פוקימון-מסע מסתורי פרק 12 יצא!

אוקיי.
פרק הבא מפורסם בשעה הקרובה, כבר כתבתי את רובו.
דרך אגב, פרק 9 עוד לא יצא התבלבלתי במה שכתבתי.

[b][u][size=3]פרק 9- קרב לא מתאים! מפגש עם דרו![/size][/u][/b]
הלכתי לי בגוף הטרטוויג, קצת קשה להתרגל אבל אני די בסדר עם זה.
טרטוויג לעומתי התקשה יותר בגוף שלי הבעיה הרצינית עבורו היתה הגודל, הוא גדל פי 5 בערך מגודלו הרגיל וידיו היו ארוכות פי 7 מהרגיל, אך הדבר הכי מעצבן שהוא התרגש מהדיבור ולא סתם את הפה לרגע.
ג'סי ואני ניסינו להתעלם מדיבוריו הלא פוסקים אך ללא הצלחה.
איך הרבה יתרונת בלהיות טרטוויג. לא מבינים אותך וכל דבר גדול עבורך, בנוסף כל פוקימון שאתה רואה או פוחד ממך או רוצה להילחם בך.
זה פשוט מוזר.
לעומת זאת, אני מבין את שפת הפוקימונים עכשיו והיתה לי קודם שיחה עם פוליוואג אך הוא נהיה עייף אז החזרתי אותו לפוכדור.
בגלל שלא הסכמתי שטרטוויג ייקח את הפוכדור שלי אז חגרנו את חגורת הפוכדורים עליי.
לא יכלתי להשתמש בהם אך לפחות הרגשתי שהם מוגנים.
אם אתם שואלים, לא לא נכנסתי לפוכדור אני לא מעיז.
עדיין זכרתי את תחושת החמימות המוזרה שהרגשתי כשג'סי לקחה אותי לחיקה. לפתע הבחנתי שג'סי מסתכלת עלי בהבעה של רחמים מאטים אך כשקלטה שאני מסתכל עליה הפנת את המבט.
המשכנו מעט ולפתע ראינו אדם מרחוק.
לקחו לי כמה שניות לקלוט שהיה מדובר בדרו "טוויג" אמרתי בזלזול וקרירות אפילו בלי שטרטוויג יתרגם לה הבינה ג'סי שאמרתי "דרו".
התקרבנו אליו עוד קצת וראינו את דרו עם פניו השחצניות ושערו הכחול.
רק מלראות אותו התמלא בי זעם.
דרו הסתכל עלינו בשעמום "מה קווין נותן לטרטוויג שלך לסחוב את הפוכדורים שלך, ניצול יעיל איך לא חשבתי על זה" אמר דרו שהבחין בי חגור בחגורת הפוכדורים. זה נראה באמת מטופש כשחושבים על זה.
"נו כמה פוקימונים כבר יש לך?" הוא שאל את טרטוויג שפלט מפיו "שניים" בשנאה צרופה, אפילו שכמעט לא הכירו אך נראה לי שלי ולטרטוויג היה מן קשר כזה, משהו לא מוסבר.
"שניים?" דרו צחק "לי יש חמישה!" דרו אמר "טוב בוא נראה את העליבות שלהם, אני מזמין אותך לקרב אחד על אחד!" אמר דרו טרטוויג הסכים וסימן לי ללכת לקרב. נלחצתי, איך אני אמור לתקוף?
דרו צחק "אני אקל עליך" הוא אמר וזרק פוכדור לאוויר.
מהפוכדור יצאה מאין לטאה כחולה בעל ניבים גדולים אשר הקנו לה מראה תוקפני.
"באגון" אמר דרו "פוקימון חזק שהולך לנצח את הטרטוויג העלוב שלך" נשפתי בכעס וניערתי מעלי את חגורת הפוכדורים.
התקדמתי קדימה, זה עומד להיות קרב קשה.
"טרטוויג, דחיפה!" צעק עליי טרטוויג. זה מוזר מאוד להיות פוקימון.
רצתי קדימה ונחתי חזק בבאגון. באגון נהדף מאט אחורה אך מיד קפץ קדימה והשתמש עליי בנשיכה.
רגלי נפגעה וזעקתי בכאב.
"הטרטוויג שלך לא שווה כלום, הוא לא יכול להתמודד עם כאב" אמר דרו.
"טרטוויג, שאיבה!" צעק טרטוויג. נראה לי שהוא נהנה שהפעם הוא זה שנותן את הפקודות.
עמדתי שם וניסיתי להתרכז.
ניסיתי לחוש את האנרגיה בגוף של בגון ולהעביר אותה אליי. עצמתי את עיני והתרכזתי ולהפתעתי הרבה הרגשתי את הפצע ברגלי מתחיל להיסגר.
פתחתי את עיני וראיתי את באגון מעט נחלש.
"איזה עלוב אתה, מתקפות עשב בקושי פוגעות בבאגון!" צחק דרו ואמר "באגון, תגמור את זה עם זעם" ראיתי את באגון מתקרב אלי הוא נראה כועס מתמיד. 'זהו, זה הסוף' באגון התקרב, הוא עמד לצאת למתקפה הסופית ופתאום הרגשתי כוח בלתי מוסבר. קמתי והנפתי את ראשי בתנועה מעגלית ולהפתעתי הרבה יצאו מהגבעול שעל ראשי מספר עלים חדים כתער אשר הדפו את באגון אחורה ושרטו אותו, למרות שמתקפות עשב כמעט לא פוגעות בו.
