך " אומר בשמחה ."כולם לעלות למסע המופלא בספינה סנטה מריה!" צועק האיש של הספינה.
ביינתים ...
"ששש .את צריכה להשיג את התליון כמה שיותר מהר!" אומר טוני ומלחיץ קצת את דון כאשר היא כמעט נוגעת בו כאשר הקפטן יושן
"היי מה אתם עושים?!" נכנס לשם אחד מהפיראטים ותופס את דון וטוני על חם
"שיט" אומר טוני
דון מושכת את התליון מהצוואר ומתחילה לרוץ
"קדימה טוני רוץ!" היא צועקת ורצה מהפתח השני ,20 פיראטים רודפים אחרי טוני ודון .
"טוב אני רואה שהם לא מגיעים .. נצטרך להפליג בלעדיהם " אומר בעל הספינה כאשר הוא מסמן לאנשיו להתחיל לעבוד ולשוט .
"חבל. דווקא ילד נחמד היה פה " אומר האיש.
"רוצו! " צועקים ניק ותאי ביחד כאשר הם מזרזים את כולם ומיי ומרי ושון מזרזים את טוני ודון לעלות לספינה סנטה מריה .
"חכו אתם תשלמו על זה!" צועקים הפיראטים שרודפים אחריהם .
"הו הנה אתם!" אומר האיש בעל הספינה ומושיט קרש שהילדים יוכלו לטפס והספינה מתחילה לשוט .
במזח עומדים להם 20 הפיראטים של בתולת הים ומנסים לקפוץ גם הם לסנטה מריה ,אך לא מצליחים ונופלים לים .
"קפצו ! קדימה!" צועק ניק מתוך הספינה ועוזר לחבריו לעלות
כל הילדים עלו וכולם שם .
דון מראה לילדים את הקמע שלה ,שעוד לא השתמשה בו אפילו .
"סוף סוף השגתי את הקמע שלי !" אומרת דון.
"רגע.. משהו בקמע לא בסדר.." אומר שון
הילדים מבחינים שהקמע חצוי לשניים ,ולדון יש בעצם רק חצי קמע .
"שיט..." אומרת דון .
מגיע בעל הספינה ואומר לניק
"טוב.. ברוכים הבאים למסע שלנו .. אנחנו הולכים להנות מכל רגע .. ולגלות מקומות חדשים בכדור הארץ!" אומר בהתלהבות.
"מה שמך דרך אגב ?" שואל האיש את ניק.
"שמי ניק נעים לי מאוד ותודה רבה לך שהסכמת לנו להפליג אתכם .." אומר ניק ושואל את שמו של בעל הספינה.
"מה שמך כדי שאוכל להודות לך?" שואל ניק את האיש.
"נעים לי מאוד... " אומר תחילה
"אני כריסטופר... כריסטופר קולומבוס " אומר ומחייך ולוחץ את ידו של ניק .
[b]בפרק הבא:
מגלים את אמריקה! חלק א'![/b]
פרק מעניין כרגיל
מגניב מגלים את אמריקה
תודה אוהד :)
:(
יאוו איזה פרק מדהים!!!
מחכה לפרק הבא D:
תודה אלכס.
אבל אני לא חושב שיגיע פרק הבא.
אחרי מה שקרה לי אני חושב להפסיק לכתוב.
לא!
אתה חייב להמשיך!
זה הסיפור הכי טוב שקראתי אי פעם בפורום!
אתה תאכזב עשרות אנשים אם תפסיק לכתוב את יצירת המופת הזו!
תודה על העידוד .
אני אמשיך ,אני אנסה.
[u][i][b]פרק 19 :מגלים את אמריקה ! חלק א'![/b][/i][/u]
"נעים לי מאוד... " אומר תחילה
"אני [b]כריסטופר... כריסטופר קולומבוס[/b] " אומר ומחייך ולוחץ את ידו של ניק .
כולם היו בשוק מוחלט
"מה!!" דון התפרצה
"זה כריסטופר קולומבוס?!" שואלת
"כן .. זה אני " אומר בגאווה ומחייך ,הוא מחזיק את מעילו צמוד לגופו והוא הולך לפקד ולראות מה קורה עם ההפלגה והקצב של הספינה
"אני לא מאמין שזה הוא!" אומר ניק
כל החברים מבינים שהם עלו כרגע לספינה של הבן אדם שבעצם גילה חצי מכדור הארץ ... וכנראה שהם כרגע באחד המסעות הכי חשובים שלו.
"רגע!" אומר טוני
"אז בעצם זה לא סתם אנחנו איתו פה!" אומר טוני
"מה זאת אומרת?" שואלת מרי
"החצי קמע שיש לדון ... החצי השני צריך להיות אצל כריסטופר או משהו כזה לא?" שואל טוני כאשר אנחנו חושבים האם זה הגיוני
"כן!" אומר ניק בהתלהבות ומגלה בעצם הכול .
"הרי לא סתם באנו לפה.. לתקופה הזאת.. אנחנו עומדים לגלות את אמריקה חברים!" אני אומר.
"איזה כאב ראש לעזאזל!" צועק [b]סילאטון [/b]תוך כדי שהוא קם בספינה באחד המחסנים בסנטה מריה .
"טוב לפי מה שאני רואה במפה שלי אנחנו צריכים למצוא יבשה ממש קרוב לכאן" אומר בקול רם כריסטופר כאשר הוא מחפש את האזור במפה שלו ודון עומדת לידו ומסתכלת עליו
"במה אוכל לעזור לך ילדה ?" שואל בנימוס קולומבוס .
"לא כלום.. פשוט .. המפה שלך הפוכה ... " אומרת דון וצוחקת .
כאשר פתאום הספינה של כריסטופר עוגנת ליד יבשה ואחד הפיראטים צועק
"יבשה! יבשה!" צועק ומעיר את תשומת לב כל הספינה
החברים מגיעים ופתאום כריסטופר יוצא בהצהרה "הגענו ליבשת אמריקה חברים! היבשת האבודה שאף אחד לא מצא קודם!" אומר .
דון הביטה בו וצחקה לעצמה
לאחר מכן הוא קלט את זה ושאל אותה "מה את צוחקת ככה קרה משהו?" שואל
"כן קרה משהו " צוחקת ואומרת דון
"מה קרה?" שואל קולומבוס
"החזקת את המפה שלך הפוך.. ועכשיו אנחנו בהודו ולא באמריקה ..." צוחקת.
"אויש.. כמה שאת צודקת " אומר כריסטופר כאשר הוא מתבייש לגמרי
"לא נורא חברים.. החלק הזה של הודו במפה לא מופיע זה אומר שגילינו את מזרח הודו ממש ברגע זה!" צועק וכל הצוות מריע לו בכיף
"וואו הוא ממש מתלהב " אומר שון כאשר הוא קצת חושב שקולומבוס משוגע קצת
"איזבלה בואי והכירי את הנערים הללו" אומר כאשר מציג אותם לאיזבלה בשמחה .
