שרשור לי ולאופק-פרסי ג'קסון

''ואוו..'' מלמלתי, ''טוב, כל חצוי יתקבל בברכה כאן נכון?'' אשאל את דיונונוס בתקווה, ''אומ...כן, כמובן'' הוא מלמל, ''לעת עתה הוא ישוקם בביתן הרמס'' הוא מלמל, ''טוב, דרך צלחה קווין, נתראה מחר, לי יש יום חופשי היום ואני בהחלט מתכוונת לנצל אותו'' אומר לקווין בחיוך, אשנה צורה לפיה ואחזור לשדה הנרקיסים וארדם על הפרח הקודם.
אבל לפני זה אומר לאופק לטפל בקווין

"קווין אחריי אמרתי ויצאתי מהמרפאה בריצה קווין התקשה להשיג אותי תוך שניות הגעתי למערה של רייצ'ל הצצתי פנימה הכל היה שבור והרוס לא היה זכר לרייצ'ל "לא!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי התחלתי להתקדם לעבר הביתן של טל דמעות זלגו על פניי "מה קרה?" שאל אותי קווין "עוף מכאן נורדי" אמרתי ודחפתי אותה הוא עף עד הגבול ראיתי את טל יושבת בין הנרקיסים "נגמר היום החופשי יהיה אחד כזה בקרוב אמרתי והחזקתי בידה עצמתי את עייני הופענו ביוון טל השתנתה לצורה האנושית שלה והתחילה לשאול אותי שאלות

[QUOTE=Percy Jackson;1287459]"קווין אחריי אמרתי ויצאתי מהמרפאה בריצה קווין התקשה להשיג אותי תוך שניות הגעתי למערה של רייצ'ל הצצתי פנימה הכל היה שבור והרוס לא היה זכר לרייצ'ל "לא!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי התחלתי להתקדם לעבר הביתן של טל דמעות זלגו על פניי "מה קרה?" שאל אותי קווין "עוף מכאן נורדי" אמרתי ודחפתי אותה הוא עף עד הגבול ראיתי את טל יושבת בין הנרקיסים "נגמר היום החופשי יהיה אחד כזה בקרוב אמרתי והחזקתי בידה עצמתי את עייני הופענו ביוון טל השתנתה לצורה האנושית שלה והתחילה לשאול אותי שאלות[/QUOTE]

"עזבתי אותם בשקט. שיסתדרו לבד עם הצרות שלהם,יש לי מספיק משלי. הלכתי לבניין המרכזי.חיפשתי את כירון,ולבסוף מצאתי אותו במגרש הקשתים,מעביר שיעור.חיכיתי שהשיעור ייסתיים,ואז נגישתי אליו."כירון,אני צריך לעזוב.יש לי משימה חשובה מאוד,שאני אל יכול לספר לך אותה.קיבלתי אותה מהאלים עצמם." אמרתי בטון רציני. הוא נראה רציני."תרצה מלווים?" הוא שאל."אם הם ירצו. אלב החצויים שיבואו יצטרכו להיות חזקים מאוד. המשימה שלי קשורה איכשהו למניעת נבואה...ונבואה גדולה. נבואת הראגנארוק." אמרתי בטון אפל.כירון החוויר."לא.זה אל יכול להיות." הוא אמר בפחד.

''למה אתה כל כך חיוור?'' שאלתי, אופק סיפר לי מה קרה והתחלתי להחוויר גם, ''בוא'' מלמלתי, הלכנו לכירון, קווין, החצוי הנורדי בדיוק דיבר איתו, לא הספקתי לומר מילה לכירון מפני שישר אמר ''טל, את ואופק מצוותים לקווין למסע חיפושים'', ''מה.?!'' אמרתי בהזדעקות, הבטתי בקווין המומה, הוא החזיר לי מבט קפוא וחסר רגשות, ''קדימה, שמעת אותי'' אמר כירון, ''אופקק?'' שאלתי את אופק לדעתו

"אני לא הולך כירון יש לי דברים חשובים יותר מלעזור לנורדי" אמרתי לו בקור "כמו מה? לירות חיצים על ביתן ארס" הוא צעק "מגיע לו הוא עצבן אותי" עניתי כתשובה "וביתן ארטמיס?" שאל "זה היה טעות בכיוון רציתי על הביתן של דיוניסוס פשוט היה הרבה [b]רוח[/b]" אמרתי משבי רוח הופיעו עם מילתי האחרונה "והביתן המרכזי?" שאל "לא הצלחתי להתרכז הגיע לאוזניי הרבה [b]רעש[/b]" אמרתי מוסיקה חזקה הגיעה מביתן אפולו "רוח!" צעקתי כירון וקווין עפו מהמקום "אופק אתה בטוח שזה מה שצריך לעשות?" שאלה טל "לכי איתו את קחי גם את סיידי אני צריך למצוא את החברה שלי" אמרתי לה והלכתי

[QUOTE=Percy Jackson;1287511]"אני לא הולך כירון יש לי דברים חשובים יותר מלעזור לנורדי" אמרתי לו בקור "כמו מה? לירות חיצים על ביתן ארס" הוא צעק "מגיע לו הוא עצבן אותי" עניתי כתשובה "וביתן ארטמיס?" שאל "זה היה טעות בכיוון רציתי על הביתן של דיוניסוס פשוט היה הרבה [b]רוח[/b]" אמרתי משבי רוח הופיעו עם מילתי האחרונה "והביתן המרכזי?" שאל "לא הצלחתי להתרכז הגיע לאוזניי הרבה [b]רעש[/b]" אמרתי מוסיקה חזקה הגיעה מביתן אפולו "רוח!" צעקתי כירון וקווין עפו מהמקום "אופק אתה בטוח שזה מה שצריך לעשות?" שאלה טל "לכי איתו את קחי גם את סיידי אני צריך למצוא את החברה שלי" אמרתי לה והלכתי[/QUOTE]

המעצבן הזה הלך."אם עוד פעם אחת הוא יעשה לי את זה...הואל-וולפרס הזה." סיננתי לעצמי."אוקיי,אני מבין שאופק אל יצטרף." אמרתי."אוקיי,אני יכול להסתדר גם בלי שותפים." אמרתי,והוצאתי שוב את הקוביה ההונגרית שלי."אתה הולך להילחם עם קוביה הונגרית?" שאלה טל,וכמעט התפוצצה מצחוק."לא.הקוביה הזאת היא מרכז רב עוצמה. היא מכילה 6 נשקים-1 לכל צבע. שלושה מהם הם שכפולים של נשקי אלים." אמרתי,וזרקתי את הקוביה באוויר. היא נחתה על הצבע האדום,והתחילה לזהור.ברגע שנגמר הזוהר,הופיעה בידי פטיש קרב (מקבת) גדול. "אני מזהה את הפטיש הזה מהסיפורים העתיקים.." אמר כירון בתימהון."נכון מאוד.זו היא. נשקו של ת'ור,אל הרעם. מחסלת הענקים. מיולניר." אמרתי בחיוך קל."עכשיו,בקשר למסע. אני אצא לבד. אני יכול להגיע למחנה הנורדי ולהביא איתי שותף." אמרתי בטון רציני."לא! אני רוצה לבוא." אמרה טל.

