אולי ריצ'רד התפלג לשתי ריצ'רד וחצה את גילו Xd זה מסתדר איכשהו יחסית לגיל שלו
Printable View
אולי ריצ'רד התפלג לשתי ריצ'רד וחצה את גילו Xd זה מסתדר איכשהו יחסית לגיל שלו
לא הבנת את זה נכון .
אתה תבין הכל אל תדאג D:
בזמן שהייתי בבאן קראתי את כול הפרקים שפירסמת פה.היו אחלה פרקים מחכה כבר להבא
שלום אני ליאם.
אני קורא הדוק של הסיפור שלך,למרות שלא הגבתי בו אף פעם,לפי מה שזכור לי,אבל לא היה לי מה להגיב,כי הסיפור הזה ממש לא ברור(אני לא אומר את זה בתור משהו רע).
אגב,אני חושב שכשאתה אומר שקרה למת'יו אותו דבר כמו לריצ'רד,אתה לא מתכוון להתפצלות,אלא למשהו אחר שקרה לו,כמו הסיבה שהוא התפצל,שכנראה נגרמה ע''י האיש שפיצל את ריצ'רד,שגם הפך את מת'יו לזקן.
[quote=היומן המיומן;1069285]שלום אני ליאם.
אני קורא הדוק של הסיפור שלך,למרות שלא הגבתי בו אף פעם,לפי מה שזכור לי,אבל לא היה לי מה להגיב,כי הסיפור הזה ממש לא ברור(אני לא אומר את זה בתור משהו רע).
אגב,אני חושב שכשאתה אומר שקרה למת'יו אותו דבר כמו לריצ'רד,אתה לא מתכוון להתפצלות,אלא למשהו אחר שקרה לו,כמו הסיבה שהוא התפצל,שכנראה נגרמה ע''י האיש שפיצל את ריצ'רד,שגם הפך את מת'יו לזקן.[/quote]
מחשבה נבונה ונכונה .
תמשיך לקרוא D:
[size="5"]פרק 14:חברי המשלחת [/size]
לפעמים הדבר שהכי כואב לנו, הוא הדבר שמייצג את האמת , למרות שיש אמיתות שאנחנו לא רוצים לדעת ואם נדע רק ניפגע ואולי לא נוכל לספוג
את הכאב שיכול להזיק לנו בצורה משמעותית.
כאב, רק שלוש אותיות וכל כך הרבה כוח במילה אחת
שקר ,רק שלוש אותיות וכל כך הרבה שקרים במילה אחת
רצח ,רק שלוש אותיות וכל כך הרבה רוע במילה אחת -פשוטה ויחידה שגורמת ליציאה לאור של האמת לאמיתה .
"אנחנו רוצים להציע לך הצעה שלא תוכל לסרב לה " אומר סקוט ומחייך כאשר תוך רגעים ספורים לא היה למת'יו מה להגיד חוץ מלהסכים
מת'יו היה אז בן 22 בלבד.
הייתי חייב לשאול גם משהו ,כדי להרגיע את עצמי
"בני כמה אתם?" אני שואל
ריצ'רד מביט בי ואומר "אני בן 36" בחיוך
ומת'יו שנראה זקן , בגיל אכזרי אומר "אני בן 70".
[b][i][u]אנגליה,שנת 2000 ,ה1 במרץ ,נמל התעופה בלונדון -פלאשבק[/u][/i][/b]
נמל התעופה היה נורא עמוס באותו יום ,הראשון במרץ תאריך שכזה לעולם לא ישכחו ,האנשים שנקלעו להרפתקה שלא ידעו לאן היא מובילה
ההרפתקה שתשנה להם את החיים בכניסה מסכנה אחת לפתח מסתורי .
חברי המשלחת היו ריצ'רד , סקוט ,זואי ,מת'יו ועוד כמה מורים מהאורנברסיטה .
"תלמידים ,אנו נורא שמחים שהחלטתם לצאת למסע הזה" אומר המורה לגיאוגרפיה
"אנו חושבים שהמסע הזה יעשה לכם רק טוב" אומרת המורה להיסטוריה
לפתע צועד אחד המורים ונוגע במשקפיו באיטיות כאשר הוא עונב עניבה מכובדת וחליפה יפיפייה הוא אומר לכולם "בוקר טוב" בחיוך רחב
"בוקר טוב המורה" אומרים לו ארבעת התלמידים
"במסע הזה אתם יכולים לקרוא לי ונקטר"
ונקטר היה המורה שלהם לפיזיקה וביולוגיה קאונטית , הוא היה מורה באוקספורד שלוש שנים ,וכך הוא הגיע למצרים ...
"אז איך אתה מרגיש המורה?" שואלת זואי
"כן ,הרי היית חולה כמה ימים " אומר סקוט ושניהם מחכים לתשובה
"אני מרגיש טוב ,הייתי קצת חולה כנראה התקררתי" אומר ונקטר
"טוב אז מה עכשיו?" שואל ריצ'רד
"עכשיו נחכה" אומר ונקטר
"למי?" שואלת זואי
"לחברה ותיקה שלי" אומר ונקטר ומחייך חיוך רחב כאשר מתקרבת אישה דיי מבוגרת אלינו בטרמינל
"שלום לכולם" אומרת בחיוך רחב לכל המורים ומציגה את עצמה בפנינו
"שלום לך" אומר מת'יו ולוחץ את ידה
"אתה יודע מי זאת?" שואל סקוט את מת'יו
"בטח שאני יודע מי זאת , זאת פיסיקאית ישראלית גאונה מבין הטובות בעולם" אומר מת'יו
"זאת עדה , עדה יונת" אומר ונקטר
עדה מחייכת אלינו בחיוך רחב ושמח
[b][i][u]מצרים,שנת 2000 ,ה2 במרץ ,פירמידות אג'הל -פלאשבק[/u][/i][/b]
חברי המשלחת נחתו במצרים והחלו ללכת כמות הליכה ענקית לעבר הפירמידות שאותן רצו לחקור
"אז הנה הגענו" אומר ונקטר
מולם ראו שני פירמידות ענקיות ,שאומרים שהן הגדולות ביותר במצרים ובמדבר.