הם רואים בפניהם ילדה בת 15 בערך ,היא מאוד יפה ויש לה חיוך מלא שמחה
היא אומרת "שלום.. שמי איזבלה " ומסתכלת על ניק בצורה מוזרה
"נעים מאוד " אומרת לה מרי בידידות ורצה ללחוץ את ידה
הן היו דווקא דומות ,שניהם עם שמלות ,צמה ארוכה ,והחיוך היה גם דומה ,אולי בגלל שמרי מפונקת בדיוק כמו שאיזבלה מתפנקת .
"טוב.. לצערי לא את הודו רציתי למצוא!" אומר קולומבוס ומארגן את הספינה ליציאה שנייה לכיוון מזרח ,לכיוון אמריקה.
"הילדים האלה מתחמקים כל פעם מהידיים שלי!" צועק לעצמו סילאטון ומחפש שיטה לנקום בהם
"אני חייב להשיג את הקמעות האלה כדי לנצח אותם סוף סוף! אבל הם אוספים אותם מהר מדי!" חושב לעצמו.
"עכשיו.. אני צריך את קמע בתולת הים כמה שיותר מהר!"
"מפליגים!" צועק אחד אנשי הצוות שמוריד את התורן ומתחיל לשוט ביחד עם כל הספינה.
"אחחח הים ..כמה עוצמה לדבר אחד!" אומר כריסטופר בריגוש אמיתי.
דון שעומדת לידו מביטה בים ורואה איזה יפה וכחול הוא ,היא מבינה שכריסטופר קולומבוס הוא בן אדם דגול ואין כמוהו יותר ,ועכשיו... היא עוזרת לו לגלות את אמריקה!
"שאלה לי אליך מר קולומבוס " אומרת דון
"בבקשה.. קראי לי כריסטופר " אומר לה בחזרה בחיוך
"בסדר.. איזה מסע זה כבר... איזה מספר מסע אתה עושה כרגע?" שואלת דון
"המסע הזה.. הוא המסע הרביעי שלי ,אני לא הולך לפשל הפעם " אומר כריסטופר בנחישות
"אתה צודק.. אתה באמת לא" אומרת דון וסותמת את פיה
"מה אמרת?"
"לא כלום באמת כלום" אומרת דון וחוזרת אל חבריה
לפתע הספינה מתחילה לרעוד .. הכול זז בבת אחת ואף אחד לא מבין מה קורה שם
הספינה זזה והחברים רואים את סילאטון יוצא מן המחסן בסנטה מריה
"זה סילאטון!" אומר טוני
"לעזאזל!" אומר תאי
סילאטון יוצא צולע והוא אומר "אני לא רוצה קרב... אני רק צריך שיטפלו בי ,הרגל שלי נחתכה ואני מאבד דם " אומר סילאטון
קולומבוס עומד בשוק והוא צועק "חובש! מהר יש לנו פצוע על הסיפון!" אומר בקול רם והחובש מגיע ומטפל בסילאטון
הילדים מעדיפים להתרחק אבל הם לא רוצים לעורר חשד בעיני כריסטופר .
קולומבוס מוציא מכיסו את הקמע שלו ,חצי שמע בתולת הים ,בצבע כחול עם ציור יפיפה של בתולת ים
דון מתקרבת אליו ואומרת לו
"אדוני.. למה יש לך רק חצי קמע?" שואלת אותו למרות שהיא יודעת
"את החצי הזה מצאתי כך במסע הראשון שלי באי קטן ליד איפה שאני רוצה לגלות את היבשה שלי " אומר
"אבל.. לצערי מצאתי רק חצי ,וכשאני יגיע לאמריקה... אני יזרוק את הקמע הזה לים!" אומר קולומבוס בשמחה רבה כאשר דון חוששת
"תראה כריסטופר " אומרת לו דון ומראה לו את החצי קמע שלה
"מה זה?!" מתפלא כריסטופר כאשר מת לגעת בחצי הקמע
"זה החצי השני של הקמע שלך " אומרת דון
"וואו " אומר כריסטופר
הוא לוקח את החצי מדון ומצמיד את שני החצאים
"מה זה?!" שואל לעצמו ופתאום הוא רואה שהחצאים מתחברים והקמע מתקן את עצמו .
"זה מדהים " אומרת דון כאשר רואה את המחזה ביחד איתו
הקמע מתחיל לזהור ,אבל סילאטון לא יירגע ,הוא קם כאשר כבר הוא יכול ללכת והוא שולף את הקמע שלו מכיסו ,הוא צועק "שינוי צורה חצי סוס!" צועק ומשנה את צורתו לחצי סוס חצי בן אדם .
"עכשיו אני ישמיד אתכם!" אומר .
"מה האלמנט של חצי הסוס ?" שואל שון
"לדעתי האלמנט שלו הוא סערה ... לגרום סופות בכל מקום שהוא רוצה " אומר ניק
"טוב.. הגיע הזמן לטפל בו " אומר תאי ומצרף את טוני לחיוך שלו
אבל דון משום מה עוצרת אותם
"תנו לי " היא אומרת ולוקחת את הקמע השלם
"מה קורה כאן?" כריסטופר לא מבין והוא רוצה תשובות
"האיש הזה הוא בן אדם רע!" אומרת מיי
קולומבוס כבר הבין והוא רק החזיק אצבעות מעכשיו
"בהצלחה דון!" אומר לה
דון לוקחת את הקמע ושואבת אותו לתוך הגוף שלה ,היא מכניסה אותה ולפתע נהפכת לזוהרת בצבע של הים .
היא צועקת ואומרת "עכשיו אני מרמייד"
היא נהפכת לבתולת ים יפיפייה כאשר יש לה זנב של דג אבל הגוף האנושי שלה יותר יפה מכל דבר .
שון ,ניק ,תאי וטוני רק בהו ביופי שלה והבחינו שזאת דון ,לא מישהי אחרת ,אלא יפה יותר מאיי פעם .
"סילאטון .. מספיק צרות גרמת לנו ועכשיו אתה קצת מפריע!" אומרת דון בלחץ רב כאשר היא לוקחת קצת ממי הים ושולטת בהם בטלפתיה ,היא מתילה קרן הידרו ענקית על סילאטון שעף אחורנית
"לא כל כך מהר ילדה! "אומר סילאטון ומתחיל סערה בים ,הים מתחיל לגעוש והספינה זזה לה מצד לצד כאשר היא עומדת להתהפך
"שמישהו יעצור את זה!" צועק קולומבוס
מרמייד לוקחת פיקוד ומעיפה את סילאטון חצי הסוס משם בגל ענקי שסוחף אותו
אבל הסערה לא פוסקת ,הספינה מתנגשת בסלע ענקי בתוך הים .
הספינה מתהפכת .