''בסדר'' הוא אמר לי בקול קפוא וחסר הבאה, יצאנו משטח המחנה, שאלתי את קווין גם כה בקול קפוה וחסר רגש ''קווין, למה מסע החיפושים הזה? מה מטרתו?'' הרגשתי סקרנות מהוסה גואה בי 'יש לו חתיכת קובייה הונגרית...' אחשוב לעצמי תוך כדי שאחכה לתשובתו

הלכתי בזעם לעבר הביניין המרכזי דיוניסוס ישב שם "איפה הנורדי?" שאלתי אותו "הוא יצא" אמר דיוניסוס עדיין בעסוקיו זימנתי רוח שתישא אותי מעל טל והנורדי ניסיתי לתקשר אם ארטמיס במחשבותיי "אופק" אמר לי קול שזיהיתי "האדס מי אימי?" שאלתי אותו "אימך היא..." הוא אמר "אפרודיטה" סיים קולו נדם "כמה צפוי" אמרתי עפתי מעל טל וקווין משכתי את טל אליי לספר לה את החדשות קווין הביט למעלה "טל האדס אמר לי מי אימי הנוספת" אמרתי "מי?" שאלה "אפורודיטה ורק שתדעי אני יעקוב אחרייך יש לי כיוון ברור אחרי מי לעקוב בשביל למצוא את רייצ'ל" אמרתי ונקשתי באצבועתיי טל הופיעה ליד קווין

[QUOTE=Percy Jackson;1287523]הלכתי בזעם לעבר הביניין המרכזי דיוניסוס ישב שם "איפה הנורדי?" שאלתי אותו "הוא יצא" אמר דיוניסוס עדיין בעסוקיו זימנתי רוח שתישא אותי מעל טל והנורדי ניסיתי לתקשר אם ארטמיס במחשבותיי "אופק" אמר לי קול שזיהיתי "האדס מי אימי?" שאלתי אותו "אימך היא..." הוא אמר "אפרודיטה" סיים קולו נדם "כמה צפוי" אמרתי עפתי מעל טל וקווין משכתי את טל אליי לספר לה את החדשות קווין הביט למעלה "טל האדס אמר לי מי אימי הנוספת" אמרתי "מי?" שאלה "אפורודיטה ורק שתדעי אני יעקוב אחרייך יש לי כיוון ברור אחרי מי לעקוב בשביל למצוא את רייצ'ל" אמרתי ונקשתי באצבועתיי טל הופיעה ליד קווין[/QUOTE]

אופק הלך."אוקיי,מעולה. הוא הלך,צריך שכמה פחות אנשים ידעו את המשימה שלנו." אמרתי בטון רציני."רגע,מה אנחנו עושים בכלל?" היא שאלה בתימהון."אוקיי,אני אספר לך את המשימה. את מכירה קצת את המיתולוגיה הנורדית?" שאלתי.היא הנידה בראשה לשלילה."אוקיי.במיתולוגיה הנורדית יש נבואה שניבאו הנורניות. נבואת סוף העולם-הראגנארוק." אמרתי,והתחלתי לספר לה על הראגנארוק.אחרי שסיימתי לספר,היא שאלה:"אוקיי,אבל מה זה קשור אלינו?" בחשש קל."הראגאנרוק מתקרב. משימתנו היא לעצור את הראגאנרוק." אמרתי בחיוך."נשמע קצת בלתי אפשרי..." אמר אופק,שהופיע פתאום."מעולה,הוא גם שמע הכול.." אמרתי לעצמי באנחה.

''מה חשבת?'' שאל אופק בתימהון ציני, ''חה חה..'' מלמל קווין.
ידעתי שזאת הזדמנות מושלמת לשאול את אופק את השאלה אשר הטרידה אותי מאז הגיע קווין למחנה, ''אופק?'' שאלתי אותו בחשש, הוא הביט עליי, באותו מבט כמו שהיה מביט עליי לפני שהכל התחיל להסבך, ''כע?'' הוא שאל, ''בנוגע לנבואה, מהמחנה, אז אתה יודע מי...זה קווין? כי...אני לא בטוחה כי אוכל לעשות זאת עם זה הוא...'', קווין לא הבין על מה דיברתי, וזה לא גרם לו להיות מרוצה יותר.

"אני מקווה שזה לא הוא אני לא אוכל לסבול אותו במסע אני עדיין מעדיף את פרסי" אמרתי בחשיקת שיניים "קווין לא נראה מרוצה הוא זרק את הקוביה ההונגרית באוויר והופיע הנשק של ת'ור פתיש ענק הוא הרים אותו שלפתי את חרבי ושיניתי צורה ליתר דיוק רק הוספתי לי זנב נדנדתי את זנבי מצד לצד ושלפתי את חרבי "אופק קווין לא" צעקה טל היא הבינה שהולך להתחולל כאן קרב חשבתי על יוון על הר האולימפוס המקורי והופעתי שם הלכתי לפנה חשוכה והתחלתי לבכות

[QUOTE=Percy Jackson;1287572]"אני מקווה שזה לא הוא אני לא אוכל לסבול אותו במסע אני עדיין מעדיף את פרסי" אמרתי בחשיקת שיניים "קווין לא נראה מרוצה הוא זרק את הקוביה ההונגרית באוויר והופיע הנשק של ת'ור פתיש ענק הוא הרים אותו שלפתי את חרבי ושיניתי צורה ליתר דיוק רק הוספתי לי זנב נדנדתי את זנבי מצד לצד ושלפתי את חרבי "אופק קווין לא" צעקה טל היא הבינה שהולך להתחולל כאן קרב חשבתי על יוון על הר האולימפוס המקורי והופעתי שם הלכתי לפנה חשוכה והתחלתי לבכות[/QUOTE]