"קוו... אה טרטוויג למדת עלי תער!" צעקה ג'סי מאחורה.
קולה חיזק אותי
ידעתי מה לעשות. רצתי והשתמשתי בדחיפה אשר העיפה את באגון. התקרבתי אליו, לעשות את המתקפה שתסיים את הקרב אך לפתע הוא קפץ עלי והתחיל לנשוך אותי נמרצות בכל הגוף.
"טוויג!" זעקתי בכאב. טרטוויג נראה עובד עצות.
המשכתי לזעוק בכאב ולאט לאט עיני נעצמו, התעלפתי. הדבר האחרון ששמעתי היה זעקת "קווין!" מפיה של ג'סי וצחוקו הקר של דרו.
הפסדתי, אני הפסדתי בקרב.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התעוררתי במיטת טיפולים כשכל גופי כואב.
"הוא מתעורר!" שמעתי את ג'סי וראיתי אותה רצה לעברי, מרימה אותי ומחבקת אותי. הרגשתי שוב את החמימות הזאת בכל הגוף. מאחורה ראיתי את טרטוויג "אני מצטער אדון-גדול זו אשמתי" הוא אמר.
הרגשתי שוב חלש "הוא מתעלף שוב" שמעתי את ג'סי וראיתי צ'נסי רצה לעברי.

פרק יפה, חבל שלדרו יש באגון כי אני ממש אוהב אותו:( והפרק ממש יפה, אהבתי את זה שטרטוויג קורא לקווין אדון-גדול.

קראת את הפרק הקודם? גם שם הוא קורא לו אדון גדול.
למה חבל? אז מה עם הוא האויב הולכים להיות לו פוקימונים מגניבים.

[QUOTE=scizor-x;1248317]קראת את הפרק הקודם? גם שם הוא קורא לו אדון גדול.
למה חבל? אז מה עם הוא האויב הולכים להיות לו פוקימונים מגניבים.[/QUOTE]

קראתי אבל שחכתי לכתוב וזה יותר כיף שלגיבור יש פוקימונים קולים ולא ליריב.

הולכים להיות לו פוקימונים מאוד קולים.
מעכשיו אני עושה ספוילר לפרק הבא!

האם קווין יחלים?
מה פשר תחושת החמימות שהוא מרגיש כשג'סי חיבקה אותו?
למה טרטוויג מתנהג מוזר כל-כך?
מי אחראי להחלפת הגופים בינהים?
הכל בפרק הבא!
"אני האשם? להתרגל לגוף של טרטוויג!"

נשמע פרק מעניין, מחכה לו.

נחמד מאוד
אתה צריך לעשות שהוא יחזור מהר לגוף שלו עצמו, אלא אם כן כל העלילה קשורה בשינוי הזה, כי לא הגיוני שכבר מהפרק השביעי הוא ישתנה אם אין לזה משמעות רצינית מדי.
בכ"מ על הפרק הנוכחי ראיתי כמה שגיאות בהקלדה, אבל בעיקרון אני נותן לך ציון של 10 מתוך 10
מגיע לך.

תודה רבה לך, אני ניגש לקרוא את הסיפור שלך.

כל הכבוד!! ממש אהבתי את הפרק מעניין מה יקרה עכשיו :)

[size="3"][b][u]פרק 10-אני האשם? להתרגל לגוף של טרטוויג![/u][/b][/size]
באגון התקרב אלי. הוא רץ ונשך אותי נמרצות זעקתי מכאבים "לא!" צעקתי "תפסיק! תפסיק!"
התעוררתי מלא זעה במיטה שלי במרכז הפוקימונים. 'איזה סיוט' חשבתי לעצמי.
באתי לרדת מהמיטה ולפתע קלטתי באיזה גובה אני 'זה מבאס להיות כל-כך קטן' חשבתי לעצמי וקפצתי מהמיטה. לחצתי על כפתור בצד הדלת והדלת נפתחה עבורי .
יצאתי החוצה וראיתי את ג'סי וטרטוויג מדברם בניהם 'עדיין מוזר' חשבתי לעצמי, התקרבתי והקפצתי על הכיסא לידם. הם לא הבחינו בי עד שאמרתי "טוויג" ושניהם הסתובבו בהפתעה. "קווין!" צעקה ג'סי "אדון-גדול!" צעק טרטוויג, הרים אותי ושם אותי עליו "אני מצטער" הוא אמר "בגללי הפסדת פחדתי שאתה לא תתאושש" קמתי ממנו וקפצתי על הרצפה "טוויג,טרטוויג!" אמרתי.
טרטוויג הבין שאמרתי "זו לא אשמתך" ג'סי הרימה אותי ושמה אותי עליה. שוב הרגשתי את תחושת החמימות שהרגשתי כל הזמן. ולפתע נפל לי האסימון. אני מאוהב בג'סי.
'לא יכול להיות' חשבתי לעצמי אבל מהר הבנתי שאני מאוהב בשותפה שלי, למרות שאני אתה רק שבועיים.
"קווין אני חשבתי שאתה... שאתה..." אמרה ג'סי ומיד פרצה בבכי.