"[b]אוטאיו[/b] מה אתה עושה?" שואל [b]שינג'ו [/b]בקול רחב
"יש פה ספינה ענקית שמתקרבת ליבשה שלנו " אומר אוטאיו לשינג'ו
"אתה בטוח ?" שואל בחזרה ומנסה לוודאות
"כן .. הנה היא" אומר אוטאיו ומבחין בה הוא צועק ושם את ידיו על פיו
הוא מתחיל לצעוק צעקת אינדיאנים מסורתית
"אה אה אה אה אה !" כאשר עשרות אינדיאנים מתחילים לרוץ עם כידונים וחרבות ,כמובן עם אבנים.
שינג'ו ביינתים רץ לאוהל של הצ'יף.
הצ'יף שואל אותו "מה קרה שינג'ו ..על מה כל המהומה ?" שואל.
"יש לנו אורחים"
אומר שינג'ו.
"מה זה איפה אנחנו ?" שואל שון
"אני חושב שהגענו לאמריקה... " אומר תאי
"זאת כנראה אמריקה הדרומית אם כך" אומרת מרי
החברים עולים ביחד עם איזבלה וקולומבוס ליבשה ,ומתחילים ללכת
פתאום מקיפים אותם עשרות אינדיאנים חמושים ואחד מהם צועד לעברם ואומר
"ברוך הבא לגיהינום"
[b]בפרק הבא:
מגלים את אמריקה! חלק ב'![/b]
ואאהה מגניב!!!
פרק מדהים! D:
פרק מדהים!
אני שמח שאתה ממשיך את הסיפור
תודה רבה לכם.
עוד תגובות מישהו?
[u][i][b]פרק 20 :מגלים את אמריקה ! חלק ב'![/b][/i][/u]
"מה זה איפה אנחנו ?" שואל שון
"אני חושב שהגענו לאמריקה... " אומר תאי
"זאת כנראה אמריקה הדרומית אם כך" אומרת מרי
החברים עולים ביחד עם איזבלה וקולומבוס ליבשה ,ומתחילים ללכת
פתאום מקיפים אותם עשרות אינדיאנים חמושים ואחד מהם צועד לעברם ואומר
"ברוך הבא לגיהינום"
שינג'ו מסתכל עליהם במבט משונה ,הוא מחייך ומציג כביכול את ה"גיהנום"
"מי אתם?" שואל אוטאיו באכזריות כאשר מצמיד כידון לבטנה של מיי
"איה אתה מכאיב לי!" היא אומרת
"תעזוב אותה!" רוטן טוני
"קחו אותם לכלא" אומר אוטאיו ועשרות אינדיאנים מגיעים ולוקחים את החבורה לכלא .
בכפר של האינדיאנים החברים רואים ילדים רבים שרצים שם ,זקנה שיושבת ונחה לה ,ואוהל ענק ויפה שהוא כנראה של הצ'יף.
הכלא היה עשוי ממקלות במבוק עבים ביותר שקשרו אותם עם חבלים.
האינדיאנים זרקו אותם כמו סמרטוטים על הרצפה כאשר הילדים נמצאים כולם בתא אחד ביחד עם קולומבוס ,אליזבת והצוות שעל הספינה.
"שחררו אותנו ,באנו מסיבות שלום" אומר כריסטופר אך הוא לא מצליח לשכנע אותם.
"תסתום את פיך" אומר שינג'ו בכעס והם מחכים לצ'יף.
מתקרב בן אדם זקן מאוד עם שיערות זקן לבנות ארוכות ושיערו הארוך ,האפור התגלש במורד ראשו לעבר בטנו ,על ראשו היה מין כובע צבעוני כזה מצבעי טווס וכשהוא הגיע כל השבט שלהם ירד על הברכיים וידיהם על האדמה.
רק שינג'ו עמד והוא אמר
"קבלו את הצ'יף זאב בודד לקבל את הקורבנות שלנו" אומר שינג'ו כאשר הוא עומד.
"אבא.. תן לי להרוג אותם" אומר שינג'ו לצ'יף והחבורה מגלה ששינג'ו הוא בנו של הצ'יף.
"לא אבא. אני רוצה להרוג אותם" אומר אוטאיו .
שינג'ו ואוטאיו אחים ,שניהם הבנים של הצ'יף.
הצ'יף ששמו זאב בודד בוחן במבטו את החברים ומביט בהם בעיניו היפות
הוא אומר להם
"מאיפה הגעתם ומה רצונכם?" שואל בנחת
דון דיברה והיא אמרה "באנו לכאן מסיבות שלום ,למציאת שטח" אומרת דון
"משהו פה לא בסדר.." אומר ניק
"הרי במסעות קולומבוס אינדיאנים לא חטפו את צוות הספינה ,עשינו טעות כלשהי ברצף הזמן" אומר ניק
"אתה צודק.. אני חושב שאני יודע מה זה" אומר שון ומחייך לכולם
"סילאטון" אומרים כולם ביחד.
"אנחנו הגענו לכאן בטעות " אומרת דון לצ'יף כאשר מבטה הנינוח גורם לצ'יף לדבר והוא אומר להם
"סלחו לי על התנהגות בניי ,כרגע אתם אורחים בשבט שלנו" אומר הצ'יף זאב בודד .
הילדים יוצאים מן הכלא ושינג'ו ואוטאיו נבוכים שעשו טעות.
הגיע שעת הערב והשבט שלהם הכין פסטיבל לכבוד האורחים שלהם .
הם הכינו מדורה ענקית והתחילו לרקוד סביבה ,הילדים הצטרפו כמובן לחגיגה.
הגיעה אינדיאנית אחת ואמרה לצ'יף "אבא צריכים אותך באוהל"
אומרת .
"תודה ג'ולי" אומר הצ'יף והולך לאוהל שלו כאשר ג'ולי מבחינה בניק והוא מביט לה בעיניים.
שני אלה מביטים זה בזה ואוהבים דווקא את מה שהם רואים.
ג'ולי הייתה מאוד יפה ,המראה שלה היה כל כך .. אין מילים.. פשוט יפה מאוד .. כמו נערת יערות כזאת אבל פשוט יפיפיה.
ניק נדלק עליה.
ג'ולי ישבה והסתכלה עליו ביחד עם עוד ילדה בשבט.
"הוא מאוד חמוד והוא מסתכל עליך " אומרת חברתה של ג'ולי לג'ולי.
"מה פתאום.." אומרת ג'ולי.
ניק לא מפסיק לבהות בג'ולי אך פתאום הוא מרגיש דחיפה מאחור של תאי כאשר הוא דוחף אותו באמצע ריקוד האש סביב המדורה הענקית.
הלילה הגיעה והשבט כולו הלך לישון.
הילדים התמקמו להם באוהלי האורחים והלכו לישון .
ניק נשאר ליד המדורה ,פתאום הגיעה משום מקום ג'ולי .
היא הייתה כל כך יפה במיוחד מול האש שהבעירה את פניה ליופי תאורה שמאוד מוצא חן בעיניי ניק.
