לא, הכוונה שלי בקשר לשפה היא שהסיפור לא מתרחש לפני 200 שנה, אלא יותר מאוחר ולכן, עדיף להשתמש בשפה עדכנית כדי ליצור אווירה נכונה. זה לא הגיוני שבאמצע הקרב לוחם יגיד: "אם לא תפסיק להכות, אני אפצח בדיבור!" או משהו בסיגנון.
Printable View
לא, הכוונה שלי בקשר לשפה היא שהסיפור לא מתרחש לפני 200 שנה, אלא יותר מאוחר ולכן, עדיף להשתמש בשפה עדכנית כדי ליצור אווירה נכונה. זה לא הגיוני שבאמצע הקרב לוחם יגיד: "אם לא תפסיק להכות, אני אפצח בדיבור!" או משהו בסיגנון.
[QUOTE=Dia;1229777]לא, הכוונה שלי בקשר לשפה היא שהסיפור לא מתרחש לפני 200 שנה, אלא יותר מאוחר ולכן, עדיף להשתמש בשפה עדכנית כדי ליצור אווירה נכונה. זה לא הגיוני שבאמצע הקרב לוחם יגיד: "אם לא תפסיק להכות, אני אפצח בדיבור!" או משהו בסיגנון.[/QUOTE]
אם זיכרוני אינו מטעה אותי הוא אינו ציין את זמנו של הסיפור כך שזה לא רלווטני :nose_pick:
אכן בתום ה-arc הנוכחי (שמתקרב אגב) תהיה הפסקה קצרה מהעלילה כדי לפרסם "ספיישל" על תקופה מסויימת במהלך הלימודים.
ובנוגע לשפה גבוהה - זה פשוט הסגנון שלי. בכל מקרה, תודה על התגובה, ומחר יוסף הפרק הבא. היום אין לי די זמן להגיה אותו.
בנוגע לדיון דלעליל: הסיפור מתרחש בקירוב טוב בימי הביניים במאות 13,14. זה מאוזכר בפרק 2, כשהדרלס מנסה להבין מה זה 7 מ-10.
כמובטח פרק 11.
[B]Chapter 11: The Mid-Way Robbery, Who is going to Defeat Marshmallow? Part 2[/B]
[spoiler]
[RIGHT]"מוכנים לקרב האמיתי?" שאל מילקי.
"מרטין, הבא לי את הסכין מיד, אומנם זה סכין נחות יותר משלי, אבל אני עדיין יודעת איך להשתמש בו" אמרה ג'אוורה.
"בסדר" ענה מרטין, משתכנע מההיגיון הצרוף. הוא זרק לה את הסכין. ג'אוורה תפסה את הסכין. היא יצאה מול מילקי, ביסלי, צ'יפס ובמבה. מרטין אנבסיל וברנז החליטו להשקיף. צ'יפס הכין את הגרזן שלו. המכות של הגרזן והסכין כל הזמן נפגשו. ביסלי ירה חצים וג'אוורה ברחה מהם. במבה שלח פצצות קסם וג'אוורה בקושי התחמקה מהם. היה לה קשה. העובדה שבמשך שבועה היא לא אכלה בערך שום דבר ושעינו אותה החלישו אותו ברצינות. לעיתים מילקי הצטרף לבסילי והטיל צמד סכינים על ג'אוורה. לבסוף ג'אוורה נפגעה מהתקפה הגרזן ונסגה אחורה אל החבורה.
"לתקוף!" פקד מרטין, שהסיק שיש לגבות את ג'אוורה, ולא רק להשקיף. מרטין רץ לצ'יפס. הוא ניסה תחילה לתפוס את הגרזן אבל צ'יפס לא נתן לו. הוא כל הזמן הכה במרטין עם הגרזן. לבסוף הוא הביא לו מכה בגב עם המקל של הגרזן ובעט בבטן שלו וזרק אותו לאחור.
ברנז נלחם בביסלי. ברנז הביא אגרופים לביסלי. ביסלי התחמק מחלק מהמכות ומחלק נפגע ואחרי ששיחק מספיק הכה עם קשתו בבטנו של ברנז ואז ירה לעבור חץ. ברנז עף ליד מרטין. אנבסיל השתמש בפצצות קסם וכך גם במבה. אך מכיוון שאנבסיל לא השתמש בנשק, אז קסמו הוחלש ולכן מתקפתו של במבה גברה בקלות על פצצות הקסם של אנבסיל וגם הוא לבסוף נהדף אחורה.
'אסור לי להכנע! לא עכשיו! אני חייב להמשיך!' חשב מרטין, נזכר באותו שיעור חשוב שלמד פעם בבית הספר. (וזה עוד הקשר לאותו ספיישל שיבוא בסוף ה-ARC!) 'על מי אני מנסה לעבוד, אני לא מספיק חזק כדי לנצח דביבון עכשיו. לעזאזל'. צ'יפס רץ קדימה כשהוא מתככון לתקוף את מרטין.
"הנה באים.." נשמע קול מהמסדרון, שגרם לכולם לעצור להביט בעניין רב לכיוון המסדרון.
"הכוחות המיוחדים.." נשמע קול אחר מהמסדרון.
"של הדרלס ופים!!!" אמרו שתי הקולות ביחד. הדרלס ופים קפצו מן המסדרון אל המקום בו הם נלחמו בעודם מבצעים את התנוחה המוזרה שלהם. כל אחד מהם לבש שני תרמילים.
"הדרלס ופים?!" התלפא מרטין "מה לעזאזל [B]אתם [/B]עושים כאן?!" הדרלס ופים קבעו בשתיקה שהנסיבות האלו הן אכן מתאימות כדי לענות על השאלה, ושאין שום סכנה לחייהם.
"אחרי שבילינו בנמל חזרנו לעיר. קנינו כמה חרבות, ושמענו שמרשמלו פועל בסביבה. אז יצאנו לחפש אותו ומצאנו את המחבוא. טיילנו בו קצת ומצאנו שלושה אנשים עם סכין עם שלושה להבים שומרים על תיבה. הם היו חלשים מאוד והבסנו אותם. בתיבה מצאנו את בגדיכם ונשקיכם ואת כל שאר הציוד שלכם. גם מצאנו שמה את התרמילים שלכם אפילו. הכנסנו את כל הציוד ששייך למשהו לתרמיל. הנה קחו" אמר פים וזרק להם את שתי התיקים שלו. גם הדרלס זרק להם את התיקים. הארבעה לבשו את בגדיהם ואת נשקיהם.
"תודה!" אמר מרטין.
"למה אתם מחכים?" שאל הדרלס "מרשמלו בטח כבר יודע שזה קרה מאז אתמול, אתם צריכים ללכת ולהפתיע אותו, אתם תצטרכו למצוא אותו, לא הוא אתכם!"
"בסדר, אתם חושבים שתחזיקו מעמד נגדם?" שאל מרטין
"שבע מעשר" אמר הדרלס. מרטין הבין את הרמז והלך. בזמן שהוא רץ, הוא תהה, מה הרמז שניסה הדרלס להעביר. אבל כבר לא היה אכפת לו. מזלו של מרטין היה, שהיה לו קצת אוכל בתרמיל. כולם אכלו קצת. בדרך הם פגשו במישהו שנראה כמו מענה. מרטין הכין את פטישו
"עצור..." אמר לו המענה. מרטין התעלם ותקף אותו. המענה השתגר אחורה. "אנא עצור!"
"למה לי?" שאל מרטין
"הקשב לו מרטין, נוכחות של קסם מואר, אני מרגיש" אמר אנבסיל בנימה אקדמית-משהו. מרטין הקשיב לו.
"תודה. אני לא מענה. אני משהו שנשלח לפה כדי למצוא חולשות אצל מרשמלו. אבל נתפסתי. היו לי שתי ברירות, או לעבוד אצלו, או לההירג. עכשיו כשאני רואה שמשהו ברח, אני קולט שזו גם ההזדמנות שלי"
"אוקיי, מי אתה?" שאל מרטין
"הארי, כומר במקצוע" אמר הארי. הוא זרק את הלבוש של המענה והוא היה לבוש בבגדים של כומר. מרטין הציג את קבוצתו בפני הארי. עיניה של ג'אוורה נפערו לרווחה, אך איש לא שם לב לכך.
"נעים מאוד, הארי, שמע, אם אתה כומר, תעזור לשתי חברים שלנו שנמצאים מאחורה, הם נלחמים נגד ארבעה תמהוניים" אמר אנבסיל. הארי הסכים והחל ללכת.
"וכשתגמור לרפאות אותם בוא יחד איתם לאיפה שלא נהיה!" אמר ברנז
"למה?" שאל אותו מרטין
"כי לא נוכל להביס את מרשמלו לבד" אמר ברנז. ג'אוורה שתקה במשך כל הדיון. היא נתנה לעניינים להתנהל בעצמם. הארבעה המשיכו להתקדם.
הארי השתגר לעבר הכיוון שממנו באו הארבעה. לבסוף הוא ראה את הדרלס ופים נאבקים במילקי, ביסלי, במבה וצ'יפס. נראה כי פים התעלף והדרלס הצליח לפצוע בינוני את צ'יפס, אבל גם הדרלס היה פצוע.
"היי, מה נשמע מילקי?" שאל הארי בקלילות.
"בסדר, מנטוס, מה אתך?" ענה לו מילקי, באותה נימה קלילה.
"מנטוס? נמאס לי להיות מנטוס, אני הארי!" אמר הארי בתקיפות.