"זה מדהים" אמר ריצ'רד
"זה כל כך ענקי!" אומר סקוט
"מעניין מה יש בפנים?" שואל מת'יו
"זה מה שאנחנו הולכים לבדוק" אומרת עדה
חברי המשלחת נכנסים באיטיות לפירמידה כאשר ונקטר הוא המוביל של שביל התהלוכה שמכיל עשרה אנשים בלבד.
ונקטר מתקדם ואז הם שומעים את זה... את הקול האכזרי של מה שעומד לרמוס אותם ..
"זה לא יכול להיות!" אומר ונקטר כאשר רואה את המפלצת
"רוצו!" צועק ונקטר ודוחף את כולם כאשר רץ ריצת ספרינט כאשר רק הוא יודע את הדרך יציאה
"ונקטר חכה לנו!" צועקת עדה כאשר לאף אחד מן חברי המשלחת אין מושג לאן צריך ללכת
ונקטר רץ ויוצא מן הפירמידה ומיד אחריו עדה .
השניים מתנשפים ועדה אומרת "אתה רץ מהר"
ונקטר שואל אותה "ראית איפה כולם?"
"הם לא היו מאחוריי" אומרת
ונקטר ועדה היו הראשונים והאחרונים לצאת מן הפירמידה הזאת ...
עברו כמה שנים והשניים החליטו להקים מחנה ליד הפירמידות ,במקרה שאיי פעם חברי המשלחת ייצאו משם .
ב2010 החליטה עדה שהיא לא רוצה להמשיך לחכות והיא חזרה לישראל אחרי שזכתה בפרס נובל .
[b][i][u]מצרים,שנת 2000 ,ה2 במרץ ,פירמידת אג'הל השמאלית -פלאשבק[/u][/i][/b]
"רוצו!" צועק ונקטר ודוחף את כולם כאשר רץ ריצת ספרינט כאשר רק הוא יודע את הדרך יציאה
"ונקטר חכה לנו!" צועקת עדה כאשר לאף אחד מן חברי המשלחת אין מושג לאן צריך ללכת
"ונקטר!" צועק ריצ'רד מאחור כאשר לא מספיקים להדביק אותו ואת עדה
כולם רצים אחרי ריצ'רד שמוביל אותם לפינה קטנה ונידחת באמצע הפירמידה
"וואו" אומר מת'יו
"מה ואוו עכשיו?" שואל סקוט
"תראו את הקיר הזה!" אומר מת'יו
הם מביטים בקיר ורואים גלופות במצרית עליו , הם מבחינים שהקיר כולו שחור
"זה מדהים!" אומרת זואי
ריצ'רד נוגע בגלופות ולפתע נשאב לתוך הקיר
"ריצ'רד!" צועק סקוט כאשר לא מבין מה קורה שם
סקוט מסתכל בפינה ורואה את המפלצת
"הדבר הזה מגיע!" צועק סקוט
זואי , מת'יו והמורים נכנסים לתוך הפתח במהירות
סקוט נותר לבד מול המפלצת שעומדת מולו
הוא מביט למפלצת בעיניים ואומר "זה לא יכול להיות!" בעיניים מבוהלות
המפלצת מטיחה את סקוט על הקירות של הפירמידה כמה פעמים וסקוט מתעלף וכנראה מת.
[b][i][u]האי סול ,שנת 2000 , ה2 במרץ -פלאשבק [/u][/i][/b]
ריצ'רד מתעורר בתוך שיח קוצני ,הוא לא מבין לאן הגיע ,כאשר מביט למעלה הוא הבחין בעצים גבוהים מאוד ושהשמים היו כחולים יותר מתמיד
החל לרדת גשם , טפטופים קלים .
ריצ'רד שומע רעש שמגיע מן השיחים ולפתע יוצא משם מישהו
ריצ'רד נראה מופתע כאשר מביט באיש שיצא מן השיח
"מי אתה?" שואל אותו
[b]המשך יבוא..[/b]
פרק נחמד,משאיר מתח כמו תמיד.
מחכהלפרק הבא
תודה רבה לך עומר וחג שמח שיהיה לך
אשמח לעוד תגובות !
מתח מתח ועוד מתח!
בוא'נה מעניין מי יהיה האיש שריצ'רד יפגוש בו..
אולי זה ריצ'רד מהעתיד וזה הפתרון של בעיית הריצ'רדים!
אין שום ריצ'רד מהעתיד
התשובה היא פשוטה אבל אף אחד לא רואה את זה!
אני שוב אומר
מה שקרה לריצ'רד על האי , הוא גם הדבר שקרה למת'יו על האי , וכך גם לעוד הרבה אחרים
[QUOTE=ErWiN 其他;1071806]אין שום ריצ'רד מהעתיד
התשובה היא פשוטה אבל אף אחד לא רואה את זה!