"שיהיה.לא אכפת לי שהוא הלך." אמרתי בטון מנותק מרגש.טל נראתה כועסת,אלב אל אמרה דבר."אוקיי,כנראה שהשמש עומדת לשקוע. כדאי שנקים מחנה." אמרתי בטון ענייני,והפכתי את מיולניר למטה."אומנם המטה הוא לא של אחד האלים,אבל הוא שימושי." אמרתי בחיוך עקום."הארן דל וולט,האבן וויר זלט!" צעקתי בקול,ורונות זוהרות הופיעו מעליי.אז,קרחת היער שהיינו בו התחילה לזרוח באור זהוב. כעבור דקה הזוהר התפוגג,ונגלה לעינינו מחנה עם שני אוהלים שבתוכם היה הרבה מזון וציוד מחנאות,ומחוץ לאוהלים בערה מדורה גדולה.טל נראתה מתפעלת."מרשים." היא אמרה בחיוך.התיישבתי ליד המדורה,ואמרתי:"בתרו בנו של אודין,כדאי שתהיה לי מיומנות מסוימת בכשפים.אחרי הוכל,אבי הוא זה שהמציא אותם."

''אומ...'' השבתי עדיין נרגזת על מה שעשה לאופק, ''אתה יודע... אומ...'' אומר, אקום בכדי לספר לו על הנבואה, אך לפתע שדה נרקיסים נקלט בעייני, וכממובן-לא עמדתי בפיתו י ומלמלתי, ''אחזור בקרוב'' ורצתי ליער בתקווה שאל יעקוב אחריי קווין, שיניתי צורתי לפיה והתחלתי לעוף בין הפרחים באושר, 'אין כמו בבית!'' מלמלתי לעצמי, לפתע, שמעתי רחש, קווין עמד מאחוריי, הוא הביט לצדדים ולא ידע לאן הלכתי, 'אומ..כדאי לי לנצל את זה..'' מלמלתיף ''שלום לך!'' צעקתי אל עבר קווין, הוא הביט בי בתמיהה, כמובן שהוא לא ידע שזאת אני, רציתי לראות איך יגיב למראה פיה מולו-
[IMG]http://www.flower-fairies-pictures.co.uk/_images/flowerfairies/twg/Narcissus-t.jpg[/IMG]

שמעתי צעדים מישהי נכנס שמתי יד על פי כדי להשתיק את קולות הבכי הנערה נראתה כבת 14 בערך עם שיער כסוף שגלש לה עד הגב התחתון ועיניים חומות נתקפתי בהלה זיהיתי היטב את הילדה הזאת היא הייתה אחת מבניי ובנותיי נשמי עמוק מחיתי את דמעותיי והתכוננתי לפגישה המחודשת עם ביתי ״נועם?״ שאלתי עייניה נפערו ״אבא?״ שאלה בפחד כן ביתי הגיעי למצר לונג איילנד ותיכנסי למחנה החצויים את תיפגשי אותי שם״ אמרתי בניסיון לא להטבלט נועם יצאה מהחדר בריצה חשבתי על טל והופעתי לידה היא הייתה בצורת הפיה שלה קווין עמד מולה ונראה המום משכתי בידה של טל למקום מרוחק מעייני קווין ואמרתי לטל ״בואי איתי למחנה החצויים אני רוצה להכיר לך מישהי״ אמרתי וחשבתי על מחנה החצויים והופעתי בביתן הרה נשכבתי על אחת המיטות ועצמתי את עייני*

[QUOTE=Percy Jackson;1287591]שמעתי צעדים מישהי נכנס שמתי יד על פי כדי להשתיק את קולות הבכי הנערה נראתה כבת 14 בערך עם שיער כסוף שגלש לה עד הגב התחתון ועיניים חומות נתקפתי בהלה זיהיתי היטב את הילדה הזאת היא הייתה אחת מבניי ובנותיי נשמי עמוק מחיתי את דמעותיי והתכוננתי לפגישה המחודשת עם ביתי ״נועם?״ שאלתי עייניה נפערו ״אבא?״ שאלה בפחד כן ביתי הגיעי למצר לונג איילנד ותיכנסי למחנה החצויים את תיפגשי אותי שם״ אמרתי בניסיון לא להטבלט נועם יצאה מהחדר בריצה חשבתי על טל והופעתי לידה היא הייתה בצורת הפיה שלה קווין עמד מולה ונראה המום משכתי בידה של טל למקום מרוחק מעייני קווין ואמרתי לטל ״בואי איתי למחנה החצויים אני רוצה להכיר לך מישהי״ אמרתי וחשבתי על מחנה החצויים והופעתי בביתן הרה נשכבתי על אחת המיטות ועצמתי את עייני*[/QUOTE]

"יוונים מפגרים." אמרתי לאחר שטל הלכה.חזרתי אל המחנה שלנו ופניתי להטלת עוד לחש.נשבר לי מהיוונים האלה.הרמתי את המטה שלי."האר אודין,ווג ואן מיינם סאהון אולימפוס.הילף מאר, האלטאן סייה וואג, וואר סטקן,סייה די סטנדורט, אונד וויט וג פון מיר." סוף סוף השלמתי את הלחש."עכשיו היוונים האלה בחיים אל יוכלו למצאו אותי.הלחש שהטלתי ימנע מכל חצוי או אל יווני להתקרב אליי,והם לא יוכלו לראות אותי בכלל." אמרתי בסיפוק. פניתי ללבות את האש,שנכבתה לפני שנייה."בראנד." לחשתי,וכדור להבה קטן הופעי בידי. השלכתי אותו על המדורה,והיא נדלקה מיד.