"אין כזה ממתק!" התעצבן מילקי
"תתבע אותי" אמר הארי. הליכים משפטיים כנגד דברים כאלו לא היו מקובלים באותה תקופה, ולפתור עניינים כאלו באמצעות קרב עד מוות היו נפוצים יותר. אי לכך, זו הדרך בא השתמשו. ידיו של הארי זהרו באור לבן ואז נוצרה קשת לבנה שירתה חץ. החץ פגע בבמבה. ידיו של במבה בערו ואז הוא יצר קשת מאש וירה חץ להארי. "אתה, תשתדל להחזיק מעמד, אני מייד אטפל בהם ואבוא לטפל בך!" אמר הוא להדרלס. הדרלס בקושי הבין מה קורה סביבו, אך הוא הנהן. הארי החל להשתגר באזור כשהוא יורה חצים לבמבה וכך גם במבה התחמק וירה חצים. הארי התחכם וירה את אחד החצים לעבר ביסלי שהיה עסוק בלירות חצים אל הדרלס. הדרלס התגונן עם "מגן מלכותי מזויף" שקנה בנוקדאורון. ביסלי לא היה מוכן למתקפה ולכן נפגע ממנה. הארי עבר לפצצת קסם וחיסל את ביסלי. מילקי ו'צ'יפס הצטרפו לבמבה. הארי השתגר להדרלס ופים. הוא הצמיד את ידיו. הוא זהר באור ירוק ואז יצאו ממנו שני קרניים להדרלס ופים ואז גם הם זהרו בירוק והם החלימו.
"אחד נגד שלוש זה לא הוגן, אבל שלוש נגד שלוש זה הוגן" אמר הארי. הארי נלחם במילקי, הדרלס בצ'יפס ופים בבמבה. הארי ירה את חציו ומילקי הטיל את סכיניו. הקרב נמשך ככה במשך זמן מה, עד שהארי השתגר ליד מילקי אז ירה פצצות קסם ומטווח קרוב גם ירה חץ קדוש. מילקי הובס. הדרלס נאבק עם צ'יפס. העובדה שכל הזמן הדרלס החליף בין החרבות שלו בלבלה את את צ'יפס ולבסוף הוא הצליח לבלבל אותו כל כך שהוא לא שם לב שחרב נתקעה לו בלב. אופס. פים ריקד מול במבה כשהוא מתחמק מכשפיו.
"יאיאיאיאיייאיאא!" צעק פים כשהוא עושה תנועות התקפה מזויפות. במבה לא התרשם והשתגר אחורה. פים החליף לחרב של מלח. הוא רץ לעבר במבה "ריקוד מלחים!" פים צעק וביצע כל מיני תנועות מוזרות. "סתם עבדתי עליך!" ברנז הוציא את חרבו הישנה והרג את במבה. עד כדי כך היה העסק קל.
"טוב מאוד, בואו נמצא כעת את חבריכם" אמר הארי, אל אף שהטיל ספק רב בטיב העבודה שביצעו הדרלס ופים. בדרך הדרלס ופים סיפרו להארי על מרטין, אנבסיל, ברנז וג'אוורה.
הארבעה רצו ולפתע דלת של חדר נפתחה מלפניהם. יצאו משם מרשמלו, מרמלדה, מרציפן וסוכרזית.
"תעסיקו אותם, למחבוא המשנה, אנסה אני לברוח, קדימה!" אמר מרשמלו והחל לברוח. החבורה התכוננה לקרב. הם החלו להלחם כשהגיעו לשם הדרלס, פים והארי.
"איפה מרשמלו?" שאל הארי
"ברח, הוא הלך לאיזה מחבוא משנה" אמר מרטין.
"תרדפו אחריו, אנחנו נטפל בהם!" אמר הארי.
"לא, אתם לא תוכלו לנצח אותם לבד, אנחנו חייבים להשאר!" אמר מרטין. באותו זמן מרמלדה מרציפן וסוכרזית שחקו 'משלוש יוצאת ידי'. זהו משחק קלאסי ומהנה, והעביר את הזמן בזמן שאויביהם דנו בעניינים יום-יומיים ומשעממים.
"בסדר, אז שניים מכם ילכו לרדוף אחריו, ויעסיקו אותו עד שאנחנו נבוא ואז כולנו ביחד נביס אותו" אמר הארי.
"אני הולכת, מי רוצה להצטרף אלי?" שאלה ג'אוורה, ובמהרה ענתה לעצמה "הארי, אתה נראה די חזק, למה שלא תבוא איתי?"
"בסדר, אני אלך איתך, אבל קודם אני אביא להם משהו שיעזור נגד גז השינה של מרמלדה" הארי שלף מנרתיק שהיה לו על החגורה שתי מטליות לחות. הוא זרק את זה למרטין ולאחר מכן תפס את ידה של ג'אוורה והשתגר.
"גמרתם כבר, יו?" שאל סוכרזית. כולם שתקו. כל חבורת הממתקים הוציאה נשקים. כולם השתמשו בחרב.
"מה גם אתם חובבי חרבות?" שאל הדרלס בהתלהבות. עיניו ממש נצצו.
"לא, אנחנו שודדי דרכים" השיב מרציפן. כל ההתלהבות שהייתה בהדלרס נמוגה. מרמלדה שאב אוויר ופלט עשן.
"תתכוננו, הם יכולים לתקוף מכל כיוון!" אמר מרטין. כולם נהיו דרוכים. לפתע נראתה תנועה בעשן. גוף מהיר נע שם. ברנז כיוון וניסה לירות חץ. אך הוא שאף קצת עשן ולכן השתעל והכיוון שלו נפגע. לפתע נשמע צעקה ואחריה גוף נפל על הקרקע. אחריה נראו שני גופים מתקדמים לעבר אנבסיל. אנבסיל התכונן להשתגר, אבל לפתע הגופים שינו כיוון. ברנז ראה את הגופים מתקדמים והוא ירה חצים. הוא לא ראה מה קרה לחצים. לפתע הוא לא ראה את אחד הגופים.
'חסלתי אותו' חשב ברנז. אז הגוף זינק לעברו ושרט אותו לאורך הגוף. אז הופיעה דמות אחרת. זה היה הדרלס. הוא תקף את מי שתקף את ברנז.
"אתה בסדר?" שאל הדרלס והשתעל
"כן" אמר ברנז. אנבסיל ראה דמות מתקרבת אליו במהירות. הוא ביצע את פצצת הקסם והדמות נפלה. אנבסיל התקרב וראה לצערו הרב שזה היה פים. העשן החל להתפזר. ואז אנבסיל ראה מאחוריו את סוכרזית רץ עם חרבו מונפת. סוכזרית פגע באנבסיל בגבו. אבל מיד ההסתערות של מרטין פגעה בסוכרזית. אנבסיל התגבר על הכאב וביצע מכת קרח על סוכרזית. מרציפן ומרמלדה יצאו לתקוף את הדרלס. ברנז ירה לעברם שני חצים אבל הם החתמקו מהם. מרטין פעל מיד. הוא קפץ לאוויר והסתובב כלפי מטה והניף את פטישו למטה. הוא הסתובב ככה ונחת ליד מרציפן ומרמלדה. אז הוא הסתובב ובעט אותם אחורה.[/RIGHT]
[RIGHT]במקום שאליו הארי וג'אוורה השתגרו הם עצרו. הם החלו להתנשק בלהט.
"לעזאזל, כל כך טוב לראות אותך שוב" אמרה ג'אוורה ונשקה אותו "חשבתי שאני יותר לא אראה אותך בחיים"
"חשבתי" אמר הארי ונשק את ג'אוורה "שאת וג'ורג' מתתם אז כי לא ראיתי אותכם בחוץ" הם התנשקו מספר פעמים. "אני אוהב אותך כל כך". נראה שג'אוורה רצתה להפגין רגשות דומים, אך זה היה קשה מדי עבורה, ולכן נתנה לפיה לבצע עבודה זו.
"בחיי, כל השנים האלה חשבתי שאתה מת" היא אמרה לבסוף, "איזו הקלה זו לראות אותך"
"למה שאני אמות? אני תמיד יכול לרפא את עצמי." הוא נשק את ג'אוורה. ידיה של ג'אוורה באופן מוזר משהו מצאו עצמן מעבר לבגדיו של הארי, והיא גיששה על גופו. הארי הבחין בכך, ונזכר היכן הוא, והגיע לתובנה שהכיוון הזה לא טוב, והרחיק ממנו מעט את ג'אוורה. "ג'אוורה, זכרי מה אנחנו עושים כאן. סומכים עלינו שנעכב את מרשמלו. אחרי שנסיים איתו לא תהיה לי שום בעיה להעמיד את עצמי לרשותך"
"כמה שהשתנת.." צחקקה ג'אוורה "פעם גם מפלצת עם עשרים ידיים שבכל אחת מהן יש פה שיורק אש, וכולן מכוונות אליך, לא מנעה ממך לעצור ריפוי של מישהו גוסס לרגע ולנשק אותי"
"סלחי לי על כך. שנלך יקירתי? אין אנו רוצים לאבד את מרשמלו..."
"באמת? חשבתי שאם נאבד אותו יהיה לך את כל הזמן שבעולם..." אמרה ג'אוורה, עם חיוך אינסופי, שאינו מביע דבר פרט לשמחה, לשם שינוי, על פניה.