"שלום.שמי ניק" אומר ניק ומציג את עצמו בפניי ג'ולי.
"שמי ג'ולי" אומרת ג'ולי ושניהם זורקים מקלות למדורה ומדברים.
"אז.. בת כמה את?" שואל ניק.
ג'ולי מחייכת ואומרת "אני בת שמונה עשרה עוד מעט"
אומרת ג'ולי .
ושואלת את ניק "בן כמה אתה?" שואלת אותו בחיוך והיא מסמיקה.
"אני בן שש עשרה וחצי " אומר ניק ומחייך
הוא לא התבאס כלל מהגיל ,הוא ממש נדלק על ג'ולי ,אהבה ממבט ראשון.
השניים מדברים וניק מלווה את ג'ולי לאוהל שלה כאשר היא נכנסת לאוהל שלה
היא נפרדת מניק כאשר היא נותנת לו נשיקה בלחי.
"לילה טוב" אומרים השניים.
וניק הולך לישון ,מחייך.
"בוקר טוב!" צועק שינג'ו ומעיר את כל החברים.
"היום אנחנו הולכים ללמד אתכם להסתגל להישרדות השבט שלנו" אומר אוטאיו כאשר עומד ליד שינג'ו.
קולומבוס והצוות שלו קמו והוא אמר לנו
"ילדים.. לצערי אני צריך להמשיך במסע שלנו ,איזבלה ואני הולכים וממשיכים במסענו " אומר .
הוא נפרד מכולנו בחיבוקים ונשיקות ועזב את המזח של היבשה לכיוון צפון אמריקה.
"ביי בי קולומבוס!" צועקים לו כולם.
"טוב .. עכשיו אנחנו צריכים לעשות לכם בגדים מתאימים לשטח.." אומר אוטאיו
הם קורעים את בגדיהם של החברים והופכים אותם להיות חלק מן השבט.
"גדול" אומר תאי ומתלהב מאוד.
"את השיעור הראשון ילמד אותנו הצ'יף של השבט...
"זאב בודד" אומר שינג'ו ומציג את אביו שוב.
סילאטון מוצא את עצמו ביער חשוך ... הוא מבין שהוא לא רחוק מהילדים כאשר מריח את ריחם.
"הפעם אני הולך להרוג אותם " אומר סילאטון.
בפרק הבא: זאב בודד.
וואיי איזה פרק!!!
מגניב....אהבתי,מחכה לפרק הבא D:
תודה אלכס.
בבקשה עוד תגובות.
פרק גדול אחי!!!!!!!!
תודה אוהד.
[RIGHT][B][I][U][FONT=Times New Roman][SIZE=5]פרק 21:זאב בודד![/SIZE][/FONT][/U][/I][/B][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]סילאטון מוצא את עצמו ביער חשוך ... הוא מבין שהוא לא רחוק מהילדים כאשר מריח את ריחם.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"הפעם אני הולך להרוג אותם " אומר סילאטון.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"הילדים האלה מספיק נמאסו עליי והם מוצאים קמעות בלי הרף .." [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"טוב .. עכשיו אנחנו צריכים לעשות לכם בגדים מתאימים לשטח.." אומר אוטאיו[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הם קורעים את בגדיהם של החברים והופכים אותם להיות חלק מן השבט.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"גדול" אומר תאי ומתלהב מאוד.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"את השיעור הראשון ילמד אותנו הצ'יף של השבט...[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"זאב בודד" אומר שינג'ו ומציג את אביו שוב.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]מתקדם הצ'יף לכיוון הילדים ,הילדים נזקפים כאשר הם נמצאים עם בגדיהם הקרועים אך בגאווה עומדים ומחכים לשמוע.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"עכשיו כאשר אתם מוכנים להיות בשבט שלנו ,אנחנו רוצים לבדוק את כישורי הציד והלחימה שלכם כדי שנוכל לחזק את צבאנו " אומר הצ'יף.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הילדים כולם מתרגשים ,עומדים זקופים ולא מזיזים אפילו את חלקי גופם ונותנים כבוד לצ'יף של השבט.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"עכשיו אנחנו נלך ושינג'ו ואוטאיו יראו לכם איפה הציד פה... אתם תתחלקו לחצי" אומר להם זאב בודד.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]אז כך זה היה .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]שינג'ו לקח איתו את אלה שנראו לו הכי מנוסים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"דון ,תאי ,טוני ,בואו איתי " אומר להם שינג'ו ולקח במקרה אבל ממש בצירוף מקרים את אלה שיש להם כבר קמע .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"ניק ,שון ,מרי ומיי ,בואו אתם איתי " אומר אוטאיו בקול רחום .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הם התחלקו לחצי וכל אחד הלך לקצה אחר של הכפר.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]ביינתים מתוך השיחים מביט סילאטון ומחפש דרך להתנקש בכפר ובילדים ,הוא מתבונן בכפר [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"הכפר הזה דיי קטן יחסית " אומר סילאטון בחיוך מרושע.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"יש לי רעיון איך להתנקש בהם" אומר סילאטון .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]כל הילדים בעלי הקמעות הלכו עם שינג'ו והם הלכו לקצה שני של הכפר[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]ביינתים ,ניק שון מרי ומיי היו צריכים לשבת במעגל ביחד ולהתרכז[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]אוטאיו עמד ללמד אותם משהו חדש ופתאום.. האדמה התחילה לרעוד![/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]רעידות חזקות כאלה אבל לא רעידת אדמה אלא של משהו גדול שמתקרב[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]אוטאיו ישר לקח את החנית שלו וצעק לנו "רוצו אחריי מהר!" כמובן שהם רצו[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הם הגיעו לכפר ,גם הקבוצה השנייה של שינג'ו וראינו שם כולנו ביחד יצור ענקי![/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הוא היה גדול כמו גורד שחקים .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]אבל .. לא זיהינו אותו .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"מה זה צריך להיות?" שואל ניק כאשר מודהם מהגודל של המפלצת [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"אני לא ממש יודע.. אבל זה מאיים על הכפר שלי!" אומר שינג'ו ולוקח את החנית ורץ לתקוף את המפלצת [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"קדימה!" צועק טוני ושולף את הקמע מכיסו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הוא הופך ישירות להוריקן ולא מחכה לכלום.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"עכשיו בוא נראה לו מי כאן הבוס!" אומר הוריקן כאשר מתחיל לעוף באוויר ולתקוף באגרופים את המפלצת .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"אבל .. מה זאת המפלצת הזאת?" שואלת מרי את אוטאיו .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]אוטאיו אומר לה "המפלצת הזאת נקראת שילה .היא מגיעה לכאן פעם בכמה זמן כדי להשיג משהו... אך אנו לא יודעים מה.." אומר אוטאיו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"מה זה אומרת לא יודעים מה?" שואל שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"יש לנו חשד שהיא רוצה את אבן הספיר של זאב בודד!" אומר אוטאיו .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"אבן ספיר ?" שואל שון .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]זאב בודד מתקרב כאשר מגיע באיטיות הוא מראה להם את אבן הספיר ועליה יש ציור של קרחון .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"מאיפה השגת את זה?" שואל ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]זאב בודד מביט בנו והוא יודע שאפשר לסמוך עלינו אז הוא מספר לנו[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"השגתי את זה כשהייתי בקוטב הדרומי באחד המסעות שלי " אומר זאב בודד[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"אפשר את זה בבקשה!? " שואל שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"מה ?" שואל אוטאיו המופתע[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"רק ככה אני יוכל להבריח מכאן את המפלצת הזאת " אומר שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"תוכיח לי שאתה ראוי לזה באמת "אומר זאב בודד[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]שון נעמד זקוף והוא מרים את אצבעו .. הוא מתחיל ליצור גוש קרח מן האדמה[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]ופתאום מופיע במרכז קרחון ![/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]זאב בודד עומד מופתע והוא אומר "איך עשית את זה?" שואל אותו .