-
דרייק=''זה..לא יעזור צריך ללחוץ על כפתור'' ממלמלת שרלין עדיין בפאניקה, זוהר הכוונה לא לפוקימון זוהר, אלה לזוהר השם זוהר. היא אומרת ולא מוסיפה יותר מזה ''חייבים לברוח'' היא אומרת!
סקוט-בכוונה, עשיתי את כל השותפים חמודים, וגם (רק שתדע) סופר חזקים
''אמ..אתה מבין..'' היא ממלמלת ומתחילה לספר בגמגום ואז נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לספר מהתחלה ''שהייתי קטנה, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל, הם עשו עליי ועל עוד כמה בנות ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כולנו כינו בשם זואי, הם אילצו אותנו להילחם זו בזו אך למען האמת נעשנו חברות טובות מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבת אדם במשך שבוע לפחות, עכשיו אתה מוכן כבר לרסק את הפוקדור הזה בכדי שלא אהיה שלך?''
-
[QUOTE=ttrrtte;1275914]דרייק=''זה..לא יעזור צריך ללחוץ על כפתור'' ממלמלת שרלין עדיין בפאניקה, זוהר הכוונה לא לפוקימון זוהר, אלה לזוהר השם זוהר. היא אומרת ולא מוסיפה יותר מזה ''חייבים לברוח'' היא אומרת!
[/QUOTE]
"אם יש לך הברקה משמים, כדאי שתשתפי אותי בה עכשיו, כי לי אין רעיונות..." אני אומר בעגמומיות.
-
[QUOTE=ttrrtte;1275779]ג'ינה-אתם יוצאים מהחנות והרבה מאוד בנים ברחוב שורקים לך אך את מתעלמת וממשיכה בדרכך ''אז [b]שלי[/b] מה נעשה עכשיו?'' שואל אותך טום כאשר הבעה טיפשית על פניו
סקוט-אתה השני שתופס וישר משחרר, האחרים חיכו קצת זמן ויש שחקן אחד שהשותפה שלו עדיין בפוקדורxdxd
_________________________________
אתה מוציא את מיקה מהפוקדור
והיא יוצאת כאשר היא עדיין בצורת האזוריל אך היא עדיין מעולפת ופצועה קשה מן הקרב מול גולם[/QUOTE]
"בפעם האחרונה שבדקתי השם שלי היה ג'ינה אבל אתה יודע, כל יום לומדים משהו חדש" אומר בחיוך ומעט גיחוך.
-
[QUOTE=ttrrtte;1275460]מרקוס-מאיה משתמשת בעלים קסומים בציפוי אבקת שינה אשר פוגעים ומרדימים את פולוואג, מאיה משתמשת בקרן על ופולוואג שוכב מעולף, כעט מנהיג המכון נראה פחות בטוח בעצמו ואומר''תפסתי אותו רק אתמול...'' ומוציא מאג'יקארפ אשר מקפץ במקום ללא יכולת תזוזה על אדמת המכון הקשה
ג'ינה-גלאסיון מהנהנת ויוצאת בקפיצה מן השיחים, את לא רואה כלום מם המתרחש בגלל כמה עצים אך לפתע את רואה את גלאסיון קופצת מאחד השיחים הקרובים והאנשים אשר נוטפים כעט קרח רצים אחריה, פטיש וצקארמנדר מתחילילם לאט לעקוב אחריהם ''מה עכשיו?'' שואל טןם[/QUOTE]
"טוב אז עלי תער עם אבקת שינה כשאת שורטת אותו" אומר ברצינות.
-
[QUOTE=ttrrtte;1275914]
סקוט-בכוונה, עשיתי את כל השותפים חמודים, וגם (רק שתדע) סופר חזקים
''אמ..אתה מבין..'' היא ממלמלת ומתחילה לספר בגמגום ואז נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לספר מהתחלה ''שהייתי קטנה, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל, הם עשו עליי ועל עוד כמה בנות ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כולנו כינו בשם זואי, הם אילצו אותנו להילחם זו בזו אך למען האמת נעשנו חברות טובות מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבת אדם במשך שבוע לפחות, עכשיו אתה מוכן כבר לרסק את הפוקדור הזה בכדי שלא אהיה שלך?''[/QUOTE]
"אוקיי,בסדר. אבל את קונה לי אחד חדש כשנגיע לחנות." אני אומר בחיוך,ומרסק את הפוקדור לגמרי.
-
דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
ג'ינה-''מהיום את שלי''
הוא אומר ומחייך, ''ואני, עבדך האמן, שון'' הוא אומר ומגחך ושואל ''אז....שלי מה דעתך על השם שלי? ועל שלך?''
מרקוס-מאיה, מתחילה לצחוק צחוק פרוע במקומה וללא הפססקה למראה המג'יקארפ המקפץ, לבסוף היא נרגעת ואומת ''אין צורך בזה'', היא אומרת ''בו'' כא/ר היא מסתכלת לעייני מג'יקארפ אשר מתעלף מפחדף ''מנהיג המכון מסמיק ומגיש לך את תג המכון שלך''
אתם יוצאים מן המכון ומאיה אומרת ''אני רוצה שתשחרר אותי''
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]-
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\[/QUOTE]
"הממ,עכשיו כשאני חושב על זה, בא לי לתפוס עוד אחד לצוות. עוד אחד מפחיד כזה...את יודעת אם שי בעיר הזאת ספארי?" אני שואל את מיקה בחיוך.'בספארי בדרך כלל מקבלים פוקימונים יורת בקלות,וגם אפשר להתאמן שם.' אני חושב לעצמי.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
ג'ינה-''מהיום את שלי''
הוא אומר ומחייך, ''ואני, עבדך האמן, שון'' הוא אומר ומגחך ושואל ''אז....שלי מה דעתך על השם שלי? ועל שלך?''