"הוראות הן הוראות. פעם לא ממש הבנתי את זה, והתוצאה הייתה שלא ראיתי אותך במשך כמה שנים. בואי כבר!" לקח הארי את ידה והם החלו לרוץ.
מרשמלו הבחין שרודפים אחריו. מרשמלו החליט שהוא יהרוג אותם במרדף. הוא שינה את המסלול והארי וג'אוורה רדפו אחריו. הוא לחץ על מן מתג בקיר וברח. בקיר נפתחו שני חורים שמהם יצאו שני כלים עם שוקו חם. הכלים החלו לשפוך את השוקו. ג'אוורה והארי ראו את השוקו מתקדם לכיוונם. ג'אוורה קפצה ונעצה את הסכין שלה בתקרה, חיפשה את הסכין עם שלושת הלהבים, ונעצה גם אותו. זה הספיק כדי להחזיק אותה באוויר. הארי במהרה נפל על ברכיו ונשא תפילה קצרה. האלים שמחו לראות שמישהו עוד מאמין בהם, ובתמורה יצרו מסביבו מחסום דק של אור אדום שמנע מהשוקו החם להתקרב אליו. המחסום החזיק מעמד רוב הזמן, אך לא עד הסוף. השוקו החל לעלות על הארי ולהותיר כוויות על ברכיו. ג'אוורה הביטה בדאגה, ובטעות אחיזתה בסכינים נלחשה, והיא החלה לנפול. הארי ראה שעוד מעט יגמר השוקו, ולכן הוא השתגר, תפס את ג'אוורה, והשתגר אל מאחורי השוקו. הוא הוריד את ג'אוורה מידיו, טיפל במהירות בכוויותיו.
"אתה יכול בבקשה להוריד את הסכינים שלי?" שאלה ג'אוורה, והצביעה אל הסכינים שלה שעדיין היו נעוצים בתקרה.
"בוודאי" אמר הארי, ושלח שני חצים קסומים שפגעו בסכינים ושחררו אותם. ג'אוורה אספה את הסכינים, התנשקה שוב עם הארי והם המשיכו לרדוף אחרי מרשמלו.[/RIGHT]
[/spoiler]
קראתי בינתיים את ההקדמה ואת פרק 1
כתוב טוב וממש יפה. אמנם לא כל כך הגיוני שיצור יתאושש ממכת פטיש מהר כמו שתיארת, או כמו שרצית לתאר, ואני היתי ממליץ בפעמים הבאות לתאר את הגדלים של כל נשק.
סיפור יפה מאוד, מחר בבוקר אני אקרא עוד קצת.
אולי יש בזה משהו. אבל כמו שציינתי בעמוד הראשון, גובלין הוא יצור שונה מבן אדם, ולכן יש לו אנטומיה שונה, ולכן ייתכן שהוא מושפע אחרת ממכות ראש מאשר בני אדם.
לעתים לתיאורי גודל של כלי נשק אין כל כך חשיבות. זה לא ישפיע אם אני אתאר גודל של מטה קסמים או גודל של קשת. אני מניח שלנשקים פיזיים יש משמעות לתיוארים האלו, ואז אתה צודק. אני יכול לציין בוודואת שבפרק 30 ומשהו יש ציון לגודל של נשקים מסויימים, כדי להדגיש שהם ענקיים.
תודה על התגובה.
[QUOTE=LordAbizi;1230123]אולי יש בזה משהו. אבל כמו שציינתי בעמוד הראשון, גובלין הוא יצור שונה מבן אדם, ולכן יש לו אנטומיה שונה, ולכן ייתכן שהוא מושפע אחרת ממכות ראש מאשר בני אדם.
לעתים לתיאורי גודל של כלי נשק אין כל כך חשיבות. זה לא ישפיע אם אני אתאר גודל של מטה קסמים או גודל של קשת. אני מניח שלנשקים פיזיים יש משמעות לתיוארים האלו, ואז אתה צודק. אני יכול לציין בוודואת שבפרק 30 ומשהו יש ציון לגודל של נשקים מסויימים, כדי להדגיש שהם ענקיים.
תודה על התגובה.[/QUOTE]
כן, אבל כשנחוץ מומלץ מאוד לעשות את זה.
ואם אתה טוען שלגובלין יש אנטויה אחרת, תרשום בכוכבית הזאת שבאמת יש לו.
אקח נקודות אלו בחשבון בהגהות של הפרקים הבאים. מכאן שעד פרק 11 ייתכן ותראה עוד מקרים דומים. אני אשתדל בהגהה של פרק 12, וכל פרק שאחריו, לשים לב לנקודות כאלו אם תהיינה, ולתקן.
פרק מעולה כרגיל מצחיק בטרוף, לא תיארתי לעצמי שנפגש מישהו מהצוות של גאוורה כל כך מהר 3:
[RIGHT]הנה פרק 12, ובכך השגנו את המופע הראשון של הסיפור בפורום.
[B]Chapter 12: Snack Team VS. Heroes![/B][/RIGHT]
[spoiler]
[RIGHT]סוכרזית קם. הוא נפצע מכל ההתקפות שלהם, אבל הוא עדיין יכל להלחם.
"אתם מצעבנים, יו" אמר סוכרזית. הוא קפץ מעל כולם והצטרף למרציפן ומרמלדה.
"כן, מעצבנים" אמר מרמלדה.
"הם דורשים מאתנו יותר" אמר מרציפן. חיוך משונה עלה על פני השלושה.
"מה שהם לא מתכננים, אנחנו ננצח אותו, נכון?" שאל מרטין. הוא קיווה שהוא צודק, אך לא היה יכול הוא להיות בטוח. אנבסיל ביצע מכת קרח. השלושה התחמקו ממנו. מרציפן החל לרוץ על קירות המסדרון כשהוא מנסה להפתיע אותם. הדרלס ופים הסתכלו אחד על השני ואז החלו לרקוד כשהם ולנסות לתפוס את מרציפו על הקיר. מרציפן קפץ לעבר ברנז שניסה כל הזמן להבין לאן לכוון את הקשת. הדרלס החליף ל"חרב מלכותית מזויפת", שהייתה חרב דו-ידית גדולה בערך כאורך ידו, שקנה בנוקדאורון ובלם את המתקפה של מרציפן. פים גם שלף את "חרב מלכותית מזויפת" והשניים התקרבו זה אל זה.
"מתקפה מלכותית מזויפת!" אמרו שניהם והם החלו לעשות תנועות גדולות ומכוערות שמרציפן התחמק מהם בקלות. מרטין הסתער על מרציפן ופגע בו. מרמלדה וסוכורזית קפצו למעלה, והחלו להסתובב ליד התקרה ואז הם התקרבו בהדרגה לקרקע. ברנז ירה חצים, שפגע ברגליהם של מרמלדה וסוכרזית, וכאשר הם נחתו, נכנסו החצים עמוק יותר, ולכן הם מעדו ונפלו.
"תוציאו את החצים המגוחכים שלהם ובואו כבר, תפסיקו להמכר בבודדים!!" אמר מרציפן ברוגז. מרמלדה וסוכרזית הוציאו את החצים ואז קפצו ליד מרציפן.
"לעזאזל, אני לא יכול להשתמש בגז השינה ולגמור אותם בגלל הארי-מנטוס הארור!" אמר מרמלדה.
"אז תגמור אותם בדרך אחרת, אתה יודע, יו" אמר סוכרזית.
"מה שיש לכם, זה לא יעצור אותנו!" אמר מרטין. מרטין הדרלס ופים החלו לרוץ לעברם. ברנז ואנבסיל חיפו מאחור. מרמלדה החל לשאוב אוויר ומרציפן וסוכרזית חיפו עליו. אז כשהוא שאב מספיק מרציפן וסוכרזית קצפו אחורה. מרמלדה פלט גז בצבע ירוק.
"זה לא גז שינה!" אמר אנבסיל, שסמך על זכרונו, "גז השינה שלו היה בצבע צהוב!". מרטין וברנז שקיבלו את המטליות מהארי הצמידו אותן לפה, אך זה לא עזר. הגז נדבק למטליות ולכן הם שאבו אותו גם ככה. לפתע הכל נראה מעורפל לכמה שניות. בסוף השניות האלו כולם היו מבולבלים. (המלצה: עדיף לרשום קצת את כל ההזיות שלהם עכשיו, זה יכול קצת להקל על הקריאה) מרטין ראה את מרציפן כפים, את מרמלדה כאנבסיל את סוכרזית כברנז, את ברנז כסוכרזית, אנבסיל כמרמלדה, את פים כמרציפן ורק הדרלס נראה לו כמו הדרלס. ההשפעה על כולם הייתה דומה חוץ מהממתקים. מרטין החל לרוץ לעבר ברנז האמיתי שנראה לו כסוכרזית. ברנז, שראה את מרטין כמרמלדה, החל לירות חצים לעברו. מרטין לא הבין את פשר החרבות המעופפות שעפו לעברו והוא התחמק מהן ואז קפץ אל ברנז. אנבסיל, שראה את ברנז כברנז ואת מרטין כמרציפן ירה לעבר מרטין מכת קרח. מרטין שוב לא הבין איך הופיע חרב מעל הראש שלו והוא התחמק.
"חבר'ה, קדימה תעזרו לי!" אמר מרטין. אך הערה זו בלבלה את כולם עוד יותר. כעת כולם החלו להתקיף את כולם, חוץ מהממתקים, שידעו בדיוק את מי הם מתקיפים. הדרלס נפגע קשה והתעלף. כל השאר היו פצועים אבל במצב סביל.