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"תאמין לי שאני אפילו לא יודע" אומר שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]זאב בודד מושיט לשון את הקמע ושון לוקח אותו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הוא שואב אותו לתוך ידו ואז שון צועק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"אה! " והוא מרים את ידו[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הוא נהפך ללוחם קטלני עם שריון כחול ותכלת ,כאשר על גבו יש רסיסים וגבישים של קרחונים שעומדים שם זקוף .הוא מסיים את תהליך ההתפתחות והוא אומר "שינוי צורה מלא הסתיים " אבל הוא לא אמר את שמו החדש.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"עכשיו אני פריזון!" הוא אומר וקופץ לאוויר לעזור לטוני .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]הוא מתקיף את שילה המפלצת בקרחונים והמפלצת מסתלקת.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"כל הכבוד לך!" צועק שינג'ו כאשר כל הכפר מריע לשון .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]אפילו ג'ולי .. שמחייכת לניק באותו הזמן .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"היום בערב... אנחנו עומדים לחגוג את הניצחון הסופי שלנו על המפלצת שילה!" צועק זאב בודד כאשר אומר לכל התושבים בכפר להיערך לקראת החגיגה בערב.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]כולם רצים להתארגן [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]אבל ניק לוקח את ידה של ג'ולי ורץ איתה למאחורי עץ ענקי .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]"ג'ולי... " הוא מתחיל להגיד [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]וג'ולי מביטה בו עם עיניים בוהקות כאילו שהיא רוצה שיקרה משהו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]לא עובר זמן רב והשפתיים של שתיהם נפגשות תחת העץ הזה.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]מי אמר שאי אפשר להתאהב במישהי שגדולה ממך ב400 שנה?[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]המשך יבוא...[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]בפרק הבא:[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=4]פרק 22:מאבדים את הצפון![/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=4][/SIZE]
[SIZE=4][/SIZE]
מגניב
פרק גדול ככולם
תודה רבה.
אני רוצה להביא עוד קוראים לסיפור
פרק מדהים.
תמשיך את הסיפור.
תודה רבה מור .
עוד תגובות בבקשה
[RIGHT][B][I][U][SIZE=3][FONT=Times New Roman]פרק 22 :אש גועש![/FONT][/SIZE][/U][/I][/B][/RIGHT]
[RIGHT][SIZE=3][FONT=Times New Roman]כולם רצים להתארגן [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]אבל ניק לוקח את ידה של ג'ולי ורץ איתה למאחורי עץ ענקי .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"ג'ולי... " הוא מתחיל להגיד [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]וג'ולי מביטה בו עם עיניים בוהקות כאילו שהיא רוצה שיקרה משהו [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]לא עובר זמן רב והשפתיים של שתיהם נפגשות תחת העץ הזה.[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הם מתנשקים במשך כמה דקות שלמות כאשר הם מפסיקים שניהם מחייכים ומתחבקים חיבוק של אוהבים אבל האהבה הזאת יכולה להיות מסוכנת מאוד ,לפחות ניק יודע את זה. [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"ניק קדימה בואו!" אומר טוני כאשר כולם מתאספים [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"מה קרה ?" שואל תאי כאשר גם הוא רץ [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"ארמגדון יצר איתי קשר .. הוא רוצה להגיד לנו משהו " אומר טוני בהתרגשות [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"ילדים " אומר ארמגדון מהמכשיר המוזר שנתן להם אנדרסון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"מצאתם כבר 4 קמעות ,ו2 אצל סילאטון " אומר ארמגדון ואנדרסון ממשיך אותו [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"לפי הידיעה שלנו ,אין 10 קמעות יותר " אומר אנדרסון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"מה? " כולם מתפלאים [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אז כמה קמעות יש?" שואל ניק [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"יש שבעה קמעות " אומר פיס ונדחף לתוך השיחה[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"זה אומר ש.." מתחילה להגיד דון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"יש לנו עוד קמע אחד!" אומר ניק [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אתה לא רציני " אומרת מיי [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אבל מי מאיתנו יקבל אותו ?" שואלת מרי [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]ארמגדון מחכה לשקט והוא אומר "את הקמע האחרון יקבל מי שמוכן לוותר על הכל ,כדי להציל את העולם " אומר ארמגדון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]וכולם חושבים מי זה יכול להיות .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"איזה אלמנט יש לקמע האחרון ?" שואל שון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"זו שאלה טיפשית מאוד " אומר אנדרסון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"למה?" חוזרת מיי ומצטרפת לשאלה [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"בגלל שהאלמנט האחרון שעוד לא נחשף הוא .." אומר אנדרסון ולא מסיים והקשר נותק.[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"שיט!" אומר תאי[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"מה עכשיו ?" שואל טוני [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"תראו !" אומר ניק ומצביע על הר געש [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"זה סילאטון!" אומרת דון .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]החברים רואים את סילאטון בהר געש קרוב לכפר ,הוא עומד להתסיס את הלבה של ההר ולהשמיד את כפר האינדיאנים ![/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אוי לא!" אומרת ג'ולי "הכפר שלנו יושמד!" אומרת [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"שינג'ו ואוטאיו ! קדימה תעשו משהו " צועק זאב בודד[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]כולם בלחץ היסטרי וארמגדון מתחיל בנענוע ההר הוא שינה צורה לאלמנט הארמדיל שלו והוא עומד להרוס הכל.