אני שוב אומר
מה שקרה לריצ'רד על האי , הוא גם הדבר שקרה למת'יו על האי , וכך גם לעוד הרבה אחרים[/QUOTE]
אז ככה:
ריצ'רד ומת'יו הזדקנו, והגיעו לגיל 70.איכשהו ריצ'ארד התפצל לשניים וכך כל ריצ'רד בן 35 ונהיה צעיר ושני ריצ'ארדים!
עשית את זה מדעי מדי ..
זה צריך להיות פשוט ..
אתה תבין הכל בפרקים הבאים
אולי יש איזשהו משהו על האי הזה שגורם לאנשים להזדקן?
עומר -אני חייב להגיד לך שעלית על משהו ..
פרק נחמד והסוף לא מותח לפי דעתי אני מנחש שריצ'ארד יפגוש את קאי ואז הוא יוביל אותו למקלט
מה זה ביולוגיה קאונטית?
ועוד פעם הופיעה זוכת פרס נובל הזאת שאני לא מכיר
וואלה עליתי על משהו?
ובאמת מה זה הפיזיקה משמה?
[QUOTE=the New World;1072490]פרק נחמד והסוף לא מותח לפי דעתי אני מנחש שריצ'ארד יפגוש את קאי ואז הוא יוביל אותו למקלט
מה זה ביולוגיה קאונטית?
ועוד פעם הופיעה זוכת פרס נובל הזאת שאני לא מכיר[/QUOTE]
זהו תחום שחוקר את התהליכים ברמה המולקולארית והאטומית של התפקוד במערכות שונות בכדור הארץ ובחקר האדמה היבשה.
[size="5"]פרק 15:תופעות לוואי
[/size]
לכל דבר יש תופעות לוואי ,ישנם כדורים שנקראים "ריאוקוטן" כדורים שבדרך כלל לוקחים כדי להימנע מפצעי בגרות ,זמן הממוצע של השימוש בכדורים
הוא כחצי שנה אך השיפור מתחיל להיראות כבר מהשבועות הראשונים .
התהליך הזה הוא קשה , כי יש בו תופעות לוואי ,התופעות הן יובש בשפתיים וכאבי גב חזקים שלא מרפים מהמשתמש.
האם תופעות הלוואי עוברות? -לא.
כחצי שנה עליך לסבול מיובש בשפתיים ,יום יום למרוח קרמים ושפתונים כדי להימנע מאי נעימות בשפתיים .
אך , יש מקרים שאנו לא יודעים על תופעות הלוואי לפני , אנחנו מגלים אותם, ככה סתם ,ככה פתאום.
מה אם הייתי מספר לכם שיש דברים שלא חלמתם עליהם ,שיש להם תופעות לוואי?
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה30 ליוני ,שעת לילה ,המקלט [/u][/i][/b]
הייתי חייב לשאול גם משהו ,כדי להרגיע את עצמי
"בני כמה אתם?" אני שואל
ריצ'רד מביט בי ואומר "אני בן 36" בחיוך
ומת'יו שנראה זקן , בגיל אכזרי אומר "אני בן 70".
"איך הגעת לאיסלה שלנו?" שואל מת'יו
"כמו שאמרתי לך מקודם ברחנו מהפלצת ,והגענו לפתח " אני מסביר .
"ואיפה כל חבריך ?" שואל אותי ריצ'רד
"אני לא יודע, התעוררתי באיזה מין שיח קוצני משונה ואז פגשתי אותך ריצ'רד" אני אומר לו
ריצ'רד מרגיש תחושה של דה ז'ה וו כאשר נזכר מה קרה לו..
[b][i][u]האי סול ,שנת 2000 , ה2 במרץ -פלאשבק [/u][/i][/b]
ריצ'רד מתעורר בתוך שיח קוצני ,הוא לא מבין לאן הגיע ,כאשר מביט למעלה הוא הבחין בעצים גבוהים מאוד ושהשמים היו כחולים יותר מתמיד
החל לרדת גשם , טפטופים קלים .
ריצ'רד שומע רעש שמגיע מן השיחים ולפתע יוצא משם מישהו
ריצ'רד נראה מופתע כאשר מביט באיש שיצא מן השיח
"מי אתה?" שואל אותו
ריצ'רד מסתכל על מי שעומד מולו והוא רואה את עצמו כאשר הם נראים אותו הדבר ,בגדים זהים
ריצ'רד שואל את הכפיל שלו "מה קורה פה?" בסימן שאלה גדול כאשר הכפיל שלו מתקרב אליו ואומר לו
"שאלת אותי מי אני ,אני אתה" אומר לו הוא עצמו
ריצ'רד שואל "אתה אני ?"
והוא עונה לעצמו בחיוב "כן "
ריצ'רד אינו מבין מה קורה אין לו מילים להוציא מפיו
"א א א איך?" שואל אותו כאשר מגמגם טיפה
ריצ'רד השני מחייך ואומר לו "ברוך הבא לאיסלה אלמה" .
[b][i][u]האי סול ,שנת 2000 , ה2 במרץ ,היכן שמת'יו התעורר[/u][/i][/b]
מת'יו מתעורר ומגרד בעיניו ,הוא מרגיש לפתע שיערות ארוכות שבוקעות מן הסנטר שלו
"מה קורה פה?" שואל את עצמו
הוא מביט בידיו ורואה אין ספור קמטים כאשר גופו רזה ומצומק
מת'יו נבהל והוא רץ ,הוא רץ מהר כאשר עובר מלא עצים וכמה עשרות שיחים קוצניים
הוא מועד ומתגלגל במורד גבעה קטנה כאשר גופו נופל על בוץ
מת'יו מנקה את פניו ומבחין שהגיע לנהר
'אני חייב לראות איך אני נראה' חשב לעצמו
מת'יו מסתכל על עצמו ורואה שהוא זקן
"מה?! איך?!" שואל מת'יו בכעס
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה30 ליוני ,שעת לילה ,המקלט [/u][/i][/b]
"אני לא יודע, התעוררתי באיזה מין שיח קוצני משונה ואז פגשתי אותך ריצ'רד" אני אומר לו
ריצ'רד מביט בי בחשדנות .