"אנבסיל, למה אתה תוקף את פים?" שאל מרטין. אנבסיל האמיתי, שראה את פים כמרמלדה ואת סוכרזית כפים לא הבין את השאלה.
"אני לא!" אמר אנבסיל האמיתי.
"כי זה הגורל שלך" אמר מרמלדה שנראה כמו אנבסיל בעיניי מרטין. שני קולות האנבסיל המנוגדים לחלוטין בלבלו את מרטין ומרציפן ניצל את ההזדנות ותקף אותו. הבלבול נמשך במשך מספר דקות, שבסופן גם פים התעלף ומרטין, אנבסיל וברנז היו פצועים קשה. ההשפעה פגה ואז כולם הבינו מה קרה.
"עכשיו אנחנו בשיוויון, יו" אמר סוכרזית.
"אנחנו דווקא ביתרון, אנחנו כי אנחנו נפצענו פחות" תיקן אותו מרציפן. מרטין החל לרוץ קדימה. מרציפן קפץ על הפטיש של מרטין ואז קפץ מעל מרטין תוך כדי שהוא חותך את השריון של מרטין, ואכן חלק מהשריון של מרטין נשרט והייתה בו כעת נקודה הרבה יותר חלשה. מרטין, אחרי ההתקפה, החל להסתובב כדי לנסות לתפוס את מרציפן אבל הוא קפץ על הקיר.
"בוא ננסה את זה שוב" אמר מרמלדה. מרמדלה וסוכרזית קפצו ליד התקרה והחלו להסתובב. ברנז ניסה לירות להם חצים לרגליים שוב. ברגע שהחל לכוון כאב תקף את הכתף שלו, שנפצעה במהלך הדקות המבולבלות ולכן החצים שלו עפו בכיוונים שונים לגמרי. אנבסיל שראה את כשלונו של ברנז ירה פצצת קסם לתקרה. מרמלדה וסוכרזית החלו להסתובב והם הדפו כך את כל החלקים מהתקרה שעפו עליהם. מרטין ניסה לפגוע במרציפן שהתרוצץ על הקירות. מרטין הנחית מכה על הקיר ומרציפן קפץ על התקרה ומהתקרה קפץ אל הקיר בצד השני ואז הוא קפץ ופגע בשריון של מרטין. השריון החל להסדק ואז הוא התפרק
'אני אצטרך שריון חדש אחרי זה' חשב מרטין 'טוב קודם אני אצטרך לחיות' למרטין היה מתחת לשריון מעין גופיה. מרטין סובב את הפטיש ופגע ישירות בפניו של מרציפן והוא עף אחורה. מרמלדה וסוכרזית התקרבו לברנז ואנבסיל והם החלו להסתובב באוויר תוך כדי סיבוב החרבות שלהם. ברנז ניסה להתגונן עם הקשת, אבל היא נשברה ובאותו הרגע היה לו זמן לברוח. אנבסיל שלח פצצות קסם כדי לעצור את המתקפות אבל לאחר כמה פעמים חרבו של מרמלדה הצליחה לפגוע והיא קרעה את חלוק הקוסמים של אנבסיל. אנבסיל ברח אחורה. אנבסיל נשאר גם בבגדים קלים שכיסו את גופו. [/RIGHT]
[RIGHT]מרשמלו רץ וראה שהארי וג'אוורה עדיין רודפים אחריו.
'לעזאזל, זה לא היה מספיק' התעצבן מרמשלו. הוא החליט להביא אותם למלכודת ההבאה במבנה. הארי וג'אוורה המשיכו לרדוף אחריו והם ראו עוד מתג בקיר. מרמשלו הפעיל אותו והמשיך לרוץ. מהתקרה הופיע כלי. הכלי נהפך. מתוך הכלי החלו ליפול מאות של סוכריות קופצניות, וכשמן כן הן, קופצות.
"ג'אוורה!" צעק הארי. ג'אוורה התכופפה ושמה את ידיה מלפני פניה והארי התכופף וחיבק אותה. "הכל בסדר..." החל לאמר הארי, ומלמל באותו הזמן תפילה לאלים, שיצאו מגדרם נוכח שהעובדה שאותו אדם התפלל אליהם פעמיים כה מהר. גבו של הארי היה מופנה לסוכריות. כל הסוכריות החלו לקפץ, ואלו שפגעו בהארי התפוצצו. צלבים לבנים הופיעו במקום של הפיצוץ והפגיעה בהארי הייתה חלשה יותר. כעבור דקה או שניים, כל הסוכריות נגמרו. הארי וג'אוורה קמו.
"תודה לך הארי" אמרה ג'אוורה ונשקה אותו. "שכחתי כמה מועיל אתה"
"אני ביצעתי את שלי. זכרי שעליך להרוג את מרשמלו." השיב הארי
"גם בזה אתה תהיה מאוד... מאוד... מועיל" אמרה ג'אוורה ונצמדה אל הארי והתחככה בגופו.
"בואי ג'אוורה. אל לנו לתת לו לברוח" אמר הארי. השניים המשיכו לרוץ אחרי מרשמלו.[/RIGHT]
[RIGHT]מרציפן נפגע בחוזקה מההתקפה של מרטין. פיו החל לדמם. מרציפן מחה את הדם עם חולצתו. הוא ניסה להגיע לחבריו. הוא זינק אליהם. אנבסיל ירה פצצת קרח ופגע בו באוויר. מרציפן נחת על האדמה כשהוא מסוחרר. מרמלדה רץ לאנבסיל, שהפנה את גבו כדי לפגוע במרציפן. מרטין שראה את כוונתו החל לרוץ לכוון אנבסיל והצליח לשים את פטישו כנגד חרבו של מרמלדה. חרבו של מרלמדה חדרה דרך פטיש העץ של מרטין. מרטין דחף את מרמלדה. והכה בו עם הפטיש.
"נראה כי הצלחנו ליישם את הטכניקה הצרפתית-ספרדית-צפון קוראינית העתיקה" אמר מרטין
"מה אלו המקומות האלו בכלל? על איזו טכניקה אתה מדבר?" תמה ברנז על פשר דבריו המוזרים של מרטין.
"הפרד ומשול!" אמר מרטין, ששכח מה גרם לו לאמר את הביטוי המשונה שהזכיר קודם. ואכן, כעת הממתקים היו פצועים ובמקומות שונים, החלק של ה"הפרד" הושלם, אך כעת נותר החלק של ה"משול". מרטין רץ לכוון מרציפן. המתקפות שלהם התנגשו. מרטין הניף את הפטיש ומרציפן זינק, מרטין הכין את הפטיש כדי לעצור אותו. מרציפן הסתובב באוויר הוא החל לרדת במהירות. מרטין פגע בכתפו של מרציפן ולכן הוא החטיא, אבל הוא עדיין פגע במרטין. הוא חתך את הגופייה הקצרה של מרטין. הגופיה נפלה מגופו. נראה פצע במקום שבו חתך אותו מרציפן. מרטין רץ קדימה. מרציפן קפץ על הקיר וקפץ אל עבר מרטין. מרטין התכופף והתכוון לחבוט במרציפן עם הפטיש, אך מרציפן נעצר והסתובב על ידו ואז הוא קפץ אל מרטין. חרבו של מרציפן חדרה דרך ידו של מרטין ומרטין עצר את ידו של מרציפן עם הפטיש.
'זה כואב! אבל אסור לי להחליש את היד, רק עוד קצת..' חשב מרטין בעודו נאבק בכאב. הוא הושיט את ידו השנייה לתיק הוא מצא שם פיגיון קצר, ששמר בתיקו לעת צרה. מרטין הוציא את הפגיון, ודקר איתו את מרציפן בלב.
"ז-זה ס-סופך!" אמר מרציפן. ברגע שהוא נהרג, מרציפן הפך לגוש מרציפן ועטף את מרטין. מרטין לא היה יכול לזוז.
במקביל נלחם אנבסיל במרמלדה. הוא שלח מכת קרח שמרמלדה חתך עם חרבו. מרמלדה התקדם ועמד לתקוף שוב אבל אנבסיל התשגר. הוא ביצע פצצת קסם, אך מרמלדה זינק. אנבסיל הזיז את הידיים ופצצות הקסם זזו בכיוון שבו זזו ידיו של אנבסיל. מרמלדה שנלכד באוויר נפגע מהפצצות ונחת למטה. אנבסיל ירה מכת קרח שפגעה במרמלדה. מרמלדה קם על רגליו.
'לעזאזל, נגד גז השינה יש לו את המטלית, נגד גז הבלבול הוא מחוסן כי הוא כבר ספג אותו, ואני בספק שעשן יעבוד' אמר מרמלדה. הוא יצא לתקוף את אנבסיל ואנבסיל נפגע כמה פעמים אבל לרוב הוא התחמק. 'אין לי ברירה, אני אהיה חייב להשתמש במהלך ה[B]זה[/B]'. מרמלדה הוציא מגילה שנמצאה בחגורתו. הוא שם את המגילה בפה ואז היא התפוצצה. מרמלדה שאב אוויר.
'מה עכשיו? למה הוא משתמש במגילה?' חשב לעצמו אנבסיל. 'בכל אופן, אני לא רוצה לדעת מה זה'. אנבסיל ירה פצצות קסם שפגעו במרמלדה. אך מרמלדה התעלם, נפגע, ונשב את האוויר. יצא גז לבן. אנבסיל שאב ממנו. הוא הסתכל על מרמלדה. לפתע מרמלדה נראה מפחיד מאוד. הוא נראה כמו מפלצת. מפלצת מפחידה ומכוערת מאוד.