[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]ארמגדון לוקח את ידיו ומתחיל ליצור את הלבה, הר הגעש דיי רחוק אבל החברים מתחילים לרוץ במהירות ביינתים ארבעת היסודות שכן נמצאים מתחילים לשנות צורה [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"טוני משנה צורה להוריקן!" צועק טוני ומתחיל לעופף בשמיים לכיוון ההר [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"תאי משנה צורה לאלקטרו!" צועק תאי ויוצא להתקפת רעמים על סילאטון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"דון משנה צורה למרמייד!" צועקת דון ומשנה צורה לבתולת הים ומתחילה להכין צונאמי למקרה שהלבה תפרוץ. [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"שון משנה צורה לפריזון!" צועק שון ומשנה צורה ללוחם קרחון ענקי "עכשיו בוא נראה !" אומר פריזון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"זאב בודד אל דאגה" אומר ניק כאשר נשאר למטה [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"ניק " אומר זאב בודד[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"יש לי קמע שיכול לעזור לכם " אומר זאב בודד [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"באמת ? קמע ?" שואל ניק [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"כן... הוא נמצא בלוע הר הגעש מוחבא בתוך האדמה ,אף אחד לא מצליח למשוך אותו החוצה !" אומר זאב בודד [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אבל למה?" שואל ניק[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אבא שלי הצ'יף הקודם אמר שהקמע הזה ייצא אך ורק בפני הגיבור.. שיוותר על הכל ... כדי להציל את העולם שלו מפני הזמן ,הכוח הכי מסוכן " אומר זאב בודד[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אבא שלך ?" שואל ניק [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"שמי האמיתי הוא לא זאב בודד ,קוראים לי סיפ." אומר זאב בודד [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"סיפ?" שואל ניק כאשר מכיר את השם הזה כבר מהעבר הרחוק שלו [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אני סבא שלך " אומר זאב בודד לניק כאשר הוא בשוק מוחלט [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"ועכשיו נכד שלי ... אתה חייב ללכת לשם .. אבל זכור, אם אתה הופך לגיבור של הקמע ... אתה יכול..." אומר סיפ וניק עוצר אותו "עצור! אל תגיד לי .. אני מוכן! אני מוכן לוותר על הכל!" אומר ניק ורץ לעבר הר הגעש הוא עוצר שנייה וחוזר לסיפ ,סבא שלו ,ונותן לו חיבוק.[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"להתראות ובהצלחה!" אומר סיפ הזקן ,הוא נשכב על שמיכה והוא גוסס מרוב זקנה לאט ,לאט .[/FONT][/SIZE][/RIGHT]
[RIGHT][SIZE=3][FONT=Times New Roman]"סילאטון אתה לא תצליח!" צועק פריזון כאשר משגר עליו גוש קרח אבל פתאום סילאטון מוציא שפיץ מתוך האדמה ודוקר את שון שנהפך לצורתו הקודמת ונשכב פצוע על הרצפה .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אוי לא! מכת ברק!" צועק אלקטרו ויורה את המכה ,אבל אדמה זה אלמנט חזק על חשמל ולכן תאי חוזר לצורתו פצוע כמו שון .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"עכשיו תורי! משב רוח!" צועק הוריקן כאשר סילאטון יורה עליו סלעים מהאדמה והורג אותו ומחזיר אותו להיות שוב טוני .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"צונאמי!" צועקת דון כאשר משגרת גל ענקי לעבר הר הגעש כדי לייבש אותו אבל היא לא מצליחה וחוזרת להיות דון .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"עכשיו עוד כמה שניות ואתם עם הכפר הזה מושמדים!" צועק סילאטון[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"עצור סילאטון!" אומר ניק כאשר מגיע לשם ועומד על הלוע [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"ניק? תתרחק משם!" צועקת מיי כאשר מטפלת בטוני ודון הפצועים [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אוי לא ניק תברח! " צועקת מרי כאשר מטפלת בשון ותאי [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"לא!" צועק ניק[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"עכשיו זה הזמן שלי !" אומר ניק ומוצא את הקמע [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"קמע הדרקון!" צועק "צא!" ממשיך [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הוא שולף את הקמע מהאדמה ומחייך ,סילאטון בהלם מוחלט מהמתחרש והוא קצת מבולבל [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]ניק שולף את הקמע והוא נהפך להיות הגיבור![/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אלמנט אש!" צועק ניק[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"קדימה! שינוי צורה!" צועק ניק ועולה לשמיים כאשר מעטפת מוזרה עוטפת את גופו והוא מתפתח להיות הגיבור האחרון ,האלמנט הכי חזק ובוער שיש בטבע [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"עכשיו אני פיירו! צועק ניק ומשלים את צורתו [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הוא עומד שם ומכין כדורי אש ומשגר אותם על סילאטון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]סילאטון מכין בלוק אבן ענקי וחוסם את הכדורים ואת המתקפה כולה .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"לא כל כך מהר!" אומר פיירו ומתחיל לשלוט בלבה ,לוקח חתיכה ממנה ומשגר אותה על סילאטון[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הלבה פוגעת בו והוא מתחיל לימוס [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"לא!" צועק סילאטון .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הוא נעלם משם כאילו לא היה ,וכשהוא נעלם במיקום שלו נשארו שני הקמעות שלו ,הארמדיל וחצי הסוס .[/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"יש ! גדול ניק!" צועק לו טוני [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]הילדים יורדים לכפר שוב וכולם מחבקים את ניק כאשר חזר לצורתו [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]ארמגדון יוצר קשר עם הילדים [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"כל הכבוד ניק עשית את זה!" צועק לו ארמגדון [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"לשמחתנו השלמנו את המשימה שלנו!" אומר ארמגדון ואנדרסון ממשיך אותו [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"אתם יכולים לחזור הביתה!" אומר [/FONT][/SIZE]
[SIZE=3][FONT=Times New Roman]"יש!" צועקים כולם [/FONT][/SIZE][/RIGHT]
[RIGHT][SIZE=3][FONT=Times New Roman]"חוזרים הביתה!" צועקים כולם .[/FONT][/SIZE][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=6]בפרק הבא :[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[SIZE=6][/SIZE]
[SIZE=6][/SIZE][RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=6]פרק 23 ואחרון :שריקת הסיום![/SIZE] [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][RIGHT][B][I][U][FONT=Times New Roman][SIZE=5]פרק 23 ואחרון :אסון הזמן –שריקת הסיום![/SIZE][/FONT][/U][/I][/B][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman] [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתם יכולים לחזור הביתה !" אומר אנדרסון וכולם שמחים ומאושרים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"יש! סוף סוף!"צועקים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"חוזרים הביתה!" צועקים כולם ומתחבקים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"עכשיו ,קחו לכם זמן להיפרד ואנחנו נשגר אתכם בחזרה לכאן " אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ארמגדון.." אומר ניק ליד כולם [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה ניק ?" שואל ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני לא חוזר " אומר ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה? " מתפלאים כולם [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"למה לא ניק ?" שואל טוני [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני מאוהב בג'ולי ואני רוצה לחיות איתה כאן ,חוץ מזה ,דודים שלי פה ,אוטאיו ושינג'ו הם משפחה שלי ,וזאב בודד ,הוא סבא שלי " אומר ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה ?אתה רציני ?" שואל שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כן " אומר ניק .