"אני חושב שהוא דובר אמת" אומר ריצ'רד למת'יו
"מה קרה שאתם כה נרגשים לראות פה בן אדם ?" אני שואל אותם
"אין פה אף אחד חוץ ממי שהגיע איתנו " אומר מת'יו
"יש פה כמה עשרות אנשים בכפר שלכם , כולכם הגעתם ביחד?" אני שואל
"לא , חלק נולדו פה" אומר ריצ'רד
"הם היו פה לפניכם?" אני שואל
"לא ,הם צאצאים שלנו"
ריצ'רד ומת'יו ישבו וסיפרו לי את כל הסיפור שחוו באורנרסיטת אוקספורד עד שהגיעו לכאן ואז נפל לי האסימון
"אתם מכירים את ונקטר?" אני שואל
"ונקטר רקשומאנן?" שואל מת'יו
"כן ! כן !" אני צועק בשמחה
"הוא בסדר?" שואל ריצ'רד
"כמובן ,הוא נמצא מחוץ לפירמידות ומחכה שתצאו" אני אומר להם
"הוא מחכה שם כבר 12 שנים?" שואל אותי מת'יו
"כן" אני אומר להם
"זה מדהים איך המורה שלנו דואג לנו" אומר לי מת'יו
חשבתי לי לרגע, אם מת'יו בן 70 , וונקטר יותר צעיר ממנו ,איך זה שהוא היה מורה שלו ?
ידעתי שאני צריך תשובות ומהר
"המורה שלכם?" אני שואל
"כן" עונה לי ריצ'רד
"בן כמה היית כשהגעת לכאן?" אני מפנה את השאלה למת'יו
"22" אומר לי
"ומה קרה?" אני שואל
"כל האי הזה , הוא מלא ב..." אומר ריצ'רד ונאנח
מת'יו ממשיך אותו ואומר "ברגע שמגיעים לפה ,הכל משתנה ,כל דבר שהיה בעולם בחוץ כבר לא אותו דבר , כאן זה עולם אחר" אומר לי מת'יו
"מה זאת אומרת ,מה יש על האי הזה?" אני שואל
"האי הוא מקור תופעות לוואי לבני אדם" אומר לי ריצ'רד
"מת'יו הזדקן .. " אני אומר
השניים מהנהנים "ומה קרה לך ?" אני שואל את ריצ'רד
"כמו שאמרתי ,תופעות לוואי"...
[b]המשך יבוא...[/b]
נחמד סוף סוף מופיע השם "עולם אחר"
[QUOTE=Yuma Tsukumo;1075223]נחמד סוף סוף מופיע השם "עולם אחר"[/QUOTE]
הוא יופיע עוד הרבה פעמים בסיפור.
דרך אגב
מתגעגעים לליאו ,רפאל קייט ולוק שנעלמו קצת ?
בפרק הבא הם חוזרים D:
[QUOTE=ErWiN 其他;1075236]הוא יופיע עוד הרבה פעמים בסיפור.
דרך אגב
מתגעגעים לליאו ,רפאל קייט ולוק שנעלמו קצת ?
בפרק הבא הם חוזרים D:[/QUOTE]
תודה לאל!
וצדקת-זה יותר פשוט ממה שזה נראה..
אני פשוט רואה תמיד את הצד המסובך שבעניין..
בכל מקרה אני מצפה מאוד לפרקים הבאים-נהיה יותר ויותר מותח..
היה פרק טוב נראה שטעיתי בהשערה שלי
תודה רבה לכולם .
אני שמח שאתם נהנים D:
[b][i][u]פרק 16 :זואי[/u][/i][/b]
לפעמים ישנם מצבים משונים שאנו לא יודעים איך להסתדר איתם , מצבים שאתה לא אוהב , שאתה בטוח שיקרה משהו אחד וישר קורה משהו אחר
לדוגמא משחק כדורגל , שאנו בטוחים בתוך לבנו שקבוצתנו תזכה ,אנחנו מקבלים מהפך ומבחינים שההשערה שלנו ותקוותנו היא תקווה לשווא.
ויש עוד מצבים כאלה ,כמו שאתה פוגש מישהו שכבר היה במקום מסוים הרבה לפניך ,ואתה לא יודע מה להגיד...
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,ליד שפת החוף ,בוקר [/u][/i][/b]
לוק לא הצליח להירדם כל הלילה ,לפעמים היו מצבים שלוק לא מגיע לבית ספר בגלל שהיה עייף מדי ולא הסתפק בשנתו ,יש לו בעיה כזו , שלא ניתן
להסביר אותה במונח רפואי או מדעי , הוא פשוט לא נרדם , לא תמיד , אלא לעיתים תכופות.
"בוקר טוב" אומר ריצ'רד ללוק
לוק מביט בו בחיוך כאשר שוטף את פניו במי הים המלוחים "בוקר טוב".
ריצ'רד מביט בשמיים ומבחין במשהו שלוק לא מבין מה הוא ,והוא מחליט להתעלם .