"מה אתה חושב? אין לך סיכוי מול הסטריגונומוסט!" אמר מרמלדה. ההערה גרמה להתקף בהלה אצל אנבסיל. בהלה אשר שיתקה אותו והפחידה אותו עד עמקי נשמתו.
'אנבסיל, תרגע, הוא מהתל במוח שלך, אתה חייב להתגבר ולהרוג אותו!' חשב לעצמו אנבסיל, אבל הוא לא הצליח להרגע. מרמלדה קפץ קדימה כשהוא מתכוון לתקוף את אנבסיל אחוז האימה. התנועה לעצמה לא הייתה מפחידה, אך אנבסיל, מוכה האימה, ראה את מרמלדה קופץ ואש מלוות אותו, כאשר חרב גדולה ומפחידה בידו. אנבסיל הצליח להשתלט על עצמו לרגע ואז התשגר הצידה. כולו היה מיוזע מפחד. אנבסיל ראה את שאריות השריון של מרטין. הוא לא ידע איך להשתמש בהם אבל הוא ידע שזה יהיה טוב. הוא זחל לעבר שאריות השריון. מרמלדה זינק וניסה לפגוע בו. אנבסיל התחמק מרוב המכות, אך ממכה אחת הוא לא התחמק. מרמלדה פגע ופצע קשה את ידו השמאלית של אנבסיל. אנבסיל הגיע לשאריות השיריון.
"מכת קרח!" אמר אנבסיל בבהלה כשהוא זורק חלק מהשריון.
'אם אני לא טועה, זה לא אמור לגרום לו להזות, אבל אני לא יודע, פעם ראשונה שאני משתמש בזה'. חשב לעצמו מרמלדה. מרמלדה עצר את חתיכת השריון עם חרבו. אבל אז קרחון אמיתי של מכת קרח הופיע. מרמלדה המופתע לא הגיב בזמן, ונפגע.
"פצצת קסם!" אמר אנבסיל כשהוא זורק את שאר חלקי השריון. מרמלדה התחמק מהם וחיפש את פצצות הקסם האמיתיות, ואז הוא ראה שחלקי השריון שוב עפים לעברו. הוא עצר חלק אחד עם חרב ואז חלק השריון התפוצץ. אנבסיל החביא את פצצות הקסם בחלקי השריון. אז שאר חלקי השריון פגעו והתפוצצו עוצמת המכה הייתה עצומה ומרמלדה צנח על הרצפה.
"ר-ר-רק התחלתי" אמר מרמלדה. הוא הפך לגוש מרמלדה שעף לעבר אנבסיל. אנבסיל המופתע לא ידע מה לעשות והמרמלדה תפסה אותו.
ברנז נשאר עם חציו בלי הקשת. הוא החל לזרוק אותם על סוכרזית שחתך את החצים. סוכרזית קפץ קדימה כשהוא מניף את החרב ברנז לקח חץ ביד, התחמק מהמתקפה ואז נעץ את החץ בגבו של סוכרזית.
'אני מניח שכדי לזכות באהבתה של ג'אוורה, אני צריך להיות כמוה' חשב לעצמו ברנז עם מן הומור קל. סוכרזית החל לגשש בגבו כדי לנסות למצוא את החץ ולהוציאו. ברנז ניצל את ההזדמנות ושלח עוד חץ. מרמלדה עצר אותו עם החרב ואז רץ לעבר ברנז. ברנז התחמק. הוא שם לב לשברי הקשת שלו והבין שזו ההזדמנות שלו. ברנז רץ לעברם וסוכרזית רדף אחריו. ברנז נשכב על האדמה ולקח חלק מהקשת. הוא לקח את החוט של הקשת ואז קשר אותו לחלק השני של הקשת תוך כדי שהוא בורח מסוכרזית. לבסוף הוא עצר. סוכרזית הסתער עליו. ברנז שם את רגלו על חלק הקשת הראשון ואת החלק השני שם מול חרבו של סוכרזית. החרב נתקעה שמה. סוכרזית שלף בכוח את החרב מתוך חלק הקשת. ברנז הרים את רגלו מהחלק השני של הקשת, והמתיחות בחוט הקפיצה את החלק הזה, והלמה בראשו של סוכרזית. היה זה רגע קטן של חוסר שליטה, שברנז הוציא חץ ותקע אותו בלב של סוכרזית.
"יפה, ילד" אמר סוכרזית. סוכרזית הפך לגרגירי סוכרזית ועטף את ברנז. הגרגירים קשרו זה את זה בחוטי חשמל כאלו או אחרים שחשמלו את ברנז.
"הדרלס! פים! קומו כבר! לעזאזל!" צעק מרטין. הדרלס התעורר.
"מרטין? מה אתה רוצה?" שאל הדרלס כשהוא עדיין מתאושש.
"תשבור את המרציפן שעוטף אותי!" צעק לו מרטין. הדרלס לקח את אחת מחרבותיו כדי לשחרר את מרטין. לבסוף הם שחררו את כולם והעירו את פים.
"עכשיו, בואו נלך לעזור לג'אוורה והארי!" אמר מרטין.[/RIGHT]
[RIGHT]מרשמלו יצא אל מחוץ למחבוא, אל המדבר. הוא ראה את הכרכרה שלו קשורה לקיר המחבוא. הוא רץ אליה.
"לא כל כך מהר!" אמר הארי, כאשר הוא וג'אוורה יצאו.
"אני לא מאמין ששרדתם. עכשיו תושמדו!" מרשמלו שלף שתי חרבות גדולות, כל אחת כחצי גובהו.
"ג'אוורה, לא משנה איך הקרב יגמר, תדעי שאני אוהב אותך." אמר הארי. שוב ג'אוורה ניסתה להביע רגש דומה, אך כל מה שהצליחה לאמר זה.
"האמן לי שאני יודעת. למרבה הפלא זה בכלל לא מפריע לי. וכפי שאני גם רואה, חזרת להרגל שלך של להתעסק בי עם סכנה מידית מולך". שניהם התנשקו קלות והתכוננו לקרב.[/RIGHT]
[/spoiler]
פרק מעולה כרגיל
אבל יש משהו אחד שהפריע לי וזה חוסר המתח בסיום 3:
אין ציפייה גדולה להמשך ~
וסוכרזית זה לא ממתק :s
למען האמת לא כל כך אכפת לי מזה שסוכרזית זה לא ממתק (זה יעניין יותר את לLordAbizi של קיץ 2007).
טוב קצת יש למה לחכות, כי אחרי הכל הקרב עם מרשמלו אמור להיות השיא של כל המיני-סיפור הזה. אבל אני יכול להבין את הנקודה שלך.
תודה על התגובה.
[QUOTE=LordAbizi;1232378]למען האמת לא כל כך אכפת לי מזה שסוכרזית זה לא ממתק (זה יעניין יותר את לLordAbizi של קיץ 2007).
טוב קצת יש למה לחכות, כי אחרי הכל הקרב עם מרשמלו אמור להיות השיא של כל המיני-סיפור הזה. אבל אני יכול להבין את הנקודה שלך.
תודה על התגובה.[/QUOTE]
אחריי הקרב הזה יגיעה הבית ספר D:?
עוד מחווה של רצון טוב, פרק 13. הסיפור הזה משתתף בחידון הסיפורים של ספרות, אז כדאי לכם לקרוא אותו כדי שתוכלו לענות על דברים שם, ואם תגיבו כאן זה לא יהיה נורא מדי.
שימו לב שהפרק יצא ארוך מדי משם אי פעם תכננתי שהוא יצא (5 עמודי וורד, בעוד שבמקור הוא היה 3 עמודי וורד, אין לי מושג מאיפה באו 2 עמודי וורד!!). אז אל תקראו אותו אלא אם יש בידכם די זמן.
[RIGHT][B]Chapter 13: Marshmallow’s powers! The great battle of all![/B][/RIGHT]
[spoiler]
[RIGHT]"מרטין, לדעתי כדאי שאנבסיל ואני נלך אחורה, לזירת הקרב עם המוזרים הקודמים, אני לא יוכל להשתמש בחצים בלי הקשת על מרשמלו, אני חייב את הקשת של המוזר ממקודם" אמר ברנז
"ואני חסר הגנות מדי, אני צריך את החלוק של המוזרים" אמר אנבסיל, שהסכים על המינוח "מוזרים" שטבע ברנז לתיאור צ'יפס במבה ומילקי וביסלי.
"טוב, לכו אני אתקדם" אמר מרטין, והוא, הדרלס ופים החלו לרוץ קדימה. אנבסיל וברנז רצו חזרה לזירת הקרב.
ג'אוורה והארי היה בחוץ, במדבר, ליד מרשמלו.
"אז, המרגל הקטן, מנטוס-הארי, נראה כי סוף סוף החלטת לבגוד!" אמר מרשמלו, בשלווה.
"אני בסך הכל נסחפתי עם גל ההשתחררויות שהיו כאן" אמר הארי.