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מוזר מאוד " אומר תאי [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתה צודק אבל אני לא יכול להתכחש למשפחה שלי " אומר תאי [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה עם ההורים שלך ?" שואלת מרי [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אלה לא ההורים האמיתיים שלי ,ההורים האמיתיים שלי הולכים להיוולד בשנים הקרובות אם אני אשאר כאן " אומר ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"וואו זה מוזר מאוד מאוד" אומרת מיי וניק צוחק[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"טוב אני אצטרך לכבד את בקשתך " אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני לא אשגר אותך לכאן " אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני אתגעגע אליך חבר !" אומר טוני ורץ לחבק את ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתה החבר הכי טוב שלי טוני " אומר ניק ומחבק אותו ולוחש לו איזה משהו באוזן .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]דון מתקרבת לניק ונותנת לו חיבוק "ניק תודה לך על הכל " אומרת דון וקצת מאוכזבת ,כי היא בעצם אוהבת את ניק ,אבל לאהבה הזאת אין תכלית .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיי מתקרבת אליו ומחבקת אותו "היית גדול בקרב מקודם " אומרת לו בחיוך היפה שלה ומנשקת אותו בלחי .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כל הכבוד אחי !" אומר תאי ובא לתת לו לחיצת יד "אתה חבר אמת" אומר תאי [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני אתגעגע אליך בן אדם" אומר לו וחוזר לכולם [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]מרי מתקרבת אליו ואומרת לו "ניק ,סחתיין " ונעלמת משם .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]שון היחיד שמתקרב ולוחץ את ידו ולא אומר כלום ,ניק ושון מביטים זה בזה ויודעים שתמיד יהיו יריבים ,אך לכמה דקות הם יכולים לשכוח ולהיות חברים ![/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כל הכבוד אחי ,ידעתי שזה אתה " אומר שון ונפרד מניק .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"טוב חברים.. אני נפרד מכם עכשיו ,היה לי המסע הכי כיף ומוזר בחיים " אומר ניק ומחזיק את ידה של ג'ולי כאשר עומדים ביחד לפרידה אחרונה .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"להתראות כולם " אומר טוני ומאסף את הילדים בנקודה אחת [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו מוכנים ארמגדון " אומר טוני ומחייך אל ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו עוד ניפגש ,חבר" אומר טוני [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו ניפגש... " אומר ניק .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]והם נעלמים משם במהירות על .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אז זהו .. אתה נשאר כאן ?" שואלת ג'ולי בחיוך רחב ונותנת לניק נשיקה צמודה בשפתיים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כן " אומר ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"עכשיו נוכל להתחיל לחיות באמת " [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתה באמת וויתרת על הכל " אומרת ג'ולי [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתה לא חוזר הביתה ולכן ויתרת על הכל כדי להציל את העולם " אומר סיפ .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"יכול להיות .. זה באמת לא משנה " אומר ניק .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]ביינתים במערה של ארמגדון מופיעים החבורה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ברוכים השבים " אומר ארמגדון בחיוך רחב [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הילדים נורא שמחים והם יושבים כל אחד בכיסא שלו ואנדרסון אומר "שבו יש לנו משהו להגיד לכם " אומר אנדרסון.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כמה דברים לפני שאתם נפרדים " אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"קודם כל ... טוני בוא איתי הצידה " אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הוא לוקח את טוני הצידה והולך לספר לו שהוא אביו .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"טוני .. אני .. יודע שאתה מחפש את אבא שלך כבר הרבה זמן .. " אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה קרה? מצאתם אותו ? אתה יודע מי זה?" שואל טוני בסקרנות [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"טוני ... אני אביך " אומר ארמגדון ומביט בו בעיניים אוהבות [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אבא?אתה גדי ארמה ?" שואל [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני גדי ארמה .. אבל אם תהפוך את השם ותחבר אותו ,יצא לך .. ארמגדון " [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]אומר ארמגדון .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני לא מאמין !" אומר טוני ומחבק אותו חיבוק אוהב של הרבה זמן שלא התראו .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"יש לשם הזה עוד משמעות .." אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה ?" [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"סוף מוחלט ,ארמגדון " אומר [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה הקשר בינך לבין סוף מוחלט ?" שואל טוני [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתה כבר תדע מה זה אומר " אומר לו ארמגדון והם חוזרים ביחד אל כולם [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה קרה טוני ?" שואלים אותו כולם [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ארמגדון זה אבא שלי " אומר טוני בחיוך [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה?" כולם מופתעים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אין מצב!" אומרת דון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אבל זה נכון "אומר ארמגדון ומחייך חיוך רחב ומביט בשון ומרי ,כמה שהם דומים וחייבים לדעת כבר שהם אחים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"שון ומרי ... החדשות שלכם הם ... שאתם אחים " אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]שון מביט בה ולא מופתע כלל "ידעתי שהיא מזכירה לי את אימא שלי " אומר לה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אחי ?" שואלת [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הם מתחבקים ומשלימים פערים של שנים ,אח ואחות קטנים .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זהו זה .. אתם עכשיו יודעים הכל " [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתם עומדים לחזור לביתכם ,לשנה שלכם ,בקיצור.. אתם הולכים להיפרד " אומר אנדרסון[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה זאת אומרת ? " שואל שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זאת אומרת .. שאתם תחזרו הביתה ותלכו לישון .. אתם יותר לא תזכרו כלום מהמסע הזה ,מאסון הזמן שצפוי לקרות או כבר קרה או לעולם לא יקרה " אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זאת שריקת הסיום של המשחק שלכם " אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]וכולם עצובים לא יודעים מה להגיד ,תאי לוקח את מרי הצידה ואומר לה "מרי כבר הרבה זמן שאני רוצה להגיד לך את זה.. אבל אני אוהב אותך ולדעתי עכשיו זה הזמן הכי טוב להגיד לך את זה!" אומר תאי מול כולם והם שומעים ,מרי אומרת לו "אני גם אוהבת אותך " והם מתנשקים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]פיס בוכה מרוב אושר שהנכד שלו אכן מצא אהבה במסע הזה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זה כל כך מרגש" אומר פיס [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]טוני ומיי גם מתנשקים ונפרדים זה מזה ומיי בוכה שלא תראה את אהוב ליבה יותר לעולם .