''או או...'' מלמלתי,'' מה קרה טל?'' שאל אותי אופק בדאגה, טוב...אני לא לגמרי חצוייה אתה יודע, אני רוח טבע, וברגע שמטילים לחש הרחקה על חצויים יוונים...זה לא נגמר בטוב'', ''על מה את מדברת?!'' שאל אופק, ''זה קווין, הוא הטיל לחש, מכיוון שאני רוח טבע אני יכולה לאתר אותו, בוא נסכם- עד שהוא יסיר את הכישוף-יהיה לי כאב ראש ענקי- הקאות, בחילות ולאחר זמן ממושך גם אמות'' אומר בנימה שמחה-ממורמרת, ''וואוו'' מלמל אופק. ''שזה לא יטריד אותך'' מלמלתי, ''את מי רצית להכיר לי?'' שאלתי

"רציתי להכיר לך את ביתי וגם אם תמותי אני עדיין יכול להחזיר אותך לחיים אני עשיתי זאת כבר לא?" שאלתי "כן עשית את זה ממתי יש לך בת?" שאלה בפליאה "טל את יודעת אני עתיק" אמרתי "וגם אם הוא שם לחש הרחקה אני גם רומאי ומצרי לא רק יווני" אמרתי לטל "ברגע שהוא הגיע רייצ'ל נחטפה אני צריך ללכת למחנה הנורדי" אמרתי לטל נכנסנו למחנה "כמה חוקים לפניי שאת פוגשת אותה את לא מזכירה את השם שלי עד שהיא מזהה אותי וגם היא לא יודעת את שמו שתיים את יכולה לספר לה שאת אלה אבל לא לספר לה שאני בן חמשת ואולי ששת האלים" סיכמתי והלכנו לעבר הביניין המרכזי

[QUOTE=Percy Jackson;1287888]"רציתי להכיר לך את ביתי וגם אם תמותי אני עדיין יכול להחזיר אותך לחיים אני עשיתי זאת כבר לא?" שאלתי "כן עשית את זה ממתי יש לך בת?" שאלה בפליאה "טל את יודעת אני עתיק" אמרתי "וגם אם הוא שם לחש הרחקה אני גם רומאי ומצרי לא רק יווני" אמרתי לטל "ברגע שהוא הגיע רייצ'ל נחטפה אני צריך ללכת למחנה הנורדי" אמרתי לטל נכנסנו למחנה "כמה חוקים לפניי שאת פוגשת אותה את לא מזכירה את השם שלי עד שהיא מזהה אותי וגם היא לא יודעת את שמו שתיים את יכולה לספר לה שאת אלה אבל לא לספר לה שאני בן חמשת ואולי ששת האלים" סיכמתי והלכנו לעבר הביניין המרכזי[/QUOTE]

"עדיף שאני ארחיק ממני כל חצוי או אל אפשרי. הבנים של האצ'ימן מעצבנים אותי נורא..." אמרתי לעצמי. פניתי אל המהט שלי שוב ושיניתי את הלחש כך שאף אל או חצוי לא יכול להתקרב אליי."זהו.עכשיו אני כיול להמשיך במסע שלי,שקט.הגיע הזמן להוציא את המתנה של אבי.

ניגשתי את התיק שלי,והוצאתי ממנו קופסה שחורה בוהקת."לקווין." היה כתוב בפתק שבפנים."אני חושב שתמצא מתנה זו שימושית מאוד. אביך." וכאן הסתיים הפתק.שלפתי בזהירות את מה שהיה בפנים. זה היה קמע מצרי,ולא הבנתי המ הוא עושה אצל אל נורדי. חבשתי אותו,והרגשתי תחושה מוזרה.כאילו משהו נכנס לי לגוף.כעבור דקה נשמע קול בראשי.'[B]שלום לך קווין. אל תפחד. אני פחות או ירות במתנה מאביך.'[/B] אמר הקול.'מה?מי זה?' חשבתי בבהלה. מאז הפעם האחרונה שלוקי נכניס לי לראש, אל אהבתי את זה במיוחד.[B]'אני הוא רע. אל השמש המצרי ומלך האלים'[/B] אמר הוקל.

נכנסתי בעקבות אופק אל הבניין המרכזי, עמדה שם נערה, ''שלום'' אמרתי, ''אומ..שלום, מי את ?'' היא השיבה בנימוס, ''לי קוראים טל, אני חצוייה-אלה, נעים להכיר אותך____'' השבתי, ''או כה, לי קוראים נועם' היא השיבה ביישנות, לנועם היה שער ארוך כסוף, היא נראתה כבת 14, ''היי, אתה נראה לי מוכר..'' היא מלמלה אל אופק בתמהון, אופק החל להסמיק, ''נעים מאוד נועם אני אופק'' הוא מלמל, ''אופק.....'' היא גלגלה את השם על לשונה, ''אבא?!'' היא הזדעקה לפתע

חייכתי אלייה היא רצה אליי וחיבקה אותי"חונקת.. קשה... לנשום" אמרתי, נועם ניתקה ממני "סליחה עצמתי את עייני "טל תעשי לה סיור רייצ'ל חזרה" אמרתי ורצתי לעבר הערה של רייצ'ל "נכנסתי פנימה הכל היה מסודר ונקי כאילו שום דבר לא זז מהמקום "רייצ'ל איפה היית?" שאלתי רייצ'ל הביטה בי דמעות עלו בעייניה " אופק אני גיליתי משהו שלא ישמח אותך" אמרה היא ניסתה להגות את המילים אך לא הצליחה היא הנידה בראשה ונשכבה עליי...

[QUOTE=Percy Jackson;1288221]חייכתי אלייה היא רצה אליי וחיבקה אותי"חונקת.. קשה... לנשום" אמרתי, נועם ניתקה ממני "סליחה עצמתי את עייני "טל תעשי לה סיור רייצ'ל חזרה" אמרתי ורצתי לעבר הערה של רייצ'ל "נכנסתי פנימה הכל היה מסודר ונקי כאילו שום דבר לא זז מהמקום "רייצ'ל איפה היית?" שאלתי רייצ'ל הביטה בי דמעות עלו בעייניה " אופק אני גיליתי משהו שלא ישמח אותך" אמרה היא ניסתה להגות את המילים אך לא הצליחה היא הנידה בראשה ונשכבה עליי...[/QUOTE]

'אממ...אתה מודע לעובדה שאני נורדי,נכון?' שאלתי את רע.[B]'נכון.אבל אתה חזק ביותר. בזכותך זה שאתה חזק,אני יכול לשכן חצי מישותי בתוכך.'[/B] אמר רע,ומהטון שלו שמעתי שהוא מחייך."אוקיי,זה די מגניב.להסתובב עם אל בתוך בראש. זה אמור להפוך אותי לחזק מאוד,נכון?" שאלתי את רע בהתרגשות.'[B]נכון מאוד. עכשיו,הסרתי את הלחש המגוחך הזה שהטלת.'[/B] אמר רע.[B]'יש לנו עבודה לעשות.אלב קודם,צריך לקרוא לטל לאופק,שותפייך.'[/B]