"טוב, זה לא משנה דבר!" אמר מרשמלו. ג'אוורה החלה לרוץ. הארי חיפה עליה מאחור עם חצים קדושים. מרשמלו החל להתחמק במהירות מהמתקפות. ג'אוורה בצעה את פצצת השנסווי. מרשמלו נפל על אפו, ובאופן מוזר למדי ניתר מהמצב הזה, ואז קפץ שוב כשהוא מתחמק מהפצצה השנסווי הבאה של ג'אוורה. הוא וג'אוורה תקפו אחד את השני, אבל כל אחד עצר את המתקפות של השני. ג'אוורה הניפה את סכינה, ומרשמלו שם יד אחת על האדמה, התכופף, הניח את האזון שלו על האדמה ואז זינק מהאוזן שלו, שוב, באורח בלתי הגיוני בעליל. הוא נחת מאחוריי ג'אוורה והניף את שתי חרבותיו לכוונה. ג'אוורה זנקה על חרב אחד ואז על השניה ואז קפצה מאחורי מרשמלו היא עמדה לדקור אותו אבל אז מרשמלו קפץ גבוה מאוד.
"מה זה לא ייתכן! בן אדם לא יכול לקפוץ לגובה כזה!" אמרה ג'אוורה. נראה שלאמירות כלליות מסוג אלו לא הייתה השפעה על מרשמלו, והוא המשיך. מרשמלו התהפך באוויר וכעת פניו היו כלפי מטה. הוא החל לשעוט למטה לכוון ג'אוורה. הארי שלח חץ קדוש שפגע במרשמלו. מרשמלו נחת על האדמה והסתובב. ג'אוורה התנשפה בכבדות.
'אני לא יכולה לשמור על המהירות הזאתי לאורך זמן, לעומת זאת, הוא זז במהירות המקסימלית שלי ללא שום מאמץ, אני חייבת ללכוד אותו, אבל בשביל זה אני חייבת כאן את השאר, לעזאזל איפה אתם!' חשבה ג'אוורה כשהיא מנסה להסדיר את הנשימה שלה. מרשמלו לא חיכה לה והחל לשעוט לעברה במהירות. הארי השתגר לקח את ג'אוורה איתו והשתגר שוב.
"ג'אוורה, אני מגן עליך, אין לך סיבה לדאוג!" אמר הארי ואז שניהם קמו. מרשמלו קפץ במהירות לעבר השניים. הארי וג'אוורה קפצו לכיוונים מנוגדים. מרשמלו נחת כשהוא מנחית את חרבותיו על האדמה בעוצמה אדירה שגרמה לחול המדבר להתעופף מסביב לגופו. גלי החול שתקפו את ג'אוורה גרמו לה להפצע ולנחות על האדמה, וכך גם להארי. מרשמלו הניח את הזרד שלו על החול ואז זינק ממנה ועף לכוון ג'אוורה. הארי השתגר מתחת למרשמלו תפס את ידו וזרק אותו אחורה. מרשמלו שם את ידו אל הקרקע והצליח לנחות בעצמו.
"הדרלס ופים מצילים!" לפתע נשמעה קריאה. במקום שבו עמד מרשמלו הופיעו הדרלס ופים שהניפו את החרבות שלהם בתאטראליות אופיינית. הם לא יכלו לחכות שהקהל יתחיל למחוא כפיים, אך אז הם נזכרו שאין קהל, ושזוהי אינה הצגה. באותו הרגע הם גם שמו לב שאפילו מרשמלו כבר לא היה שם. לפתע הוא הופיע מאחוריהם וג'אוורה קפצה להגן עליהם. היא התחילה לתקוף את מרשמלו שהתגונן מכל המתקפות. לבסוף מרשמלו קפץ על האוזן שלו ובעט בג'אוורה. מרטין הסתער על מרשמלו עם פטישו מונף. מרשמלו קפץ על הפטיש של מרטין ובעט בראשו ואז קפץ לאדמה. שני חצים נורו לעברו מרשמלו הבחין בהם והתחמק הצידה בגלגול. לפתע כדורים ורודים עפו אליו. מרמשלו התגלגל שוב וזינק ולבסוף נחת. כולם היו שם.
"סוף סוף הגעתם, הארי ואני התקשינו לשמור להחזיק מעמד" אמרה ג'אוורה, שהתנשפה בכבדות, ושמחה על זה שיכלה להסדיר מעט את נשימתה.
"מרשמלו, הכנע! אין לך סיכוי מולינו!" אמר מרטין. תמיד כדאי לפתור את הקונפליקט באמצעות משא ומתן, ולא באמצעות לחימה.
"אולי בחסרון מספרי, אני הוא אליכם, אך נחיתותכם מתבטאית, בהיותי מלך הגנבים" אמר מרשמלו.
"זה לא נכון, אני הרגתי את מלך הגנבים" אמרה ג'אוורה. אולי הקורא המשתמש בראשו יתמה מדוע ג'אוורה תהרוג עמית שלה למקצוע, אך לג'אוורה יש עבר מאוד מפוקפק עם גנבים אחרים, כפי שיתגלה באחד מהספיישלים העתידיים.
"טענתך אינה נכונה" אמר מרשמלו "מלך הגנבים, הוא אני, וכל שאר שודדי הדרכים, או 'מלכי הגנבים' סתם אנשים חקייניים הם"
"מה זה משנה, אנחנו עדיין נשמיד אותך" אמרה ג'אוורה באגביות משהו. מרשמלו יצא לכוון ברנז. ברנז ירה חצים לעברו אבל מרשמלו או חתך אותם או התחמק מהם. מרשמלו התגלגל באוויר ובעט בברנז חתך אותו עם חרבו ולאחר מכן קפץ על האדמה. ברנז ניסה להתאושש מהמכות שחטף. מרשמלו קפץ והחל לשעוט לעבר אנבסיל. אנבסיל בצע מכת קרח, אך מרשמלו חתך את מכת הקרח במהלך הטיסה שלו, נעצר באוויר, הסתובב בעט בראשו של אנבסיל,חתך גם אותו ויצא להדרלס ופים. הארי הצמיד את ידיו וזהר בהילה ירוקה ושלח קרניים ירוקות לשאר. הוא ריפא אותם. מרשמלו פגע בהדרלס עם הידיות של חרבותיו ואז בעט בו בחוזקה, ועשה אותו דבר לפים. הקורא הספקן עלול הפעם לתמוה מדוע אין הם סוגרים על מרשמלו ונלחמים בו כולם יחד. אך גם לכך יש תשובה. המהירות של מרשמלו לא מאפשרת פעולה כזו; עד שהם יצאו לתקוף את מרשמלו, מרשמלו כבר יהיה במקום אחר. ובכן, ברגע שגמר מרשמלו עם פים הוא הסתובב וזרק את חרבו למרטין. הארי ראה את מרטין מרים את ידיו ומנסה איכשהו לנפול כדי לברוח מהחרב. היה ברור לו שמרטין לא יצליח להתחמק, ולכן פעל מיד. הוא הפריד את ידיו והשתגר. הקורא הספקן לא יתקשה למצוא סתירה בעקבות בתיאור הזה, אם נזכר במשהו שקרה בפרק 3. בונוס של 10 נקודות ינתן למי שימצא את הסתירה. הוא דחף את מרטין והחרב ננעצה בו. מרשמלו רץ לכוון הארי תקע בו גם את חרבו השניה. מרשמלו לא ציפה שיפגע בהארי. מרטין הניף את הפטיש וזרק את מרשמלו אחורה.
"מרטין..." אמר הארי, כשדם מתחיל להינגר מפיו.
"מה, הארי? למה עשית דבר כזה?" שאל מרטין, המום.
"זה לא היה יכול להיעשות אחרת." אמר הארי, כשהוא השתעל מעט והתיז על עצמו ועל מרטין דם. מרשמלו, והשאר, צפו בהצגה המרגשת הזו, והיו מרותקים אליה.
"על מה אתה מדבר הארי? זה לא הגיוני!" אמר מרטין, מנסה להיאחז בפיסה כלשהי של מידע הגיוני כדי לתלות עליו את עולמו.
"אני חייב להיות קורבן כדי שתוכלו לנצח אותו... אחרת זה פשוט לא עובד..." אמר הארי. הוא רצה להוסיף את צמד המילים 'למען ג'אוורה', אך אין הוא מצא דרך טובה לשלב זו במשפט, ולכן הוא פשוט מת. הרבה לפני זה, ג'אוורה עמדה על סף חירפון.
היא החלה לשאוג את השם 'הארי' בעודה מרעידה את כל העולם שהיה מסביבם. היא החלה לבצע את פצצת השנסווי, אך במקום לטעון את האותיות היווניות רק פעם אחת, היא טענה אותן חמש פעמים. היא רצה במהירות אדירה לעבר מרשמלו. היא החלה לדקור אותו שלושים פעמים. מרשמלו התחמק מרוב המכות אך נפגע משלוש מכות. המכות גרמו זנק רציני למרשמלו. מרשמלו התעצבן ובעט בג'אוורה. ג'אוורה התגלגלה באוויר ונחתה. מרשמלו קפץ כששתי חרבותיו מונפות. ג'אוורה קפצה הצידה והתגלגה באוויר באמצע. חרבותיו של מרשמלו פגעו באדמה ויצרו גל חול אדיר, שג'אוורה קפצה אחורה ממנו בגובה די גבוה.
"תראו את זה! היא זזה בדיוק באותו סגנון שהוא זז!" אמר מרטין, שבינתיים כבר שמט את הארי ונזכר שהקרב מעט חשוב יותר כרגע.
היא שאגה שנית, מרעידה את העולם, נשמעת כמו הרעם, והחלה לטעון פצצות שנסווי נוספת. מרשמלו החל לרוץ לעברה. מרטין בא להגנתה.