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]דון ושון מחזיקים ידיים אשר זו הנשיקה הראשונה שלהם וכנראה גם האחרונה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו צריכים לשגר את שון ,קדימה שון " אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"באיזה שנה אנחנו ?" שואל שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנחנו עכשיו בהווה שלנו ,מאיפה שהכול מתחיל ,אנחנו ב2010 " אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"לאן אתם מחזירים אותי ?" שואל שון המדוכא[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ל2014 ,לבית שלך עם אביך הלא אמיתי ,פול ." אומרים לו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני רוצה להישאר" אומר שון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"לצערי זה בלתי אפשרי " אומר ארמגדון ומכין את המכונה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"להתראות ילד מספר 7 " מחייך ארמגדון ואומר לו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]שון מחייך אליו בחזרה ויושב על תא השיגור [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"להתראות חברים שמחתי להכיר אתכם " אומר שון לחבריו החדשים שהכיר בפחות מכמה שעות וישר הם החברים הכי טובים שלו ,הפרידה גם מאחותו הייתה קשה ,אבל מי יודע אולי הם יפגשו "בעתיד ".[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"למה אבל אנחנו לא נזכור כלום ?" שואלת דון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כי כולכם עוד אמורים להיפגש בעתיד.." אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אתם אמורים להיפגש כרגיל ,בלי שום משימה שתפגיש אתכם " אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אוקיי " אומר שון ונעלם מהמערה.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זהו זה" עכשיו אתם יכולים ללכת ,ברגע שתצאו מהמערה הזאת ,זה כאילו לעולם לא נכנסת הנה ,בדיוק באותה שנייה שנכנסתם אתם גם יוצאים " אומר להם ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"להתראות לכם " אומר אנדרסון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הם יוצאים מהמערה כולם ופיס יוצא עם תאי וחוזר איתו לסין [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]מרי נפגשת עם הוריה "אימא ואבא!" צועקת להם והם רצים לחבק אותה למרות שראו אותה לפני שנייה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הם חוזרים ללונדון .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]מיי ודון מחזיקות ידיים והולכות למלון של הוריהם וחוזרות לאמריקה. [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]תאי מדבר עם פיס במטוס [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"סבא.. " אומר תאי [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה תאי ?" שואל אותו בחזרה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"למה ארמגדון אמר לנו "להתראות ?" שואל אותו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]פיס צוחק ואומר "אתה עוד תראה... בעתיד ." אומר לו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]ארמגדון ואנדרסון לוחצים ידיים וארמגדון אומר לו [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אנדרסון תודה לך על העזרה " אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"קרא לי סטיוארט" אומר לו ולוחץ את ידו ועומד להיפרד ממנו ולחזור למחקר העננים הסגולים שלא קיימים יותר .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אבא.. אתה חוזר איתי הביתה?" שואל טוני את ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"תלך אני כבר בא" אומר ארמגדון .[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אוקיי " אומר טוני ויוצא מהמערה.[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]ניק ,סיפ ומשפחתו יושבים באוהל ומדברים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"איך זה שלא חזרת אני לא מבין יהיה לך קשה פה " אומר שינג'ו ומדבר אל ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אני פשוט לא יכול ,אני רוצה לחיות חיים נורמלים " אומר ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ומה עם אסון הזמן ?" שואל אוטאיו את ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"פתרנו את האסון .. זהו זה .. זה נגמר" אומר ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]בחוץ מתחילה סערה קלה ,הם יוצאים החוצה מהאוהל וניק מביט בשמיים ורואה את הענן הסגול והשמיים הסגולים "איך זה יתכן ?" שואל ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"הרי פתרנו את זה כבר!" צועק לאוויר [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"רגע.. מה קורה פה?" שואל סיפ את ניק[/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"מה זה אומר?" שואלת ג'ולי וניק העומד נחוש אומר [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"זה אומר... שהמשימה שלי עוד לא נגמרה " אומר ניק [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]במערה של ארמגדון ,ארמגדון מתכוון לצאת ,הוא מכבה את האור ופתאום שומע קולות משונים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"ארמגדון הלו ?" שואל אותו קול מסוים [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"כן ?" שואל בחזרה דרך משדר טלוויזיה [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"הכל בסדר? הם הלכו הביתה ?" שואל [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"הם לפחות חושבים ככה" אומר ארמגדון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"אוקיי ,עבודה טובה " אומר [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]הוא מכבה את המשדר ואומר "אה.. סילאטון שכחתי להגיד לך ... בהצלחה במשימה שלך !" אומר לו ארמגדון "תודה .. להתראות חבר" אומר לו סילאטון [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3] [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=3]"הם לא יודעים מה מחכה להם.. אסון הזמן או לא.. מוחעחעחע " צוחקים סילאטון וארמגדון ביחד. [/SIZE][/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman] [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman] [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman][SIZE=7]THE END[/SIZE] [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Times New Roman] [/FONT][/RIGHT][/RIGHT]
מילות הכותב :
אז ככה ,אתם בטח זוכרים את הסיפור הקודם "לכודים בזמן "
אחרי שהצלחתי למצוא עלילה ותוכן ,נתקעתי והחלטתי לעשות תפנית מעניינת ולשנות אפילו את השם ל"אסון הזמן " כאשר הילדים עוברים שם יותר חווויות מהחיים ולא רק לימוד היסטוריה .
ושוב .. עברתי את השיא הקודם שלי והפעם.. אסון הזמן ... הוא הסיפור הכי ארוך איי פעם בספרות .
שברתי את השיא שלי ,הדמיון שלי ,הכוח שלי לעשות דברים שלא חלמתי
הסיפור הוא בעצם המקלט שלי לבריחה
הוא בעצם החיים שלי כנקודת מבט בדיונית לחלוטין
את הפרקים האחרונים אני תמיד נהנה לכתוב ,הם תמיד גם הכי מעניינים
וגם הפעם בפרק האחרון הוספתי תפנית ועוד טעם של עוד
רק שהפעם ,הטעם הזה לא ימשיך לשום מקום ,אין עוד עונה ,אין עוד כרך או פרק שקשור לזה ,זהו .עלילות "הזמן" נגמרו
אז למה בכל זאת השארתי את זה כאשר מגלים שארמגדון רע
כדי לתת לקוראים לחשוב על זה... מה בעצם קרה פה.. אחרי כל המסע הזה.. מתברר שארמגדון רע... קצת מוזר.. וקצת חולני אבל .. זה מה שעושה את הסיפור הזה לייחודי .
את הסיפור הבא שלי "אסון טבע" אני הולך לכתוב בימים הקרובים ומקווה שאסיים ,הסיפור עוסק באסונות טבע עתידניים שפוגעים באנושות
בכל פרק מוצג אסון טבע אחר ,דמות ראשית אחרת ובמהלך הסיפור קוראת תפנית מעניינת ביותר כאשר בין הדמויות יפתח קשר והם יפגשו ,מה יקרה בסוף ? העולם ינצל מכוחו של אסון הטבע? או שאני אחליט שוב להשתעשע עם הכתיבה? תצטרכו לחכות ,לקרוא ולראות.
עד הסיפור הבא שלי ,אסון טבע ,להתראות ,ארוין.
הסיפור נראה טוב!
אני מתחיל לקרוא :)
תודה רבה
קריאה מהנה
ארווין,זה היה הסיפור הכי טוב בפורום!!!!!!
אהבתי את התפנית בסוף,היא הייתה נהדרת!
אם כך,ניפגש באסון הטבע
להתראות,ותודה על הסיפור הנפלא:sunglasses::sunglasses::D:wink::big_wink::)