''אוקיי, תודה על הסיור טל'' הודתה לי נועם, ''אין בעד מה'' השבתי, ''טל! מה קורה פה?!w' צעקה נעום כאשר גילינו שרגליי מתחילות להעלם, ואחר כך מוותניי, ובטניי, וכך העלה, ''אנ'לא יודעת!'' זעקתי בפחד, נועלם החזיקה בידי בתקווה שזה יעזור, אך גם ראשי נעלם, לפתע אני, ונועם מצאנו אחת אאת השנייה עך יד החצוי הנורדי, קווין ועל יד אופק ''מה קורה פה?!'' שאלתי

"אני הייתי באמצע איך אתה מעז להפריע לי" צעקתי עליו ואז הבחנתי בקמע שתלוי על צוורו אני עצמי נתתי את זה לדודי הרחוק בכדי שיוכל לשים שם חלק מנשמתו תלשתי את התיליון מצוורו של קווין "תחזיר את זה!" הוא צעק עליי והביט בי בעצבנות "מאיפה יש לך את זה נורדי למה שרע עצמו שדודי הרחוק ייתן לך את זה?" שאלתי אותו "אופק רע הוא דוד שלך?" שאלה אותי טל "אני אמרתי לך טל המורשת שלי מסובחת ועוד לו סיימתי לחקור אותה לעומק" אמרתי לטל תליתי את התליון על צווארי 'היי דוד' חשבתי "אופק נעים לפגוש אותך שוב" אמר לי קולו של רע קווין שיחק עם הקובייה ההונגרית שלו "חכה שנייה" אמרתי לדודי במחשובתיי הורדתי את תליון והצמדתי אותו אל ליבו של קווין אני יודע מה הוא ראה הוא ראה אותי מכין את תיליון זה ומושיט אותו לרע הוא ראה אותי עם התליון במסעותיי וראה את אביו גונב את התליון ממני תליתי את התליון שוב על צווארי

[QUOTE=Percy Jackson;1288386]"אני הייתי באמצע איך אתה מעז להפריע לי" צעקתי עליו ואז הבחנתי בקמע שתלוי על צוורו אני עצמי נתתי את זה לדודי הרחוק בכדי שיוכל לשים שם חלק מנשמתו תלשתי את התיליון מצוורו של קווין "תחזיר את זה!" הוא צעק עליי והביט בי בעצבנות "מאיפה יש לך את זה נורדי למה שרע עצמו שדודי הרחוק ייתן לך את זה?" שאלתי אותו "אופק רע הוא דוד שלך?" שאלה אותי טל "אני אמרתי לך טל המורשת שלי מסובחת ועוד לו סיימתי לחקור אותה לעומק" אמרתי לטל תליתי את התליון על צווארי 'היי דוד' חשבתי "אופק נעים לפגוש אותך שוב" אמר לי קולו של רע קווין שיחק עם הקובייה ההונגרית שלו "חכה שנייה" אמרתי לדודי במחשובתיי הורדתי את תליון והצמדתי אותו אל ליבו של קווין אני יודע מה הוא ראה הוא ראה אותי מכין את תיליון זה ומושיט אותו לרע הוא ראה אותי עם התליון במסעותיי וראה את אביו גונב את התליון ממני תליתי את התליון שוב על צווארי[/QUOTE]

"זה לא התליון הזה,גאון." אמרתי בקרירות."תסתכל עליו טוב." אמרתי בטון משועשע.הוא הסתכל עליו."התליון הזה נושא גם את סמלו של אבי,אודין,מלך האלים הנורדי.וגם את סמלו של רע. הוא יחיד במינו,ונוצר על ידי אבי.הוא מכיל חלק מרע וגם חלק מאודין." אמרתי בקור."חשבתי שאביך בן תמותה." אמר אוקפ בתימהון."אבי הוא אל. אחד האלים החזקים ביותר,שאין לי זמן או כוח להתעסק בשטויות של חצויים. דיברתי איתו בחיי רק כשלוש פעמים.בפעם האחרונה,לפני שקיבלתי את המשימה,הוא נתן לי את התליון הזה. ידעתי שהוא מכיל את כוחו,אלב אל ידעתי שהוא מכיל גם חלק מרע." אמרתי בקור רוח. הוא הושיט לי בחזרה את התליון."תודה. עכשיו,אם אל אכפת לכם,יש לי כמה מימדים להציל." אמרתי בקור,ובכוח המחשבה פתחתי שער."אם אתם רוצים להצטרף אל המשימה שלי, כדאי שתעברו אחרי בשער." אמרתי,ועברתי. שניהם עקבו אחרי,סקרנים."ברוכים הבאים לאלפהיים." אמרתי בחיוך. הבטתי מסביב. אלפהיים נראה בדיוק כמו תמיד-יער ירוק עד מלא פטריות ועצים עתיקים. הוא פרח בפריחה נפלאה,ונראה יער מהאגדות."המקום הזה ממש יפה." אמרה טל בפליאה.

''דבר ראשון, אתם חייבים להבטיח שלא לריב!'' אמרתי לקווין ולאופק, ''קודם שיתנצל!'' אמר קווין בכעס, ''בחיים לא!'' השיב אופק, ''טוב אז להתראות'' אמרתי והתחלתי ללכת, ''בסדר בסדר!'' מלמל קווין, ''אני מצטערץ....'' הוא מלמלף, ''חזק יותר'' אמר אופק בחיוך שטני, ''אני מצטערת בסדר?!'' הוא צעק, ''בסדר'' השיב אופק כאשר חיוך שטני על פניו, ''יופי'' השבתי להם, והתקדמתי יחד איתם אל תוך המקום, ''אני כבר חוזרת'' אמרתי, הלכתי למקום בוא הם לא ראו אותי והשתנתי לפיה, החלטתי לראות איך אופק וקווין יסתדרו בלעדיי, עפתי מעליהם, בתקווה שקווין לא יראה אותי-מפני שאינו יודע מי אני, ושאופק לא יראה אותי-כי הוא יאשים אותי שריגלתי אחריהם

חטפתי את התליון מקווין ורצתי העברתי יד מעל התיליון הסמל של אודין נעלם סמלי הופיע חרבי המשלושת 'אי אפשר לעבוד עליי במשחקים אודין חבשתי את התליון על צווארי ועצרתי קווין עצר מאחוריי מתנשף "תן לי את התליון שלי" הוא אמר לי "אתה מתכוון לתליון [b]שלי[/b]" אמרתי לו והראתי לו את התיליון קווין נדהם לי ולאביך יש ירבות ותיקה אז תיזהר ממני אמרתי ועפתי למלעה לחפש את טל ראיתי אותה מולי בצורת הפיה "היי טל אני צריך להגיד לך שוב פעם שאני רואה הכל?" שאלתי אותה