"קדימה אני רוצה להמשיך להתקדם " אומר ריצ'רד
"אתה מוכן להסביר לי לאן הולכים בבקשה?" שואל לוק כאשר מרים את קולו מעט
"למקום מוגן ובטוח" אומר ריצ'רד ומשיב את הביטוי שלוק כבר שמע כמה וכמה פעמים .
לוק נראה קצת מסוקרן אך הוא גם עצבני
לוק תמיד היה עם מזג חם ,הוא פשוט ידע איך להסתיר את זה.
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המזרחי , בוקר [/u][/i][/b]
קייט ורפאל מתעוררים בקלות ,בהתחלה הם רק מעכלים את זה שהם נמצאים במקום מסוים ,אחרי הפתח שאין להם מושג איפה הם ואיפה לוק ואני ואפילו
ליאו ,שהוא המטרה שבשבילה נכנסו לפתח.
"בוקר טוב" אומר רפאל כאשר מסדר את חפציו ומכניס אותם לתוך תרמיל נוח של זקנים עם בעיות גב
"בוקר נהדר" אומרת קייט ומסדרת את השיער עם קרם לחות של נשים
"יש לך ריח טוב" אומר רפאל ומחייך אל קייט
קייט מחזירה חצי חיוך ואומרת "תודה"
"קייטי ,ילדתי איך לך מה לדאוג נמצא את סבא שלך ,תזכרי שאנחנו פה פחות מ24 שעות ,יש לנו עוד דרך ארוכה עד שנהיה קרובים".
אומר רפאל ומעודד את קייט .
ביינתים ,על אחד העצים הגבוהים יושבת לה בחורה צעירה יחסית , יפת תואר שמביטה ברפאל וקייט שמתהלכים להם ללא נודע.
היא קופצת מהעץ ונוחתת בדיוק מול רפאל וקייט
השניים היו המומים כאשר ראו בחורה במקום הזה
"מי את ?" שואלת קייט ומתחילה לשוחח עם הזרה
זואי היא לא מומחית שפות כמו ריצ'רד ,אבל ב12 השנה האחרונות שהם היו על האי סול ,הוא הצליח ללמד אותה כמה שפות .
"שמי זואי ,מי אתם?" שואלת זואי בחשדנות
קייט מביטה בה וחושבת שניתן לסמוך עליה "שמי קייט"
רפאל כד כידה קטנה ומנומסת ואומר "שמי רפאל סטון" מציג את עצמו בשמו המלא כאשר זואי מצאה חן בעיניו מאוד.
"גילאים.." אומרת זואי
"מה?!" שואלת קייט
"אמרתי גילאים! מה הגילאים שלכם?" שואלת זואי בעצבים ואגרסיביות
רפאל רועד כאשר נזכר בתווי הפנים של אשתו ,ושל סבתא שלי כאשר מביט בזואי הצעירה
"אני גילי הוא 68" אומר רפאל
"אני בת 18" אומרת קייט בעדינות רבה
"את אחת המקומיות פה ?" שואל רפאל
"רגע ,אני אשאל את השאלות שלי קודם" אומר זואי בתוקפנות עדינה ביותר
"אוקיי" אומר רפאל ומוותר לה
"מאיפה אתם?" שואלת זואי
"מישראל" עונה קייט במהירות
"כמה הגעתם הנה ?" שואלת זואי
"הגענו 4 אבל אנחנו 5 " אומר רפאל
"מיהו ה5?" שואלת זואי
"הוא סבא שלי " אומרת קייט
"וחבר טוב שלי" אומר רפאל
"מה שמו ?" שואלת זואי
"ליאו " אומר רפאל
"ליאו ?" שואלת זואי בפליאה
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,ליד שפת החוף בכניסה ליער המערבי ,בוקר [/u][/i][/b]
"אז מה זה המקום המוגן הזה?" שואל לוק את ריצ'רד כאשר שניהם מתהלכים להם בדרך למקלט.
"שמו המקלט" אומר ריצ'רד
"המקלט?" מתפלא לוק
"כן " עונה ריצ'רד
"למה דווקא המקלט?" שואל לוק
"כי זה המקום שמגן עלינו" אומר ריצ'רד
"מגן עליכם ממה ?" שואל לוק
"מגן עלינו מהמפלצת " אומר ריצ'רד
לוק עוצר שנייה ומעכל את מה ששמע , לאחר מכן שואל את ריצ'רד עוד שאלות
"אבל המפלצת בתוך הפירמידה ,איך היא תגיע הנה?" שואל לוק
"בעבר , זה כבר קרה " אומר ריצ'רד
"איך?" שואל לוק
"אינני יודע את פרצת דרכה אך אני יודע מה ההשלכות שהיו לאחר מכן" אומר ריצ'רד
"מה קרה ?" שואל לוק
ריצ'רד נראה מעט מתוסכל ואומר "המפלצת הרגה יותר מעשרים אנשים שלנו " אומר
לוק נראה בהלם מוחלט ומחליט להיות בשקט עד שיגיעו למקלט .
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המזרחי , בוקר [/u][/i][/b]
"מה שמו ?" שואלת זואי
"ליאו " אומר רפאל
"ליאו ?" שואלת זואי בפליאה
"כן ליאו , את מכירה אותו ?" שואלת קייט בתוקפנות קלה
זואי מסתכלת עליה ואומרת לה "לא אינני יודעת מי זה" .
[b]המשך יבוא..[/b]
פרק יפה.
מצפה מאוד לפרק הבא..
תודה רבה לך עמית D:
פרק נחמד ודי משונה
תודה, אני מניח...