ניסיתי לנחם אותה והיא ניגבה את דמעותיה "אני שמחה שאתה בסדר" היא אמרה. האחות ג'וי בדיוק הגיעה עם מגש של חטיפים. היא הביאה לטרטוויג ולג'סי פיצה ולי היא הביאה קערה עם אוכל פוקימונים. באי רצון טעמתי מהאוכל. טעמו היה מגעיל, איך הפוקימונים סובלים אותו?
ירקתי את האוכל אז ג'סי וטרטוויג, שהבינו מיד, נתנו לי חצי מהפיצה שלהם ואכלתי אותה ברצון רב.
האחות ג'וי באה אלינו שוב ואמרה לטרטוויג "הוא צריך לנוח, שים אותו בפוכדור שלו".
"טוויג, טרטוויג!" מחאתי ונעניתי בראשי.
"אבל אתה חייב" אמרה האחות ג'וי טרטוויגהסתכל עלי במבט של סליחה והוציא את הפוכדור. הרגשתי משהו עוטף אותי, התכווצתי והשתגרתי אל תוך פנים הפוכדור בפחד רב.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הופעתי במרכז מדשאה גדולה שלצידה היה אגם. היו סביבי עצים רבים והבחנתי בפוליוואג שוחה במימי האגם. התקרבתי אליו "זה פנים הפוכדור?" שאלתי ופוליוואג הנהן "כן אדון-גדול לפה אני וטרטוויג והפוקימונים שתתפוס מגיעים, זה די כיף פה מתרגלים לזה".
דיברתי מעט עם פוליוואג והלכתי לחפש לי משהו לאכול. מצאתי שיח גדול עם תותי יער. אכלתי אותם בהנאה והרגשתי איך אני מתחזק.
"ככה אנחנו נחים פה" הסביר פוליוואג שיצא ממימי האגם. הוא קפץ וקטף תות יער ואכל אותו ביס, ביס.
לפתע הרגשתי משיכה חזקה בגב וראיתי שחור.
הרגשתי שאני גדל ולבסוף הרגשתי שאני על רצפה קשה. הסתכלתי וראיתי את טרטוויג וג'סי. יצאתי מהפוכדור.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
האחות ג'וי לקחה אותי אל חדר הטיפולים ונתנה לי תרופה.
"עכשיו אני רוצה שתשחק עם הפוקימונים הנחמדים האלה בזמן שאני אלך להביא לך פרס גדול" היא אמרה.
הסתכלתי על חבורת פוקימונים ששיחקה בחוץ בדשא.
היו שם כמה פיצויים ו-3 סטארלים.
יצאתי לעברם ושאלתי אם אני יכול להצטרף אך הם דחו אותי והעיפו אותי משם. חזרתי על חדר הטיפולים ושם חיכתה לי האחות ג'וי עם חטיף פוקימונים מיוחד. 'נמאס לי' חשבתי ורצתי לדלת. לחצתי על הכפתור וברחתי החוצה.
חלפתי ליד טרטוויג וג'סי "קווין, אדון-גדול!" שמעתי אותם אך המשכתי לרוץ הדלת של המרכז נפתחה אוטומית. יצאתי לדרך אפר. המשכתי לרוץ לאורך הדרך עד שהגעתי ליער והתיישבתי שם והתחלתי לבכות 'למה זה מגיע לי?' חשבתי.
לאחר 10 דקות הגיעו טרטוויג וג'סי. הסברתי להם שנמאס לי כבר להיות פוקימון.
טרטווויג אמר לי שלו נמאס להיות בגוף של באדם ושהאוכל שלנו לא משהו.
לפתע, התעלפתי שוב
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"קווין אתה צריך להתרכז במה שאני אומר לך!" שמעתי קול.
"מי אתה?"שאלתי.
"אני אגלה את עצמי בהמשך אבל אני רק עכשיו גילתי מה עשית. אני אחזיר אותך לגוף שלך ואני רוצה שתלך לישון היום מוקדם. אני יכול לדבר איתך רק כשאתה ישן אז אני אסביר לך הכל מאוחר יותר. ההתעלפות היתה זמנית, אתה מתעורר עכשיו"
~~~~~~~~~~~~~~~~
התעוררתי "טרטוויג, אתה התעלפת" אמרה ג'סי, שעמדה מעלי בפנים מודאגות. "חלמתי חלום מוזר" אמרתי ומפי בקעו המילים הנכונות.
לא "טוויג" ולא "טרטוויג" מילים אמיתיות.
קפצתי "ג'סי חזרתי!" צעקתי.
לקח לה שניה לקלוט אך מהר היא קפצה ושמחה איתי. מהר מאוד הצטרף אלינו טרטוויג, הכל חזר למצב הרגיל.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הלכתי לישון ומיד שמעתי את הקול.
"אני יודע שיש לך הרבה שאלותאך אני אפתח בזה. אתה זה שהחלפת בינך לבין טרטוויג"


בפרק הבא:
מי הדובר המסתורי?
איך קווין יגיב לחדשות?
מה פשר האירועים המשונים שקרו כל הזמן?
מה זה אברה חונך?
הכל בפרק הבא:
"קסמים? קול משונה בחלום!"

ה-פרק!! איזה מגניב!! פרק מש טוב :) אולי תעשה עוד אחד היום :)

הפרק יצא במהירות כזאת גדולה, בכל מקרה כרגיל פרק מעולה 10/10, מחכה לפרק הבא.