"תפסתי אותך!" קרא מרטין כשהוא קופץ מאחוריו כשפטישו מונף. אך מרשמלו תקע את חרבו בתוך רגלו של מרטין וזרק אותו לחול המדבר במהירות עצומה. הנפילה פגעה קשות במרטין והוא התקשה לזוז כלל, כשכל גופו כואב. לאחר מכן, ניגש מרשמלו אל ג'אוורה. החרבות של מרשמלו החזיקו יפה מול הסכין של ג'אוורה, אך כשסיימה את כל פצצות השנסווי עלה מעליה ובעט אותה לאדמה והיא לרגע לא הייתה כל כך מודעת למה שקורה סביבה. ברנז רץ לעזרתה, ואנבסיל יצא לקרב.
"ג'אוורה, התעוררי!" אמר ברנז, כשהוא העיר את ג'אוורה "אנחנו צריכים אותך נגד מרשמלו". ג'אוורה חזרה לעצמה.
"אתה נוגע בי עוד פעם אחד ואני קוברת אותך בחול הזה כאן ועכשיו!" הזהירה אותו ג'אוורה, שכזכור, אינה נמצאית במצב רוחה המיטבי. ברנז מיד הלך אחורה. ג'אוורה הסתכלה סביבה. היא ראתה את מרטין שוכב על האדמה במרחק מה ממנה, דם זב מהרגל שלו, ואת אנבסיל עומד מול מרשמלו. "לאן הדרדרנו, אנבסיל, נלחם לבד במרשמלו..." ג'אוורה החלה לרוץ לעבר מרשמלו. ברנז ירה מספר חצים. מרשמלו קפץ והתחמק מהם, והסתובב באוויר. לאנבסיל צץ רעיון בדיוק באותו הרגע. אנבסיל ביצע מכת קרח והשתגר למרטין. מרשמלו חתך את הקרחון והחל להלחם בג'אוורה. ג'אוורה נפגעה מספר פעמים. ברנז ניסה לחפות עליה, אבל הוא לא רצה לפגוע בג'אוורה, ובגלל שמרשמלו זז כל כך מהר, לא היה לברנז מספיק זמן כדי לקלוט מקום שהיה בו רק מרשמלו ולא ג'אוורה. אנבסיל עזר למרטין להתיישב, ווידא שהכל בסדר איתו, ואז הסביר לו את התכנית שצצה לו בראש. אנבסיל שיגר אותו ואת מרטין קרוב לזירת הקרב. ג'אוורה הועפה שוב אחורה, היא עמדה לקום, אבל ראתה שאנבסיל ומרטין מתכננים משהו, ולכן החליטה לנוח כעת, שכן מתקפת הזעם שלה גזלה כח רב. מרטין צלע מעט לכיוון מרשמלו, החל להתקיף את מרשמלו בתנועות מאוד גדולות ולא מדוייקות. מרטין חיכה עד שמרשמלו יעוף מעלה. מרשמלו התחמק בהתחלה על האף, אז על האוזן ולבסוף הוא זינק והיה גבוה באוויר. אנבסיל ירה הרבה פצצות קסם שהתאספו סביב מרשמלו.
"אין לאן לברוח!!" אמר אנבסיל ושם את ידיו ביחד וכל הפצצות התקרבו ופגעו במרשמלו. נראה שמרשמלו נפגע ואז הוא צלל למטה, אבל ברגע האחרון התאושש ונחת נחיתה בטוחה.
"אז, רואה אני, שלא היחידי אני פה, שצופה בדרגונבול זי, ומהלכים מהם לומד..." אמר מרשמלו.
"לא למדתי את זה מדרגון בול זי" אמר אנבסיל "אני בכלל לא יודע מה זה, אני סתם משתמש בראש שלי, זה הכל"
"ספקות יש לי, לגבי קיומו של הראש אצלך" אמר מרשמלו ויצא לכוון אנבסיל. מרטין רץ בצליעה להגן עליו. מהצד השני ג'אוורה יצאה אליו. מרשמלו הזיז את ידיו במהירות והתגונן מכל המכות. מרשמלו נעץ את חרבותיו בכתפיהם וזרק אותם לאותו כיוון. שניהם נפלו על החול. החול צרב בפצע בכתפו החשופה של מרטין (שכזכור, נלחם עם פלג גוף עליון חשוף) והוא מיהר לקום.
"מרטין, אני יודעת איך לנצח אותו" אמרה ג'אוורה.
"איך?" שאל מרטין ג'אוורה הסבירה לו את אופן הפעולה (סליחה, אך בא לי ליצור קצת מתח) "בסדר, הבנתי" אמר מרטין. ג'אוורה נשארה במקום. מרטין יצא שוב בצליעה להלחם במרשמלו. הוא קצת התקשה להלחם בגלל בפציעה ברגל ובכתף וחור קטן ביד, אך בכל זאת הוא הצליח להיאבק. כמובן, שאנבסיל וברנז סייעו מרחוק. לבסוף מרשמלו העיף אותו והסתכל על ג'אוורה שנשארה קפואה במקומה כל אותה העת.
"האם זה אומר שאת נכנעת?" שאל מרשמלו כשהוא רץ במהירות לכוון ג'אוורה. ג'אוורה לא הגיבה. ברנז הביט באימה על כיצד ג'אוורה עומדת להיות מבותרת לשניים, ולא ידע מה לעשות. מרשמלו חתך אותה, וראה שבבי עץ יוצאים מהגוף שלה. הוא הסתכל וראה שזו הייתה בובת עץ בצורה של ג'אוורה. לפתע מן החול קמה ג'אוורה ותפסה אותו מאחורה. הראש של ברנז הסתחרר, ומכיוון שלא הבין דבר נותר קפוא במקומו.
"מכיוון שאתה שודד דרכים, אתה לא למדת את הבסיס של להיות גנב! ולכן אתה לא יודע, שאם גנב נשאר במקום מספיק זמן הוא יכול להפוך לבובת עץ!" אמרה ג'אוורה. היא לקחה את הסכין שלה וכוונה אותו למרפק של יד ימין, ונעצה אותו שם. בכך ידו הימנית שותקה.
"מה את חושבת שאת עושה?!" שאל אותה מרשמלו והוא ניסה לתפוס אותה עם יד שמאל, אך ג'אוורה נצמדה יותר לגבו של מרשמלו. בנסיבות אחרות, מרשמלו אולי היה נהנה מדבר כזה, אך כעת הדבר ממש לא היה לרוחו.
"ברנז, תירה עכשיו חצים ליד שלו! עכשיו!" צעקה ג'אוורה. ברנז חזר למציאות, ביצע כהוראתה וידו השמאלית שותקה גם כן. "קדימה מרטין, זה הזמן שלך!" מרטין רץ בצליעה עם פטישו מונף. הוא פגע בעורף של מרשמלו ואז הכה בחוזקה בראשו מספר פעמים, עד שמרשמלו הומת, ומרטין נפל קדימה גם כן באפיסת כוחות והתנשף בכבדות. ג'אוורה עזבה את מרשמלו ונפלה לאדמה. לפתע היא נזכרה בהארי.
"הארי!" היא רצה לכוון גופתו. היא החלה לבכות. מרטין בינתיים הסתובב ונשכב על גבו. אנבסיל בינתיים העיר את הדרלס ופים. מרטין הופתע מעט לראות את ג'אוורה בוכה, אך שוב, היו דברים יותר מעניינים.
"אז הדרלס, אנחנו ליד מטופיסיוס?" שאל מרטין
"כן!" אמר הדרלס
מרטין שמח על כך שיוכל לחזור הביתה, אך אז הוא נזכר בעובדה שזר כמעט מוחלט לפני רגע הציל את חייו במחיר חייו שלו.
"לא כדאי שקודם נקבל תגמול כספי על כך שהרגנו את מרשמלו?" שאל הדרלס
"ונקבור את הארי?" אמרה ג'אוורה כשהיא מחזיקה את גופתו של הארי ועיניה דומעות.
"כן... אנחנו באמת צריכים לעשות את זה." השיב מרטין, "שנעשה זאת כאן?" ג'אוורה לא השיבה, ופניה היו צמודות לגופו של הארי, והיא בכתה שם. מרטין קיבל זאת כהסכמה, והם עסקו במלאכת הקבירה.
"הארי..." יבבה ג'אוורה בתום הטקס.
"ג'אוורה, אני לא מבין משהו," החל לאמר מרטין, ואז תהה האם זה התזמון הנכון. בכל מקרה, הוא החל לדבר אז עליו לסיים, למען הסדר הטוב. "מבלי כוונות רעות, את מבני האדם היותר קרים שפגשתי. את נלחמת ללא רגשות, ובכלל, את כמעט ואף פעם לא מגלה רגשות. מהסיפורים שלך אני גם לומד שהיית עדה למיתות רבות של בני אדם. אז... איך זה, שמותו של אדם שפגשת לפני כמה רגעים השפיעה עליך בצורה כה חזקה?"