[QUOTE=Percy Jackson;1288477]חטפתי את התליון מקווין ורצתי העברתי יד מעל התיליון הסמל של אודין נעלם סמלי הופיע חרבי המשלושת 'אי אפשר לעבוד עליי במשחקים אודין חבשתי את התליון על צווארי ועצרתי קווין עצר מאחוריי מתנשף "תן לי את התליון שלי" הוא אמר לי "אתה מתכוון לתליון [b]שלי[/b]" אמרתי לו והראתי לו את התיליון קווין נדהם לי ולאביך יש ירבות ותיקה אז תיזהר ממני אמרתי ועפתי למלעה לחפש את טל ראיתי אותה מולי בצורת הפיה "היי טל אני צריך להגיד לך שוב פעם שאני רואה הכל?" שאלתי אותה[/QUOTE]

"מטומטם." לחשתי לעצמי.הוצאתי את תליון חנית השמש מכיסי וענדתי אותו. הוא התמזג עם עורי,ונכנס לתוכי. בואותו הרגע,עיניי הפכו זוהרות באור זוהר צבעוני-מסתחרר."זאת עוצמה בלתי רגילה." אמרתי בקול.'צודק בהחלט.' אמר לי קולו של אודין בתוכי.'זה מכיל גם את כוחי שלי,וגם את כוחו של אביך. זה הופך אותך ליצרו עוצמתי בהחלט.' אמר לי קולו של רע."אוקיי,זה הזמן למצוא אותם.' חשבתי לעצמי,והמראתי באוויר.מצאתי אותם,יושבים על איזה עץ.היא בתור פיה,והוא בתור מעצבן."שלום לכם." אמרתי בקול."אתה חושב שאתה כזה טוב,נכון? אז שי לי חדשות בשבילך." אמרתי,וקולי נהפך לפתע לקול אחר.עוצמתי יותר."[I][B]אני הוא אראקאנטוס,ישות היקומים העליונה. הישות העוצמתית ביותר ביקום. פחדו ורעדו."[/B][/I] אמרתי בקולי השונה,והתעלפתי.

כעבור חצי שעה התעוררתי וראיתי את אופק וטל גוהרים מעליי."אתה הפכתי לאחד עם הישות החזקה ביורת בלכ רצף הזמן חלל." אמר אופק,לא מאמין."כנראה בגלל שגם רע וגם אודין היו בתוכי,בערך,הישות מצאה לה גוף מארח וסילקה את אודין ממני." אמרתי בקול מופתע."תשמע,אני מצטער על המ שהיה לנו קודם." אמרתי אל אופק."אני לא רוהצ שום יריבות עם אף אחד. ונכון לעכשיו-אני אצטרך עזרה כדי לשלוט באראקאנטוס.חברים?" אמרתי בחיוך,והושטתי לו יד.

גילגלתי עיינים וחייכתי, ''סוף סוף אתם חברים'' אמרתי 'זה לא יחזיק יותר מדקה' חשבתי לעצמי בעודי מחייכת מאוזן לאוזן.
ואמרתי ''עם כבר חושפים פה סודות..'' אומר ואשתנה לצורת הפיה שלי,אל מול קווין
''שלום שלום'' אומר ואתיישב על שערותיו ש קווין

העפתי את יודו של קווין מידי והלכתי לחפש את נועם מצאתי אותה יושבת על עץ עפתי למעלה והתיישבתי ליידה "היי אבא" היא אמרה באדישות ראיתי את העצב בעייניה "נועם קרה משהו?" שאלתי אותה נועם נשכבה עליי זימנתי ענן שישא אותנו באזור "לא קרה כלום אבא" הא ענתה "מה שלום פז?" שאלתי אותה "היא בסדר?" שאלתי "היא מתה לפניי כמה חודשים מאז אני מנסה למצוא אותך את יודעת מי הסבא רבא שלך נכון?" שאלתי אותה "אני יודעת קורונוס" היא אמרה והביטה בי ואז הוציאה משהו מכיסה זה היה קופסא קטנה "אמא רצתה לתת לך את זה היא נתנה לי לשמור על זה יום לפניי שמתה כאילו ידעה שתמות למחרת" היא אמרה לקחתי את הקופסא מידה נועם עצמה עיינים והלכה לישון שראשה מונח על כתפי

[QUOTE=Percy Jackson;1288731]העפתי את יודו של קווין מידי והלכתי לחפש את נועם מצאתי אותה יושבת על עץ עפתי למעלה והתיישבתי ליידה "היי אבא" היא אמרה באדישות ראיתי את העצב בעייניה "נועם קרה משהו?" שאלתי אותה נועם נשכבה עליי זימנתי ענן שישא אותנו באזור "לא קרה כלום אבא" הא ענתה "מה שלום פז?" שאלתי אותה "היא בסדר?" שאלתי "היא מתה לפניי כמה חודשים מאז אני מנסה למצוא אותך את יודעת מי הסבא רבא שלך נכון?" שאלתי אותה "אני יודעת קורונוס" היא אמרה והביטה בי ואז הוציאה משהו מכיסה זה היה קופסא קטנה "אמא רצתה לתת לך את זה היא נתנה לי לשמור על זה יום לפניי שמתה כאילו ידעה שתמות למחרת" היא אמרה לקחתי את הקופסא מידה נועם עצמה עיינים והלכה לישון שראשה מונח על כתפי[/QUOTE]

"חתיכת חארות.מי צריך אותם בכלל" אמרתי לעצמי בכעס."כל עוד אני צריך לעזור להם עם הצרות שלהם-בסדר,בוא,אבל כשלי שי משהו-הם לא רוצים להיות איתי." אמרתי לעצמי בזמן שצעדתי אל עבר איפה שהשארנו את התיקים.'שיישארו פה. לי שי דברים לעשות. אני צריך לבקר את הדרו." אמרתי לעצמי,והתחלתי ללכת ביער. חוש פנימי וניסיון עבר הדריכו אותי איך ללכת ביער. לבסוף,הגעתי לקרחת יער ענקית,ובמרכז קרחת היער הייתה עיר ענקית-היא הייתה בנויה אבן זהובה-לבנה,וגגותיה היו אדומים כדם ומכוסים רעפים. העיר שכנה ליד נהר גדול שהתפתל בסמוך אליה,וליד הנהר היו כמה שדות."עיר הדמדומים." אמרתי לעצמי בטון חולמני.הלכתי בהליכה איטית אל עבר שער העיר."בנו של הלורד," אמרו לי השומרים בכניסה וקדו קידה.חייכתי ונכנסתי אל הסמטה שהובילה אל כיכר העיר.