מצוין שהקשבת לי
רק יש דבר אחד שלא הבנתי
קודם כל זה ממש מבלבל, ראיתי את טרטוויג וג'סי, זה אמור להיות "ראיתי את הגוף של עצמי ואת ג'סי".
דבר שני יש פה משפט לא טוב בכלל

לאחר 10 דקות הגיעו טרטוויג וג'סי. הסברתי להם שנמאס לי כבר להיות פוקימון.

איך הוא הסביר אם כל מה שיוצא מהפה שלו זה "טוויג, טוויג"?
תחשוב על זה

אוקיי.
אני קורא לגוף שלו "טרטוויג" כי זה יותר נוח.
הוא הסביר בקלות.
אמר לטרטוויג וטרטוויג תרגם.

[quote]"אני יודע שיש לך הרבה[b] שאלותאך [/b]אני אפתח בזה. [b]אתה[/b] זה שהחלפת בינך לבין טרטוויג"
[/quote]
אחי, שים לב לשגיעות כתיב ולפליטות שלך. יש לך עוד הרבה פליטות בסיפור.

טוב, בפרק הבא אני אשתדל תקן את הטעויות.

הקריאה בפרק כוללת דברים מפרקים 5 ו-7.

[size=3][b][u]פרק 11: קסמים? קול משונה בחלום![/u][/b][/size]
צפתי בחלל סגול-שחור אין סופי. ידעתי שזה חלום אך בכל זאת זה היה מוזר.
המילים הדהדו בראש שלי שוב ושוב "אתה זה שהחלפת בינך לבין טרטוויג"
לקח לי כמה זמן להתעשת ומיד שאלתי את השאלות שהכי רציתי לדעת, לדעת מה נסתר ממני כל הזמן הזה, לדעת למה אני, לדעת מה קורה לי.
"איך אני עשיתי את זה? למה שאני אגרום לעצמי את הסבל הזה?" שאלתי, זו השאלה שהכי רציתי לקבל עליה תשובה.
"בוא נתחיל מהתחלה" אמר לי הקול.
"הכל התחיל כשנולדת. נולדת עם כוחות מיוחדים. כוחות שנסתרו ממך כל החיים."
פתח הקול את דבריו בראשי התחילו לצוץ הרבה שאלות. כל החיים שלי היו לי כוחות ולא ידעתי עליהם?
"את הכוחות קיבלת כי אתה האדם היחיד שהגורל ראה שייקשר עם פוקימון מאגי" מה זה פוקימון מאגי? מה זאת אומרת הגורל?
"על השאלות שעכשיו עולות בראשך אני אענה מחר היום אני אתחיל לספר את הסיפור.
בכל לילה אני אחזור ואגלה לך עוד דברים" הרגשתי מעט הקלה ושמץ של פחד.
ההקלה נבעה מזה שאני הולך לגלות סוף-סוף מה פשר הדברים המוזרים במסע שלי.
הפחד נבע מהעובדה שהקול יכול לקרוא את מחשבותי.
"ראיית העתיד וההחלפה שלך עם טרטוויג הם פעמים שהפעלת את הכוח בלי כוונה.
אתה צריך מישהו שילמד אותך לשלוט בכוחות ולסדר את העיניינים כשהם מופעלים בקלות.
אני אשלח מישהו שיעזור לך אבל לעת עתה מספיק ללילה זה" הקול סיים ולא שמעתי אותו יותר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צפתי בחלל הסגול-שחור חושב לעצמי מחשבות "עכשיו הכל מתחבר, הכל עכשיו ברור כל הדברים המוזרים שקרו לי, כל החזיונות שהיו לי הם כולם בגלל הכוחות שלי.
רק רגע, זה אומר שהולך להיות לי אורסרינג ולג'סי סנורלאקס ושג'סי הולכת לנצח באליפות בשנת 2030 וש..." נפל לי האסימון "אני הולך להתחבא בארון והבחור הקירח נמוך הקומה הולך לתקוף אותי עם הטיירניטר שלו" אני חייב לדעת, חייב לוודא, אם הכל הולך באמת לקרות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
התעוררתי למרות שרציתי לחזור לישון כבר.
לשאול שאלות את הקול המסתורי.
לדעת מה פשר הדברים.
ראיתי ליד המיטה שלי פוכדור עם פתק[i] "הוא יעזור לך לשלוט בכוחותיך. הוא ילמד אותך גם איך להפעיל אותם."[/i]
'זה בטח מי שהקול שלח' חשבתי בהשתוממות.
זרקתי את הוכדור לאוויר וממנו יצא פוקימון קטן הדמה מעט לשועל צהוב. על חזהו ועל כתפיו מאין שריון חום.
'שלום תלמיד, אני אברה, אני הולך ללמד אותך לשלוט בכוחותיך' שמעתי בראשי.
לרגע תהיתי מאיפה הקול בא עד שהבנתישהוא הגיע מאברה 'אתה טלפתי?' חשבתי וניסתי להעביר את מחשבותי אליו.
'אכן' הוא אישר 'אימונים יהיו כל יום ב2 בצהריים'.
הנהנתי, הכנסתי את אברה לפוכדור ויצאתי החוצה.
בחוץ ראיתי את ג'סי מדברת עם נערה, בערך בגיל שלנו.