[b][i][u]פרק 17:בדידות
[/u][/i][/b]
הבדידות היא תופעה שלא ניתן להסביר , יש תקופות שאנחנו מרגישים דיכאון ,אך לא בכלל שקרה משהו ,אנחנו פשוט בודדים .
אין לתופעה הזאת פתרון , גם אם ננסה את להיות בחברה ,נרגיש שאנחנו צריכים להיות לבד ,כי ככה התופעה בנויה ,זוהי הבדידות.
אך , ישנם מקרים בה הבדידות חודרת לתוכנו ,ובפעמים האלה ,אנחנו צריכים להיזהר , אתם בטח שואלים את עצמכם ממה אנו צריכים להיזהר ?
התשובה היא פשוטה מכפי שהיא נראית .
לכל בן אדם יש שני צדדים ,הצד הנורמלי -שאיתו אנו חיים ומעבירים איתו כמעט כל יום ומה שנקרא כיום "היצר הרע"
שיש לנו תחושה שאנחנו חייבים לפגוע במישהו ,מילולית או פיזית זה לא בהכרח משנה ,זוהי הבדידות .
המקרים הכי קיצוניים שלה מתבטאים אצל בני נוער בעיקר ,שלעיתים לוקחים את זה למקומות קשים ,דיכאון ,סף שבירה ואף התאבדות.
כפי שהוסבר לכם ,יש דברים רעים , יש רצח , יש שנאה ,יש קנאה ,ועכשיו תכירו את המונח החדש -בדידות.
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המזרחי , בוקר [/u][/i][/b]
"מה שמו ?" שואלת זואי לאחר שעלתה בקייט ורפאל תקווה לכך שאולי מצאו את שותפם למסע.
"ליאו " אומר רפאל ומחכה לתשובה
"ליאו ?" שואלת זואי בפליאה כאשר קייט לחוצה ומחכה לשמוע את התשובה.
"כן ליאו , את מכירה אותו ?" שואלת קייט בתוקפנות קלה כאשר לא ניסתה לפגוע בזואי
זואי מסתכלת עליה ואומרת לה "לא אינני יודעת מי זה" במבט חשוד.
"אז מדוע שאלת מה שמו?" שואל ליאו בחשד
"אולי פעם קראו לו ליאו , אנחנו קוראים לו בשם אחר " אומרת זואי ומחייכת
קייט וליאו מחייכים קלות.
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המערבי -המקלט ,צהריים[/u][/i][/b]
לוק וריצ'רד מתקדמים במהרה לכיוון המקלט , כאשר הם מתקדמים לוק מבחין בעמק ענקי
"ואוו" אומר לוק כאשר מתפאל מהיופי של המראה שהוא רואה
"זהו המקלט" אומר ריצ'רד
לוק שואל בחשש "ולכאן המפלצת לא יכולה להגיע ?" שואל לוק
"אני אסביר לך הכל כשיגיע הזמן" אומר ריצ'רד
לוק מסתכל בעמק ומבחין בי , הוא רואה שאני יושב ומדבר עם שני אנשים
ריצ'רד שקלט את מבטו של לוק המופתע ואומר "היי ,זה קאי , אחד החברים שלי שהגיע איתי למסע!" אומר לו לריצ'רד
"כן אני יודע" אומר ריצ'רד
"איך אתה יודע?" שואל לוק
"בוא נרד ואני אסביר לך " אומר ריצ'רד
השניים יורדים לעבר המקלט כאשר בצעדים איטיים אני מבחין בלוק
"לוק?" אני שואל אותו
"קאי !" צועק לי לוק ורץ ושנינו מתחבקים כמו קרובי משפחה שלא התראו הרבה הרבה זמן , למרות שעבר רק יום אחד מאז המקרה של הפיצול.
הסתכלנו אחד על השני ולא האמנו שמצאנו זה את זה ממש במקרה .
ואז ,שמנו לב..
ריצ'רד ישב ליד מת'יו כאשר השניים שותים כוס קפה שהכינו באותו הרגע
"אפשר להצטרף אליכם?" שואל ריצ'רד השני שהגיע מההובלה של לוק למקלט
ריצ'רד קם ואומר "כמובן"
ריצ'רד השני לוחץ את ידו של ריצ'רד והשניים משוחחים
אני , שהקליטה שלי הייתה איטית באותו רגע מבחין בשני הריצ'רדים העומדים מולנו
"יש שניים מהם?!" מתפלא לוק
"עכשיו הבנתי!" אני אומר למת'יו
"מה הבנת ?" שואל לוק
"זו היא תופעת הלוואי שלך !" אני אומר לריצ'רד שלי כאשר זה כבר לא משנה כי הם שניים
"נכון מאוד" אומר שני הריצ'רדים.
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המזרחי , צהריים[/u][/i][/b]
"אולי פעם קראו לו ליאו , אנחנו קוראים לו בשם אחר " אומרת זואי ומחייכת
קייט וליאו מחייכים קלות.
"איך נתתם לו שם והוא יומיים פה ?" שואל רפאל
"יומיים?" שואלת זואי ומרימה את הגבה השמאלית שלה כאות פליאה
"כן ,ליאו נעלם לנו לפני יומיים" אומר רפאל
זואי מזיזה את הראש לימין ולשמאל ואומרת "חוששני שאתם טועים" .