הכיכר הראשית של העיר הייתה יפה מאוד-הייתה בה מזרקה ענקית שבשוליה צמח גן טרופי קטן אך מדהים ביופיו. המזרקה הייתה בנויה מאותה אבן זהובה-לבנה. ליד המזרקה ישבו על ספסלי עץ נאים כמה מבני העיר.הם הביטו בי ונדו בראשם לאות כבוד. יצאתי מן הסמטה,ולפתע כל בני העיר עצרו.הם עמדו,וקדו לי קידה.היה לי זמן להתבונן בפניהם הנאים,בעיניים חסרות האישונים בצבעי ירוק-כחול-סגול,שערם האסוף,וגופם החטוב."אני מברך אותך הלורד, בשם בני גזעי-האלדרינים,ובשם כל תושבי העיר." אמר לי אלדרין אחד מחייך שנראה לבוש בהידור רב.

פיהקתי, מסביבי היה דשא שחור, לא, לא דשא שיער!, כל האירועים האחרונים חזרו למוחי והבנתי שנרדמתי על שערותיו של קווין מבלי לשים לב!, היינו בכיכר מדהימה ומסביב עמדו יצורים מוזרים אשר כל הזמן כינו את קווין ''הלורד'', פיהקתי שוב והתחלתי לעוף, עפתי אל מול פרצופו של קווין, הוא נרתע מפני שהפתעתי אותו ''שא-לום קווין'' אמרתי לו במבט אדיש שוכחת כי הוא אינו ייודע מי אני
-________________________
אופק אלה תפגוש אותנו עדיין

פתחתי את הקופסא אור לבן סינוור את עיני הוצאתי את מה שהיה בפנים זה הרגיש כמו מכתב סגרתי את הקופסא האור נרגע פתכתי את המכתב וקראתי אותו דמעות זלגו מעייני שקארתי את השורה האחרונה התחלתי להבין את משמעות הנבואה "החצוי החזק מכולם הוא..." לא הספקתי להשלים את המשפט אפרודיטה הופיעה לפניי "היי אמא" מלמלתי בקול אדיש מחשבותיי נדדו לעבר מקום אחר אחוזה גדולה ולבה עם צריחים שהתנשאו לשמיים "אופק בוא לבייתך בייתך האמיתי" אמרה לי אמא הערתי את נועם ואמרתי לה להחזיק בידי חשבתי על האחוזה והופענו שם "סוף-סוף חזרנו הביתה" אמרתי לנועם ורצנו פנימה

[QUOTE=Percy Jackson;1289230]פתחתי את הקופסא אור לבן סינוור את עיני הוצאתי את מה שהיה בפנים זה הרגיש כמו מכתב סגרתי את הקופסא האור נרגע פתכתי את המכתב וקראתי אותו דמעות זלגו מעייני שקארתי את השורה האחרונה התחלתי להבין את משמעות הנבואה "החצוי החזק מכולם הוא..." לא הספקתי להשלים את המשפט אפרודיטה הופיעה לפניי "היי אמא" מלמלתי בקול אדיש מחשבותיי נדדו לעבר מקום אחר אחוזה גדולה ולבה עם צריחים שהתנשאו לשמיים "אופק בוא לבייתך בייתך האמיתי" אמרה לי אמא הערתי את נועם ואמרתי לה להחזיק בידי חשבתי על האחוזה והופענו שם "סוף-סוף חזרנו הביתה" אמרתי לנועם ורצנו פנימה[/QUOTE]

"הו,שלום טל." אמרתי בטון משועמם.טל נראתה מופתעת,מאוד.."איך זיהית אותי?" היא שאלה בחשדנות."זה קל." אמרתי בחיוך."כשהישות החזקה בכל רצף הזמן חלל שוכנת בראשך,זה נותן לך את הכישרון לזהות אנשים לפי האנרגיה הקסומה שהם פולטים.זה די מגניב." הסברתי לה,מחייך מעט.טל חזרה לצורתה האמיתית."מה זה המקום הזה?" היא שאלה,מסתכלת על העיר בפליאה."העיר הזאת נקראת עיר הדמדומים. היא הוקמה ע"י אבי,אודין,וניתנה לבלדאר.בלדאר נתן אותה לגמדים,לאלפים ולאלדרינים כמתנה על כך שהם תמכו בו במלחמת הענקים." אמרתי בחיוך."מאז הם עדיין מעריצים גדולים של אבי ושל כל בניו." אמרתי בחיוך."זה מקום ממש יפה." היא אמרה בהשתאות."זה אמור להיות ככה.האלדרינים והאלפים הם גזעים שמקודשים לבלדאר,אל היופי. אומנם הגמדים הם לא גזעים שמקושרים לזה,אך גם הם חובבי יצירות אומנות.לכן, העיר הזאת נעשתה במטרה להיות העיר הכי יפה מאז ומעולם." אמרתי בחיוך."הלורד,הקארגאת'י ממתין לך." אמר לי אלף אחד בחיוך קל."מה זה קארגאת'י?" שאלה טל."קארגאת'י זה בשפת הגמדים. המשמעות זה-'עליון',והם מתכוונים למלך הגמדים." אמרתי,והלכתי בעקבות האלף כשטל בעקבותיי.

שיעור-הפיה היא צורתי האמיתית, האדם זה ''תחפושת''
________________________-
הלכתי בעקבות קווין, לא הייתי בטוחה כל כך לאן אותו אלף יוביל אותנו, בכל מקום שעברנו השתחוו ומילות כבוד נזרקו אל עבר קווין, ''סליחה גברתי, האם את.. רוח טבע?'' נשמע לפתע קול מאחוריי, הסתובבתי וראיתי ילד, לא, הוא לא היה ילד, הסתכלתי עליו שוב, הוא היה בגובה של ילד\ בעל אוזניים מעט מחודדות, אך היה לו זקן, הוא לבש מגבעת ירוקה גדולה, 'לפריקון...' חשבתי במוחי, ''כן, למה?'' שאלתי את הלפריקון,

רצתי לעבר הבית הוא נשאר כפי שהיה החלונות השקופים הרהיטים הלבנים והתמונות על הקירות "כמה טוב לחזור"אמרתי ונאנחתי "לחזור הביתה" אמרה נועם דמעות ירדו מעייני עד ששמעתי מישהו קורא לי "היי" אמר קול ותיק קול מוכר נדהמתי למשמע קולו של חברי הותיק שהיה אמור למות והתעלפתי נועם העירה אותי שכבתי על אחת מהמיטות ניסיתי לקום אך הייתי חלש בשביל זה "מה קרה?" שאלתי את נועם