מרקוס-מאיה, מתחילה לצחוק צחוק פרוע במקומה וללא הפססקה למראה המג'יקארפ המקפץ, לבסוף היא נרגעת ואומת ''אין צורך בזה'', היא אומרת ''בו'' כא/ר היא מסתכלת לעייני מג'יקארפ אשר מתעלף מפחדף ''מנהיג המכון מסמיק ומגיש לך את תג המכון שלך''
אתם יוצאים מן המכון ומאיה אומרת ''אני רוצה שתשחרר אותי''
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\[/QUOTE]
"נחמדים, אבל מה הקטע אם שלי" אגיד "שון, אני חושבת שיש משהו שאתה מסתיר ממני, ואני רוצה לדעת אותו אתה מתחמק כל הזמן ממשהו, זה נראה כאילו אתה בורח מעצמך"
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
ג'ינה-''מהיום את שלי''
הוא אומר ומחייך, ''ואני, עבדך האמן, שון'' הוא אומר ומגחך ושואל ''אז....שלי מה דעתך על השם שלי? ועל שלך?''
מרקוס-מאיה, מתחילה לצחוק צחוק פרוע במקומה וללא הפססקה למראה המג'יקארפ המקפץ, לבסוף היא נרגעת ואומת ''אין צורך בזה'', היא אומרת ''בו'' כא/ר היא מסתכלת לעייני מג'יקארפ אשר מתעלף מפחדף ''מנהיג המכון מסמיק ומגיש לך את תג המכון שלך''
אתם יוצאים מן המכון ומאיה אומרת ''אני רוצה שתשחרר אותי''
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\[/QUOTE]
"בסדר אני כבר חושב על זה המון אבל תישארי איתי טוב?" אומר בשמחה.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
[/QUOTE]
"דרקון" אני אומר בשיניים חשוקות תוך כדי שאני מתנועע ומנסה לקרוע את הכבלים.
~~~~~~~
ד"א, זה בסדר שהם כן יעשו עליי את הניסוי? זה יהיה מגניב בטירוף XD
-
סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
ג'ינה-טום לא מבין על מה את מדברת ואומר ''למה הכוונה? אני פשוט לא רוצ ה להיתפס שוב'', ''בעיקר לא איתך..'' הוא ממלמל לעצמו בשקט במחשבה שלא שמעת אותו כללץ
מרקוס-''בסדר'' אומרת מאיה ומחייכת, אתה משחרר אותה מהפוקדור והיא מיד מתחילה לזהור ולחזור לצורת בן-האדם שלה, ''וואוו... זה היה מהיר משחשבתי...'' היא אומרת בחיוך מאולץ, אתה מבין עכשיו כמה התגעגעת למראה האנושי שלה, ''אז מה עכשיו, שמלך ליער?'' היא שואלת
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?[/QUOTE]
רגע, אז אני גיבל או באגון? חחח.... יש לי העדפה קטנה לגיבל ~אהמ~ אובר ואני חולה על גארצ'ומפ ~אהמ~
ד"א, איפה הפוקדורים שלי? אם הם עליי אז אני פוקימון עם חגורת פוקדורים... גדול...
~~~~~~~~~
"אהההה!!!" אני אצרח בבהלה. אני מנסה ללכת אחורה ואז לרוץ בכל הכוח לסורגי הכלוב, ולנגוח בהם. אם אני מצליח לצאת, אני מחפש את חגורת הפוקדורים שלי
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
ג'ינה-טום לא מבין על מה את מדברת ואומר ''למה הכוונה? אני פשוט לא רוצ ה להיתפס שוב'', ''בעיקר לא איתך..'' הוא ממלמל לעצמו בשקט במחשבה שלא שמעת אותו כללץ
מרקוס-''בסדר'' אומרת מאיה ומחייכת, אתה משחרר אותה מהפוקדור והיא מיד מתחילה לזהור ולחזור לצורת בן-האדם שלה, ''וואוו... זה היה מהיר משחשבתי...'' היא אומרת בחיוך מאולץ, אתה מבין עכשיו כמה התגעגעת למראה האנושי שלה, ''אז מה עכשיו, שמלך ליער?'' היא שואלת
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?[/QUOTE]
"מה שאת רוצה..." אומר בהתאבות.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
מה תעשה?[/QUOTE]
"אני חושב שניקח חדר." אני אומר,והולך למרכז הפוקימונים עם מיקה.'זה היה יום טוב. קיבלתי את התג הראשון שלי,תפסתי את הפקוימון הראשון שלי,וגם השגתי שותפה.' אני חושב לעצמי בחיוך.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
ג'ינה-טום לא מבין על מה את מדברת ואומר ''למה הכוונה? אני פשוט לא רוצ ה להיתפס שוב'', ''בעיקר לא איתך..'' הוא ממלמל לעצמו בשקט במחשבה שלא שמעת אותו כללץ
מרקוס-''בסדר'' אומרת מאיה ומחייכת, אתה משחרר אותה מהפוקדור והיא מיד מתחילה לזהור ולחזור לצורת בן-האדם שלה, ''וואוו... זה היה מהיר משחשבתי...'' היא אומרת בחיוך מאולץ, אתה מבין עכשיו כמה התגעגעת למראה האנושי שלה, ''אז מה עכשיו, שמלך ליער?'' היא שואלת
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?[/QUOTE]
"טום, אתה יכול לדבר איתי ואני חושבת שיש לך על מה"