"יונתן תכיר, זו טל" היא אמרה וטל הציגה את עצמה גם "אני מאמנת פוקימונים כמוכם ובגלל שאני לבד במסע חשבתי להצטרף עליכם" הנהנתי במהירות ואמרתי לג'סי "אנחנו צריכים לדבר".
לקחתי אותה לצד, סיפרתי לה את כל מה ששעמתי בחלום והראיתי לה את אברה.
"זה עניין רציני קווין" היא אמרה "נמשיך לדבר על זה בערב".
היא חזרה לדבר עם טל וציחקקה מעט.
תהיתי על מה הן דיברו.
הלכתי לעברן "טוב טל, את רוצה להצטרף לצוות שלנו?" שאלתי "אז כדאי שתכירי את כולם!" אמרתי והוצאתי את טרטוויג, פוליוואג ואברה.
ג'סי הוציאה את נינ'אסק, הראקרוס ואת מאנצ'לקס. "לא ידעתי שיש לך מאנצ'לקס!" קראתי והסתכלתי על מאנצ'לקס בהפתעה מאנצ'לקס החזיר לי מעין חיוך מוז.
"אני לא מרבה להוציא אותו" ענתה ג'סי "הוא תמיד אוכל הכל" היא אמרה והרחיקה את מאנצ'לקס מילד מבוהל שהחזיק תפוח.
טל זרקה את הפוכדורים שלה לאוויר ויצאו צ'יקוריטה, קטארפי ופוניטה "אלו הפוקימונים שלי" כל הפוקימונים של כולנו רצו החוצה והתחילו לשחק, חוץ מאברה שישב בצד והסתכל על כולם.
'אני גדול מדי לשטויות האלו' הוא הסביר לי 'ועוד שעה מתחיל האימון שלך!'
חייכתי והסתכלתי על הפוקימונים שלנו משחקים.
יש לי שותפה חדשה, פוקימון חדש וגילו חדש על עצמי.
מה עוד הולך לקרות לי במסע הזה?
מה עוד הולך לקרוא לי במסע המסתורי.

מעניין מי זאת טל ;) שלום דותף!

:) פרק מעולה כמו תמיד!

כרגיל פרק מעולה, אין מה להוסיף.

תודה רבה.
פרק הבא מחר!

פרק מצוין, כרגיל!
אני אהבתי את אברה, 'אני יותר מדי גדול לשטויות האלו' פחחחחחחחח... לםי הגודל הוא נראה כמו ילד בן חמש...

מתי ריי משתלב בסיפור?

ריי לא ישתלב....
אברה הזה זקן מאוד הוא פוט לא נלחם אז הוא לא מתפתח לקדברה או לאלאקזם.

תראה, הכניסה של טל לסיפור הייתה ממש לא קשורה לכלום. היא סתם הגיעה משום מקום. ממך הייתי מצפה שהדמויות יפגשו אותה בגלל מקרה מסוים, לא סתם כי היא באה מאיזה חור והצטרפה. זה מוריד את רמת הסיפור.
עוד דבר, זה שאברה יושן 16 שעות ביממה. לעומת זאת, המתפתחים שלו לא. וגם בתור פוקימון שאמור ללמד את קווין להשתמש ביכולות שלו, פוקימון כמו אברה לא מתאים. בשביל להיות מספיק חזק כדי ללמד, הוא חייב להיות לפחות קדאברה, עצם זה שהוא אברה ואומר שהוא גדול מדי גם מוריד את הרמה.
בהצלחה בפרק הבא, כך לתשומת לבך את מה שאמרתי
עריכה: אמרת שאברה לא נלחם, אז איך הוא יכול ללמד?
זה לא הגיוני.

אוקיי.
אני אעשה סדר בדברים.
ההצטרפות הפתאומית של טל הכרחית בשביל משהו מתקדם בעלילה שאני לא אגלה עכשיו.
אוקיי הוא לא נלחם כי הוא לא פוקימון שנלחם הוא פוקימון שמלמד איך לשלוט במחשבות של קווין כדי להפעיל את היכולות. הוא ילמד את זה את קווין בפרק הבא אבל זה לא נורא אם אני אגלה את זה עכשיו.
העובדה שהוא ישן 16 שעות ביממה לא פועלת עליו כי הוא לא אברה רגיל, הוא מורה.

[QUOTE=scizor-x;1248858]אוקיי.
אני אעשה סדר בדברים.
ההצטרפות הפתאומית של טל הכרחית בשביל משהו מתקדם בעלילה שאני לא אגלה עכשיו.
אוקיי הוא לא נלחם כי הוא לא פוקימון שנלחם הוא פוקימון שמלמד איך לשלוט במחשבות של קווין כדי להפעיל את היכולות. הוא ילמד את זה את קווין בפרק הבא אבל זה לא נורא אם אני אגלה את זה עכשיו.
העובדה שהוא ישן 16 שעות ביממה לא פועלת עליו כי הוא לא אברה רגיל, הוא מורה.[/QUOTE]

בקשר למה שאמרת על טל, לא מעניין אותי למה היא הצטרפה, מעניין אותי איך היא הצטרפה.
היית צריך לעשות שקודם כל הם עוברים איזו הרפתקה, או משהו שיתרץ את ההופעה שלה.
לעשות משהו מסיבה לא מוצדקת בשביל משהו אחר זה לא נקרא השקעה, אלא להפך. לא השקעת מספיק במחשבה על הסיפור, וזה לא טוב.