"זה יהיה קל, אני מכירה את הארי עוד ממקודם" אמרה ג'אוורה ושאפה אוויר "הרשה לי לספר סיפור:
באחד ממסועתיי הקודמים, היינו שישה אנשים. הארי היה אחד מהם. משום מה, הרגשתי טוב כשהייתי בחברתו של הארי, תמיד נהניתי כשהייתי לידו. בימים מאוד טובים שלי, שקלתי את האפשרות שאני אוהבת אותו. כן, אני יכולה לעשות את זה מדי פעם. עכשיו אני מגיעה לענין. ביום אחד שהגענו לעיר מוקדם נכנסנו לפונדק, המנהיג מינה שני אנשים שישמרו על הפונדק בזמן שהשאר יטיילו בעיר. זה היה נוהג קבוע שלו בכל פעם שהגענו לעיר. הפעם אלו יצאו הארי ואני. אז אנחנו היינו בפונדק. הארי דיבר איתי, ואני נהניתי מחברתו כרגיל ואז הוא סיפר לי איזה משהו שהצחיק אותי. כן, גם את זה אני יכולה לעשות. הוא הביט בי כשאני צחקתי. לפתע הבחנתי שישבנו ממש קרובים אחד לשני, ואיכשהו יצא שהתנשקנו. הפעם הראשונה שזה קרה מבלי שניסיון אונס היה מעורב בכך. לפתע הבחנתי שידיו גיששו אי שם על גופי, ונזכרתי שהאחרון שביצע משהו כזה היה אותו האנס מגיל חמש-עשרה, וכל הלהט שהיה בי התפוגג. הפסקתי אותו. הסברתי לו את הזכרונות שעולים בי כתוצאה מזה. הוא הבין. השד יודע מה הם מלמדים את הקוסמים האלו, לא נראה לי שאף בן תמותה שפוי אחר היה יכול לעצור. אבל התקרבנו, ומדי פעם היינו מבצעים פעולות דומות. הגיע יום, ומישהו הבחין בקריבתנו.
'ג'אוורה, ניתן להבין מדוע את כל כך חברותית ליד הארי?' שאל אחד מחבריי הקבוצה, שהחליט שזה הרגע הנכון לשאול זאת.
'כי אני אוהבת אותו' אמרתי לו.
'איך את יכולה לאהוב אותו! את אמורה לאהוב אותי!' הוא אמר. זו טענה נפוצה, המעידה על שגעון גדולות של אנשים שמאבדים את הראש שלהם.
'לא' אמרתי לו, ובכך נפצתי את כל האשליות שלו. אין דרך טובה יותר, מנסיון.
'הארי, חתיכת בן זונה איך אתה גונב אותה ממני?!' שאל, בעודו מתעצבן.
' אני לא גנבתי, היא בחרה בי' אמר הארי. הוא הבין את הגישה של להגיד דברים פשוטים והגיוניים, כדי לבלום את הזעם הפסיכוטי.
'אתה אומר את זה רק בגלל שאתה שוכב איתה נכון? גם אם כל אחד היה שוכב איתה הוא היה אומר את זה' הוא אמר, אך לא הייתה לו כמובן שום טענה.
'גָרִיבַל, בלי קשר למה שהיה אמור לקרות, זו האמת. אתה תשלים איתה, או שאתה תעזוב. אין לנו טעם בויכוחים כאלו.' אמר המנהיג, שהיה חייב למצוא סדר.
'ברור שאתה תשלים עם זה, כי לך אין עניין בנשים!!' צעק גריבל. 'קדימה הארי, בוא ניישב את זה אחת ולתמיד!!'. המנהיג תפס אותו.
'עצור עכשיו, ואל תמשיך את זה. אם אתה תנסה לפגוע במישהו, רק אתה תפגע בסופו של דבר.' הסביר המנהיג בשקילות דעת.
'לך תזדיין!!!' הוא צעק, דחף אותו, הניף את החרב שלו ורץ לכיווני. חשבתי שהוא רצה להרוג את הארי בהתחלה, אבל מסתבר שעכשיו הכל היה היינו הך עבורו. הארי ירה בו חץ קדוש שהפיל אותו, והמנהיג נעץ בו חרב. זה המקום לציין שהייתה מישהי בקבוצה, שהייתה יחד עם גריבל, זה היה ידוע ומקובל בעיני הכל. למרבה ההפתעה, היא הסתכלה על כל המופע הזה באדישות.
'ידעתי שהוא לא באמת שלם איתי. אם אני ממש אשתדל למצוא קשר בין שני דברים לא קשורים, אז שמעתי אותו ממלמל כל מיני דברים בשנתו, שעכשיו אני מבינה שזה היה "ג'אוורה"!' היא אמרה בזעם, ואז בעטה בו.. החמישי בקבוצה שלנו הזכרתי אותו היה ג'ורג'. הוא היה קצת יותר קטן מאיתנו, אבל הוא קיבל דברים בפשטות ולא ניסה להלחם בהם. כל אחד היה יכול לסמוך על ג'ורג'. כעת אני מדלגת על זמן. האישה עזבה אותנו בשלב מסויים, ואנחנו היינו במקדש הג'מוזה. בהתחלה קיבלו את פנינו הדובים הכחולים. אחרי שהרגנו כמה מהם, ראינו את איילזור, ועוד חזיר ענקי שהלך על שתי רגליים ועם חנית בוערת. הם הרגו את המנהיג. הארי ג'ורג' ואני רצנו ביחד. התחבאנו באיזה חדר. כולנו נפצענו במידה מסויימת, ואני רעדתי מפחד, כן אני יכול לעשות את זה, והארי אחז בי וניסה להרגיע אותי. רציתי רק לברוח משם.
'קדימה הארי בוא נזוז' לחשתי לו.
'לא ג'אוורה, את תברחי עם ג'ורג' אני בינתיים אעסיק אותם' הארי אמר לי והמשיך לאחוז בי.
'לא! הארי אתה בא איתי!' אמרתי. לא יכולתי לחשוב שאני אאבד אותו. המחשבה הזו הייתה בלתי אפשרית מבחינתי. אבל הוא כומר, ועשה איזשהו תכסיס. איבדתי את ההכרה, וכשהתעוררתי הייתי מתחת לעץ מחוץ למבצר וודן גאף, כשג'ורג' יושב ליד.
'הארי אומר, שהוא מצטער שעשה לך את זה, והוא אומר שהוא עוד מעט יצא מהמבצר ויבוא אליך, הוא השביע אותי שאני אקח אותך ואשמור עליך עד שתתעוררי' אמר ג'ורג'.
'תודה ג'ורג'' אמרתי ודמעות הופיעו בעייניי 'אתה יכול ללכת אני אחכה לו לבד' עברו כמה ימים והוא עדיין לא הגיע. חשבתי שהוא מת והלכתי. עכשיו כשאני ראיתי אותו היום כל כך שמחתי שראיתי אותו, עמדנו לחזור להיות ביחד, אבל הוא לא שרד, וזה למה, אני כל כך בוכה, על מות האיש שאני אהבתי, וככל הנראה, בין היחידים שזכו ליחס זה ממני" . מרטין וברנז היו המומים. אנבסיל ניסה להחניק איזשהו חיוך על פניו, ומלמל משהו על רצון הגורל.
"אז... שנזוז?" אל מרטין
"למה שלא נשתמש במרכבה של מרשמלו?" שאל ברנז.
"בסדר, לפחות הפעם אין לו מרמלדות שיתחזו ללוחות עץ" אמר מרטין. ג'אוורה נגשה לגופה של מרשמלו. היא לקחה את אחת מחרבותיו וערפה לו את הראש. היא לקחה את הראש ושתי חרבותיו והצטרפה אליהם.
"לא נוכל לאמר שהרגנו אותו בלי זה, נכון?" אמרה ג'אוורה, חוזרת להלך הרוח הקר שלה.
"טוב, אז מי יודע להסיע מרכבה?" שאל מרטין
"נראה לי שאני יכול" אמר ברנז. הם נסעו במשך כמה דקות והגיעו למוטפיסיוס. השומר, שהבחין שהנהג אינו מרשמלו נתן להם לעבור.
"אני אוביל, אני מכיר את העיר הזאתי מצוין, אלא אם כן הם שינו כאן משהו בחצי שנה" אמר מרטין
"לא, הם לא שינו" אמר הדרלס. הם הגיעו לבית הספר ללוחמים (כאן המקום להזכר בהערה מפרק 1 אודות התפקידים של בית הספר). הם נכנסו אליו והגיעו למנהל.
"שלום!" אמר מרטין
"חכה, אל תגיד... מרטין?" שאל המנהל
"כן!" אמר מרטין
"ברוך שובך!" אמר המנהל " אני רואה שיש לך כמה חברים"
"אכן כך" אמר מרטין "אך לא באת כדי סתם לפטפט, ג'אוורה.."
"בסדר" אמרה ג'אוורה והוציאה את ראשו של מרשמלו וחרבותיו ושמה אותם בידיו של המנהל.
"אתם הרגתם את מרשמלו?!" שאל המנהל כשהוא כמעט מתעלף.
"כן, זה היה קשה אבל ביחד הצלחנו" אמר מרטין "כמה כסף אנחנו מקבלים?" שאל מרטין. המנהל הביא לכל אחד סכום כסף מספק. החבורה התארחה בביתו של מרטין, ושוב מרטין נפרד מהדרלס ופים שהלכו לקנות חרבות איפה שהוא. והם יצאו לחלק השני של המסע לנמל המערבי לא לפני שמרטין קנה שריון ופטיש חדש, אנבסיל חלוק קוסמים חדש, ואנבסיל קשת חדשה.[/RIGHT]
[/spoiler]
הכל קורה מהר מידי X.x
וגם תנסה לתאר יותר את מהלך הקרב אתה רושם את זה בצורה מעצבנת ><
בכללי פרק פחות טוב מהרגיל >: