Printable View
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 4 2008, 08:04 PM
[b] [b]אמיר[/b]
כן טרחתי ><"
אמרתי שאתה בפארק O:
"אצל כל אחד זה שונה." היא מושכת בכתפיים ומנסה להתנגד לדות השניה [/b][/quote]
שאלוהים יעשה לי טוב חמישה עמודים רק את ודניO:
---
"ומה בדיוק את רוצה שאני אעשה שוב?" אני שואל בטמטום.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 2 2008, 10:22 PM
[b] [b]שגיא[/b]
סכ"ה הזרם נפסק ><"
---------------
אתה הולך עוד פעם לצד הקירות. הידיים שלך מרגישות כל הזמן חיכוך. [/b][/quote]
'מה קורה כאן...' אני מתעצבן ונוגע בקיר הסגול שנית. 'הקירות יוצרות חשמל סטטי או משהו כזה?' אני חושב בבלבול.
[b]דני[/b]
השניים מסתכלים עליך בחשדנות.
הם סורקים את הגוף שלך- אפילו יותר מאלברט.
"תגיד-" הנער שואל אותך, "אתה תמיד היית כזה- מגודל?" הוא אומר בפליאה מהולה בספק ובתמיהה.
אתה מסתכל על הגוף שלך- ומבין מה היה לך כל כך מוזר.
המתכת "אדמנטיום" שציפתה את השלד שלך גרמה לך קצת- לגדול באופן פראי במקצת- אך לא יותר מידי.
כאילו השקעת על השרירים שלך יותר מידי.
"נראה לי שזו רק תופעת לוואי.." אתה לוחש.
"טוב!" הנערה "נטור" אומרת. "מה אתה זוכר? כאילו- מלפני הרגע שפגשת אותנו."
[b]אמיר[/b]
כי החלטנו לחפור עליו D:
--------------
"תצא מהמוח שלך." היא אומרת באדישות ועושה מן תנועה בידיים שמעיפה את הבחור למרחק.
[b]שגיא[/b]
קירות יוצרים.
---------------
אתה ממשיך ללכת- ולאט לאט נצמד לקיר- כי זה נעים לך. ברגע שכל גופך נוגע בקיר- פורץ זרם אור וחשמלי ענק מתוך הקיר.
אתה מהופנט מהזרם- ונכנס אליו.
לפתע אתה רואה ש"חוטי" החשמל מכסים את גופך - וזזים סביב הידיים שלך- בלי הפסקה.
אתה מתרחק מהקיר- ורואה שהם ממשיכים.
הם איכשהו נדבקו אליך.
החשמל מאיר את החדר-
ואתה רואה עוד פעם את שני הפרצופים לוחצים בבהלה על כל מיני כפתורים
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 5 2008, 02:37 PM
[b] [b]דני[/b]
השניים מסתכלים עליך בחשדנות.
הם סורקים את הגוף שלך- אפילו יותר מאלברט.
"תגיד-" הנער שואל אותך, "אתה תמיד היית כזה- מגודל?" הוא אומר בפליאה מהולה בספק ובתמיהה.
אתה מסתכל על הגוף שלך- ומבין מה היה לך כל כך מוזר.
המתכת "אדמנטיום" שציפתה את השלד שלך גרמה לך קצת- לגדול באופן פראי במקצת- אך לא יותר מידי.
כאילו השקעת על השרירים שלך יותר מידי.
"נראה לי שזו רק תופעת לוואי.." אתה לוחש.
"טוב!" הנערה "נטור" אומרת. "מה אתה זוכר? כאילו- מלפני הרגע שפגשת אותנו." [/b][/quote]
אני עוצם את העיניים ומתחיל לדבר. "אני זוכר שהייתי בארגון שמייצר תרופות מסויימות ושם הכרתי את המאמן שלי 'מתיו', באמצע האימון שלנו הייתה אזעקה. בזמן מסויים איבדתי קשר עם מתיו וכפי הנראה הוא מת על ידי איש מוזר שצוחק כמו משוגע.
אז קיצר, כשברחתי מהמשטרה נפלתי אל תוך מעבדה מוזרה וכשהתעוררתי ראיתי מלא חוטים שמחוברים לגופי והמדענים בודקים את הציוד שהיה בתוך הבגדים שלי." אני אומר ומתבאס.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 5 2008, 03:37 PM
[b] [b]אמיר[/b]
כי החלטנו לחפור עליו D:
--------------
"תצא מהמוח שלך." היא אומרת באדישות ועושה מן תנועה בידיים שמעיפה את הבחור למרחק.
[/b][/quote]
אני רוצה שתחפרי גם עליי}:
---
"גודאמט,איך?!"
אני מנסה להתרכז בחדר שלי.
[quote][i]Originally posted by Bug[/i]@Oct 4 2008, 08:09 PM
[b] אני מרים את ידי למעלה [/b][/quote]
אהם!
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 4 2008, 08:04 PM
[b] [b]דני[/b]
אתה שומע מן צליל של מתכות- ואתה נותן לו שני אגרופי םבבטן.
מיד לאחר האגרופים- הוא לא נושם, ולא חי בעצם, אבל הוא לא נופל.
אתה מנסה להוציא תיד- אבל קשה לך.
אתה מצליח בכוח להוציא,
ורואה שהוא כאילו מחובר אל היד שלך.
אתה מנסה להוציא אותו- רואה שהוא מחליק על משהו שנראה כמו מתכת- ונופל לרצה- כאשר יש לו שלושה חורים בכל מקום שנתת אגרוף.
אתה המום ממה שקורה- אבל לא יודע מה מצפה לך.
'What the hel-'
מן הידיים שלך- במפרקי מיקי מאוס אתה רואה שלושה טפרים מרהיבים ממתכת נוצצת כמו ברגליי םוביד שלך.
[b]איתי[/b]
ברגע שאתה זז השדה זז עם היד שלך- זאת שבאגרוף.
[b]אמיר[/b]
כן טרחתי ><"
אמרתי שאתה בפארק O:
"אצל כל אחד זה שונה." היא מושכת בכתפיים ומנסה להתנגד לדות השניה [/b][/quote]
[b]איתי[/b]
אהם :X
[b]דני[/b]
"זה בכלל לא הגיוני." אומר הבן בפרצוף מוזר [oO]
"ומה קרה שפתאום החלטת לבוא אלינו במקום לתקוף אותנו?"
[b]אמיר[/b]
לא קורה כלום.
מן סוג של משב אוויר קר ושחור כמעט נוגע בך.
'אני צריך להתרחק מכאן'.
אתה מתחיל לטייל בפארק הזה-
אתה מכיר אותו- אבל בעצם לא.
אתה זוכר שבדיוק בפארק שנראה ככה- התנשקת לראשונה עם אהבת חייך-
ושם גם פגשת את הכלב שלך- שאחרי זה לקחת אותו כי הוא היה עזוב...
אתה מתחיל לטייל ומרגיש שמשהו חסר לך.
הכל נמצא במקום חוץ מדבר אחד.
ספסל.
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 5 2008, 06:43 PM
[b] [b]דני[/b]
"זה בכלל לא הגיוני." אומר הבן בפרצוף מוזר [oO]
"ומה קרה שפתאום החלטת לבוא אלינו במקום לתקוף אותנו?" [/b][/quote]
"אין לי מושג...אני מרגיש בטוח וששום סכנה לא עורבת לי, זה חדש...מעולם לא הרגשתי ככה" אני אומר ומביט מסביבי. "וגם...כשדיברתם ביניכם על כל מיני דברים שקשורים למה שהמדענים עשו לי...די עניין אותי" אני אומר.
[b]דני[/b]
"איך יכולת לשמוע אותנו?" הוא אומר בספק, "אני הרחתי אותך- היית במרחק של שמונים מטר מאיתנו."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 5 2008, 07:01 PM
[b] [b]דני[/b]
"איך יכולת לשמוע אותנו?" הוא אומר בספק, "אני הרחתי אותך- היית במרחק של שמונים מטר מאיתנו." [/b][/quote]
"שמעתי אתכם ואף הצלחתי להריח אתכם" אני משיב ומחייך חיוך שובב. "עוד שאלות?" אני מחזיר את הטפרים ומביט בנער והנערה שלידו.
[b]דני[/b]
"כן." הנער אומר "למה המשטרה רדפה אחריך? ותפרט בבקשה יותר..."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 5 2008, 07:14 PM
[b] [b]דני[/b]
"כן." הנער אומר "למה המשטרה רדפה אחריך? ותפרט בבקשה יותר..." [/b][/quote]
"הייתי צריך לחפש את השותף שלי אך משומקום צצו מספר בריונים והחלו להכות ואף אחד נשך לי את היד עד ששיניו נכנסו עמוק אל העור שלי. טיפלתי בכולם ולאחר מכן הגיעה המשטרה.
הייתי צריך לברוח ולשרוד. מצאתי את עצמי שוכב במעבדה" אני אומר ומגרד את ידי השמאלית.
[b]דני[/b]
אתה מוצא את עצמך מגרד את המתכת החריגה.
"לא כדאי לך." אומרת הנערה. "יכול להיות שכרגע זה מורעל."
[quote][i]Originally posted by Wolverine[/i]@Oct 5 2008, 07:18 PM
[b] [b]דני[/b]
אתה מוצא את עצמך מגרד את המתכת החריגה.
"לא כדאי לך." אומרת הנערה. "יכול להיות שכרגע זה מורעל." [/b][/quote]
'מורעל?!' אני נבהל ועוזב את היד.
"תגידו...מה שניכם עושים ביער לבד?" אני שואל אותם בסקרנות.
[b]דני[/b]
"רצינו להציל אותך-" אומר הנער ומגרד בראשו, "אבל מסתבר שכבר הצלחת לבד..."