"מה זאת אומרת הוא לא פה יומיים?" שואלת קייט
"ליאו איתנו כבר חודשיים" אומרת זואי
קייט ורפאל עומדים בהלם מוחלט מול זואי ולא יודעים מה להגיד
"את בטוחה?" שואלים אותה שניהם
"כן" אומרת זואי
"איך זה יכול להיות ? לפני שנכנסנו לכאן ,הוא לא היה איתנו יום " אומר רפאל
"יש לזה הסבר הגיוני?" שואלת קייט
"ציפיתי שתשאלי את זה" אומרת זואי
"מדוע ?" שואל רפאל
"כי לאי הזה ,יש סוג של... " אומרת זואי ומפסיקה
"סוג של מה?" שואלת קייט
"סוג של תופעות לוואי משונות" אומרת זואי
"תופעות לוואי?" שואלת קייט
"כן ,כל בן אדם שמגיעה לפה חווה תופעות לוואי הנצמדות לגנים שלו" אומרת זואי
"יש לך דוגמא?" שואל רפאל
"מישהו שאני מכירה יכול לשכפל את עצמו לשניים ברגע שירצה" אומרת זואי
"וואו" אומרת קייט
"זה עוד כלום , יש אחד שהגיע בן 22 ופה הוא הפך להיות בן 60" אומרת זואי
"באמת ?!" שואל רפאל
"כן" אומרת זואי
"ומה התופעת לוואי שאת קיבלת?" שואלת קייט את זואי במבט בוחן
זואי מחייכת ואומרת
"אני?" שואלת זואי ונראית מתחמקת מן השאלה
"כן את " אומר רפאל
"תופעת הלוואי שלי לא תתן לכם מידע" אומרת זואי
"אוקיי.." אומר רפאל ורומז להניח לה
"את יודעת איפה החברים שלנו ואיפה סבא שלי?" שואלת קייט
זואי מהנהנת בחיוב ואומרת "בואו אחרי ,הם במקלט"
"במקלט?" שואל רפאל
"כן המקלט, זה המקום הכי מוגן ובטוח על האי" אומרת זואי והשלושה ממשיכים בדרכם לעבר היער המערבי.
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המערבי -המקלט ,צהריים[/u][/i][/b]
אני ולוק דיברנו אחרי שהוא הגיע , תפסנו לנו איזו פינה רחוקה מכולם ודיברנו
"אתה לא מבין איזו בדידות הרגשתי בהתחלה" אומר לוק
"כן ,גם לי זה קרה" אני אומר
"תקשיב, אם כולם קיבלו תופעות לוואי ,זה אומר שגם אנחנו.." אומר לוק
"כן ,ציפיתי שתגיד את זה" אני אומר לו
"אבל מעניין מה המאפיינים של המקום הזה?" שואל לוק
"אני לא יודע ידידי ,אבל זה עולם אחר" אני אומר לו
[b]המשך יבוא...[/b]
לא הבנתי מה הקטע של "תופעות הלוואי" של כול אחד אבל פרק נחמד
מעניין מה תופעות הלוואי של קאי,לוק,רפאל וקייט..
אתה נראלי מעתיק מנארוטו-לריצ'ארד יש Shadow Clone Jutsu!
בכל מקרה פרק יפה, מצפה להמשך..
קראתי את 2הפרקים האחרונים
2 פרקים טובים מאוד
מענים לדעת מה תופעות הלואי של האחרים
תודה רבה לכם !
בקרוב תדעו הכל ..
[b][i][u]פרק 18 :דפים ריקים
[/u][/i][/b]
מכירים את זה שבלילות רבים ,כאשר אתם מאוהבים או אפילו לא ,אתם חולמים חלום על מישהי , שאיתה אתם מבלים כל הלילה ,בדייט רומנטי , ארוחה
מצוינת במסעדה ולבסוף מגיעה הנשיקה שממנה אתה לא רוצה להתעורר.
אני עוד מעט בן 18 , כשהייתה לי חברה בכיתה י' התרגשתי ,לא ידעתי מה להגיד ,אהבתי אותה ,
אבל חלמתי על בחורה אחרת ונחשו מה קרה כשהתעוררתי?
כבר לא אהבתי את חברה שלי ,חלמתי על אותה בחורה ,וכשהתעוררתי ,הרגשתי כאילו היא כל עולמי .
איך אתם יכולים להסביר את זה? שבחלום אחד כל הרגשות לאדם אחד נעלמות ורגשות לאדם אחר מופיעים כך בין רגע אחד ,בחלום קצרצר בלילה .
הבחורה שחלמתי עליה בלילה , הייתה חברה שלי , והתעוררתי ,וכבר לא אהבתי אותה מצד אחד ,אבל מצד שני ,היא הייתה כל מה שחשבתי עליו ביום
שאחרי.
[u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המערבי -המקלט ,צהריים[/u]
אני ולוק דיברנו אחרי שהוא הגיע , תפסנו לנו איזו פינה רחוקה מכולם ודיברנו
"אתה לא מבין איזו בדידות הרגשתי בהתחלה" אומר לוק
"כן ,גם לי זה קרה" אני אומר
"תקשיב, אם כולם קיבלו תופעות לוואי ,זה אומר שגם אנחנו.." אומר לוק
"כן ,ציפיתי שתגיד את זה" אני אומר לו
"אבל מעניין מה המאפיינים של המקום הזה?" שואל לוק
"אני לא יודע ידידי ,אבל זה עולם אחר" אני אומר לו
"תכ'לס ,עולם אחר אה?" אומר לוק וצוחק
ריצ'רד מגיע וקורא לנו "קדימה בואו איתי" אומר ריצ'רד
"מה לאן הולכים?" שואל לוק
"אני צריך מכם קצת עזרה ,יש ליד המקלט שלנו מפל ולידו נהר גדול ,אנחנו צריכים להביא משם כמה בקבוקי מים" אומר ריצ'רד
"מה ההבדל בין המים ששם לבין המים שבמקלט?" אני שואל
"השאלה שכולם שואלים ,המים ששם ,הם מים טהורים " אומר ריצ'רד
"מים טהורים , כאילו נקיים?" שואל לוק
"לא ,גם למים האלה יש תופעות לוואי ,אבל טובות" אומר ריצ'רד
"אילו תופעות לוואי?" אני שואל
"אל תדאג אתם תדעו" אומר לנו ריצ'רד
ואנו ממשיכים ללכת איתו כאשר עולים בחזרה מהעמק ומתרחקים מעט מהמקלט בצעדים מהירים .