בקשר לאברה, אף אחד לא יכול להיות מורה למשהו אם אין לו ניסיון בזה. ואם לאברה יש ניסיון בשליטה ביכולות, מן הסתם הוא כבר היה מפותח. כי פיתוח זה לא רק מקרבות(לא כמו במשחקים), אלא מהניסיון הכללי. איך למשל באנימה סילקון, קסקון וכל הגלמים מתפתחים?
תחשוב על זה

אוקיי. הם במרכז הפוקימונים. קווין ישן די הרבה זמן. לג'סי היה משעמם פתחה שיחה עם טל והיא הצטרפה עליהם. יש לזה סיבה רצינית בסיפור.
הוא לא מפותח כי הוא לא אברה רגיל. האברה הזה הוא אברה מיוחד. הוא אולי יתפתח לקדברה מתישהו אבל כרגע הוא אברה.

[QUOTE=scizor-x;1248865]אוקיי. הם במרכז הפוקימונים. קווין ישן די הרבה זמן. לג'סי היה משעמם פתחה שיחה עם טל והיא הצטרפה עליהם. יש לזה סיבה רצינית בסיפור.
הוא לא מפותח כי הוא לא אברה רגיל. האברה הזה הוא אברה מיוחד. הוא אולי יתפתח לקדברה מתישהו אבל כרגע הוא אברה.[/QUOTE]

אתה יודע שהיית יכול להסביר שבגלל שאברה לא רגיל, הוא לא התפתח. לפני כן אמרת שהוא לא נלחם בכלל. בקיצור, אתה מחפש תירוצים לתרץ לי, אבל אני לא קונה את זה. תודה שלא חשבת על זה מספיק.
וזה בסדר, קורה לפעמים, אבל תצטרך למצוא המשך טוב מאוד לזה, לדוגמא אני ממליץ לך שבפרק הבא תכתוב משהו שקרה לג'סי מנקודת המבט שלה דווקא, ואיך היא פגשה את טל. נגיד שפוקימון שלה ברח, היא יצאה לחפש אותו וטל מצאה אותו בשבילה. משהו כזה, שידעו שזה לא סתם.

תראה, אני אומר לך ביקורת כזאת בגלל שאני(אני לא מקפיד על צניעות ברגע הזה) מקצועי בתחום הזה. אני מנתח את הסיפור לפרטים פרטים. נהניתי לקרוא את זה, אבל בכל זאת, אתה תצטרך למצוא סיבה טובה להופעה של טל, ואני מצפה ממך שפרק הבא תעשה את זה.

טוב פרק הבא מנקודת המבט של ג'סי.


צודק אברה אני מתרץ תירוצים לא חשבתי על זה כשכתבתי אבל ממש תודה שהבאת את זה לידעתי ואני מודה לך שעזרת לי לחשוב בכיוון הזה.

טל מופיעה מסיבה הכרחית. בסדר אני אתן פרק שמוקדש לאיך מצאו אותה+קצת אימונים עם קווין.

אולי אפילואני אכתוב מתישהו פרק מנקודת המבט של טרטוויג!

[QUOTE=scizor-x;1248875]טוב פרק הבא מנקודת המבט של ג'סי.


צודק אברה אני מתרץ תירוצים לא חשבתי על זה כשכתבתי אבל ממש תודה שהבאת את זה לידעתי ואני מודה לך שעזרת לי לחשוב בכיוון הזה.

טל מופיעה מסיבה הכרחית. בסדר אני אתן פרק שמוקדש לאיך מצאו אותה+קצת אימונים עם קווין.

אולי אפילואני אכתוב מתישהו פרק מנקודת המבט של טרטוויג![/QUOTE]

מנקודת המבט של טרטוויג כבר כתבת, איך להיות טרטוויג זה מספיק.
אל תגזים גם, לכתוב מנקודת המבט של טרטוויג יהיה סתמי.
פשוט תעשה מה שאני עושה, לפני כל פרק תקדיש קצת זמן למחשבה.

אוקיי.
פרק הבא מחר

אוקיי מעכשיו כל הפרקים שהיו עד עכשיו, הפרק הזה והפרק הבא נקראים "עונת ההתחלה"
כל הפרקים אחרי זה נקראים "עונת הפוקימונים המאגיים" הם יופיעו ככה במדריך הפרקים שאני אכין בסיום עונת ההתחלה.

הפרק הזה הוא מנקודת המבט של ג'סי

[size="3"][b][u]פרק 12-תחזירו לי את מאנצ'לקס! המפגש עם טל[/u][/b][/size]
התעוררתי משנתי. ראיתי את קווין ישן לידי.
לא הערתי אותו הוא רק אתמול חזר לגופו הוא צריך לישון הרבה.
לא ידעתי מה לעשות כדי להעביר את הזמן.
יצאתי החוצה והוצאתי את הראקרוס ונינג'אסק.
התלבטתי קצת אבל בסוף החלטתי שגם מאנצ'לקס צריך קצת אוויר אז הוצאתי גם אותו.
שיחקתי איתם מאט ולפתע עבר ילד עם תפוח 'אוי לא' חשבתי לעצמי וניסיתי לתפוס את מאנצ'לקס אך לא בזמן.
"צ'לאקס!" קרה מאנצ'לקס והסתער על הילד, שמרוב בהלה שמט את התפוח וברך משם.
"וום!" נשמע קול וצנחה על ראשו של מאנצ'לקס רשת גדולה. בן רגע צנחו ממסוק שלא הבחנתי בו עד עכשיו שני גברים לבושים במדים שחורים עם האות R אליהם.
'אוי לא, צוות רוקט, קווין סיפר לי עליהם' חשבתי לעצמי 'הם חטפו את הפוקימונים של מייקל'.
ניסיתי להחזיר את מאנצ'לקס לפוכדור אך ללא הצלחה, כנראה הרשת מנעה את ההחזרה שלו.
"הראקרוס, מתקפת קרן ואז התקפת זעם!" צעקתי והראקרוס עף לעבר הבחורים כשהקרן הארוכה שלו זוהרת.
הוא פגע באחד מהחבורים והעיף אותו ואז פנה לשני, הוא הקה בבחור עם הקרן חמש פעמים והבחור נפל גם הוא "יופי הראקרוס!" צעקתי. אני אוהבת פוקימוני חרק, הם חזקים עם משתמשים בהם בחוכמה.
"הראקרוס תרחיק את מי שאתה יכול ממאנצ'לקס, נינג'אסק תביא אותו לכאן!" נינג'אסק עף למעלה ובמהירות כל-כך גבוהה שהיית יכול לחשוב שהוא השתגר הוא הופיע ליד הרשת של מאנצ'לקס, תפס בה והתחיל לעוף לעבר ג'סי במהירות יותר קטנה כי היה עליו משקל עודף.
"טיירניטאר, קרן על!" שמעתי קול לפתע וראיתי פוכדור עף באוויר.
מהפוכדור יצא מאין דינוזאור ירוק מאיים וענקי.
הוא שיגר קרן עצומה טעונה בהרבה אנרגיה שכאילו הכין מראש שפגעה בהראקרוס, נינג'אסק ומאנ'לקס כאחד.
לעומת זאת הרשת לא נפגעה.
"לא!" צעקתי ששלושת הפוקימונים שלי התעלפו בחוסר אונים על הרצפה.
החזרתי את הראקוס ונינג'אסק לפוכדורים, שלא יחטפו גם אותם.
המסוק נחת והעוצמה שלו הדפה אותי אחורה.
ראיתי בחור קטן קומה וקירח יורד מהמסוק, לוקח אתמאנצ'לקס, מחזיר את טירניטאר לפוכדור וחוזר למסוק.
"לא!" צעקתי שוב ורצתי לעבר המסוק אך הוא כבר המריא.
"לא!" צרחתי וצנחתי על הדשא, חסרת אונים. למה אני תמיד כזאת? אני נכשלת בכל דבר.
הייתי צריכה לשמור על מאנצ'לקס.
הייתי צריכה לשמור על פיפלאפ ולא לאכזב את ההורים שלי כשהוא נחטף.
"אני אעזור לך" שמעתי קול של נערה.
הסתובבתי וראיתי נערה בערך בגילי, בערך בגובה שלי אך בעלת שיער בלונדיני וארוך ועינים כחולות יפות.
"ראית את מה שקרה?" שאלתי, מוחה את הדמעות.
היא הנהנה "צא פוניטה!" היא צעקה וזרקה פוכדור ומתוכו יצא סייח לבן שרעמתו וזנבו היו עשויים אש.
"אתה רואה את המסוק הזה?" היא שאלה והצביע על המסוק שכר היה די רחוק מאיתנו "עקוב אחריו!" פוניטה פתח בדהרה אדירה וכבר היה ברבע הדרך למסוק. "הייתי מוציאה את נינג'אסק אבל אני מספיק טיפשה לשלוח אותו ואת הראקרוס לשדה הקרב".
טל ניחמה אותי "זו לא אשמתך" היא אמרה "בואי!" אני וטל התחלנו בריצה אל פוניטה שכבר כמעט הגיע מתחת למסוק.
"אוקיי" אמרה טל "פוניטה, תקפצי ותשתמשי בגחלת!" צעקה טל ופוניטה קפצה, הפנתה את ראשה לאוויר ושיגרה מספר אבנים לוהטות מפיה אל המסוק שלא שם לב למתרחש ועף יחסית נמוך. האבנים פגעו במתכת והמסוק צנח למטה והתרסק.
"מאנצ'לקס!" צעקתי ורצתי למסוק.
ראיתי את הבחור הקירח ועוד שלושה אנשים נמלטים משם עוד לפני שהספקנו להגיע.
הוצאתי את מאנצ'לקס מהמסוק, הוא היה בלי פגע אך הרשת עדיין היתה עליו.
'כנראה הרשת הזאת חסינה מהרבה דברים' היא חשבה ושמה את הרשת בתיק שלה, היא תעזור לה ולקווין בהמשך המסע היא בטוחה.
חיבקתי את מאנצ'לקס "אתה בסדר?" שאלתי והוא הנהן.
החזרתי אותו לפוכדור והלכתי למרכז הפוקימונים עם טל.
ריפאתי את הפוקימונים שלי ואז קווין בדיוק ירד.
הצגתי את טל והוא לקח אותי הצידה וסיפר לי על החלום שלו.
את ההמשך אתם יודעים אך אתם עוד לא יודעים על עברי.
אתם תדעו במוקדם או במאוחר.

בפרק הבא:
מה הוא עברה של טל?
למה צוות רוקט רודפים אחרי ג'סי ומייקל?
מי אלו הפוקימונים המאגיים?
הכל בפרק הבא:
עברי! ציד פוקימונים מאגיים.

הפרק הבא הולך להיות מיוחד. את החלק של העבר טל תספר ואת סוף הפרק קווין יספר.
אני אפריד בין שני הקטעים שיהיה לכם יותר נוח לקרוא.

מעניין מי זאת טל ;)

פרק יפה, מפרט, ומושקע כרגיל! מצפה כבר לבא!!

תודה.
עוד תגובות?

פרק מצוין ומעולה, אפילו שיש כמה שגיאות בפיסוק אבל אני אשאיר את זה לאחרים

אוקיי.
בקשר לפיסוק אני משתדל.עוד מישהו?
אני רוצה עוד תגובה ממישהו אחר ולא אני לא אכתוב פרק מחר!

קודם כל, ואת זה כתבתי עוד לפני שקראתי, זה מצוין שהקשבת לי.
עכשיו קראתי, וקודם כל, לפני שאגיב על העלילה, יש פה משהו שאתה כל הזמן אומר לאחרים, ומעניין שדווקא אתה מכל האנשים טועה גם כן בזה.
שגיאות כתיב וסימני פיסוק. כן, חסרים אצלך סימני פיסוק. הנה דוגמא מצוינת:

לא הערתי אותו הוא רק אתמול חזר לגופו הוא צריך לישון הרבה.

הרבה יותר טוב יהיה כך

לא הערתי אותו, הוא רק אתמול חזר לגופו. הוא צריך לישון הרבה.

עכשיו זה יותר מסודר, וחוץ מזה שסדר המילים עצמו לא כ"כ טוב(עדיף 'רק אתמול הוא חזר לגופו'), בכל הפרק יש בעיה עם סימני הפיסוק.
דבר שני, שגיאות כתיב. אני כל הזמן שם לב שאתה טועה בין האותיות אלף ועין, לדוגמא במקום "עם" אתה רושם "אם" ולהפך, במקום "אל" אתה רושם "על", במקום "האם" אתה רושם "העם", והנה הדוגמא שמצאתי מתוך הפרק:

בן רגע צנחו ממסוק שלא הבחנתי בו עד עכשיו שני גברים לבושים במדים שחורים עם האות R אליהם.

שמת לב? המילה "אליהם" מתאימה למקרה שמישהו הולך אל מישהו אחר, או ניגש אליו, או משהו בסגנון. זה הרי ברור שהתכוונת לרשום "עליהם", שזה אומר שיש משהו אשכרה על הגוף שלהם או על פריט שיש להם.

בקשר לעלילה, אתה מספר את הדברים מהר מדי. אז מה אם פרק קודם פרסמת את זה כבר? אל תשכח, זה לא לפי הידע של הקורא, אלא לפי נקודת המבט של ג'סי!!

ריפאתי את הפוקימונים שלי ואז קווין בדיוק ירד.
הצגתי את טל והוא לקח אותי הצידה וסיפר לי על החלום שלו.
את ההמשך אתם יודעים אך אתם עוד לא יודעים על עברי.

ברצינות? את ההמשך אתם יודעים? למה שהיא תכתוב את זה? תחשוב שג'סי באמת תכתוב את זה. למה שכך היא תכתוב? למה להשמיט פרטים? הכל הרי מנקודת המבט שלה, המחשבות שלה, ולא המחשבות שלו. יכול להיות שהיא תחשוב על דברים שונים לגמרי!

תחשוב על מה שאמרתי.

מה שאוהד אמר, יש לך עוד המון שיאות כתיב.
זה רק אני, או שלא כתבת שזאת טל, אבל מיד ג'סי ידעה שזאת טל.
מה הקשר לעבר של טל אם זאת ג'סי שאמרה שאנחנו לא מכירים את העבר שלה? זה רק אני, או שכתבת את זה בלחץ זמן מטורף?
העלילה הייתה טובה מאוד הפרק, גם אם היא לא הייתה כל כך מתוכמת.
שים לב שקרה, זה משהוא שהתרחש, קרא זה עם ספר או להגיד בקול וקרע זה מה שמשמיע צליל "כחחחחכחק" צומרני.
ברך, זה אבר בגוף וברח זה פעולה שמתארת ריצה על מנת להימלט ממישהו/משהו. וכן על זה הדרך.

אוקיי בקשר לשגיאות כתיב וסימני פיסוק זה בגלל הקלדה מהירה.
העבר של טל כי לא יודעים מהו לא יודעים מאיפה היא הגיעה.
כן הייתי די בלחץ שכתבתי את הפרק.
אוקיי בפעם הבאה אני אמשיך את הסיפור מנקודת המבט של המספר כשאני אעשה פרק מנקודת מבט אחרת.
הפרק הבא הוא עם די הרבה ספוילרים לסיפור אז הוא לא מומלץ למי שלא קרא את כל הפרקים.

טל לא אמרה שקוראים לה טל, וכבר ג'סי פתאום יודעת את זה. לא תיקנת.
ואם אתה רוצה לדבר על העבר של טל, למה ג'סי אמרה שאנחנו לא מכירים את העבר שלה?