''רוח טבע שככה יהיה לי טוב!'' מלמל הלפריקון, ''בואי איתי בבקשה'' הוא אמר לי, ''אמ..טוב?'' השבתי בחיוך חייכתי אל קווין חיוך מתנצל והלכתי לבדי בעקבות הלפריקון, הוא הוביל אותי לביתן קטן ורערוע, ''הנה קחי'' הוא אמר והגיש לי כוס ובא משקה אדמדם ''מה זה?'' שאלתי בחשדנות ''פטל לפרקוני הפטל הטוב ביותר שתטעמי!'' הוא אמר בחיוך חסר שיניים ''אמ..טוב'' מלמלתי וקירבתי את שפת הכוס לפי, הרגשתי את הנוזל הצלול יורד בגרוני, שלפתע הרגשתי את מוחי מתעמעם, קמתי על רצפת עץ, הכל נראה לי גדול יותר, לא-אני זאת שהייתי קטנה יותר, הבנתי שאני בצורת הפיה שלי בתוך כלוב קטנטן, הלפריקון ממקדדם החזיק בכלוב הקטן ''מה עשית לי?!'' צעקתי, ''את ידידתי, הולכת לבעלים חדשים ואני אהיה עשיר!'' הוא ענה, ''מה?!'' צעקתי בפחד, ''פיית נרקיסים, אכן נדיר הדבר'' הוא אמר בצחקוק משוגע

"לכי תמצאי את טל עכשיו" אמרתי בקול חלש אך תקיף "תביא אותה ותגידי לה שתבוא לכאן מחר עם סופי סיידי ורייצ'ל וגם את תבואי איתה עכשיו רוצי" אמרתי היא יצאה מהבית בריצה קמתי על רגליי חברי יצא מהשיחים הוא נראה נמוך מתמיד עם עיניו הירוקות והפרצופו הגמדי הייתי חושב שהוא באמת גמד אך למעשה הוא היה פיקסי "מצאת דרך לחזור דרק אחריי שהשלכתי אותך לאטלנטיס" שאלתי אותו "כן הצלחתי ונחש מה מצאתי בדרך" אמר והוציא להב שחור וצונן עם אותיות יווניות עליו "להב האלים חזק יותר מהקשת שלי" אמרתי "נכון ונחש את מי אני הולך להרוג עם זה?" שאל וחייך חיוך צונן עייני התערפלו וחשיבתי דעכה ברגע שהוא תקע את הלב בליבי "נתראה" אמר דרק ויצא מהבית

''איה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11'' צרח הלפרקון כאשר נשכתי את אצבעו דרך סורגי הכלוב.
''חצופה קטנה'' הוא מלמל, הוא הלך לכמה דקות ולפתע חזר עם חפץ שגרם לי להחסיר פעימה, זה היה מזרק זהוב בגודל אצבע או אפילו פחות עם מחט זהב דקיקה, בתוכו היה נוזל זהוב צלול ''זה...'' מלמלתי, ''כן, לקחתי אותו מטירת ביתך הנסיכה'' אמר הלרקון וצחקק ''פאק'' מלמלתי, ''המזרק של טמירה'' אמרתי בלחש ''אכן'' אמר הלפריקון ''כל רוח טבע אשר חומר הזהב יפגע בעורקיה תשקע בשינה עמוקה וליבה יעצור'', ''אבל..'' אמרתי לחייכתי חיוך לחוץ ''אתה..לא מוכר אותי?'' המשכתי ''כמובן, אבל לבעלים החדשים שלך לא יהיה זמן לטפל בך הוא רוצה אותך..ליופי'' השיב הלפריקון, לפני שהספקתי להגיב פתח הלפריקון במהירות את הכלוב ולפני שהספקתי לפרוש כנפיי עטף את גופי בכף ידו, הוא לקח סרט סטן שחור וכרך אותו סביב גופי כולל כנפיי ורק יד אחת השאיר לא קשורה, הוא הנח אותי על שולחן ומתח את ידי הלא קשורה, הוא החדיר את המחט הדקיקה דרך זרועי, זה לא כאב זא הייתה הרגשה חמימה, מרדימה אשר התפשטה בעורקיי במהירות, ניסיתי להאבק אך זה היה חזק ממני, תוך דקות מספר שכבתי ללא הכרה וללא דופק על השולחן קשורה בחוט סטן שחור

התפללתי לאבותיי לאמותיי עצמתי את עייני והחלשתי את תודעתי 'בקרוב אורנוס ישטלט מחדש על הגוף וירפא אותו ואז אני יעיף אותו לכל הרוחות' חשבתי ועצמתי את עינינ נכנסתי לתודעתי לתוך מוחי 'אורנוס' הד כחול הופיע מולי 'חזרת לדבר מה?' שאל 'תרפא את גופי ואמצא לך גוף מתאים לכוחך' אמרתי 'אין לך סיכוי להשטלט עליי גיליתי מי אימי השלישים ובקרוב אני יגלה את אבי השלישי אני בלתי מנוצח' אמרתי והחזקתי בידו של אורנוס הוא החזיק בידי ניצוצות כחולים עברו מידו לידי מידי אל ליביב וריפאו אותי 'תזכור במעבר בין החיים למוותיש מחיר והמחיר הוא דליפת קסם ממני תגנוב לעצמך ותוכל להיות חזק יותר מהפיקסי המגוחך הזה' אמר אורנוס והוא צדק ראיתי את האוויר מלא קסם והנחתי לו לחדור לגופי שאבתי את כולו עד לטיפה האחרונה 'נתראה אורנוס ידידי הותיק' אמרתי והנחתי לתודעתי לחזור לשלוט

בועות, בעות צבעוניות זה מה שראיתי, בכל בועה ראיתי מקום אחר, הייתי משותקת והבטתי בקביעות על אותה בועה.
ראיתי את עצמי קשורה בסרט סטן שחור, איש בחליפה שחורה מהודרת נכנס, הוא נתן ללפרקון מזוודה, כנראה מלאה בכסף או זהבף הלפרקון הרים אותי והושיט אותי אל אותו איש, הוא לקח אותי בעדינות ושם אותי בכייסו, זה כל מה שראיתי, אאחרי זה חושך, הבועה הוככשחה בגלל מיקומי בכיס.