[u]האי סול ,שנת 2012 ,ה1 ליולי ,היער המערבי, צהריים[/u]
"את יודעת איפה החברים שלנו ואיפה סבא שלי?" שואלת קייט
זואי מהנהנת בחיוב ואומרת "בואו אחרי ,הם במקלט"
"במקלט?" שואל רפאל
"כן המקלט, זה המקום הכי מוגן ובטוח על האי"
אומרת זואי והשלושה נכנסים ליער המערבי וקרובים למקלט
"אנחנו קרובים עוד מעט אנחנו מגיעים" אומרת זואי
קייט ורפאל ממשיכים ללכת כאשר הם כבר עייפים
"אז תגידי זואי ,בת כמה את?" שואל רפאל
זואי מחייכת ואומרת לרפאל "אני בת 30"
"וואו את צעירה " אומר רפאל
"באיזה גיל הגעת הנה?" שואלת קייט
זואי מצמקת את פניה ואומרת "18"
"וואי כמוני!" אומרת קייט
"זה לא צירוף מקרים" אומרת זואי
קייט ורפאל לא מבינים מה זאת אומרת
"מה זאת אומרת לא צירוף מקרים? הגענו לכאן בטעות!" אומרת קייט
זואי אומרת "יכול להיות שהגעתם בטעות ,אבל אנחנו , כל מי שחי על האיסלה אלמה ,ידע שתגיעו " אומרת זואי
רפאל שואל "איך ידעתם?" .
זואי מביטה בהם והחליטה לספר להם
"לפני הרבה זמן ,אין לנו מושג מי ,מישהו כתב ספר " אומרת זואי
"ספר , איזה ספר?" שואלת קייט
"הספר הלבן" אומרת זואי
"ומה יש בתוך הספר הזה?" שואל רפאל
"יש שם כל מיני תאריכים ושמות " אומרת זואי
"של מה ?" שואלת קייט
"של אירועים שאמורים לקרות" אומרת זואי
"אז אתם יודעים מה עומד לקרות עכשיו?" שואל רפאל
"לא ממש ,בכל פעם שמישהו חדש מגיע לאיסלה אלמה ,הספר נכתב מחדש ורק האדם שיש לו הרשאה, יכול לפתוח אותו ולקרוא" אומרת זואי
"מה זאת אומרת ?" שואלת קייט
"אצלנו זה היה ריצ'רד ,רק כשהוא היה פותח את הספר , היה ניתן לקרוא בו" אומרת זואי
"וכשמישהו אחר היה פותח אותו?" שואלת קייט
"הדפים היו הופכים לריקים" עונה לה זואי
השלושה עומדים בעמק מעל המקלט ,הם מתחילים לרדת .
"ברוכים הבאים למקלט" אומרת זואי.
הם יורדים לשם באיטיות ומבחינים בזקן שיושב ושותה כוס תה חם ,זה היה מת'יו עם זקנו הארוך.
"שלום לך זואי" אומר מת'יו
"שלום מת'יו מה שלומך?" שואלת זואי
"איפה ריצ'רד?" שואלת עוד שאלה במהירות לפני שהספיק להשיב
"הוא בדיוק הלך עם החדשים" אומר מת'יו
"הבאתי את השתיים האחרים" אומרת זואי
קייט ורפאל היססו ומביטים במת'יו כאל מלך עם עיניים מפוחדות
"שבו בבקשה" אומר מת'יו ומספר להם את הסיפור שסיפר לי ,על האי הזה ועל תופעות הלוואי.
[b]המשך יבוא..[/b]
אחלה פרק נהנתי לקרוא אותו
פרק מעניין מזכיר לי את האי קצת
תודה רבה.
וואלה נכון,"הספר האדום" באמת הופך מדפים לבנים לצבועים
[QUOTE=Yuma Tsukumo;1087738]וואלה נכון,"הספר האדום" באמת הופך מדפים לבנים לצבועים[/QUOTE]
אני יגיד לך את האמת לא חשבתי על האי אפילו כשכתבתי את הפרק...
כנס לאסון הטבע ותקרא את תגובתי.
[quote]מכירים את זה שבלילות רבים ,כאשר אתם מאוהבים או אפילו לא ,אתם חולמים חלום על מישהי , שאיתה אתם מבלים כל הלילה ,בדייט רומנטי , ארוחה
מצוינת במסעדה ולבסוף מגיעה הנשיקה שממנה אתה לא רוצה להתעורר.[/quote]
מאוד מכיר את זה..
היה לי חלום שאני בדייטים עם [b]שתי[/b] בחורות!ושתיהן חתיכות לאללה!וכשהגיעה הנשיקה-פוף,מתעורר.
תקולל מרפי!
בכל מקרה פרק יפה, מצפה עדיין לדעת מה תופעות הלוואי של השאר..